גלויה מרומא

מתישהו, אחרי שאתה סופר שבע חנויות אוכל מתוך עשר, אתה מפנים שחצי מהעולם המערבי הולך למסעדה איטלקית שהוא הולך לאוכל בחוץ, ושפסטה ופיצה הן שתיים מההתמכרויות הכי בסיסיות וראשוניות שלנו, אז מה הפלא שכולם אוכלים פה כל הזמן.

הפנתיאון מרגש כמו הכותל, וגם המזרקה הזו והמדרגות הללו, ומתישהו אתה צועד ברומא ואתה אפילו לא מבזבז מבט על מבנים שבערים אחרות היו אטרקציית התיירות מספר אחת.

ועדיין, הארכיטקטורה הכי מרגשת ברומא הם המקומות שבהם יש ריק גדול. בפאקינג אמצע העיר. הייתי נושם שם נשימות גדולות, אם לא הייתי עסוק בללקק עוד ג'ליטריה.

והטיפטופ שהגברים לבושים.

וזה שלכל ג'יפה ליגה ד' יש יותר סטייל מדוגמנית שער ב"ווג" עם צעיף וגרביים תאומות שיוכיחו את זה.

וחמישה קפה בעמידה, שמשאירים רק טעם של עוד.

וההוא שלש את הבצק של הפיצה, עם חולצת טריקו לבנה ושרוולים מופשלים ומגולגלים מעלה.

פאקינג ארבעה ימים ברומא לא יכולים לשחרר את ההצפה הזו.

והמחשבה המעיקה: עם כל היופי והאסתטיקה הזו, איך הם הגיעו לכדורגל דכאון כזה.

על האפשרות שמכבי תל אביב תאלץ לשחק ביום הזכרון
בלאט II

10 Comments

B. Goren 1 באפריל 2011

אברהמי, אלוהים לא נותן את הכל לאף אחד. גם לא לאף אחת.

דביר 1 באפריל 2011

תשמע.
מ-ד-ה-י-ם
פוסט אדיר

תומר חרוב 1 באפריל 2011

לדעתי זה לא כדורגל דיכאון(היום כן אבל לא בכללי) אבל זה בגלל שיש באיטליה יותר מאת האסתטיקה שכן מוצאת את מקומה בכדורגל האיטלקי(תמיד יש איזה באג'יו,טוטי,ריברה,מאצולה).
אני קראתי פעם שהכדורגל האיטלקי ההגנתי משקף את תפיסת העולם הנוצרית, לפיה יש לסבול בחיים(המשחק) על מנת לחגוג בחיים אחרי המוות(הניצחון).

שלו 1 באפריל 2011

רומא, א.ס. רומא היא הניגוד המוחלט לכדורגל האיטלקי המשעמם,
הגנה היא מילת גנאי, רשימת השחקנים האטרקטיביים של רומא (אבל גם של לאציו) היא מרשימה. כל שחקן זר גדול באיטליה עבר בצורה כזאת או אחרת דרך רומא. עד שסירסו אותם ביובה, אינטר או מילאן. הבעיה היא הניהול, רומא העיר היא דוגמא מצויינת לחוסר ניהול. החל בויה דל אימפריאל שנבנתה על חורבות האימפריה שנבנת ע"י מוסוליני ומי יודע כמה מוצגים היסטוריים הרסה. לפי החוק של כמה ששער הניצחון גדול ומפואר יותר ככה הקיסר היה חסר חשיבות ובעל בעיות גדלות.

יום ראשון יובה מגיעה לאולימפיקו, בספק אם נשארו כרטיסים, מי שעובר ליד קפה העונה לשם לוטומטיקה ומצליח להשתחל לתור הכרטיסים (רק ככה אפשר לקנות כרטיס) יש סיכוי שיזכה לראות פעם אחת את האולימפיקו מלא.

וכן ברומא לא לוקחים אליפויות יותר מדי, אבל כשלוקחים יש חגיגה.

אור שחולם להיות אלבס 1 באפריל 2011

תכלס

צור שפי 1 באפריל 2011

אם אתה שותה חמישה ספלי קפה קטנים כאלה ביום אחד אתה צריך להיזהר מהרעלה, זה מרוכז בטירוף. אני אוהב קפה ואחרי שלושה רצופים כאלה ברומא התחילו לי דפיקות לב בעוצמה שפחדתי מאיזה התקף.
לגבי הכדורגל האיטלקי שמעתי פעם שחקן, לא זוכר מי, שאמר שהכי כיף להחליף חולצות עם שחקנים אילטקים בסוף משחק כי כולן מריחות מאראמיס.

בלינדר 1 באפריל 2011

לא יודע מי היה הכדורגלן אבל זה בטח לא היה פליקס חלפון שלפי השמועות היה מוכר את החולצות שקיבל משחקנים בסוף משחק בשוק לכל המרבה במחיר

בני תבורי 2 באפריל 2011

אראמיס זה כל כך אייטיס'…לא השתנה משהו מאז?

צור שפי 4 באפריל 2011

אני מניח שהשתנה, זו רק אינדיקציה לתקופות הגיאולוגיות מהן מגיע הזבל שמתאכסן בתאי המוח המתמעטים שלי.

סימנטוב 2 באפריל 2011

יפה עכשיו אתה ממשיך להודו ואירי זה לבאלי?
המצחיק שבאיטליה מחשיבים את אילי ולוואצה כ'ח#רה תעשייתי'

Comments closed