חברים וקוראים יקרים,
דה באזר יוצא לדרך חדשה, וזהו הפוסט האחרון שלי בבלוג במתכונתו הנוכחית. למעשה, זהו סיומה של תקופה של למעלה מ-12 שנים בהן כתבתי בלוג. תחילה בפלטפורמה אינדיבידואלית, ובתשע השנים האחרונות כאן בדה באזר.
מהר מאוד הכתיבה הפכה לחלק מאוד משמעותי בחיי. מעטים הדברים שנהניתי לעשות יותר. מצאתי בכתיבה מקום שבו אני יכול להשמיע את הקול שלי. להביא ככל האפשר נקודת מבט אישית וייחודית.
ספורט היה ויישאר האהבה הגדולה של חיי. לפני כחודש ציינתי יום הולדת ארבעים, זמן טוב להביט מעט לאחור על המסע שעשיתי עד כה בעולם הזה. ואם יש תמה אחת שחזרה בכל אחת מהתחנות בהן עברתי, זוהי האהבה לספורט.
דרך הספורט למדתי יותר מבכל דרך אחרת על אנשים, על החברה והתרבות, על החיים. ואת זה ניסיתי להעביר דרך המילים. מקווה שהצלחתי, ולו במעט.
אינני יודע עדיין אם ובאיזה אופן אכתוב בפלטפורמה החדשה של דה באזר, אבל לכתוב ודאי אמשיך. הכתיבה בשבילי היא, ללא פרפראזה, צורך נפשי. כלי תרפויטי במובנים רבים.
אתם מוזמנים לחפש אותי בפייסבוק Itsek Alfasi ולעקוב אחר העמוד המקצועי שלי ד"ר יצחק אלפסי, שם אני כותב בעיקר בנושאים אקדמיים הקשורים לתחומי ההוראה והמחקר שלי בפסיכולוגיה. אם כי בסוף, כמובן, הכול איכשהו מתקשר לספורט.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות למנהל ועורך האתר בני תבורי, שמעבר לעובדה שעשה עבודה מסורה ומיומנת, הוא חבר ושותף לדרך.
תודה אישית מעומק הלב לרונן דורפן, האיש שבזכותו התחלתי לכתוב וממנו למדתי כל מה שאני יודע על כתיבה ועוד הרבה יותר.
ולבסוף, תודה גדולה לכם הקוראים, אלה שמלווים אותי מימי גשם באלפסי ואלו שהצטרפו במהלך השנים. מכל מלמדי השכלתי ומקוראיי יותר מכולם.
תל חי
יש בנו אהבה והיא תנצח
You'll Never Walk Alone
איציק.
145 Comments
בהצלחה אחי, נשתמע בפייסבוק.
תודה יאיר
תודה איש ובהצלחה. היית קול נדיר לשילוב בין הוירטואלי לממשי וזה כבר עוד היבט שמחבר. שא ברכה.
תודה רבה!
מהי "הדרך החדשה" של דה באזר?
בגדול האתר מפסיק לפעול והבלוגים עוברים לפייסבוק. מניח שרונן ובני ירחיבו בעניין.
)-:
בשורת איוב מבחינתי. דיכאון.
לגמרי בשורה קשה לנטולי פייסבוק
לגמרי.
אני מהאלה שהפורמט של הפייסבוק עושה להם רע.
אבוי, יש גם קוראים שלא משתמשים בפייסבוק
דיייי? באמת???
איזה יום עצוב
:-(
אין לי פייסבוק, ולא מתוכנן שיהייה לי פיסבוק.
עד שהיה אתר אחד שעקבתיאחריו וגם הוא הלך.
חבל מאד להפרד, מאד לא צפוי…
בהצלחה
אבוי! אני כל כך נהנה לקרוא בדה באזר וזה ככל הנראה לא יתאפשר בפייסבוק.
דיכאון…
וואו, זה ממש מבאס
תודה איציק, היית מהכותבים החביבים עליי.
תודה. לכבוד הוא לי.
תודה על הפוסטים שכתבת ועל אלו שעוד תכתוב!
יש לך זווית אחרת ומיוחדת על הדברים וזה תמיד פתח לדיונים מעניינים. עם ההתקדמות ברפואה בלוגרים ממשיכים לכתוב בימינו גם בעשור החמישי לחייהם (;
חחח.. תודה אמיתי.
נהנתי לקרוא אותך, תודה רבה!!
באהבה גדולה. תודה.
אהבתי את הפוסטים ויותר אהבתי את ההתנהלות שלך מתון ומכבד. תודה.
תודה. זה משהו שהיה חשוב לי מאוד ומשמח אותי שזה הורגש.
איציק היקר – היה לי לכבוד ולעונג להכיר אותך אחרי נס איסטנבול במסגרת חוג האוהדים הראשון ולקרוא אותך מאז ב"גשם באלפסי", באתר החוג המקורי ולאחר מכן בדה באזר בתקופת הלימודים באנגליה (כמה שמחתי בשבילך וקצת קינאתי בכמות הפעמים שביקרת אז באנפילד ובליברפול) ועד עכשיו.
הטורים שלך היו תמיד מעשירים, מחכימים ומעניינים.
חבל לי מאד (מאד!) שדה באזר במתכונתו הנוכחית עומד להסתיים. דה באזר הוא חלק מתענוגות והנאות החיים שלי.
בהצלחה בדרך ובפלטפורמה החדשה. אשתדל להיכנס לקרוא דרך הפייסבוק של אשתי ואולי אולי אשקול לראשונה בחיי להיכנס לעולם הזה.
הצעה קטנה לכל נטולי הפייסבוק- אני פתחתי מכל מיני סיבות לפני כמה שנים ואני משתמש בפייסבוק כמו בדפדפן- ללא חברים ועניינים פשוט קורא ועוקב אחרי מספר אנשים מצומצם. לא מסובך.
אין צורך להעלות דברים או להיענות להצעות חברות.
אולי באמת אאמץ זאת, תודה.
ממש חבל על סגירת האתר.
פייסבוק כמקום שמרכז תוכן (לפי בחירת המשתמש), המצאה לא רעה בכלל. יש כמה דפים נהדרים
מתי יקר, לכבוד הוא לי. תודה! אני בטוח שנמשיך לחלוק את האהבה המשותפת שלנו לליברפול במקומות אחרים.
תודה רבה על כל ההשקעה בכתיבת הפוסטים. וסחתיין על סבלנות אינסוף במענה לתגובות.
חדשות לא משהו על האתר לאלו מבינינו שלא ממש חברים של פייסבוק.
תודה רבה
תודה רבה רבה על הכתיבה הכ"כ נפלאה שנהנתי ממנה עוד מימי גשם באלפסי.
בהצלחה בעתיד!
מחמם את הלב לשמוע. תודה!
איציק…אמנם התוודעתי אליך רק בדה באזר אבל נהנתי מכל פוסט, גם עם אלו שלא הסכמתי, ומתרבות השיחה איתך.
כיף שיש אנשים כמוך.
בהצלחה!
תודה רבה! לכבוד הוא לי.
ואני חיכיתי לבשורות הרעות רק מחר בערב, עם המדגם. רחל המשוררת, בפרפרזה על מלכים ב' ו-ז כתבה "אך אני לא אובה בשורת גאולה, אם מפי מצורע היא תבוא". כאן זה הפוך – המבשר אינו מצורע אבל הבשורה (ובעצם הבשורות) אינה טובה כלל. חבל מאוד אבל כנראה שאין מנוס. אהבתי את הכתיבה שלך ומקווה להמשיך לעקוב בפייסבוק.
תודה צור
תודה איציק, מעבר לדעות המקוריות שלך ולכתיבה היפה, נהגת תמיד בנימוס ובכבוד כלפי כל מגיב וכלפי כל נשוא כתיבה, וזו תרומה חשובה אף יותר לטעמי, במיוחד כשמסביב יהום הסער בשיח הציבורי.
תודה גיל. מחמם את הלב לשמוע
איציק, מצטרף לכולם ומודה לך על כתיבה מעניינת, מעשירה ומלמדת. אחד הדברים שאכן בלט לאורך כל הפוסטים הוא ההתייחסות המכבדת שלך לכל המגיבים, גם לכאלה שחלקו על חלק מדעותיך.
עצוב לי מאוד על סגירת האתר. נהניתי מאוד לקרוא את הפוסטים של כל הכותבים. אין לי פייסבוק ולא אוכל לעקוב אחרי כל המאמרים.
ממש חבל.
תודה רבה אלכס
וואו, איציק. מדהים. לא להאמין, תשע שנים? גשם באלפסי היה פנינה יקרה.
תודה רבה. כן.. הזמן עובר מהר כשנהנים.
תודה איציק על כל השנים האלה. אתה אחד הכותבים שהפכו את "דה באזר" למקום כל כך ייחודי ונהדר.
תודה רבה
גם אני מצטרף לתודות. המבט שלך מיד היה מעניין ומעורר מחשבה.
ואם זכרוני אינו מטעה אותי, אתה עדיין חב לנו פוסטים על הפרקים האחרונים בקהלת.
:-)
תודה רבה.
אתה צודק… התכוונתי להשלים בסוכות הקרוב.. אולי בפייסבוק בלי נדר :)
תודה איציק על הפוסטים האיכותיים ועל תרבות הדיון הטובה, אשמח לדעת אילו בלוגים עוברים לפייסבוק, אני מניח שיהיו פרטים בהמשך
תודה שחר. מניח שבני ורונן יעדכנו.
תודה איציק ובהצלחה
תודה רבה
תודה רבה איציק, ובהצלחה.
האם ההחלטה להוריד את האתר סופית ובלתי הפיכה?…
וואלה ארז זו ההחלטה הכי הגיונית- בשביל מה לתחזק אתר כשיש כבר פלטפורמה כמו פייסבוק חינמית רלה לשימוש שכבר רוב האנשים מחוברים אליה? בשבילנו זה רק שינוי טכני. פשוט להכנס דרך פייסבוק. לא ביגדיל
אתה טועה ומטעה לצערי. פייסבוק היא מכונת ריגול משוכללת מאין כמותה. כמי שעובד מול מהנדסי פייסבוק היכולות שלהם מפחידות אותי. כמות המידע שהם אוספים מהמשתמש עצומה ופולשנית. אני באופן אישי לא מתכוון לעבור לפלטפורמה החדשה וזה יום עצוב מאוד עבורי. בהצלחה בדרך החדשה בכל מקרי.
זה לא סותר בהכרח. אני גולש מהדפדפן בפלאפון. אין לי חברים (כן) ואני לא מעלה כמעט דבר. ואין לי מה להסתיר. לא מת עליהם אבל אני מוכן לחיות עם מה שהם יודעים עליי
הם יודעים עליך הרבה יותר ממה שאתה חושב אבל אם זה עדיין בסדר מבחינתך למה לא. כמה פשוט לשכנע אנשים למסור את כל המידע המאוד אישי שלהם.
זו פשרה. והיא נעשית בעיניים פקוחות.
אני דיי טכנופוב וחסר סבלנות ועניין ברשתות חברתיות. אינני משתמש בהן בצורה אקטיבית מצד אחד אך אינני חרד מאובדן הפרטיות (במובן הזה) מאידך. הבעיה שלי איתן היא אחרת.
מקבל לגמרי את מה שאתה כותב ואת הרתיעה שלך מחברות כאלו. אני נוקט בגישה קצת שונה
לקרוא זה נחמד, אבל לדעתי לפחות חצי מהמגיבים (וכנראה יותר) לא יהיו מעוניינים להגיב שם תחת שמם הלא אנונימי
אני נרשמתי חצי בטעות תחת שם משפחה אחר. לא עלו עליי. אבל ייתכן מאד שאתה צודק לפחות לגבי חלק מהמגיבים
אמיתי, אתה חייב להסביר. מה זה בדיוק "חצי בטעות"?
לא חייב…
לא רציתי להירשם בשם המשפחה שלי אז שיניתי אות אחת ובערך שנייה אחכ הבנתי שזה מטומטם. אבל כבר היה מאוחר. לא ממש עניין. לדוגמא אני יודע את שם משפחתך. מניח שלרוב האנשים זה לא ביגדיל ומצד שני אנשים שמגיבים ללא מעטה האנונימיות יחשבו פעם או פעמיים לפני שיקללו וכאלה.
נחכה למסיבת העיתונאים של בני ורונן
תודה איציק. היה כיף ומעשיר לקרוא.
תודה רבה
תודה רבה איציק. נהניתי לקרוא את הפוסטים שלך.
תודה גדעון
אלפסי, לרוב כשהייתי בוחר לאיזה פוסטים להכנס בדהבאזר זה היה על בסיס הכותרת (מה לעשות ועדכון יומי על ליברפול/יונייטד לא מעניין אותי לרוב). במקרה שלך הייתי נכנס לפוסטים על בסיס הכותב, לא משנה מה הכותרת היתה.
שיהיה בהצלחה בהמשך (עם הנאיביות שלך אתה תצטרך את זה (-: )
תודה אמיר. זו מחמאה ענקית עבורי.
מופתע כמו כולם מהשינוי הצפוי באתר. אולי זה יהיה לטובה, לא יודע.
מקווה שתמשיך לכתוב במקום כלשהו, אולי בפורמט החדש, כדי שאפשר יהיה להמשיך ליהנות מהכתיבה המרתקת והצבעונית.
תודה על הכל! היה תענוג לקרוא.
בכיף גדול. תודה
תישאר תישאר תישאר!
אלפסי אהבתי לקרוא אותך, לפני שנה בערך שלחת לי לינק לבלוג המקורי שלך "גשם באלפסי" ודרכו צללתי לממלכה האנגלית ולמוזיקה שאתה אוהב , יש בך יושרה וענווה ולעולם אתה לא מתלהם,
אני לא יוזר כבד של פייסבוק, יש לי חשבון שפתחתי מזמן ששם הוא תחת שם של גיבור ספרותי,
התרגלתי לפורמט הזה, נראה מה יגידו המנהלים של האכסניה המכובדת הזו,
אני מאמין שתמשיך לכתוב גם בפורמט החדש,
שא ברכה דוקטור
מרגש לשמוע. תודה!
אתה בן ארבעים? לך קיבינימט דוקטור.
היה תענוג לקרוא אותך (ולהציק ולדקדק ולהתווכח ולנג׳ס ולהוציא את הנשמה).
You will be missed
תודה איש יקר! אני חייב לך הרבה. אתה הפכת אותי לכותב הרבה יותר טוב.
ואוו- זכיתי.
תודה רבה איציק,
היה תמיד מעניין, מחכים ומעורר מחשבה.
במיוחד אהבתי את הפוסטים על פסח ו"מנוס מחופש". בהצלחה רבה.
תודה אלעד
תודה רבה על שנים של כתיבה נהדרת איציק.
דה באזר היה נקודת אור בוהקת בעולם של אתרי ספורט עמומים.
אנשים שאינם חובבי ספורט שרופים, שקראו לינק ששלחתי להם פה ושם תמיד הגיבו בסגנון ״לא ידעתי שכתיבה על ספורט יכולה להיות ככ עמוקה״.
היו שלום, ותודה על הדגים !
תודה. כיף לשמוע.
תודה. ולכל החרדים לאובדן הפרטיות, היא לא באמת קיימת.
בדיוק, בשלב זה של חיינו יודעים עלינו הכל פחות או יותר, כל מילה שנכתבת ברשת (בודאי בגוגל/ג'ימייל/פייס וכד') נשמרת, ודקה אחרי שתזכיר מכוניות במייל שכתבת לחבר, תקבל באנרים עם מוניות בפרסומות ברחבי הרשת. יודעים על מה אתה מתעכב בדף מסוים, וכמובן איפה אתה בכל רגע. סביר שיודעים גם ססמאות
זה בערך נכון, אף אחד לא עוקב אחריך "אישית" גם אם זה אפשרי כי זה לא מעניין, אלא אם אתה איש עסקים או פוליטיקאי לצורך העניין
ברור, זה נאגר בחוות שרתים גדולות והכל אוטומטי , זה ככה לפחות 15 שנה (סנודן)
לכשירצו יוכלו לעשות בזה שימוש
יש היום אגב לוויינים שמצלמים ברזולוציה מספיק טובה כדי לדעת מי השתתף בהפגנה על ידי זיהוי פנים, גם זה כבר קיים מעל 10 שנים
לא מעניין ומצריך משאבים נוספים להשתמש בזה ספציפית נגדך או נגד כל אחד.
תודה רבה על הכתיבה, הזוית הייחודית, הכנות,האנושיות וכמו שכבר כתבו על תרבות השיח היוצאת דופן והמכבדת.
תודה רבה
תודה איציק, נהנתי מאוד.
תודה אמוץ
איציק – ממש מצער אותי לשמוע, בעיקר לגביך וגם קצת לגבי האתר (אם כי מבחינתי הפייס זה לא סוף העולם…). כתבת יפה, בטוב טעם, בצורה שקולה ומאוזנת, וגם לא תמיד הסכמתי עם מה שכתבת, תמיד היה כיף ומעניים ולרוב מחכים ומעשיר לקרוא. בקיצור – תודה חמה מקרב לב. נתגעגע.
באהבה גדולה. תודה לך!
באירוע פרידה הלא רשמי (כנראה הרשמי יגיע בקרוב), אבקש להפרד מכולכם (אולי אפרד גם באירוע הרשמי).
כל מי שפגעתי בו, ירדתי עליו, כעסתי עליו, הכעסתי אותו, ועוד, תחשבו טוב טוב לה עשיתי זאת, והגיע הזמן שתתנצלו בפני.
נפרד מכולכם באהבה, תחסרו לי!
בהצלחה לכם בפייסבוק שלכם.
סליחה ;-)
אין פטורים וחיסורים מהאירוע הרשמי אם וכאשר..
;(
איציק, מבחינתי הינך הכותב המוכשר ביותר בבלוג זה, וכן העובדה שהשקפותיך החברתיות והפוליטיות בלטו למול המכנה המאד משותף של מרבית הכותבים הינה מעלה נוספת שלך. אנא המשך לכתוב. תחסר.
המעבר לפייסבוק הוא בעייה עבורי. "אין לי פייסבוק". מסיבות עקרוניות. ומה עושים?
תודה רבה. זו מחמאה ענקית עבורי.
תודה איציק על הכתיבה במשך שנים.
להתראות לכל החברים בעלי הפייסבוק.
כנטול פייסבוק, אחזור לטוקבקיה של 'וואלה ספורט' ואעמיק את הביקורים ב'הופס'…
מגביר לי את הדיכאון.. לחזור לטוקבקיה של וואלה (אמנם הרע במיעוטו לעומת האפשרויות האחרות אבל עדיין)?
קשה להאמין שדה באזר הולך להיסגר ואני חושש שגם לחלקנו יש חלק בזה בגלל התרומות או אי התרומות מאז הפורמט החדש.
יש את הופס… אלטרנטיבה בסדר, אם כי מוטת כדורסל
אתה רציני? טוקבקים בוואלה זה זוועת עולם.
פייסבוק עדיף ?
חבל…..פייסבוק הפך מגעיל, פוליטי, פרסומי ורכילותי. אני אומר בכול פוסט, אתה יודע איך אתה נכנס לא איך אתה יוצא….מה אגיד לך, חבל מאד …
וואו, נגמרת פה תקופה.
תודה איציק, לא חושב שמישהו אחר היה יכול לשלוח אותי כל שבוע
לקרוא פאקינג פרשת השבוע, לקרוא את פרשנותך ולחשוב על הנושאים.
אבל אני צריך לעכל.
דהבאזר היה משך שנים האתר האהוב עלי ברשת.
מעבר לכותבים, שאותם אני מבין שאוכל לפגוש בפייסבוק (הלכה האנונימיות של דיזידין?)
אתגעגע מאוד למגיבים אהובים עלי יותר וגם פחות.
אפילו לרומן שונא האמריקאים, רבאק. ודע לך רומן, אתה חושב שאתה אדם סופר רציונלי,
אבל בעצם כולך לב.
תודה! ריגשת אותי :)
תודה על כל מה שנתת
חתימת הפוסט הזה נפלאה כמו כל הכתיבה שלך.
שיתפתי בלי היסוס קרובי משפחה דתיים בסדרה שלך על פרשת השבוע, כהוכחה נוספת לכך שהספורט הוא מיסודות התרבות.
התרגשתי מאד כשהתארחתי אצלנו בהסכת נובחים בירוק
מצטרף למתבאסים נטולי הפייסבוק
שנה טובה ולהתראות בזירות אחרות
תודה רבה. לכבוד גדול הוא לי.
תודה רבה איציק! נהניתי מאד לקרוא את הטורים שלך שתמיד ניכרה בהם השקעה ועוררו עניין.
תודה רבה
איציק, תודה על שנים של כתיבה נהדרת!
דה באזר היה אתר הבית שלי במשך העשור האחרון בערך וזה עצוב מאוד.
הפוסטים, יהיו חסרים לי וכמובן גם הקהילה הנהדרת של אנשים שבאמת מבינים בספורט.
עצוב מאוד :(
כל מילה. מזדהה לחלוטין.
אגב, לא רק ספורט. היו בזמנו הפוסטים של ניינר בענייני מוסיקה, יש את שלי בענייני כלכלה וכו׳.
נכון שיש תחושה שמאז שינוי הפורמט האחרון יש ירידה בכמות הקוראים והמגיבים אבל עדיין זו קהילה וזה אתר הבית.
אולי המייסד והמנהל יעשו שוב חושבים לאור כמות המגיבים ההולכת וגדלה שיש להם בעייה עם פייסבוק (בני – רובי פאולר מבואס לחלוטין בלוס אנג׳לס וגם לו אין פייסבוק) וכמה תחושות עצב ודיכאון עולות מהתגובות.
אם זה עניין של כסף, אולי עוד אפשר לעשות משהו.
גם אני בלי פייסבוק.
בזמנו הייתי מוכן לתרום סכום משמעותי אבל אף אחד לא חזר אליי.
אולי עכשיו?
איציק,
היית אחד הכותבים כאן שלא החמצתי פוסט שלו. הכתיבה, הנושאים ותרבות הדיון יחסרו לי מאוד.
תודה רבה ובהצלחה!
תודה רבה
תודה איציק
אלפסי,
ראשית,תמונה באמת מקסימה העלת(הולמת את הנוסטלגיה סביב האתר כמסתמן),
התחברתי מאוד לכתיבה שלך ולסגנונך נטול הפוזות ,התנשאות ,ציניות ושאר תחלואים,
כתיבה שלוותה באותנטיות רבה ,גישה מכובדת,מכבדת ובגובה העיניים(בלט מאוד בתגובות למגיבים שלך),אהבת ספורט מזוקקת שמגיעה ממקום כנה ואמיתי (U2 כתבו על זה אפילו שיר – in the name of love)
האתר הנפלא הזה ,אתה ושאר הכותבים יחד עם חלק לא מבוטל של ה"מגיבים" בהחלט תחסרו לי.
הערה קטנה לגבי השיר – הוא נקרא Pride ונכתב על מרטין לותר קינג והוא השיר שגרם לי בגיל 15 להתאהב ב- U2 בטירוף. הוא גם היה שיר העשור שלי במצעד שנות השמונים המקורי של גלגל״צ (ההוא של תמיר קמחי).
תודה צחי. ריגשת אותי בדבריך.
מתי – אלפסי הוא לותר קינג של ימינו(חחח)- עם פרויקט נורדיה שלו וערכי ז'בטונסיקי ,ליברליות,לא לאלימות וגזענות.
ועכשיו ברצינות – התכוונתי יותר שניכר מרשמיו שבא ממקום של אהבה אמיתית לתרבות הספורט ותובנה שאפשר להשתמש בפלטפורמה להשפעה ושינוי בתחומים אחרים מתוך המכנה המשותף של האהבה לספורט.
תודה
חבל שסיפור יפה מסתיים לו באחת
איטס נוט פאני אנימור
(אימוגי' של חיוך מריר) לפחות הוא מסתיים כאשר לכולנו יש טעם של עוד. זה חשוב.
אני קורא ותיק ואדוק של דהבאזר. למעשה, האתר היחיד שאני קורא מדי יום בקביעות. אצטער מאוד אם הוא יפסיק לפעול והוא יהיה חסר לרבים ולי אולי עוד יותר מאחר ואין לי פייסבוק וכנראה גם לא יהיה. כנ”ל גם לגבי הטור הזה. אהבתי אותו. תודה על כל הטורים שכתבת ובהצלחה רבה.
תודה רבה
אני לא מצטרף לשאר המגיבים. בזמן האחרון היית ממש עצלן וכמעט לא כתבת כלום, מיחזרת פוסטים ישנים, וגם שכן היה משהו חדש, זה לא היה טוב. ברור שיש בודדים עם ידע בספורט כמו דורפן, זה לא נדרש, אבל גם להשוות אותך לגרייזס, למשל, זה בלתי אפשרי. הבדל של שמים וארץ, גם במה שקשור לספורט וגם במה שלא.
לא מבין למה לסגור את האתר, אבל נחכה למוצא פיהם של בני ודורפן, לדעת מה הסיפור.
זכותך, מכבד. מעריך את זה שלמרות זאת טרחת לקרוא.
וגם אני כמוך מעריץ גדול של אריאל, ומכיוון שהיית לי הזכות להכיר אותו גם באופן אישי, אני יכול לומר שהוא לא רק כותב נהדר, אלא גם אדם נפלא שיש לי זכות להיות קולגה וחבר שלו.
שתהיה בריא מה שנקרא
תגובה נפלאה, שנייה רק להספדים של ביילין לפואד
הפעם לא היית ביישן Fluttershy, הא?
האמת שאלפסי לא קיבל את המשכורת בזמן אז הוא עשה קצת שביתה איטלקית.
גם פלאטרשיי המקורית לא תמיד ביישנית.
https://mlp.fandom.com/wiki/Fluttershy
הרשה לי לחלוק עליך: עם כל ההערכה לכותבים המעולים פה,רק איציק אלפסי יכול לגרום לי לקרוא פוסטים על ליברפול ואפילו על כדורגל ישראלי. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך איציק על הכתיבה המשובחת ובעיקר על סדרת פרשת השבוע הנהדרת.
בהצלחה איציק. היה כיף לקרוא(מידי פעם קראתי אותך בחדר הנעלייים, נדמה לי).
מקווה שהפלטפורמה החדשה תיהיה באיכות הזאת.
ביתר ממש בכחול צהוב בתמונה שלך((:
תודה יואב.
באותה עונה היה סיפור ממש מוזר עם התלבושות של בית"ר… התלבושת הראשונה הייתה תכלת לבן כמו הנבחרת (כנראה נשארו עודפים במחסנים של פומה שאימצה אז גם את בית"ר וגם את הנבחרת) והשנייה, שמופעיה בפוסטר הזה, צהוב כחול… אבל זה כנראה עבד, כי בתלבושות האלה בית"ר זכתה סוף סוף לראשונה בתולדותיה באליפות.
איציק, שיהיה בהצלחה והעיקר שתמשיך לכתוב, כי חשוב לעשות בעיקר דברים שנהנים מהם.
אהבתי לקרוא אותך בגלל הזוויות השונות והמעניינות ובזכות השילוב של ספורט, מוזיקה, דת ומדע בטקסטים, שילוב שהוא קצת נדיר היום בספורט בפרט ובתקשורת בכלל.
שתהיה לך שנה נפלאה וחתימה טובה.
מקווה שהאתר ימשיך לפעול בדרך זו או אחרת.
תודה רבה עופר.
שנה טובה וחתימה טובה
איציק, תודה על הפוסטים מרחיבי הדעת ואל תפסיק.
גם בעיני, בלי לגרוע או להמעיט מכתיבתם של בני ואריאל, הפוסטים שלך על ליברפול היו המעמיקים והמקוריים ביותר כאן באתר.
מקווה שהתקווה החדשה שמרפרפת בחדרי הלב אחרי יום הבחירות האחרון, שלא הכול אבוד, תכניס כוחות חדשים גם למפרשי קברניטי האתר. ואם לא זה, אז אולי כל התחינות בתגובות לפוסט הזה.
תודה רבה רני. אני חושב שהייתה חלוקה יפה בין אריאל, בני וביני וכל אחד הביא את הזווית שלו.
תודה רבה איציק על שנים של כתיבה מעניינת ויפה, זוויות מעניינות ועוד.
ניפגש בפייסבוק בפעם ב… כשאני מתחבר לאתר
תודה דוד ידידי כאח לי
תודה איציק, תמיד היה כיף לקרוא אותך גם כשלא הסכמנו. היית בין הבודדים שכותבים על בית"ר בצורה אינטליגנטית, לא יודע מה נעשה עכשיו, העזיבה שלך בהחלט תשאיר חור שאי אפשר למלא.
בהצלחה בהמשך הדרך
תודה רבה
היתה תחושה כבר הרבה זמן שהאתר לא מתפקד בעיקר כי עם כל הכבוד לכותבים ויש כבוד האתר הזה חי ונושם על הדיונים שבו והפורמט המתסכל הזה פשוט לא מעודד דיון. דה באזר היתה פנינה של איכות בים של טראש אינטרנטי והרבה פעמים האתר היחידי שהייתי נכנס אליו בתקופות מסויימות. אהבתי את סגנון הכתיבה שלך למרות שלא תמיד הסכמתי עם התוכן. בהצלחה בהמשך.
תודה רבה
מצטרף לכל הררי המילים שנכתבו פה לזכותך איציק, הרווחת את הכל ביושר. כותב ייחודי בעל אישיות נפלאה.
את החדשות הנוראיות על גורלו של האתר אעדיף להדחיק בשלב הזה.
תודה אבי
איציק, תודה על כל הפוסטים שלך. לא מקבל אפשרות שלא תמשיך לכתוב. חבל על המעבר לפייס.
It's an end of an era…
העולם הריכוזי מתקדם והאנשים שחיים בו נהיים יותר בודדים ועצובים, כפי שהעדת ממחקריך. זה חלק מהמגמה כנראה.
פייסבוק קילד דה שכיות חמדה.
זה לא יהיה אותו דבר, אפיל לא קרוב לכך.
בפייסבוק דוחפים לך פרסומות ונתונים מרגיזים בצד של המסך ואיכשהו יוצא שמתבאסים גם לקרוא וגם לכתוב תגובות של מעל 4 שורות.
זה גם סוג של שוק סיטונאי גס והומה וכאן הייתה אווירה של תאטרון חצר שכונתי שאפשר להיות בה אנונימיים ויחד עם זאת להתחבר להשקפות של אנשים אמיתיים מכל מיני מקומות ועם כל מיני דעות ודברים שהם ממש שלהם.
בפייסבוק אתה מרגיש כמו מגיב זניח עם מילים זניחות שלא נספרות ואולי יזרקו לך לייק אבל זה רק גורם לך להרגיש ריקנות ובזבוז סתמי.
כאן באתר גם כשכתבתי והארכתי למגירה והבנתי שזה מוגזם וידעתי שלא יגיבו, זה היה טיים וול ספנט.
בפייסבוק אתה מרגיש פראייר, זה להקיא מילים ולסרסר לייקים. זאת ההרגשה.
היינו כאן ביחד והתחממנו לאור המדורה בימים גשומים ובודדים בדירת גג אפלה במינוס 10 מעלות ביבשת הקרה. וקראתי בהנאה וברגיעה את שהיה על ליבם של אוהבי השיח והמחשבה.
ולשם כולנו הולכים. אין לאן לברוח.
כולנו לבד לעצמנו.
מציאות 2019.
שנהיה חזקים.
תל חי
יפה ומרגש, דוקטור.
שבת שלום ושנה טובה : )
תודה רבה לא קראתי קבוע אבל שקראתי נהנתי הערכתי גם את עבודתך בנורדיה למרות שאני נשארתי בקבוצת האם .