תהיה לנו הכרמלו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. נתחיל מהמובן מאליו: כרמלו אנתוני הוא לא להברון ג'יימס. יש לזה צדדים חיוביים: אם כריס פול ואנתוני ישלבו ידיים, אף אחד לא ישרוף את הגופיה של אנתוני. אנתוני צריך את פול. הכעס על ג"ימס היה על כך שהוא לא עשה מה שמצופה מאחד כמוהו לעשות: לעשות את זה לבד. ג"ימס לא היה צריך את ווייד או בוש כדי לקחת אליפות. מתישהו היא היתה באה. הכעס עליו הוא לא ויכוח על המטרה, אלא על הדרך. על קיצור הדרך.

carmelo

רק שאני לא בטוח שהתובנה הזו יושבת היטב על אנתוני. אנתוני לא חושב שהוא ג'יימס. אנתוני מאמין שהוא טוב, לפחות, כמו ג"ימס. אנתוני לא נותן לסטטיסטיקות להפריע לו. ההבדל העיקרי בין שניהם טעון במהות. ג'יימס יכול להשאיר את עמודת הנקודות שלו ריקה ולהיות הגורם הכי חושב בנצחון או הפסד של מיאמי. אתה מסתכל על השורה הסטטיסטית לאורך הקריירה של אנתוני ואתה רואה שבלי הנקודות, אנתוני הוא לא גורם משפיע על המשחק. ואת זה אני כותב אפילו שהגנה לא נכנסת לשקלולים סטיסטיים.

אנתוני לא לבד כאן. ההחלטה לשים את הכדור בידיים שלו ושהוא יציל את המולדת, היא החלטה פחדנית של מייק וודסון. כרמלו אנתוני הוא לא להברון ג'יימס. כשאתה מניח את הכדור בידיים שלו ופותח את המגרש בשבילו, ההתקפה הזו יכולה להיגמר רק בשביל זרימה אחד. זה בקושי הספיק נגד בוסטון. זה לא הספיק נגד אינדיאנה במשחק הראשון. זה לא יספיק נגד מיאמי.

זו השנה האחת עשרה של כרמלו אנתוני בליגה. שעון הזמן שלו הולך ומתקתק. כרמלו אנתוני צריך להסתכל על עצמו במראה ולהגיד את האמת. הוא לא להברון ג'יימס. הוא צריך להיות עסוק עכשיו בלהיות נוביצקי.

2. בטור הקודם שלי כאן התפתח ויכוחון קטן בתגובות על ייצור השחקנים מהקולג'ים. נתתי דוגמאות כמו פלטון ספנסר וטיי לאוסון. חלק מהדברים שלי תורגמו לעקיצה כלפי נבחרת הכדורסל של דיוק. אני אחדד: להוציא את קורי אירווינג להיות מקצוען אולסטאר, זו חכמה קטנה מאוד. להוציא את ספנסר ולאוסון כשחקני חמישיה בקבוצות פלייאוף זו מחמאה להם ולמקום ממנו הם באו. אחדד קצת יותר: דני פרי, כריסטיאן לייטנר, גרג ניוטון, טיילר הנסבורו. מעניין מי ייצא מהאחים פלאמלי.

3. נחכה קצת לפני הסיכומים על קווין גארנט. אני רק אומר שזה ראוי ששחקנים מסדר גודל היסטורי כמו גארנט יגמרו את הקריירה במועדון כמו הסלטיקס. לעת עתה, אני מקווה שגארנט יושב על הספה בבית ומגניב חיוך בכל פעם שהוא רואה על המסך את יואקים נואה.

4. הנצחון של אוקלהומה במשחק הראשון נגד ממפיס ייזקף בצדק לזכותו של קווין דוראנט. אבל שווה לתת מילה טובה גם למאמן סקוט ברוקס. הרבה מאמנים אחרים היו מערבים את האגו שלהם, ועוצרים את המשחק בהתקפה האחרונה כדי להצדיק את המשכורת שלהם. ברוקס מצא דרך נוספת לעשות את זה: יש לך שחקן של פעם בדור, תן לו להחליט.

מוריניו נגד העולם - אורן שייר
פליאוף פח???

38 Comments

איתי 7 במאי 2013

הגהה. אני מתחנן.

איתי 7 במאי 2013

חלק מהבעיה בניקס זה הבניה, הם בנויים כאילו יש להם את הסנטר הכי טוב בליגה, חיית התקפה שטורפת את הצבע ומפנה מקום לזריקות שלוש וג'אמפ שוטים בכמויות, האמת היא שהם בסך הכל קבוצת שוטרים אבודה עם סנטר סביר בעל נטייה הגנתית.

גיל 7 במאי 2013

אני לא מבין למה אנשים מצפים מכרמלו משהו שהוא לא. הוא קלעי מעולה ותו לא וככה היה כל הקריירה. מול הגנות פח ובעונה הסדירה זה עובד מצוין אבל בפלייאוף כשמתכוננים אליו בצורה הרבה יותר קפדנית זה פשוט לא עובד.

איציק 7 במאי 2013

אני בכלל לא מבין את הדיון. כרמלו הוא סקורר, כלומר אחד ששם נקודות על הלוח. לא מעניינים אותו האחוזים, הוא אחוז דיבוק לשים נקודות על הלוח. הוא לא מוסר, לא שומר (קצת ויכול הרבה יותר), הוא לא מקבל החלטות ולא ריבאונדר או חוטף גדול. הוא מהסוג של השחקנים האנוכיים שבסוף הקריירה יספרו כמה נקודות יש להם בסל. איזו קבוצה עם שחקן מוביל כזה זכתה בפעם האחרונה באליפות? פילדלפיה – עם הד"ר שויתר על החיים מתחת לסל לטובת מוזס מלון שגם היה מכונת ריבאונד ומוריס צ'יקס, רכז ומנהל משחק; ליקרס עם מג'יק, שכל המהות של משחקו זה ניהול ולא קליעה כמטרה ראשונה; בירד, מה רק הוא לא עשה על המגרש; דטרויט, עם איזיה שהיה אחד הרכזים הבכירים של דורו ואולי ביכלל, שיקאגו, עם מיקל, אול אראונד פלייר הטוב בכול הזמנים; יוסטון עם אולאג'ואן, שחקן הגנה, ריבאונדר ומנהל מסחק ועמדת הסנטר; ליקרס עם שאקיל, תופעת טבע, ריבאונדר ושחקן הגנה סביר או קובי, שעם כל הביקורת שיש לי עליו, אחד השומרים הטובים שיש ובטח מוסר הרבה יותר מאנתוני; מיאמי עם וויד או לברון שכל אחד מהם נותן תפוקה בכול האספקטים; אפילו דלאס לא התבססה על סקורר כיוון שנוביצקי היה גם ריבאונדר מעולה וגם לא אנוכי למרות שהאוריאנטציה שלו היא של סקורר.
מה שאני בא לומר הוא שסקוררים לא לוקחים אליפויות, הם משאירים שורה סטטיסטית. אלו שלוקחים אליפויות משאירים דף סטטיסטי עם הרבה שורות בהרבה אספקטים, ועוד כמה דברים שלא רשומים בדף. אולי ביו כאלו שלקחו אליפות, אך זה היה לפני פילדלפיה ואני לא זוכר. אולי אלו היו זמנים בהם המשחק היה אחר, אבל ב-35 השנים האחרונות אין אלופה המתבססת על סוקרר בלבד, אולי חוץ מסאן-אנטוניו שהתבססה על טים דאנקן ;)

בלינדר 7 במאי 2013

18 החטאות לכרמלו במשחק האחרון מול 22 החטאות של לברון בכל הסדרה הקודמת מול מילווקי.
שמעתי גם סטט' שאני עדיין צריך לבדוק אם היא אמיתית כי זה די מופרע – באחד המשחקים מול בוסטון כרמלו מסר 3 מסירות בלבד כל המשחק (אני לא מדבר על אס', אני מדבר על מסירות).

איפה מלו ואיפה לברון.

אלון 7 במאי 2013

היו לו במחצית הראשונה של אותו משחק 21 נגיעות בכדור מתוכם הוא מסר את הכדור 4 פעמים.

אלעד 7 במאי 2013

אם יש משהו שהפלייאוף הזה לימד אותנו עד עכשיו, זה היתרון בקבוצות שאין להם "כוכבים", שמאומנות היטב, שומרות חזק, ובהתקפה מניעות כדור. שיקגו, ממפיס, אינדיאנה,אפילו גולדן סטייט, הן קבוצות שאתה לא יודע מולן מאיפה תקבל את הרעל שלך. אבל הוא יגיע.
גולדן סטייט בסכנת יציאה מהרשימה הזו, אם הם יפתחו תלות גדולה מדי בקרי. זאת הבעיה של הניקס עם כרמלו. אין דבר צפוי יותר וקל יותר להגנה מקבוצה ששמה את הכדור בידיים של שחקן אחד, ושאר ה-4 מרווחים את המגרש. לעומת זאת תנסה לשמור על שיקגו ועל הנעת הכדור האינטליגנטית שלה, והראש שלך מסתחרר.

איציק 7 במאי 2013

ועדין לקרי 11 אסיסטים. כמה זמן יקח לאנתוני להגיע למספר זה?

אלעד 7 במאי 2013

אני לא משווה ביניהם, וקרי הוא שחקן שפשוט כיף לראות, רק שימשיך ככה. אבל היתרון הגדול של ג"ס הוא שהם לא צפויים. ככל שהם ייתלו יותר בקרי הם יהיו יותר צפויים. אגב, מספר האסיסטים הוא לא בהכרח מעיד על קבוצתיות, לפעמים זה פשוט אומר שהכדור נמצא אצל שחקן מסויים 80% מהזמן, ואו שהוא זורק אותו או מוסר את המסירה האחרונה, אז גם נרשם לו אסיסט. לראיה, לאלן איברסון יש ממוצע קריירה של כ-7 אסיסטים.

איציק 7 במאי 2013

אני מסכים, והולך לוורסט קאיס. נניח הכדור 80% אצל אנתוני, כמה אסיסטים יצא מזה? גם לא 7 של איברסון.

אלעד 7 במאי 2013

כמו שאמרתי, קארי הרבה יותר כיפי לצפייה. כן ירבו

גיל 7 במאי 2013

איזה משחק אדיר היה עכשיו, ממש לפנתיאון. מי טען שהפלייאוף משעמם? ולג'קסון יש אשמה גדולה במשחק הזה. אם כמה שקרי טוב, בלי מנוחה הוא פשוט נחלש. היה משהו כמו 0 מ8 ברבע הרביעי ואפשר היה לראות שפשוט אין לו כוח. וברקלי אמר משהו יפה וזה שהספרס לא עושים עליו דאבל טים בכוונה. הם שולחים שומרים שונים עד שהוא נשחק. בסופו של דבר הלחץ יגיע אליו והיה לו גם קצת מזל היום עם כמה זריקות פריקיות שנכנסו. עכשיו נראה איך הם יתאוששו למשחק השני.

ניינר 7 במאי 2013

איזה הפסד מבאס הלילה של GS . נתנו את המשחק מתנה לספרס. לפחות נתנחם בניצחון של הבולס. מי זה פאקינג לברון???

גיל שלי 7 במאי 2013

גולדן סטייט לקחו את קרי בחירה אחת לפני הניקס בדראפט. אוי, אוי, אוי (הבחירה של היל לא ממש פיצתה על זה)

קיש 7 במאי 2013

OKC חוזרת מפיגור דו-ספרתי לניצחון בשתיים בדקה האחרונה.
SAS מגרדת ניצחון בשתי הארכות אחרי פיגור דו-ספרתי משמעותי, וזקוקה לשלשת ניצחון (ומהלך הגנתי מזעזע של גולדן-סטייט – מי משאיר את ג'ינובילי לבד במהלך האחרון?!?!?!) של שחקן שיכול מחר לצאת לפנסיה.
CHI עושה בית ספר למיאמי בפלורידה ברבע האחרון, ומנצחת משחק ראשון בצדק לגמרי, בלי לגנוב כלום, ועם סגל קצר יותר משל נבחרת הדיוויס של ישראל.
NYK מצדיקה את כל מה שאומרים עליה כל הזמן, ומפסידה משחק ראשון בבית, דווקא אחרי השלמת ניצחון יפה מאוד בסדרה מול חבורת שחקנים גאה אך מבוגרת מדי, בלי השחקן המשמעותי ביותר שלה.

איפה כל המספידים של הפלייאוף עכשיו הא?!?!?!
למישהו יש עוד משהו להגיד?!?!?!
ITS MONEY TIME BABY!!!

c web 7 במאי 2013

זה מרגיש שהיינו צריכים לעבור את הסינון של הסיבוב הראשון ועכשיו התחיל הכדורסל האמיתי – הפייסרס מפתיעים את הניקס, הבולס את ההיט, גולדן סטייט כמעטטטטט מפתיעה את הספרס ורק KD הפריד בין הפסד בית של אוקלהומה גם כן.
למרות כל זה מיאמי לא היו צריכים להפסיד את המשחק הזה, הוא היה להם בידיים. אני חוזה 4:1 או 4:2 למיאמי
דווקא ממפיס נראים הכי רציניים בדרך לגמר המערב. הספרס יעברו בסופו של דבר את הווריירס ואני חושב שאת רוב האנשים(חוץ מאוהדי ניקס) לא ממש איכפת מי הקבוצה שתפסיד למיאמי בגמר המזרח…
כרמלו? לא אנדר רייטד ולא אובר רייטד לדעתי. שחקן טוב שיודע לקלוע יותר טוב מלברון. חוצמזה לברון טוב ממנו בהכל.

austaldo 7 במאי 2013

מה שמעניין אצל כרמלו אנתוני זה שבקולג' הוא היה שחקן הרבה יותר מושלם – הוא כמובן היה סקורר גם בסירקיוז, אבל גם שחקן הגנה מצויין ועשה שם הכל. הוא הוביל קבוצה די בינונית לזכייה באליפות המיכללות.
מי יודע, אולי אם היה לו מאמן טוב בשנים הראשונות שלו ב NBA הוא היה מתפתח אחרת וממצה יותר מהכישרון שלו.

YG 8 במאי 2013

סירקיוז של כרמלו ממש לא הייתה קבוצה בינונית. האקים ווריק היה שחקן נהדר, ומק'נמארה היה צלף בן צלף, אחלה שחקני קולג'.

ביחד עם כרמלו והדואני ההוא הם היו קבוצה מצויינת ברמת הקולג'ים.

אני זוכר שבבראקט של אותה שנה הלכתי איתם עד הסוף

פאדי 7 במאי 2013

אל תמהרו להספיד את כרמלו, השנה אני רואה שחקן שונה משופר ווינר ( יש לי הרגשה שהלילה הוא יאפס את הידית ובסוף הסדרה תתחילו במחמאות) אני לא חושב שאנחנו צריכים עוד ליברן ולהשוות ביניהם זה מיותר. אני מזהה דווקא בעיה אצל החבורה שמסביב לכרמלו שבקליעות פתוחות וקלות פשוט לא נכנס להם

אלעד 7 במאי 2013

איזה קליעות פתוחות ופשוטות? כל פילוסופיית ההתקפה של הניקס בנויה על זריקות מרחוק עם הראש בקיר. אם לא אנתוני, אז סמית, שומפרט, קופלנד. כולם העתקים פחות נאמנים למקור… היחידים שמחכים עד שיהיו פנויים הם קיד ופריג'יוני, אבל קיד בשלב הזה כבר לא פוגע בכלום, ופריג'יוני גמר מול הסלטיקס את המכסה השנתית שלו.

אסף 7 במאי 2013

לא מדויק.
לניקס יש ( בפוטנציה ) חבורה יפה של קלעי 3: קיד, פלטון, סמית, שאמפרט, נובאק. בגלל שהם משחקים עם 2 מובילי כדור באופן קבוע, הרבה פעמים הכדור מגיע לשחקן חופשי, אבל במשחקים האחרונים הזריקות לא נכנסות.
דווקא הפיק'נ'רול של פלטון יעיל מאוד, ואני לא מבין למה לא משתמשים בו יותר.

אבל כמובן שאם כרמלו ישאר עם 35% מהשדה כלום לא יעזור.

אלעד 7 במאי 2013

כרמלו זורק 35% כי הוא מעדיף לקחת זריקות קשות מאשר לזרוק מתוך שטף המשחק. וחבורת הקלעים בפוטנציה תישאר בדיוק ככה – בפוטנציה – בסגנון משחק כזה.

גל דגון 7 במאי 2013

מה שהכי מפתיע אותי בסבב המשחקים האחרון הוא העובדה שניצחון של הפייסרס על הניקס נחשב להפתעה.

אלון 7 במאי 2013

זאב, אני אענה לך על סעיף 2.
אבא של האחים פלמלי הוציא העביר אותם לפנמייה כי המאמן שלהם בתיכון לא העלה אותם בחמישיה. ששבסקי הפך אותם למיליונרים.
למה אתה לא שואל כמה גארדים לבנים בגובה של רדיק משחקים בליגה?

לצפון קרוליינה יותר קל להוציא רול פליירס מאשר לדיוק כי השחקנים שם לא מסיימים ארבע שנים ולכן עוברים בקבוצה יותר שחקנים. זה גם הרבה יותר קל לקחת את השחקנים הכי טובים בתיכונים ולהפוך אותם לרול פליירס.
למה הנסבורו אחרי 4 שנים לא עולה בחמישייה, איפה מקנטס, מה עם מרווין ווליאמס וברנדון רייט? מתי הריסון בארנס הופך ללברון שכולם חשבו שיהיה שהוא היה בן 18?

בר שושני 7 במאי 2013

זאב, בחייך, לא צריך להגיע לדמגוגיה. נכון, לא צריך להיות מאמן או תכנית אדירה בשביל להפוך את קיירי אירווינג לשחקן כדורסל. אבל מה לגבי אלטון ברנד – שנתן קריירה מרשימה למרות שהוא נמוך לעמדה שלו ולא אתלטי במיוחד? ומה לגבי שיין באטייה, שאין לו יכולות אתלטיות מיוחדות אבל הוא שומר אדיר – אתה זה לא צריך ללמד?

זה קל לתת דוגמאות לשחקנים "מוכשרים" שהגיעו מדיוק ולא עשו כלום ברמה הבאה. אבל באותה קלות אפשר לתת דוגמאות לשחקנים שנכשלו באן.בי.איי אחרי שהגיעו מצפון קרוליינה – האם לדעתך מרווין וויליאמס ממצה את הכשרון שלו? ושון מאי? האם לדעתך וינס קרטר מיצה את הפוטנציאל שלו? ומי אשם בזה?

אלעד 7 במאי 2013

אלטון בראנד קריירה מרשימה??? הוא נער הפוסטר לשחקנים מדיוק שלא מימשו את הפוטנציאל שלהם…

אלון 7 במאי 2013

אלטון ברנד, שחקן של 20 ו-10 עד הפציעה שלו, עבר סיבוב עם הקליפרס, כמה אנשים יכולים להתגאות בכזה הישג.

אלעד 7 במאי 2013

עניין של ציפיות. אלטון בראנד היה נבחר 1 בדראפט. היה באנקר לסחוב קבוצה ולהיות פרנצ'ייז פלייר. אתה יודע מי השחקן היחידי שעור רלבנטי מהדראפט הזה(שכלל גם את סטיבי פרנסיס ובארון דיוויס)? אנדרה מילר…

אלון 7 במאי 2013

תבדוק את מספרי 1 מאז ותגלה שהקריירה שלו יותר מרשימה מרובם.

אלעד 7 במאי 2013

אני מעדיף לשאול את בר איך הוא מהלל את בראנד באותה נשימה שהוא קובע שוינס קרטר לא מיצה את הפוטנציאל. אני כמובן מסכים שקרטר לא מיצה את הפוטנציאל, אבל בהשוואה לבראנד, לציפיות שהיו משניהם ולקריירות שלהם, הקריירה של קרטר הרבה יותר מרשימה.

בר שושני 7 במאי 2013

אלטון ברנד הוא גבוה-נמוך (שני מטר) שרוב הקריירה שלו עברה בלי אתלטיות. הוא הוכיח שהוא שחקן של 20 נקודות ו-10 ריבאונדים רוב הקריירה, למרות המגבלות הברורות האלה. לשחקני פנים לא אתלטים בדרך כלל קשה מאוד בליגה הזאת – ברנד הצליח לקושש לעצמו קריירה יפה מאוד, ואלמלא הפציעה, שהפכה אותו מסתם גבוה לא אתלטי במיוחד לכזה שכשהוא קופץ, במקום לנתר למעלה הוא דוחף את האדמה למטה, הוא גם היה משיג יותר. את הקריירה שלו הוא חייב לא לנתונים האתלטים שלו אלא לנחישות ולהרבה עבודה קשה – בעיקר אחרי הפציעה.

וינס קרטר הגיע לליגה עם הכל – אתלטיות מדהימה, קליעה נפלאה, הכנה להיות שומר-על. מה הוא השיג? שום דבר. הוא שחקן פחות שלם ממה שהוא היה כשהוא נכנס לליגה, וזה די מרשים. מדובר בשחקן שמבחינה אתלטית היה לו הכל, אבל הדבר החשוב ביותר שמפתחים בקולג' – מה שזאב רמז שנותנים בצפון קרוליינה, אבל לא בדיוק, לא נתנו לו בקולג' – אופי ודרייב ורצון עז לנצח. אז כן, קרטר הוא קריירה סופר-מפוספסת. וברנד לא.

אברי 7 במאי 2013

אברהמי, אני יודע שאני סופר קטנוני ומבקש שתסלח לי מראש כי אני חולה על הטורים שלך, אבל הרגת אותי עם השמות. מי אלו "קורי" אירווינג? או "יואקים" נואה? (נראה אותך קורא לו "יואקים" בפרצוף) והכי מוזר, להברון? ממתי le מתורגם עם "ה" בעברית? לא הגיע הזמן להפסיק את העיוות הזה מר זהאהב אברהמי?

אסף 7 במאי 2013

אלעד, אני מתייחס למה שכתבת למעלה על קבוצות בלי כוכבים.

פעם ב 20 שנה באה איזו דטרויט כזו ולוקחת אליפות בלי כוכב, אבל בשאר הזמן, הקבוצות האלה חוזרות הביתה בסיבוב השני מקסימום.

נשים רגע את דטרויט בצד: ווייד, נוביצקי וגארנט הם שלושת השחקנים הכי גרועים שהובילו קבוצה לאליפות ב 30 שנה האחרונות. כולם טופ 30 היסטורי. לכולם גם היתה עזרה – שאק וקיד אחרי השיא, פירס ואלן.
גם הופעות בגמר דורשות כמעט בלי יוצא מהכלל סופרסטאר.

אז אפשר להתמוגג עד מחר מכדורסל שיוויוני של קבוצות אחרות, אבל אם אני צריך לבחור – אני מעדיף בקבוצה שלי כוכב על אחד על פני ועידה של שחקנים טובים ( ובינתיים, אני נאלץ להסתפק בכרמלו ).

אלעד 8 במאי 2013

אני מפנה אותך ךסידרת ההתכתבויות שלי עם בורוביץ' בפוסט שלו על רובינסון. התפיסה שלך ולשי לגבי מה זה "כוכב" היא שונה לגמרי.

עומרי 8 במאי 2013

סופרסטארים לוקחים אליפויות בNBA.
כרמלו הוא לא לברון. אף אחד בהיסטוריה הוא לא לברון. הוא לא יירד מהבמה כגדול בכל הזמנים, אבל אנחנו כן נגיד – "לא יהיה עוד לברון ג'יימס".

אבל כרמלו הוא שחקן עם איכויות נדירות. והוא יציב בטופ-15 של הליגה כבר 10 שנים. וכיום טופ-5. זה המון.
הוא עוד לא בן 29. עם הבגרות שהוסיף בשנה האחרונה, עם היעילות הגוברת של המשחק שלו ועם הסגל שיש סביבו בניקס שמשלים אותו יפה – אני מאוד מתחבר להשוואה לנוביצקי. זה יכול להתחבר.
לא השנה. אבל בשנתיים הקרובות.
כרמלו הוא לא לוזר. זה מגוחך. הוא לקח אליפות מכללות לבד כרוקי.
התפקוד שלו ברבעים אחרונים היה טוב משל לברון עד לפני שנה. טוב בהרבה.
בסופו של דבר הוא גם סבל בדנבר ממערב מאוד מאוד חזק ומנחת זרועו של GM גרוע כמו קיקי ואנדרוויץ

yaron 9 במאי 2013

מצחיקות אותי כל ההשוואות האלה…
סתם תהיה – מה היה קורה אם לברון היה משחק בניו יורק וכרמלו במיאמי? ברור שניו יורק היתה טובה יותר מהקבוצה עם כרמלו, אבל האם מספיק בשביל טבעת?
עוד אחת – איך היו נראים הניקס עם כריס פול?
העובדות הן שבשנים האחרונות היה מעבר מנסיון ליצור צמד כוכבים לנסיון ליצור שלישיות. אוקלוהומה היו במצב הרבה יותר טוב עם הרדן. בוסטון בנו טריו שהפך לקווטרו. מיאמי והטריו שלה.
ולכרמלואין אפילו דואו מספיק רציני. טייסון צ'נדלר הוא הנכס היחיד הרציני של הקבוצה. כל השאר ברי החלפה למרות שאני מת עליהם ושהם הולכים לקחת אליפות השנה. אבל גם צ'נדלר הוא ברמה של הצלע השלישית. שוב דמיינו את הניקס עם כריס פול או דרון וויליאמס.
אז למה אני עדיין חושב שהניקס ייקחו אליפות? כי הם רוצים הכי הרבה. יש כאן אוסף שחקנים עם קופים על הכתף שמזכיר קצת את דטרויט של לארי בראון. נקווה שייגמר אותו דבר :-)

עומרי 9 במאי 2013

אם הניקס יקחו – ואני לא מאמין שזה יכול לקרות השנה – זה יהיה במתכונת דאלאס 2011. ההשוואה היא כמעט אחד לאחד מבחינת השחקנים.

מה שכן, כרמלו המעולה של השנה הוא עדיין לא דירק נוביצקי מודל פלייאוף 2011 – תצוגת הפלייאוף הכי דומיננטית של שחקן בודד מאז שאק בשיאו.

yaron 11 במאי 2013

אין ספק שגם ההשוואה לדאלאס במקומה, אבל בדיוק בגלל ההבדלים בין כרמלו לנוביצקי אני הולך על דטרויט.
לגבי אליפות השנה – בתור אוהד אני ממש לא אובייקטיבי :-)
אני באמת מאמין שהסדרה נגד אינדיאנה היא הקשה ביותר. אם נעבור אותם הכל אפשרי.

Comments closed