סופרבול (פוסט חי)

לילה טוב לכולם ותודה רבה. סיכומים בהמשך השבוע

**

8:43. אני אוהב את מה שקארול עשה בהתקפה הזוץ הוא חיסל כל סיכוי של קאמבק כשנתן את הכדור בידיים של ווילסון.

***

אני חושב שאנחנו רואים פה היסטוריה. זו לא רק התוצאה. וזה לא רק חילופי המשמרות. וגם לא ההגנה הזו שלא ראיתי כמוה בשלושים שנה שאני רואה פוטבול. וזה אפילו לא ראסל ווילסון שהוא קוורטרבק ששינה את הקונספט של הקוורטרבק המובילי. זה איך בונים קבוצה. סיאטל היא המודל. (ןגם היסטוריה של מספר התפיסות הגבוה ביותר של רסיבר בסופרבול)

***

ועוד: 24 מ-34. מספרים סולידיים

**

טרגדיה

**

ועל אף התוצאה החד צדדית, מילה טובה להגנה של דנבר שהרשתה רק 13 נקודות להתקפה של סיאטל.

**

קאם צ'נסלור הוא האמ.וי.פי של המשחק עד עכשיו

***

ווז ווקר הגיע לסופרבול

***

ואפרופו התקפה היסטורית: מהלך ההתקפה הארוך ביותר של דנבר היה עבירה של השחקן של סיאטל.

***

תשע נקודות בעשרים וארבע שניות.

***

שלום פרסי הרווין

***

עכשיו אני אגיד לכם משהו על התקפות היסטוריות. ראינו כבר את ההתקפות ההיסטוריות של הפטריוטס. (ניו אורלינס 2009 היא מקרה בודד שנפגש בסופרבול נגד התקפה היסטורית אחרת). התקפה היסטורית זה מה שקייפרניק עשה בחלק מהמשחק לפני שבועיים.

***

כמה מגיבים טענו פה שההחלטה על דאון רביעי היתה נכונה. אפשר להתווכח על זה מקצועית, אבל רק אם הפיגור היה 7:29. כשאתה על האפס, מוראלית, אתה רוצה לראות נקודות על הלוח.

***

סיגריה וחוזרים (פרסומות פשוט נוראיות עד עכשיו)

**

מחצית, 0:22 וסיאטל תקבל את הכדור להתחיל את החצי השני. אני לא פוסל שום דבר היסטורי ממאנינג. אבל הכל עכשיו על סיאטל. הם צריכים לחזור לא שאננים לחצי השני ולא לשחק רק כדי להעביר את הזמן.

**

וזו החלטה פשוט גרועה של ג'ון פוקס. יש לך שלוש נקודות בטוחות להרים את המוראל של הקבוצה, ולצמצם את המשחק לשלושה פוזשנים.

**

שלוש דקות לסןף. סייפטי, שתי השמטות, שתי חטיפות. אם אני מאנינג. אני לוקח את השעון לדקה אחת. כורע ברך ומחכה שהדבר הזה יגמר.

**

ואיתות ישיר מהמגרש. אליך דורפן: "אני אפילו לא יודע אם סיאטל מעדיפה שההגנה או ההתקפה שלה תהיה על המגרש". אין ספק. המתמצת הטוב בהיסטוריה.

**

ומצד שני הגנה היסטורית. בולטימור שנת 2000 על ספידים.

***

0:22. שחקן העונה הרגילה הגדול בהיסטוריה (בעיקר עם שני משחקים נגד קנזס סיטי, סן דייגו ואוקלנד)

**

פירסט דאון ראשון ואני אוהב את מה שדנבר עושה עכשיוץ אסור לה להתפתות למשהו ארוך. הם צריכים צעד אחרי צעד.

***

0:15. ועם יד הלב. אני פשוט לא רואה את דנבר מניחה פה שלושה טאצ'דאונים.

**

זוף הרבע הראשון. אני חושב שדנבר בהלם מושלם. יש חוסר בטחון מוחלט בהתקפה, וההגנה מחזיקה אבל היא תתעייף בקצב הזה. כתבתי זמן פייטון וזה נכון. הוא חייב לעשות התאמות. וההתאמה הראשונה היא לשחרר את הכדור שתי שניות לפני שהוא רגיל.

**

אני אחזור שוב, אחרי החטיפה. אתה לא מתאמן נגד הגנה כזו. אם נראה את מאנינג האמיתי, זה יהיה רק בחצי השני.

***

0:8 סיאטל. שני נצחונות חשובים של דנבר כדי למזער נזקים, והצלחה גדולה עד עכשיו נגד לינץ'. אבל חוץ מהזריקה הראשונה, ווילסון נראה מאוד חד. זמן פייטון עכשיו.

***

ההתחלה של המשחק מבהירה היטב את תוכנית המשחק של סיאטל: הם החליטו שמשחק המסירה יפתח את הדרכים לריצות של לינץ'.

***

0:5. ואני אומר את זה אחרי העבירה המטופשת ומהלך ההתקפה הראשונה של דנבר. אני אומר את מה שאמרתי לפני המשחק. אתה לא יכול להתאמן לתיקול של קם קנסלור. זה רק בזמן אמת

***

ובינתיים הכל הולך עם סיאטל, חוץ מהג'יטר במסירה הראשונה של ווילסון. ופיט קארול יודע: נגד פייטון מאנינג, על קו העשרה יארד, אתה צריך לסחוט שבע.

***

אומהה, או מיי גוד. 0:2 סיאטל

***

אני חושב שזו התחלה טובה לסיאטל. אתה לא רוצה את הכדור בידיים של פייטון מאנינג מיד אחרי המחצית.

***

למגיב גיל שלי: התאוריות הכלכליות שלך הן אור. אבל פוטבול זה יקום כלכלי אחר.

***

שני דברים לפני שמתחילים: קראתי לפני המשחק שפייטון מאנינג מסר תחת לחץ ב-22 אחוז מנסיונות המסירה שלו במהלך העונה הרגילה. הממוצע של הליגה הוא 36 אחוז. בואו ונגיד שפה שם מותחים את המושג לחץ על הקוורטרבק. זה אומר שלפייטון מאנינג יש חמישה או שישה נסיונות מסירה ללא לחץ. זה משהו שהקו הקדמי של סיאטל, לדעתי החלק החזק ביותר בהגנה שלהם, לא יכול להרשות לעצמו.

החדשות הרעות עבור ההגנה של סיאטל:  בפלייאוף, הלחץ על מאנינג ירד ל-13 אחוז מנסיונות המסירה שלו.

ופרסי הרווין. סיאטל היא המודל החדש באיך לבנות קבוצה בליגה כרגע. בחירות מאוחרות בדראפט, החתמה של שחקנים חופשיים, קריאטיביות, משקפות של נאסא מתחת לראדר. מהבחינה הזאת פרסי הרווין הוא הנוקיה בעולם של איי פונים. הרווין עלה לסיאטל בחירות דראפט עתידיות (כולל בחירה בסיבוב הראשון), וחוזה של 67 מיליון דולר לשש שנים, כולל 25.5 מיליון דולר מובטחים.

הרווין נתן בתמורה השנה: משחק אחד. תפיסה אחת ל-17 יארד, החזרת כדור אחת ל-58 יארד. ועוד רבע משחק בפלייאוף עם שלוש תפיסות ל-21 יארד וריצה אחת לתשעה יארדים.

פרסי הרווין זכה באליפות בתיכונים. עוד שתי אליפויות בקולג'ים. הוא היה רוקי השנה ב-2009. הוא יכול להחזיר היום כל סנט ואינץ' סיכון שסיאטל לקחה עליו.

וזה מה שכתבתי לפני המשחק:

אני לא רוצה להפריז כאן, אבל בואו ונרד רגע מהעץ של ההתקפה הכי טובה מול ההגנה הכי טובה. בואו נרד מהעץ הזה ונטפס על עץ אחר, גבוה הרבה יותר. סטטיסטית, אנחנו הולכים לראות את ההתקפה הכי טובה אי פעם (במזג אוויר שמדגדג את האופטימלי), נגד הגנה שלא ראינו כמוה מאז בולטימור של שנת 2000.

אני לא רואה פה שום אפשרות חוץ מללכת על דנבר. זה לא רק מאנינג בעונת שיא, עם שבועיים להתכונן ומזג אויר אידיאלי (יחסית לפברואר בניו יורק, אלא אם הטיפות יהפכו לגשם סוער), זו בעיקר העובדה שנדמה שדנבר הגיעה לשיא בדיוק בזמן. קו ההתקפה שלה לא נתן ליריבות להגיע למאנינג, הרצים רצו, וקו ההגנה מנע מהקבוצות היריבות יארדים משמעותיים על הקרקע. זו העובדה החשובה ביותר, כי ברגע שמשחק הריצה נעצר, הגנת המסירה של דנבר לא נאלצה להיאבק באתגרים גדולים.

הנה הדבר שאני קצת סקפטי לגביו. היריבות שדנבר ראתה בפלייאוף שיחקו, פחות או יותר, פוטבול ברמה שדנבר פגשה לאורך כל העונה. (חוץ ממשחקי הבית שלה, דנבר שיחקה נגד האיי אף סי דרום ואנ.אפ. סי מזרח). היא לא ראתה משהו בסדר גודל של סיאטל. עזבו את ההגנה, מי שמנצח את בריידי ופיליפ ריברס, לא בדיוק מתכונן ליכולות האלתור של ראסל ווילסון (נגד שני הראשונים, דנבר היתה חייבת להוציא אותם מכיס המסירה, היום היא חייבת להשאיר את ווילסון בכיס המסירה). ואף אחד מששת הרצים האחוריים שהיא פגשה בשבועיים האחרונים, לא הכין אותה לפיזיות של מרשואן לינץ'.

היתרון העיקרי של דנבר במשחק הזה הוא ווז ווקר. אם יש נקודת תורפה בהגנה של סיאטל אז היא נגד הסלוט רסיבר ומשחק מסירות קצרות לאמצע המגרש. אבל אני חושב, וזו לא פעם ראשונה שאני כותב את זה, שווקר הוא שחקן שמתקפל ככל שהמעמד גדול יותר. ואני חושב שהשחקנים של סיאטל זוכרים היטב מה ווקר עשה לאקיב טאליב, ואני מצפה מההגנה הזו, בעיקר משני הסייפטים שלה, להרביץ חזק ומיד בהתחלה, אפילו במחיר של עבירות, כדי לטעת פחד ברסיברים של דנבר. אם מאנינג יוותר על משחק מסירות קצר, זה יילך לידיים של סיאטל: הקורנרים שלה הם מיירטי כדורים, ואני לא חושב שלדנבר יש קו התקפה שיכול להחזיק את בנט ואבריל מספיק זמן כדי לתת למאנינג את המסירה הארוכה.

מרוב דיבורים על הגנה והתקפה, שכחו בשבועיים האחרונים על מה שבאמת מנצח משחקי פוטבול גדולים, הקבוצות המיוחדות. לדנבר יש בועט ומרחיק בעיטות טובים יותר, אבל הקבוצות המיוחדות של סיאטל אפשרו רק 3.2 יארדים בהחזרות בעיטות. ויש להם שני מחזירי בעיטות מצויינים. אז אני חושב שסיאטל תנצח את הקרב על עמדת שדה.

אני חושב שמאנינג יודע בדיוק על מה הוא משחק היום. נצחון על הגנה היסטורית יהפוך אותו מהמוסר הכי גדול בתולדות המשחק לאחד משלושת הקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה (טום בריידי, היריב ההיסטורי, ניצח שלוש קבוצות די בינוניות בסופרבול). וזה יהיה נצחון שרשום עליו, על קבוצה שהוא הרים מתוך גימיק טיבו. והוא יעשה גם מה שג'ו מונטנה וברט פארב לא הצליחו לעשות.

מאזן של נצחון אחד ושני הפסדים, ישים את מאנינג בקטגוריה מסויימת עם קורט וורנר. למאנינג מגיע להיות הרבה יותר. לפחות בריידי, לפחות אייקמן. הוא יצטרך להרוויח את זה הלילה, ואני לא חושב שיש לו מספיק ז'יטונים בשביל קאם קאנסלור וארל תומאס.

סיאטל 24:27