חדשות בספורט המכללות: השמש זורחת ביום

לפני כמה שבועות התארח כאן אלון עברון וכתב פוסט על השחיתות בנבחרת הפוטבול של צפון קרולינה. אני הייתי ממונה על בחירת התמונה לפוסט, ובחרתי תמונה של אוהדים שהניפו שלט שקרא, בתרגום עילג, "אי אפשר לאיית 'טאג' בלי האות 'יו'. ה'יו' של ה'טאג' וה'יו' השניה נצבעו בצבע כתום-ירוק, הסמל של אוניברסיטת מיאמי.

מיאמי היא אולי נושאת הדגל של הקונפליקט העצום של ספורט המכללות. למה הוא קיים בכלל? האם הוא דרך לתת הזדמנות לסטודנטים שרובם מגיעים ממקומות ורקע שבו רק היכולת האתלטית שלהם יכולה להעניק למוח שלהם צ'אנס? האם הוא יצרן של דולרים? יצרן של שחקנים מענף המקצועי? זו מסוג השאלות שבדרך כלל תשובה ד' היא הנכונה ביותר.

ספורט המכללות הוא הבימה הגדולה ביותר לתיאטרון האמריקאי, הצגת המוסר שנערכת מדי שנה על גבם של ילדים, רובם שחורים ועניים. כשגיל, אולי הקורא הותיק והמסור ביותר של האתר והבלוגים על גלגוליהם השונים, כתב לי אי מייל בשבוע שעבר, והתלונן על חוסר ההתייחסות שלי לגבי רוחב ועוצמת העבירות שהתגלו בנבחרת הפוטבול של אוניברסיטת מיאמי, עניתי לו שאין לי זמן.

שזו לא תשובה שגויה, אבל היא אמת חלקית. לכתוב על השחיתות, העבירות, או הגזענות בספורט המכללות, זה לכתוב שהשמש זורחת ביום, שהיא שוקעת במערב, שאברם מתכך, שלהברון יתקפל במאי, שאוסיין רץ מהר. סדרי עולם. הפרשייה במיאמי לא שונה בהרבה מהפרשייה באוהיו סטייט, או בדרום קליפורניה. זהו רק וילון נוסף שמוסר מתיאטרון האבסורד הזה, עוד וילון, שגם אחריו יצקצקו בלשון, ויפרסמו תמונות של ספורטאים שחורים שמייצרים ביליוני דולרים לאוניברסיטאות שלהן בלי תמורה אמיתית. זאת אומרת עם תמורה, לא חוקית ולא אתית, של בוסטרים, ברובם לבנים, שנשארים שם הרבה אחרי שהאתלטים-סטדונטים בגרו.

וזה הכוח האמיתי של ספורט המכללות, מעבר ליכולות האתלטיות העצומות שמופגנות בו. הוא מבוסס על החולשה האנושית של האמונה לפיה "אצלנו זה לא ככה", ועל החולשה היותר גדולה של יכולת השכחה האנושית. מיאמי כבר היתה שם, והיא תפוג לרגע, ועוד תחזור. ככה זה כשנותנים אנטיביוטיקות לחולי סרטן.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url