לקחתי את מספר 23

מה אני עושה כאן? אני זוכר שכשהייתי בן שש, ההורים נתנו לי כסף יומי לקרטיב או פלאפל עם גזוז. הייתי בן שש ולא יכולתי לחכות עד שהכיתה תסתיים ואוכל לרוץ במורד המדרגות של המרכז המסחרי, יד אחת תחובה בכיס כדי לוודא שהמטבעות לא זזות. ואז הייתי נכנס לחנות העיתונים, מכניס את מוסף הספורט של "מעריב" לתוך "ידיעות" וממשיך לרוץ הביתה.

בבית הייתי פתוח את המוסף של מעריב וקורא אותו מההתחלה ועד הסוף, כל מילה. זה היה האימון. אחר כך הייתי פותח את המוסף של ידיעות, סוגר את הדלת ומנהל את האולפן. עמי פזטל היה הקריין הראשי. את ידיעות החוץ והכדורסל הייתי משדר בקולו של גדעון הוד, כדורגל עם רמי יצהר ודני דבורין. כשהיתה סטטיסטיקה הייתי מודה למשה קשטן.

עברו כבר יותר משלושים שנה וכמעט שום דבר לא השתנה. אני קורא כל ידיעת ספורט שיש לי זמן לקרוא (אם כי הרבה יותר טכנולוגית), זו עדיין הדרך שלי לתקשר עם העולם, אני עדיין משדר את הידיעות לשאר העולם, רק שהפעם דרך כתיבה. זה הקסם בלהיות עיתונאי ספורט: בניגוד למושאי הסיקור שלך, אתה תמיד יכול להישאר ילד.

מה שכן השתנה הם העיתונים, או יותר נכון אובדן התמימות שבה קראתי את העיתונים כילד בן שש. ב"דה באזר" לא יהיו רכילויות, לא דברים מטעם, לא סודות מחדר ההלבשה. אנחנו לא התחרות לאתרים ועיתונים קיימים, אנחנו מנסים לייצר כאן אלטרנטיבה לדיון רציני ומעמיק בספורט. אנחנו רוצים לתת לספורט את הכבוד שמגיע לו כחלק בלתי נפרד מהחברה שבה הוא משוחק. בשבילי, זה המעט שאני יכול לתת לו בחזרה על כל רגעי השמחה והעצב, ההתרגשויות והמתח, האכזבות והתרוממות הרוח, על האפשרות להישאר ילד.

הבלוג ממהר בחוסר אחריות להכתיר סופרסטאר באולד טראפורד. צ'יצ'ריטו
מספר 10 בדה באזר!

27 Comments

ברק 1 באוגוסט 2010

בהצלחה, נמשיך לקרוא בשקיקה.

סימנטוב 1 באוגוסט 2010

בהצלחה!!
תמיד מחכה לקרוא את הפוסטים הנהדרים שלך!!

אנונימי 1 באוגוסט 2010

אחריך באש ובמים זאב, רק תמשיך לכתוב כמה שיותר על ספורט אמריקאי.

יובל 1 באוגוסט 2010

תתחדש, חשבתי שויתרו על 23 לעולמי עד בכל ספורט אמריקאי שהוא. I'm telling LeBron

הופ 1 באוגוסט 2010

אין תחום שדורש דיון מעמיק יותר מספורט! מזל טוב ובהצלחה.

DD6 1 באוגוסט 2010

cvmkjvבהצלחה זאב על המיקום החדש

דורון 1 באוגוסט 2010

זאב בהצלחה,

אני אעקוב כאן.

ובספטמבר, אתה מוזמן להעמסת הפחמימות שלפני מרתון ברלין ו/או לבירה הצוננת מיד אחרי הריצה :-)

ניר 1 באוגוסט 2010

ברכות ושיהיה בהצלחה בבלוג החדש-ישן.
כתום זה תמיד באופנה.
אני מבין שאין פה פרות קדושות במספרי החולצות
אז אני לוקח את 33 ירוק (עם עלה תלתן לבן).

בני תבורי 1 באוגוסט 2010

בשע"ט ובמז"ט, יפה לך ונעים לעיניים.
משום מה התגובות מופיעות אצלי מאמצע הדף שמאלה על הרקע הצבעוני ואין לי אפשרות לקרוא (עיוור צבעים…).

דודי כליפא 1 באוגוסט 2010

מברוק, זאב. עכשיו אתה פה? להזיז את הלינק בבלוגרול לדף הזה? או להוסיף אחד?

רונן דורפן 1 באוגוסט 2010

להזיז!

יוסי מזרחי 1 באוגוסט 2010

בהצלחה.

לוינטל 1 באוגוסט 2010

ועל איזה שחקן נערץ עם איזה מספר גדלת? ההוא משיקגו ששיחק ליד ביל וונינגטון ווויל פרדו? אתה ותיק יותר אז גלה לנו מי…

Danny 1 באוגוסט 2010

Even though I am older, I can identify with your love for the sport section. I used to do the same, but we still had the daily " iton Sport". In any event, i love the move to the new site and good luck to all of you

גלן 1 באוגוסט 2010

מזל טוב. חולצת הפוטבול האחרונה שקניתי לעצמי היא 23 (כריס פרי). הבה נאחל לך הצלחה גדולה משלו ב NFL.

אלון 1 באוגוסט 2010

השמועות מדברות על זה שכבר באולימפיאדה ב 2008 דורפן שוכנע לחתום על החוזה לשנה אחת באוראנג' כדי להיות בלוגר חופשי באוגוסט 2010.
מסתבר שהכל היה מתוכנן מראש. אני מבקש לשנות את המספר 23 למספר 6.

יוסי דגן 1 באוגוסט 2010

LIKE

גיל 1 באוגוסט 2010

מזל טוב, עכשיו אפשר יהיה להציק לך ולרונן בלי לעבור דירה.

קטנוני 1 באוגוסט 2010

כשרצת עם יד תחובה בכיס, המטבעות אולי לא היו זזים, אבל בטח שלא זזות :)

ofra 1 באוגוסט 2010

good luck dear brother

קרלו (בי וארי) 1 באוגוסט 2010

ברכות.סוף סוף אתר ספןרט מקצועי!!!!!!

מקרלו -צכיה

איתן 2 באוגוסט 2010

לנו לא חשובה הפלטפורמה, העיקר שהתוכן לא משתנה. בהצלחה.

פרלה 2 באוגוסט 2010

אחי הקטן ואני דווקא היינו מתקוטטים ליד הדלת ומחכים למוסף הספורט שיבוא עם אבא שלנו לארוחת צהריים.

אריה 3 באוגוסט 2010

ברכות על המעבר והמון איחולי בהצלחה! כמובן שנמשיך לעקוב- איך אפשר בלי זה :)

פוליצר 5 באוגוסט 2010

תגיד זאב,אני שואל באמת מתוך סקרנות(זו לא התרסה או ציניות) יש לך דיי ג'וב שם בברלין.או שאתה מתפרנס רק מהכתבות להארץ וואלה וידיעות?

ארנון 8 באוגוסט 2010

עירניק מפונק.
אנחנו גדלנו עם מדור ספורט קטן בעמ' 2 של "על המשמר"(וביום ראשון – שני עמודים מלאים!). והיה בקושי עותק אחד שהמטפלות היו מביאות לבית הילדים. רק בחופש הגדול, כשהיינו נוסעים לעיר, היינו זוכים לראות מדור ספורט אמיתי.

בהצלחה באכסניה החדשה, שבודאי תשמר את הכתיבה הנהדרת.

Comments closed