בין צ'אבי לצאבי אלונסו

כיוון שהעונה של ריאל מדריד די הסתיימה הערב (בגלל חוקי הליגה היא זקוקה לשתי נפילות של ברצלונה ולצבור מאזן מושלם עד הסוף), יש לאחראים שם רק דרך אחת להימלט מהכשלון ולטעון שזו עונת בנייה. לאור התקציבים, אפשר להגדיר את ריאל רשמית כפיל לבן. פיל לבן שקונה פילים מכל העולם ומוציא מהם את כל הקסם שיש בפילים. זה היה מסוג המשחקים שצריכים להוות תמרור אזהרה לוויין רונים של העולם. מעולם לא ראיתי את רונאלדו אבוד כל כך. קרים בנזמה הפך בריאל לשחקן של 11 דקות שגונב לקבוצה שלו שני גולים בטוחים.

הסטטיסטיקות מראות שואלדז עבד קשה. אבל חוץ מהחצי הזדמנות של ון דן ארט (שגם היא נבעטה לגופו), הוא פשוט ירד היטב לכדורים. אני לא זוכר אותו משתטח ולו פעם אחת. ההצלות של קסיאס היו הרבה יותר משמעותיות. ריאל התחילה לשחק רק כשגוטי נכנס למשחק (בדיוק לאחר הגול השני), אבל אני כמעט בטוח שאם ריאל היתה עולה למשחק דומה נגד ברצלונה מחר , גוטי היה ממשיך לחמם את הספסל. גוטי לא בנוי מהחומרים של ריאל הנוכחית. בדיוק כפי ששניידר ורובן לא, וגם מקללה בזמנו.

בינתיים, בשקט בשקט, וכמעט על אותה משבצת. צ'אבי הרננדז די קריאוס ממשיך להנהיג את מה שיכולה להיות אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה.

הפרצוף של באיירן
4 שאלות לעצמי

6 Comments

בני תבורי 11 באפריל 2010

בשביל לגמור עונה בלי אף תואר, אלונסו יכול היה להשאר בליברפול…

thomas 11 באפריל 2010

אם אלונסו נשאר בליוורפול, לא בטוח שהוא גומר בלי תואר. איזשהו.

בני אלון 11 באפריל 2010

צ'אבי אכן היה נפלא אבל יש לי הרגשה שההתפעלות ממנו קצת באה על חשבונו של מאסי. הגול הראשון שפתח את המשחק היה בעיקר תוצאה של החזון של מאסי. הנחישות של שיחרור הכדור המהיר ומיד אחריה הטיסה פנימה ל-16 סימנה לצ'אבי מה לעשות, והוא נתן את מה שהוא יודע לעשות כנראה יותר טוב מכל אחד אחר, כדור בתזמון מושלם, אבל המוח מאחורי המהלך היה בעיקר של מאסי עצמו.
המסירות של צ'אבי שבאו אחר כך היו כבר הרבה יותר פשוטות כי ההגנה נפתחה וריאל הייתה בפאניקה.

zeevny 11 באפריל 2010

בני,

רציתי לכתוב על זה אתמול. בשבילי זה היה תמצית ההבדל בינו לבין רונאלדו. הוא חטף פאול די חזק בומקום להתלונן או להסתכל על השופט או למתוח, שוב, את הגרביים, הוא פשוט הוציא כדור מהיר והלך להבקיע.

בני אלון 11 באפריל 2010

כל כך נכון. אני חושב שזה נובע מכך שרונלדו מבזבז המון אנרגיה בענייני אגו, במי השחקן הכי טוב בעולם, ובכלל במה חושבים עליו, באיך הוא נראה (פוזת ההמתנה בפישוק רגליים לפני שהוא בועט עונשין), ומהמקום הזה בהם נפנופי הידיים, והגיחוך המעושה כשהשופט לא שורק על עבירות שלכאורה נעשו עליו וכל השטיקים האחרים. מסי לעומתו פשוט משחק ונראה שהוא נהנה מכל רגע. אני חייב קצת לסייג את המשפט האחרון – ראיתי הרבה יותר משחקים של רונלדו מאשר של מסי. מצד שני אני לא זוכר שראיתי אי פעם את מסי רץ אחרי שופטים או מתעסק בשטויות.

בני אלון 11 באפריל 2010

מהמקום הזה באים… במקום – בהם.

Comments closed