סיכום שבוע 15 והימור

13 הערות על המחזור האחרון

In כללי

1. דטרויט היא חלשה בדיוק כמו הרקורד שלה. להפסיד לאריזונה זה לא בסדר. 10:38 זה כסאות מתנדנדים.

2. סם בראדפורד ומתיו סטאפורד. בחירה ראשונה בדראפט.

3. הנצחון הגדול ביותר של וושינגטון ביום ראשון היה העובדה שפתאום מתברר שזו לא קבוצה שתלויה ברוברט גריפין.

4. ניו אינגלנד עשתה מה שלא עשתה כבר שנים (בעיקר בריידי). היא לא נשברה כשהכל לא הלך. ואני חושב שההפסד הזה הוא לא רע בשבילה. ניו אינגלנד היתה תמיד טובה בשלבים האחרונים של העונות האחרונות, והתנפצה בפלייאוף.

5. אבל עכשיו היא כנראה תצטרך לעבור בדנבר. וזה לא בריידי נגד מאנינג. זה בריידי נגד וון מילר.

6. ג'ו פלאקו הוא לא. כמו שלפיצג'רלד ולקלבין ג'ונסון מגיע מוסר נורמלי, לריי לואיס מגיע קוורטרבק, פעם אחת בקריירה.

7. אני חושב שאיליי מאנינג יותר מדי התאהב בדמות הרומנטית הזו, שלא משנה מה קורה, בסוף הוא מוצא דרך לצאת מזה. אולי גיל שלי צריך להפוך את זה ל"יומן הפלייאוף של הג'ייאנטס"

8. מילה על קייפרניק. אני חושב שהוא בדרך להיות קוורטרבק הירואי. הוא מאוד נהנה (בעיקר נגד ניו אורלינס וניו אינגלנד) ממה שההגנה עשתה עבורו, אבל גם במשחק התיקו נגד הראמס, ראינו שהוא מתעורר לחיים ברגע הירואי. אבל זה מה שגם היה אפשר לראות ביום ראשון: כשהניינרס היו צריכים לעצור את המפולת, קייפרניק התקפל. ביום ראשון, נגד סיאטל, קייפרניק נגד ראסל וילסון, שבשקט בשקט בונה לו קייס של הקוורטרבק הרוקי הכי טוב השנה.

9. רק שזה יהיה כתוב בצורה מסודרת: גרג מקלרוי מחליף את סנצ'ז, מנצח לג'טס את המשחק, ולא רואה מגרש לאחר מכן. מילא סאנצ'ז, צריך לסחוט את ההשקעה הזאת, אבל למה טיבו כמחליף? רקס ריאן חייב ללכת.

10. וזה שטוד היילי לא בונה את מהלכי ההתקפה שלו לפי הצרכים והרצונות של בן רותליסברגר, זו חתיכת בדיחה. רותליסברגר הוא ההתקפה של פיטסבורג.

11. אבל פחות בדיחה ממשחק הטניס בין אוקלנד לקנזס.

12. גרין ביי היא הסליפר של הפלייאוף.

13. פאקינג אדריאן פיטרסון.

*****

דטרויט – אטלנטה.

אריאל: אני מוצא את רדיפת שיא היארדים העונתית של ג'רי רייס על ידי קלווין ג'ונסון כביזארית, על סף הכתמה של המשחק. כשרייס קבע את השיא, הניינרס באו מעונת אליפות ולקחו את אליפות החטיבה שלהם באותה עונה. כשרנדי מוס שבר את שיא הט"ד העונתי של רייס, הפטס היו בעונה מושלמת. דטרויט, לעומת זאת, שכחה שהמטרה במשחק פוטבול היא לנצח משחקים ועברה למוד של רדיפה אחרי שיאים הרבה יותר מדי מהר, ואני לא אתפלא אם זה מגיע על חשבון אותם ניצחונות. אטלנטה 13-24

זאב: דטרויט תעשה מזה משחק, כי היא תנסה לעזור לקלבין ג'ונסון לשבור את השיא של ג'רי רייס. אבל קלבין ג'ונסון יש רק אחד, ולאטלנטה יש ארבעה נגד הגנת מסירה מביכה. אטלנטה 26:31

16 Comments

גיל 21 בדצמבר 2012

יש שתי בעיות עם השיא של פיטרסון (אם ישבור אותו). האחת, השיא הזה מלאכותי במידה מסוימת כי לאוג'י סימפסון יש ממוצע גבוה יותר למשחק בעונה שהוא היה הראשון ששבר את ה2000 יארד רק שהוא שיחק שני משחקים פחות (הייתה אז עונה של 14 משחקים). הבעייה השנייה היא הט"ד. יש לו 11 ט"ד ו4 פאמבלים. בעונת השיא של טומליסון הוא רץ ל28 ט"ד עם 2 פאמבלים (ועוד 3 ט"ד בתפיסה). הוא עשה 14 ט"ד ב4 משחקים רצופים לבד, אז קצת פרופורציות. בדיוק בגלל זה גם השיא של ג'ונסון יהיה פחות מרשים. עד עכשיו יש לו 5 ט"ד עלובים בעוד לג'רי רייס בעונת השיא היו 16.

bradybunch 21 בדצמבר 2012

אבל גיל, מי החליט שט"ד זה יותר חשוב מיארדים? לטומלינסון היו 28 ט"ד, אבל ייתכן שהרבה מהם ממש מהגול ליין. זה נכון שיש הבדל גדול בין 3 נקודות ל-7, אבל לפי החישובים שלך לדני וודהד ולבריידי היה אותו משחק ביום ראשון, לשניהם היו שני ט"ד. אני מקצין אותך וזה לא בסדר, אבל אתה מבין מה אני אומר: אם פיטרסון רץ ל-200 יארד למשחק ולוקח את הקבוצה על הגב שלו, זה פחות משנה אם מישהו אחר דוחף את הכדור ביארד האחרון. פאמבלים זה כבר נושא בעייתי, אבל אני לא בטוח שארבעה זה הרבה…

גיל 21 בדצמבר 2012

כי בסופו של דבר המטרה היא לשים נקודות על הלוח. נכון שזה לא קריטריון יחיד אבל כשהפער כזה גדול זה בכל זאת אומר משהו. ההבדל הוא גם באיזו קבוצה משחק כל אחד. מינסוטה ודטרויט לא קבוצות טובות כל כך ואולי יותר קל להעמיס סטטיסטיקות אישיות בקבוצה כזו. כשאתה הכוכב היחיד ומקבל הרבה נשיאות זה שונה מאשר אתה הכוכב בהתקפה יותר מאוזנת כמו שהיה לטומליסון ועדיין סחב את הקבוצה שלו למאזן הכי טוב בליגה. זה כבר השג ברמה אחרת. אם מינסוטה לא יכנסו לפלייאוף זה קצת יוריד מהערך של ההשג שלו אבל לדעתי הוא גם לא ישבור את השיא אם כי כן יעבור את ה2000.

קורא 21 בדצמבר 2012

זה מצחיק שאתה אומר את זה, במקביל לטענות שלך (ואם התבלבלתי תקן אותי) שההישגים של מסי מתגמדים בגלל צ'אבינייסטה. לא הבנתי, להגיע להישגים סטטיסטיים מרשימים זה לא חוכמה בקבוצה טובה או לא חוכמה בקבוצה בינונית?

גיל 21 בדצמבר 2012

מה הקשר למסי? השחקנים שלצד מסי הגיעו להישגים לא רעים לבדם, אבל סן דייגו מאז טומליסון לא מגיעה לשום מקום. ההשוואה הנכונה היא לכדורסל, שם אתה רואה שחקנים עם סטטיסטיקות מצוינות בקבוצות גרועות שלא מובילים את הקבוצה לשום מקום.

אלון 21 בדצמבר 2012

אם קלווין ג'ונסון בדרך לשבור את שיא היארדים אז נראה לי שאולי הבעיה של דיטרוט היא לא הק"ב שלה.

גיל 21 בדצמבר 2012

זה כן בעייה של הק"ב. לזרוק לכיוון של ג'ונסון ולהוציא ממנו מספרים מעולים זו לא חכמה גדולה. ג'ונסון גורם לו להראות טוב יותר ממה שהוא.

אלון 21 בדצמבר 2012

אני חושב שזה כן חכמה גדולה. אין לסטאפורד אף רסיבר נורמלי לעבוד איתו חוץ מג'ונסון, אין שם משחק ריצה וקבוצות מיוחדות. אי אפשר להפיל הכל על הק"ב במיוחד שהוא זורק לכל כך הרבה יארדים.

גיל 21 בדצמבר 2012

תשמע, כל קבוצה הייתה חולמת שיהיו לה רסיברים כמו ג'ונסון ובכל מקרה, ק"ב עושה במידה רבה את הרסיברים שלו. תראה מה רוג'רס עשה השנה עם רסיברים חדשים אחרי שסבל מפציעות של הרסיברים הרגילים שלו. אי אפשר להפיל הכל על הרסיברים.

אלון 21 בדצמבר 2012

אי אפשר להשוות בין סטאפורד לרוג'רס אבל אפשר למאט ראיין. למרות ג'ונסון האופציות של ראיין הרבה יותר טובות מאלו של סטאפורד. עדיין הבעיות של הליונס הן הרבה יותר מק"ב ורסיברים.

משה 21 בדצמבר 2012

לא הבנתי את הטיעון בנושא קיפרניק : אם הוא בדרך להיות הירואי אז מה זאת אומרת שהוא התקפל כשהגיעה המפולת ? לא בזה נמדדת ההירואיות שלו ?

גל דגון 21 בדצמבר 2012

נקודה לסדר – אני צופה עכשיו במשחק מתחילת השבוע בין קרוליינה לסן-דייגו, ושמתי לב שהסנטר של קרוליינה מתקשה להגיע לניוטון עם הסנאפ. לא עקבתי אחרי הפציעות שלהם או משחקים מתחילת העונה, אבל אני תוהה כמה השניה הזו שניוטון צריך לבזבז כל סנאפ בשוטגן השפיעה על העונה שלו. בהנחה שזה לא איזה סנטר מחליף שלישי.

אלון 22 בדצמבר 2012

הסנטר שלהם(קליל) מצויין רק שהוא מזמן גמר את העונה.

גלן 22 בדצמבר 2012

אריאל אני לא אובייקטיבי ובכל מקרה זה הדבר היחידי שמחזיק אותי עד הסוף.
ויש כמובן הרבה לאמר לטובת רייס מול גונסון בנוגע לשיא אבל אני חייב גם להגיד נגד השיא של רייס ש:
1. 1995 זה רנסנס של תופסים לדעתי לא במקרה. מקומות 1 2 6 ו 13 הן מאותה שנה ובעשור האחרון רק גונסון פעמיים בטופ. אפילו הרמן מור שלנו שישי וזה ב 1995 בממלכת הריצה של בארי סנדרס.
2. לדעתי חלק מזה היה הכנסת השידור לקסדת הקוטרבק. אפילו הארבו התעלה באותה שנה.
כך שזה קצת מעמעם את השיא ההוא בקונטקסט של עונה ושינוי בעזרים.

גלן 22 בדצמבר 2012

ואגב לפחות עד לפני שבועיים פרופורציות הזריקה לרייס וגונסון מכלל הזריקות היו דיי שוות

אריאל גרייזס 22 בדצמבר 2012

גלן, אני לא אומר שג'ונסון לא גדול או שלא מגיע לו. לדעתי הוא התופס הכי מוכשר בדור הזה ובכלל מאז שרנדי מוס פרש (טוב, הוא חזר, אבל הוא בטח לא מה שהיה פעם).
העניין הוא שהשיא הזה לטעמי יהיה טיפה מוכתם, קצת כמו שיא הסאקס של סטראהן. כי הוא שיא שרדפו אחריו, הוא לא היה חלק מהמשחק, ובהחלט ייתכן שהוא בא על חשבון ההצלחה של דטרויט. בניגוד למה שפיטרסון עושה השנה, למשל, שהוא לוקח במו רגליו את מינסוטה לעמדת פלייאוף, השיא של מגהטרון בהחלט ייתכן שבא על חשבון אותו פלייאוף

Comments closed