פורים יצא, אפשר למות מצחוק

In כללי

אתמול התפרסמה ידיעה באתרי האינטרנט על תקיפה שהתבצעה על ביתה של העיתונאית אורלי וילנאי. הידיעה סיפרה על זריקת חזיז על ביתה התל אביבי, כנראה על רקע תכנית התחקירים של וילנאי שבחרה להתעסק עם גוף אוהדים מיליטנטי במיוחד של בית"ר ירושלים (האם מדובר בגוף מיליטנטי אף יותר מאלו שמכבדים את שריקת הפתיחה בזעקות "מוות לערבים?). עוד סיפרה הידיעה על אודות התחקיר, על הפגישה שנערכה בין וילנאי, התחקירו שלה, וועד האהודים שהודיע לוילנאי ש"היא לא יודעת עם מי מתעסקת ולאיפה היא נכנסת" ורמזה על כך שגם הראיס של הזכיינית שבמסגרתה משודרת תוכנית התחקירים של וילנאי הותקף גם הוא לפני זמן לא רב.

הבוקר כבר הכל נרגע. מצלמות הוידיאו מחוץ לביתה של וילנאי עזרו לתפוס את החשודים וכל העניין נפרם כ"מעשה קונדס" של נערים. חתיכת נעשה קונדס. ובכל מקרה, צירופי המקרים הללו כמעט לא הגיוניים.

מצד שני, אם זה באמת אוהדי בית"ר, ואם, נגיד, הם ראו את הדרבי בטלוויזיה יום לפני התקיפה, ואם הם שמעו את הפרשן, ואם הם נזכרו שכמה ימים לפני המשחק הם קראו שהפרשן הזה הורשע בתקיפה ואיומים, אז מישהו, במיוחד מהטלוויזיה, בכלל יכול להאשים אותם שהם לא הבינו שהם יצטרכו להיענש על זריקת החזיזים?

One Comment

kirsten 7 במאי 2009

what is up with you

Comments closed