תנו ליורגן לנצח

למרות החמיצות, ליברפול בעונה היסטורית

ליברפול צברה עד כה העונה 36 נקודות מתוך 42 אפשריות – קצב של 98 נקודות בעונה. רק לשם השוואה, מספר הנקודות הרב ביותר שצברה ליברפול בעונת פרמייר-ליג הוא 86 (עונת 2008/9). בדומה, גם מס' הנקודות הממוצע של אלופה בפרמייר-ליג הוא 86. רק פעם אחת בתולדות הפרמייר-ליג השיגה קבוצה מס' נקודות גבוה מהקצב הנוכחי בו נמצאת ליברפול – מנצ'סטר סיטי בעונה שעברה (100 נק').

אז אם כל כך טוב, למה יש כל כך הרבה פרצופים חמוצים מסביב? עד שנראה כי גם יורגן קלופ, האיש שנדמה כי תמיד מחייך ולוקח את החיים בקלות, מתחיל לאחרונה לאבד את סבלנותו לנוכח הביקורת ההולכת וגוברת על היכולת של הקבוצה.

את העונה שעברה סיימה ליברפול עם מאזן של 38 שערי חובה – ממוצע ספיגה של שער למשחק. רק פעם אחת מאז תחילת המילניום זכתה באליפות הפרמייר-ליג קבוצה שספגה בממוצע יותר משער אחד למשחק (מנצ'סטר יונייטד ב-2012/13). קלופ, בצדק, הבין שעם כמות ספיגות כזו לליברפול אין סיכוי אמתי להתחרות על התואר. כדי להקטין את כמות השערים שליברפול סופגת, הוא ביצע מספר שינויים טקטיים. בראשם, שינוי באלמנט המפורסם ביותר בשיטת המשחק שלו: הלחץ הגבוה.

הלחץ הגבוה יעיל מאוד מבחינה התקפית. הוא מאפשר להשיג כדור בשליש האחרון של היריבה, כאשר ההגנה שלה לא מסודרת, ולהגיע למצב הבקעה טוב תוך שניות בודדות. שיטת המשחק והשחקנים שהביא קלופ לליברפול בנויה על העיקרון הזה.

אלא שמבחינה הגנתית הוא בעייתי. במידה והלחץ נכשל, בדיוק כמו בכדורסל, הקבוצה נשארת דלילה וחשופה מאחור. שערים רבים שליברפול ספגה בעונה שעברה הגיעו כתוצאה מכך. כדי לפתור את זה, קלופ החליט להוריד את הלחץ שההתקפה והקישור מבצעים מגמה אחת אחורה. אלא שלמהלך הזה יש השלכות גם מבחינה התקפית: פחות חטיפות בשליש האחרון של היריבה ופחות מצבי הבקעה קלים שנוצרים כתוצאה מכך.

בנוסף לכך, הקבוצות, באופן טבעי, למדו את ליברפול. הן לא מנסות לתקוף אותה וממתינות לה בשליש האחרון של המגרש, מתוך ידיעה שכוחה של ליברפול טמון בשטחים שמתפנים כאשר היריבה יוצאת קדימה ותוקפת.

התוצאה של ההתפתחויות הטקטיות הללו היא שליברפול נאלצת הרבה יותר לשחק התקפות איטיות ומסודרות – משהו שהיא לא טובה בו. כתבתי כאן פעמים רבות בעבר, שהמנבא הטוב ביותר של ניצחונות עבור ליברפול של קלופ הוא אחוזי החזקת כדור נמוכים מהיריבה.

אם ניקח לדוגמא את שני המשחקים האחרונים של ליברפול, נגד פ.ס.ז' ואברטון, שם היא אכן הייתה אנמית מאוד מבחינה התקפית (נגד פ.ס.ז' איום אחד למסגרת, נגד אברטון שלושה), בשני המקרים ליברפול החזיקה בכדור יותר מהיריבה (56% מול פ.ס.ז', 58% מול אברטון).

אחוזי החזקת כדור גבוהים משמעותם שההתקפות של ליברפול היו ארוכות. וכאן, שוב, הסטטיסטיקה מראה שככל שהמהלך ההתקפי של ליברפול מתארך, הסיכוי שהוא יוביל למצב הבקעה צונח. מרבית השערים שליברפול של קלופ מבקיעה הם תוצר של מהלכי התקפה שאורכים פחות מעשר שניות.

מהלכים מהירים שכאלה מתאפשרים כתוצאה מלחץ הגבוה וחטיפות כדור בעומק חלק המגרש של היריבה – משהו שליברפול כמעט ולא הצליחה לעשות נגד פ.ס.ז' ואברטון (נגד אברטון חטפה ליברפול 6 כדורים סה"כ, אף לא אחד בחצי המגרש של היריבה; נגד פ.ס.ז' 8 חטיפות, 2 בחצי של היריבה).

השורה התחתונה היא שקלופ בחר באופן מושכל להקריב חלק מהיעילות ההתקפית לטובת יציבות הגנתית. זוהי בחירה נכונה אם המטרה של ליברפול היא לתת לעצמה צ'אנס אמתי לזכות באליפות, ולא רק להיות קבוצה שכיף לראות ואולי יכולה על התלהבות לעשות ריצה יפה באירופה.

עד כה הבחירה של קלופ מוכיחה את עצמה. קצב צבירת הנקודות של ליברפול בליגה הוא היסטורי. כמובן, שהעובדה שקצב צבירת הנקודות של מנצ'סטר סיטי גם הוא, לא רק היסטורי אלא ממש היסטרי, מעמעמת במעט את ההישג הזה.

אלא שנקודת ההשוואה של ליברפול לא יכולה להיות סיטי בעלת המשאבים הבלתי מוגבלים. הנהנית בנוסף, כפי שלמדנו לאחרונה מחשיפת המסמכים בפרשת "פוטבול ליקס", מהעלמת עין של הגורמים הרגולטוריים בענף להתנהלות הבלתי חוקית שלה.

אחרי 14 מחזורים ליברפול נמצאת עם 5 נקודות יותר מצ'לסי, 6 יותר מטוטנהאם וארסנל, ו-14(!) יותר ממנצ'סטר יונייטד.

.In Klopp we trust

הברדק חוגג כרגיל

תגובות

  • אהוד

    כמו שמוריניו פעם אמר בעידן ריאל מדריד שלו "אם לא הייתה ברצלונה בליגה, היינו אלופים!"

    הגב
    • איציק אלפסי

      כן... רק שלמוריניו בריאל היו לא פחות, אם לא יותר, משאבים מאשר לברצלונה...

      הגב
      • אביאל

        אלפסי, לא צריך להגזים, ליברפול כבר מוציאה כסף על שחקנים לא פחות מסיטי, תראה את הרכישות האחרונות שלכם, סכומים גדולים מאוד.

        הגב
        • איציק אלפסי

          אביאל, מאז שקלופ הגיע לליברפול באוק' 2015 הוא רכש שחקנים בכ-330 מליון פאונד. פפ בסיטי, מאז שהגיע בקיץ 2016, ביצע רכישות בשווי של קרוב ל-530 מליון פאונד.

          הגב
          • אופיר

            קלופ גם מכר בלא מעט כסף, כולל שחקן שהיה שמח מאוד להשאיר. קשה לי לחשוב על מכירה משמעותית של שחקן בסיטי, בטח לא משמעותי.

            הגב
            • רובי פאולר

              מילנר :-) שאפילו לא נמכר

        • אוהד

          נטו הוצאות על שחקנים בתקופה יוני 2014 - אפריל 2018:
          סיטי 496 מיליון פאונד
          יונייטד 417 מיליון פאונד
          ליברפול 18 מיליון פאונד

          אולי צמצמנו קצת את הפער בקיץ האחרון, אבל אין בכלל מה להשוות.

          הגב
  • D! פה ועכשיו

    לגמרי איציק.

    הקבוצה לא נראית רע, היא פשוט לא סקסית כמו בעונה שעברה.
    היא חזקה, היא מוכשרת והיא חסרה את הגול המוקדם שפותח משחקים.
    אני חושב שעדיין מחפשים את הדרך לשלב בין הגישות.

    זה בסדר.

    הגב
    • איציק אלפסי

      לגמרי. כשיגיע השער המוקדם יהיו גם רביעיות וחמישיות כמו בעונה שעברה.

      הגב
      • matipool

        היו כבר שתי רביעיות העונה.
        משחק הפתיחה נגד ווסטהאם שלא הצביע על שינוי המגמה מעונה שעברה (למעט זה שלא חייבים לספוג) ולא מזמן נגד קארדיף.
        גם שלישייה נגד פ.ס.ז' שיכלה להיות בשקט חמישייה ושוות ערך לרביעייה או חמישייה מול מרבית הקבוצות בליגה, הייתה גם הייתה לפני חודשיים וחצי.

        הגב
  • Mersey_paradise

    כמו שכתבת יש כאן הקרבה מרצון של קלופ. גם המחסור בדמות קוטיניו (פקיר) מביא לבנייה בפתיחת הגנות שנותנת לליברפול את המושכות. הבלאנס אמנם לא שם עדיין אבל היכולת ההגנתית וגם המזל כן.
    אם ברביעיות וחמישיות חפצנו אזי הכדורגל של שנה שעברה יתאים אבל גם הפגיעות בחלק האחורי שתוביל להפיכת של סיטי לבלתי מושגת כבר בשלב זה של העונה.
    האם זה אומר שאין פתרונות? מאמין שיש אבל לא רק קלופ נדרש להם. גם השחקנים בהתקפה וגם בקישור צריכים לנסות להביא משהו מוסף שכרגע לוקה. כולי תקווה שמתישהו זה כן ישתפר וגם שסיטי יחלו גם לג'עג'ע קמעה...

    הגב
    • איציק אלפסי

      לגבי הסיטי, התקווה שלי, שכמו בעונה שעברה הם מגיעם לשיא מוקדם מדי. קשה לשמור על קצב כזה עונה שלמה. אבל בכל מקרה, יהיה צריך להמשיך לצבור נקודות בקצב הזה כדי לשמור על איזשהו סיכוי לעקוף אותם בסוף.

      הגב
  • אריאל גרייזס

    המצחיק הוא שליברפול של השנה עד עכשיו באותו קצב הבקעה של שנה שעברה בשלב הזה. כבר שנה שעברה קלופ הבין שאין צורך לפתוח בסערה את העונה ולגמור את הכוחות, וצריך לפזר אותם באופן שווה על העונה ולהגיע לשיא בסוף.
    חוץ מזה, אני יוצא נגד המדד של בעיטות לשער כמדד לאיכות התקפית. אתמול ליברפול הגיעה למלא מצבים שפשוט פספסו את המסגרת. בכל מקרה, צריך לבטוח בקלופ ולהמשיך את הלחץ על הסיטי, לקוות שמתישהו זה ישבר.

    הגב
    • הברזיליאני

      לגמרי. כמו להגיד שמי שזורק הרבה לסל הוא קלעי...
      דרדלה מ30 מטר שהשוער עוצר על החזה נספרת כבעיטה למסגרת; ההחטאות של מאנה מול שוער לא... ליברפול לא בועטת מרחוק, מה שמפחית משמעותית את כמות הבעיטות לשער ולמסגרת.

      הגב
    • D! פה ועכשיו

      לא רק מצחיק, זה די מדהים.
      אבל אני זוכר את הביקורות שלי עצמי בתחילת השנה שעברה - סאלח צריך חמש בעיטות כדי למצוא מסגרת, שמונה כדי להבקיע. אי אפשר ככה, הליגה בורחת...

      סך הכל... צריך להמשיך כמו שזה עכשיו.

      אנשים טוענים שהסטטיסטיקה לא משקרת. אז היא באמת לא משקרת. זה באמת כבר לא חמישה מחזורים.

      הגב
  • רני

    איציק ניתוח מדויק מאד אבל לתחושתי מדובר לא רק בשינוי טקטיקה ומערך אלא בהזרקת מנת יתר של זהירות לשחקנים. נראה שהאופציה למסירה אחורה הפכה לאופציה הראשונה. קודם כל בואו נרגיע ולא נספוג. קח למשל את הקרנות, ון דייק הבקיע שער ניצחון במשחק הבכורה שלו והעונה לא כבש בכלל וכמעט לא מסכן, למעט משחק אחד עם מספר הזדמנויות, וזה בזמן שבנבחרת הולנד הוא המבקיע המצטיין.
    אפילו אתמול בחמש הדקות האחרונות כשהוא התחיל לטייל ברחבה של אברטון, נוצרה ההזדמנות שאוריגי הדביק לקורה. בעניין הזה לדעתי קלופ לוקה בזהירות יתר ולא משתמש מספיק בכוח התקפי שכבר קיים ברשותו.

    הגב
  • matipool

    מי שסובל הכי הרבה מהשינוי בשיטה זה בובי פירמינו שהיה איש המפתח בעונה שעברה והיה שווה שני שחקנים על המגרש. אני חושש שאנחנו מאבדים את היתרונות והעוצמה שלו בשיטה החדשה. אחריו בתור זה סלאח.
    כן הייתי רוצה לראות אותנו מדי פעם משחקים בסגנון של עונה שעברה (לפחות במשחקי בית מול קבוצות נוחות יחסית).
    אצל סיטי כן מצליחים לשלב בין החלק ההתקפי הלוחץ והשמח להגנה מעולה ואני חושב שעל הנייר לפחות, יש לנו יתרון עליהם בהרכב הפותח בעמדות השוער וההגנה, חיסרון בקישור והתקפה שוות ערך (שלהם כרגע בכושר יותר טוב (סטרלינג הופך משבוע לשבוע לשחקן מטורף) אבל שלנו הראתה בעונה שעברה שהפוטנציאל שלה גבוה יותר). הם כמובן עדיפים בסגל הרחב.
    אין לנו ברירה. נקודת ההשוואה שלנו העונה היא סיטי.

    הגב
    • ק.

      זה מה שמבאס. אנחנו אומרים, עם הקישור שלהם אי אפשר להתחרות, אבל ההגנה שלהם (עד הנגיחה שספגו שלשום) לא ספגה שער ממשחק פתוח (רק מנייחים) 3 חודשים (!!).
      וזה עוד שהשחקן הכי טוב שלהם שנה שעברה לא משחק והשני (בערך, סאנה) נכנס לעניינים ממש לאחרונה.
      עונת ליגה טובה תזכר, אבל אף אחד לא זוכר כמה מעט נקודות לסטר הייתה צריכה לאליפות, זה עובד גם הפוך, ולכן אני מסכים איתך שקצב צבירת הנקודות השנתי צריך להיות 1 יותר מסיטי (אין מה לבנות על הפרש שערים...), גם אם עד עכשיו הוא מעולה

      הגב
  • Kirma der faux

    לא בדקתי את זה, אבל לדעתי 56 ו57 אחוזי החזקה בכדור הם הנתונים הנמוכים ביותר שלנו העונה למעט אולי סיטי. במקרים רבים אנחנו מסיימים בסביבות השבעים ומנצחים בנוחות.
    המתאם של אחוזי החזקה גבוהים ואימפוטנציה התקפית לא עומד במבחן התוצאה השנה.
    מעבר להצלחה ההגנתית שהיא פועל יוצא של ההתקפה הסבלנית יותר, הדגש של קלופ עבר להפעלת לחץ מתמשך על היריבה שיביא לבסוף לפירצה במערך ההגנה או לעייפות וטעויות.
    המפתח לזה לפי קלופ הוא השתלטות על הכדורים שמורחקים מההגנה ומחזור יעיל שלהם להמשך ההתקפה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      הממוצע בליגה הוא 55 ובאירופה 54

      הגב
      • עודד

        אם יש סה"כ 100% איך הממוצע הוא 54/55?

        הגב
        • D! פה ועכשיו

          כל אחד מהם הוא 100% שונה

          הגב
        • ק.

          ממוצע של ליברפול

          הגב
      • Kirma der faux

        טוב, בשביל לבחון את התיאוריה שפיתחתי ניסיתי במשך עשרים דקות ברכבת למצוא סטטיסטיקה של פוזשן שאפשר להפריד לפי ניצחונות ותיקואים/הפסדים ולא מצאתי נתוני פוזשן עונתיים בכלל למעט באתר הרשמי של ליברפול, שם כתוב שהממוצע הוא 58 בליגה ו57 באירופה. מאיפה אתה מוציא את הסטטיסטיקות?

        הגב
        • אוהד

          לא ברור כל הנושא הזה של הנתון ה"רשמי".
          למשל המשחק מול פאריס: לפי איציק 56%, לפי האתר של אופ"א 53%, לפי BBC 57%.
          ובכלל, נתוני אחזקת הכדור מושפעים רבות מהשער הראשון במשחק.
          לא הייתי מסיק שום מסקנה מהנתון הזה.
          הוא היה מהפכני כשהתחילו להציג אותו, אם אני לא טועה במונדיאל באיטליה, אבל הוא נהיה פחות ופחות רלוונטי.

          הגב
        • איציק אלפסי

          Whoscored.com

          הגב
          • kirma der faux

            טוב, לא מצאתי באתר פילוחים, אז רשמתי את הנתונים מכל המשחקים ואני עושה את הפילוח בעצמי:
            ב13 נצחונות הפוזשן הממוצע הוא 61%.
            ב7 הפסדים או תיקו 51%.
            מעבר לזה, ב7 נצחונות בהפרש של 2 שערים ומעלה הפוזשן הממוצע הוא 67%.
            כלומר, בניגוד לעונה שעברה העונה ככל שהפוזשן גבוה יותר אנחנו מצליחים יותר.
            אלו הנתונים שאספתי למי שנתעניין.
            westham 4-0 65%
            Crystal Palace 2-0 63%
            Brighton 1-0 70%
            Leicester 2-1 49%
            Tottenham 2-1 40%
            Paris Saint-Germain 3-2 52%
            Southampton 3-0 61%
            Chelsea 1-2 46%
            Chelsea 1-1 53%
            Napoli 0-1 43%
            Manchester City 0-0 49%
            Huddersfield 1-0 52%
            Red Star 4-0 65%
            Cardiff 4-1 80%
            Arsenal 1-1 38%
            Red Star 0-2 72%
            Fulham 2-0 73%
            Watford 3-0 64%
            Paris Saint-Germain 1-2 57%
            Everton 1-0 58%

            הגב
            • אוהד

              בניגוד לשנה שעברה?
              לא הייתי מסיק מסקנות לפני שבדקת את הסטטיסטיקה שנה שעברה.
              אנחנו מסתמכים יותר מדי על תחושת בטן אבל כאשר בודקים את המספרים המיתיים אנחנו מופתעים לא מעט.
              איציק כותב כבר מספר פעמים על נתונים של אחזקת כדור ולפי דעתי המסקנות שלו לא נכונות.

            • kirma der faux

              אוהד, אתה צודק אבל אין לי כח לעשות את זה.
              בלי קשר, הטענה שלי בגדול היא שקלופ אמנם עדיין משתמש לפרקים בלחץ הגבוה בעיקר כשאנחנו במערך 4-3-3 עם משולש בקישור, מה שמביא ליותר הזדמנויות כיבוש לשני הצדדים, והמחצית הראשונה מול אברטון היה דוגמא לזה. אבל עיקר הדגש עבר למיחזור הכדורים שחוזרים מהרחקות של היריבה אחרי התקפה ארוכה וסבלנית, מה שמצמצם דרסטית את כמות המצבים של היריבה, וגורם לנשמה של האוהדים לצאת את עד שמגיעים לבעיטה לשער. טקטיקת המיחזור מלווה בדרך כלל במערך זהיר יותר של 4-2-3-1 או 4-3-3 עם קישור שטוח. נגד קבוצות מחוץ לטופ 6 המסורתי (או הMONEY TOP 6) זה עובד מושלם עד עכשיו, לדעתי בגלל שהשיטה הזאת מותאמת לקבוצות שהולכות אחורה ומחפשות לעקוץ במתפרצות שבדרך הזו נקטעות באיבן. מול קבוצות בטופ 6 התוצאות בינוניות עד עכשיו, למרות שקצת עדיפות על אלו מעונה שעברה.

            • איציק אלפסי

              Kirma
              דבר ראשון, תודה על הנתונים. זה בהחלט נותן לי פרספקטיבה מעט שונה. הניתוח הטקטי שאתה מציע מעולה ומסביר הרבה.
              אני עדיין חושב שמול קבוצות איכותיות יותר החזקת הכדור עומדת לליברפול לרועץ, כי היא מתקשה להגיע למצבים בהתקפות איטיות ומסודרות, אבל אבדוק את הדברים שוב יחד עם הנתונים בהמשך העונה.

  • אסף the kop

    אני חושב שנבכיה היחידה היא חוסר תיאום ודיוק בשליש האחרון של הקבוצה. שלעשיית החוד מחפשת אחד את השני, אבל לוקים במשחק הצירופים.
    חוץ מזה, ליברפול לא יכולה להרשות לעצמה שלא להבקיע ממצבים קורצים (שאקירי לדוגמא מהמשחק אתמול, אבל לא רק).

    הגב
    • אסף the kop

      שנבכיה = שהבעיה
      שלעשיית = שלישיית

      הגב
      • D! פה ועכשיו

        חשבתי שעברת לערבית מדוברת

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *