פחד ורגשות אשם בברלין

לא יכולה לישון. כבר יומיים ככה עצבנית. וזה לא הזמן בחודש. ברוח הימים הללו: אם חיי הזוגיות מלמדים אותך משהו, זה לבחור את המלחמות שלך לפי הסבב ההורמונלי. והתכרבלה לתוכי ולתוך השעות שאני אמור להיות בהן לבד, לא להקליד מבעד לערימה של תלתלים בלונדיינים.

"אז נבטל וניסע למקום אחר", אני מנסה לקצר תהליכים.

FEAR

**

קראנו את ג'ורג' פאקר בניו יורקר. אולי סקירת הטרום תקיפה הטובה ביותר שנכתבה עד עתה. וקצת דבקה (היא מכורה), ואת הניתוח המעניין של צבי בראל. והתגלגלנו לציטוט של סגן ראש ממשלה רוסיה לפיו "המערב מתנהג כלפי העולם המוסלמי כמו קוף עם רימון יד", וחשבנו שבעולם שבו ממשלה רוסית מביעה דאגה לקהילה שהיא גדעה את מספרה בכרבע מיליון, זה עולם שבו שיתוף פעולה אמריקאי-אל קעידי לא נראה תמהוני כל כך. זה רק יותר אינסטנט היום.

אתה יודע, היא גילתה לי, הכי הרבה אנשים שמבקשים מקלט מדיני היום בגרמניה, זה צ'צנים. מתברר שרצה שם שמועה שאפשר לבוא לגרמניה ומקבלים דירה וכסף, ויש קו אוטובוס ישיר מגרוזני לברלין.

ומה, אני אומר לה, כל אחד יכול להגיע לגרמניה ולבקש מקלט מדיני?

בטח, היא אומרת. המדינה חייבת לקבל אותם.

תמיד בביקורת דרכונים בברלין, אני מתפלל שלאלו מלפניי יהיו צרות. שיתעכב קצת. כשאני על הקו של הבאים בתור הבטן שלי כבר משחקת מטקות.

ואם אני אבוא מישראל ואצהיר שאני מבקש מקלט מדיני?

אז הם חייבים להכניס אותך ואז הם יבדקו את התיק שלך.

השנים בינינו גרמו לה להרגיש איפה שאני חוזר להיות הזאב ההוא.

יש רק בעיה אחת, היא אומרת.

אני אסתדר עם מאות צ'צ'נים.

לא, זה המקומות שהממשלה הגרמנית שולחת את מבקשי המקלט המדיני לגור שם עד שבודקים את הקייס שלהם.

מה איתם

שמה אתה צריך מאוד להיזהר שהנאצים לא יהרגו אותך.

**

כשהתחלתי להתעצב, אמרתי שאני לא רוצה ילדים. שאף אחד לא שאל אותי לפני שהביאו אותי למקום המחורבן הזה, ושאני לא רוצה שיגידו את זה עליי עוד עשרים שנה.

והכל השתנה לי. היא קרתה. ועכשיו אני רוצה חמישיה, כי אולי אתה קורע מהם את חבל הטבור בבת אחת, אבל זו רק אילוזיה. החבל נשמט לאט לאט, הרחק והרחק. ולתוך הפער הזה יכול להיכנס רק עוד ילד. או עצמך.

אין מצב שאנחנו לוקחים על עצמנו אחריות כזאת.

**

ביוון עדיין חם.

אבל קרוב מדי. והם שונאים אותנו, היא עונה.

הבוס שלה אתמול אמר לה שהשילוב הזה, ישראלי-יהודי-עם עבר אירני-וגרמנית עם פספורט אמריקאי הופך אותנו לאחד הזוגות השנואים על הפלנטה.

דרום איטליה.

אני ממשיך לשרשר כלפי מטה ונעצר על סטטוס שנראה מעניין.

מי זה, היא מתעניינת.

לא יודע.

אבל הוא חבר שלך.

הוא חבר שלי בפייסבוק, אבל אני לא מכיר אותו.

בחלון המקביל קיבלנו אישור על ביטול ההזמנה לצימר בצפון.

שכר הבכירים בלאומי
דו"ח משחק: נוטס קאונטי

30 Comments

בלינדר 28 באוגוסט 2013

בסדר, לפחות אף אחד מכם לא צרפתי

אלכס 28 באוגוסט 2013

אשתי ואני באים לארץ לבקר בשבוע הבא(אנחנו גרים במישיגן, היא אמריקאית לא יהודיה, ואני עברתי לשם לפני שנתיים בערך ), ואמנם אני לא בטוח שניסע לצפון,אבל לשנייה לא חשבנו לבטל.

MOBY 28 באוגוסט 2013

זהו אתה מאבד את הישראליות שבך. מצב הכוננות והסכנה לא השתנה מלפני חודש. זה פשוט היום הרבה יותר מתוקשר.
אנחנו יום יום בסכנה מצפון דרום או מזרח. יחד עם המשטים וההברחות גם מהמערב.
התרגלנו.
מה עם אוסטרליה או ניו זילנד? ומרכז אמריקה יש יופי של מקומות. קצת יקר יותר אבל שווה את המחיר.

בני תבורי 28 באוגוסט 2013

באוסטרליה יש נחשים ויצורים ארסיים ובניו זילנד יש רעידות אדמה. הלאה.

MOBY 28 באוגוסט 2013

למעט אנטרקטיקה סגרת את כל מקומות הנופש. אם אלו התירוצים שלך. בברזיל נוהגים כמו משוגעים, בלונדון מתים מחום, בסין יש 1.3 סינים שרובם לא יודעים אנגלית/ספרדית/צרפתית/לטינית. שלא לדבר על צונמי במזרח. בארה"ב אלי תתקע באיזה מרתף ל10-15 שנה.
במזרח התיכון אתה לא יודע מאיזה כיוון יורים ובייחוד למה?
באירן אתה עלול להיות מזוהה כמדען טילים (אינטליגנט דובר שפות באירן מה עוד הוא יכול להיות) ואז הסוף ידוע על פי מקורת זרים.

בני תבורי 28 באוגוסט 2013

אתה רוצה להגיד לי שפרדס חנה – כרכור המקום הבטוח בעולם?

MOBY 28 באוגוסט 2013

כן..!!!!!
תראה לאן הגענו :)
תאכל בחסידה (האמת חסר באזור שווארמה איכותית שתגרה את בלוטות הטעם של בוגר במבינו) תבלה בתנינים (אין כמו אופניים הר ים הר ונחל חדרה בעייתי). תקפוץ לבריכה הקיבוצית שלך עם צידנית קרח ובירות.

עורב סגול 28 באוגוסט 2013

מאיר אריאל אמר את זה לפני 20 שנה

גיל 28 באוגוסט 2013

זה מובן לגמרי. אני חושב שכן יש סיכוי להתלקחות גדולה בשבוע-שבועיים הקרובים ולמרות שהסיכוי קטן, לא בטוח שזה שווה את הסיכון והמתח. ישראל לא תברח לשום מקום גם בעוד חודש.

אלכס 28 באוגוסט 2013

לפעמים יש מסגרת של זמן שלא מאפשרת דחייה של החופשה, ככה זה אצלנו לפחות.

גיל 28 באוגוסט 2013

נכון, אבל אם אפשר לדחות אז זו אופציה.

1 28 באוגוסט 2013

נפולת של נמושות

בני תבורי 28 באוגוסט 2013

אידיוט.

Trailblazer 28 באוגוסט 2013

בני,להתייחס לטרול שכזה זה מתחת לכבודך.

בני תבורי 28 באוגוסט 2013

צודק, מצטער על ההתבטאות.

ניינר 28 באוגוסט 2013

למה להתלבט-סע לדרום איטליה, תתמקם איפשהו בין פוזיטאנו לאמלפי על החוף של הקוסטיירה, והגעת לגן עדן. לא מסובך

עופר פרוסנר 28 באוגוסט 2013

חופש אמור להיות חופש. בזמן מלחמת לבנון הייתי פעם אחת בלבד בחיפה, וכמות האזעקות שקיבלו את פני בחצי היום שהייתי שם הספיקה לי לכל המלחמה.

ישראל תחכה.

ניר 28 באוגוסט 2013

מצד שני, בזמן מלחמת לבנון נסעתי לראות את חיפה-ליברפול בפאב במרכז הכרמל (נדמה לי פונדק הדב) והיתה חניה בשפע ואפילו מקום נוח לראות את המסך..

matipool 28 באוגוסט 2013

צפון איטליה . זה החלום הנוכחי שלי שנראה גם הכי בר קיימא ( לעומת אוסטרליה ואיי סיישל למשל ) .
פירנצה , ורונה , דולמיטים , אגם גארדה , וונציה – מה יכול להיות רע ?
חוץ מזה – שנה שעברה היינו בכרתים . לא הרגשנו שמישהו שונא אותנו שם והיה אחלה ( חשוב מאד לבחור מלון מוצלח ומומלץ ) .

דורון (אחר) 28 באוגוסט 2013

אני חושב שמי ששנוא שם אלה הגרמנים (אשתו של זאב), ולא הישראלים

matipool 28 באוגוסט 2013

צודק .
שכחתי שהגרמנים הצילו אותם מעצמם והכריחו אותם להזיז קצת את התחת .

מיינרצהאגן 30 באוגוסט 2013

הגרמנים באו לעזרתם גם ב-1941 כאשר כבשו את כרתים, ורצחו תושבים מקומיים רבים כתגובת נקם ללחימת המקומיים בעת כיבוש האי ולפעילות המחתרת המקומית. אולי למקומיים יש זכרון ארוך יותר מאשר רבים מהכותבים הקבועים באתר זה ששוהים בגרמניה, או שיש להם זיקה לגרמניה בצורה זו או אחרת. אולי תושבי כרתים לא ניתנים לקנייה בכסף ולא מתפעלים מסדר, יעילות כלכלית, וכדורגל גרמני? ואולי כמוני כיהודי שמרבית משפחתו נספתה בשואה (מרמורש – טראנסילבניה), מתחילים לחוש לא בטוב כאשר הם שומעים את צלילי השפה הגרמנית בעל כורחם?

אולי כמענהו המפורסם של ד'ישראלי, הם חושבים כצאצאים רחוקים של התרבות המינואית, שבזמן שאבותיהם הקימו את התרבות המפוארת שהייתה בסיס לתרבות יוון הטאוטונים חיו על העצים.

אחד הדברים הבולטים באתר זה זו האחידות הקונפורמית האידיאולוגית של הכותבים, שנזעקים לעזור זה לזה כשקוראים בודדים מגיבים שלא בהתאם לקוו המפלגה, ולמרבית ההשתאות גם ביחסם ופרשנותם לנעשה ב"גרמניה החדשה".

נתנאל 28 באוגוסט 2013

בדיוק את המסלול הזה עשיתי לפני כמה שנים. דבר איתי אם זה מתקדם לאנשהו

פאקו 28 באוגוסט 2013

"היא מכורה לדבקה" (אני כאן בגלל אשתי) :)

קורא 28 באוגוסט 2013

הדבר שאני הכי מצטער עליו בכל הקריירה הלימודית והתעסוקתית שלי זה שלא לקחתי את הרגליים אחרי התואר הראשון ועברתי למקום אחר.

יואב 28 באוגוסט 2013

כל כך אוהב את הפוסטים שלך. שירה.

נר הלילה 28 באוגוסט 2013

בוא הביתה

דוד 29 באוגוסט 2013

שמע, זה לא משנה.
תבוא, אל תבוא.
תבקר, אל תבקר.

עשה טובה, רק תכתוב יותר!

Comments closed