אין אלוהים בעירו (כתבה אורחת של אלון עברון)

In כללי

לצערי, הכתבה המצויינת הזו של אלון עברון עולה קצת באיחור (בעיקר בגלל נסיונות כושלים להכניס אותה לעיתונים ואתרי אינטרנט עם תהודה גדולה יותר, נסיון שהתאבד בנפתולי הביורוקרטיה).

הקירות ב"קרולינה אייל האוס", ספורט באר ענקי בפאתיה של אוניברסיטת צפון קרולינה בעיר צ'פל היל, מכוסים בדגלונים ותמונות של כל האוניברסיטאות המובילות בצפון קרולינה ושל ה"הוריקנס", קבוצת ההוקי המקומית. אפשר למצוא שם גם את פרצופיהם המחייכים של כוכבי קבוצת הפוטבול קרוליינה פנתרס ושל נהגי מרוצי הנאסקר. מה שלא תמצאו שם זה אפילו אזכור קלוש לקבוצת הכדורסל המקצוענית, השארלוט בובקאטס, זאת על אף שהקבוצה משחקת רק שעתיים נסיעה משם, שהיא עלתה השנה בפעם הראשונה בתולדותיה לפלייאוף, ושהמאמן שלה והבעלים, לארי בראון ומייקל ג'ורדן, צמחו לגדולה באוניברסיטת צפון קרולינה הפופולרית.

"הקמנו את הבאר לפני שהקבוצה נולדה ועוד לו היה לנו מספיק זמן ליחד לה פינה", אומר דן, מנהל המקום. אמרתי לו שלא נראה לי שהם היו כאלו עסוקים בשש השנים האחרונות ושאיני אוהד מתוסכל שבא לתבוע את עלבון קבוצתו. "לאף אחד לא ממש אכפת פה מהבובקאטס", הוא הודה. "אני לא זוכר אף מקרה שלקוח ביקש שנעבור לשדר משחק של הבובקאטס על אחד המסכים".

רק בשביל לקבל חיבוק

המיקום בעיר גדולה יחסית ובמדינה שהיא חולת כדורסל, בנוסף להצלחה על המגרש ולהשתלטותו של ג'ורדן על הקבוצה, היתה אמורה להבטיח לשארלוט קהל אוהדים אדוק. במציאות המצב שונה. למרות טריקים שיווקיים כמו מכירת נקניקיה בדולר או אפשרת לכל קונה כרטיס להצטלם בחברתה של המעודדת האהובה עליו, שארלוט סיימה רק במקום ה-22 בליגה בממוצע הצופים למשחק, עם עלייה קטנה מאד לעומת העונה הקודמת. מספר בתי האב שצופים במשחקי הקבוצה בערוצים המקומיים הוא הנמוך בנבא והמשחק משודר מחוץ למטרופולין שארלוט רק אם הוא לא נופל באותו זמן בו משודרים משחקי ההוקי של הקרוליינה הוריקאנס. ספסרים שמוכנים למכור כרטיסים ב 10 דולר הפכו למראה מאד שכיח בכניסה לאולם שמתמלא רק כשמגיעים לעיר כוכבים כמו לברון ג'ימס, קובי בריאנט וסטפון קארי (יליד העיר וכוכב מכללות מקומי).

אצל הפנתרס, קבוצת הפוטבול של העיר, המצב קצת שונה. למרות העונה חלשה והיציאה ממאבקי הפלייאוף כבר בחודש הראשון של העונה, הפנתרס סיימו במקום השישי בממוצע הצופים למשחק, כשיותר מ- 99 אחוז מתפוסת האצטדיון מלאה. בשונה מהבובקאטס, הקרוליינה פנתרס פופלרים בכל חלקי המדינה ואף בחלקים של דרום קרוליינה, וערוצי התקשורת בשאר חלקי המדינה מסקרים את הקבוצה באופן שוטף את הפנתרס. בצ'אפל היל, שעתיים נסיעה משארלוט, לאף אחד לא אכפת מסדרת הפלייאוף הראשונה בהיסטוריה של הבובקאטס.

שארלוט או קרוליינה

"האן-אף-אל הוא מותג הספורט החזק בארה"ב והפופולריות שלו גדולה בהרבה מהנבא", מסביר דיויד סקוט מה"שארלוט אובזרבר" שמסקר את הספורט המקומי כבר כמעט 30 שנה, את ההבדל באהדה לשתי הקבוצות. "האוהדים המקומיים חיכו הרבה שנים לקבוצת פוטבול מקצעונית וכשזו הוקמה ב-1995 היא מיד סחפה אחריה לא רק את העיר אלא גם את שאר חלקי צפון קרולינה. זה קרה גם בגלל שהבעלים של הקבוצה החליט לקרוא לקבוצה קרולינה ולא שארלוט, וכך, מהיום הראשון, הקבוצה זכתה לאהדה סוחפת מצפון קרולינה ודרום קרולינה".

אבל, לדברי סקוט, חוסר האהדה וההתעניינות בשארלוט בובקאטס נובעים מההיסטוריה של הקבוצה. ב-1988 הוקמה קבוצת הכדורסל (אז היא נקראה הורנטס) ועיריית שארלוט החליטה לקרוא לקבוצה המקצוענית הראשונה של העיר בשם שארלוט ולא קרולינה. הקבוצה הצליחה והקהל מילא את האולם, אבל הבעלים, ג'ורג' שין, החליט לפרק את הקבוצה ולשחרר כמה כוכבים בשביל לחסוך קצת כסף. לא רק ששין הפחית את איכות המוצר אלא שהוא גם דרש מתושבי העיר לשלם מס מיוחד שיעזור לו לבנות אולם חדש. העובדה ששין הסתבך בפרשיית אונס (ממנה זוכה) לא תרמה לפופולריות שלו בחלק הארץ הדרומי והשמרני. ב

-2002 שין החליט להעביר את ההורנטס לניו אורלינס. אף אחד לא הזיל אז דמעה ואף אחד גם לא יצא לחגוג ברחובות הראשיים כשדייוויד שטרן החליט לתת לשארלוט הזדמנות נוספת להקים קבוצת כדורסל חדשה. ב-2004 הצטרפה שארלוט בובקאטס לליגה. הבעלים של הקבוצה היה רוברט ג'ונסון, אייקון תקשורת ובן המיעוטים הראשון שבבעלותו היתה קבוצת ספורט מקצוענית באמריקה. ג'ונסון לא בזבז זמן כדי לבזבז את הקרדיט הזעום שקיבל מהמקומיים. הוא החליט לשדר את משחקי הבובקאטס רק באחד מערוצי הטלויזיה שבבעלותו, ערוץ ששידוריו לא נקלטים באיזור שארלוט.

אנ.בי.איי? בי.איי

 "אני לא ממש עוקב אחרי מה שקורה בנבא" או "אותי מעניין רק מה שעושים השחקנים מהאוניברסיטה אותה אני אוהד" הם משפטים פופולריים בקרב חובבי כדורסל בצפון קרוליינה. שארלוט נמצאת בלב ארץ האיי-סי-סי, אחת מהחטיבות החזקות של כדורסל המכללות. ברדיוס של 250 קילומטר משארלוט נמצאות צפון קרוליינה סטייט, צפון קרוליינה, דיוק, וויק פורסט וקלמזון (שנמצאת אמנם בדרום קרוליינה אבל כשעה נסיעה משארלוט). לכל אחת מהאוניברסיטאות הללו המוני אוהדים באיזור שמתעניינים בעיקר בקבוצתם. לגרום לאותם אוהדים להתחיל להתעניין בקבוצת כדורסל מקצוענית שהגיעה משום מקום זו לא משימה פשוטה.

סברינה מארצ'נט שמסקרת את קבוצת הכדורסל של דיוק עבור העיתון של האוניברסיטה טוענת שסיקור הספורט בצפון קרוליינה שונה מזה שבמקומות אחרים. "בלוס אנג'לס, לדוגמא, הלייקרס שולטים במדיה ואפילו אוניברסיטת ספורט מצליחה כמו יו-סי-אל-איי לא מתקרבת לרמת הסיקור שלהם", היא אומרת. "בצפון קרוליינה לעומת זאת ספורט המכללות הוא הדבר המרכזי ואיפשהו אחרי הפוטבול, ההוקי ומרוצי הנאסקר נמצא הנבא".

רוב אוהדי המכללות במדינה הם אוהדי האוניברסיטה של צפון קרוליינה ואל הקהל הזה כיוונו בבוקאטס מהרגע הראשון. כבר בדראפט השני שלה, בשנת 2005, בחרה הקבוצה בפלטון ספנסר ושון מאי, שניהם כוכבי אוניברסיטת צפון קרוליינה. ספנסר אולי היה שותף לאליפות המכללות בצפון קרולינה אבל הוא לא מסוג השחקנים שמושכים אחריהם קהל אוהדים. כשמאי לא היה פצוע הוא בעיקר השמין ומצא את דרכו מחוץ לקבוצה. בשנת 2007 בחרה הקבוצה בעוד יוצא צפון קרוליינה, ברנדון רייט, שהחזיק מעמד בקבוצה בדיוק 3 שעות לפני שעבר בטרייד לגולדן סטייט. בשנה שעברה יכלו הבובקאטס לבחור את טיילור הנסבורו, בוגר האוניברסיטה של צפון קרוליינה וכנראה הדמות הפופולרית במדינה אחרי שהוביל את המכללה לאליפות. אבל הבובקאטס ויתרו על מדד הפופולריות כי לא האמינו שהנסבורו יוכל לסייע לקבוצה מקצועית. במקומו בחרה שארלוט את ג'ארלד הנדרסון מאוניברסיטת דיוק השנואה שבינתיים לא עוזר מקצועית ולא מוסיף לפופולריות של הקבוצה. פספוס גדול אחר בדראפט האחרון היה חוסר הנסיון לעשות טרייד שהיה מאפשר לשארלוט להנחית בקבוצה את סטפון קארי. קארי, יליד העיר וכוכב מכללת דווידסון המקומית, הוא בנו של דייל קארי, מי ששיחק עשר שנים בשארלוט הורנטס ומתפקד היום כשדר טלויזיה במשחקי הקבוצה.

אלוהים? אחד האדם

בסיומה של עונת 2006 הפך מייקל ג'ורדן לבעל המניות השני בגודלו בקבוצה והאיש החזק באירגון. ההגעה של ג'ורדן עוררה קצת את תושבי צפון קרוליינה אך גם העלתה קצת חשש אחרי הכשלון שלו כמקבל החלטות בוושינגטון ויזארדס. שורה של בחירות דראפט תמוהות ומינוי הזוי של חברו סם וינסנט כמאמן הקבוצה רק הוכיחה לאוהדים שג'ורדן המנהל הוא לא ממש באותה הליגה של ג'ורדן השחקן. אם מוסיפים לכך את העובדה שג'ורדן לא עבר להתגורר בעיר, התקבלה הגעתו, בסופו של דבר, כחלטורה.

המצב השתנה כשג'ורדן הפך לבעל השליטה בקבוצה. פתאום הקבוצה קיבלה יותר כותרות והעתיד נראה ורוד יותר. "השם מייקל ג'ורדן יוצר הייפ מסביב לקבוצה אבל אני לא מכיר אנשים שאוהדים קבוצה בגלל הבעלים שלה", טוען דיויד סקוט, "הפעם אין תירוצים והאוהדים מצפים מג'ורדן ליותר ממה שהם ראו ממנו עד עכשיו. זו תהיה תקופת מבחן עבור מיקל ג'ורדן שלאחריה הוא ישפט ע"י תושבי המדינה כאחד האדם".

עולם הכדורסל בצפון קרוליינה שונה מכדורסל בשאר העולם. מייקל ג'ורדן נחשב לכדורסלן הטוב בהיסטוריה ואולי לספורטאי הגדול בהסטוריה, אבל בהיררכיית הכדורסל של צפון קרוליינה יש כאלה שבאים לפניו. "לפי התשואות שמקבלים שחקני העבר שמגיעים לדין דום, מגרשה הביתי של אוניברסיטת צפון קרוליינה, אתה רואה שיש שחקנים פופולרים ממיקל ג'ורדן", אומר ג'ורדן שאמפ, מורה להתעמלות ומאמן כדורסל צעיר מצאפ'ל היל שינק את הכדורסל המקומי כבר מיומו הראשון בעולם. "התשואות שמקבל לני רוזנבלט, כוכב האליפות הראשונה של האוניברסיטה ב- 1957, רמות מאלו שמקבל מייקל ג'ורדן". מייקל הוא טאר היל אמיתי אבל הוא לא כמו לני, מסבירים אוהדים מקומיים.

"על המרחק בין הפופולריות של ג'ורדן לזו של דין סמית אין אפילו מה לדבר ונכון להיום אפילו טיילור הנסבורו פופלרי ממנו" טוען שאמפ. ב-1984 הרבה אנשים כעסו על ג'ורדן על שעזב את האוניברסיטה אחרי שלוש שנים כשהוא מוותר על השנה הרביעית וחלק מהם לא סולח לו על זה עד היום. "הראתי לתלמידים שלי את הקלטת של מייקל ג'ורדן והבנתי שלא כולם יודעים מי זה. כאשר ביקשתי מהתלמידים שלא שמעו על מייקל ג'ורדן להרים את היד, רוב הידיים היו באויר. למרות שמדובר בילדים בני 10 ו 11 עבורי זה היה שוק" מוסיף שאמפ.

"רק הצלחה ספורטיבית תגדיל את מאגר האוהדים ותתן לבובקאטס מקום של כבוד לצד שאר קבוצות הספורט של המדינה למרות שאני לא רואה שום מצב בעתיד בו הפופלריות שלהם תגיע לזו של קבוצות הפוטבול או ההוקי של המדינה" טוען דיויד סקוט. השאלה האם מייקל ג'ורדן יוכל להפוך את הבובקאטס לפופולרים כמו קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת צפון קרולינה קצת מצחיקה את סקוט שאומר: "אם בעתיד הבובקאטס יזכו באליפות הנבא זה יהיה דבר גדול במדינה אבל גם זה לא יכול לגרום להם להתקרב לרמת הפופלריות של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת צפון קרוליינה".

7 Comments

הבלטה של זלוטי 27 באפריל 2010

כתבה נהדרת, אבל תיקון קטן וקטנוני: סטפון קארי אינו יליד קרוליינה. הוא נולד באוהיו כשאביו שיחק בקליבלנד ועבר איתו לשארלוט כחלק מדראפט האקספנשין של ההורנטס בזמנו. מה שכן, הוא התחנך כל חייו בשארלוט וכיכב בדיווידסון המקומית.

יופי של כתבה על תרבות ספורט באיזור שלא ממש זוכה לסיקור שותף במחוזותינו.

קורא אדוק 28 באפריל 2010

תשנה פונט בבקשה, מאוד מקשה לקריאה

zeevny 28 באפריל 2010

קורא,

ניסיתי וזה עושה את זה יותר מזעזע. אנסה שוב אחרי החופשה.

מרקפוצ'ינו 28 באפריל 2010

יופי של כתבה.
בינתיים, חוץ מלהראות כועס על הספסל לא נראה שג'ורדן עושה הרבה אבל יהיה מעניין אם הוא ינסה "להראות נוכחות" בקיץ. אחרי הסיפור עם קוואמי בראון, אני לא יודע כמה שחקנים ירצו לשחק בקבוצה של ג'ורדן. מג'יק מסיבות די דומות לא הלך להתאמן אצל בובי נייט באינדיאנה. הוא פחד שלא יכול להתמודד עם דמות קשוחה כל כך על הקווים.

איתן והיתומים 30 באפריל 2010

זאב… זאב….
איפה אתה? ? ?

רמי מורנל 6 במאי 2010

כתבה יפה ונכונה ברובה,אבל למה לכתוב שחלק מאוהדי צפון-קרולינה עוד כועס על ג'ורדן כי לא המשיך לשנה רביעית במכללה?!? לא רק שזו לא אמת,זה רחוק ממנה וחסר היגיון,בטח בעידן ששחקנים ברמתו פוסחים על קולג' או שעושים שנה או שתיים במקרה הטוב.ג'ורדן קלע סל אליפות בשנתו הראשונה,היה השחקן הטוב בליגה בשנה השניה והשלישית במכללה-וזה לא שמשם הוא עזב בשביל לטייל בעולם,אלא לטובת קריירת הספורט המפוארת ביותר שראינו.אבל בצפון קרוליינה יש כאלו שעוד כועסים?? לא נראה לי…

zeevny 7 במאי 2010

רמי, ג'ורדן שיחק בעידן שלא כל כך הרבה כוכבים עזבו מוקדם. אני לא מתווכח לגבי מהות ההחלטה שלו, אבל אני מאמין לאלון כשהוא כותב שיש שם אנשים שנוטרים לו–הוא יכל לקחת אותם לעוד אליפות, וזה מה שחשוב שם.

Comments closed