סטיב נאש סופרסטאר

In כללי

1. אחד הקוראים היותר נאמנים של הבלוג הסב את תשומת לבי שכל קבוצה שניצחה את המשחק השני בסיבוב הראשון, ניצחה את הסדרה כולה. לא סימן מעודד עבור קליבלנד, ועובדה שהופכת את המשחק השני בפיניקס לקריטי עבור הקבוצה המקומית.

2. כתבתי פעם שמייק דאנטוני והשיטה שלו הם בלוף אחד גדול. בלוף נעים לעין, טריק קוסמים. השיטה עיוותה ממוצעים של שחקנים מסויימים בתוך ומחוץ לשיטה (קוונטין ר'יצ'רדסון הוא דוגמא טובה). אלווין ג'נטרי לא החליף את השיטה. ההפך, הוא החזיר אותה אחרי נסיון כושל ומוזר להפוך את הסאנס לקבוצה הגנתית. זאת אומרת שכל מאמן שמאמין בשיטה (זריקה אחרי פחות משבע שניות בהתקפה) יכול להצליח בה. אבל כדי ליישם את השיטה קבוצה צריכה בעמדת הרכז את סטיב נאש. אי אפשר לשחק את השיטה הזו עם כריס דוהון.

3. קצת קרדיט צריך להינתן לאלווין ג'נטרי בשני תחומים. ההגנה של פיניקס השתפרה מאוד אחרי האולסטאר, ובסיבוב הראשון היא אפשרה לפורטלנד לעבור את קו מאה הנקודות רק פעם אחת ( פורטלנד קלעה בסדרה 93 נקודות בממוצע למשחק ב-41 אחוזי הצלחה מהשדה). גם לאפשר לסאן אנטוניו 102 נקודותזו הגנה לא רעה, בסטנדרטים של פיניקס.

הקרדיט העיקרי לג'נטרי מגיע ברמת הקשיחות. פיניקס עמדה מול משחק טוב מאוד של שלושת הגדולים של הספרס, היא ניצחה במאבק הריבאונדים וקלעה יותר נקודות בצבע מאשר סאן אנטוניו, ובעיקר היא הצליחה לבלום את דאנקן והחברים בכל פעם שסאן אנטוניו ייצרה ריצה. ההגנה שלה היא לא הגנה של אינדיבידואלים, אלא הגנה קבוצתית, הגנה של שחקנים ותיקים שהחליטו שהם משחקים הגנה.

4. עוד חזרה לנקודה שכבר נגעתי בה: שלושת הגדולים של פיניקס וסאן אנטוניו הגיעו למשחק. ההבדל בין הקבוצות שוב הגיע מהספסל (פארקר נספר כאן כשחקן חמישיה, והוא אכן פתח בחצי השני).

5. גם ההבדל בין בוסטון לקליבלנד בא מהתפוקה המפתיעה של ראשיד וואלאס. אבל זה יהיה פשע ספורט לא להזכיר את רג'ון רונדו ששבר את שיא המועדון לאסיסטים בפלייאוף. זה שיא הפלייאוף של מועדון בוסטון סלטיקס עם טריליון ההופעות שלו בפלייאוף האנ.בי.איי.

6. שלושים ושלוש נקודות ועשרה אסיסטים. ניסיתי להכניס את סטיב נאש לרשימת חמשת הרכזים הטובים בכל הזמנים שלי. נאש עדיין מתדפק.

7 Comments

קורא אדוק 4 במאי 2010

מי החמישה שלך חוץ ממג׳יק אייזיה ודורון שפר?

יואב 4 במאי 2010

אל תשכח את סטוקטון וארואסטי

zeevny 4 במאי 2010

קורא אדוק ויואב: מג'יק, ביג או, סטוקטון, איזייה ובוב קוזי. בגלל פרמטר האליפויות, נאש מתדפק על החדר של סטוקטון.

אריה 4 במאי 2010

מעניין ומותח. הכנסת אותי לסדרה. חבל שאין איזו תמונה

אלון 4 במאי 2010

כל פעם שהספרס חזרו היה נראה כאילו נגמר הסיפור של פיניקס אבל הם לא נשברו. לפי דעתי זאת הולכת להיות סדרה ארוכה מאד.

זאב, איך הצלחת למצוא 5 רכזים טובים מנאש?

תמיר 5 במאי 2010

תהרוג אותי אבל לא הצלחתי להבין איך בדיוק ראית "משחק טוב מאוד של שלושת הגדולים". כנראה ששכחת שסאן אנטוניו היא קבוצה שמנצחת משחקים וזוכה באליפויות בזכות הגנה קשוחה והתקפה יעילה.

דאנקן ישן שלושה רבעים ונתן רק רבע אחד משמעותי. גרוע מזה הוא היה נוראי גם בהגנה האישית וגם בהגנה הקבוצתית לאורך כמעט כל המשחק. פארקר היה טוב בהתקפה ובינוני מינוס בהגנה על נאש ומאנו זרק חצי מהזריקות שלו (9!) מטווח השלוש ולא ייצר מומנטום לאורך כל המשחק.

בנוסף הם גם היו אחראיים ל-7 איבודי כדור מתוך ה-11 של הספרס. לא משהו לספר עליו לנכדים.

אני דווקא לגמרי מעודד מהעובדה ששלושתם היו טובים, הספסל לא היה קיים והם בכל זאת היו במשחק עד דקות הסיום.

zeevny 7 במאי 2010

תמיר, אני מציע שתסתכל על תרומת הנקודות של שלושת הגדולים במשחק הראשון. סאן אנטוניו היא אכן קבוצה, אבל בעיקר בגלל שהבדלי המעמדות בתוכה מאוד ברורים. אף אחד לא מערער על כך. כשהביאו שחקן כמו ג'פרסון, העסק קצת התפרק.

Comments closed