באטרקאפ מנגבת חומוס? קונסיוובל!

 

(לסבים מספרי הסיפורים לנכדים החולים)

**

חודש אחרי שהתגייסתי התחילה האינתיפאדה. אני מדבר כאן על האינתיפאדה, עם הה' לפני האינתי. לא האינתיפאדות צעצוע עם קצינים שקעקעו למוח שלהם את כל התקדימים המשפטיים, ועם טלפון סלולורי עם חיוג ישר עם רינגטון של הפיוג'יס לפרקליט שלהם. אני מדבר על אינתיפאדה של משתפי פעולה תלויים בקבטייה, ומקררים שנופלים על סיורים בשכונת שבורה ברפיח.

אני מדבר על: עפולה, אוטובוס של ילדים בני 18, מפקד מחלקה דתי, סמל קיבוצניק, מפקד כיתה ערס מראשון. והוראות מאוד ברורות על איך פותחים באש. מרססים על האבן הראשונה, בבקבוק תבערה יוצאים מהאוטובוס וממשיכים לרסס. אז ריססנו, בהתלהבות של ילדים שהמציאות הגשימה להם את כל חלומות הילדות שלהם ריססנו, ריססנו כאילו שמישהו צייר צלב קרס על כל מטרה, רק שאף פעם לא היו מטרות. כל נסיעה לבסיס האימונים היתה צפויה כמו התנהגות של גרב במכבסה.

ריססנו. לא ידענו שלאבק שריפה יש את התכונה המחורבנת הזו של לעוף קדימה ואחורה. להרוג מקדימה, ולשרוף, לאט לאט, את אלו שעומדים מאחריו.

**

אחרי שנה וחצי בצבא עברה המשפחה שלי, הרסיסים שנשארו ממנה, מעומר למיתר. זה היה מעבר משמח למדי עבורי, גם בגלל שלא יכולתי לסבול מצב צבירה של יישוב שהרגיש לונג איילנד וכולה היה פרבר של באר שבע, גם בגלל שבעומר הבנתי בפעם הראשונה שאני שחור ושזה קצת דפוק להיות שחור (תודה ליוסי, אבא של דלית פארן, על ההסבר), ובעיקר בגלל שאף אחד עוד לא ידע איפה מיתר נמצאת על המפה (בעיקר כי מיתר עדיין לא היתה על המפה). עובדה שאיפשרה לי במשך חודשיים שלמים לחזור לצבא בימי ראשון באיחור של שעות אחדות בתירוצים של טרמפים ותחבורה ציבורית ממיתר.

את השעות הללו של יום ראשון הייתי מנצל לנסיעה קלה לתל אביב, וכניסה אינסופית לסרטים (בפעם היחידה שהרשתי לעצמי פעילות תרבותית אחרת, זה היה כדי לראות את רמי הויברגר מעלה את "תעתועון" בהצגת יחיד). ספגתי הרבה בררה אמריקאית ברב חן החדש וברגע שזה הציף אותי הלכתי לקולנוע פריז הי"ד. אני זוכר את "בלייד ראנר", ואני זוכר הליכה של שעות, שוטטות לשום מקום, מוכה בהלם, אחרי הסוף של "המולה וזעם".

בראשון האחרון שלי הלכתי לסנטר. הצגה ראשונה, בקולנוע למטה: "ווילו והנסיכה". הצגה שניה, בקולנוע למעלה: "הנסיכה הקסומה". הצגה שלישית: "הנסיכה הקסומה", עשרים דקות אחרי סיום הראשונה. זה היה רוב ריינר לפני שהכיר את מג ריאן, מסוג הסרטים שאפילו בילי קריסטל לא מפריע להם. ורובין רייט, באטרקאפ, האשה היחידה בהוליווד (אולי גם דיאן ליין) שיודעת להתבגר בכבוד.

אחרי הנסיכה הקסומה המפקדים שלי מצאו בדיוק איפה מיתר נמצאת וגם את התלושים מבתי הקולנוע. הפתרון היה מושלם: אברהמי יוצא בשישי ועד ארבע בצהריים הוא חייב להביא הוכחות מהכספומט בתחנה המרכזית בתל אביב שהוא עדיין שם. ביום שבת בלילה הוא בבסיס. אני, אני רק הלכתי מבסיס לבסיס, מעמדת שמירה אחת לשניה, מחברה ליזיזה וחרטתי על כל בלוק שהייתה לי גישה אליו: "איניגו מונטויה היה פה". ושמתי תמונה של רובין בחלון עם הניילון בארנק שלי.

**

קצת אחרי שחזרתי לארץ, ב-96', נכנסתי למערכת של עיתון העיר וביקשתי לכתוב. ניצה, מזכירת המערכת הכי מיתולוגית בתולדות העיתונות העברית (רק מי שמכיר מבין), הפנתי אותי לחדר של עורך הספורט. דפקתי בדלת. כ-כ-כ-כ-כ-כ-כ-ן, עם דגש על ההברה הראשונה. נכנסתי, סיפרתי לו שאני בכלל מעולם הפרסום, שהייתי הבן אדם היחיד בפלנטה שעשה מנוי לעיתון העיר כשהוא חי בניו יורק. אמרתי לו שאני חייב לכתוב, אבל בעצם אמרתי לו שאני צריך לנשום.

הוא ביקש ממני לשבת במסדרון, ליד המחשב עם החיבור הדינוזוארי לאינטרנט. מימיני ישבה ציפורה. מהעבר השני של הקיוביקל ישבו הצעירים, עודד שלום וחיים ושדמי. אחרי איזה רבע שעה התיישב לידי חתיכת טיפוס והתחיל לדבר אתי על ספורט. אני חושב שדיברנו כמעט שעתיים על ספורט. כשדיברנו על ספורט, אני מתכוון שהטיפוס הזה חקר אותי על ספורט. אם אתם רוצים לדעת איך זה הרגיש, אז תנסו לפתור את החידונים של דורפן, אבל עם ידיים קשורות מאחורי הרגליים והטבעה בבאר מים כל כמה דקות. על החגורה של הטיפוס היו תלויות כבר הגולגולות של כמה וכמה אנשים די מוכשרים שלא עברו את חקירת השב"כ שלו. ככה זה הרגיש.

כמה דקות אחרי שסיימנו את השיחה בינינו, ניצה באה אלי, עם המגע שלה, ואמרה לי להיכנס לחדר של העורך, ופולמן שיחק עם הזקן ואמר לי שדורפן, החוקר, חושב שזה יהיה ראוי אם אני אתחיל לכתוב למדור. ככה הם דיברו אז שמה, לקח לי זמן ואת איריס מהארכיון כדי להבין את השפה הזאת.

וכדי לא להלאות אתכם בסיפורי התקופה אומר עוד רק זאת: שוקן יכול לסגור מאה עיתונים שמאיימים עליו להתעסק בעצמו, אבל זכרונות הוא לא יכול לשדוד.

**

לפני חודשיים צילמו סרט בברלין, סרט של במאי ישראלי מעוטר בעיטור גלובוס הזהב, מההפקה הזמינו אצלי 13 קילו חומוס. פולמן יצא כל חמש דקות מהבאר שבו צולמה הסצינה והסניף אסטמין מהמחנק. הוא הזמין אותי פנימה להסתובב על הסט ומאחורי הקלעים ורובין רייט ישבה שם במיני ועישנה סיגריה דקיקה. עדיין מסוג הנשים שצוות המאפרות והמצלמה עושות לה רק רע, עם חיוך אמריקאי ענק ועצב בעומק של העיניים.

אחר כך היתה הפסקה, ועשרות אנשים הזמינו חומוס, פולמן הזמין אחת, ועוד אחת וביקש שאלוהים יברך את אברהמי. ואז עוזרת הבמאי נכנסה ואמרה שבאטרקאפ רוצה חומוס. עשיתי סיבוב מאוד נדיב עם השמן זית מלמעלה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

דה באזר בפייסבוק

ועוד על שחר: למה הוא יחיד בדורו (דרור רייכר)
נהר של דמעות

81 Comments

אופיר 26 ביוני 2011

ענק.
מלמעלה ועד למטה.

לזה אני מתכוון כשאני מדבר על closure.

יריב ס 26 ביוני 2011

אין מילים מלבד פוסט מקסים ומרגש ואין על באטרקאפ והנסיכה הקסומה, הסרט הכי מתוק ומקסים בכל הזמנים!

אופיר 26 ביוני 2011

זאב,

לא כל דבר שכתבת אי פעם אהבתי, לפעמים הרגשתי שמתוך איזה זעם פנימי אתה עסוק בעיקר בהשתלחויות, אבל הטור הזה כמו גם הקודם על נוביצקי הם הוכחה, לדעתי, שאתה במיטבך כשאתה כותב על אהבה.

זאב אברהמי 27 ביוני 2011

אופיר, אתה צודק וזה גם הסוד של החומוס.

ירון ב. 26 ביוני 2011

זאב, אני מקווה שהכל בסדר איתך כי אתה בזון לא רע בכלל.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 27 ביוני 2011

ירון, אני חייב להודות שלא הבנתי את ההקבלה. אבל תודה

amit pros 26 ביוני 2011

פשוט נהדר.

ירון 26 ביוני 2011

מצחיק, בדיוק ראיתי את קארי אלווס בסרט הדבילי של פורטמן וקוצ'ר ונזכרתי בחוויה הקסומה של הצפיה הראשונה שלי בנסיכה…

חכם בדיעבד 26 ביוני 2011

בשביל פוסטים כאלה אני קורא את דהבאזר.
תודות.

צור שפי 26 ביוני 2011

בונבון

Cabrio 26 ביוני 2011

באטרקאפ הזאת. מאז שראיתי את הנסיכה הקסומה, אני משתדל לא לראות תמונות שלה מיותר משנתיים אחרי הסרט, היה במראה שלה אז משהו נורא.. נסיכותי.

טקסט נהדר זאב, אתה בשיאך.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 27 ביוני 2011

קבריו, היא עדיין נסיכה עם נגיעות של מלכה

גיל 26 ביוני 2011

פשוט מאסטרפיס, מייצאים גם את החומוס שלך?

זאב אברהמי 27 ביוני 2011

גיל, מה המיקוד שלך?

גיל 27 ביוני 2011

מיקוד במערב ארה"ב. אם אתה באמת עושה משלוחים אני אשלח לך באימייל.

איתן בקרמן 26 ביוני 2011

זאביק, שוב הוכחת שהכותבים הכי טובים, בכלל, הם כותבי הספורט, ולא משנה מה הנושא.ופולמן לא התחיל מכתיבה על ספורט? בשביל טקסטים כאלה אנחנו קורעים את עצמנו על דה באזר.

וזאת ההזדמנות להדליף שדורפן סיפר לי, בסוד, רק ביני ובינו, שהחומוס שלך הוא לא מהעולם הזה.

דניאל 26 ביוני 2011

נפלא

בלינדר 26 ביוני 2011

סחטיין, סחטיין אבל את הפרט הכי חשוב שכחת לספר לנו – היא מנגבת בדוך או בסיבוב?

זאב אברהמי 27 ביוני 2011

בלינדר, היא אכלה בקרוואן

קורא אדוק 26 ביוני 2011

ההיפך המוחלט מלברון ברבע הרביעי….מעולללה

גמל (סתם גמל) 26 ביוני 2011

לעזאזל, אתה טוב!
אני גם חושב, כמו בקרמן, שהכותבים הכי טובים הם כותבי הספורט.
זה מסוג הטקסטים שאני שולח לחברים או לחברות שלא בהכרח אוהבים ספורט כדי להוכיח את הטענה שלי.

איתן בקרמן 27 ביוני 2011

אז שלח להם גם לינק לפייסבוק שלנו :)

http://www.facebook.com/pages/DeBuzzercom/127937687250689?ref=ts

גמל (סתם גמל) 27 ביוני 2011

הקדמתי אותך בעניין הזה.
בכל פעם שאני נתקל בטקסט משובח ביותר (בערך פעמיים ביום) הוא מוצא את הדרך לפייסבוק שלי. איזה כיף זה לדבר עם החבר'ה על הפוסט האחרון של דורפן כשיוצאים לשתות בירה

סימנטוב 26 ביוני 2011

inconceivable? no no conceivable conceivable

ג'ו 26 ביוני 2011

לעזאזל, עכשיו אני רעב. אתה עושה משלוחים לישראל?

אנונימוס 26 ביוני 2011

נהדר. אבל עכשיו בא לי חומוס ב1 בלילה.

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 26 ביוני 2011

חלו, מיי ניים איז איניגו מונטויה, יו קילד מיי פדר, פריפר טו די!

מעולה זאב

איתן בקרמן 27 ביוני 2011

פיטר פאלק, הסבא, וכמובן הבלש קולומבו, מת בסוף השבוע. אבל תרשו לי לצטט משפט יפה: זכרונות אי אפשר לשדוד.

Ynon 27 ביוני 2011

נהדר, כרגיל כשאתה כותב מהלב..
יש לי עוד שבוע בברלין, איפה מוצאים את החומוס שלך???

דביר 27 ביוני 2011

אדיר!!! מתחרה בכיר לאוסקר דה באזזר 2011.

קורא ממיתר.

בלינדר 27 ביוני 2011

אחרי שקראתי פעם שניה…אני מקווה שתוך כדי הסיבוב עם השמן סיננת איזה
as you wish קטן

עומר ח. 27 ביוני 2011

ראשית יש לי את הכבוד להעיד שהחומוס של זאב הוא אכן מופלא, ממש בסטנדרטיים סעידיים.
ולגבי רוב ריינר- הטריפיט שלו מסוף שנות ה-80: "אני והחברה", "הנסיכה הקסומה" ו"כשהארי פגש את סאלי" הוא אחד הרצפים הקולנועיים האהובים עלי. אני חושב שאתה קצת מחמיר עם קריסטל (ובטח שעם מג ראיין) וכי כנראה האהדה לקליפרס וההנחייה הבנאלית של האוסקר קצת שיבשו את היחס אליו. המשחק שלו בסרט הזה הוא מעולה לטעמי, ובכלל מדובר בסרט שהוא קצת אנדררייטד. נכון שיש בו קצת קיטש וכמה סצנות מיותרות (כולל סצנת זיוף האורגזמה המפורסמת, בה משתתפת גם אימו של ריינר, שמבקרי הקולנוע קבעו בצדק שלמרות שהיא סצנה נפלאה, היא לא ממש מתאימה לרוח הסרט וגם לדמות של סאלי), אבל מתקיימים בו כמה מהדיאלוגים המלמדים, המעשירים והמחכימים ביותר בנושא זוגיות, סקס והחיים בכלל (התסריטאית נורה אפרון היתה מועמדת עליו לאוסקר).
בקיצור, אולי אקפיץ אליך עותק של הסרט שיש לי בבית ונראה אם תשנה את דעתך. וחוץ מזה, אני ממליץ לכולם לראות שוב את "אני והחברה". איזה סרט.

ניינר 27 ביוני 2011

נתת לאברהמי את המחמאה האולטימטיבית בעולם החומוס-סטנדרטים סעידיים. לא שאני חלילה מזלזל בחומוס של אברהמי, אבל אני מקווה שחשבת היטב לפני שהשוית אותו לאלוהי החומוס :)

יניב 27 ביוני 2011

מצוין! דיאן ליין גם כן נכנסת לקטגוריה הזו בגאון (לא כ-"אולי גם")!!
עומר העכשווית שונה מהתיאור שלך. מצד שני, אולי רק נדמה לי..

דוד מירושלים 27 ביוני 2011

אליפות!

תומר חרוב 27 ביוני 2011

פסוט מעולה.
מזל שכבר אכלתי היום חומוס פול בכרם.

MOBY 27 ביוני 2011

ריספקט

בני תבורי 27 ביוני 2011

אוי אברהמי, איזה יופי של פוסט
אוי דיאן ליין איזה יופי שלא נגמר
אוי חומוס…
ומישהו יודע מה קורה עם אנדרה דה ג'איינט?

גיל 27 ביוני 2011

הוא מת די מזמן לצערנו, מכשל בלב.

YG 27 ביוני 2011

נפלא!

המולה וזעם הצרפתי גרם לי לחשוב עליו במשך שבועיים. כל מה שישב לי בראש היה הסרט.

מאסטר פיס- גם הכתבה וגם הסרט

עמית 28 ביוני 2011

אכן סרט חד פעמי. הורדתי אותו לא משמן אבל הגיל והתקופה כבר השתנו אז פחות עובד. אסור להתעסק או לנסות לשחזר זיכרונות…

עמית 28 ביוני 2011

משמן = מזמן

עצמות עצלות 27 ביוני 2011

נהדר. מה עם מתכון לחומוס?

זאב אברהמי 27 ביוני 2011

עצמות, אני חייב לדבר בקלישאות: מתכון לחומוס יש במיליונים באינטרנטץ ככה אני התחלתי. השאלה היא כמה אהבה משקיעים בזה.

matipool 27 ביוני 2011

ענק !!!
הרגשתי ממש איתך . גם אני מלוחמי האינתיפאדה הראשונה אי שם ברחבי עזה ( תפסה אותי עם פז"ם של קצת יותר משנה בצבא . סמל המחלקה שלי היה מעומר ..).
גם אני מאד מאד אהבתי את הנסיכה הקסומה ועוד יותר את בלייד ראנר ( אחד הגדולים בכל הזמנים לדעתי ) כשהקולנוע שיחק תפקיד מרכזי בחיי ( איזה חרא זה להתבגר ).
רובין רייט יפהפיה אמיתית ולא ברור מה עבר בראש של שון פן שנפרד ממנה .
ימים יפים היו לכם שם בעיר . אם מבחן הקבלה היה לעבור את המבחנים של דורפן , לא ברור לי איך מישהו בכלל התקבל .
שוב – תודה על פוסט נפלא שזרק אותי 25 שנים אחורה בבת אחת .

עפר ויקסלבאום 27 ביוני 2011

שלוש מהאהבות הגדולות שלי, צרורות יחד, בפוסט מהטובים שקראתי.
נפלא.
ללקק את האצבעות.

יוני 27 ביוני 2011

מקסים מקסים.

עופר פרוסנר 27 ביוני 2011

וואו אבהרמי. איזה יופי של פוסט. ואיזה הבדל מהזמן שאני הגעתי ל"העיר". פעם הבאה שאני בברלין, אני חושב שאני אזמין חומוס אחד בשבילי :) (יש גם פול?)

זאב אברהמי 27 ביוני 2011

על הפול אני עוד עובד

זיזו 27 ביוני 2011

חזק מאוד.

הסרט האהוב עליי.

גם באטרקאפ גם ג'יני.. מה עוד אפשר לבקש מאישה?!

dice 27 ביוני 2011

פוסט מעולה. גם אני הפצתי הלאה…

פולדש 27 ביוני 2011

תאווה לנוסטלגיה… וואו.

שודד 27 ביוני 2011

אברהמי שיחקת אותה, פוסט נהדר
גם אנחנו בגדוד 50 אכלנו הרבה קש באותם ימים של אינתפאדה ראשונה…ונשרפנו מבפנים

שלו 27 ביוני 2011

מעולה.

לפני יומיים נדמה היה בערוץ 8 "ואלס עם באשיר" שנכנס אצלי לקלאסיקות הנצפות (אומנם עדיין מאוחרי הנסיכה הקסומה, אבל יש גם פער גדול של שנים בינם).

לשמחתי צלחתי ארבע וחצי שנים של סדיר מבלי לשרת בשטחים, לצערי בעיקר בגלל שהייתי בלבנון באותו זמן.
אבל על דאגה בעשר שנות המילואים הראשונות השלמתי פערים וכפעולת תגמול לרצף סרטי לבנון צ'ופרתי גם במלחמה אחת לזכר ימים עברו.
"תעתועון" היא אולי ההצגה הכי טובה שראיתי של הויברגר ואחד הספרים המרשימים מבחינת תוכן שקראתי.

ישנם אולי שני עיתונים שאני מתגעגע אליהם יותר מכל, חדשות והעיר.

כן ירבו פוסטים מעוררי זכרונות כאלה.

זאב אברהמי 27 ביוני 2011

ואת שניהם סגר אביר העיתונות הישראלית

אפריים 27 ביוני 2011

הום ראן!
הדבר הכי טוב שקראתי מאז הכתבה המופלאה על נוביצקי.

בקרמן, אני עם הגמל.
כל פעם שאני נתקל פה ביצרת מופת (כמו זאת) כל החבר'ה מקבלים קישור בדיוור ישיר. זה לא ה-לייק שקובע, זאת הדרך.

ג'ון מקינטייר 27 ביוני 2011

נפלא.תודה.

בקרמן 27 ביוני 2011

וכעת חידה: איך קראו לחברה של זאב בניו יורק (לפני שהכיר את קירסטן הנפלאה והתחתן איתה)? בין הפותרים תוגרל נסיכה קסומה.

ניינר 27 ביוני 2011

קראתי את הפוסט, קיבלתי דודא לחומוס, התגלגלתי לכרם וירדתי על חומוס ביצה אצל הסורים. עכשיו אני יכול לקרוא את הפוסט המצויין בנחת

כסיפוביץ 27 ביוני 2011

מרוב מחמאות לא נשאר לי מה לכתוב אז פשוט אגיד שאם לא ראית ווילו והנסיכה לא ראית את ואל קילמר בשיאו [כשהדלתות לא נחשב]

עד היום לא הצלחתי לספור איזה סרט ראיתי יותר פעמים…

אלעד 28 ביוני 2011

תן כבוד ל"סודי ביותר"

הופ 28 ביוני 2011

אני עם ניק ריברס

יונתן מתניני הלילה של רמה"ג 28 ביוני 2011

אני חושב שאהבתי לג'ינג'יות התחילה עם אלורה דנן!
בלי להוריד מילימטר מהנסיכה וחלילה מדיאן.

תקוע באתונה באמצע שביתה, לפחות המוסקה והגבינות עובדות חזק!
תודה על זכרונות, מהמיטה במלון מפקיע מחירים..

B. Goren 27 ביוני 2011

קשה לי לדמיין את רובין רייט עצובה. אולי בגלל הפרידה משון פן? לא, זה ממש לא יכול להיות. לנצח אזכור אותה בתפקיד ג'ני, אשתו של פורסט גאמפ.

ארי פולמן 27 ביוני 2011

זאביק אתה מלך! והחומוס שלך אוכל בסיבוב גם אבו חסן וגם את הסורי (שתמיד היה אובר רייטד) אפילו הנסיכה הקסומה חושבת ככה

ניינר 27 ביוני 2011

ארי, תיזהר מהסורים!

איתן בקרמן 28 ביוני 2011

ארי אתה סגור על אבו חסן? כי אם כן אני קונה עכשיו כרטיס לברלין.

דורפן 27 ביוני 2011

ראשית, אברהמי עבר מבחן צעצוע.

שנית, הוא כותב ספורט נפלא.

שלישית, מי שאכל את החומוס שלו במסעדה בשם לואיג'י צוקרמן (אכלתי חשאי, לא גיליתי שיש לי קשר ליוצר) מבינים שהוא מתבזבז בכתיבת ספורט.

Z1 27 ביוני 2011

איזה כיף לך שפגשת את רובין רייט.
ועוד הכנת לה לאכול.
חלום.

ויינר 27 ביוני 2011

יש שמועות שהמבחן בהארץ נעשה אצל עזי דן ונמשך כמה ימים (יש צורך לדעת בע"פ כל "שווה בדיקה" שנעשה בעשור האחרון)

איתן בקרמן 28 ביוני 2011

אולי בגלל זה עורך המדור שם לא מבדיל בין אייאקס לברוז'?

שי בריק 27 ביוני 2011

אברהמי,

כהרגלך בקודש אתה שוב עם פוסט מופלא ונפלא.
דרך אגב, איך אני יכול להשיג את החומוס שלך? המיקוד שלי הוא 10629.

סופרפלי 27 ביוני 2011

מעולה.

הופ 27 ביוני 2011

מה יש להוסיף? תענוג. סרט מקסים ופוסט שראוי לו.
בקרוב אני עובר לגרמניה לזמן מה, מבטיח לבוא לבדוק אם המחמאות נכונות.

איתן 28 ביוני 2011

אחח חומוס.. רובין רייט.. הנסיכה הקסומה.. חדשות וספורט העיר.. דברים שעושים את העולם טוב יותר. פוסט נהדר. לשלישייה המופלאה של רוב ריינר אפשר להוסיף גם את "מיזרי" אבל הנסיכה הקסומה עולה על כולם.

חצי גולדסטאר 28 ביוני 2011

אני מעריך שבתום הקריאה אחד מכל ארבעה קוראים יגש לספרית הדי-וי-די הסמוכה לשכור את הסרט. האחרים יורידו אותו באינטרנט או שכבר יש להם עותק בבית.
מצטרף לתשואות!

גולן 28 ביוני 2011

איזו נוסטלגיה…
גם הנסיכה הקסומה גם האינתיפאדה וגם עיתון העיר והכל באותו פוסט.
בהעיר למדתי שעיתונות ספורט היא הרבה הרבה יותר מלעקוב אחרי התוצאות של הפועל שריד בכדור-עף בעל-המשמר. פוסט נהדר

אלקו 28 ביוני 2011

מהסרטים שאפילו בילי קריסטל לא מפריע להם
מעולה וכל כך נכון, איזה טור מקסים

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 29 ביוני 2011

מעולה!!!

איתן מקטמון 29 ביוני 2011

ענק. מרגש ויפה. כל האנגלית שידעתי עד הבגרות היתה מהסרט הזה.
ויחד עם חומוס! אשריך,אברהמי.
תודה רבה

Comments closed