גביע עולמי 18- שטח חי

אפשר להתעכב כמובן על העובדה שהשופטים עשו מקשה אחת להתעלל במונדיאל הזה. אני דווקא רוצה להתעכב על כל המהלך שקשם לשער. וייה לצ'אבי, צ'אבי אלונסו לראמוס, אינייסטה ליורנטה, אינייסטה לצ'אבי לוייה. אם יש בשורה אחת מהמונדיאל הזה, הרי היא ההעתקה המושלמת למשחק של ברצלונה. כיוון שיצא לי לראות את הקבוצה הזו יותר מעשר פעמים בעונת האליפויות ההיסטורית שלו, אני יכול להגיד שלמדתי משהו אחד: בברצלונה השטח הוא הטקטיקה העיקרית, הכדור הוא רק כלי.

המהלך הזה, שכמובן שמעורבת בו שליטה נהדרת בכדור וחילופע מסירות גאוניים בין מגינים צפופים, היה התמצית של התורה הזו. כל אחד מהמוסרים רץ מיד למקום אחר אחרי המסירה, פינה שטח. צ'אבי הוא אחד מגאוני הדור של השיטה הזו. הריצה של וייה לשטח מת בידיעה שהכדור איכשהו יתגלגל אליו הוכיחה שברצלונה שילמה כסף קטן עבורו.

כשהשיטה הזו מאומצת על ידי השחקנים, היא מעלימה שיטות אחרות. שחקנים של ריאל כמעט ולא שותפים למהלכים ההתקפיים בנבחרת (מלבד ראמוס שלגמרי הפנים את העובדה שהריצות שלו לשטחים מתים יתוגמלו על ידי הקשרים). שניים מעשרים השחקנים הטובים באירופה משחקים רק חלקי משחקים, אם בכלל. השיטה הזו העלימה את רונאלדו, שחקן שהשטח הוא רק כלי שעליו הוא יכול להדגים את המשחק המקדים שלו עם הכדור. קאקה הוא דוגמא הפוכה: בריאל הוא מת ובברזיל הוא פורח כמעט בלי לגעת בכדור.

כמובן שם ספרד מגלה שהרבה יותר קל ליישם את השיטה הזה, כשהכוכב שלך הוא דווקא זה שמשחק נגד השיטה.

גביע עולמי 17-העקבים של ון פרסי
עוד טור על המונדיאל

One Comment

גיל 30 ביוני 2010

האמת היא שקצת מצחיק אותי ששליטה בכדור נחשבת בכדורגל המודרני למותרות או למשהו כל כך נדיר שצריך לנתח. אני חשבתי תמיד שזו צריכה להיות המטרה של כל קבוצה סבירה. ספרד שיחקו לפרקים יפה מאוד והיה להם קצת חוסר מזל עם עצירות אדירות של השוער. זה עוד יותר מרשים בכדורגל נבחרות היום שבו מעטות הקבוצות שמשחקות באמת כמו קבוצות. הם גם משתפרים ממשחק למשחק והם עדיין לא בשיאם. כרגע, אני מדרג אותם מאחורי ברזיל וגרמניה ובאותה רמה בערך כמו הולנד וארגנטינה. אבל אחרי עוד משחק אימון ברבע הגמר יהיה להם לדעתי חצי גמר נגד גרמניה ושם הכל יכול לקרות.

Comments closed