לילה כיום יאיר

העונה הזו של ליברפול היא שיעור חשוב לחיים

שוב אני נלחם 
מגנט מושך למטה 
זה בנקודות הקטנות 
במילות עידוד 
הפעם אנ'לא לבד 
איזה קרב, אלוהים אדירים, איזה קרב 
בין הבור למים 
לפחות יש פה קרב 
לפחות יש מים 
פעם היה רק בור 

(אביתר בנאי)

אני כותב את הדברים האלה עכשיו למרות שזה עדיין לא נגמר. הסיכוי נמוך, נכון, אבל זה כדורגל ודברים יכולים לקרות. כאחד שהיה באיסטנבול באותו לילה, אני יודע היטב שכל עוד זה לא נגמר, תמיד משהו עוד יכול לקרות. וחוץ מזה, שיש עדיין כמובן את ליגת האלופות, שלמרות שזה לא הגביע שרצינו להניף השנה, זה בהחלט "פרס הניחומים", אם אפשר לקרוא לאליפות אירופה כך, הכי "מנחם" שאפשר לבקש.

ועדיין, חשוב לי לכתוב את הדברים האלה דווקא כעת, לפני המשחקים מול ברצלונה ולפני שני המחזורים האחרונים בפרמייר ליג, משום שהעונה הזאת היא לא משהו שצריך למדוד בתוצאות. כי גם אם ליברפול תסיים אותה בלי תואר, זאת העונה הטובה ביותר של ליברפול שאני חוויתי בשלושים ומשהו השנים בהן אני אוהד את הקבוצה.

כשליברפול הייתי במיני משברון לפני כחודשיים, עם סדרה של תוצאות תיקו שגרמו לאיבוד ההובלה לסיטי, כתבתי כאן שהיא ניצבת בפני אתגר מנטלי גדול. ובכן, ליברפול, ויורגן קלופ בראש ובראשונה, עמדו בכך בצורה מעוררת השראה!

זה לא רק העובדה שליברפול יצאה מאז לסדרה של עשרה ניצחונות רצופים בפרמייר ליב ובליגת האלופות, זה בעיקר הדרך שבה קלופ הוביל את המועדון להתמודד עם הסיטואציה.

במהלך התקופה הזו, מהרגע שבו נטלה סיטי את המושכות במרוץ האליפות, קלופ חזר שוב ושוב על כך ש"אנחנו מתרכזים רק בעצמנו" ו"חושבים רק על המשחק הבא". אלו יכולות להישמע כמו קלישאות, אבל זו פשוט הייתה הדרך הנכונה ביותר, כפי שהוכיחו התוצאות, להתמודד עם הסיטואציה.

ליברפול לא יכולה הייתה להשפיע על תוצאות המשחקים של סיטי, אבל היא כן יכולה הייתה לעשות הכול, ועשתה, כדי לתת לעצמה את הסיכוי הטוב ביותר. כאשר אתה משווה את עצמך רק לקריטריונים חיצוניים, אתה עשוי בטעות לפרש הצלחה, גם הצלחה גדולה, ככישלון. אלא שבסופו של דבר, הקריטריון הכי חשוב לפיו אתה צריך למדוד את עצמך, הוא אתה עצמך.

אם אחרי שאיבדה את המקום הראשון לסיטי ליברפול הייתה קורסת, היה יכול להיגרם נזק גדול הרבה יותר מאובדן האליפות. מה שיכול היה להיפגע זו האמונה של ליברפול ביכולת שלה. אבל העובדה שליברפול לא וויתרה על אף משחק, וניצחה את כולם בסופו של דבר, לא רק ששימרה את האמונה שלה ביכולת שלה לזכות באליפות – העונה או בטווח הזמן הקרוב – אלא אף חיזקה אותה.

בפעמיים הקודמות בהן ליברפול הייתה קרובה לזכות באליפות – בעונות 2008/09 ו-2013/14 – חוסר ההצלחה לעשות זאת הוביל לסיומו של עידן. העונות שלאחר מכן היו עונות רעות של ליברפול, ובעקבותיהן סיימו רפא בניטז וברנדן רודרג'רס את תקופתם במועדון.

בפעם הזו הסיטואציה היא שונה בתכלית. גם אם ליברפול לא תזכה באליפות זאת לא תהיה תחושה של סוף עידן ולא של הזדמנות בלתי חוזרת שהוחמצה, אלא של הזדמנות אחת מני רבות שעוד ממתינות בעתיד הממשי.

העונה ההיסטורית הזו של ליברפול, כפי שמעידים המספרים (אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בתולדות המועדון בליגה הראשונה, מספר נקודות הגבוה ביותר לקבוצה בפרמייר ליג חוץ מסיטי של העונה הזו והקודמת), היא לא איזה עונה שבה איכשהו הכול התחבר, אלא תוצר של תהליך השתפרות עקבי וסדור. תהליך שעוד רחוק מסיומו, ולכן האופטימיות הגדולה.

כאשר אתה מסתכל על ליברפול של העונה, אתה רואה איך כמעט כל שחקן השתפר. לא רק מהעונה שעברה, אלא תוך כדי העונה. אפילו מוחמד סלאח, שלכאורה נתן עונה פחות טובה ברמה אישית, נתן לדעתי עונה טובה יותר אם מסתכלים מההיבט הקבוצתי. טוב ונכון יותר לליברפול, שהוא יבקיע 20 שערים בעונה ומאנה 20, מאשר שהוא יבקיע 40.

העונה הזו של ליברפול היא שיעור חשוב לחיים. מה שהיא מלמדת אותנו, זה שכאשר אתה לא משיג את המטרה ששאפת אליה, הדבר שאתה צריך לשאול את עצמך זה לא "למה זה תמיד קורה לי?!" ולשקוע ברחמים עצמיים, אלא איך אני יכול לעשות את זה עוד יותר טוב בפעם הבאה.

כי הצלחה וכישלון הם דבר יחסי. אבל דרך נכונה היא דבר מוחלט. ואם אתה הולך בדרך הנכונה אל תשנה כלום. כן, בהחלט, תבצע שיפורים ותעשה התאמות – וזה נכון גם אם הצלחת להגיע למטרה וגם אם לא – אבל אל תסטה במילימטר מהדרך.

וכל עוד יורגן קלופ באנפילד, אני רגוע, סמוך ובטוח שליברפול בדרך הנכונה. ושליברפול תמשיך בדרך הנכונה. ושליברפול תגיע בדיוק לאן שהיא צריכה להגיע.

"מי אתם בלעדינו?!"
פרויד בטרנינג

תגובות

  • Mersey paradise

    איציק מילים כדרבנות. קשה לא לחוש את התחושה של מה אם או לא לחפש את הנקודות החסרות או האינצים החסרים לשער ההוא באיתחאד שלא היה. ליברפול נתנה העונה המון רגעים של קסם וגם אינספור רגעים של בגרות ויציאה ממשבר. מול הקבוצה המטורפת שבנו במנצ'סטר בצורה לא הכי חוקית בו נאמר עמדה שדרת ניהול שפויה עם צוות שיודע להזיז את הקבוצה קדימה לעבר עוד יעד ועוד יעד. ההישגים השנה כבירים ותחושת ההחמצה קטנה יותר כי יש הרבה שמחה וגאווה במה שראינו השנה. כולי תקווה שעוד יקרה נס ואולי נוכל לצאת עם האליפות לאחר שישקע אבק ההתמודדות מול סיטי. אני בליבי מייחל גם לנפילה של סיטי בעונה הבאה או לפחות מעידות תכופות יותר כי לא כל שנה ניתן להגיע ל95-100 נקודות

    הגב
    • matipool

      אצלי תחושת ההחמצה היא עצומה. דווקא בגלל המספרים המדהימים וההצלחה בליגה שאני לא כל כך בטוח כמו איציק ומגיבים אחרים שנוכל לשחזר בעונה הבאה מול המכונה של סיטי.

      הגב
      • אסף כלשהו

        ההחמצה היא עצומה, זה נכון.
        מצד שני לקראת העונה הבאה הייתי דווקא מהמר שלנו יש יותר סיכוי להמשיך את הקו מהעונה הזו. גם כי עונה שלישית ברציפות בקצב צבירת הנקודות הזה זה טירוף-על (לא ששתי עונות זה דבר של מה בכך, אבל השחיקה גוברת...), גם כי בעונה הבאה סיטי יהיו עוד יותר מפוקסים על ליגת האלופות ואולי זה יפגע בהם טיפה'לה יותר וגם כי אגוארו מזדקן בשנה ומתישהו הוא חייב להפסיק להיות כזה רוצח שובר שוויון תותח ובן של *)&%^&%$%^*

        הגב
  • באבא ימים

    לגמרי

    הגב
  • רועי

    העונה הזאת יכולה להיות עונת בניה כמו העונה ששיקגו הפסידו לדטרויט וחזרו ליונה אחר כך והשפילו אותם.

    זאת עונת חישול ללא ספק.

    הגב
  • Kirma der faux

    ההמשכיות לעונה הבאה היא אתגר לבעלים וההנהלה לא פחות מלקלופ. לבניטז ולרודג'רס פירקו את הקבוצה אחרי עונות הכמעט. אם השחקנים הטובים יישארו הפעם בהחלט יכולה להיות שושלת לשנים קדימה.

    הגב
  • אסף כלשהו

    פוסט שמדייק את התחושה שאני *רוצה* להרגיש. בפועל אני עוד עמוק בתוך המרדף ורגעי האושר והתסכולים הנקודתיים שהוא מביא, וכשזה ייגמר, ככל הנראה לא לטובתנו, אז אני מניח שאחווה תסכול גדול. אבל- כשהתסכול הנקודתי יתפזר כעבור כמה ימים, ההרגשה שנישאר איתה כאוהדים היא בדיוק ההרגשה שאתה מתאר בפוסט. וזה אכן מעורר תקווה לעתיד.

    נקודתית לגבי השחקנים- קודם כל מאז שההנהלה החדשה אצלנו, עזבו אותנו שלושה כוכבים גדולים- סוארס וקוטיניו בשיאם וסטרלינג לפני שיאו. לגבי השניים הראשונים, אין מה לעשות, כוח המשיכה של ברצלונה (וריאל לצורך העניין) עבור שחקנים לטיניים הוא גדול מדי, בתוספת לכסף הגדול שיש שם. וגם אז, המועדון עשה את המוות לבארסה לפני שהם שוחררו, מה שגרם גם למחיר הלא שפוי שקיבלנו על קוטיניו.
    לגבי סטרלינג- בעת שהוא הועבר, אני לא זוכר כמעט אוהדים שלא טענו שזו היתה עסקה טובה תמורת 50 מ' פאונד. המפלצת שהוא נהיה השנה כמובן שווה יותר מזה ויתכן מאוד שגם עם קלופ הוא היה מגיע לשם, אבל זה בדיעבד. אז זו לגמרי היתה עסקה טובה כלכלית לנו.
    מה שאני רוצה להגיד בזה הוא שההנהלה ממש לא משחררת שחקנים בכמויות ועם העובדה שהפעם אף אחד מהכוכבים המבוקשים הוא לא לטיני (תקנו אותי אם אני טועה לגבי ספקולציות על פירמינו)- אז לא נראה לי שיהיה שחרור מסיבי, אם בכלל. השניים שהכי מפחיד לראות אותם עוזבים בעיניי הם וירג'יל ומאנה, אבל אני לא חושב שזה הולך לקרות. ואפילו אם מאנה יעזוב, אני לא חושב שהמכונה תתפרק. סה"כ תצטרך לבצע התאמות. בין כה הדבר שאנחנו הכי צריכים לעונה הבאה זה עומק בהתקפה. גם למקרים של פציעות אבל גם למקרים שבהם החבורה מקדימה פחות פוגעת.
    כך או כך, יש הרבה סיבות לאופטימיות לעתיד.

    הגב
    • איציק אלפסי

      לא חושב שבאותה נקודת זמן אפשר היה להשאיר את סטרלינג. אבל כן, נחמץ הלב לראות אותו מבשיל לשחקן על דווקא בסיטי...
      אני חושב שליברפול היום במקום אחר. שחקנים רוצים להגיע אליה, לא לעזוב. הרבה בזכות קלופ. לא רואה אף אחד עוזב, בטח לא איך מה שקורה עם קוטיניו...
      לגבי תוספות, אז עומק בהתקפה, בהחלט. קיוויתי וציפיתי ששאקירי יהיה האקס פקטור שלנו העונה, אבל חוץ מהבלחות פה ושם זה לא קרה.

      הגב
  • איציק

    אני דווקא מפחד מנפילה בשנה הבאה אם לא יצליחו השנה. זו תהיה מאין אמירה: אם בשנה כל-כך קיצונית לטובה לא הצלחנו, אז איזה סיכוי יש לנו.
    אחרי עלייה מנטלית מאד חזקה שבסופה לא השגת את המטרה, הנפילה יכולה להיות מאד חזקה.
    אני יודע שביני לבינך אתה האיציק הפסיכולוג, אבל נראה לי שהפסיכולוגיה בגרוש שלי בעלת בסיס עצוב ומוצק יחסית.

    הגב
    • איציק אלפסי

      אתה צודק איציק, זה אכן מה שקרה ב-2009 וב-2014. אבל הפעם, מהסיבות שציינתי, יש סיבות טובות להאמין שזה יהיה שונה. גם קלופ מדבר על זה שאנחנו בתהליך ואם נזכה השנה זה יהיה נפלא, אבל גם אם לא, אנחנו רק באמצע הדרך ונמשיך בדיוק איפה שהפסקנו. זה המסר הנכון ואת ההשפעה שיש לו על השחקנים אנחנו מכירים, אז זה וודאי יעבור גם אליהם.

      הגב
      • איציק

        אני מהאופסימיסטים, אז עלי זה לא עובד :-(

        הגב
  • אמיתי

    לדעתי קלופ ממש התבגר/השתנה אצלכם- גם מנטלית (הוריד קצת עם המניירות על הקו) וגם מקצועית ( פחות דוגמטי). אבל. בשביל שושלת צריך תארים (ואיציק היה מוסיף אלכסיס). מתפלל ימים כלילות שזה לא יקרה

    הגב
  • tmak

    אני לגמריי איתך ברוח הדברים, אבל מאמין ובעיקר מקווה שגם במבחן התוצאה עוד נראה משהו כבר העונה.

    הגב
  • yaron

    לא מבין אתכם.....
    בליגה זה לא ברגליים שלכם, ועדיין, זה כל כך קרוב שחייבים להאמין/לפנטז/להמר שזה יקרה.
    אבל באלופות מה הקטע?
    אם אתם חושבים שאתם פחות טובים אז סבבה, מה הבעיה?
    ואם לא, אז מה זאת הלוזריות הזאת?
    כל העונה גם קלופ וגם אתם (כן,אתם, האוהדים) מפחדים להגיד את המילה אליפות. שלא לדבר על האלופות.
    הפחד מכישלון הוא פחד משתק. צאו מזה, תשתחררו, תהנו ב א מ ת, כולה ספורט :-)

    הגב
    • איציק

      לך קל לדבר השנה ;)

      הגב
      • yaron

        לי קל לדבר כל השנה.
        אבל עזוב, אני לא דוגמא. אני הכלאה בין אוהד כורסא לאוהד הצלחות :-)

        הגב
        • איציק

          כאוהד ה"צלחות," השנה יש לכם "צלחת" :-)

          הגב
          • yaron

            ואפילו השנה (ויסלחו לי ידידי נושאי גן המכביזם) השתעממתי בטירוף...

            הגב
    • איציק אלפסי

      ירון, למה לוזריות? אנחנו הולכים בכל הכח על הצ'מפיונס ולדעתי זה 50/50 מול ברצלונה, כשהמנצחת פייבוריטית בגמר. וגם לגבי הליגה כתבתי שעד שזה לא נגמר זה לא נגמר... הפוסט נכתב עכשיו כדי להדגיש שבלי קשר לתוצאה הסופית העונה הזו היא הצלחה.

      הגב
      • yaron

        איציק, קודם כל הכל ברוח טובה כמובן ואני גם לגמרי בעדכם.
        לדעתי הקבוצה (מאמן ואוהדים) משדרת חוסר אמון בעצמה. מפחדים להתחייב.
        זה לא הזמן להגיד שהצלחה וכישלון הם דבר יחסי ומה שחשוב זאת הדרך.
        זה הזמן להגיד: "מי זו ברצלונה, אנחנו ליברפול!"
        זה הזמן לאמונה, טירוף, חוצפה.

        הגב
        • משה

          לא יודע לגבי הקבוצה, לי יש שתי התערבויות יפות על המפגש עם בארסה. אנחנו צריכים לעבור אותם.

          הגב
  • פילוסוף רדום

    עם כל הבאסה על סיטי שלא מצליחים להפסיד בליגה, אני שותף מלא לתחושה שלך, ואף יותר.
    חזרנו להיות אימפריה, אנחנו שנה שניה מגיעים לטופ 4 של אירופה!
    תסתכלו על הספסל שלנו, לאלנה ואוריגי, תסתכלו על סיטי ותבינו עוד לאן אנחנו יכולים להגיע.

    הגב
  • Dr.van nostrand

    אין ספק שהסיפור האנושי עולה על זה הספורטיבי, לפחות במירוץ הליגה.
    זה סיפור מתמשך על תחרות פיקטיבית מול קבוצות שבגלל השיטה ההזויה הזאת נשארות בים עוד מאוגוסט שעבר.

    איך שלא נרצה להפוך את זה, זו המציאות כפי שהיא. נכון שיש דרמה אנושית ומתח ברמה של מי תהיה תלויה רק בתוצאותיה, אך כולנו חכמים ונבונים ויודעים שהמפגש האחרון בין מועמדות התקיים בראשית השנה האזרחית ומאז זה אך ורק מבט על נתוני טבלה.

    אני אוהב את הספורט מוכרע במפגשים ישירים ולא בתפילות ותקוות שקבוצה אחרת תמעד במשחק מול קבוצה שסיימה את העונה.

    אבל היי, כל אחד והטעם שלו

    הגב
    • איציק אלפסי

      בשביל תארים שמוכרעים במשחק או שניים יש מפעלי גביע. אליפות זה משהו שמשקף יכולת לאורך עונה שלמה. בגלל זה זהו התואר היוקרתי ביותר. ולאורך עונה שלמה, לטוב ולרע, אתה נמדד בלילות קרים בסטוק לא פחות מאשר במשחקים נגד היריבות בצמרת.

      הגב
      • Dr.van nostrand

        היי איציק,
        הליגה הוא התואר היחיד שבאמת שווה משהו כי לא משנה איך תסתכל על זה, זו המסגרת הקבועה שעליה מסתמכים ונבנים. זה 35 משחקים לכל הפחות בכל ליגה ומקיף את כל היריבות. על זה בונים תוכניות וצפי תקציב ופיתוח.
        על גביע גם הגדולות ביותר לא יכולות לבנות וגם הפיינליסטיות משחקות מספר בודד של משחקים מול יריבות אקראיות בזמנים לא ידועים לציבור מראש.
        זה אחיזת עיניים.

        מה שאמרת כאן זה כאילו הגיע ממשרד הדוברות של אחד המועדונים העשירים.

        מתי פעם אחרונה ילד כלשהו בעולם הגדול באמת התעניין במדידת היכולת של וולבס או סטוק? למה שיתעניין? על מה הם משחקים בכלל? נכון, העשירות נמדדות מולן אבל את מי הן מעניינות בעולם?

        אין שום מניעה הגיונית וספורטבית מלקיים סדרות פלייאוף עם יתרונות מובנים לקבוצות עם המאזן הטוב יותר.
        אבל מה שכן יש זה קונצנזוס בין העשירות שפתיחת התחרות בליגה לא משרתת את האינטרס שלהן כגופים שמחפשים נתח שוק מוחלט.

        אותי כאוהב ספורט ותחרות מניעים אינטרסים אחרים ולכן השקפתי תהיה אחרת באופן טבעי.

        אני רוצה שסטוק, אברטון, ווסטהאם ולסטר ישאפו ויחלמו אף הם ולא רק יהיו כלי מדידה עבור העשירות ביותר.

        הגב
        • איציק אלפסי

          אין בנינו מחלוקת. גם אני רוצה תחרות ושיהיה לקבוצות כמו וולבס וסטוק סיכוי לזכות באליפות. העניין הוא הדרך לעשות זאת. פליי-אוף (או קיזוז או פיינל פור) זו דרך מלאכותית ליצור זאת שלא תפתור את הבעייה המובנית של פער עצום שהולך וגדל בין מספר מצומצם של מועדונים עשירים לכל השאר.
          מה שצריך ליצור זה הרבה יותר שוויניות וחלוקה פרופורציונלית של הכסף העצום שמתגלגל כיום בכדורגל. לא יודע מה הקונסטלציה הטובה ביותר - תקרת שכר, פייר פליי פיננסי, הגבלת העברות, אבל רגולציה כלשהי צריכה להיות. לא יכול להיות מצב שקבוצה נפלאה כמו זו של אייאקס העונה תתפזר עוד חודש לכל עבר כשהמועדונים העשירים יותר פשוט "ישתו" לה את השחקנים.

          הגב
          • Dr.van nostrand

            חשוב לזכור גם שאייאקס במתכונת ליגה ברמה של הצ'מפיונס היתה מזמן נעלמת במרכז טבלה, אך מכיוון שיש סוג של פלייאוף ישיר אז הם תלויים בעצמם ועם היכולת הטובה גם עושים דברים מדהימים.

            זה אומנם לא הנושא או האווירה של הפוסט,
            אבל כל הרעיון של מה מלאכותי הוא דיון בפני עצמו.
            גם המשחק וחוקיו מלאכותיים.
            מי קבע שטופ 4 עולים לליגת האלופות ו 3 אחרונות יורדות?
            זה משנה בהרבה את האופן שבו קבוצות מתכוננות למשחקים ומסוגלות לעורר עניין.
            וכמובן העניין של הניקוד לנצחון ותיקו.
            פעם זה היה רק 2 נקודות לנצחון.

            מה העניין של קבוצות עם פי 10 תקציב שמשתתפות באותה מסגרת? לא מלאכותי?
            כל הפערים שנוצרו קרו באופן מלאכותי כלשהו, כי המשחק הוא התפתחות של בני האדם.

            הרעיון הוא לקיים מסגרת וכללים שיעודדו כמה שיותר עניין ושיהיה על מה לשחק אצל כמה שיותר קבוצות. וברגולציה (המלאכותית) הקיימת, זה עובד אך ורק לטובת האינטרס של האוליגרשייח'ים ולטעמנו זה אכן לא לטובת המשחק עצמו.

            אז אם כבר הדברים מלאכותיים, שיעבדו לטובת האינטרסים שלנו.

            הגב
          • Dr.van nostrand

            אלפסי,

            מתי פעם אחרונה סיימתם פחות ממקום שמיני בליגה?
            כמה עונות של מעל 60 אחוזי הצלחה נתתם בליגה?
            כמה פעמים הגעתם 2 מחזורים לסיום כשהקבוה תלויה בתוצאות שלה ולא בחסדי אחרות?

            כמה הבדל לכל העונה שלך ע"פ משהו שקורה במגרש אחר שלא בידך כלל ואנו מודעים לכך מראש ולכאורה מסכימים.
            למה בשביל לקחת אליפות צריך להסתובב עם בובות וודו או עם קמעות ולחישות למיניהן...

            למה לא להפגיש את הגדולות בסיום שיכריעו בינן לעצמן כמו גברים?

            ראוי שנשאל את עצמנו.

            הגב
  • גרייזס

    אוף. זה מה שיש לי להגיד - אוף. לא יודע מה יהיה שנה הבאה אבל העונה הזאת הוציאה ממני את כל הכוחות הנפשיים. לסיים אותה בלי תואר יהיה כל כך מדכא שאני לא מסוגל להסתכל באופטימיות על העתיד למרות שאני יודע שאתה צודק.

    הגב
    • matipool

      בול. כל מילה.
      אחרי המשחק של סיטי ביום ראשון, התחלתי כבר לדאוג לבן שלי לאור ההודעות שהוא הציף.

      הגב
  • avigol

    כמו מלך הלילה.זה לא נגמר עד שזה נגמר.

    הגב
  • אבי גלברט

    אנחנו ''משחקים על זמן'' או טוחנים מים, או כל מה שתגידו....השנה הזאת היא היסטורית ומרשימה בכול קנה מידה ! לרוע מזלנו מולנו עומדת מפלצת שמעלה מהספסל(!) שחקנים שבכול קבוצה כמעט בליגה היו כוכבים לא שחקני הרכב ''סתם'' ....
    כבר שמעתי השבוע דעה(של אחי לדוגמא אוהד סקאם) '' הליגה חלשה מאד אז סיטי וליברפול עם 90 + ''
    קשקוש מקושקש. יכול להיות מצב שקבוצה שתצבור 97 נק' ותפסיד רק פעם אחת לא תהיה אלופה. זה פשוט על סף ההזוי.
    קלופ בנה קבוצה לשנים, אני מקווה מאד שלא רק כולם ישארו אלא גם נתחזק משמעותית איפה שצריך במקום שחקנים שיעזבו ובכלל...
    עדין לסיטי יש יתרון בסגל ויהיה קשה מאד לאורך זמן לצבור כל עונה 95-100 נק כמו סיטי בהרכב שלה הנוכחי....
    כולנו רוצים שזה יקרה אבל זה קשה מאד. חייבים לזכות ב'' משהו '' השנה, זה יהיה באמת דכאון אם אחרי שנה כזאת לא נזכה בכלום .

    הגב
    • משה

      לליגה החלשה הזו יש שתי קבוצות בחצי הגמר של שני הגביעים הארופאיים ואף אחת מהן היא לא סיטי.

      הגב
      • אבי גלברט

        הליגה ''החלשה'' הזאת גורמת לקבוצות טופ 6 (חוץ מליברפול השנה) להפסיד גם לקבוצות תחתית. שום משחק ותוצאה לא ידועה מראש. אבל לבקש מאוהדי ה''סקאם'' גם אם זה אחי לפרגן זה בלתי אפשרי ....

        הגב
  • צור שפי

    טור מופתי. אני אוהד טוטנהאם אבל מחזיק לכם אצבעות בליגה. נדמה לי שחוץ מאשר במנצ'סטר, על שתי קבוצותיה, כמעט כולם בעדכם. דווקא כאוהד הפועל שהפסימיות מהווה חלק מהדי.אנ.איי שלו אני מקווה עבורכם שסיטי ימעדו כמו שמכבי חיפה פישלו נגד בני יהודה ב-2010 במחזור האחרון והביאו לנו אליפות (ודאבל) משום מקום. מעניינת, גם אם מובנת, תמונת המראה ביניכם ובין בארסה. מבחינתם הצ'מפיונס זה חזות הכל, אצלכם העיקר הוא הליגה. למרות שזה שקול - מקווה שתעברו אותם. אייאקס לדעתי פיבוריטית ברורה לעבור את טוטנהאם הפצועה ובעלת הסגל הקצר. גמר של ליברפול מול אחת מהשתיים (במיוחד אייאקס) הוא עם ניחוח חזק של וינטג' - אולי יהיה כדאי לשדר אותו בשחור-לבן.

    הגב
    • איציק אלפסי

      תודה צור.
      אני חושב שהסיבה פשוטה, ברצלונה זכו בשמונה אליפויות בעשר שנים, אנחנו לא זכינו באחת 29 שנים...
      וגמר בין ליברפול לאייאקס באמת יהיה נפלא! אני כמובן רוצה שליברפול תזכה בצ'מפיונס, אבל אם לא אז אני אשמח שזו תהיה אייאקס.

      הגב
    • גיא זהר

      צור, טוטנהאם קצרה וחסרה, אבל אייאקס עדיין לא נתקלה בקצב משחק אנגלי. זה הרבה יותר צמוד ממה שחושבים. לגבי ליברפול, הגביע עם האוזניים הגדולות הוא ממש לא פרס ניחומים מבחינתי. בשביל רוב האוהדים אולי, אבל מבחינת רוב השחקנים (במיוחד אלו שאינם בריטים) הצ'מפיונס חשוב לא פחות ואולי יותר. לרונלדו סופרים צ'מפיונס ולא אליפויות. עונה בלי תארים יכולה להוביל לעזיבת חלק (או כל) ואן דייק, סלאח ומאנה ואולי אפילו רוברטסון.

      הגב
      • צור שפי

        לצערי תחזיתי הפסימית הוכיחה הערב את עצמה. לא רואה איך טוטנהאם חוזרת מאמסטרדם עם ניצחון.

        הגב
    • ק.

      צור, לא מדויק לגבי בארסה. עדיין מעדיפים אליפות בלימאלופות מאשר ההיפך. פשוט זכייה באליפות בלבד כבר לא תספק מהקבוצה חמה מאוד על אירופה.
      תאמין לי שאם ריאל היו בליגה עם אותו מספר נקודות רוב אוהדי בארסה היו מעדיפים להפסיד האלופות לליברפול ולא לריאל את האליפות

      הגב
  • ארם אבירם

    מצוין!

    הגב
    • איציק אלפסי

      תודה

      הגב
  • אריק

    לא נעים לי לכתוב את זה.
    כל העונה תמכתי בסיטי והיה לי שלא תזכו.
    זה התמסמס לגמרי.
    זה פשוט לא משנה
    קיבלתם חתיכת עונה כאוהדים שזה כמעט לא חשטב איך היא תגמר.
    הדרך חשובה מהיעד

    הגב
    • יואב

      אריק,
      אתה לגמרי צודק. ואוסיף עוד משפט- ליברפול עושה את זה אין דה רייט וויי.

      הגב
    • ארם אבירם

      +1000
      *נטיתו הטבעית של המגיב היא לא להסכים עם אוהד יונייטד אף פעם

      הגב
  • Amir A

    טוב, מישהו חייב להיות הקיביעצר כאן. בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 כנער עקבתי אחרי ליברפול באדיקות אבל כבר שנים שאין לי קשר לכדורגל האנגלי מלבד הטורים כאן בדהבאזר. בחודשים האחרונים, כמו כולם, אני עוקב באדיקות אחרי המירוץ לאליפות בליגה האנגלית אבל בשבועות האחרונים מתלווה לכך תחושת חמיצות. אחרי הכל, מה שווה ליגה שבה כל משחק של שתי הקבוצות המובילות סגור עוד לפני בעיטת הפתיחה? הסיטי ניצחו את 13 המשחקים האחרונים שלהם ואילו ליברפול את 7 המשחקים האחרונים. 20 המשחקים האחרונים של שתי הקבוצות בליגה הסתיימו בניצחון. אולי אוהדי שתי הקבוצות מוצאים בזה עניין, אבל לאוהד כורסא בשלט רחוק כמוני זה הופך את המירוץ לאליפות למשהו באזור החיוג של מעורר אדישות אם לא אנטגוניזם.

    הגב
    • איציק

      ודאי, עדיף את מה שהיה השנה בארץ.

      הגב
    • איאן ראש

      מבין את מה שאתה אומר (רק אציין שלמרות הנצחונות האלו הם רובם לא היו קלים). אבל אם הופכים את השיטה לפלייאוף או משהו אחר ואז לקבוצה מסויימת יש פציעות בסוף או כושר ירוד רק בשבועיים האחרונים זה גם לא בדיוק הכי פייר. אם נסתכל על הכדורסל אז לדעתי פנייל פור ללא סדרות לא עשה טוב לכדורסל.

      הגב
      • Dr.van nostrand

        לאיאן ראש,

        כל אפשרות נמדדת מול האפשרויות האחרות.
        כרגע אף אחד בהנהלות הליגות לא מחפש אפילו להציע אפשרויות אחרות לעומת הקיים, אז ברור שכולנו מעדיפים ליגה במתכונתה הנוכחית מאשר לא לשחק בכלל.

        ברגע שמחליטים שיש סדרות הטוב מ 3, גם אם זה בא ע"ח קיצור הליגה מ 20 ל 18 קבוצות ושמונה הראשונות עולות, אז כבר העלית את רמת העניין והאטרקטיביות ברוב המשחקים והורדת משמעותית את המונופול של העשירות הבלעדיות, כי הן מבינות שמקום ראשון הוא אמצעי (משתלם וחשוב) ולא מטרה סופית בפני עצמה.

        אם יש פציעות בחודשים האחרונים, מובן שזה מעצבן אבל זה עדיין סיכון ששווה לקחת בשביל להגביר את התחרות והעניין הספורטיבי לאורכה ולרוחבה של הליגה.

        הגב
  • דורי

    תהיה אופטימי, לפחות הסתברותית. יש סיכוי גדול יותר שתזכו בלפחות 1 מ-2 תארים שנותרו - ושניהם חלומיים :)

    הגב
    • איציק

      איך הגעת לזה?
      ההנחה להצלחה בכול מפעל של 50% מצריכה ביסוס (בליגה זה בטח לא נכון).
      גם הנחת אי תלות בין המפעלים לא ניראת לי נכונה.

      הגב
  • אייב

    אני מהמר על זכיה באלופות, ועל סגנות היסטורית בפרמייר ליג.
    לדעתי, אם ליברפול תסיים את העונה בלי כלום, היא כבר לא תצליח לשחזר את ההישג. לא די שמדובר באמת בהישג חסר תקדים, מדובר במועדון שלא זכה באליפות 29 שנה. אי-זכיה בעונה של 97 נקודות, לא יכולה שלא לגרום לאוהדים לחשוב שזה כתוב בשמיים. נכון, גם הספרס הצליחו באיזשהו שלב לעקוף את ארסנל, אבל 97 נקודות בלי אליפות? אני לא בטוח שזה קרה אפילו בליגה הספרדית, שם הפערים בין 2 קבוצות הצמרת לכל השאר עצומים פי כמה וכמה מאלו שבין ליברפול ליריבותיה.
    אם הייתי אוהד ליברפול הייתי אמנם גאה על הדרך, עונה באמת מופלאה, אבל 'כמעט' נוסף, ועוד אחד כל כך אכזרי היה גומר אותי.

    אסור לשכוח שליברפול אמנם יכולה להתחזק בקיץ, אך כך גם יריבותיה. יונייטד ללא ספק תתחזק כי גרוע ממה שהיא כרגע אי אפשר להיות. טוטנהאם אמורה לרכוש שחקנים לשם שינוי, ואם תצליח לשמור על אריקסן מצבה יהיה טוב יותר. ארסנל אמורה לצאת מהטראומה, למרות שלא הייתי בונה עליה. וסיטי, מה מונע ממנה להתחזק? רק הזדקנות של אגוארו. אבל הכיסים עדיין עמוקים, כוח המשיכה קיים בזכות פפ, הם מקושרים כרגיל לכל שחקן על הפלנטה, ודה ברוינה היה בחוץ חצי עונה.
    בקיצור - מדובר בליגה תחרותית מבחינה כלכלית, וכולן הולכות להתחזק, או לפחות לנסות, בקיץ. אי אפשר להבטיח שכולן יצליחו, אבל שחזור עונת 97 נקודות הזוי עוד יותר.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *