עננים על ראשנו הרוח איתן

פתאום קורה משהו טוב. הארה גורמת לי להבין את השילוב הנדרש שבין תנועות החתירה לצורך התקדמות וטלטולי האגן לצורך ייצוב הקיאק, ולגייס את הקואורדינציה הנדרשת לכך. אני מוצא עצמי מתקדם על פני המים. בתנועות מהוססות בתחילה, ובטוחות יותר ככל שהזמן עובר.

7 בינואר 2011

השתלת אברים – זכות, ללא תנאי

מאותה הנמקה לפיה אני משוכנע שגם פושע חסר מצפון זכאי להגנה משפטית, אני משוכנע כי תרומת אברים אינה זכות נקנית, אלא נובעת מעצם היותו של הנזקק להשתלה אדם ככל האדם.

4 בינואר 2011

לא סיכום שנה

את סיכומי השנה יעשו אלה שטובים בלסכם. חוץ מזה שלשנה כל כך מחורבנת, לא מגיע סיכום. אבל בכל זאת, שלושה אירועים המתרחשים עדיין בתחום המעטפת הקלנדרית של 2010, מושכים את תשומת לבי ועל כן הנה שלושה מכתבים בנדון:

31 בדצמבר 2010

חלון העברות של זכריה רצאבי

ליד בית משפחת קרני, חנתה המכונית המשפחתית. תמיד היא חנתה שם. השוני מתמיד בא לידי ביטוי בתנוחה בה נמצאה המכונית, שבימים כתיקונם, עמדה או נסעה בעיקר על גלגליה. מכונית הפוכה על גגה היא מראה גרוטסקי שאינו נוח לעיני המתבונן, קל וחומר כשהמתבונן הוא ילד ובמיוחד כשבתוכה שני אנשים.

28 בדצמבר 2010

למכבי היתה תזמורת

נדלקתי. מאז ועד היום, מוסיקת מארשים עושה לי את זה. הפשיסט הקטן שבי ניעור לחיים לצלילי תופים וחצוצרות. זה לא שאני שומע מארש ורץ להתנחל או להצביע ליברמן, אבל אני בהחלט מרגיש שמשהו קורא לי. אני מגיב טוב למוסיקה כזו. היא מרגשת אותי. בא לי לשלוף את החרב ולצאת לאיזה קרב.

24 בדצמבר 2010

הפועל "סטלמך" פתח תקוה

קוצר ראות, טיפשות ותאוות בצע הפכו את הפועל פתח תקווה ועברה המפואר לעוד ערך בויקיפדיה. זה לא טרמינלי. אפשר לשנות. צריך סבלנות ואורך רוח ואולי בעוד כמה שנים, אפשר שוב יהיה לבנות סגל שירוץ טוב, משהו שיזכיר את העבר.

21 בדצמבר 2010

הוואי 5-0

שני שלטים מושכים את תשומת ליבנו כשהם מציצים מעל לראשה של פקידת הקבלה במלון ריף בוואיקיקי. האחד מציין בגאווה שעל גגו של מלון זה ממש, ביצע סטיב מגארט את הסיבוב הייחודי בפתיח להוואי חמש אפס והשני מקדם בברכה את אלה מאורחי המלון השוהים בו בינתיים בדרכם לתחרות האיירון מן שתתקיים בעוד כמה ימים באי הגדול.

17 בדצמבר 2010

ממזרים חסרי כבוד

עוד בטרם פגש הכדור ברשת, ולאחר כמה צעדי ריצה מתבקשים, ירד הבחור החביב הזה על ברכיו ועבר לפוזה הבאה: את אצבעות ידו האחת הוא קימר ופרש והניח על מצחו אי שם בין הגבות, ובידו השנייה כיסה את פדחתו. ובעודו יושב כך, ממתין לחבריו האצים לחבקו - ובצדק, מלמל משהו.

14 בדצמבר 2010

דרוש: קהל

יתכן ובעוכרי הכדורעף כספורט משלהב המונים נמצאת העובדה שבמהלכו לא מתקיים מגע פיזי בין המתמודדים. מדוע? כי אם אין תיקול הגון, או לפחות איזה דריבל אין רייטינג. העם רוצה דם. שחקן נפגע ומתפתל על הדשא או הפרקט, חיכוך אברים, כניסה חדה, צלילה, כל אלה משמשים כאפרודיזיאק בכדורגל וכדורסל. חסרונם בכדורעף, לעומת זאת, משפיע לרעה על רמת העניין בו.

10 בדצמבר 2010

סמב"ת (סוף מעשה במחשבה תחילה)

זה לא שהיו לי אשליות לפני המשחק בשבת האחרונה בר"ג. היו תקוות לצאת עם הפסד מזערי. תיקו היה נחשב להפתעה. ניצחון כחול היה פנטזיה פרועה. אין כל מקום להשוואה בין סגלי הקבוצות, בתקציב, בכישרון בכושר ובעיקר ברמת המוכנות למשחק שהיא תחום אחריותו הבלעדית של המאמן. זה לא רק שחקני הפועל ת"א ניצחו את שחקני הפועל פ"ת, זה בעיקר אלי גוטמן הראה ליובל נעים שהם לא באותו מקצוע.

7 בדצמבר 2010

בני תבורי

אתאיסט עובד אלילים, אוהד ליברפול, עורך דה באזר