גביע עולמי 8-מחיקו, מחיקו!!

אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של התרגום המערבי לשם מחיקו. אנחנו לא מקללים איכסו דה פוטה, ואנחנו לא מזמינים מוכסיטו בבר. מה שמזכיר לי בדיחה ישנה של ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג: אם ישו היה יהודי, איך זה שנתנו לו שם מכסיקני?

בכל מקרה: שירקו בוז לאקסזטניאליסט דומנק, הריעו למחיקו בכבוד ועוז, הריעו למחיקו והללו את שמה. תחשבו על רכבות הלילה בניו יורק, בארבע בבוקר, אנשים בדרך אל ומהטאטוא של אמריקה, והחיוך בלב, הפנס של התקווה. ויוה מחיקו.

גביע עולמי 7- פבלו מסי
גביע עולמי 9-שני לינקים

13 Comments

אורי 17 ביוני 2010

זאב
בלי קשר לכדורגל. ראיתי שכמה פעמים כתבת שברייאנט אגו מניאק. אשמח אם תסביר קצת יותר את זה וגם את מאופיינת המנהיגות של ג'ורדן.

zeevny 17 ביוני 2010

אורי, ברייאנט וזקנת הכדורסל שלו גורמת לו בימים אלו להבריא מזה, הוא בן אדם שלא אכפת לו משום דבר חוץ מעצמו. יש המון סיפורים עליו ועל ההתבודדות שלו מהקבוצה ומהמשפחה. אבל כמובן שהדוגמא המייצגת ביותר היא העובדה שהוא היה מוכן להקריב שנים של אליפויות כמעט בטוחות כדי לא לחיות בצל של שאקיל.

לא הבנתי את החלק השני של השאלה

אורי 17 ביוני 2010

החלק השני של השאלה עוסק, איך לא, במנהיגות של ג'ורדן. איך היית מאפיין אותה? גם הוא לא היה דוגמה טבעית לאיך להיות חבר.

zeevny 17 ביוני 2010

אורי, ג'ורדן היה דוגמא אישית בהכל, והדרייב שלו לנצח התחיל מאוד מוקדם בקריירה, על חשבון המספרים האישיים שלו. ג'ורדן לעולם לא היה גורם לפיפן לעזוב את הקבוצה בשביל האגו וכל מה שהוא עשה משלב מסויים בקריירה היה מיועד רק כדי שהקבוצה שלו תנצח את המשחר האחרון בעונה. ברייאנט מתחיל להיות שם.

עופר 18 ביוני 2010

ג'ורדן היה אגו מאנייק בדיוק כמו קובי (כנראה שחייבים את זה כדי להיות הכי טובים).
ההשוואה הנכונה לפיפן זה גאסול – כוכב שנוח לו להיות כינור שני. אם שאקיל היה משחק עם ג'ורדן התוצאה הייתה (לדעתי) אותו דבר.
היום קובי נתן לקבוצה שלו לזכות באליפות – מראה שהוא לומד מטעויות. ברבע הרביעי ראו שהוא זורם יותר עם המשחק לא מכריח (יותר מידי – כן) זריקות.
הוא כמובן לא חשב על זה ממש לבד – בשביל זה ג'קסון קרא לו לספסל בסוף הרבע השלישי.
MVP בצדק

תושב חוזר 17 ביוני 2010

ויוה מחיקו
(אגב קצת התבלבלת בין הג'יי לאיקס אבל מילא)
אני זוכר את כל העובדים יוצאים מהמטבח במסעדות בניו יורק לחטוף מבט במשחקים של מקסיקו. עכשיו הם חוגגים וגם אני

מרקפוצ'ינו 17 ביוני 2010

נכנסתי לסאבוואי ב0-0 ויצאתי ב2-0 אז הפסדתי את החגיגות אבל אני שמח כמו כולם. לא יודע כמה אני שמח בשביל מקסיקו כמו שאני שמח לראות את צרפת במצב הזה.

מישהו יכול להסביר לי למה דומנק עדיין מאמן את צרפת? אם נחשוב על זה – זאת כנראה אחת מתעלומות הספורט הגדולות של העשור.

zeevny 17 ביוני 2010

מרקפוצ'ינו, אתה באמת מצפה מההתאחדות הצרפתית להודות שהיא טעתה? אז משאירים אותו עד סוף החוזה. אין עליו, הדומאנק הזה, גאון סוריאליסטי. רק גאונים כמוהו יכולים לבזבז כזה כשרון. אם אני לא טועה, הוא אפילו לא ניצל את הלושת החילופים.

מרקפוצ'ינו 17 ביוני 2010

אפרופו גאונים סוריאליסטים – תמונה של אורי גלר מופיעה בספורטס אילוסטרייטד של השבוע בנושא אמונות תפלות בספורט. לפחות לא הזכירו שהוא ישראלי.

tsad2 17 ביוני 2010

הכי מלהיבים, צעירים ומרעננים עד עכשיו. מחיקו מחיקו, רה רה רה!

מרקפוצ'ינו 17 ביוני 2010

רגע רגע, עכשיו שאני רואה את התקציר – אתם בטוחים שהיה שם נבדל? ופנדל?

אני מצאתי רק ריפליי אחד של אי.אס.פי.אן מזווית לא משהו אז אני באמת לא יודע

תומר 18 ביוני 2010

אני פשוט מת על ריימונד דומנאק, האתנחתא הקומית הכי מוצלחת במונדיאל, בטח שיותר מוצלחת מהשיחות על מה שרן בן שמעון אוכל בין המשחקים.

zeevny 18 ביוני 2010

תומר, דומאנק הוא מנותק לחלוטין. התשובות שלו והתגובות למשחקים הם פשוט מדהימות.

Comments closed