תבוא אפילו כשרע, ידיים למעלה / יניב גרנות (פוסט אורח)

In כללי

1. לרגעים רבים במשחק, נדמה היה שכל אוהד שיירד מהיציע יוכל לשים נקודות על הלוח ולשפר את הסטטיסטיקה. דאלאס קלעה ב-56% מהשדה, מיאמי ב-53%, ושתי הקבוצות למעשה התנתקו מהמחוייבות ההגנתית שלהם ויצאו לערב רודיאו בטקסס.

2. עם שחקנים כה מגוונים שיודעים להתאים עצמם למתרחש, גם המשחק הפרוע הזה הפך למותח. אז הגיע ג'ייסון טרי ובעט מהשיח את כל האינסטנט-מבקרים, שחיפשו אותו ברבע הרביעי. אלו שרוצים שהכדור יילך לדירק, שקיד ינהל את המשחק, שמריון ינצל את המיס-מאץ' – והכול באותה התקפה. טרי הסתכל מסביב, ראה ג'ונגל כדורסלני, וחילץ את דאלאס.

3. עבירה של בריאן קרדינל תמורת הוצאה מהמשחק של דווין וויד? זה הדיל הטוב בהיסטוריה, מקביל אולי רק לקניית ניו אמסטרדם מהאינדיאנים ב-24 דולר. וויד עלה וירד, טופל ללא הפסק וצולם יותר בפרוזדור חדרי ההלבשה מאשר על הפארקט. קרדינל, לעומתו, נתן דקות סולידיות וקבוצתיות עבור קרלייל, תוך שהוא הופך את הפלופינג לאמנות. בבית המשוגעים שקם הלילה בדאלאס, וויד וקרדינל קיזזו אחד את השני.

4. צ׳ארלס בארקלי ב-TNT, ג׳ף ואן גנדי ב-ABC, שימי ריגר בספורט 5. כל תובנת פלייאוף וניתוח מעבר לים נענית בציון שם הקולג׳ ממנו הגיע השחקן. כל בדיחה מעמדת השידור האמריקאית זוכה לצעקות ״וואוו״ ו״יואו״, שגורמות לכפתור הווליום להיות החרדתי מבין כל חבריו לשלט. כמו הרכבת התחתית, הקאפקייקס ושירות הלקוחות, גם המעבורת שייבאה את שידורי הכדורסל מארצות הברית נתקעה בשנות השישים.

5. חמש שניות לסיום הרבע השלישי, לקח לברון את הכדור לסל. הוא עצר, כרגיל, מוקדם מדי, רק כדי לחטוף גג מג׳ייסון קיד. הרכז מדאלאס, חוסם אימתני ללא ספק, אפילו לא התרומם גבוה מדי, אלא סתם ניצל סיטואציה מפתיעה בה שהה באותו מרחב אווירי עם הפורוורד ממיאמי.

ללא סכין בין השיניים, שיחק לברון לידיהם של שחקני המאבס, הקהל באולם ועשרות המיליונים שרוצים בנפילתו. הטריפל דאבל שלו היה ספין של יחסי ציבור, שהיה הופך בסוף המשחק לדיבורים על קבוצתיות ועשיית "כל מה שצריך כדי שהקבוצה תנצח". כך גם הסל הזניח שלו בסוף המשחק, ששבר בצורת נקודות ברבעים האחרונים של הגמר (סל השדה הקודם שלו הושג בתחילת הרבע הרביעי של משחק 3). בשלב זה של הפיינלס, אף אחד לא אמור יותר להפיק הנאה מההתכה של לברון. כרגע, כך נראה, מדובר ביותם הלפרין לעשירים.

6. הנה אנדרסטייטמנט במסווה של פרובוקציה: ללא טייסון צ׳נדלר, דאלאס היתה מתקשה מול פורטלנד בסיבוב הראשון, ועפה מול הלייקרס בחצי הגמר האזורי, מקסימום מול אוקלהומה. קל להיסחף עם נוביצקי, מתבקש להיות לצידם של קיד, בראה וטרי, אבל ההבדל העיקרי של המאבס השנה הוא השתלת הלב שהעביר אותה צ'נדלר בתחילת השנה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

15 Comments

אלעד 10 ביוני 2011

ולכן השאלה המתבקשת – איזו עיסקה הייתה החשובה ביותר בקיץ האחרון? צ'נדלר למאבריקס

המכדרר 10 ביוני 2011

מה שמפתיע עם צ'אנדלר זה שהוא כבר היה נראה חצי גמור בעונה שעברה, נתן עונה גרועה בשארלוט… היה נראה בדרך החוצה מהנ.ב.א

פאקו 10 ביוני 2011

חוזר על זה – מבחינתי אקורד סיום ראוי לעונה הזו הוא דאנק ניצחון של צ'נדלר על הפרצוף של בוש (או כל אחד אחר מהשלישיה) בשנייה האחרונה. ייתן קרדיט לשחקן שהכי ראוי לו בסדרה הזו.

אלעד 10 ביוני 2011

ראוי לציין במקרה של צ'אנדלר – לפני כ-3 שנים אם אני לא טועה, ניו אורלינס נתנה עונה אדירה ומתחה את הספרס ל-7 משחקים בחצי-גמר מערב. לי היא נראתה קונטנדרית לכל דבר, וצ'אנדלר היה אחת הסיבות לכך (השתיים האחרות, כמובן, פול ווסט). שנה אח"כ צ'אנדלר נפצע והכל שם התחיל להתפרק, גם מסיבות כלכליות. אח"כ היה הטרייד עבור אוקאפור.
בקיצור פעם אחרונה שצ'אנדלר היה בריא ושיחק כמו שהוא משחק עכשיו, הקבוצה שלו הגיעה רחוק מאוד. ניו אורלינס מעולם לא חזרה לאן שהיא הגיעה אז עם צ'אנדלר. אני חושב שבפרספקטיבה כזו הקריירה שלו נראית לא רע בכלל עד עכשיו.

ארז 10 ביוני 2011

יש מין עקרון כזה, שאם אתה יורד על שגיאות כתיב/דקדוק וכיוב של מישהו, תמיד ימצאו שגיאות כאלה אצלך. וככה מתאים שבפוסט שיורד על חוסר המקצועיות של פרשנות הכדורסל בארץ ימצא המשפט: "דאלאס קלעה ב-56% מהשדה, מיאמי ב-53%" בלי חצי מילה של התייחסות למשמעות האחוזים האלה. זה טוב? זה רע? עזבו, בואו נרד על שימי.
גם ככה כתיבת הכדורסל בארץ סובלת מעודף נישתיות (ע"ע דיוני הפיק-אנד-רול שלוו את הפיינל פור בארץ בלי שאף אחד יואיל בטובו לציין ווט דה פאק איז פיק אנד רול), אבל רבאק, קשה לכתוב "דאלאס קלעה באחוזי קליעה גבוהים/נמוכים של 56% מהשדה"?

סימנטוב 10 ביוני 2011

"לרגעים רבים במשחק, נדמה היה שכל אוהד שיירד מהיציע יוכל לשים נקודות על הלוח ולשפר את הסטטיסטיקה."
=>
"דאלאס קלעה ב-56% מהשדה, מיאמי ב-53%"

דוד 10 ביוני 2011

ארז, עם כל הכבוד, אי אפשר להתחיל כל דיון מנקודת האפס. כשאתה כותב טור לאתר שספורט אתה מניח שהקוראים מתמצאים קצת בספורט. לציין שמעל 50 אחוז מהשדה בכודרסל זה אחוז גבוה זה קצת כמו להתחיל טור על ברצלונה בציון העובדה שכדורגל משחקים 11 על 11, ורק לשוער מותר לגעת בכדור ביד.

ארז 13 ביוני 2011

זה מה שאני אוהב, אני מדבר פה על הבהרה אחת, לא על קורס בכדורסל. סימנטוב:

"ההגנות היו כל כך גרועות שכל אוהד שהיה יורד היה יכול לזרוק לסל ולשפר את הסטטיסטיקה" או "הקליעה היתה כל כך גרועה שכל זריקה שנכנסה הקפיצה את הסטטיסטיקה"?

"התנתקו מהמחוייבות ההגנתית שלהם ויצאו לערב רודיאו בטקסס." אם מתנתקים ממחויבות הגנתית אז קולעים באחוזים גבוהים לא?

ושוב, לא מדובר פה בNBA 101, אלא בתוספת של מילה אחת: "דאלאס קלעה באחוזי קליעה גבוהים/נמוכים של 56% מהשדה" זהו.

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 10 ביוני 2011

ארז – אם מישהו מהקוראים צריך את התוספת שביקשת הוא במקום הלא נכון.
וליניב – יותם הלפרין לעשירים ? אאוץ'…זה כבר אכזרי (וגם קצת לא קשור, עם כל הכבוד ליכולת אי מיצוי הפוטנציאל ולכמו האויר החם שהיתה בענין הלפרין. אולי אם הוא היה משתתף בסרטי פרסומת בתפקיד המשיח היה מקום לזה)

ארז 13 ביוני 2011

אני מאוד מקווה שעורכי האתר לא חושבים כמוך. אגב, מצחיק אותי לראות איך כותבי הכדורסל בארץ בוכים על זה שהענף קורס, אבל מלהגים על מץ אפ זון כאילו כולנו בוגרי קורס מאמנים ולא קולטים שככה מרחיקים את הצופים.

אלון 10 ביוני 2011

אני חושב שצ'אנדלר בשנת חוזה. אין תמריץ חזק יותר מזה באן.בי.איי.

בלינדר 10 ביוני 2011

האמת, כל מי ששיחק אצל ששבסקי בקיץ נתן עונה יוצאת מהכלל.

אלון 10 ביוני 2011

פעם ראשונה ששמתי לב לזה. השנה בקיץ הוא לוקח את קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה לסין, אולי זה יעזור בעונה הבאה.

גיל 10 ביוני 2011

אני לא חושב שההגנות היו גרועות יותר ממשחקים אחרים, פשוט אתמול כל מטאטא כמעט ירה.

אוריב 10 ביוני 2011

אני מקווה שאני לא מאחר את הדיון אבל תוך כדי המשחק חשבתי את הדברים הבאים:
1. נתחיל מלברון: אני לא רואה נבא כל השנה אלא רק בפלייאוף ובסדרות הקודמות התרשמתי מאד מהעובדה שלברון שיפר מאד את הקליעה שלו מחצי מרחק, מהשלוש ומהעונשין. התחושה שלי היא שההחטאות שלו זה נטו לחץ.
עם זאת, הסיבה שהוא לא יהיה אף פעם לא יתקרב לגדולים באמת היא לא ההתקפה. עד שנה הבאה הוא יכול לפתח משחק גב לסל ולהיות קטלני גם בסיומי משחקים. הבעיה שלו היא הקשיחות בהגנה.
מעבר לעובדה שלג'ייסון טרי נדלקות העיניים כל פעם שהוא רואה את לברון, השלשה שהוא דפק לו על הפרצוף עם שתי שניות לסוף שעון הייתה חייבת להיות גג או לפחות זריקה בלחץ. לברון פשוט הסתכל עליו – וזה במשחק קריטי! אם זה היה וייד הכדור לא מגיע לסל.
2. וייד ובוש מקבלים הרבה יותר מדי כבוד מהשופטים. אם לברון ונוביצקי היו מקבלים את אותו כבוד המשחק היה תחרות עונשין. אני לא יודע מה בדיוק גורם לזה, אולי התגובה שלהם למגע של המגן שנראית יותר חמורה לשופטים מאשר מכה ללברון.

3. ההגנה של מיאמי רחוקה להיות מרשימה ואמנם האחוזים של דאלאס היו מטורפים אבל כל הסדרה יש להם המון מבטים טובים לסל והם מחטיאים בלי קשר לאיכות השמירה עליהם. מיאמי צריכים להתפלל שהם יחזרו לרעוד במשחק מספר 6 כי קשה להאמין שהם יצליחו לעמוד בקצב נקודות כזה שוב.
4. ברבע האחרון מיאמי שיחקה כל פעם אותו מהלך שהוביל לקרש סל של האסלם או בוש (השחקן של נוביצקי) או לנקודות של וייד. זה הביא אותם ליתרון של 5 נקודות לקראת הסוף ואז קרלייל עשה מהלך שניצח את המשחק – הוא שם את מריון (אני מקווה שאני לא מתבלבל וזה אכן מריון) על וייד והרגיע את השמירה הכפולה של נוביצקי. משם המשחק זרם דרך לברון ומיאמי לא הצליחה לשים סל.
5. צ'נדלר ענק. ממש כמו גוליבר. נגד שיקגו מיאמי הצליחו להשתלט על הריבאונד מהמשחק השני צפונה. עם צ'נדלר הם לא מצליחים להסתדר.
6. קיד שומר ענק. השלשה שלו היא בונוס עצום אבל היכולת שלו להתמודד בשמירה עם כל השלישיה של ההיט ראויה להערכה.
7. צ'אלמרס גם אדיר. ממש מניה בטוחה. לי אין הסבר למה ביבי נמצא על המגרש בכלל.

Comments closed