שבוע בתוך הפלייאוף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. אם הייתי צריך לבחור פסקול לפציעה של ראסל ווסטברוק, הייתי בוחר בהופעה החיה של אביב גפן ואביתר בנאי. אם צריך לפקס, אז הייתי בוחר ב"סוף העולם".

זה לא השם. זה השיר. זה השיר שמניח בפניך את כל מה ששונה בין אביתר לאביב. אני אנסה לתמצת את זה: אלף צעקות לא ייתנו את ההד של לחישה אחת. האחד מואר, השני צריך שיאירו עליו. אני מאזין לשיר, ואני חושב על ווסטברוק ודוראנט.

durant

הפציעה של ווסטברוק צריכה לעשות רק טוב לדוראנט. יש, אולי, רק קבוצה אחת שיכולה לשים מעצור למיאמי כרגע, וזו לא אוקלהומה. ציפיות מדוראנט לקחת אליפות לבד הן ציפיות לא ריאליות. אפילו להברון לא היה מסוגל לזה. הציפייה כרגע מדוראנט, האביתר בנאי של האנ.בי.איי, היא להראות למה הוא מסוגל מהרגע שליקוי החמה שלו נכנס לרשימת פצועים.

2. אולי גם הקליפרס. אבל הקבוצה היחידה שמיאמי צריכה לראות בה סיכון היא הניקס. יש לזה הרבה סיבות. הכושר של אנתוני, ההגנה של הניקס, הפורמה של הקבוצה הזו והמומנטום, וההרגשה, הקבוצתיתי ושל אנתוני, שהם לא הולכים להסתכל על מיאמי ולהברון מלמטה. אבל הסיבה האמיתי בשבילי היא שהניקס מאוד מזכירים לה כרגע (אפילו שחקנים, אחד לאחד) את דאלאס שעצרה את מיאמי לפני שנתיים.

3. ריימונד פלטון וטיי לואסון. הנה עוד שני שמות שיכולים להסביר בדיוק מה זה קולג' ששואף להישגים ומונע מהאגו של המאמן של קבוצת הכדורסל שלו, לבין אוניברסיטה שמכינה שחקנים לשלב הבא בחיים שלהם.

4. דנבר נאגטס היא קבוצה של ג'ורג' קארל. ככה קבוצות של ג'ורג' קארל נראות. הן מהנות לציפייה. סוג של קומדיה. אף אחד לא סופר אותן כשמגיע הזמן לחלק פרסים.

אני אוהב את ריימונד
ארקינים לאום אל פאחם

26 Comments

אריאל גרייזס 27 באפריל 2013

למי שלא שם לב, נקודה שלוש היתה ירידה על דיוק וששבסקי. אאוץ'

בר שושני 27 באפריל 2013

ממש ככה. כי רק צפון קרוליינה מכינה שחקנים גדולים, כמו החותם האדיר ש-שון מאי השאיר על הליגה הזאת, או הקריירה המרשימה במיוחד של מארוולס מרווין וויליאמס עד כה, אל מול הכשלונות האדירים שהם קיירי אירווינג או העובדה שג'יי-ג'יי רדיק לא התקדם בכלל מהרגע שהוא נכנס בליגה.

אני בכלל לא בטוח שאם בודקים את חמשת הדראפטים האחרונים, דיוק לא הכניסה יותר שחקנים יותר משמעותיים מהטאר הילס, ואני אומר את זה כמי שמחבב במיוחד את צפון קרוליינה. ואני חושב שאפשר לעשות את זה גם בעשר השנים האחרונות..

אלעד 28 באפריל 2013

בר, בלי להיכנס לויכוח עם אתה צודק או לא, קיירי אירווינג לא בדיוק שיחק בדיוק. הוא היה נראה כמו שהוא היה נראה היום גם בלי השנה שהוא היה פצוע במכללה.

אלון 28 באפריל 2013

גם רוז וול וקאזינס לא היו צריכים את קאליפרי אבל זה לא מפריע לכולם לתת לו את הקרדיט.
אירווינג עדיין מגיע כל קיץ לדיוק ולוקח קורסים, הקשר שלו למקום הוא הרבה יותר מה13 משחקים שהוא שיחק שם.

גילעד 28 באפריל 2013

לא הייתי ממהר לתת קרדיט על וול ועל קאזינס. שניהם משחקים אך ורק על סמך כישרון טהור, אבל לפעמים עושה רושם שהם פשוט לא למדו כלום מעולם.

אלעד 28 באפריל 2013

אף אחד לא נותן קרדיט לקאליפרי. להיפך, אומרים שקנטאקי הפכה לתחנת מעבר בדרך ל-נ.ב.א.

Talo 27 באפריל 2013

אני חושב שבוסטון כל כך חלשה שזה גורם לניקס להראות כל כך טוב. להתרשמותי ההייפ סביבם מוגזם.
ההגנה שלהם לא כל כך טובה, וההתקפה שלהם היא אנטוני (אם הוא מקבל את הכדור לפני ג׳י אר ריד).
It will take you thus far…

וחוץ מזה גולדן סטייט תענוג ( סטפן קארי המדהים) ובסן אנטוניו פתאום הכל נפל למקום.

Talo 27 באפריל 2013

ג׳י אר סמית כמובן

123 28 באפריל 2013

הניקס? אתה בטח צוחק…הם יעופו כבר מול אינדיאנה.
הדבר היחיד שיכול לעצור השנה את מיאמי זה פציעה של לברון, ובמצב הקטסטרופלי של פציעות השנה זה עוד עלול לקרות (אפילו ללברון).

גיא 28 באפריל 2013

יש דימיון בין בין הניקס לדאלאס של 2011 למעט 3 נק' משמעותיות:
1. טייסון צ'אנדלר של השנה לא קרוב ליכולתו בשנתיים הקודמות.
2. נוביצקי בשיאו השיג את הנק' שלו ביעילות מדהימה ולמיאמי לא היה שחקן המסוגל לשמור על נוביצקי, כרמלו אנטוני שחקן התקפה מדהים אך אחוזי הקליעה שלו בינוניים ולמיאמי יש את לברון שמסוגל לפרקים להיצר את צעדיו של אנטוני.
3. ההבדל המשמעותי ביותר הוא לברון ג'יימס שב-2011 לא היה מסוגל לייצר נק' עם הגב לסל וכיום אחד השחקנים עם התפוקה היעילה ב-NBA ב-low post.

אלון 28 באפריל 2013

במקרה מדובר בשני השחקנים המשמעותיים היחידים שהוציא רוי ווליאמס בעשר שנים שלו בקרוליינה וגם הן די בינוניים. אפשר לראות איך נראה הריסון בארנס שהיה אמור להיות לברון ג'יימס אחרי שנתיים בצאפל היל.
שיקאגו עם שני שחקני חמישיה מהמאמן שמקדש רק את עצמו נותנים עונה בשתי דרגות מעל פלטון ולאוסון.

יד ראשונה מפסיכולוג 28 באפריל 2013

אוי איזה דימוי יפה.
אביתר ואביב
מדויק מאד.
אביב נהדר, מוכשר, רגיש. אבל כל כולו מוחצן וזועק "תסתכלו עליי".
אביתר זה הדבר. "מואר", כתבת. לוחש בוודאי. לחישות רועמות. נכנס ישר לנשמה. מדויק. אמיתי. צנוע.

תודה על התזכורת ליופי על הבוקר.

עומרי 28 באפריל 2013

ממפיס היא האיום הבולט במערב על מיאמי. ואולי בליגה כולה. יתכן ולברון ייאלץ לשמור על רנדולף בסדרה כזו. הם מוחצים ואלימים יש להם אמונה עצמית.

קובי 28 באפריל 2013

מסכים.
יש להם מאצ אפ נהדר מולם.
אבל אין להם סיכוי לעבור את המערב הקשה,
ולדעתי כמו שחזיתי מראש יפסידו לקליפרס ב-7.

c web 28 באפריל 2013

רק קבוצה אחת היא איום על מיאמי אבל אני לא מאמין שהיא תשרוד את הפלייאוף הקשה של המערב וזו סן אנטוניו. רק לה יש מאמן ושחקנים עם מספיק ניסיון כדי להפתיע ולעשות התאמות מול מיאמי.
ניקס? אני אסתפק בנקודות שגיא כתב למעלה למרות שאפשר למצוא עוד
אינדיאנה? לפי איך שהם נראו מול אטלנטה הם לא מועמדים לכלום. בלי קשר הם צעירים מדי וחסרי ניסיון
אוקלהומה? קצת יותר מנוסים מאינדיאנה אבל עדיין צעירים ועוד בלי ווסטברוק זה בכלל נראה רחוק. שניים במירוץ אחרי הספרס למרות זאת.
ממפיס? קליפרס? מאוד לא יציבות ואפשר לראות את זה במשחקים מולם. כנ"ל דנבר או גולדן סטייט
בכלל היתרון הכי גדול של מיאמי הוא שהיא במזרח. היא נחה בעוד במערב כולן נלחמות על חייהן

עומרי 28 באפריל 2013

בכל הכבוד, על מה אתה מדבר?
הספרס מתפרקים פיזית בפלייאוף כבר 3 שנים. והליבה שלהם לא נעשית יותר צעירה. הם לא עוברים לא את אוק', לא את ממפיס ואולי גם לא את גולדן סטייט/דנבר.

וגם אם יהממו ויעשו זאת, לברון ידרוס אותם. הוא יסיים את הסדרה מולם עם 38-11-7 וגם ישמור על דאנקן בדרך.

המועמדת הראשית לצאת מהמערב היא עדיין אוק'

גיל 29 באפריל 2013

אכן צודק. הספרס יגיעו לפחות לגמר המערב ולדעתי כן יגיעו לגמר השנה. צריך לזכור שבשנתיים האחרונות הספרס ומיאמי מעולם לא נפגשו כששתי הקבוצות בהרכב מלא וזו הקבוצה היחידה שהיא סימן שאלה גדול למיאמי. כל קבוצה אחרת הם יפרקו בקלות.

עומרי 29 באפריל 2013

אפשר לכוון כמו שעון את האמונה שלך בספרס מדי שנה… :)

עומרי 29 באפריל 2013

יצא קצת מבולבל על הבוקר המשפט

גיל 29 באפריל 2013

ואפשר לכוון כמו שעון את השנאה שלך כלפיהם. לא אתה זה שאמרת שללייקרס יש סיכוי נגדם בלי קובי?

עומרי 29 באפריל 2013

דווקא לא שונא את הספרס או את דאנקן… רק מאופק בהערכת כוחם בשנים האחרונות כמו גם בהערכת גדולתם ההיסטורית.

כן, זה הייתי אני..

גיל 29 באפריל 2013

עם 4 אליפויות, אין אף אחד שחולק על גדולתם ההיסטורית, והישגים שלהם בשנים האחרונות כשכולם ציפו שהם יהיו בירידה הם בלתי נתפשים. לכל קבוצה יש מחזוריות של עליות וירידות אבל 15 שנים של יציבות כמו שיש להם היא חסרת תקדים בספורט המקצועני האמריקאי.

עומרי 30 באפריל 2013

"מאופק"
לא הייתי מגזים ומכנה את ההישגים בלתי נתפשים. הם העבירו יפה את הלפיד לפארקר (למרות שדאנקן מעולה העונה) והולכים עד לאן שמישהו כמו פארקר יכול לקחת אותך. יחד עם הואליו שהצוות הניהולי ופופוביץ יודעים להביא מנו ניימס.

הם לא היו בגמר מאז האליפות האחרונה. לא היו אפילו קרובים. לא הייתי קורא לזה בלתי נתפש.

ושוב, יש לי הערכה רבה אליהם ואני לחלוטין לא שונא אותם

גיל 30 באפריל 2013

אף קבוצה חוץ מהלייקרס לא זכתה ביותר אליפויות מהם בתקופה הזו וגם הלייקרס סבלו מעליות וירידות חדות. העובדה שהספרס בצמרת כל כך הרבה זמן היא בלתי נתפשת. פרקר אכן משמעותי מאוד אבל שזה לא יטעה אותך. בלי דאנקן דומיננטי הם לא יגיעו רחוק והשנה הוא נותן את העונה הטובה ביותר שלו זה 5 ועושה בית ספר לגבוהים כמו גאסול והווארד שאמורים בשלב הזה של הקריירה שלהם להיות דומיננטיים עליו.

ושנה שעברה הם היו מרחק שני משחקים צמודים מאוד להגיע לגמר. יותר קרוב מזה לא יכול כמעט להיות. ממליץ לך אגב לקרוא את הכתבה על פופוביץ' שפורסמה השבוע בSI שמאירה כמה צדדים באישיות שלו שאנשים לא מודעים אליהם כמו זה שאולי היה מרגל פעם.

רמי מורנל 28 באפריל 2013

אפשר כבר לתת למיאמי את האליפות , ולהתחיל עונה חדשה עם די רוז ושוורים בריאים

רן הנרגן 29 באפריל 2013

גולדן סטייט. ששש לא להעיר את הרוחות הרעות.

Comments closed