האנרגיה של פייטון מאנינג (סיכום שבוע 11 באן.אף.אל)

1. 14:31 לניו אינגלנד. 10:17 דקות לסיום המשחק. הכדור אצל אינדיאנפוליס. ארבע מסירות של פייטון מאנינג ל-36 יארד, שתי ריצות ל-43 יארד. טאצ'דאון. 21:31. שתי דקות ועשרים ושלוש שניות, 73 יארד.

7:04 דקות לסיום המשחק. הכדור חוזר לאינדיאנפוליס. שש מסירות של פייטון מאנינג ל-60 יארד. ריצה אחת למינוס שני יארד. עבירה של 15 יארד. טאצ'דאון. 28:31. שתי דקות ושמונה עשרה שניות, 73 יארד.

2:25 דקות לסיום המשחק. הכדור חוזר לאינדיאנפוליס. שתי ריצות לעשרה יארד, ארבע מסירות של מאנינג ל-45 יארד. מסירה אחרונה של מאנינג נחטפת על ידי הגנת ניו אינגלנד והפטריוטס מנצחים 28:31.

ברבע האחרון הרצים של אינדיאנפוליס השיגו 53 יארד על הקרקע. בשאר המשחק הם השיגו 18. הרצים של טום בריידי נתנו לו 168 יארדים. פייטון מאנינג השיג במשחקים הזה מספרים עצומים: 38 מ-52 מסירות ל-396 יארדים שהתחלקו בין שמונה תופסים. ארבעה טאצ'דאונים. אבל אני רוצה להתרכז בעיקר בשלוש החטיפות. החטיפה הראשונה היתה טעות של מאנינג. החטיפה השניה היתה חוסר תיאום בין מאנינג לרסיבר שלו. החטיפה השלישית היא סיפור המשחק ואולי העונה כולה של מאנינג.

מאנינג כבר הוביל את הקולטס למרחק של שער שדה. שוויון והקולטס מגיעים להארכה עם מומנטום של 17 נקודות רצופות. למה מאנינג הלך על מסירה מסוכנת שהסתיימה בחטיפה? אני חושב שהתשובה היא בדברים שאמר מאנינג אחרי המשחק לגבי איבוד הכדור הזה: לא זרקתי את הכדור כפי שרציתי לזרוק אותו. הוא ביטל את הטיעון לפיו שחקן הגנה של הפטריוטס שיבש לו את הזריקה. מה שהיה חסר למאנינג בזריקה לא היה דיוק, אלא כוח.

ג'ים נאנץ שידר את המשחק הזה עבור סי.בי.אס. נאנץ הוא שדר רהוט. הוא מגיע מוכן למשחקים. ביום ראשון הוא לא הפסיק להתבלבל כשתיאר את תופסי אינדיאנפוליס: גרסון מימין, לא זה בעצם ווייט. בראון בתנועה, אבל זה בעצם רג'י וויין. ככה נראית העונה של פייטון מאנינג. הוא לקוח נוצות ועושה מהם סלט עוף.

הזריקה האחרונה של מאנינג היא זריקה של מחסור בדלק, של לנצח עכשיו. המעמסה על מאנינג השנה היא בלתי אנושית, ובגלל זה הוא המועמד מספר אחד לשחקן העונה. תסתכלו שוב על המספרים מלמעלה: שני דרייבים של 73 יארד בפחות משתיים וחצי דקות כל אחד. בדרייב האחרון היו למאנינג שוב פחות משתיים וחצי דקות. אבל היו לו 74 יארדים לעבור. משחק של יארדים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

2. ג'רי ג'ונס רחרח במשרדי הליגה לגבי העסקתו של ג'ייסון גארט כמאמן קבוע של דאלאס. ג'ונס, הבעלים של דאלאס, רצה לדעת אם מהלך כזה (גארט הוא מאמן זמני) יכריח אותו לקיים את "חוק רוני", חוק שקובע שלכל מועמדות למשרת מאמן בליגה חייב להתקיים לפחות ראיון אחד עם מאמן בן מיעוטים. חוק רוני הוא חוק מבורך, אבל הוא מאבד מערכו במקרה הזה. ג'ונס כבר גיבש את החלטתו, מדוע צריך להשפיל מאמנים אחרים, מיעוטים או לא מיעוטים, בראיון עבודה שתוצאתו ידועה מראש?

3. המקרה הזה מתחדד במקרה לסלי פרייז'ר שהחליף השבוע את ברד צ'ילדרס כמאמן מיניסוטה. אני מאמין שפרייז'ר יפיח את אותה רוח שאותה הפיח גארט בשחקני דאלאס. שחקנים ישחקו בשביל פרייז'ר, ייתנו לו את התחת כדי שיקבל חוזה אימון. אבל אם פרייז'ר, מאמן שחור, יקבל את המשרה במיניסוטה, הקבוצה לא מחוייבת לראיין אף אחד אחר.

4. וינס יאנג לא ישחק יותר השנה בטנסי. מקרה מעניין: ג'ף פישר הוא אחד המאמנים המוערכים בליגה, אבל המועדון שלו בדרך לאנרכיה. אין לי דרך אחרת להסביר את העבירות המטומטמות של הגנת טנסי שנתנו את המשחק לוושינגטון. משהו לא טוב עובר על המועדון שלך כשרנדי מוס צריך להרגיע את החברה.

הבעיה של פישר היא שהבעלים של הקבוצה באד אדאמס הוא טקסני. אדאמס הימר על יאנג בדראפט, ובעיקר רצה שיאנג יתקע ליוסטון, היריבה בבית של טנסי וקבוצה שדילגה בדראפט על יאנג. אדאמס אולי שולט בטנסי, אבל הוא עדיין גר בטקסס. הוא כבר הצהיר השבוע שפישר ויאנג יצטרכו להסתדר. מה שהוא בעצם אמר זה: לשניכם יש חוזה שנגמר בסוף השנה הבאה, ואני לא מתכוון לותר על יאנג.

למה אדאמס שומר על יאנג? כי אדאמס הוא טקסני. הוא זוכר את וינס יאנג של אוניברסיטת טקסס. הוא זוכר קוסם. אדאמס הוא מהבעלים הישנים. לויאליות היא מילת מפתח בעסקים שלו. לויאליות טקסנית אפילו יותר. הבעיה היא שיאנג של טקסס הוא לא יאנג של טנסי. באד אדאמס לויאלי למישהו שלא קיים יותר. יש רק דרך אחד לנסות להחיות את הקריירה של יאנג: להחזיר אותו לטקסס. אבל אני חושב שיש גבול גם ללויאליות של אדאמס.

5. ניו יורק ג'טס השיגו נצחון בשניות האחרונות (או בהארכה) במשחק שלישי ברציפות. יש שיגדירו זאת כווינריות. אני יותר הולך על קבוצה שהולכת על גבול דקיק מאוד. משחק הריצה שלהם מת. ההגנה עדיין לא שם. יש גבול לניסים שמרק סאנצ'ז יכול לחולל. אני חושב שלגבול הזה קוראים סיבוב שני בפלייאוף.

6. ההגנה של יוסטון, 16 שניות לסוף המשחק, לג'טס אין פסק זמן. המגן הפינתי מאפשר מסירה של 42 יארד לבריילון אדווארדס, ואז הודף אותו מחוץ למגרש ולעצירת השעון. אולי טכניקת ההגנה הגרועה של השנה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

7. דרל ריווס, מגן הפינה של הג'טס, נגד אנדרה ג'ונסון, הרסיבר הכי טוב בליגה: ארבע תפיסות ל-32 יארד. קו הגנה אחורי של איש אחד.

8. אד ריד וריי לואיס שוב חטפו כדורים השבוע, אבל האם יש מישהו עם יחוש ריח יותר מפותח לכדורי היריב מאשר אסנטה סמואל של האיגלס?

9. זו אחת ההגנות הגרועות בקריירת האימון של ביל בליצ'יק, אבל זו הגנה שמזכירה לי במימד אחד קצת את ניו אורלינס של העונה שעברה: זו הגנה מאוד אופורטיוניסטית.

10. ג'קסונוויל איבדה שישה כדורים נגד קליבלנד ועדיין הצליחה לנצח, שוב, בשניה האחרונה. היא בדיוק ההפך מהג'טס: היא מנצחת משחקים שהיא ממש לא אמורה לנצח אותם. פתאום איבוד הכדור של פייטון מאנינג נהפך לקריטי. מהבית הזה תעלה רק קבוצה אחת וג'קסונוויל כרגע מובילה על פני אינדיאנפוליס ועם לוח משחקים נוח בהרבה.

11. ברט פארב לא יפרוש בסיום העונה. יש לו עדיין 29 קבוצות שהוא יכול להשניא את עצמו עליהן.

12. הסנוקרת של ריצ'רד סימור לפנים של בן רותליסברגר זיכה אותו בהרחקה מהמשחק ובקנס של 25,000 דולר מהליגה. אני חושב שאם זה היה שחקן אחר בצד השני של הסנוקרת הקנס היה קצת יותר גדול. סימור עשה כאן צדק פואטי. אני חושב שכמה ארגוני נשים אמורים לשלם בשילו את הקנס.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

13. פתאום גרין ביי הפכה לדארלינג של הליגה. בצדק. בשלושת המשחקים האחרונים נגד דאלאס, ג'טס ומיניסוטה, הם הבקיעו 85 נקודות ונתנו רק עשר נקודות. גם הקוורטרבק ארון רודג'רס התחיל לקבל אזכורים במירוץ לשחקן המצטיין של העונה.

פרט פיקנטי בקשר לרודג'רס. בדראפט 2005 הוא היה אחד משני הקוורטרבקים הבכירים בדראפט, ביחד עם אלכס סמית. רודג'רס חיכה וחיכה, נעלב והושפל עד שנבחר במקום ה-24 בדראפט על ידי גרין ביי. אלכס סמית נבחר ראשון על ידי סן פרנסיסקו. למתאם ההתקפה של סן פרנסיסקו באותה שנה קראו מייק מקארתי, כים המאמן הראשי של גרין ביי.

14. ושלושה הימורים מהירים למשחקי חג ההודיה: ניו אינגלנד לא תתקשה בדטרויט 13:27. לסינסנטי אין מה למכור נגד הג'טס, אבל היא תשחק על הגאווה שלה בהפסד 20:30. וניו אורלינס תחזיר את דאלאס למציאות 31:37.

24 Comments

ברק 25 בנובמבר 2010

עד כמה שאני יודע "חוק רוני" לא חל אם מקדמים מישהו מתוך הארגון.

איתי נ. 25 בנובמבר 2010

לפי פיטר קינג אתה טועה – http://sportsillustrated.cnn.com/2010/writers/peter_king/11/21/monday-morning-qb-week-11/index.html

לא זוכר איפה קראתי, אבל מישהו נתן הנמקה שהראיונות האלה לא רק מאפשרים למאמנים להתקבל, אלא גם נותנים להם נסיון בראיונות

ברק 25 בנובמבר 2010

אתה צודק, צריך לדייק (אני שונא משפטים):

The one exception occurs when a club has made a prior contractual commitment to promote a member of its own staff and no additional interviewing takes place

הם פתורים מזה רק אם הובטח לו זכות ראשונים (או ממש את התפקיד) לפני שהוא הושכר ובתנאי שהוא שייך כבר לצוות אימון של אותה קבוצה.

עומרי 25 בנובמבר 2010

נו, הרי זה דרך טיעון שהולכת עם מאנינג כבר שנים.
תראו איזה מדהים הוא, איך הוא כמעט מצליח למרות שאין לו הגנהמאמןתופסים

כן, הוא קווטרבק עצום. כאוהד פאטס שיקשקו לי הביצים בדרייב האחרון. ראיתי את ההשפלה קרובה ומוחשית. אבל מדוע אתה טוען שהוא משחק העונה בלי תופסים. רג'י ווין לא בעונת שיא אבל הוא לחלוטין עדיין נכנס בכל רשימת טופ-8 של תופסים שתנסה להרכיב.
ב-2006 בריידי נאלץ למסור לחבר'ה כמו קולווין וג'אבר גפני ברגעים הכי מכריעים של העונה רק כדי שהתקשורת תספר בסוף שהבלוף שלו התפוצץ. אף אחד לא שקל להעניק לו MVP על עונה סטטיסטית נהדרת עם תופסים ברמת IFL.

במסירה האחרונה לא היה שום הגיון. זו הייתה מסירה ברט פארבית במובן מלך האינטרספשנס של הביטוי.
קורה. אבל אין סיבה לייפות את זה ולתרץ את זה בסיפורי לחץ למיניהם.

עם שנאתי אליו כי רבה אני מודה שלמאנינג הגיעו לפחות שלושה מארבעת תארי הMVP שלו. בעונה שעברה לא חשבתי שהגיע לו. כמו גם בסופרבול בו זכה.
אם הוא יזכה בתואר בעונת 11-12 נצחונות של הקולטס אפשר בכיף לשנות את מתכונת הבחירה ולהעניק את המושכות בלב שלם לראשי פיפ"א.

גיל 25 בנובמבר 2010

הנקודה היא לא רק איזה תופסים יש לך אלא גם כמה אתה משחק איתם. כל שבוע מאנינג עולה עם חבורת תופסים אחרת. מישהו שמע לפני העונה על טמה? ומה עם בלייר וייט שלא נבחר בדראפט השנה ופתאום תופס 2 ט"ד? אלו דברים בלתי נתפסים. עם תופסים חלשים אבל קבועים אפשר לעבוד אבל איך בדיוק עובדים עם שחקן כמו קולי שאי אפשר לדעת מתי הוא משחק ומתי לא ולכן אי אפשר לבנות שום תוכנית משחק? וההבדל המשמעותי מהפטריוטס שהזכרת הוא שהקולטס משחקים התקפה חד מימדית. כולם יודעים את זה ועדיין לא יכולים לעשות נגד זה הרבה רוב הזמן.

עומרי 25 בנובמבר 2010

בפאטס שהזכרתי לורנס מארוני היה הרץ הראשי. ועל זה אומר דרשני.
לא היה שם גם טייט אנד ראוי, עם כל אהבתי לווטסון הנשמה.

גיל 25 בנובמבר 2010

ועדיין הם רצו יותר אבל הייתה להם את ההגנה הכי טובה בליגה כך שהם לא היו צריכים לייצר נקודות בצורה מטורפת. הבעייה עם אינדי שבמשחקים נגד קבוצות חזקות אינדי תמיד רודפת אחרי הקבוצה שמובילה. כשאתה יודע שההגנה שלך לא מסוגלת לעצור כלום יש במצב כזה לחץ אדיר על פייטון להציל את המולדת. תשווה את זה למצב שבריידי צריך להוביל קבוצה לשער שדה שמנצח משחק.

עומרי 25 בנובמבר 2010

הייתה להם כבר אז הגנה מבוגרת שהתמוטטה מול הקולטס בגמר ה-AFC ולא הבריקה גם בשנה שלאחר מכן.

אברהמי 25 בנובמבר 2010

עומרי, אין לפייטון מאנינג התקפה. מה שהוא הוא עושה השנה בלי רסיברים, בלי דאלאס קלארק בלי רץ אחורי בכלל לא קשור למציאות

גיל 25 בנובמבר 2010

אני דווקא חושב שהמסירה האחרונה לא הייתה של חוסר דלק אלא של עודף רצון, להראות לכולם שהוא יכול לתת את המסירה הבלתי אפשרית (ובלתי הכרחית) שכשהמשחק על הליין.

אני חושב שהשנה רואים את קצה גבול היכולת שלו ונקודת השבירה. יש גבול כמה אפשר לשחק בלי תופסים. גארסון לא אמין, קלארק גמר את העונה וקולי משחק 5 דקות ונפצע. היחיד ששם זה וויין והוא גם זה ששומרים אותו הכי טוב.

הקבוצות הטובות בליגה כרגע לטעמי הן גרין ביי, בולטימור ופיטסבורג. הג'טס הם די בלוף ואני מסכים איתך שזה יתפוצץ להם בפנים. מעניין אגב שלפני חודש כולם אמרו כמה הAFC חזק בצורה חסרת פרופורציות. אבל תראה את פילדלפיה, אטלנטה ואפילו שיקאגו (שלא לדבר על ניו אורלינס שחוזרת לעצמה). זו העונה הכי מטורפת שאני ראיתי ושום דבר לא יפתיע אותי אני חושב.

עומרי 25 בנובמבר 2010

עודף רצון כפי שהגדרת=מסירה ברט פארבית.

הפלייאוף בNFC צפוי להיות המטורף ביותר זה שנים. אין לי מושג מי תצא משם מבין הפקארס האיגלס הפאלקונס וגם הסיינטס אם יהיו שם.
פשוט מדהים.

המשחק שבוע שעבר בהיינץ פילד קצת שינה את ההתייחסות שלי לסטילרס כטים טו ביט ב-AFC, נכון שזה רק משחק אחד אבל זה משחק שהם היו חייבים לנצח.

אברהמי 25 בנובמבר 2010

גיל, אני חושב שהמבירה האחרונה היא שילוב של "הוא נגמור עם זה" ואי הכרת הגבולות הפיזיים שלו. ושיקגו? שיקגו?

גיל 25 בנובמבר 2010

ואגב, סליחה שאני מערבב קודש בחול, אבל נראה שלברון הביא את הquitting שלו לסאות' ביץ', ממש קופי מהמשחק ההוא נגד בוסטון בסוף.

אריאל 25 בנובמבר 2010

משהו אחד לחשוב עליו לגבי פייטון – במשך שלושה דרייבים הוא מצא את הרסיברים שלו בלי שום בעיות, כולל כל האנונימיים למינהם (וויט לשני ט"ד), אבל פתאום בחטיפות באים עם התירוץ של – הוא לא מכיר אותם, הם חדשים?
עם רג'י וויט הוא משחק שנים, עם פייר גארסון כבר שנה שניה ואפילו טאמי היה השחקן שקיבל הכי הרבה כדורים בליגה בשלושה משחקים מאז שדאלאס קלארק נפצע. התירוץ הזה בעייתי.
מה לעשות, עשה טעות, קורה. הבעיה אצל פייטון שזה קורה די הרבה בקריירה שלו

עומרי 25 בנובמבר 2010

גארסון גם היה נהדר בעונה שעברה, כשהקולטס שרפו את הליגה.

אילי מנינג 25 בנובמבר 2010

אני מקווה שהוא ישחק עם רג'י ווייט רק בעוד הרבה מאוד שנים. אריאל – טעויות שלו הם חלק מהניסיון שלו לנצח משחקים. בשנים שהוא לא עשה טעויות הוא גם לא ניצח שום דבר חשוב. ובאופן כללי, לא להעריך את מה שהוא עושה השנה זה רק בגלל רגש.

גיל 25 בנובמבר 2010

ואולי, רק אולי, ההגנה של הפטס למדה מזה שהוא שרף אותם קודם? האמת אפשד לבנות תלי תלים על המסירה הזו, לדעתי זה נובע מעודף אמביציה להוכיח לכולם במקום ללכת על המהלך הבטוח. היה להם ים זמן על השעון לעשות כל כך הרבה דברים אחרים.

גיל 25 בנובמבר 2010

גארסון השנה פחות טוב ומשמיט הרבה כדורים בטוחים. טמה פחות טוב מקלארק והראו בESPN איך הוא עדיין לא למד להשתחרר מספיק טוב מהסייפטיס. היחיד שלפייטון הייתה איתו כימיה השנה חוץ מויין זה קולי והוא פשוט שביר.

אברהמי 25 בנובמבר 2010

אריאל, החטיפה השניה שלו היא לגמרי חוסר תיאום עם הרסיבר.

כח הגברה 25 בנובמבר 2010

לא הבנתי את הטיעון בסעיף 6 "ואז הודף אותו מחוץ למגרש ולעצירת השעון". אחרי שאדוארדס תפס את הכדור (אכן לא הגנה מופלאה) – היתה דרך להפיל אותו בתוך המגרש? הרי אם המגן היה עוזב אותו, אדוארדס היה רץ לטאצ'דאון (ובסיכוי נמוך יוצא החוצה בעצמו, אם היה מאבד שיווי משקל).

אברהמי 25 בנובמבר 2010

כוח הגברה, המגן היה אמור לשמור בינו לבי קו האורך, זאת אומרת שהתפיסה תתבצע כלפי סייפטי. זאת אמורה להיות הטכניקה כדי שהכדור יישאר בתחומי המגרש והשעון לא יעצור. אני חושב שלג'טס היו פחות מעשר שניות כדי לבצע את התרגיל הבא שלהם.

כח הגברה 25 בנובמבר 2010

הבנתי. כלומר, הביקורת היא על המיקום לפני התפיסה, לא על ההדיפה (מחוסר ברירה) מחוץ למגרש אחריה. מסכים.

ניינר 25 בנובמבר 2010

פייטון באצילות האופיינית לו לקח אחריות על האינטרספשן בסוף ולא ניסה להאשים אף אחד. אני לא אוהד שלו או של אינדי אבל שוב ושוב מוריד את הכובע בפני השחקן הנפלא הזה שהוא גם ספורטאי ענק. השנה הוא מוציא מים מהסלע וחוזר ומזכיר איזה ק"ב ענק הוא. אני חושב שלמרות הכל אינדי תגיע מהבית הזה לפלייאוף וזה יהיה אחד ההשגים הגדולים בקריירה של פייטון.
לגבי באד אדאמס, לדעתי אם הוא יכפה את יאנג על פישר, פישר יעזוב ולא תחסרנה לו הצעות עבודה. ההפסד יהיה כולו של אדאמס והטייטאנס שייתקעו עם יאנג הפרימדונה לעוד שנים בהם יראו פלייאוף רק בטלויזיה.
אברהמי, הפרט הפיקנטי שלך שורף כמו מלח מהגיהינום על הפצעים. זה פרט פיקנטי? זו החלטה אומללה שדפקה את הניינרס לעשר שנים לפחות!

גיא זהר 25 בנובמבר 2010

אם תורידו לביג בן את המצחייה ההפוכה, תוסיפו כמה שנים וקרחת תקבלו אורי בר לב.

Comments closed