הסיפור האמיתי של מנטאי תיאו

נמרוד עופרן ב"וואלה" ועוזי דן ב"הארץ"  כתבו היום (רביעי) על הפרשה המוזרה של מנטאי תיאו, הליינבקר הנפלא של נוטרדם. אין לי הרבה מה לחדש על הסיפור הזה, בטח לא על הסיפור הזה, יותר ממה שחרשו עליו בתקשורת האמריקאית. מה גם שאף אחד, חוץ מהמעורבים (וגם זה, כנראה, רק בחלקם), לא באמת יודע מה נכון ומה כזב בסיפור הזה.

רק שהסיפור הזה הוא לא הסיפור.

הסיפור האמיתי הוא על שחקני פוטבול, נשים, והקודים המוסריים שעליהם מטיפים ראשי מוסד קתולי.

ס-2002 אנסו שלושה שחקני פוטבול של נוטרדם ועוד שחקן לשעבר סטודנטית בקמפוס. ראשי האוניברסיטה הזהירו את האישה שאיש לא יאמין לה ואחרי שהחליטה לפנות לרשויות היא "זכתה" ליחס מתועב מראשי האוניברסיטה, כולל השירות הפסיכיאטרי של נוטרדם. שלושת השחקנים גורשו מהקבוצה והאוניברסיטה, אבל אף אחד מהם לא ישב בכלא אפילו לילה אחד. ב-1974 אנסו שישה שחקני נבחרת הפוטבול של נוטרדם סטודנטית מהואניברסיטה. למרות שנזקקה לאשפוז פסיכיאטרי בן חודש, תיאר אחד מראשי האוניברסיטה את הקורבן במילים הללו: "היא מלכת המעברות, בחורה שקשור לה מזרון לגב".

ב-1976 נאנסה סטודנטית מקולג' סיינט מרי (קולג' לבנות בסאות' בנד, מעבר לכביש של אוניברסיטת נוטרדם) על ידי שלושה גברים. היא הגיעה לאחד מראשי האוניברסיטה שיידע אותה, ששניים מהגברים המואשמים היו מעורבים גם במקרה האונס של 1974, והשלישי היה מעורב במקרה אונס של סטודנטית אחרת בסיינט מרי. אחרי שהעביר אליה את המידע ביקש חבר הנהלת האוניברסיטה מהמותקפת שתסתום את הפה ותתעזק בענייניה.

אליזבת' "ליזי" סיברג. היתה ילדה בת 19 מבולבלת שחזרה הביתה בפרבר של שיקגו אחרי סמסטר אחד באוניברסיטת דייטון. סיברג, שהיתה מאובחנת כדכאונית, עברה טיפול פסיכולוגי, קיבלה מרשם לכדורים, התאוששה בחיק המשפחה והתקבלה ללימודים בבית הספר לאריות בסיינט מרי. באוגוסט 2010, הלכה סיברג עם חברה למעונות של הסטודנטים בנוטרדם שם נפגשו עם שני שחקני נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה.

החברה של סיברג עזבה את החדר ביחד עם אחד מהשחקנים שעה קלה לאחר שהגיעו. סיברג נשארה עם השחקן השני. פחות משעה לאחר מכו, סיברג ברחה מהחדר, וכתבה הודעת טקסט לחברה נוספת ולפסיכיאטר שלה בה כתבה להם שהיא חייבת לדבר אתם. סיברג נפגשה עם החברה שלה וסיפרה לה שהשחקן תקף אותה מינית. סיברג החליטה להתלונן במשטרה. בעוד היא מחכה למתן העדות שלה היא קיבלה הודעות טקסט מחברו של השחקן (ששהה עמם בחדר ועזב ביחד עם חברתה של סיברג). הטקסטים איימו על סיברג: "אל תעשי שום דבר שתתחרטי עליו. זה רעיון רע להתעסק עם נוטרדם פוטבול".

המשטרה לא פעלה בנושא במשך חמישה עשר ימים שלמים. כלום. אפילו לא שיחה עם השחקן שאותו האשימה סיברג בתקיפה מינית. בהסברים שנתנה המשטרה לחוסר המעש שלה נאמר, בין היתר: "אנחנו מאוד עסוקים בתקופה הזו של השנה. זו ההתחלה של עונת הפוטבול ויש לנו הרבה מקרים של שתיית אלכוהול על ידי צעירים שהחוק אינו מתיר להם לשתות".

עשרה ימים לאחר המקרה, נטלה סיברג כמות יתר של כדורים נגד דכאון והתאבדה.

השחקן נחקר ונוקה. העדה היחידה לא יכלה יותר להעיד.

בפברואר 2011 סיפרה אשה נוספת שנאנסה על ידי שחקן פוטבול של נוטרדם במסיבה מחוץ לקמפוס. האישה סירבה להגיש תלונה רשמית בגלל, בין היתר, שפחדה לאבד את המלגה שלה, ובגלל "מה שקרה לסיברג".

לאחר שהתגלו הפרטים בסיפורו של מנטאי תיאו, כינסה נוטרדם מסיבת עיתונאים. דירקטור האתלטיקה של האוניברסיטה, ג'ק סווארביק, סיפר על חברת החקירות החיצונית ששכרה האוניברסיטה כדי לחקור את הנושא ובדמעות שוטפות הוא העלה את דמותו של תיאו כקורבן של מעשה שפל.

השחקן שסיברג האשימה בתקיפה מינית נכלל בסגל נבחרת הפוטבול של נוטרדם השנה. עשרות אלפי צופים באו לעודד אותו באצטדיון הביתי של נוטרדם. מיליונים צפו מפסיד ביחד עם נוטרדם את אליפות המכללות לאלבמה.

אוהדי הצלחות
מה עושים? שותקים ומשתפרים

11 Comments

גיל 24 בינואר 2013

הסיפורים אכן נוראיים אבל לא בטוח שמאפיינים רק את נוטר דאם. לאוניברסיטאות ולמשטרה שלהן יש לצערנו קודים שונים של טיפול בתלונות, וזה לא רק תלונות על אונס. אני זוכר לפחות עוד מקרה שלא עשו כלום למרות עם תלונת אונס נגד שחקן כדורסל בטקסס. מעניין אגב שגם במקרה הזה יש בחורה שהיא קורבן, זו שהשתמשו בתמונה שלה.

לגבי מנתאי אני חושב שיותר מהכל זה מעיד על מחסור בכישורים חברתיים בסיסיים של אתלטים ברמתו בקולג'. אני לא כל כך מאמין לו כי יש יותר מדי חורים בסיפור שלו אבל הסיפור הזה האמת חרג מכל פרופורציות כבר.

תום 24 בינואר 2013

נכון, זה קורה בכמעט כל קולג' עם קבוצת פוטבול או כדורסל, אבל זה בולט במיוחד אצל נוטר-דיים בגלל המעטה המוסרי-צדקני שהם עוטפים את עצמם בו, וההתעלמות הכמעט מוחלטת של הנהלת האוניברסיטה.

גמל 24 בינואר 2013

הסיפור של מנטי נשמע לי כמו catfish קלאסי

Yavor 24 בינואר 2013

אם אני בן משפחה שלה הייתי תובע את האמ-אמא של האוניברסיטה והמשטרה שלה. על הדרך הייתי מוסיף תלונה על איומים מצד החבר של האנס (יש הודעת טקסט כראייה). מישהו חייב לשים סוף להאלהה הזו של אתלטים צעירים, או בכלל של מי שעוסק בספורט מכללות (ע"ע פן-סטייט).

גיל שלי 24 בינואר 2013

מה שאתה מתאר כאן אמור להיות סיפור ענק בארצות הברית. פשוט מדהים שלא נכנסים באם אמא של נוטר דאם, אוניברסיטה שעדין עושה בלי סוף כסף מחוזה שידורים מיוחד משלה.

נר הלילה 24 בינואר 2013

זה מעניין שאימפריות רשע גדולות הרבה פעמים מנוהלות ע"י אנשים שהאינטרס שלהם עקיף. כמו נניח, פקידים במערכת הביטחון. הממסד שהשתיק הוא לא בעלים פרטים שהתמוטטות המועדון פוגעת בהם באופן חד וחותך. מין תסמונת השבוי.

אלון 24 בינואר 2013

זה קרה בכדורסל של וויק פורסט היה מעורב שחקן שהפך למקצוען וכלום לא עשו לשחקנים.

http://aol.sportingnews.com/ncaa-basketball/story/2011-05-19/wake-forest-sexual-battery-jeff-teague-gary-clark-nbc-today-show

ניינר 24 בינואר 2013

קתולים ומוסר מיני כפול-מה חדש?

בני תבורי 25 בינואר 2013

מישהו אמר בלגיה?

סתם אחד 25 בינואר 2013

אם אני הייתי בן משפחה של אחת הנאנסות, נוכח אוזלת היד של הרשויות הייתי לוקח את החוק לידיים. לוקחים כמה חברה שיפוצצו במכות את האנסים, ורצוי לפני משחק חשוב. ועדיף לפצוע אותם ככה שהם לא יוכלו לשחק יותר לעולם.

Comments closed