גם אני, סנדלר

                  איחרתי בכמה דקות והיא כבר היתה בפתח של המחלקה עם נועם […]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איחרתי בכמה דקות והיא כבר היתה בפתח של המחלקה עם נועם בידיים. רק שבמבט שלה לא היה את הזעם ששמור לאיחורים מהסוג הזה. זה היה המבט של "הכל בסדר. רק יש משהו אחד שאתה לא תאהב לשמוע".

IRONIC

הסדר הגרמני הוא תרשים זרימה. תרשים זרימה אינסופי. רק צריך לזרום. קיצורים לא מתקבלים פה בברכה. אני תמיד אומר שלטיסה או ניתוח הייתי מעדיף טייס או מנתח גרמני. אלא אם כן הטיסה או הניתוח הסתבכו. בסיבוך אני רוצה את האלתור הישראלי. אחרת, זה: לחולה היה ככה, עשינו ככה, קרה ככה, עשינו ככה, החולה מת. וואט טו דו. אף אחד לא יקח לך איזה סיב מהברך ויחבר אותו לעורק של הלב כדי לנסות. זה לא בתרשים.

בכל מקרה, יש סדר. וכשנועם התחיל לגרד עד שיצא לו מהעור דם. לקחו אותו לבדיקות ואמרו לנו להימנע מזה ומזה ומזה, ואמרו שבגיל שנה הם יכניסו אותו לבית חולים לחמישה ימים שבהם יחשפו אותו לחומרים שמהם יכולה להיות לו אלרגיה. ובכל יום ירימו את המינון.

אני מניח שעינוי מסודר קצת פחות מכאיב.

בלילה הראשון התנדבתי לישון עם נועם במחלקה. אני לא אלאה אתכם. שינה במחלקה יכולה לערער לכם את כל הבטחון הסוציאלי העצמי לגבי ההנחה שלכל אחד מגיע ביטוח בריאות. אחר כך פרשתי והייתי בא עם מאיה לבקר בלילות.

***

נועם יצא הכי לא אני. הכי בלונדיני ועיניים כחולות שאפילו הגרמנים נעצרים כדי להסתכל עליהן ולהגיב. והוא יצא הכי בן שיכול להיות. הכי נטול פחדים, הכי חסר מעצורים, הכי לא סבלן כשדברים לא קורים כמו שהוא רוצה שיקרו, בלי טיפת אורך רוח לסיפור. בגיל שנה הוא מטפס למקומות שמאיה, בגיל חמש, לא מסתכלת עליהם.

המגעים שלי עם האוכלוסיה הגברית הגרמנית, הכניסה אותי לחרדות. אני מדבר על סימפטומים שמתחילים מגיל מאוד צעיר. ההתרכזות שלי בחינוך של נועם מכוונת למקום מאוד מאוד מסויים.  אני לא רואה מצב שהוא גדל להיות גבר גרמני. כשמישהי תגיד לו בבר אם הוא רוצה לעזוב איתה, אז הוא לא יענה לה שהוא מעדיף להמשיך לדבר. אתם יכולים לחשוב עלי שאני חשוך, אבל זה ממש לא יזיז לי אם זה יהיה מישהו שיגיד את זה לנועם. העיקר שיבין רמזים. שלא יטחן במים.

אבל אני כן די רועד  מהאפשרות שמתישהו בגיל ההתבגרות, הוא יבקש שנדבר, וישים יד מעבר לכתף שלי ויגיד שהוא לא יודע איך להגיד לי את זה ממש.

אבל הוא אוהד של ליברפול.

יש גבול לנאורות שלי.

‏‏‏‏‏***

"הכל ממש בסדר, אבל יש משהו אחד שאתה ממש לא תוכל לשמוע", היא אמרה אחרי שחגרה אותו מאחורה ואותה מקדימה. "הוא יכול לאכול ביצים וחלב ושעורה ושאר הדברים שלא יכולנו לתת לו שנה שלמה וכל כך קריטיים בתהליך הגידול של הילד".

כמה שהיא מדברת ככה, ככה אני מבין שהצד השני של המשוואה קיצוני יותר.

"הבעיה, זה כנראה לכל החיים…."

שבוע לפני שנועם התאשפז החלטנו להתחיל לראות את הסופרנוס מההתחלה. היינו צריכים איזה מתווך שיעזור לנו לאחות את הפיצוץ האטומי של ילד שני ועסק חדש. וסופרנוס הוא אחד הזכרונות שלנו מההתחלה. אחרי הפרק הרביעי טוני מת.

כשהיא אמרה "לכל החיים" הרגשתי איך כל העולם שלי מסתחרר, כמו התקף פאניקה קל.

"הבעיה שהוא מאוד מאוד אלרגי לבוטנים".

מהמשפחה של השומשום. מאבות היסוד של הטחינה.

מאז, בכל מקסוס, אני לא מוסיף מלח.

משחק שבע (בלוג חי)
מדיטריניאן בלוז

תגובות

  • dd

    בוטנים או אגוזים או שניהם.

    אסור נוטלה

  • Talo

    אולי בגרמניה זה לכל החיים.
    רגישות לבוטנים מאוד נפוצה אצל ילדים אבל בחלק לא מבוטל נעלמת עם הגיל. למה- לא ברור.
    חוץ מזה קיימים היום טיפולים שונים של חשיפה איטית לאלרגנים כך שקיים תהליך התרגלות וניתן להפחית משמעותית הרגישות.
    תנעל נעליים

  • אריאל גרייזס

    היה יכול להיות יותר גרוע, להיות אלרגי לחלב, כמו הילד שלי. וכמו שאמר זה שמעליי, יש לזה טיפולים של חשיפה איטית - באסף הרופא יש תוכנית כזאת שעובדת אצל הרבה ילדים (היא עבדה חלקית אצלנו)

    • בני תבורי

      לא אריאל, זה לא יותר גרוע.

  • Yavor

    היה בילד אפ למשהו ממש גרוע. שמח שזה לא "נורא" כמו שחשבתי, בלי להקל ראש כלל. תהיו בריאים, ואוהדי ליברפול (יש סתירה במשפט?)

  • MOBY

    גם הלך החומוס..... והפלאפל....לא?
    שוקל שינוי לסלטייה?

  • אהד

    שים לו עמבה. ממילא זה יותר טעים..

  • אלון

    יכול להיות יותר גרוע. הילד יכול לצאת אלרגי לספורט ולהעדיף ללכת לאופרה עם אמא שלו.

  • עופר פרוסנר

    הקטע על הגבר הגרמני - הזכיר לי סיפורים של ידידה שלי מלייפציג שגורמת לי להבין (שוב) שהגרמנים הם אנשים שונים כל כך מהישראלים.
    והעיקר שהוא בריא.

  • צור שפי

    רק אחרי שקראתי את השורה האחרונה שמתי לב שעד אליה הפסקתי לנשום. שיהיה בריא הילד.

  • Red Islington

    כמו שאמרת בעצמך , היה יכול להיות יותר נורא . הוא היה יכול להיות אוהד ליברפול ..
    העניין הוא שבימינו , כמובן , אף ילד שלא גדל בליברפול לא יהיה אוהד של ליברפול . אין סכנה כזאת . אלרגיה לבוטנים וכדומה תמיד תהיה . אבל כמו שמישהו מעליי הזכיר זה לאו דווקא לכל החיים . שזה טוב . כי קבוצה זה כן .

    רק בריאות וד"ש חם לגרמניות

  • תומאס נוימן

    אחרי שקראתי וחזרתי למעלה פתאום הבנתי, באיחור, את הכותרת. התגעגעתי לפוסטים הקצרים והאישיים. לא פחות טוב מהכתיבה על ספורט

  • עומרי

    באמת, מי שאלרגי לבוטנים לא יכול לאכול טחינה?

  • יריב

    שיהיה בריא, אבל אני חייב לציין שבוטנים ושומשום לא ממש קשורים. אני לא יודע איך עובדת אלרגיה לבוטנים (לאיזה חומר האלרגיה ובאילו צמחים הוא נמצא), אבל בוטן הוא קטניה ושומשום הוא משהו אחר לגמרי.

  • אוהד נ.

    חבר של אבא שלי היתה לו חברת הייטק שעבדה בשיתוף עם חברה גרמנית. שני צוותים, אחד מכל צד, השתתפו בסדנא שעסקה בשיפור התקשורת ביניהם מנקודת מבט בין תרבותית. שני הצוותים קיבלו בעייה טכנולוגית לפתור, וארבע שעות לעשות כן. הישראלים חסרו עם תשעים אחוז של הפתרון. הגרמנים חזרו עם מאה אחוז.....של התכנית כיצד יש לעבוד כדי להגיע לפתרון.

  • עידו אש

    וואי וואי כבר נלחצתי וחשבתי שהילד צמחוני או רחמנא ניצלן טבעוני...

    • גיא

      וואו, מצחיק.
      בתיאבון שיהיו לך הורמוני הגדילה והאנטיביטיקה בסטייק הבא שלך.
      אתה לא מצטייר כאחד שיכול להרשות לעצמו בשר אמיתי.

  • סימנטוב

    שיהיה בריא!
    גם אני התחלתי שוב לראות את הסופרנוס ואחרי אחד הפרקים קראתי על שגלדונפיני נפטר לקח לי כמה שעות להתאושש.
    אצלי שני הבנים היו אלרגיים לחלב כשהיו קטנים הרגישות ירדה אבל עדיין שם.

Comments are closed.