מנהיגות מהי?

כל אדם צריך מישהו אחד שיאמין בו

בראיון שנערך עם יורגן קלופ באתר הרשמי של ליברפול לפני הגמר הוא הסביר מה זו מבחינתו מנהיגות:

הביטחון העצמי שלי גדול מספיק כדי שאני אאפשר לאנשים לגדול לצידי" אמר. "זה מאוד חשוב שאתה אמפתי, שאתה מנסה להבין את האנשים סביבך ושאתה נותן את תמיכתך האמיתית לאנשים סביבך. ככה כולם יעבדו. זה מנהיגות: הרבה אנשים סביבך עם ידע גדול משלך. אתה לא צריך להתנהג כאילו אתה יודע הכל, תהיה מוכן להודות 'אין לי מושג ברגע זה, תנו לי שתי דקות ואולי יהיה לי קצת מושג'. ככה אני מבין את זה. אין כאן 'פילוסופיה', זו דרך החיים שלי".

בדרכו הישירה והכנה קלופ סיכם כאן את כל התורה כולה. את מה שעולה מאות אלפי דולרים ללמוד בבתי הספר למנהיגות פוליטית ועסקית באוקספורד או בהארוואד.

תסתכלו על התמונה הזו. שלא בטובתו ג'ורדן הנדרסון קיבל את התפקיד הכי קשה בעולם הכדורגל – להיות קפטן ליברפול אחרי סטיבל ג'רארד. זה בערך כמו להיות קיסר צרפת אחרי נפוליאון. אין לך סיכוי לצאת מזה טוב.

ובאמת, הנדרסון קיבל לא מעט ביקורת בשנים האחרונות. גם על היכולת וגם על המנהיגות שלו. הצל הענק של ג'רארד ליווה אותו לכל מקום. אבל קלופ האמין בו, תמך בו גם ברגעים הקשים וכך נתן לו לצמוח ולגדול, גם לשחקן מצוין וגם למנהיג. ההוכחה הכי טובה לכך שלראות אותו מניף את גביע האלופות עבור ליברפול הייתה הדבר הכי טבעי בעולם. הוא נכנס כעת לרשימה מצומצמת מאוד של אגדות שעשו זאת, ואף אחד לא חושב שהוא נראה מוזר שם.

כל אדם, לא משנה באיזה תפקיד ובאיזה רמת אחריות, צריך מישהו שיאמין בו. הורה, מורה, מאמן. כשקלופ נותן לאנשים מסביבו את הביטחון שהם יודעים לא פחות טוב ממנו, הוא נוטע בהם את התחושה שהוא מאמין בהם, ביכולות שלהם. ואז הם יכולים לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם.

בשביל זה צריך להיות אדם בעל בטחון עצמי. כזה שלא חושש להודות שהוא לא יודע הכול, שלפעמים הוא גם טועה. להודות שהוא לא מושלם ושגם לו יש מה ללמוד מכל אחד, אפילו אם הוא אחד משניים-שלושה המאמנים הטובים בעולם.

לעומת זאת, ישנם מנהיגים שביסודם הם חסרי בטחון. הם יכולים להיות מאוד כריזמטיים ובכך לשוות דימוי שגוי של אנשים "חזקים" בעלי בטחון עצמי בשמיים. אבל האמת היא, שעמוק בפנים הם אנשים חלשים. אנשים שכנראה לא האמינו בהם כשהם היו צעירים וגדלו לתוך סיטואציה שבה חשו שהם תמיד צריכים להוכיח את עצמם ולהיות "יותר טובים מכולם".

המנהיגות של אנשים כאלה תתאפיין בכך שהם יבטלו תמיד את דעתם של אחרים. הם ידאגו שיהיו לצדם רק כאלה שמסכימים אתם ומספרים להם כל הזמן כמה הם "גדולים" ו"חכמים". הם לעולם לא יתנו למנהיגות עתידית לצמוח לצדם. כל מנהיג פוטנציאלי בסביבתם ייתפס כאיום והם ידאגו להקטין אותו ולחסל את האיום הזה מבעוד מועד.

הם ישכנעו אנשים שרק הם יודעים מה טוב בשבילם. ורק הם יכולים לשמור עליהם. כדי לעשות את זה הם ידאגו להשאיר אותם חלשים ומפוחדים ויספרו להם כל הזמן כמה העולם הוא מקום מסוכן ואיך "כולם נגדנו" וצריך להישמר ולהיזהר.

למרבה הצער, לא פעם זה מצליח. לפעמים הם אפילו נהיים ראשי ממשלה.

פרויד בטרנינג
מגילת רות - הרעות

תגובות

  • דמוסתנס

    מנהיג בינוני מצמיח חסידים ועוקבים, מנהיג גדול מצמיח מנהיגים חדשים

    הגב
    • איציק אלפסי

      בדיוק

      הגב
  • yaron

    מברוק על הזכיה, עכשיו אפשר לדבר על "הדרך".
    חבל על ההערה הפוליטית העוקצנית בסיום הפוסט, הוציא לי קצת את החשק להשתתף בדיון...

    הגב
    • איציק אלפסי

      צודק. בדיעבד זה היה מיותר בהקשר הנוכחי.
      תודה על הברכות.

      הגב
      • yaron

        בחזרה לדיון :-)
        מסכים לגמרי עם הדברים. יצא לי לעבוד עם מנהלים משני הסוגים ואין ספק איזה דרך טובה יותר.
        מחדד ושואל (רק שואל, אני לא באמת בקיא בהיסטוריה) בנוגע לעולם הספורט - כמה מנהלים מדהימים (פייזלי ופרגוסון כדוגמאות מובהקות) הצליחו לא רק להנהיג ולקדם בתקופתם אלא אפילו לייצר את דור ההמשך ליום שאחרי?

        הגב
        • שי

          במקרה של פרגוסון, רק עכשיו אחד האנשים שצמחו תחתיו מקבל את הצ'אנס לפתוח עונה כמאמן יונייטד. נחכה ונראה מה ייצא מזה.

          הגב
        • איציק אלפסי

          שאלה טובה ירון. כרגע לא עולות לי הרבה דוגמאות בראש. באמת בליברפול הייתה שושלת יפה שנמשכה בשנות ה-70' וה-80' שנקלי-פייזלי-פייגן- דלגליש. ביונייטד לדעתי הכשלון הגדול והיחיד כנראה של פרגוסון, זה שהוא לא בנה מישהו שימשיך אותו. לא חושב שסולשיאר הוא האיש, למרות שאולי הוא מאמן טוב, אבל זה לא מאמן שפרגוסון הכשיר כיורש.

          הגב
          • יואב

            אבל גם קלופ הוא לא חוליה בשרשרת שצמחה באנפילד. הוא פשוט מאמן אדיר ופרסונה חד פעמית והגיע לליברפול בעיתוי נכון. ולא הייתי שופט את קלופ אם יצמיח יורש או לא. לא נראה לי שהוא מתעסק בזה ולא אמור גם.
            פרגי מאד אהב לעבוד עם עוזרים דומיננטים, אהב ללמוד ולהתפתח, לא חשב שהוא המציא את החוכמה אבל... הוא חד פעמי. צמחו סביבו מאמנים סבירים ובעיקר בינוניים. לא חושב שהיה לאל ידו לעשות יותר בנושא. הרי מאמנים אדירים באים בכמויות מזעריות. אם כל הכבוד לפרגי, הסבירות שדווקא במנצ'סטר יצמח עוד אחד כזה, היא אפסית.

            הגב
            • באבא ימים

              יואב,

              איזה חלק היה לפרגי במינוי של מויס?

            • יואב

              באבא,
              המלצה. שלא צלחה. פרגי לא גידל והכשיר את מוייס, הוא סבר שהוא יכול להתאים. זאת אחת מאלפי החלטות שפרגי קיבל בימי חייו ויש לי הרגשה שמאזנו חיובי. את מי באזבי הכשיר? את מי קלופ הכשיר בדורטמונט? אתם יודעים, זאת לא תנועת נוער. המאמן הגדול ממשיך הלאה למקומות יותר גדולים. זה אפילו לא בבסיס של הגדרת תפקידו העניין הזה.

            • איציק אלפסי

              מסכים יואב. אולי אחדד: לפרגוסון יש חלק מסוים בעובדה שלאחר לכתו המערכת המקצועית ביונייטד קרסה. זה לא בהכרח קשור להכשרת יורש, זה קשור כנראה לזה שלכל דבר היה פתרון שנקרא פרגוסון ולא באמת הצליחו לייצר תכנית שתעבוד גם ביום שאחריו. מצד שני, יכול להיות שהוא באמת היה חד פעמי ויונייטד פשוט חוזרת עכשיו לממדיה הטבעיים.
              אגב, דורטמונד המשיכה להצליח גם אחרי קלופ וניכר שהוא השאיר שם יסודות בריאים להרבה שנים. אני מקווה שזה גם מה שיהיה בליברפול (כמובן שאני מקווה שהוא ישאר כמה שיותר).

            • יואב

              אלפסי,
              פרגי עשה את המיטב תחת השתלטות עויינת. הפיק את המקסימום המקצועי האפשרי. האחרון שנשאר בצריח, למרות מחאות אוהדים וחוסר שביעות כללית מהגלייזרים. אבל מה, תוצאות ותארים הורידו את הלהבות וגרמו לזה להישכח. כזה ענק פרגי היה. ברור שלא הצליחו אחריו, מי שמנהל את יונייטד לא כל כך טוב במה שהוא עושה אז למצוא תחליף לפרגי זה באמת גדול עליהם. עזוב תחליף, למנות אנשים נכונים, להאציל סמכויות, לבנות מחלקות...
              עכשיו מה זה מימדיים טבעיים? מה הם היו ללא התאונה במינכן? לא יודע. מה הם עכשיו?מועדון ענק, מהגדולים בעולם הספורט בכלל, שחווה ירידה, יש יגידו גם טבעית. מה המימדים הטבעיים של ליברפול בשלושת העשורים האחרונים וכל אגדת חדר הנעלים? מה נשאר מזה ומה ראינו מזה בעשורים האחרונים? איפה ליברפול היתה כשבאזבי אימן?
              אז זאת פשוט שאלה של עיתוי- מתי אתה בוחן את זה.
              בקשר לדורטמונד, היא הצליחה גם לפני קלופ ותצליח אחריו. מועדון ענק, סביר שכך יהיה. כנל יונייטד כי יש גבול לכמה אפשר לבחור לא נכון(:

            • yaron

              יואב, אתה צודק אבל כוונתי היתה להרחיב את הדיון לכיוון הפוזיטיבי.
              כלומר, אין כאן שום ביקורת על פרגי. כבודו וגדולתו במקומם מונחים ללא קשר למה קרה שם אחריו אבל נשאלת השאלה "מה היה קורה אם".
              שנקלי העביר את השרביט לפייזלי שגדל וטופח בליברפול וההצלחה של המהלך הפכה את ליברפול לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של המשחק.
              ברור גם שזאת לא החלטה/עבודה של מנג'ר בלבד אלא של כל המערכת.
              אני שואל האם זה אמור להיות בכלל חלק מתפקיד המנג'ר או שהזמנים האלה עברו מהעולם.

            • יואב

              ירון,
              היום המערכות הרבה יותר גדולות ופחות משפחתיות.
              קלופ, פפ ודומיהם חייבים עזרה רק מעצם הגדילה הטבעית של הארגון והמידע שהרבה יותר נגיש היום. אנאליסטים, סקאוטרים, רופאים, עוזרים. יש היום הרבה יותר פרטים קטנים.
              דעתי הקטנה והאישית- זה עדיין קם ונופל על הפרסונה של המאמן ועל טיב העבודה שהוא עושה במגרש האימונים. לזה אין תחליף אמיתי. אולי לליברפול יש אנאליסטים מזהירים אבל קלופ הוא זה שיוצק את הצורה, ההדגשים , הנראות והביטחון של הקבוצה. כנל פפ ואחרים.

          • משה

            לפני מספר שנים קראתי כתבה על חניכים של פרגוסון שהפכו למאמנים והרשימה הייתה ארוכה מאוד. חלקם הצליחו יותר (יוז, ברוס) וחלקם פחות (רובסון). העובדה שאף אחד מהם לא הפך למנג׳ר יונייטד לא הופכת את זה לחוסר הצלחה שלו - יש גם אלמנטים נוספים בניהול מועדון בסדר גודל כזה.

            הגב
            • ויכסלפיש

              דורטמונד המשיכה להצליח אחרי קלופ? איתו זכו ב-8 שנים בשתי אליפויות גביע וגמר אלופות, ומאז שעזב ב-2016 זכו בגביע אחד בלבד ב-2017

          • Tom

            אפשר להוסיף גם גם את אואנס שצמח באותה מערכת והגיע אחרי הכשלון של סונס

            הגב
        • גיא זהר

          מדהים שדווקא ביילסה הוא זה שהשפיע על שניים מ(נניח) חמשת המאמנים הגדולים כיום.

          הגב
  • yaron

    דוגמאות נוספות שעולות לי - קרויף ופפ.
    פפ אומר בצורה חד משמעית שבלי קרויף הוא לא היה מגיע לאן שהגיע. מתייחס אליו כמנטור במלוא מובן המילה.
    בעולם העסקי - ביל גייטס וסטיב ג'ובס. ונכון, הם לא היו צריכים אישור מהגלזרים...
    בגדול זאת שאלה תיאורטית כי בעלם שלנו עם גלזרים ושייחים לא חושב שזה יחזור.

    הגב
    • גיא זהר

      ירון, מעבר לזה שקרויף אימן את פפ ושפפ אימן בקבוצה שקרויף אימן, ההשפעה הגדולה עליו היא דווקא של ביילסה.

      הגב
      • yaron

        אני קורא מה פפ אומר:
        “He was unique, totally unique,” Pep Guardiola says of Johan Cruyff. “Without him I wouldn’t be here. I know for sure this is why I am, right now, the manager of Manchester City and before that Bayern Munich and Barcelona.”
        אתה גם מוזמן לחפש ראיון של פפ וג'ורדי על איך החזון והמורשת שלו ממשיכים לחיות אצל פפ.
        בכל מקרה הנקודה שהעליתי לא היתה ממקום ווכחני, הכוונה היתה להאיר את החשיבות העצומה של להיות מנטור ולהעביר את הידע הלאה לדורות הבאים.

        הגב
        • ק.

          ירון, זה נכון, אבל גם קרויף, כדי שייצא מהעץ שלו ענף שנקרא פפ, היה צריך שחקן בדמותו של פפ שיוכל לקחת את זה הלאה כמאמן. לא כל שחקן גדול יכול להיות מאמן.
          קרויף גם אימן את קומאן שהוא מאמן לא רע

          הגב
  • רועי מ

    צודק יאצק

    הגב
  • matipool

    איזו תמונה מרגשת וחזקה ועוד על רקע מה שאנחנו יודעים לגבי אבא של הנדרסון והסרטון שעלה אחרי הזכייה של הנדרסון ואביו מתחבקים ללא הפסקה עם כל עוצמת הרגשות.
    ניתוח יפהפה שלך, דוקטור ואל תתחרט - הרפרנס למנהיג המדינה אקטואלי יותר מתמיד בימים אלו.

    הגב
    • אמוץ כהן-פז

      לא חושב שאלפסי ממש מתחרט, זה מטען שהוא זקוק היה לפרוק...
      וחוץ מזה, מסכים לגמרי עם הניתוח.

      הגב
  • אמיתי

    איך שנפל הפור והבנתי שהולכים לבחירות ידעתי בתוכי פנימה שזה אבוד...עוד עוולה בחסות ביבי

    הגב
  • Amir A

    אלפסי - דיון שלם על מנהיגות מבלי להגדיר קודם כל את המטרה של המנהיג....
    האם המטרה היא לגדל את הדור הבא של המנהיגים? האם המטרה היא לבנות אימפריה על פני מחצית עולם? האם המטרה היא להיות נערץ? אהוב?
    לכל מטרה יש דפוס מנהיגות אחר שיתאים לה, ונסיון לכפות תבנית מנהיגות אחת שתתאים לכל הסיטואציות הוא נסיון שגוי. לדעתי.

    הגב
    • איציק אלפסי

      המטרה של מנהיג, לדעתי, היא לגרום לאנשים שהוא מוביל למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

      הגב
      • Amir A

        זו הגדרה מאוד בעייתית. מה המשמעות של "מלוא הפוטנציאל"? איך תשפוט את "מלוא הפוטנציאל"? האם מלוא הפוטנציאל של מגנוס קרלסן זה לשחק שח התקפי בכל משחק? הגנתי בכל משחק? להתאים את משחקו ליריב שמולו? האם מלוא הפוטנציאל שלו הוא לנצח כמה שיותר? כמובן שבמקרה זה, המטרה של המנהיג של קרלסן (נניח שקיים כזה) היא לא להגשים את מלוא הפוטנציאל של קרלסן אלא להוביל אותו לכמה שיותר נצחונות. ואולי ניקח כדוגמא את אוקלהומה ת'נדרס. הנה, המנהיג שם (המאמן, המנג'ר, מי שלא יהיה) גורם לווסטברוק למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. האם זה באמת מה שהוא צריך לעשות? ואולי הוא צריך דווקא לגרום לווסטברוק למצות את כישוריו קצת פחות, למען הקבוצה?

        הגב
  • אריק

    ראש ממשלה או מנג'ר יונייטד

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *