מה שנשים צריכות

שוות, לא דומות

הפעם האחרונה הזכורה לי שבה נערה בת 15 הציתה את הדמיון בהופעה שלה בטורניר הנשים בווימבלדון הייתה בשנות ה-90'. גם אז היה מדובר בנערה אמריקאית, ג'ניפר קפריאטי, שבגיל דומה לזה של קורי גוף הגיעה לחצי גמר הטורניר ב-1991 לאחר שהדיחה ברבע הגמר את מרטינה נברטילובה האגדית.

אלא שמעט אחר כך שקעה קפריאטי בדיכאון עמוק, הסתבכה בפרשיות של גניבה מחנויות ומעצר בעקבות שימוש בסמים, ופרשה מהסבב. היא אמנם חזרה לסיבוב שני ומוצלח (כולל שתי זכיות בגראנד סלאם) בתחילת שנות האלפיים, אבל לאחר שפרשה סופית חייה האישיים המשיכו להידרדר, ובשנת 2010 דווח שהיא אושפזה בבית חולים בפלורידה לאחר שנטלה מנת יתר של תרופות.

לכאורה אין סיבה הכרחית שיהיה דמיון בין המקרים. אלא שההיסטוריה של טניס הנשים במילניום הנוכחי מראה שקורי גוף נמצאת ב"קבוצת סיכון". שייתכן, ולמרבה הצער, מה שהיא חווה כעת בווימבלדון זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לקריירה שלה.

הבאתי כאן בעבר נתונים המעידים על השחיקה המהירה של כוכבות בסבב הנשים. קראתי רק לאחרונה אצל אמיר ענבר ב"הארץ" על שני מקרים נוספים מהעת האחרונה של שחקניות שפרצו מהר מדי ומוקדם מדי, הרבה לפני שהייתה להן הבשלות הרגשית להכיל את כל המשמעויות הכרוכות בכך, ושלמו על כך מחיר כבד בבריאות הנפשית שלהן.

אשלי בארטי האוסטרלית הספיקה עד גיל 17 לזכות בשלושה תארי גראנד-סלאם בזוגות. אבל עוד לפני שהגיעה לגיל 18, החלה לסבול מדיכאון ונזקקה לטיפול תרופתי. "זה היה יותר מדי, מהר מדי", סיפרה, "איבדתי את ההנאה והתשוקה, הרגשתי בודדה". היא פרשה מטניס ועברה לשחק קריקט. שם, הסבירה, יכולה הייתה לראשונה בחייה לשתות בירה אחרי משחק ונהנתה מהרוח הקבוצתית: "אין על המגרש רגע בודד. אם את מתקשה, יש עוד עשר נשים שיכולות לעזור לך להתגבר".

רק אחרי שנה וחצי בארטי חזרה לשחק לטניס, ולאט לאט התקדמה מהמקום ה-272 בעולם, בו דורגה כאשר חזרה לסבב ב-2016, עד למקום הראשון בעולם, בו היא מדורגת כיום לאחר הזכייה ברולאן גארוס בחודש שעבר. "ללא פסק הזמן הזה אני לא חושבת שהייתי משחק כעת", אמרה לאחר הזכייה בפאריז, "18 החודשים הללו היו הכרחיים, הייתי צריכה את הזמן הזה כדי למצוא את עצמי כאדם". בקריירה השנייה שלה בטניס דואגת בארטי לשמור לא רק על הגוף, אלא גם על הנפש. היא מקפידה על מרווח בין טורנירים שמאפשר לה לקפוץ הביתה למספר ימים, לראות את משפחתה וארבעת כלביה.

סיפור נוסף הוא זה של נעמי אוסקה, שמתרחש ממש כעת חיה. כוכבה של אוסקה דרך במהירות בקיץ האחרון. תוך מספר חודשים היא השלימה שתי זכיות רצופות בגראנד סלאם, בארה"ב ואוסטרליה, וכבשה את המקום הראשון בסבב העולמי. אלא שכאן התחילה גם הנפילה: מאז הזכייה באוסטרליה בתחילת השנה, העפילה רק פעם אחת בשמונה טורנירים לחצי הגמר והודחה בסיבוב השלישי ברולאן גארוס.

במסיבת עיתונאים לאחר ההדחה בפאריז פתחה אוסקה את הלב: "ההפסד הזה הוא כנראה הדבר הכי טוב שקרה לי. הרגשתי עייפה מאוד וסבלתי מכאבי ראש. כנראה בגלל הלחץ. הרגשתי שיש עלי עול. בעבר הרגשתי כאן חופשיה ונהניתי, הפעם הייתי די מתוחה רוב הזמן".

עוד לפני הכישלון בפאריז נפרדה אוסקה מהמאמן שהוביל אותה להישגים יוצאי הדופן – סאשה בג'ין. "אם אני לא מתעוררת מדי יום מאושרת להתאמן ולהיות סביב האנשים שאני איתם", הסבירה, "לא אקריב זאת בעבור ההצלחה. לא אענה את עצמי. אני לא רוצה לחשוב שבשביל להצליח אני צריכה להקריב את האושר שלי". מאז הפרידה מבג'ין היא אולי לא זכתה באף טורניר, אך נצפתה בהופעות רוק והתמכרה לקניות באינטרנט. משהו שלפחות נותן לה את התחושה שהיא חייה חיים נורמליים של נערה בגילה.

הדיון סביב נשים בספורט, ובטניס בפרט, עוסק בהשוואה לגברים בפרמטרים של חשיפה ותגמול. אולם, יתכן מאוד שבכך הוא מזיק ולא מועיל לנשים. נשים וגברים הם שווים, אבל בהחלט לא דומים. יש להם צרכים שונים, פיזית ונפשית. מבחינה נפשית, נשים, וזה עניין אבולוציוני, זקוקות לסביבה הרמונית כדי לחוש בטחון שמאפשר להן ליצור ולהתפתח. הן זקוקות לקשר ולתמיכה רגשית. כמובן שזו הכללה, ויש נשים שיכולות להיות "זאבות בודדות" לא פחות מגברים, אבל זה איננו הפרוטוטייפ.

הסיבה שלא אומרים זאת נעוצה ככל הנראה בתקינות פוליטית. אבל זה עקום לחלוטין. מי שסבור שרגשות והזדקקות לקשרים בינאישיים הן ביטוי לחולשה, למעשה אימץ את המוסכמה הגברית לפיה חוזק מתבטא רק בכוח פיזי. ולא היא. יש המון עוצמה וכוח ברגש וביכולת ליצור ולקיים אינטימיות עם אנשים אחרים. למעשה, אלו בדיוק הפרמטרים שמנבאים בריאות נפשית ויכולת הישרדות מנטלית גם במצבים הקשים ביותר.

מה שנשים צריכות זה שהסבב יותאם לצרכים שלהן. למשל, להגביל את גיל הכניסה לסבב הבוגרות ל-18, להפחית את מספר הטורנירים, לאפשר הגנת דירוג לטניסאית שלוקחת הפסקה מהסבב כדי ללדת או "סתם" להוריד לחץ ולהיות קצת עם עצמה.

הדברים הללו יקטינו את השחיקה של הטניסאיות ויחזירו לסבב הנשים את האטרקטיביות שהייתה לו בעבר. זה לא בריא לסבב שבכל כמה חודשים צצה לה משום מקום "נערת פלא" חדשה. כמו בסבב הגברים, שם יש את פדרר, נדאל ודג'וקוביץ', שמוכרים היטב גם למי שלא עוקב אחרי טניס בין גראנד סלאמים, גם סבב הנשים זקוק לפנים מוכרות שניתן לעקוב אחרי הסיפור שלהן לאורך זמן. כך יכולות להתפתח גם יריבויות שנבנות לאורך השנים ויוצרות סיפור שמרתק את הקהל.

אני עוד זוכר את הימים של כריס אוורט ומרטינה נברטילובה, שטפי גראף ומוניקה סלש, בהן גמר הנשים בווימבלדון היה אטרקציה לא פחות גדולה, אם לא יותר, מגמר הגברים. השנה, סביר להניח, רק עכברי טניס אמתיים יכירו את השמות של השחקניות שיגיעו לשלבים הגבוהים בטורניר.

רוחות של שינוי
בעיתה אחישנה

תגובות

  • חגית

    לגברים יש הגבלת גיל???

    הגב
  • D! פה ועכשיו

    אחזור להגיב יותר לעומק אחרי כן, אבל אני לא חושב שזה צריך לבוא בדמות הגבלות אלא כתמיכה, כמו הרעיון היפה של הגנת דירוג.

    הגב
  • אריאל גרייזס

    אני מת עליך, איציק, אבל הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה גברים שיגידו לנשים מה הן צריכות

    הגב
    • איציק אלפסי

      קודם כל זה הדדי אריאל. דבר שני, אני מסכים שהכותרת אולי לא משהו... אני לא בא ממקום פטרוני, אלא דווקא אמפתי כלפי נשים. וכמו כן, גם נשים כותבות על גברים ומה ואיך הם צריכים וזה בסדר גמור.

      הגב
      • אריאל גרייזס

        אני מבין שהכוונה טובה, אבל זה לא רק הכותרת. גם בתוך הטור עצמו יש:
        "מה שנשים צריכות זה שהסבב יותאם לצרכים שלהן. למשל, להגביל את גיל הכניסה לסבב הבוגרות ל-18, להפחית את מספר הטורנירים, לאפשר הגנת דירוג לטניסאית שלוקחת הפסקה מהסבב כדי ללדת או "סתם" להוריד לחץ ולהיות קצת עם עצמה."
        שלא לדבר על ההסברים למה נשים בעצם יותר רגשיות וכו'. כשבעצם כל המטרה שלך היא שהסבב יהיה מעניין לך כמו הסבב של הגברים (שבעיניי הוא משעמם לאללה עם אותם שלושה שמות כבר 15 שנה, כן? אבל זאת בעיה אחרת). ובכלל כמובן שהפוליטיקלי קורקט אשם.
        הגיע הזמן שניתן לנשים להחליט מה טוב בשבילן. יש טניסאיות, אם השיטה לא מתאימה להן - שהן ידברו. לא אנחנו

        הגב
        • איציק אלפסי

          למה אריאל, נשים לא כותבות מה צריך לשפר לדעתן בענפים של גברים? הן לא מביעות את דעתן על אופי של גברים? זו בדיוק הבעיה של הפוליטקלי קורקט, שבשם זה אסור לדבר על בעיות אמתיות של אנשים אמתיים. אין לי בעיה עם זה שיתווכחו עם הניתוח וההצעות שלי, אשמח לשמוע הסברים חלופיים לשחיקה הגבוהה בסבב הנשים לעומת סבב הגברים. אבל למה אסור לי להביע את דעתי רק בגלל שאני גבר?

          הגב
          • אריאל גרייזס

            א. אני לא נתקלתי ביותר מדי כאלו. כמות הגברים שמנסים לשפר ענפי נשים ואומרים מה שצריך לעשות שם עולה עשרות מונים על כמות הנשים שמנסות לשפר ענפי גברים.
            ב. אף אחת מהנשים, כביכול, שמנסה לשפר ענף גברי, לא מתייחסת לאיזה שהוא משהו שהוא אינהרנטי לגברים. לא ראיתי אישה שמציעה לעשות את הרקטות של הגברים ליותר קטנות כי המכות חזקות מדי. איכשהו, תמיד גברים הם אלו שמוצאים בעיות אצל הנשים
            ג. באופן כללי, כשאתה מגיע מקבוצה פריביליגית ומנסה לייעץ לקבוצה מוחלשת מה לעשות - אל. אל תנסה להגיד לאתיופים "אם רק תשקיעו בלימודים אז תצליחו בחיים", אל תגיד לנשים "אם אתן תהיו טובות אז תקבלו שכר שווה". אתה לא נמצא בעמדה הזאת, אתה לא יודע מה זה להיות הם. אם אתה חושב שיש שחיקה גבוהה של נשים מול הגברים - תן לנשים לדבר על זה ולהציע פתרונות. אתה מגיע ממקום פטרוני לגמרי, שלא לדבר על זה שהמטרה שלך היא לא רווחת הטניסאיות אלא שיהיה לך סבב מעניין.
            זה בכלל לא עניין של פוליטיקלי קורקט - זה להבין שאתה לא בעמדה לתת עצות בנושא.

            הגב
            • אמיתי

              מצטער גרייזס אבל בני אדם הם הרבה יותר ממינם ומוצאם. לצמצם את האפשרות להביע דעה לפי אמצעי רבייה איננו דבר ליברלי. זו איננה פטרונות אלא הבעת דעה לגיטימית. איננו צריכים גברים או נשים שיאמרו לנו על מה מותר או אסור לנו להביע דעה. זו פטרונות

            • איציק

              למה לא לומר לאתיופים להשקיע? למה זה צריך להשפיל אותם, וגם אם כן. אנחנו כחברה צריכים לדאוג שהלברה תהיה משכילה (לא רק האתיופים). אתה מציע לתת להם להחליט כי הם יודעים הכי טוב. ואם יחליטו שעדיף להם להשאר במצבם אז סבבה, כמו שקורה בהמון שכונות בצרפת עם המהגרים הצפון אפריקאים. שגם האתיופים, אם יברו בכך, יחיו על קצבה, יהיו במעגלי פשע ועוני, כי הם יודעים טוב יותר מה טוב להם.
              אז לא, אין בעיה לומר להם שאם ילמדו, יצליחו ויתקדמו. הבעיה היא שזה לא מספיק וצריך שהמדינה תתמוך בעוד הרבה דברים כדי שהם ישתלבו בחברה. צריך להשקיע הרבה משאבי, גם בשיתוף פעולה איתם, כדי לשפר את מצבם.

            • איציק אלפסי

              אריאל, אני גבר וממש לא מרגיש פריוולגי, ומזרחי וממש לא מרגיש מקופח (או מה שזה לא יהיה שהפוך מפריוולגי).
              ולגבי האתיופים, האמת שבדיוק כתבתי על זה אתמול כאן:
              https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10161921857635640&set=a.10154415127880640&type=3&theater

            • jhkj

              אם לא צריך להכיר בשונות של נשים, ולעשות התאמות, אז למה שלא ישחקו הטוב מחמש אריאל? גם לשחק הטוב משלוש מגביל אותם, מדוע להגביל את אורך המשחק אפשר אך את כמות המשחקים לא אריאל?

            • קורא בין השורות

              אני לא רואה בטור של איציק שום דבר פטרוני. הוא בסך הכל מביע את דעתו ולפחות לעניות דעתי ממש לא בצורה מתנשאת. אני לא רואה בעיה בכך שהוא מצביע על תופעה, מנסה להציע הסבר ולאחר מכן מציע פתרונות שיועילו לדעתו לנושא.
              הלגיטימציה שלו לכתוב טור כזה זהה ללגיטמציה שלך לבקר אותו באופן שביקרת שכן אם זה לא מקומו של איציק לכתוב כפי שכתב הרי שאת הביקורת על זה, באותו המטבע, צריכה להביע אישה.

            • רועי מ

              אני לא חושב שאיציק הוא האדם הפטרוני שאתה טוען

            • הברזיליאני

              אריאל, תודה על הקול השפוי. כל ה"הטבות" שממסדי הספורט - הלגמרי גבריים, היסטורית והיום - העניקו לנשים עזרו למצב את הענפים האלה כשוליים ביחס לספורט הגברי. כל הקלה נהפכה לפרסים וחוזי פרסום נמוכים יותר, ולראיה ההצלחה של מונדיאל הנשים ברגע שקיבל חשיפה (לפחות זה היה המקרה פה בברזיל).

              עצוב לראות את ההתמסכנות האוטומטית של גברים כשמציבים מולם את עובדת הדומיננטיות של מיננו.

            • צור שפי

              לאריאל ולברזיליאני, אתם מציעים לשלול מגברים את הזכות להביע מעמדה בנושאי נשים. זו התקינות הפוליטית שמוצאים באגפים האולטרה ליברליים.

          • איציק

            כי בתור גבר, בפוליטקלי קורקט של הים את צריך להיות לפי המערכון קרקר נגד קרקר: תהיה גבר, תהיה סמרטוט, תשפיל את עצמך... זה מה שקורה יותר ויותר היום, והגברים מקבלים את זה. חייב להיות שינוי ליותר שוויון, אך בלי לאבד את מי שאנחנו.

            הגב
            • אריאל גרייזס

              די איציק, אתה יותר טוב מהססמאות הדלוחות האלו. אתה לא צריך להיות סמרטוט כדי להכיר בזה שאתה לא אישה ולכן לא יכול להשיא עצות מהסוג הזה. אף אחד לא אמר לך להיות סמרטוט - תן לנשים להחליט מה טוב בשבילן

            • אריאל גרייזס

              בכלל, מי ביקש ממך לאבד את מי שאתה? מה זה קשור בכלל?

            • איציק

              אריאל, תקשיב לרדיו ותראה בטלוויזיה מה קוקה בארץ ובעולם. מספיק לשמוע את קרן נויבך כל יום מעשר עד 12. זה לא אתה אמרת, אבל האוירה הציבורית היא מקופפת חזק לצד השני. מה שהיה, היה חמור, אבל מה שעושים עכשיו זה לא פחות חמור. תראה איזו עליה יש בכמות הצעירים שאין להם בני זוג (לא מדבר על חתונה, משפחה אלה סתם זוגות לבילוי). הנוער לא יודע ליצר קשרים, כל אחד בבועה שלו כי צריך לתת פרטיות ולא להיכנס למרחב של השני, ובמיוחד לא של הבנים לתוך המרחב של הבנות. רק להכיל, לקבל ואף פעם לא לקחת עמדה נגדית. אני בטוח שאתה לא בעד זה, אבל זה התוצר של השיח שאתה מנסה ליצר.
              לא צריך להיות פטרונים, אבל אפשר להביע דעה, להציע פתרונות. אני לא מסכים עם כל מה שאיציק כתב, אבל לא רואה שום בעיה בעצם כתיבת הדברים.

            • דור

              איציק, אני רק רוצה להעיר שכשאתה אומר "תקשיב לרדיו ותראה מה קורה בעולם" אתה בעצם פותח עבורך פתח להכניס את המציאות כפי שאתה רואה אותה במסווה של עובדות בשטח. מה שכתבת זה לא עובדות, רק דעתך

            • אדם

              איציק, יש מלא סיבות למה הנוער לא מוצא בני זוג, וזה לא בגלל פרטיות או המרחב האישי. זה מאוד קל לראות מתי אתה מפריע או לא לצד השני, רק צריך להיות קשוב.
              הכיפוף הזה חשוב כי מה לעשות, חלק נכבד מהגברים לא מסוגלים או רוצים לעשות את זה וחושבים שמגיע להם ואותם צריך לכופף.

            • איציק

              דור, אני לא יכול להכניס את מה שקורה ברדיו לתוך השיח? בנושא זה אין עובדות, יש דעות, ודעתי היא שהשיח אלים ומאיים כלפי גברים בכלל. כל מבט לאישה יכול להיחשב לפלילי, כל אמירה להתרדה, או לפחות עילה לתלונה (גם אם תתברר כסרק בסוף). אני לא יכול לבצע שעות קבלה לסטודנטים עם דלת סגורה אם אין איתי איש סגל אחר (ולא רק אני) כדי שלא יהיה סיכוי שמישהי תתלונן, ולפעמים הסטודנטים מבקשים לסגור את הדלת. אז לא, אף אחת לא התלוננה עלי בנושא זה, אבל עצם ההרגשה לא נעימה. וכן, קרן נויבך מעצבת דעה, חרה של דעה. זכותי לחשוב כך ולומר זאת. זכותך לחשוב אחרת. אם אתה יכול לומר משהו עובדתי בנושא, תומר זאת. מאד מסופק שתוכל לספק עובדות שלא מבוססות על דעותיך או דעות חוקר זה או אחר, כי זה לא מתמטיקה, אין הוכחה יש ניתוחים.
              אדם, יש מלא סיבות, אבל בכללן גם זו. ולא הכיפוף הזה לא חשוב. כל כיפוף הוא לא בריא ולא טוב. צריך שתהייה נורמה. לא צריך לכופף אף אחד. אם יש גברים שהם לא בסדר, צריך להעניש אותם. לגרום פחד, תסכול למי שלא מגיע לו, זה גם פשע בפני עצמו.
              ולגבי הטענה "זה מאוד קל לראות מתי אתה מפריע או לא לצד השני, רק צריך להיות קשוב." זה בולשיט. שוב אחזור למעצבת הדעה, קרן נויבך שאמרה שמאד מפריע לה שכשהיא הולכת ברחוב בלי אף חברה גברים מסתכלים עליה. שלא תלך ברחוב, גם עלי מסתכלים (אולי עלי לא, דוגמא לא טובה). ומעצבת דעה אחרת, אורנה בנאי מספרת שכשהיתה ביחסים עם גבר הרגישה כל פעם שאונסים אותה. אלו מעצבות הדעה, ואחרות חושבות שזה בסדר. וכל מבט הופך להיות מסוכן, וכל חיוך מבוא להתרדה. אז כן, יש בנים צעירים שלא בדיוק מצליחים להתמודד עם הקודים המוזרים הללו, וזה הופך אותם למתוסכלים ולמתבודדים. יש כאלו שמצליחים, ומזל שזה עוד קורה. בעתיד נגיע לדיסטופיה שתיאר אסימוב בנושא.

            • אדם

              איציק, כמה מתוך הנערים האלו זה פחד אמיתי מלהטריד לעומת תירוץ קל לפחד מדחייה? לא אומר שאין כאלו שבאמת מפחדים אבל מתוך היכרות אישית, זה אחלה תירוץ שבעולם.
              מה ההבדל בין לפנות לגבר ללפנות לאישה? אין, כל עוד עושים את זה בכבוד בלי יחס מזלזל או מחפיץ.
              אין לי ספק שבעיית הזוגיות המשמעותית ביותר היא המבחר ולא הפחד הלא באמת קיים מהטרדות (שכן אם הוא היה קיים היו פחות הטרדות).

              מבטים ברחוב באמת יכולים להיות מטרידים ומפחידים, אני ראיתי איך הסתכלו על בת זוגתי בהודו, את המבט בעיניים, ואין לי ספק שאם היו מסתכלים עלי ככה ברחוב הייתי מוטרד. לעומת זאת, אם זה החלפת מבט או חיוך קטן, יש לי הרגשה שזה לא היה מטריד.

            • איציק

              אני לא הלכתי לשאול נער נער וגם אתה כנראה לא.
              כעובדה אני רואה את זה בהרבה מקומות (לא רק בארץ דרך אגב), ואפילו בתוך התא המשפחתי שלי. מתנצל אבל לא אפרט.
              אבל בהחלט מדברים על זה שבנים מעדיפים בברים ובמקומות בילוי לא לפנות לבחורות ולא להתחיל איתן, ואת זה אני אומר כתלונות גם מצד הבנים וגם מצד הבנות שמעוניינות שבנים כן יפנו אליהן.
              אני לא זוכר דברים כאלו בכמויות כאלו בעבר. אני לא מדגם מייצג אבל אני מדגם מייצג לתחושותיי.

            • אדם

              השאלה למה הם לא ניגשים - אתה לא עונה לטיעון. אם הייתי צריך לנחש הם לא ניגשים בגלל פחד מדחייה, פחד מלעג שהוא הרבה יותר גדול היום בעידן הסמארטפונים, המחשבה שיש משהו יותר טוב איפשהו, המחשבה שיש טינדר אז למה להביך את עצמך וכל אלו לדעתי נמצאים שם הרבה לפני הפחד מלהטריד.

            • איציק

              אני לא עונה כי אין לי נתון של התפלגות.
              אני מניח שכל מה שכתבת קיים בנוסף למה שאני כתבתי. אני לא מתכחש לזה.
              כל זה לא פוסל את הטיעון שלי אלה מוסיף סיבות נוספות.

            • איציק אלפסי

              העליתם פה חתיכת דיון... אכן יש דיבור סביב זה בזמן האחרון שנשים מתלוננות שגברים כבר לא מתחילים איתן. אני חושב גם שזה שילוב של הסיבות שכבר עלו כאן: החשש שלהתחיל עם בחורה יחשב כהטרדה, התחושה שבשביל מה להתאמץ ולהשקיע בלנסות להרשים בחורה ערב שלם בבר או במועדון ובסוף אולי לקבל מס' טלפון אם אפשר פשוט להיכנס לטינדר ולדפדף בין מליון אופציות, והתחושה שתמיד יש משהו טוב יותר מעבר לפינה.

            • אלכס דוקורסקי

              מניסיון אישי, יכול להעיד שהחשש לפנות ישירות למישהי נובע בעיקר מהפחד לא מהסירוב הפוטנציאלי עצמו, אלא מאי הנעימות שמתלווה אליו וגם מאיזשהו לעג אפשרי כלפי (אין כאן חשש לאיזשהו "כבוד דמיוני" שעלול להיפגע, אלא משהו בלתי מוסבר ודי משתק, לפחות אותי).
              לא חושב שקשה כל כך להבין את ההבדל בין פניה נעימה למישהי להטרדה, ולכן קשה לי להאמין שזו הסיבה הראשית לירידה בתקשורת הבלתי אמצעית, אלא אחת ממגוון גורמים שהוזכרו בדיון.

            • איציק אלפסי

              מזדהה בהחלט, ואני מניח שגם רוב הגברים. פחד מדחייה הוא משתק. דחייה היא משהו מאוד מביך, בייחוד שזה נוגע במקום רגיש כמו הזהות המינית (הגבריות במקרה שלנו). שמעתי מנשים לא פעם שהמבחינה הזו הן שמחות שהן לא גברים והן לא אלה שצריכות לחזר.

    • באבא ימים

      כשראיתי את הכותרת אמרתי לעצמי "בוא לא נקרא את התוכן. נלך ישר לתגובות ונראה כמה מהר איציק יחטוף על mansplaining. לקח שלוש תגובות.

      אריאל - יש פגם מאוד יסודי בטיעון "אתה לא נמצא בעמדה הזאת, אתה לא יודע מה זה להיות הם." הבסיס לשיח שלנו כחברה נשען על הרעיון שאנחנו יכולים לשים את עצמנו בנעליו של האחר ולהיות אמפתיים כי כולנו בני אדם. ללא זה אין שום בסיס לשיח משותף. הסיבה שאנחנו מקשיבים לאנשים זה על מנת להבין אותם. הפועל היוצא של דבריך הוא הוא שאין טעם שאנשים בעלי זהויות אתניות/מגדריות/תרבותיות שונות יקשיבו אחד זה לזה. אם אני אינהרטית לא יכול להבין מישהו רק בגלל צבע עורי, מוצאי או המגדר אליו אני שייך, אין טעם שאני אקשיב לו. מה שהוא יאמר יהיה חסר משמעות בעיני. הרעיון של "אתה לא יכול להבין אז תסתום את הפה" לא יכול להיות בסיס לחברה אנושית בריאה. יש מספיק סיבות לחוסר הקשבה אין סיבה להמציא עוד.

      הגב
      • Amir A

        תודה על התגובה הזו. התחלתי לכתוב תגובה לגרייזס בנושא שלוש פעמים והפסקתי, כי לא הצלחתי לכתוב משהו שיהיה פרודוקטיבי מעבר ל"אלוהים אדירים, איזו גישה נוראית". אולי התגובה שלך כן תצליח לפקוח את עיניו.

        הגב
      • cookie-monster

        היה לוקח 1 רק שסרקזם לא עובר בכתיבה
        הדבר הראשון שחשבתי על זה היה:
        "???????????"

        השני היה "מממממממהההההה?"

        אבל אני גרועה בהבעה בכתב

        הגב
        • באבא ימים

          לא הבנתי. את מסכימה שראוי שגברים לא יביעו דעה בעניין כי הם לא נשים?

          הגב
          • cookie-monster

            אני לא הבנתי איך זה משתמע ממה שכתבתי? כל אחד יכול להביע דעה על מה שהוא רוצה.
            אבל חלק מהאנשים האלה נראה שחיים במימד אחר משהו . אבל מגיבים אחרים כאן מביעים את הנקודת מבט הזו יותר טוב ממני.

            הגב
          • cookie-monster

            טוב נו אז יותר לעניין. אני לא מהמתווכחים ולא מהמתווכחות. אבל דעתי בכל זאת:
            מה שהטור אומר זה נשים שונות נפשית מגברים ולפיכך צריך לשנות את חוקים.
            זה מתנשא.
            מה - כדי שהן לא ישתגעו חלילה וחס?
            אני לא עוקבת אחרי טניס (גברים או נשים) אבל זה בולשיט.
            מה - באמת נדמה למישהו שגברים יותר חזקים נפשית ואז הם מחזיקים יותר זמן בסבב ?
            אני בטוחה שעל כל אשה שפורשת או לוקחת פסק זמן יש גם גבר כזה. ספורט תחרותי אינדבידואלי זה גהנום פרטי בשביל כולם. גברים או נשים.

            אולי נשים בוחרות חכם יותר ולא מפחדות להגיד למה. אולי העולם מתרץ את זה בשוני הפיזי. לא יודעת. מי אומר שזה כך? לא חקרתי את זה.

            אבל מי אומר שזה שהן (לכאורה מבחינתי - מספרים והשוואות זה אתם לא אני) פורשות מהסבב יותר מוקדם זה לא בסדר? למי? למה?

            הגב
            • איציק

              ואולי המח של האישה שונה ממח הגבר, לא יותר טוב ולא פחות טוב, פשוט שונה. שמתי כבר ואשים שוב את הראיון עם אילנה דוד משעה ודקה אחת לערך מתחילת התכנית https://www.kan.org.il/Radio/item.aspx?pid=100952. הינה אישה שלא מפחדת בכל רם לחשוב שיש שוני.
              ולדעתי הסיבה שאיציק העלה אחרת לגמרי. הנשים מגיעות לביצועים גבוהים מאד בגילאים צעירים יותר בממוצע מגילאי הגברים. גם לגברים וגם לנשים אין מוכנות נפשית בגיל זה, אבל הגברים לרוב לא מגיעים להישגים אלו. לכן יש צורך בתמיכה לאלו שכן מצליחים להגיע לרמות הגבוהות ואלו הנשים. לא מחשבה שהמוח פועל אחרת אלה הפיזיולוגיה.
              אני לא יודע אם איציק אלפסי צודק, אני חושב שהוא העלה נושא מעניין שראוי לדיון בלי לזלזל או להתנשא. משום מה התגובות תפסו תפנית מוזרה.

            • באבא ימים

              תודה קוקי. עכשיו זה ברור.

    • דורה

      מעריכה את הכוח הנפשי שלך להתחיל דיון כזה במקום כזה, אריאל :) לא שאנשים פה עוינים, רוב המגיבים היו מאוד נחמדים בטור שכתבתי אבל קיבלתי את הרושם שמאוד מאוד רגילים פה לדבר רק לגברים על ספורט ולהיות גבריים ביחד וכמו כל חדר סגור זה מעודד צורת מחשבה קבוצתית נוחה מסוימת (למשל, אנחנו מיעוט נרדף בתרבות הפוליטיקלי קורקט. למשל, אנחנו יודעים מה נשים רוצות)

      הגב
      • אמיתי

        איך אני אוהב את המטא ׳דיון׳ הזה שאומר לאחרים על מה מותר להם לקיים דיון. מוזר לי חוסר המודעות הזה

        הגב
        • איציק

          הגעתה למילניום הלא נכון, היום זה כמעט בכול מקום ככה, ורק תנסה לפצות פה ולומר שאתה חושב אחרת. מיד אתה פרימיטיבי, גזען, שוביניסט או מיזוגן.

          הגב
          • אמיתי

            אני old g

            הגב
      • Matipool

        את יודעת דורה, החדר לא סגור בפני נשים. זה יותר הנשים שלא נכנסות לחדר. אולי כי ספורט לא מעניין אותן מספיק ובטח לא לדון בספורט (למרות שדה באזר הוא רב תרבותי ובין השאר נוגע ונגע בפוליטיקה, מוזיקה, טלוויזיה, היסטוריה ועוד), אולי כי לא רוצות להרגיש במיעוט (טפשי) ואולי כי לפעמים בתגובות השפה יורדת נמוך (הרחיק גם כמה מגיבים כנראה).
        בואו בהמוניכן והרחיבו את אופקינו. אני בטוח שתהיו רצויות כאן.

        הגב
        • איציק אלפסי

          זו נקודה טובה מתי. לפחות מהניסיון האישי שלי עם נשים, בכל פעם שאני מדבר על ספורט אני מקבל את המבט של "זה עניין לגברים אינפנטיליים". כמובן שלא כל הנשים כך. יש לשמחתי כמות הולכת וגדלה של נשים שמבינות בספורט יותר מרוב הגברים שאני מכיר (יושבת ראש חוג האוהדים של ליברפול, שלפעמים גם כותבת כאן, היא דוגמא אחת), אבל זה עדיין היוצא מן הכלל. הלוואי שיותר נשים יתעניינו בספורט, ידברו ויכתבו עליו. כאן בדה באזר, ובכל מקום.

          הגב
          • אמוץ כהן-פז

            מתי, 1+ !

            הגב
        • דורה

          לא האשמתי אתכם שסגרתם את החדר בפני נשים, רק הערתי שזה מעודד צורת חשיבה מסוימת וזה משהו שכל בן אדם שמשתתף בדיונים עם קבוצה הומוגנית צריך לברר לעצמו עם עצמו -- האם אני זורם עם ראיית עולם שנוחה לי ומוציאה אותי טוב או שאני באמת מאמין במה שהחבר׳ה אומרים ויכול להגן על זה לוגית אם מישהו יתווכח איתי.

          לגבי להיכנס לדה באזר... בסך הכל נראה מקום חיובי ואנשים הגיבו בצורה ממש כיפית ומעודדת לפוסט שפרסמתי אצל גרייזס אבל אישית אני יכולה להגיד שלא עשה לי חשק להתחיל להגיב פה בקביעות פשוט כי זה לא כיף להיות מיעוט נשי. זה גורם לי להרגיש מאוד בולטת ואוקוורד. במיוחד שאני יכולה לדבר על כדורגל אנגלי במקומות אחרים כמו טוויטר ויענו לי בחורות (אמנם אוהדות ליברפול, אבל גם אוהדי ליברפול הם סוג של בני אדם) ואני ארגיש יותר בבית. שוב, לא מאשימה, רק אומרת. גם ברדיט הרגשתי ככה בכל הנסיונות שלי להשתלב ב-r/soccer. אני מניחה שבכל אתר/בלוג/פורום כללי בעולם שעוסק בספורט יהיו בעיקר גברים, בניגוד לרשתות חברתיות שכל אחד עוקב אחרי מי שנוח לו ואני יכולה להתאים לעצמי פיד שיש בו יותר נשים.

          הגב
          • איציק

            זה מאד חבל (גם אם נכון במידה רבה). אם כל אחת תעשה כך, אז זה משמר את הרוב הגברי, במקום לעשות את המיקס. ואז כל הזמן הטענה שאריאל טוען (שלא בצדק לדעתי) תהייה תקפה כי כל הדיון תמיד יהיה כמעט אך ורק גברי.

            הגב
            • דורה

              גם באתר שיש בו 50% נשים לא כדאי לכתוב פוסט שהכותרת שלו היא ״מה שנשים צריכות״. אפשר לפחות לנסח את זה אחרת

            • איציק

              זו שאלה אחרת, ובהחלט אפשר להעביר על זה ביקורת. אבל יש סיכוי סביר שאם היו 50% נשים היתה יותר רגישות וכותרת כזו לא היתה.

            • דורה

              זה שאלת האשך והתרנגולת

          • דורה

            בעצם, קצת הגזמתי עם הנחמדות -- אולי יש פה הרבה מגיבים חיוביים אבל יש גם מספיק תגובות בקטע של ספורט נשים זה לא ספורט או איך פמיניסטיות אשמות בשוביניזם. קללות לא מפריעות לי (להיפך, אני זו שהקללות שלה מפריעות לאנשים אחרים), רוע כן

            הגב
          • איציק אלפסי

            דורה, את צודקת לגבי הכותרת. לא אחת המוצלחות שלי כפי שציינתי כבר באחת התגובות הראשונות.

            הגב
      • באבא ימים

        דורה - קצת אירוני שאת מפנה את זה למי שאמר שיש אנשים שלא נכון שישתתפו בדיון - למען האמת שכלל לא יקיימו את הדיון- בגלל זהותם המגדרית.

        התגובה של אריאל היא עדות חיה לשיח הזהויות. עדות חיה לנגע התקינות הפוליטית.

        אם את מסכימה עם דבריו אני לא מבין למה כתבת על כדורגל נשים כשאת יודעת כשאת פונה לקהל גברי ברובו. אליבא דאריאל אסור להם להביע דעה בנושא כי הם לא נשים. האם התגובות היחידות שהיו ראויות בעיניך זה תגובות מנשים או שלגברים מותר להביע דעה כל עוד (ורק כל עוד) היא תומכת.

        הגב
        • דורה

          זה לא מה שאריאל אמר ואני מאמינה שאתה יודע את זה.

          הגב
          • באבא ימים

            דורה - הנה מה שאריאל אמר:

            ״באופן כללי, כשאתה מגיע מקבוצה פריביליגית ומנסה לייעץ לקבוצה מוחלשת מה לעשות - אל. אל תנסה להגיד לאתיופים "אם רק תשקיעו בלימודים אז תצליחו בחיים", אל תגיד לנשים "אם אתן תהיו טובות אז תקבלו שכר שווה". אתה לא נמצא בעמדה הזאת, אתה לא יודע מה זה להיות הם. אם אתה חושב שיש שחיקה גבוהה של נשים מול הגברים - תן לנשים לדבר על זה ולהציע פתרונות.״

            נראה לי שתיארתי באופן די נאמן את דבריו של אריאל. אם אני טועה, אנא הסבירי היכן.

            ועוד דבר - אני חושב שזה די גס רוח להאשים מישהו בשקר. איך את יודעת שאני לא מתכוון למה שאני אומר?

            הגב
    • שרון

      לא רואה איך ניתוח נבון, אמפטי ומלומד הופך ל"הסבגברה".
      אני אישה. קראתי ומצאתי חלקים בטקסט כמעניינים וככאלו שמתאימים להשקפה שלי. היו חלקים אחרים שפחות.
      יהיה מבאס אם לפני שתתאזן, המטוטלת תיטה למישטור על הבעת דיעה.

      הגב
      • באבא ימים

        משטר ברמה הפלילית? לא נראה לי.

        סוג של טאבו חברתי? בחוגים מסויימים אנחנו כבר מזמן שם. עובדה שהשימוש ב- mansplaining נפוץ והמונח אף תורגם לעברית.

        הגב
  • רומן

    מה עם סרינה, היא לא פנים מוכרות?
    שראפובה?
    אולי פשוט נשים מגיעות יותר מהר מהגברים לשיא שלהן (חלקן גם מצליחות להתמיד) ולכן יש כל כך הרבה ילדות פלא?
    אגב אם תוציא את הביג 3 מהסבב של הגברים, אתה תקבל זוכה אחר כל טורניר..
    כך היה גם בין סוף ספמראס לתחילת פדרר.
    ובמשך שנים רבות סרינה פשוט זכתה בכל טורניר אפשרי (כשהתחשק לה).
    יש גם גברים מטאורים שנעלמו, לא חסר.. דימיטרוב, ארנסט גולביס לדוגמא, סומנו כנערי פלא, דימיטרוב גם בטוח היה זוכה בסלאם אם לא ה ביג 3, ואיפה שניהם היום? היה גם איזה פולני אדיר לפניכ כמה שנים שהגיע לחצי גמר ווימבלדון והפסיד נדמה לי רק לפדרר, אני אפילו לא זוכר את שמו.

    הגב
    • איציק אלפסי

      אתה מעלה נקודות טובות.
      לגבי סרינה, היא בהחלט היוצא מן הכלל שאינו מעיד כל הכלל.
      קצת נתונים שמעידים על שחיקה בטניס הנשים - כמות הטניסאים בשנים 2011-2015 שהתחלפו בטופ 20 בדירוג סוף השנה לעומת השנה החולפת:
      בקרב הנשים בממוצע בכל שנה היו 7.8 טניסאיות חדשות בטופ 20 לעומת 5.8 בגברים
      בקרב הגברים, בממוצע, 71% מהמדורגים בטופ 20 הצליחו לשמור על המקום שלהם בעשרים הראשונים כעבור שנה, בקרב הנשים 61%
      נשים אכן מגיעות לבשלות פיזית מוקדם יותר מגברים. אבל גם כשלוקחים את זה בחשבון גברים מצליחים להחזיק יותר זמן ובאופן יותר יציב בצמרת הסבב.

      הגב
      • no propaganda

        מעניין אותי מה היו המספרים אם תתעלם מפדרר נאדאל וג'וקוביץ(נניח טופ 10 בלעדיהם)ץ אני לא אופתע אם זה יהיה דומה מאוד למה שקורה אצל הנשים

        הגב
      • עופר

        אין משמעות לסטטיסטיקות הללו לא מבחן מובהקות.
        הפרש של 2 לשנה ו10% זה הרבה או מעט?

        הגב
    • no propaganda

      אצל הגברים המצב אפילו יותר קיצוני. גם מחוץ לשלושת הגדולים, יש רק 3 שחקנים שזכו בגראנד סלאמים בעשור האחרון וכולם זכו יותר מפעם אחת: וואורינקה, מארי וצ'יליץ. כדי למצוא עוד מישהו צריך ללכת ל2009 לזכיה של דל פוטרו ו2005 סאפין!

      הגב
  • איציק

    אני לא מבין את טענת הגיל. למה זה לא קורה בהתעמלות מכשירים, התעמלות אומנותית, קפיצות למים. שם גיל 14, או 15 זה מקרה נפוץ. האם שם רואים שבירות סיטונאיות? האם שם המעטפת הפסיכולוגית טובה יותר? פחות תחרויות אבל הרבה יותר עומס אימונים. תמורה כספית הרבה פחות גדולה וגם פחות חשיפה ציבורית.

    הגב
    • איציק אלפסי

      מהסיבה הפשוטה שבענפים האלה הקריירה היא קצרה מאוד - עד תחילת שנות העשרים במקרה הטוב.

      הגב
      • איציק

        איך זה קשור?
        השבירה המנטאלית עליה אתה מדבר קורת הרבה קודם. מה הן יודעות שאטוטו זה נגמר ולכן טוב להן והן לא נשברות?

        הגב
        • איציק אלפסי

          אפשרות נוספת: התעמלות זה ענף קבוצתי, בטניס רוב הזמן נמצאים לבד רחוק מהבית.
          שחר פאר מסבירה את זה יפה בכתבה הזו כשפרשה:
          https://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast-q1_2017/Article-a80ee108da59a51004.htm

          הגב
          • איציק

            זה כבר נשמע יותר הגיוני. כל גיל, ובטח הנוער, צריך את בני גילם, עם אותו ההומור, אותן הבדיחות, ועם אותן הצרות. הטניסאיות לרוב מוקפות סביבה הרבה יותר מבוגרת.

            הגב
        • אליכ

          מי אמר שבהתעמלות נשים אין שבירות ? אם תחפש תמצא. יכול להיות שויגדורצ'יק היא פילטר שמעיף אותן לפני :)

          הגב
          • איציק אלפסי

            גדול :)

            הגב
    • אדם

      בשחייה בטוח יש שבירות בסיטונאות ומה שמעניין שזה גם נכון לשחיינים.
      אני בכלל חושב שהבעיה היא לא בשוני היא בעובדה שפיסית נשים מתפתחות מהר יותר ולכן יש יותר הצלחות בגיל מוקדם, גיל שגם אצל נשים וגם אצל גברים כנראה עוד לא מוכן להתמודדות עם ההצלחה הזו.

      הגב
      • איציק אלפסי

        מסכים

        הגב
  • דוד

    הייתי בטוח ש"אתה גבר, אסור לך להביע דעה" זה איזושהי בדיחה של שמרנים על חשבון הליברלים.

    הגב
    • באבא ימים

      זה כמו הבדיחה על בדיחות על פולנים

      הגב
  • Fluttershy

    "מבחינה נפשית, נשים, וזה עניין אבולוציוני, זקוקות לסביבה הרמונית כדי לחוש בטחון שמאפשר להן ליצור ולהתפתח. הן זקוקות לקשר ולתמיכה רגשית.

    מי אמר? איפה זה כתוב? בין אם זה נכון או לא, מי אמר שיש שוני מגברים בהיבט הזה?

    הגב
    • שחר אלוני

      טור טוב, תודה
      להגיע לצמרת העולמית בגיל צעיר זה מאד קשה, בטח בענף אנדבדואלי.
      נשים מגיעות לזה לפעמים בגילאי 14-16 בטניס וגברים בד"כ בגילאים יותר מאוחרים
      הצמרת העולמית וכל מה שקשור בזה זה לא סביבה מתאימה לנערה בת 15 חוץ מיוצאות דופן בודדות
      אכן טוב שתהיה מערכת תומכת לנושא הזה ואפילו ברמת האיגודים המדינתיים הגדולים שיחשבו איך לעשות את זה יותר טוב

      הגב
    • איציק אלפסי

      יש בערך מליון מחקרים ומאמרים בנושא. פשוט תעשה חיפוש "Gender differences" ב psycarticles אם יש לך גישה או אפילו בגוגל סקולאר.
      בתור התחלה, הנה מאמר שמסכם את זה יחסית לא רע:
      https://www.psychologytoday.com/intl/articles/201711/the-truth-about-sex-differences

      הגב
      • Fluttershy

        זה מאמר לא רציני, אין שם אפילו רשימת רפרנסים.

        הגב
        • איציק אלפסי

          בשביל זה שלחתי אותך גם למאגרי מידע מדעיים.

          הגב
      • עופר

        סליחה, אתה חוטא לאמת. אין שום מחקר שאומר "נשים הם ככה, גברים הם ככה". המסקנה ממחקרים סטטיסטים היא תמיד "יש יותר נשים שהם ככה, ויש יותר גברים שהם ככה" או בניסוח אחר "הסיכוי של נשים להיות ככה גדול/קטן/שווה לסיכוי של גברים להיות ככה". זה אומר שהמסקנות שלך שמבוססות על "איך נשים הן", פשוט מוטעות.
        לגבי הסיפור האבולוציוני - הראיות להסברים על בסיס אבולוציוני לעומת בסיס חברתי הן אפילו פחות חזקות.

        הגב
  • no propaganda

    דוגמא מעניינת בהקשר הזה היא ג'ין ברקוביץ שהייתה כוכבת מטורפת בנוער ולא הצליחה להתמודד עם הלחץ
    היא זכתה ב17 תארי גראנד סלאם לנוער בשנות ה60 והייתה מהחלוצות של בקאנד בשתי ידיים

    הגב
  • אליכ

    טור מצוין, איציק. אבל אולי, בהינתן התנאים הקיימים, היכולת המנטלית להתמודד בגיל צעיר עם הצלחה היא חלק מהעניין ואם אינך יכול אז אתה לא אמור להיות שם. למרות זאת כשלעצמי אני חושב שצריך להגביל את גיל הכניסה לסבב, ולתחרויות מקצועניות בכלל, כולל כדורגל. אולי זה היה מרסן קצת את המסחור שבעיני הוא הסיבה להרבה מאוד עיוותים בעולם הספורט.

    הגב
    • איציק אלפסי

      אני מסכים. זו בעיה לא רק בטניס. וזה הולך ומחמיר משום שכיום צעירים מתבגרים מבחינה רגשית הרבה יותר לאט (אחד המאפיינים המרכזיים של דור ה-Y).

      הגב
  • shohat

    כריס אוורט שאותה ציינת התחילה לשחק בסבב המקצועני בגיל 13 והשתתפה בטורניר גרנד סלאם ראשון בגיל 16 (הפסידה בחצי הגמר לבילי ג'ין קינג).

    חצי הפוסט הראשון כתוב נפלא.
    לאחר מכן עברת להכללות. חבל.
    אפשר בקלות לכתוב פוסט על ספורטאים גברים שזרחו מוקדם ונכנסו לדיכאון או נשברו מהלחץ או התמכרו לסמים. (לני ביאס?)
    באותה מידה אפשר לכתוב על נשים שהמשיכו לקריירה מרשימה ודומיננטית והפגינו איתנות נפשית יוצאת דופן (סרינה?)
    טיעון גיל המינימום הוא טיעון אחר. הוא רלוונטי לשני המינים, והוא קשור להיבטים נפשיים של חווית הילדות-נערות. יתכן שבקרב הנשים השכיחות של התופעה - בנות-עשרה שמגיעות לרמה העולמית הגבוהה - גבוהה יותר (ועדיין, בוריס בקר, מייקל צ'אנג).

    הגב
    • איציק אלפסי

      אבל כשריס אוורט התחרתה לא היו כ"כ הרבה טורנירים בסבב, ולא הייתה תקשורת אינטנסיבית ורשתות חברתיות כמו היום.

      הגב
  • כח הגברה

    לא כל כך בא לי להכנס לדיון הזה, אבל אני חושב שאריאל צודק.
    לכתוב, באתר ספורט שמכסה כמעט רק ספורט של גברים, שכמעט כל הקוראים שלו הם גברים, שמעל 99% מהמגיבים שלו הם (ספורטאי כורסא) גברים - פוסט עם הכותרת "מה נשים צריכות" - זה קצת בוטה. טניס זה הספורט שבו הנשים הכי קרובות לשוויון, יש לא מעט טניסאיות שמשמיעות את קולן, יש להן סבב מקצועני משלהן - לא הייתי רץ להסביר להן את הקשיים הנפשיים שהן צריכות להתמודד איתם.
    ולגבי מצב התחרותית - לא ברור לי בכלל למה סבב הגברים, שבו אף יליד שנות ה-90' עוד לא זכה בגראנד סלאם, במצב יותר טוב. אני מת על פדרר, מעריך מאד את נדאל ואת דיוקוביץ', ובכל זאת גמר נוסף בין שניים משלושת אלו יגרום לי לפהק קלות.

    הגב
  • מרק

    אפילו בלי קשר לגברים ונשים רצוי לחשוב 10 פעם לפני שנותנים עצות לקבוצות של אנשים סתם כי ככה אתה חושב שהם צריכים להתנהג. רוב האנשים בהחלט מסוגלים להחליט בעצמם מה טוב להם, או להחליט שהם צריכים להתיעץ עם מישהו חיצוני והרבה פעמים זה לא אותו אדם שהחליט לנדב עצות מיוזמתו האישית.

    זה נחמד שאתה דואג לבריאות הנפשית של כל מיני אנשים שראית בטלביזיה, וזה לגיטימי לטעון שלדעתך הסבב פחות מענין, אבל אנחנו מדברים פה על ארגון שמגלגל לא מעט כסף בשנה ולא על כפר בדואי לא מוכרז, אז אין פה דרך אחרת לקרוא את הפוסט פרט לגבר שחושב שהוא יודע מה טוב לאישה יותר מהאישה עצמה.

    הגב
    • איציק

      ואפשר לחשוב שלכפר בדואי אסור לחשוב ולעשות מה הוא רוצה. למה אתה טוב מהבדואים?
      ואת טניס הנשים מנהלים גברים שחושבים מה טוב להם להרוויח עוד כסף, אז אם הגברים מנהלים את העסק, מותר לגברים אחרים לחשוב ולומר שהם רואים אחרת את טובת הנשים לעומת טובת ההכנסות של המנהלים. אם נשים רוצות, ומרגישות שיכולות (מקווה שכן) שיומרו מה שהן רוצות וחושבות שנכון.
      ובכלל, אני לא מבין באיזה זכות בפוסט פרטי אומרים לכותב הפוסט על מה לכתוב ועל מה לא. אתה רוצה להעביר ביקורת על התוכן, סבבה. אבל להגיד לו אל תכתוב, כן, גם זה מותר אבל הרבה פחות מותר מכתיבת הפוסט עצמו.

      הגב
      • מרק

        אז לא מספיק שאיציק התנשא על הטניסאיות, באתה אתה והתנשאת עליו? אתה מנסה להדגים את הנקודה שלי? איציק ילד גדול ויכול לענות לדברים אם הוא רוצה, או להתעלם אם הוא מעדיף, או לסגור את התגובות. לא סביר להניח שהוא צריך אותך שתסנגר עליו.

        אם הטנסאיות מעדיפות שינהל אותן החתול האפור שלי, זכותן. זה הסבב שלהן והן יכולות לעשות בו מה שבזין שלהן (במגבלות החוק, מוסר וכדומה).

        הבעיה של אנשים כמו כפרים בדואים לא מוכרזים היא לא שאנשים שם מטומטמים יותר ממני וממך, אלא המרחק הפיזי והתרבותי מנקודות הכוח של החברה שמציב אותם בעמדה של פחות ידע ויוכלת לבקש אפילו את הדברים שמוסכמים שמגיע להם.

        הגב
        • איציק

          ואני ממש לא צריך אותך שתגיד לי לתגובה של מי להגיב ולמי לא. תאמין לי אני יכול להחליט לבד. אני לא מגן על איציק אלה מביע את דעתי. אבל, אם היתי רוצה להגן עליו גם זו היתה זכותי, אז תרגע עם הקביעות מי יכול לכתוב, על מה לכתוב, ולמי להגיב. זה הרבה יותר חמור מהפוסט של איציק או מהתגובה שלי, זו פטרונות ברמה הנמוכה ביותר. זה כבר ניסיון לסתימת פיות.

          הגב
    • איציק אלפסי

      מרק, זכותי להביע דעה וזכותן של נשים (וגברים) להגיד שאני מדבר שטויות. אבל לומר שבגלל שאני גבר אין לי זכות להביע דעה על נושאים שקשורים לנשים?! יש גם יש. בדיוק כמו שלנשים יש זכות להביע דעה על גברים. והן עושות את זה כל הזמן.

      הגב
  • שחר ש

    כשאגאסי מתרסק נפשית, מתמכר לסמים ועף מהמאיה הראשונה, כשמקנרו שובר מחבטים או קיריוס מתנהג כמו חולה נפש אף אחד לא אומר שזה בגלל שאבולוציונית גברים לא מסוגלים להתמודד עם לחץ. אבל על נשים צריך לשמור מפני עצמן. מגוחך.

    בעניין הגיל - הועד האולימפי החליט על מגבלות גיל בחלק מהענפים (גיל 16 להתעמלות למשל). ענפים נוספים, גם לא אולימפיים יכולים ללכת בכיוון. מה שצריך לזכור זה שהלחץ באימונים והתחרויות קיים גם בגיל הנוער. גם בגיל הנוער לוקחים חומרים אסורים משפרי ביצועים (אני זוכר ששוחט כתב על זה משהו פעם).

    הגב
  • אסף the kop

    לאחד את סבב הגברים עם סבב הנשים.
    זה מה שצריך לעשות.

    הגב
  • דורפן

    הגנה על נקודות בהריון - ודאי.

    הצעת ההגבלה לגיל 18 היא גרועה מעין כמוה ולא רק כי היא פטרנליסטית. זה לא ישנה בדבר את הגיל בו הן מתחילות להתאמן ועומדות בלחץ מקצועני. רק ימנע מהן החזר כספי בזמן הזה.

    הגב
    • איציק אלפסי

      אין הבדל בין להתאמן לבין להתחרות בסבב? הבעיה, כך נדמה לי מהעדויות של בארטי ואוסקה, היא לא האימונים האינטנסיביים, אלא הזמן הרב בדרכים לבד והלחץ לתוצאות.

      הגב
      • אורן השני

        אז מה יעשו יסתובבו בטורנירי נוער עד שיהיו בגיל המתאים?
        נשמע כמו דרך מאוד עקומה לפתור בעיה שלא בהכרח קיימת

        הגב
  • Matipool

    ממה שאני קורא כאן וגם קצת זכרונות מהפוסט ההוא של דורה, אני מגיע למסקנה שאם יהיה לי רעיון מצוין (לדעתי) לשפר משהו בתחום כלשהו שקשור לנשים / מיעוטים מקופחים / כל מי שהוא לא ״גבר לבן מבוסס יחסית בגיל 30-60״, חס וחלילה שאציע אותו כי אני מתנשא עליהם או לא מבין את צרכיהם כי אני לא במקום שלהם. עדיף שאשמור אותו לעצמי עד יום מותי.
    ג׳יזס, העולם נדפק.

    הגב
    • איציק

      אני חושב שאין לך כל זכות לערב את ג'יזס כי אתה לא שייך לקהילת מאמיניו!!!
      חוצפה מצדך. קצת רגישות, אולי הוא לא מעוניין להיות קשור לפוסט זה.

      הגב
      • אמוץ כהן-פז

        מותר לו, ג׳יזס היה משלנו.

        הגב
        • איציק

          לקחו לנו

          הגב
    • אמיתי

      שנים אני מנסה שתפסיקו להביע את דעתכם על כדורגל אנגלי. 30 שנה בלי זה לגמרי צריך להיות מחוץ לתחום בשבילכם

      הגב
    • אריאל

      מתי אתה תמיד יכול לאמץ זהות קוויר גנדרית ולהיות "הם". תוכל להסגביר חופשי לשני המינים. סוג של ג'וקר.

      הגב
    • הברזיליאני

      בשלושת השנים האחרונות, לפחות בתרבות המערבית, הגברים הלבנים המבוססים בגילאי 30-60 הכריעו לגבי כל השאר, בלי שלקבוצות האחרונות תיהיינה זכות להגיד משהו בנושא. זה בסדר אם תעזוב קצת את כיסא הנהג (גילוי נאות: "ניקח", אני באותה הקבוצה).

      אם נשים היו מצטרפות לדורפן במאבק נגד הפוטבול, וקובעות שבגלל שנשים עדינות ומתחשבות יותר מותר יהיה לקיים רק פוטבול נשים - כמה גברים יסכימו לטענה, וכמה יצליחו להימנע מטיעונים שוביניסטיים ופטריארכלים?

      הגב
      • אמיתי

        שינהגו אבל כבר אסור להעביר תחנה ברדיו?

        הגב
      • איציק

        נכון, לפני 4 שנים המצב היה שונה.
        אני הולך להזיל דמעה. מאז שאובמה עזב אותנו אנחנו נתונים לחסדי הלבנים המבוססים השוביניסטים בגילאי 30-60 (כנראה מעל 60). היה הרבה יותר טוב אם מנהיגי אירן, העולם הערבי, או אפריקה השחורה היו קובעים את גורלנו. או אולי מנהיגי המדינה הגדולה ביותר סין.
        כן, והנשים לא מעורבות מספיק רק כי הגברים שמים להן רגל. לפעמים זה נכון. לפעמים זה בולשיט. מרקל ומי הראו שאפשר אחרת. לא, לא הכל טוב, אבל התגובות המתחסדות הרבה יותר גרועות.

        הגב
        • הברזיליאני

          שכחתי מילה קטנה: אלפים.
          כלומר 3000 שנה שגברים לבנים ועשירים מחליטים על העולם.

          ויכול להיות שנשים לא מתעסקות בספורט כי לא בא להן, כמו שטענו למעלה. תן לי כמה עשרות שנים של שוויון בתנאים ובהיצע, ואז נדבר. הכי כיף לפטור בתור "מתחסד" כל מה שמראה לך עוולות תרבותיות. או כשאומרים לך שדעתך לא מעניינת...

          הגב
          • איציק

            מתחסד זה לא לגבי העוולה אלה לגבי דרך הפתרון. לא פותרים עולה בעולה וגם לא בטמטום. זה לא פותר כלום.

            הגב
            • איציק אלפסי

              לא פותרים עוולה בעוולה. בדיוק.

        • Srtest - ארטסט

          התגובה הזו מסכמת את פועלך כאן מאז ומעולם - אם לא התופס בכוס שנותן לאנשים למות כי הם לא מהלאום, הדת והגזע הנכון, אז מנהיג איראן. אגב מוחמד סלאח טען שכאישה אומרת לא זה קדוש ואילו הזמר הקדוש ליהודים העביר בנות בין החברים שלו כמו חפצים.

          אין ספק שמקומך באקדמיה.

          הגב
          • איציק

            אני לפחות לא כותב את השטויות שאתה כותב. גם זו נחמה.

            הגב
  • איציק

    לכל אלו שיורדים על איציק אלפסי. נתתי לאשתי לקרוא את התגובות שלכם, ודעתה ממש לא היתה טובה עליכם. מה זה אומר... לא פגעתם אולי בביקורת. היא אישה חופשיה ודעתנית ולא מסכימה אתכם, אך מסכימה עם אלפסי. מה זה אומר... לא עליכם, אליה כמובן... בושה, מי נתן לה בכלל את הזכות להיות אישה.

    הגב
    • אסף the kop

      זה מה שקורה שמלמדים אשה קרוא וכתוב ! מה השלב הבא, היא תרצה לנהוג ?

      הגב
    • איציק אלפסי

      אשת חיל מי ימצא! כנראה שלאשתך יש חולשה לשם איציק :)

      הגב
  • גיא אלטמן

    אתה מעלה כאן שני דברים שונים ולא קשורים אחד בשני. כמובן שנשים צריכות להיות שוות וכמובן שנשים וגברים.
    לרוב על הנערות שהגיעו רחוק יותר מנערים בסבב (בושארד זו הדוגמא שלי) יש מכבש לחצים נוסף של חסויות, מפרסמים שערי עיתונים ועוד. זה כמובן קורה אצל הצעירים, זברב כמשל, אבל הרבה פחות.
    עדיין,בגרות או בשלות להתמודד עם הלחץ של הצלחה אצל נערות או נערים זה משהו שקשה לעמוד בפניו.
    כמובן גם אצל הגברים יש מקרים של התמודדות עם לחצים, וורינקה, סודרלינג לפני ואחרי הפציעה, שפובלוב, שני הבייבי פדררז ועוד רבים וטובים אבל לשים את זה על אנשים צעירים זה פי כמה וכמה.
    הסיבה היחידה שזה בולט יותר אצל נערות זה שהן אכן הגיעו רחוק יותר בטורנירים. הלחץ עליהן גדול יותר בגלל ההשיגים והטירוף השיווקי אחרי לאו דווקא בגלל שהן נשים.
    דרך אחת להתמודד עם זה לדעתי זה השוואת חוקי המשחק דווקא בגרנדסלאמים.

    הגב
    • גיא אלטמן

      אתה מעלה כאן שני דברים שונים ולא קשורים אחד בשני. כמובן שנשים צריכות להיות שוות וכמובן שנשים וגברים לא דומים.
      לרוב על הנערות שהגיעו רחוק יותר מנערים בסבב (בושארד זו הדוגמא שלי) יש מכבש לחצים נוסף של חסויות, מפרסמים שערי עיתונים ועוד. זה כמובן קורה אצל הצעירים, זברב כמשל, אבל הרבה פחות.
      עדיין,בגרות או בשלות להתמודד עם הלחץ של הצלחה אצל נערות או נערים זה משהו שקשה לעמוד בפניו.
      כמובן גם אצל הגברים יש מקרים של התמודדות עם לחצים, וורינקה, סודרלינג לפני ואחרי הפציעה, שפובלוב, שני הבייבי פדררז ועוד רבים וטובים אבל לשים את זה על אנשים צעירים זה פי כמה וכמה.
      הסיבה היחידה שזה בולט יותר אצל נערות זה שהן אכן הגיעו רחוק יותר בטורנירים. הלחץ עליהן גדול יותר בגלל ההשיגים והטירוף השיווקי אחרי לאו דווקא בגלל שהן נשים.
      דרך אחת להתמודד עם זה לדעתי זה השוואת חוקי המשחק דווקא בגרנדסלאמים.

      הגב
  • bhr

    גם גברים נשרפים. שלום שלום לישי עוליאל שראש הממשלה התקשר לברך אותו בגיל 15.
    בקשר לצורך בתמיכה אמנם לא באופן מבוסס אבל מדברים ששמעתי פה ושם נראה שהסבב הגברי מאפיין ברעות יותר גדולה. בניגוד לתאוריה שלך על הנטייה הנשית.

    ההבדל המרכזי בין גברים ונשים הוא שנשים מגיעות לבשלות גופנית מוקדם יותר ו'ארלי בלומרס' בנות 15 בסבב הנשי מקבילות לבני ה18 הגברי. אולי בגלל זה החשיפה מסוכנת יותר.
    אני אוהב את הרעיונות שלך אבל הם טובים לא פחות גם לסבב הגברי

    הגב
  • שרון

    לא רואה איך ניתוח נבון, אמפטי ומלומד הופך ל"הסבגברה".
    אני אישה. קראתי ומצאתי חלקים בטקסט כמעניינים וככאלו שמתאימים להשקפה שלי. היו חלקים אחרים שפחות.
    יהיה מבאס אם לפני שתתאזן, המטוטלת תיטה למישטור על הבעת דיעה.

    הגב
    • אריאל

      תודה על התגובה וכמה זה סמלי שדווקא התגובה הזו נתקלת בשתיקה. את הרדיקלים אף פעם לא יעניין מושא המחלוקת אלא המחלוקת. להערכתי רוב מוחץ של הנשים לא יבינו על מה המהומה ובצדק אבל יש כאלה שיודעים תמיד יותר טוב מכולם. אז הם חושבים אולי שרוב הנשים הוסללו לחשוב כך ואחרי זה מתיימרים להשתמש במילה פטרונות. בכלל הסיפור של הסגברה והפמניזם הרדיקלי הוא בדיחה שהעולם נתן לה להתקיים יותר מדי זמן וכשהוא יתעורר הוא ימצא את עצמו עם בעיות אמון קשות בין גברים לנשים וניאו שובניזם וזה כבר קורה. כרגיל העולם יסבול והרדיקלים ימשיכו למטרה הבאה.

      הגב
    • איציק אלפסי

      שרון, תודה על התגובה הזו.

      הגב
  • פרילי

    זה רק אני או שהטניס נשים מעניין השנה פי 5 יותר מהגברים?

    הגב
  • איתן

    בס"ד
    איציק- הכתיבה עניינית ומנומקת. אני תמיד הורגלתי להתייחס לגופם של דברים ולא לנסות לערבב אג'נדות. אציין שנשים רבות כמו אשתי מזדהות מאוד עם הדברים שכתבת

    הגב
    • איציק אלפסי

      תודה. שמח לשמוע.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *