סאמר אוף לאב

In כללי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. נתחיל מהסוף, מאיתמר מהמטבח, שאחד הדברים הרעים היחידים שיש לי לומר עליו זה שהוא אוהד הלייקרס. דיברנו קצת על קובי והדקות האחרונות כשהוא כלא את השולחנות בחוץ בכבל, ואז הוא אמר: "דרק רוז הלך לשנה שלמה, כריס בוש, כל קבוצה והפאקינג פציעה שלה. העונה הזאת הרגה אותם. אם היה להם קצת כבוד, השחקנים היו צריכים להתחיל לשבות מיד בסוף הפלייאוף הזה".

2. אני לא בדיוק מחזיק מקובי בשניות הסיום. הלייקרס משחקים שלושה נגד חמישה בהתקפה. הם מנסים להכניס את הכדור לביינום, אבל דוראנט בכלל לא סופר את ארטסט או איך שהוא לא קורא לעצמו, וקובי של השניות האחרונות הפך לאיזו ברירת הצלה.

3. אבל אפשר להודות: ככה מריחים חילופי משמרות.

4. ואיזה טאצ' יש להארדן ליד הסל.

5. אני חושב שצריך לחדד את הענין הזה של להברון ודוראנט והקלאץ'. אני ממוסמר מיכולות הסיום של דוראנט ומאיך שהוא לוקח את הזריקות הללו עליו, אבל מה שבאמת מהפנט אצל דוראנט היא העובדה שהוא לא כופה את עצמו על המשחק בשום שלב. אנחנו מדברים על מקצוע ותקופה שבה הנטייה הכי טבעית היא לכפות את עצמך. דוראנט הוא חיה נדירה. הוא יכל לגמור את המשחק אתמול עם 35. הוא יכול לגמור כל משחק עם 35. רק שזה לא נכון. אם אתה קולע 22, ונותן גם לאגו של האחרים להשתחרר, הם ייתנו לך את הזריקה האחרונה, אתה לא צריך לקחת אותה.

6. ואם כבר חילופי דורות: טים דאנקן הוא כל מה שבלייק גריפין לא. נראה אם לדאנקן יש עוד סטייטמנט אחד במיכל.

7. כתבתי כבר לפני הסדרה שפוטנציאל הנפיצות הגדול ביותר נמצא באינדיאנה-מיאמי. אני עדיין מחזיק בזה. מאמן אינדיאנה כבר הזהיר את השופטים מההצגות של שחקני מיאמי בהגנה, גריינג'ר נכנס לעימותים עם להברון. הכל שם מריח מאיזה חנון שלא פוחד ממלך הכיתה כי הוא יודע שבסמטה חשוכה הוא יכול לנקנק אותו. אינדיאנה משדרת שהיא לא פוחדת ממיאמי, יש לה שחקנים (ברבוסה, הנסבורו) שהפעם האחרונה שהם פחדו ממישהו היתה מול הראי.

פתאום מיאמי חייבת לנצח הלילה.

**

והכל מאהבה, בטח מאהבה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

28 Comments

גיל 18 במאי 2012

הראו היום סטטיסטיקה די מדהימה שמאז הפלייאוף של 2007 קובי הוא 0 מ-7 בזריקות אחרונות כשהמשחק צמוד כששאר הלייקרס 4 מ-7.

תאנד'רס ספרס הולכת להיות סדרה אדירה כי אין כמו הספרס לשבש את המשחק של היריב.

רועי 21 במאי 2012

גיל יקירי, זה לא חדש… היה מאמר מפורט היטב מארה"ב – דבר דבור על אופניו – המוכיח באותות כי לעניין הקלאץ' קובי הוא יחסי ציבור משומנים ולא יכולת כלל. הא ותו לא.
ראה אצל מנחם לס – באחד הפוסטים.

H.E pannypacker 18 במאי 2012

קראתי את הכותרת והייתי בטוח שתכתוב על נבחרת גרמניה והיורו…

H.E pannypacker 18 במאי 2012

קראתי את הכותרת וחשבתי שזאת תהיה כתבה טובה על נבחרת גרמניה והיורו הקרב ובא…

אלעד 18 במאי 2012

קראתי את הכותרת וחשבתי שזה פוסט על דונה סאמר שהלכה לעולמה

מונטי פייטון 19 במאי 2012

קראתי את הכותרת וחשבתי שזו כתבה על קווין לאב. 

אלון 18 במאי 2012

כמעט כל השחקנים הם מה שטים דאנקן לא. וויד מתעמת עם המאמן שלו בפסק זמן, אני מנסה לחשוב איך דאנקן היה מגיב למאמן שלו ומבין למה נכשל הפרוייקט במיאמי.

בלינדר 18 במאי 2012

והדבר שהכי חבל לי עליו זה שכריס בוש נפצע כי גם לפני זה האמנתי שהפייסרס יכולים להביא את הסדרה לשבעה משחקים (אם לא לגנוב אותה בשש).

בלינדר 18 במאי 2012

ותוספת לגבי הלייקרס – ברור שהמצב לא נראה טוב ובכל מקרה בקיץ יצטרכו לעשות הרבה חושבים בל.א כי הלייקרס זה מועדון כדורסל מכובד ולא יכול להמשיך שם גנון כזה . אבל, אני ממליץ לחכות לעוד הפסד של הלייקרס בשישי או שבת לפני שמספידים אותה השנה. בכל זאת, הלייקרס, אתם יודעים.

ערן קאלימי 18 במאי 2012

לגבי הסעיף הראשון, אסור לשכוח משהו, השחקנים גם הם דחפו לעונה דחוסה יותר עם יותר משחקים, ממניעים כלכליים, אז שביתה שלהם בגלל הנושא הזה תהיה א ביסלע צבועה.

ערן קאלימי 18 במאי 2012

אה, ורוי היברט אלוהי.

סלטיקס מניו דלהי 18 במאי 2012

מי היה מאמין שמישהו יכתוב עליו משפט כזה…

יבור 18 במאי 2012

האמת, אני ממש התלהבתי ממנו במכללות ולא הבנתי למה אין סביבו הייפ. אחרי זה שתקתי כי חשבתי שכנראה טעיתי וכולם צדקו. עכשיו אני יכול לטפוח לעצמי על השכם (לא באמת, אני ממש לא גמיש…)

גיל שלי 18 במאי 2012

הלייקרס הם בדיוק מה שכתבת עליהם לפני כחודש וחצי. בתקופת קובי, הם לא יעברו יותר מסיבוב אחד, אולי גם זה לא בהמשך. שנה נפלאה לחובבי האנושות

דוב 18 במאי 2012

זאב,

ראשית, אני אוהב מאוד את הטורים ואת הכתיבה שלך, כבר שנים רבות.

אבל אני מרגיש חובה להתייחס לפרט שולי בפוסט הזה – "ארטסט או איך שהוא לא קורא לעצמו", כך כתבת. גם לאלי סהר אתה נוהג לקרוא בשמו הקודם 'סרוסי'.

עוד מימי קדם, הסירוב לקרוא לאדם בשם שהוא בחר לעצמו מביע התנשאות ותחושת בעלות על האדם. לא שונה בהרבה מהתייחסות לצבע העור או המוצא של אדם.

אלעד 18 במאי 2012

במקרה של ארטסט זה לגמרי מוצדק. הבנאדם הוא אינפנטיל שדורש תשומת לב, וכל פעם שמישהו קורא לו בשם השטותי שהוא המציא לעצמו, אני מתכווץ באי-נוחות

איברה 18 במאי 2012

הצלחת להציג התנשאות מהי.

אלעד 18 במאי 2012

ראה תגובתו של גיל מתחתיי. הוא יודע להתנסח יותר טוב…

גיל 18 במאי 2012

אני חושב שיש לנו את כל הזכות לקרוא לאדם בשמו כפי שהוא התפרסם בו ולא לקרוא לו בשם שהוא תעלול פרסומי ומגוחך. זה נכון לגבי ארטסט כמו גם אוצ'וסינקו.

דוב 18 במאי 2012

גיל, לא כל זכות חייבים לממש.

והרי אם תשומת-לב היא מה שמבקש מאטה וורלד-פיס, אז כשמתעקשים לקרוא לו "ארטסט או איך שהוא לא קורא לעצמו" הוא עדיין משיג את מבוקשו, ומה הועילו חכמים?

גיל 18 במאי 2012

כמו שזכותו להתל באנשים בשינוי שמו, לגיטימי שתהיה להם ביקורת על כך ושיוכלו לקרוא לו איך שהם רוצים. זה לא שאברהמי אמר לו את זה בפנים אלא כתב את זה בפוסט, לא צריך לעשות מזה כזה ביג דיל.

בני תבורי 19 במאי 2012

אני לא הייתי אומר לו את זה בפנים…

גיל 19 במאי 2012

לא הייתי מתקרב אליו בכלל…

גל ד 18 במאי 2012

לגבי אלי סהר אני מסכים. לגבי הכדורסלן שנקרא בעבר רון ארטסט – אני מעדיף לקרוא לו מטה וורלד וואר, זה יותר מתאים.

אבל ברצינות, האיש אלים, ולכן אני מסרב לקרוא לו בשם שבחר לעצמו.

Talo 18 במאי 2012

רגש חדש ולא מוכר הציף אותי במפתיע לגבי לברון – חמלה

גל ד 18 במאי 2012

לגבי דאנקן – יש כתבה נהדרת עליו בספורטס אילוסטרייטד:

http://sportsillustrated.cnn.com/vault/article/magazine/MAG1198491/1/index.htm

סימנטוב 18 במאי 2012

מלך!

ניצן נ. 19 במאי 2012

יש! איזה ניצחון ואיזה מהפך.
GO SIXERS

Comments closed