המספרת, בסאחי, בפרספקטיבה של יומיים

ערבוב, גלגול, פילטר, הרטבה, סגירה, הידוק, נעילה.

בהתחלה מגעים הדדיים, בודקים את השטח ואחד את השני. בלי הצפצופים של שיירת המכוניות שליוותה את החתונה הטורקית, היינו מתעוררים אפילו יותר מאוחר. סופשבוע באמסטרדם, בלי הילדה. יש גירוי שמתעצם, אבל אפשר להתנגד.

ואז, בדיוק כשאתה שואל את עצמך אם אתה זקוק לחידוש מלאי במחצית, זה מכה בך, משום מקום. שוער הולנדי, נגיחה בריטית, אמן וולשי, עצירה  פורטוגזית, כדור ברשת אמירות ערבית.

אתה מרפה, נותן לזה להתפשט, אתה לא מפריע להגנות שלך לקרוס, וcלי שאתה מוכן פתאום מגיעה לך חרדה, בדמות מפלצת סרבית והסאנצ'ו פאצ'ו שלו, ספרדי שהמזל מתמגנט לו לגב. עכשיו אתה עמוק בכיתה של "איך, לעזאזל, אני יוצא מזה".

77:09. ברבאטוב, גיגס, בארבטוב, רוני שמנסה להחזיר לברבטוב, אבל מחטיא במעט. "רוני טוב", אתה אומר למארח שרואה איתך את המשחק. "אבל הוא נהיה טוב כמו פועל טוב. הניצוץ הלך". ברבאטוב רץ אל הכדור עם גבו לשער ומוותר בשניה האחרונה לטובת סקולס שמגיע בריצה ומשחרר ימינה לנאני. 77:14.

נאני מנשק את הכדור פעמיים על הלחי, אחת לכל לחי, ומרים למרכז. בדרך הכדור עוד נוגע במגן של הסיטי. אין הרבה תקווה כאן, היינו חושך בהגבהות בשבת.

השחקן שאיבד את הניצוץ עוזב את הקרקע עם גבו לשער. 77:19. מה שרוני עושה עכשיו, זה טקסט בוק של קליעת ניתור, אם מסתכלים על כל המהלך הזה מלמטה למעלה. הוא מגיע לשיא הגובה, ומשחרר את הכדור כשהרגל שלו נמצאת הכי גבוה באוויר. אני לא בטוח שיש הרבה שחקני כדורסל שהיו מגיעים לאותה רמת דיוק עם הידיים שלהם, וכדי לשחזר את דרגת הקושי של רוני, הם יצטרכו לקלוע עם המרפק.

אני גונב משפט מחבר: "כגברים, זה הכי קרוב שנגיע לאורגזמה רב-פעמית".

יש סיבה אחת, או מיליון, ש"חלום טנג'ירי" של "בארני'ס פארם" זכה השנה באליפות הקאנאביס. זה באדיבותו.

געגועים לאייטיז (ביקור בליברפול)
הפרישה של רונאלדו

15 Comments

מנחם לס 14 בפברואר 2011

אני לא הייתי זקוק ליומיים להבין את גודל המספרת. לכן כתבתי מיד בפוסט של רונן שלדעתי היה זה אחד השערים הנהדרים ביותר אי פעם, אם לא הגדול שבהם: המסירה באה ממרחק קצר יחסית. בד"כ מספרת נעשית מהרמה רחוקה מצד המגרש ואז יש זמן לחשוב, להחליט, ולבצע. כאן כל הדברים הללו נעשו תוך חלקיק שנייה, ובצורה מושלמת: לא רק ההתרוממות, אלא עליו היה גם להסתובב לעבר הכדור, והוא בעט אותו בעומצה, לפינת השער. וזה לא היה על שפת הים בחוף הכרמל: זה היה במשחק חשוב ששודר לכל העולם, והיה זה גם שער נצחון.
כיצד שלא תסתכל על זה, זאת היתה ממש שלמות!

יופ כהן 14 בפברואר 2011

אברהמי עזוב אותך שטויות-לך תעשן באבלגאם של הרוקרי בהארלמשטראט פינת הניוונדייך-דש לתומס

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 14 בפברואר 2011

אני לא אוהב את הרוקרי, אבל הייתי על הרלםשטרט, פצצה של רחוב

תומר ש 14 בפברואר 2011

נפלא

ניינר 14 בפברואר 2011

סילבר הייז בסייברי ביורדאן. אליפות!

בני תבורי 14 בפברואר 2011

שם ורק שם.

סימנטוב 14 בפברואר 2011

:)

גיל 14 בפברואר 2011

המסקנה היא שצריך לדאוג לאברהמי לכמות מספקת של חומרים אסורים כדי שימשיך לכתוב פוסטים משובחים.

נעל קרועה 14 בפברואר 2011

חבוב אתה גאון
ג"וינטים כדי לעבור בשלום את משחקי היוניטד
איל לא חשבו על זה קודם?

דורי 14 בפברואר 2011

מצוין!

D! 14 בפברואר 2011

ואני חשבתי שבברלין מותר חמש עשרה גרם ואין בעיות.
ואם כבר אמסטרדאם, בטוח שהמקום הכי טוב זה הכי רחוק מהתיירים.
אם כי ביקור באליפות העולם תמיד מעודדת.

צור שפי 14 בפברואר 2011

ואילו אני קרתן שכמותי שומר אמונים לזהבי (ערן, לא ירון). אולי זה בגלל שאני לא מעשן.

תומר חרוב 15 בפברואר 2011

עם כל הסטלה שבעולם, המספרות של רוני וזהבי לא מתקרבות לזו של אלירן עטר מול האימפריה מנתניה(ושאף אחד לא יגיד לי שזה לא משחק גדול). הייתי בבלומפילד וראיתי את עטר עף באוויר.
ובלי קשר, חומר מעולה, פוסט מעולה.

בלינדר 15 בפברואר 2011

גם בניו יורק אפשר להשיג חומר נאה אבל רק אם הוא מגיע מקליפורניה בדרך לא דרך. מתאים לי לחזור לעוד כמה שנים באורגון רק בשביל החומר שמגיע משם.

Comments closed