הרצוג מתחזק בסקרים

זהות מקצועית

ללא קשר לתוצאות, דבר אחד חשוב כבר אפשר לזקוף לזכותו של אנדי הרצוג: הוא העניק לנבחרת ישראל משהו שלא היה לה כבר הרבה זמן – זהות מקצועית.

עוסקים רבות במערך שלושת הבלמים, אבל המערך הטקטי הזה הוא רק נדבך אחד בשיטת המשחק שהרצוג מטמיע בנבחרת: משחק הלחץ והמעברים, או כפי שהוא מוכר בשפתו של הרצוג – ה"גגנפרסינג". זו השיטה שהביא יורגן קלופ לדורטמונד וכעת לליברפול, והשיטה שבה שיחקו, למשל, בלגיה וצרפת במונדיאל האחרון. כמובן שאין מקום להשוות בין הדוגמאות הללו לבין לנבחרת ישראל מבחינת איכות הביצוע, אבל מדובר בקונספט דומה.

לכאורה, שיטה שמבוססת על לחץ אינטנסיבי ומשחק מהיר בנגיעה היא האחרונה שאמורה להתאים לשחקן הישראלי "האטי" ו"הכבד", שאוהב למזמז את הכדור לעייפה. אבל, כמו שכתב רונן דורפן, מסתבר שגם את בחורינו "העצלים" אפשר לאמן. ובכלל, זה היתרון בלהביא מישהו מבחוץ, הוא לא שבוי בקונבנציות מקובלות ויכול לחשוב על דברים שמי שמכיר את המטרייה טוב מדי מקרוב לא היה מעלה על דעתו.

את ניצני השינוי בנבחרת אפשר היה לראות כבר במשחק הראשון בקמפיין באלבניה. למרות ההפסד, במיוחד במחצית הראשונה, זו הייתה הופעה לא רעה של הנבחרת. כבר ב-45' הדקות הראשונות ניתן היה לראות מה הרצוג מנסה לעשות. ולמרות שהיה ברור שזו דורש עוד המון התאמות, תרגול ושיפור, זה לפחות נתן תחושה טובה שיש רעיון ומחשבה מאחורי מה שקורה על המגרש.

שני המשחקים הבאים נגד סקוטלנד ואלבניה בחלון הנוכחי היו מאוד שונים האחד מהשני באופן שבו התפתחו, אולם בשניהם הרצוג נשאר נאמן לשיטה למרות הביקורות שספג לאחר ההפסדים באלבניה וצפון אירלנד.

נגד סקוטלנד פגשה הנבחרת יריבה נוחה לשיטת המשחק החדשה שלה. הסקוטים הניעו את הכדור רע ואפשרו לנבחרת המון שטחים בהתקפות המעבר, מה שהוביל לכמות גדולה מאוד של מצבים: 25 בעיטות לשער, מתוכם 9 למסגרת. מפת האיומים על שערו של השוער הסקוטי אלן מקגרגור נראתה כמו מקבץ המהלומות שהנחית מישהו אחר בענף אחר על מקגרגור אחר:

אמש המספרים כבר היו אחרים לגמרי, ישראל הייתה הרבה פחות יעילה ומדויקת מאשר במשחק נגד הסקוטים בחיפה ויצרה מספר נמוך משמעותית של מצבים (13 בעיטות לשער, 5 למסגרת). לעומת זאת, אלבניה הניעה את הכדור היטב ויצרה מספר רב של איומים על השער הישראלי (19 לשער, מתוכם 7 למסגרת, לעומת 7 ו-2 בהתאמה שיצרו הסקוטים).

שני פרמטרים שמהווים אינדיקציה טובה לביצוע מיטבי של שיטת הלחץ והמעברים הם כמות החטיפות וכמות איבודי הכדור: נגד סקוטלנד היו לנבחרת 13 חטיפות ו-18 איבודי כדור, אמש היו לבחורים של הרצוג רק 4 חטיפות לעומת 25 איבודי כדור.

העובדה שהנבחרת לא הצליחה לשבש את הנעת הכדור האלבנית, ובפעמים המעטות שכן עשתה זאת הייתה לא מדויקת ביציאה המהירה להתקפה, הובילה לכך שהייתה הרבה פחות אפקטיבית בהתקפה והרבה יותר נתונה ללחץ בהגנה. אלא שכאשר עושים דברים נכון, מסתבר, אפשר לנצח גם כשאתה לא במיטבך. הופעה, שהתקרבה לפרקים לרמת בוני גינצבורג בבראנקיה, של אריאל הרוש בשער, ואחוז ניצול מצבים גבוה, העניקו לנבחרת שלוש נקודות יקרות עם שער נקי (חשוב לא פחות במצב המסובך של הבית).

אם לפרק את המערך החדש של הנבחרת לחוליות במגרש, אזי הקישור האחורי הוא המשמעותי והדומיננטי ביותר בסוג משחק שכזה. הוא זה שתפקידו להשיג את הכדור בחלק גבוה יחסית של המגרש ולהוציא את התקפות המעבר המהירות.

ואכן, שחקני הקישור האחורי, ובראשם ביבראס נאתכו ודור פרץ, היו לטעמי המצטיינים עד כה בקמפיין. נתאכו ופרץ מובילים את הנבחרת בשני המדדים המשמעותיים המספקים אינדיקציה לביצוע טוב של התפקיד שלהם בשיטת הלחץ והמעברים: חטיפות כדור (נאתכו 1.7 בממוצע למשחק, פרץ 2) ומסירות מפתח (נאתכו 3.3, פרץ 2).

בכלל, נאתכו ופרץ הם במובנים רבים הפנים החדשות של הנבחרת. נאתכו, שבנוסף ליכולת המקצועית, מביא מנהיגות שקטה וחיובית מאוד בתפקיד הקפטן (בשונה באופן בולט מהקפטן הקודם) ודור פרץ, שהוא שחקן מהסוג שכמעט ולא גדל בארץ: אלגנטי, אינטליגנטי, מדויק ויעיל.

חלק משמעותי נוסף במערך של הרצוג הוא שני המגנים – אלי דסה בימין וטאלב טוואטחה בשמאל. הרצוג זיהה מהר שהשניים הללו יכולים להוות יתרון יחסי עבור הנבחרת. הדבר בלט במיוחד במשחק נגד סקוטלנד, שם הם שמשו כקיצוניים ולמעשה היוו שחקני התקפה לכל דבר – מה שאפשר לנבחרת לצור לחץ רציף ביתרון מספרי על הסקוטים, שבא לידי ביטוי, כאמור, ביצירת מספר גדול של איומים על השער.

אמש נגד אלבניה, השניים כבר היו הרבה פחות אפקטיביים בהתקפה. בעיקר בגלל הנעת הכדור ומשחק האגפים הטוב של האלבנים (בייחוד צ'אקה באגף שמאלי) שריתקו אותם להגנה. מפת החום ממחישה את ההבדל בתפקוד שלהם מעשית על המגרש בין שני המשחקים. כפי שאפשר לראות, בעוד נגד סקוטלנד הם שהו רוב הזמן בעומק מחצית המגרש של היריבה, אמש הם מיעטו לעבור את קו האמצע (בעיקר טוואטחה, שנגע מעט מאוד בכדור וגם הוחלף רבע שעה לסיום):

דסה וטוואטחה נגד סקוטלנד

דסה וטוואטחה נגד אלבניה

עוד מוקדם לדעת לאן תגיע הנבחרת בעידן אנדי הרצוג. אבל העובדה שיש לה משנה מקצועית סדורה לפיה היא פועלת נוסכת אופטימיות. כשיש שיטה ברורה שמנחה את הדרך, יש תמיד על מה לעבוד ואיך לשפר ולא צריך להתחיל כל פעם מאפס. לאורך זמן זה יוצר גרף של התקדמות.

הגרף הזה לא יהיה לינארי, יהיו בו גם ירידות. אבל אם הרצוג ימשיך לדבוק בדרך המקצועית שלו ולהתעלם מרעשי הרקע, הן בימים הטובים והן הפחות טובים, הוא ישאיר כאן נבחרת במקום טוב יותר, הן מבחינת תוצאות והן מבחינת יכולת, מאשר קיבל. וזה לא יותר ולא פחות מה שאפשר וצריך היה לבקש ממנו בתפקיד שאליו מונה.

 

קהלת - פרק ח'
הברדק חוגג כרגיל

תגובות

  • יואב

    חייב להגיד שלא ראיתי לחץ ומעברים מהירים אתמול. ראיתי נבחרת נחותה מאלבניה שמתגוננת טוב אבל לא משבשת ליריבה את ההגעה לאיזורים המסוכנים. ראיתי מגינים שנותנים עוד אוםציה בהתקפה כשמתאפשר(שזה מעולה) והוצאה לפועל באחוזים נהדרים.
    דור פרץ (וכיאל אתמול), הרוויחו לנו זמן בפעולות חכמות ועבודה סיזיפית וקשה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון, כי הלחץ לא היה אפקטיבי וכשהנבחרת השיגה את הכדור היא כן ניסתה לצאת מהר, אבל עשתה את זה לא מדוייק ואיבדה הרבה כדורים.

      הגב
  • פילוסוף רדום

    בוני גינזבורג בבארנקיה - הללויה :-)

    הגב
    • משה

      מאחר וגם ככה לא עלינו בסוף הייתי מעדיף שיחטוף רביעייה ולא נראה אותו כפרשן מעיק לעולם.

      הגב
      • אחד העם

        לא עלינו כי התעקשו לתת את המפתחות לסיני , שאכזב בקמפיין כולו, ולשתף את אלי אוחנה שהיה פגוע בשריר הירך ולא ממש יכל לזוז, במקום לקרוא לצמד הקשישים מלמיליאן וטבק, שהיו מסדרים לנו את הגול לעולה.

        הגב
        • טל 12

          נדמה לי שבני טבק היה מלך השערים באותה תקופה ומשום מה לא זומן לנבחרת לאחר הפציעה של אוחנה. חבל כי שחקן מנוסה, מהיר( עדיין) וקר רוח כמו טבק זה בדיוק מה שהיה חסר לנבחרת באותו משחק. כזכור נגמר ב 0-0 עם החמצות מרגיזות של רוזנטל ותקווה.

          הגב
      • Srtest - ארטסט

        לא חושב שהוא אי פעם אמר משהו מעניין. העיקר יורדים על איציק זוהר.

        הגב
  • משה

    כיאל היה מצויין בשני המשחקים - הכי טוב בין שחקני השדה יחד עם פרץ.

    הגב
  • אחד העם

    היה כיף לראות. קבוצה מאומנת, מלוכדת, משתדלת כמיטב יכולתה וברת מזל (גם לנו מגיע).
    סיכוי גדול שנתפכח מהאשליות , בליל נובמבר קפוא וערפילי בגלאזגו, במגרש ספוג מים, מול 50 אלף צופים ששתו 500 אלף ליטר וויסקי, עוד לפני שריקת הפתיחה..
    וגם אם נדלג מעל המשוכה הזאת, יש פלייאוף. ואם נגיע , בדרך נס, ליורו, נפגוש שם את קבוצות דרג א', ו ב' באירופה.
    "כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים ?"
    בלי קשר, מגיעים כל הכבוד והתמיכה. אין לנו נבחרת אחרת.

    הגב
    • איציק אלפסי

      האמת שאני אישית לא אתאכזב מהקמפיין גם אם לא נעלה ליורו, כל עוד נראה גרף של התקדמות מקצועית. אחרי מה שעברנו בשנים האחרונות, עצם זה שהנבחרת חזרה לעניין זה כבר הרבה מאוד ולא מובן מאיליו.

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        אני חושב שהנבחרת של גוטמן הכניסה לכולנו תחושה עמוקה של משהו שאינו בר-קיימא ונדמה לי שרובנו מכוונים לפחות לביטול התחושה.

        הגב
      • yaron

        עלייה לפלייאוף תהיה הצלחה אדירה לקמפיין הזה.
        כל השאר בונוס :-)

        הגב
  • בלייק

    חלק מהסטטיסטיקות קשורות להתפתחויות בכל משחק. אם נגד אלבניה הובלנו כמעט כל המשחק, נגד סקוטלנד עלינו למחצית השניה הטובה יותר בפיגור וגם ביתרון מספרי למשך דקות ארוכות.
    השימוש בדסה וטוואטחה נהדר (או כמו ששגיא כהן קורה לזה "גם עיזה עם סטופקס היתה חושבת על מערך כזה"), כיאל ופרץ היו טובים מאוד, אבל הכי הופתעתי מההגנה. טיבי, יני ועמב"ה! מי היה מאמין??
    אולי סוזה...

    הגב
  • טל 12

    כל מילה

    המסקנה שלי ממה שראיתי והרגשתי אחרי המשחק אמש ומהניתוח שלך בפוסט זה היא שהנבחרת צריכה לבצע כמה התאמות למשחקי חוץ. למשל לא לבצע לחץ גבוה מידי ולבנות יותר על התקפות מעבר מהירות שמתחילות מהחצי שלנו. אולי גם לשנות את המערך.

    הגב
    • איציק אלפסי

      נכון. זה מה שקורה בליברפול השנה.

      הגב
  • אסף the kop

    טוב...
    האזנתי, הקשבתי, התעמקתי ואז שוב פעם האזנתי ברוב קשב ולבסוף הגעתי למסקנה המתבקשת מכל - חייבים עורך מוסיקלי בדה-באזר !

    הגב
    • matipool

      יש את ניינר ובני עם ידע עצום וטעם אנין לרוב.
      בהחלט מבין את אסף לגבי הבחירה בפוסט הזה אבל היו גם פוסטים שאיציק קיבל בהם שבחים על הבחירות המוזיקליות שלו בהם.
      הבוקר ברכבת למשל, התענגתי על השניים הבאים:
      https://www.youtube.com/watch?v=fBwrx0YHo34
      https://www.youtube.com/watch?v=7cSAKlu0OlU

      הגב
  • איציק אלפסי

    וואו.. בדרך כלל אני פתוח לביקורת על הטעם המוזיקלי שלי, אבל פלורנס אנד מאשין זו בערך הלהקה האהובה עלי כעת...

    הגב
    • אסף the kop

      (-:

      הגב
    • Ollie Williams

      לך תראה אותה בהופעה אם עוד לא עשית את זה. פרפורמרית אדירה שחיה את המופע בכל רמ"ח איבריה (וגם ראיתי אותה בהופעה ביום חם לבושה אוברול דק, לבן לגמרי ובלי הרבה מתחת אז... :) )

      הגב
      • איציק אלפסי

        זה משהו שאני ממש רוצה לעשות והדלקת אותי על זה עוד יותר עכשיו!

        הגב
        • Ollie Williams

          מקווה שהלינק יעבוד, זה קטע מההופעה המדוברת
          https://www.dailymotion.com/video/x2w8rqh

          הגב
          • איציק אלפסי

            מדהים תודה! ראיתי עכשיו שהיא מופיעה בגלזגו באותו שבוע של המשחק של הנבחרת. משתעשע ברעיון לנסוע...

            הגב
        • חדש

          ראינו אותה עכשיו בפילי.
          הופעה מדהימה (אם כי האלבום האחרון היה יותר מדי דומיננטי).
          ירדה לקהל ורקדה במרכז והצליחה לגרום לקהל להישאר עד הסוף ולא לצאת בהדרן כמו שבדר"כ הם עושים.
          https://www.youtube.com/watch?v=XhIg3AZjOqA
          האמת מסכנים המאבטחים שלה.
          אם זה לא עולה חפש
          Philadelphia Wells Fargo
          Delilah
          October 2018

          הגב
  • Ollie Williams

    עצם זה שלדיון טקטי יש משמעות (כי אשכרה יש טקטיקה, שיטה וטביעת אצבע של מאמן) אחרי משחק נבחרת זה כבר צעד ענק קדימה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      לגמרי

      הגב
  • matipool

    גם ההרצוג ההוא התחזק מאד בסקרים לפני הבחירות האחרונות וכולנו יודעים איך זה נגמר בסוף.
    נקווה שלהרצוג הזה זה יילך יותר טוב.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *