Seogsa

In כללי

מתחיל להסתמן מצב שפיל מיקלסון הולך לזכות במאסטרס ולסגור את אחד החודשים הספורטיביים הכי עגמומים עבורי.

אבל מה שבאמת תפס את העין שלי, חוץ מהעובדה שטייגר ירה לעצמו ברגל פעם אחרי פעם, היתה העובדה שבשלב מסויים היו שני קוריאנים בשלישיה המובילה. עשיתי חיפוש מהיר וגיליתי שברמת החובבים, הגולפאים מקוריאה שולטים. ומה שיותר מעניין זה הסיפור מאחורי ההצלחה הקוריאנית. קודם כל יש את המהגרים שנדחפו על ידי הוריהם להשתלב ולהתערות בחברה האמריקאית על ידי הצטיינות בספורט, אחר כך יש את הקוריאנים שלא היגרו ומהווים הוכחה שלמרות שירות צבאי (בקוריאה הגברים חייבים לשרת שנתיים בצבא) אפשר להתפתח ולפתח ספורטאים לצמרת הספורט העולמי.

ומה שהכי מעניין הוא שההצלחה הגברית בענף הגולף בקוריאה חייבת את התודה שלה לסו רי פאק, גולפאית קוריאנית אגדית (בקרב הסבב הנשי הדומיננטיות הקוריאנית היה הרבה יותר גדולה). אני לא מצליח להיזכר במדינה וענף ספורט שבו הצלחה נשית סללה את הדרך להתעניינות והצלחה גברית.

##

מילה נוספת על טייגר: הוא סיים את ארבעת הסיבובים ב"אנדר פאר". על משטח הגולף מדובר בפנומנל. האם יש עוד ספורטאי שיכול לחזור לפורמה כזאת אחרי הפסקה כל כך ארוכה? אני מסופק

15 Comments

גיל 11 באפריל 2010

לא אוהב את לפטי? לשם שינוי הוא לא ירה לעצמו ברגל. בשלהי הקריירה שלו, הוא סוף סוף מראה עליונות ומפריד את עצמו משאר הספורטאים חוץ מטייגר.

טייגר הראה פרצי גאונות אבל הוא לא הצליח לסחוב טורניר שלם. אם היה מתחרה בלפחות עוד טורניר אחד אז היה לו סיכוי גבוה לזכות פה.

zeevny 11 באפריל 2010

לא ממש אוהב את לפטי. אין לי סיבה הגיונית. יכול להיות שהכל יותר מדי מושלם שם, אבל הוא היה נהדר היום.
טייגר נתן כמה חבטות מדהימות היום, אבל אני חושב שכל הרעש סביבו דווקא כן השפיע עליו: הוא איבד קצת את הריכוז והיה קצת לא סבלני בכמה מהגומות. ועדיין, אם לוקחים בחשבון את כל הנסיבות, המאסטרס שלו הוא פשוט לא ייאמן.

גיל 12 באפריל 2010

אכן לפטי יכול לעורר אנטגוניזם כי הוא מייצג את הג'נטלמן המושלם והוא כמובן אהוב הקהל. חשוב לזכור שלפני בואו של טייגר רבים חשבו שהוא ישבור את השיא של ניקלאוס והוא היה אנדראצ'יבר בחלק גדול מהקריירה שלו.

ההשג של טייגר לא יאמן ואני חשבתי שטופ 10 יהיה השג מצוין עבורו. כמו אלוף גדול זה לא מנחם אותו כמובן וראו שהוא מאוד מאוכזב. הוא נפל בכמה חבטות פשוטות יחסית (כולל פספוס של מטר מהגומה) וראו עליו שהוא בעיקר רוצה לגמור עם זה וללכת. יהיה קל יותר לשפוט אותו אחרי המייג'ור הבא. מה שכן, נראה שאפקט הפחד ממנו קוהה ואני לא בטוח שיחזור אי פעם.

בני אלון 12 באפריל 2010

אני תקוע מול המסך (לא משהו מעניין במיוחד, עבודה), מחפש עניין, קצת אוויר. נכנס לבלוג לחפש התפתחויות בענייני מסי ורונלדו, למרות שהכל כבר נאמר ונטחן, ומה אני מוצא? גולף. באסה, לא מבין מה היופי במשחק הזה, תסלחו לי על הבורות. החבטה של כולם נראית לי אותו דבר בדיוק, ההבדל הוא בקרבתה לגומה ואת זה רואים רק אחרי כמה שניות וממצלמה אחרת, זאת אומרת שזה היה יכול להיות גם תעלול של עריכה. גם בפנים ובג'סטות של השחקן לא רואים כמעט שום דבר, אולי קצת מתח לפעמים. באתלטיקה או בשחייה יש התפתחות של תחרות, רואים את המאמץ, חלוקת הכוח, השעון שרץ על המסך, הם מסתכלים אחד על השני.. דרמה. במשחקי כדור או בשחמט אני מכיר את המשחק על בשרי, חושב מה אני הייתי עושה במקומם, מתפעל מהתיחכום, מהוירטואוזיות, מהתחרותיות. בגולף? לא יודע, לא רואה כלום, וגם כל תחרות זה שעות של צפייה. מאיפה יש לכם את הזמן? ומה יש בזה?
אני מתנצל שאני מטריח בהגיגיי שנובעים מבורות, זה רק מהשיעמום, אבל אם בכל זאת מישהו יתייחס בלחנות ויכתוב איזו תשובה אני אשמח לקרוא, שנלמד משהו חדש. ושוב סליחה.

zeevny 12 באפריל 2010

בני, צעד ראשון: נסה למצוא מקום שבו אתה יכול להתאמן במכות גולף. תנסה להכות בכדור. אני מבטיח לך שאחרי שעת אימון אתה תלמד להוקיר את הקושי של המשחק.

בני אלון 12 באפריל 2010

לרגע לא חשבתי שזה לא קשה, וברור לי שמעבר לטכניקה אדירה, וקואורדינציה, אי אפשר בלי יכולות מנטליות יוצאות דופן – כל חבטה קרובה לגומה מצריכה ריכוז ושקט נפשי כמו לקלוע 3 קליעות עונשין רצופות כשנגמר הזמן והקבוצה שלך בפיגור 2 במשחק שביעי בגמר האנ.בי.איי. מה שאני לא מבין זה את העניין של לראות את זה בטלוויזיה. הבנתי שבמגרש עצמו זה סבבה, עושים על האש תוך כדי.

גיל 12 באפריל 2010

בני, להפך, בטלביזיה הרבה יותר מעניין לראות גולף היום. קודם כל, כמו שנאמר לך, תשחק קצת גולף וההערכה אליו תגבר. דבר שני, תבין את חוקי המשחק. כמו כל משחק אחר ברגע שמבינים איך הוא מתנהל ההנאה גוברת. דבר שלישי, העובדה שיש עשרות אנשים בכל רגע נתון במגרש אומרת שתמיד יש משהו מעניין לצפות בו. המיקום של כל שחקן מאוד נזיל והוא צריך לשחק כשברקע יש תנודות במיקם של שחקנים אחרים. אתה יכול לראות למשל איך שחקנים שונים משחקים גומה ספציפית ואת ההבדלים ביניהם. אין רגע משעמם. אני רואה גולף בHD וזו חוויה מדהימה בעיניי.

בני אלון 12 באפריל 2010

תודה, אולי אגלה עולם חדש ומופלא של תענוגות שלא שיערתי שקיים בכלל.

zeevny 12 באפריל 2010

בני, זה לא רק משחק אדיר, אלא גם משחק מושלם לבטטות. זה בטלווזייה אבל לא ממש חייבים לעקוב אחרי כל דקה, קצת כמו בייסבול.

בני אלון 12 באפריל 2010

אני עוד דקה יוצא לשחק כדורסל עם תרכובת משובחת של סוסים צעירים וכמה זקנים חורקים כמוני. כמו בדרך כלל את המשך השבוע אני מבלה על הכורסא עם כאבי גב, נתנחם בעולם הקסום של הגולף, ואם יהיה משעמם אזפזפ לערוץ האופנה.

בני תבורי 12 באפריל 2010

את מה שאני מבין בגולף אפשר לכתוב על גב של ג'וק, ועדיין ישאר מספיק מקום לכתוב את מה שאני מבין במאיצי חלקיקים. יחד עם זאת, אני בהחלט יכול להבין את הקושי במשחק ולהעריך חבטות מוצלחות. הקושי הוא בצפייה במשחק בטלביזיה. לא מבין, לא יודע מי נגד מי, איך מקבלים נקודות ובכלל.

zeevny 12 באפריל 2010

בני, באופן כללי, מה שגיל כתב. השחקנים משחקים את אותם גומות ארבעה ימים ברציפות

גיל 12 באפריל 2010

בני, זה מאוד פשוט. לכל גומה יש תקן: 3, 4, או 5. זה אומר שכל מי שמכניס את הכדור לגומה מתחת לתקן מקבל מינוס בהתאם לפער מהתקן (כלומר אם הכנסת את הכדור אחרי 3 חבטות לתקן 5 הניקוד שלך הוא 2-). אם אתה מכניס את הכדור מעל לתקן אתה מקבל + על פי אותה השיטה. מנצח מי שהניקוד שלו בסך הכל אחרי 4 ימים ו72 גומות הוא הנמוך ביותר. כך למשל אתמול, מיקלסון ניצח עם ניקוד של 16- שאומר שבאופן כללי הוא הכניס את הכדור 16 פעמים פחות מהתקן (לרוב המגרשים יש תקן כללי של 72). יש גם שמות ספציפיים לחבטות מתחת ומעל לתקן. ככה למשל בירדי זו חבטה אחת מתחת לתקן, איגל זה שתי חבטות ובוגי זו חבטה אחת מעל התקן.

בני תבורי 12 באפריל 2010

זאב, גיל,
עכשיו אני יכול לעלות מדרגה מאחד שלא מבין כלום, לאחד שמבין קצת פחות כלום. תודה בכל אופן, אל תתייאשו ממני…

גיל 12 באפריל 2010

בני, אם יש עוד שאלות רק תשאל.

Comments closed