גם מוחמד כחול לבן?

היום פירסמו סוכניות הידיעות את הידיעה לפיה עשרות אלפי מוסלמים ברחבי העולם מביעים תרעומת וכעס על מועדון הכדורגל שאלקה בגלל שהאוהדים של הקבוצה הוסיפו לאחד השירים האהובים עליהם  את השורה: "אפילו שמוחמד לא ידע מאומה על כדורגל, הוא עדיין בחר את הצבעים הנכונים [כחול ולבן, צבעי שאלקה). ועוד פרסמו הסוכניות שראשי שאלקה והמשטרה לוקחים את הכעס, התרעומת והאיומים בצורה מאוד רצינית, ומנהלים בשאלקה אפילו שאלו את ראש הקהילה המוסלמית בגרמניה האם לפי דעתו מילות השיר מהוות פגיעה במוחמד ובאיסלם (המנהיג ענה שלא).

התגלגל פה בברלין לפני כמעט חודש איזה סיפור על העיריה שהציבה מתקני מנגל בדשאים עירוניים ועל הדרישה מהקהילה המוסלמית שגרמנים לא ישתמשו במנגלים הללו בגלל שהשוויין שלהם מזהם את המתקן. אני לא יודע איך הפרשה הסתיימה בדיוק, אבל אני זוכר שיצא לי לדבר עם איזה זוג פציפיסטים, אחד ישראלי ואחת גרמניה, שבכלל חשבו שהבקשה המוסלמית היא די צודקת. הם לא חשבו שאולי צריך להקצות למוסלמים חמישה אחוז מהמתקנים (כמספרם היחסי באוכלוסיה), הם חשבו שאכן לא צריך להעליב, ולמה להיכנס לעימותים, ואולי עדיף שכל המתקנים יהיו כשירים באדיבות ה"חלאל".

אני משאיר את הדעות שלי בצד, אבל אני די לא סובל את ההתחסדות הזאת. במדינה שבה אוהדים בקוטבוס, דרזדן ולייפציג מוציאים שריקה שמדמה פליטת גז ובמקום שבו אוהדי הרטה עדיין חוגגים את האליפות בשאגות "זיג, זיג, זיג", חופש הביטוי תופס גם כשמדובר באוכלוסיה המוסלמית, כן זאת שאף אחד ממש לא רוצה להכעיס, בדיוק לפני הבחירות, כי אתם זוכרים, את מדריד.

ככה שעדיף היה שמנהלי שאלקה היו לוקחים עמדה שאומרת שהם עשו את השיקול בעיני עצמם והם לא מוצאים שום דבר פוגע בשירה הזאת, וככה זה מתחיל וזה נגמר בחרמות ואיומי רצח על סופרים וקריקטוריסטים, ומי שמסייע לעניין הזה, בכלל לא עוזר לעניין המוסלמי, אלא סתם כורת את הענף השביר והדק שעליו יושבת הדמוקרטיה שמאפשרת למוסלמים למחות בקול.

ואם הנהלת שאלקה היתה קצת יותר קריאטיבית, היתה בכלל פותחת בתחרות שירים עם אפיונים דתיים, אבל בלי להעליב. נגיד: :אפילו שמשה רבנו היה קשה דיבור, הוא היה צועק מירידה מהר סיני שפרגי הוא המנג'ר הגדול בתבל", או "אפילו שהשיער הסתיר לו והלב שלו כבר סבל מאי אספקת דם, ישו יכל עדיין לראות שמייקל ג'ורדן הוא השחקן הכי טוב בעולם", או "אל תחכו למשיח השנה, הקאבס לא הולכים לזכות באליפות".

על קטטות ועל מדליות
למה אני צופה לבאיירן עונה אירופית גדולה

7 Comments

בני תבורי 6 באוגוסט 2009

זאב,
יתכן ועכשיו הזמן הנכון להזכר במשוואה שבין להיות חכם לבין להיות צודק, שמעולם כנראה לא היתה משמעותית כל כך. מקומם, מרגיז, אנטי דמוקרטי, הכל נכון באשר להתנהגות של חלק מהמוסלמים. השאלה היא האם חכם להתעקש מול חוסר הגיון, פודמנטליזם, בערות ונכונות לכל חציית גבול מוכר כתגובה. לו הייתי אוהד שאלקה, לא הייתי שר את אותה שורה. לו הייתי אוהד קוטבוס, לייפציג ודרזדן, לא הייתי שורק מאותן סיבות שאני לא משתתף בשירת "מוחמד מת" או "מוות לערבים", אחרים כן עושים את זה. עניין של טעם. לצאת על זה למלחמה? לא חושב שיש בכך הגיון.
באשר למנגלים בפארק, כאן אני הופך להיות קצת יותר לוחמני. בכל מאודי אני מאמין בכלל האומר ש "הדמוקרטיה שלך נגמרת היכן שמתחיל האף שלי". זה בדיוק המקרה. כאן הייתי מתעקש עד הקצה, מאותה סיבה שאני לא מוכן שדתיים יהודים יכנסו לי לצלחת, מתחת לחופה ולמזווה. זה המקרה בו צריכה העיריה להודיעה כי מבחינתה הפארק ישמש את כולם, פרט לאלה שאינם רוצים להשתמש בו. חד וחלק ואני מוכן ומזומן להתווכח על ההבדלים.

zeevny 7 באוגוסט 2009

בני, לצערי יש קשר בין השניים. השורה הרי לא מעליבה את הנביא, לא מורידה בכבודו או מזלזלת בו, אולי אפילו ההפך, היא עושה אינטגרציה בגרמניה לקהילה חדשה. אבל, חלילה מלהגיד דבר אחד שנראה פוגע, ואחרי זה לך תשכנע שהקריקטורות בדנמרק או סלמן רושדי או מנגלים בנויקלן זה לא פגיעה באיסלם. אני מפנה אותך לכתבה השניה או השלישית בבלוג הזה שעסקה במשחק של נבחרת ישראל בשבדיה בגביע דייויס, נתתי שם קישור לכתבה מצויינת של כריסטופר היצ'נס על התפרקדות המערב לאיסלם.

בני תבורי 8 באוגוסט 2009

זאב,
אני לא מגן על המוסלמים ואני בהחלט מודע לרפיסות המערבית. אני מבקר די הרבה בלונדון ורואה מה קורה שם. השורה בוודאי שאינה מעליבה את הנביא, הבעייה היא שאתה לא מתמודד מול הנביא אלא מול מי שלקח לעצמו את הרשות לפרשן אותו. אני חושב שאת המאמצים צריך להשקיע בשכל. מתוך הכרה את אורח המחשבה של האיסלם הפודמנטליסטי, אפשר להמנע מקריקטורות ושירים אלא אם כן אתה מוכן נפשית להתמודדות בלי חוקים ואיסורים וללא הגבלת זמן. באשר לשימוש בשטחים ציבוריים, על זה הייתי מתעקש בכל הכוח.

zeevny 8 באוגוסט 2009

בני, יש נקודות שאותן אסור לעבור בסדר היום הציבורי-מערבי שאותנו בחרנו לפעול. אוהדים ששרים שירים שלא פוגעים באף אחד מיישמים את אחת הנקודות הללו, חופש הביטוי. ברגע שאתה מתחיל להתמסר פה, אתה בדרך לגול העצמי

ביתלוי 13 באוגוסט 2009

זאב שלום,
התגובות של חבריך (תן לי לנחש, ליברלים עד קצה מגפם) ושל מר תבורי אכן מייצגות את ההתכנסות השבלולית של השמאל האירופי בפני הפוליטיקלי-קורקט (שהוא לרוב לא פוליטי ולא צודק – סתם נוח). כל נימה של ביקורת או אפילו צל צלה של תהייה קטנה לגבי ההתנהלות של דמוקרטים מול אנטי-דמוקרטים נחשבת לגזענות, פאשיזם ושאר ירקות. על האנטי-דמוקרטים (דיקטטורה של המיעוט, במקרה הזה) אסור למתוח ביקורת – לעולם לא. אך על הדמוקרטים (ישראל, במקרה שבא לי לדבר עליו), מותר להגיד מה שרוצים. את הזר והמאיים (טהראן, צפ' קוריאה, צ'אווס וכו') צריך לחבק, כמו ילד מופרע, אבל את הקרוב אליך, אבל לא זהה לגמרי, צריך להשתיק עם מכה על הראש. זה ההגיון הניאו-ליברלי העכשווי, שבשמו ניתן לסלף עובדות, לספר שקרים ולא להניח לאמת לבלבל אותנו. העיקר שאנחנו יפים.

בני תבורי 14 באוגוסט 2009

ביתלוי,
חפרת וחפרת, אבל מה רצית בעצם לומר חוץ מלגדף ולנפנף באמירות לאומניות ימניות שחוקות ומשעממות? יש מצב שאתה קורא שוב את מה שכתבתי והפעם משתדל להבין עם הראש ולא עם הבטן? אם לא תצליח, לא נורא, אני כאן בשבילך.

zeevny 14 באוגוסט 2009

בית הלוי, אני חושב שמה שאתה אומר בעצם, ואני די מסכים לו, הוא שבשם הליברליות, הפלורליזם, הדעה החופשית וכו כו, נוצר מצב הפוך של גזענות: אנחנו לא אומרים מאומה על חלק מאוד מסויים של האוכלוסיה. אם אתה שואל אותי אז מדובר בגזענות לשמה, מיופיפת, אבל גזענות לשמה.

אני לא בטוח שתבורי לא מסכים לזה, הויכוח בינינו היה על הגבולות. הוא טען שצריכים להיות חכמים, אני טוען שמי שמאפשר למחוק שורות משיר, נשרף מהקריקטורות.

Comments closed