כשאללה ואיקייה נפגשים בככר העיר

כתבתי היום (שבת) טור לעיתון השמאלני-מנייאק "טאגסצייטונג" בברלין על תקרית הדייויס עם שבדיה. ישנם כמה דרכים להסתכל על התקרית העגומה […]

כתבתי היום (שבת) טור לעיתון השמאלני-מנייאק "טאגסצייטונג" בברלין על תקרית הדייויס עם שבדיה. ישנם כמה דרכים להסתכל על התקרית העגומה הזאת.

ראשית, מהבחינה הספורטיבית הטהורה, שבדיה החליטה שלא להרשות לצופים הביתיים לחזות בתחרות ספורט. זה מעקר את יתרון הביתיות, אבל זה בעיקר מעקר את רוח הספורט. ואנחנו מדברים פה על מדינה שהיא אימפריית טניס. זאת אומרת שהמחאה הראשונה היתה צריכה להגיע מהקהל הביתי. המחאה השניה היתה צריכה להגיע מהראיסים של גביע הדייויס. מדינה שלא יכולה להבטיח את בריאות שחקני הקבוצה האורחת ואינה יכולה לשמר אוירה ספורטיבית ראויה (מכירת כרטיסים לקהל הרחב היא אחת מהקריטריונים), שלא תארח התמודדות מסדר גודל כזה. אבל אם לא נותנים לטניסאית ויזה למדינה שמקיימת טורניר רשמי של הסבב והכל (חוץ מאנדי רודיק) ממשיך כרגיל, אז אין ציפיות מהראיסים של הטניס.

השאלה השניה היא מי בדיוק עומד מאחורי האיום לפוצץ את המשחקים. מאלמו נחשבת לאחד המעוזים של הקהילה המוסלמית בשבדיה. אם החרם הצרכני הזה וההחלטה לקיים את המשחקים במעין גטו ספורטיבי היא החלטה שנועדה, ולו בחלקה, לרצות את הציבור המוסלמי הזה אזי מדובר בתקדים מסוכן. פה זה מתחיל (וזה קל כשמדובר בישראלים-יהודים) וזה נגמר במהומות על רקע קריקטורות או ברצח של במאי הולנדי פרובוקטיבי. אבל זו החלטה שבדית שהמדינה תצטרך לחיות איתה בעתיד. (מי שרוצה לקרוא מאמר מרתק של כריסטופר היצ'נס על האיסלמזציה והצנזורה האירופאית הפנימית יכול לעשות זאת כאן: http://www.vanityfair.com/politics/features/2009/02/hitchens200902)

במה שנוגע לנו, כישראלים, מדובר בנושא שגובל בטרגדיה. לצפון אנחנו יכולים רק לפלוש, למזרח רק עם מטוסי קרב, ובחושות של סיני יושבים כל מיני אנשים שתולים פוסטרים של אוסמה על הקירות של החושה. בטורקיה אנחנו כבר לא רצויים, אמריקה קצת רחוקה, ועכשיו מתברר שמדינה אירופאית דמוקרטית טוענת שהיא לא יכולה להבטיח את בריאותם או חייהם של אזרחים ישראלים על אדמתה. ומדובר באחת המדינות היותר ידידותיות ליהודים במהלך המלחמה ההיא.

אז אולי השבדים פחדנים ומורחי וזלין, אולי זה האבסורד של מדינת ישראל ואיך קיומה מאיים על תדמית היהודי הישן, אולי זה האבסורד שפעם גרמנים אמרו ליהודי אירופה לשאת טלאי והיום אנחנו אמורים לעשות הכל כדי להסתיר את הזהות שלנו, ואולי, צריך לחשוב עוד פעם אחת, להרגיש, כמו דן חלוץ במטוס, איזה רעד קל במקלדת לפני שמפרסמים בטוקבקים עוד איזה התלהמות אנטי-ערבית או תומכים באופן אוטומטי בהפצצות על אוכלוסיה אזרחית.