מרוב שחושבים כבר לא מרגישים (גבולות המין של עמוס שוקן)

    אני זוכר. בטח אני זוכר את הפעם הראשונה שהחזקתי את עיתון העיר ביד. זה היה בסוף שנות השמונים, […]

 

MAGAL

 

אני זוכר. בטח אני זוכר את הפעם הראשונה שהחזקתי את עיתון העיר ביד. זה היה בסוף שנות השמונים, וזה קרה איזה שנתיים או שלוש אחרי שהחזקתי ביד את חדשות. ואני זוכר, בטח שזוכר, את התחושה הזו של מה שעבר מהיד, אל העין, ללב. לפעמים עם עצירת פתע על הלחי. הייתי מתבגר שנולד בקרית גת, התחנך בימית ונפלט לעומר. באר שבע היתה החלום. וביד החזקתי עיתון שתל אביב היתה קטנה על כותביו.

 

אחר כך עברתי לתל אביב והחזקתי את העיר הרבה יותר בביקורתיות. והיה לי גם טקס כזה, שלא הייתי היחיד שלקח בו חלק. לפתוח את העיתון כמו באמריקה, משמאל לימין.

כי היה את השער האחורי.

ואחר כך הספורט.

וככה היה אפשר להימנע מהגועל נפש של כל המודעות הפרטיות, שהיו יעני ווילג' ווייס, אבל רובן היה תועבה פורנוגרפית מבזה, בדרך כלל לגוף הנשי, המודעות שהיו שתולות בין התרבות לבין הספורט.

אחר כך נסעתי לניו יורק, וחזרתי, והתחלתי לכתוב בהעיר. אני עוד אחזור לשם תכף.

***

בביקורים הלא תכופים שלי במערכת של עיתון הארץ, תמיד היכו אותי בהלם שתי עובדות. העובדה הראשונה היתה שאת כל המערכות שזקוקות לשאר רוח ומקום לדמיון, כמו המוסף ומערכת הספורט, שיכן עמוס שוקן במרתף הבנין, בחלק הכי חשוך שלו, גובל בחניה המושתנת. אבל זה היה בקטנה.

מה שבאמת היה מדהים היה אוסף האמנות הפרטי של שוקן שהוצג בפאר בכל רחבי הבנין. זו לא רק העובדה שהיית מצפה לקצת צניעות ממי שמתווכח עם כל עובד על חמישה שקלים, ואם לא צניעות אז לפחות לא ניקור עיניים של אוסף פרטי בערך מיליוני שקלים מול עיניים של אנשים שמתקשים לסגור את החודש.

אבל ניחא. זה המקום של שוקן. זכותו לבחור את הבחירות הפרטיות שלו.

אבל אחת מהן היתה יוצאת דופן באופן בלתי רגיל. ממש בפרונט, תמידית מול העיניים של פקידת הקבלה, במקום שאף אחד לא יכל להתעלם ממנו, החליט שוקן לתלות את אחד הציורים הפרטיים שלו. זו היתה עבודה בשחור לבן, משהו כמו שלושה מטר על שני מטר, את הציור עצמו ואת הטקסט שבתוכו אני לא זוכר בוודאות של אחד לאחד. אבל זו היתה אשה מעורטלת למחצה, עם שפורפת טלפון לצווארה, ועם טקסט מהסוג של "מלכה מחפשת עבד צייתני".

עמוס שוקן לקח אימאג' מהעמודים שהייתי מדלג עליהם, הגדיל אותו, וקיבל איתו את פניו של כל עובד, שליחה, אורח שבא לבקר בעיתון שלו.

זו האווירה. ואווירה בונה תודעה.

***

קצת אחרי שהתחלתי לכתוב בעיתון, פניתי לאחד העורכים בעיתון, וסיפרתי לו על משהו שנפתח אצלנו, אצלי ואצל אחיותיי רק זמן קצר לפני כן. מהשיחה הזו התגלגלו דברים מהר מאוד, עד שהעיר החליט לפרסם את הפרשה. פרסום חלקי, אנונימי. המשפחה שלי נאבקה קשות בפרסום. הרבה מזומנים היו לה אז. חלק מהמאמץ היה כרוך בהשכרתם של עורך דין צמרת, עוד לוביסס ודובר מדופלם, ועוד עורך דין שהוא גם יחצן וגם אישיות תקשורתית וגם פרובקטור לא קטן.

יש שחושבים,  בצדק מסויים, שהסיפור הזה היה תחילת הסוף של העיר. קצת אחרי שנדף, שוקן ערך חילופי משמרות ונפטר משמונים אחוז מהכותבים באותה תקופה. הגיע עורך אחר.

כמה שבועות לאחר מכן הלוביסט והעורך דין התחילו לכתוב באופן קבוע בעיתון.

***

בשבוע שעבר, קצת אחרי שנחשפו ההאשמות כלפי ינון מגל, ההאשמות שמגל לא כפר בהן, עלה מאמר מערכת פוסט פוסט מודרניסטי באתר של הארץ. במאמר פרי מקלדתה של שני ליטנון, אחת מכותבות התרבות הבולטות בעיתון, הועלו הטענות הבאות (החלטתי להעלות את המאמר במלואו כדי שלא תתקלו בחומת הפרימיום)

כמה מטונף יכול להיות בוקר אחד בזירת הרשתות החברתיות, ולמה זה לא נעצר שם? אין לי מושג מה היו חילופי הדברים בין ינון מגל לבין רחלי רוטנר. אם היא היתה חברה שלי הייתי שמחה לשמש לה אוזן קשבת. אם היה בדברים חשד לעבירה פלילית הייתי מעודדת אותה לפנות למשטרה. ואם בעצה אחת עם בן זוגה (היא זו שהזכירה את בן זוגה כמי שנפגע גם הוא בדיעבד מהדברים שנאמרו לה משום שפגעו באשתו, כלומר בקניינו) הם היו מחליטים להתקשר למגל ולצרוח עליו או אפילו לקלל אותו ולדרוש התנצלות כמובן שגם זה היה לגיטימי. אבל לפרסם פוסט בעניין בפייסבוק? ולהפוך את זה לידיעה חדשותית בעיתון? לילה טוב רשת חברתית, בוקר טוב ג'ונגל חברתי. 

רבים באותן רשתות מהללים את אומץ ליבה של רוטנר. הגיע הזמן שנלמד להיות אמיצות באמת. וסטטוס בפייסבוק איננו אומץ. הוא בדיוק ההיפך. זו פחדנות שמתחפשת לאומץ. אישה שמפרסמת פוסט בפייסבוק שבו היא שופכת את דמו של אדם אחר, היא פחדנית. היא יודעת שגבו הרחב של המרחב הווירטואלי מגן עליה. היא יודעת שאחוות הנשים תגן עליה, כי כולנו, או כמעט כולנו, מכירות את הסיטואציה. חטפנו לא פעם מאיזה גבר עלק שרמנטי, שחשב שאם הוא אומר לנו מילים גסות זה מגניב. הוא לא טרח להקשיב אם זה מתאים לנו או לא.

 איכשהו, עדיין לא למדנו, אנו הנשים, להתמודד עם הבעיה הזאת בצינורות המקובלים, הרלוונטיים, האפקטיביים, האנושיים. חוסר ההתמודדות הזה הוא דבר מחליש, מוחלש. עלוב נפש. אישה אמיצה באמת היתה אומרת לאותו מטרידן  – הגזמת. אולי לא באותו רגע. אולי נדרשות כמה שעות, ימים או חודשים של התעשתות. להבין שעברת פה משהו שלא היה נעים לך, אולי אפילו טראומתי, אולי פלילי. ואז להתלונן במשטרה אם צריך, או בפני הממונים עליך ועליו, או בפניו. לא להיזכר בזה חודשים אחרי ולפרסם פוסט בפייסבוק. כי זה מדרון חלקלק. לכולנו יכולים לעשות את זה. הפתח הזה הוא מסוכן מאוד. על כולנו יש לכלוכים מסוג כזה או אחר. כולנו הסתכסכנו, כולנו עשינו משהו לא יפה למישהו אחר. חלקנו עשינו משהו שבעינינו הוא קטן, ובעיני הקורבן שלנו הוא ענק. רובינו טעינו. לחלקנו יש ילדים, בני זוג, שגם אם אנחנו עשינו משהו נורא – לא מגיע להם להיפגע מזה.

אני לא מנסה להגן על מגל. דעותיו הפוליטיות מצמררות. הוא פופוליסט מסוכן בעצמו. אבל בדיוק בגלל זה אסור להיסחף לאותם אזורים של התלהמות, הכפשה פומבית, שיימינג. כתבתי עליו פעם שהוא מתנסח באופן מקארתיסטי. גם הפוסט נגדו בפייסבוק נושא ניחוח דומה. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא המעבר מהפייסבוק, אל הידיעה העיתונאית. במהירות הבזק. איפה האחריות? איפה הערכים העיתונאיים? איך דבר כזה מגיע לאתרי החדשות בכלל? יש פה מעגל מרושע. כותבת הפוסט ידעה שתיפול על אוזניים קשובות. באין מבוגר אחראי, בסוף ניטרף על ידי הינון מגלים וקורבנותיהם.

***

נהוג לכתוב במקרים הללו שאני מאחל לגברת ליטמן לעבור משהו דומה בכדי שתוכל לחוות דעה, אבל אני לא. אבל אם ליטמן היתה ניצבת באמת בצד הקורבני של התעללות מינית, לסוגיה, היא היתה מבינה, ולו במעט, כמה זמן לוקח למציאות הזו להתגבש בעיני הקורבן לאמת מוצקה שבאמת קרתה, והיתה מכפילה את הזמן הזה בזמן שלוקח לקורבן להבין שהוא לא ממש אשם במה שקרה שם, ואז היתה היד שלה קצת רועדת לפני שהיתה מבחינה בין אומץ לפחדנות. היתה מבינה כמה הפחד משתק, הופך אותך לנכה, לקהה.

הקורבן בעיני ליטמן היא יצור מוחלש, פחדן, עלוב נפש. לקח לה יותר מדי זמן, ואחרי פקטור הזמן יש לליטמן בעיה עם המדיום. בעיני ליטמן הקורבן היתה צריכה להתעמת עם התוקף, או לפנות למשטרה. שוב, אינני מאחל לליטמן שאיש או אישה כלשהם יחללו את פרטיות גופה, אבל רק מי שעבר זאת, מי שהיה מספיק אמיץ כדי להגיד את זה בקול שזה קרה לו, רק מי שממשיך הלאה, יודע עד כמה כמעט בלתי אפשרי הוא העימות מול התוקף, ועד כמה מדכאת ומסרסת יכולה להיות התגובה מהרשויות. (שלא לדבר על מתקפת הרבתי שנוהלה ברשת כנגד המתלוננת, אפילו אחרי שמגל הודה במעשיו).

ואולי גולת הכותרת של המאמר של ליטמן היא השורה "….כולנו עשינו משהו לא יפה למישהו אחר…." וואלה, משהו לא יפה. בקטנה. הוצאנו לשון.

***

התפאורה בונה אווירה, והאווירה בונה תודעה, ובתוך התודעה נכתבות מילים, ומודפס עיתון. עם המאמר המקומם של ליטמן.

ושלוש תמונות שמאלה ממנה פורסם מאמר אחר. של הבן יקיר של עמוס שוקן, הנשמה הטובה עם המעשים הלא יפים, יצחק לאור.

 

 

האיש שלא היה שם (אבל הוא תמיד פה)
קלאס וקלאסה

תגובות

  • אהד

    לינץ׳ תקשורתי בפייסבוק הוא דבר מפחיד. אני יכול לכתוב תגובה ארוכה אבל אסתפק בלהזכיר את השם אריאל רוניס.
    ואני לא יודע אם מה שרוטנר עשתה זה פחדני, אבל אמיץ זה בטח לא.

    • דורפן

      אני חצוי אבל אגיד כך. מי שבוחרת במדיה חברתית במקום תלונה במשטרה לפחות שתסביר למה. זכותה להגיד ״שיהיה במגרש הציבורי ולא המשפטי כי אולי אין כאן מקום להרשעה״, אין לי בעיה עם הסבר כזה. אין לי בעיה להסבר אחר. אבל אני מצפה לפחות להסבר בבחירה במסלול הלא משפטי.

      • זאב אברהמי

        דורפן הייתה חוטפת עשרה מסכי גיהינום ובסוף היו אומרים לה שאין ענין ציבורי. אז הנה, שיש.

        • חיים שדמי

          טקסט חזק וחשוב. והתגובה שלך, על מה היה קורה עם פנייה למשטרה, הוא לחלוטין לב הסיפור.

          אני חושב, באותו הקשר, על הדמיון הרב בין "הארץ" ל"בית היהודי" בהקשר הזה. אחת הסיבות שמגל חטף ככה, היא הצביעות המתחסדת ונטולת כל רחמים כלפי מי שאיננו חבר "המגזר" שלהם. עד היום משוכנעים רבים שם שמוטי אלון נרדף. כל-כך נרדף, שאת הסיפור שלו סגרו במקור ביניהם, בפורום "תקנה" המטונף; כלומר, הכירו בבעייתיות, אבל חלילה שייצא החוצה.

          מגל משלם את מחיר ה"שמאלנים סרטן במוח", ההתקפה שלו על אבי ברזילי (בעוד שעל קשרי נתניהו-אלוביץ'-וואלה הוא נדם) ושות', כיוון שבזמן שהוא מבלה במחיצת אותם אנשים בדיוק, כמו המסורטנים, הוא מחייך וכולו נעימות. אפס, בקיצור. שישלם.

          • דוד

            כשהבורות והשנאה נפגשים יוצא כזה טוקבק.
            ראשית- יותר ימניים דתיים תומכים בינון מגל מאשר במוטי אלון.
            שנית- לולא קיומו של פורום תקנה, לא בטוח שהחלק הראשון היה נכון. צריך להבין שההרכב של פורום תקנה מכיל כמה תתי מגזרים בציבור הדתי לאומי על מנת למנוע טענה על חיסול חשבונות. לולא פעולתו הנחרצת מוטי אלון היה ממשיך להטריד מינית נערים.
            אני מאמין שלכל אחד ואחד מפורום תקנה היתה תקווה שהמתלוננים יפנו למשטרה וכך הם לא יקחו על עצמם את האחריות.

        • אהד

          אברהמי, אז במקום להפקיר את המתלונן אנו מפקירים את זכויות הנאשם?? לא תמיד מדובר הנאשם אשם ולא תמיד המתלונן צודק.

          • גל

            כן, בוודאי
            שה"נאשם" נבחר ציבור הכללים לגביו שונים לכל הדעות
            הוא מקבל זכויות יתר רבות , ומהצד השני נדרש לרף מינימום גבוהה בהרבה מאיש מן הישוב

        • עומר ה

          +1

      • תומר

        ועם כל הסימפטיה לרוטנר וההכרה שיש כאן "צד טוב" ו"צד רע", קל וחומר לאור הצהרת החיבה שהיא חשה (בלשון עבר) כלפי מגל שבה פתחה את הסטטוס ההוא שלה, אני מודה שהייתי מצפה ממנה ליצור קשר עם מגל, לכל הפחות במקביל לפרסום הסטטוס.
        הפייסבוק, עם כל היותו זירת הקרב של ה(מו)חלשים, הוא לא בדיוק המדיה הנכונה לברר בה בירורים מוסריים.

        • אריאל גרייזס

          מי אמר שהיא רצתה לברר איתו משהו? היא רצתה להתריע לגבי מי הבן אדם. לא סתם מישהו, אלא דמות ציבורית. ובכלל, למה היא חייבת לו משהו? הוא זה שהטריד אותה, למה היא צריכה לפנות אליו ולברר? מה בכלל יש לברר פה? שאולי כשהוא אמר לה שהוא פינטז על הציצים שלה הוא בכלל חשב על גבעות השומרון?

          • תומר

            חייבת? מי מדבר פה על חובה? (לא היית זה אתה שהתחרפנת מהמשפטיזציה היתרה שניה אחת קודם?), זו בסך הכל הציפייה שלי מרוטנר כבנאדם. גם אם נגיד שהוא חרא של בנאדם (והוא כזה, לבטח בהקשר הספציפי הזה של מערכות יחסים), הוא עדיין מישהו שהיה איתה בקשרים יחסית קרובים למשך זמן ממושך ושלפי עדותה היא חיבבה אותו.

            בוא נגיד שאם דבר כזה היה קורה לי (לבת שלי) הייתי ללא ספק יוצר קשר עם המטריד ולו כדי להגיד לו מה דעתי עליו, כן, לפני פרסום הסטאטוס. האקסקלוסיביות של הפרסום בפייסבוק מוזרה בעיניי. לכל הפחות מוזרה.

            לא כל פרשיה היא בסיס לוונדטה, גם לא כזו.

            • אריאל גרייזס

              לא מבין למה שתהיה ציפיה כזאת. גם אם נעזוב בצד את העובדה שמדובר בהטרדה מינית, משהו שדי בבירור גורם לצד המוטרד לרצות שום קשר עם הצד המטריד (משהו שגברים, שרובם המוחלט לא יחווה זאת לעולם, לא יכולים בכלל להבין) - האם היית מצפה ממישהו ליצור קשר עם גנב האוטו שלו לפני שהוא מפרסם מי זה? אולי גם אלו שקצב אנס היו צריכות להתקשר אליו ולהגיד לו שהן הולכות למשטרה קודם?
              ובכלל, האם לא ברור שאם רוטנר היתה יוצרת איתו קשר אז אנשים היו אומרים - נו, אתם רואים, כנראה שלא היה לה כזה קשה אם היא מדברת איתו אחרי זה?
              והנקודה הכי חשובה - למה כל הלמה האלו? האם זה לא ברור שכולם מקטינים את חומרת המעשה וממקדים את הפוקוס על המותקפת ולא על המתקיף?

            • גיל

              זה לא וונדטה אלא סיפור אישי שלה. מה שעשו ממנו וממנה אחר כך זה לא באחריותה.

            • תומר

              אולי לא הובנתי, הוונדטה היא לא של רוטנר

        • גיל

          למה שתרצה לדבר עם מישהו שפגע בה? היא תארה את הדברים יפה מאוד כולל הדברים החיוביים לגביו.

      • אריאל גרייזס

        אני חושב שהפוסט של רוטנר עומד בכל מבחן שתבחר. הוא מלא בנתונים, ציטוטים מדויקים, הסברים וזאת כנראה גם הסיבה שהיה קשה מאוד למגל להכחיש אותו. ואחרי כל זה, היא חטפה שיט סטורם מטורף. לא כל דבר צריך להמדד במימד המשפטי שלו. יש חשיבות גדולה מאוד למשפט הציבורי

        • Ljos

          +1
          ובנוסף, היא הוסיפה בהמשך את הסיבה - היא נפגשה עם אישה נוספת שהוטרדה על ידיו (בצורה אפילו יותר גרועה) וכתבה כדי שהיא ואחרות יוכלו לאזור אומץ ולהתלונן.

        • ערן (המקורי)

          +100

          • ירון

            לגמרי
            היא בסה"כ רצתה לעדכן את הציבור, שנציג ציבור שלו, הוא למרבה ההפתעה... אפס של בן אדם.
            והיא בחרה בדיוק את המדיום המתאים בשביל כך

      • אלון

        הסבירה למה.
        היא שמעה שהטריד ונגע באחרות.
        החליטה שהיא לא מתיימרת לדעת אם זאת הטרדה מינית ובגלל שהוא דמות ציבורית החליטה ליידע את הציבור הנבחר ציבור הנפלא שלהם.
        כמובן כל זאת בידיעה שהיא מזמינה לינץ' תקשורתי וטוקביקיסטי חסר תקדים כמעט(תעקוב בפייסבוק אחריה קצת ותראה).

        אמיץ. מאוד אמיץ מה שהיא עשתה וכל הכבוד לה

      • ירוק

        רונן - כמו שאמרו למטה, היא בהחלט הסבירה.

    • S&M

      לא מקבל את החלוקה ל"אמיץ" ו"פחדני".
      אני מציע חלוקה ל"חכם" ו"צודק".

      מי שהולך למשטרה עם סיפור של אמירות סקסיסטיות, הוא צודק, אבל לא חכם. להוכיח משהו כזה ברמה שתצדיק שימוש במשטרה, זה קשה. ללכת למשטרה במקרה של "מילה כנגד מילה", יהיה חכם רק אם יש לך הקלטה, או שהתוקף יודה. מאחר ואין הקלטה, ולא היה ברור אם הוא יודה (והוא עדיין לא הודה, אלא אמר משהו כללי שממנו משתמעת הודאה), מי שהיה הולך למשטרה, צריך להיות טיפש מוחלט. בעיקר אם הוא גר בבית מזכוכית, ורחלי רוטנר גרה בבית מזכוכית.
      המשטרה אינה מטרה. המשטרה היא אמצעי. זה מכשיר, כלי, שמטרתו לעבור לשלב של הטלת עיצום פלילי. ולעיצום פלילי אתה מגיע רק אם הוכחת את העבירה מעבר לספק סביר. כלומר, ברמה של 99% בערך. לבחור בכלי הזה שדורש הוכחה של 99% כשמדובר במילה כנגד מילה זה טיפשי.

      הדרך הנכונה, החכמה, היא לבחור בכלי אחר.

      הסברתי למה טיפשי ללכת למשטרה. ובכל זאת, אי אפשר שלא להשתמש בדמגוגיה. אבל היא נכונה ב-100% למרות שהיא עדיין בגדר דמגוגיה. קודם כל זה טיפשי ללכת למשטרה אם לא יוצא לך מזה משהו. הולכים למשטרה רק אם היא תתפוס את העבריין, או תעשה משהו, או ייצא לי משהו מזה לביטוח. בכל הפעמים שאני באופן אישי הלכתי למשטרה, בעצמי או עבור אחרים, המשטרה לא עשתה כלום. אבל זה לא המקרה. כאן, זה מקרה מיוחד, שבו הכל ידוע והמשטרה לא צריכה לעשות כלום. לכאן מתאימה האמירה שזה טיפשי ללכת למשטרה נגד איש ציבור בעל עוצמה. עומדים לרשותו מנגנוני מפלגה, מנגנונים ציבוריים, מנגנון תומכים משומן, כסף בלי סוף, עוזרים, יועצים, לוביסטים, עורכי דין, קשרים מגונים, גלויים או סמויים. כבר הייתה כאן עיסקה של מינוי יועץ משפטי כדי להסיר סכנה מאריה דרעי, כנגד עסקה על חברון (וכשרוני בראון גילה שהוא מינוי עסקי, הוא התפטר אחרי יום-יומיים). ויש כאן מבקר מדינה ויועץ משפטי שמונו כדי להגן על נתניהו. ויש כאן שרת משפטים מאותה מפלגה. ובנט יורה לראש הממשלה בין העיניים, אז אולי כדי שלא יירה לו בין העיניים הוא יבקש למתוח את שמיכת ההגנה לא רק על נתניהו אלא גם על מגל. איזו משטרה תבדוק ברצינות חשדות לפלילים שהם "אמירה מבודחת במסיבת סיום רוויית אלכוהול בין צדדים חבריים". צריך להיות לא טיפש, צריך להיות אידיוט גמור כדי לשלוח בחורה עם פה ג'ורה להתעמת עם כל המנגנון המשומן הזה.

      מה שהיא עשתה זה גאוני - ירתה לו בין העיניים. הייתה הולכת למשטרה, כולם היו אומרים "אני לא יכול להגיב, הנושא בחקירת משטרה ואני לא רוצה לשבש הליכים". העבריין היה אומר "המשטרה הורתה לי לא לדבר על המקרה, אני חף מפשע והאמת תתגלה", העיתונים היו אומרים "סוביודיצה". למתלוננת היו קוראים "ר", והיה אסור לה לדבר עם אף אחד, כי יש חשש לשיבוש הליכים.
      במקום זה היא "שמה את זה כאן". למה "כאן"? כי ככה בא לה. למה רק לו מותר להגיד מה שבא לו איפה שבא לו? גם לה "בא".

      מה אתם רוצים? להגיד לי שזה אסור? למה זה אסור? אני רוצה להפעיל נגדכם את קלף ה"בן גוריון" שלי (רפרנס למערכון של אורי זוהר ושייקה אופיר). אני רוצה לומר שנדון בטענות שלכם באותם כלים שאתם דנים בטענות של "ר". אם זה אסור, שיינון מגל ילך להתלונן במשטרה. שיגיד למשטרה שזה אסור לפרסם נגדו דברים בפייסבוק. שיגיד שם על איזה חוק הוא מסתמך. ואם הוא לא סומך על המשטרה, שילך לבית המשפט, שיגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, ופתוחה לו הדרך גם להגיש קובלנה פרטית (תיק פלילי) ולנהל אותה בבית המשפט, אם הוא לא סומך על המשטרה שתסביר ל"ר" למה זה אסור.

      כלומר, כשאתם אומרים לרחלי רוטנר שזה לא ראוי לפרסם בפייסבוק, והיה עליה ללכת למשטרה, אני מבקש שלא תכתבו את זה בפייסבוק, אלא תלכו למשטרה ותגידו במשטרה שזה לא חוקי לפרסם את מה שהיא פרסמה בפייסבוק.

      עכשיו למישור המוסרי, או למישור ה"לא יפה" - לא ראוי שרחלי רוטנר תפרסם בפייסבוק. יש לזה אפילו שם - לינצטרנט. עושים לינון מגל לינץ'. וראיתי גם מישהי שכתבה שכך קרה גם להוא שהתאבד (שכחתי את השם, נדמה לי שהוא היה מהביטוח הלאומי). כאן אני כבר בתחום אפור, כי כל תחום המוסר הוא אפור. אני לא יכול להגיד שאם זה חוקי זה מוסרי, כי זה יהיה בולשיט. אני גם לא יכול להגיד שהמוסר זה עניין של גיאוגרפיה, ויש מקומום שלכרות דגדגן זה מוסרי, כי זה מגן על ערכי המשפחה.
      אני לא מתיימר לקבוע מה המוסר הנכון. לכן, אני אשתמש במוסר שלך (ינון מגל) ולא שלי (רחלי רוטנר). אני איישם עליך את המוסר שאתה תומך בו. אתה שייך למפלגה יהודית, שמקדמת את הדת היהודית, דוגלת בערכי ההלכה היהודית, ומתרגמת את זה לערכי משפחה מסויימים - לא להט"בים, לא ערבים, (כמעט ו)לא מזרחיים (ואני יכול להמשיך עוד שעה עם כל הפוביות שהם מקדמים). מה עשתה רחלי רוטנר? דיברה למשפחות של ינון מגל, ואמרה להם - האיש שבחרתם לייצג אתכם בכנסת, האיש שבחרתם להתחתן איתו, האיש שבחר לגדל אתכם (ילדיו) לאורם של ערכים מסויימים, הוא בלוף (Phony, בלשון סיינפלד). הוא שקרן, הוא לא מייצג את הערכים המפלגתיים, הוא לא מאמין בערכי המשפחה שכנראה הבטיח לאשתו, או לאורם הוא מגדל את ילדיו. זה הכל.
      נשאלת השאלה למה שלא תכתוב לאשתו פתק, ותבקש ממנה להתייחס? אפשרי. זו הדרך ההגיונית לפעול, לשלוח מכתב לנמען. וכך היא נהגה עם כל מצביעי מפלגת הבית היהודי, כתבה להם בפתק מה היא חושבת על הבחירה שלהם בינון מגל כמי שמייצג את הערכים שהם מקדמים.
      ואני אשאיר לכל שוחרי ההלכה היהודית למלא את החסר באסמכתאות דתיות לבחירה המוסרית של רחלי רוטנר לפרסם ברבים את העוול שנגרם לה לדבריה. ואני בטוח שיימצאו לכך תימוכין בדף הגמרא שנמצא בו צירוף המילים "לא תעמוד על הדם".

      ולגבי הלינצטרנט? מגיע לו. ואם הוא חושב שלא מגיע לו, שיגיש תביעה או שילך קיבינימט, הוא וכל האספסוף שמגן עליו ומפשפש בפרופיל הפייסבוק של הקרבן, כאילו היא צריכה להיות אמא תרזה כדי להיות כשירה להתלונן על הטרדה מינית. ואח"כ שיחפון את הישבן של עצמו ויבכה על מר גורלו והעוול העצום שנגרם למשפחתו.

      ולך זאב אברהמי, אני רוצה לומר את מה שכתבתי בפורוורד שעשיתי לטור הזה בפייסבוק - מהמוצדקים. מהמוצדקים שבטורים שקראתי.

      • תומר חרוב

        +100000 מייק מופיט

      • Ljos

        מצטרף למחמאות של תומר חרוב.
        מוסיף רק דבר אחד קטנטן - הצעת החוק האחרונה של ינון מגל לפני המקרה - הגנה לעובדי ציבור מפני שיימינג ברשת. מישהו כנראה חשב שזה יגיע יום אחד.

      • ארז

        מהמקרים הבאמת נדירים שדעה מנומקת שאני קורא אשכרה "קונה" אותי וממקמת אותי בצד שלה.
        מעולה.

      • גיל

        לא רק זה, אלא כתיבה בפורום ציבורי מאפשרת לנשים אחרות לספר מה קרה להן וזה באמת מה שקרה.

      • קפטן קוקי

        תגובה מחכימה ומעניינת. תודה.

      • Rocky1

        וואו!

  • זאב אברהמי

    מאוד מפחיד. אבל הנסיבות הן אחרת, והן בטוח לא מיושמות כשהתוקף אכן הודה במעשיו. ובחורה שמוכנה לחשוף את עצמה ככה היא אמיצה בעיני. אמיצה וחכמה. הגב שמספק לה המרחב הוירטואלי הוא ההפך הגמור למה שיספקו לה הרשויות.

    • אריאל גרייזס

      הרי ברור שאם היא היתה הולכת למשטרה אז היו שואלים גם למה עכשיו או בואו נחכה ונראה מה החקירה תעלה או בכלל - מה היא הולכת למשטרה על זה שהוא אמר לה כמה מילים.
      כמות החרא העצומה שהיא ספגה בשבוע האחרון מדגישים עד כמה המהלך שלה היה אמיץ.

      • זאב אברהמי

        היו צוחקים עליה. מאשימים אותה, ואז בכלל היו אומרים לה שחלה על זה התיישנות

        • ר.בקצה

          איזו התיישנות? זה קרה לפני שנה בערך. אגב, מדור הספורט של "העיר" היה לא רע בכלל, בוודאי בהשוואה לשאר חלקי העיתון. אני זוכר את הכתבות שלך ממיאמי, על הבחורות היפות שרוקדות במועדונים, ועל הגאוגרפיה העגולה של בטנך, שמונעת ממך להיצמד אליהן על הרחבה..

          • Ljos

            אז "חוסר עניין לציבור" (אירוני במיוחד כשמדובר בנציג ציבור). זה לא משנה, העיקר הוא שהיו מתייחסים אליה בזלזול ובסוף, אחרי השפלה נוספת, לא היה יוצא מזה כלום. זה כבר קרה אינספור פעמים.

      • גיל שלי

        היא החליטה לפרסם את הסיפור אחרי ששמעה על אוחז העכוזים שתפס בישבנן של אחרות. אולי מה שהוא דיבר לא היה פלילי, בכל מקרה למה שתלך למשטרה?

    • אוריה

      איפה עובר הגבול שלך בין אומץ לבין לינץ'? הרי ב-99% של המקרים האלה התוקף מכחיש, ואז מה?
      אל תלך למקרה הקל שהוא הודה, מה עם המקרים האחרים?
      מי השופט?

      • גל

        בקיצור - בקלפי
        בהרחבה - נבחר ציבור, וכל אדם שמחזיק בעמדת כוח משמעותית ( ובעיקר אם משכורתו מתקבלת ממדינת ישראל אך לא רק )

        אני מציע לך את המבחן הבא : בכל סיטואציה בה ישנם פערי כוח משמעותיים בין התוקף למותקף - חובת ההוכחה על הנאשם

  • אריאל גרייזס

    מצוין, זאב. ויש לי כל כך הרבה מה להגיד על הפרשה הזאת, על הגועל נפש שצף בעולם מצד כל כך הרבה אנשים, על החלוקה הדיכוטומית של אנשי צרנו מול אלו שנגדנו, וזה בכלל לא משנה מה עשית, כל עוד אתה משלנו, על המבחן המשפטי שהפך להיות אצל כל כך הרבה אנשים המבחן היחיד, על הציונות הדתית שאיבדה לגמרי את המצפן המוסרי שלה והתמכרה לחזון ארץ ישראל השלמה בלבד אבל אם יש דבר שבאמת אני לא מסוגל להבין בכל העסק הזה זה את חוסר הסולידריות הנשית הטוטאלי פה. זה פשוט מחרפן אותי. איך לעזאזל אתן יכולות לגבות את האפס העלוב הזה?

    • גיל שלי

      +1

      • איתי

        מדויק

    • no propaganda

      יש לי שאלה אליך, אשמח לתשובה.

      אני לגמרי מסכים איתך שהמבחן המשפטי הוא ממש לא חזות הכל ואני חושב שזה נכון לכל התחומים.
      בהתכתבות קודמת איתך אמרת שלדעתך מישהו יכול להקרא בוגד רק אם זה עומד במבחן המשפטי.
      למה במקרה הראשון כן והשני לא?

      • אריאל גרייזס

        אני לא קורא לינון מגל מטריד מינית, אני קורא לו דושבאג וחרא של בן אדם. זה נכון גם לגבי, נניח, חנין זועבי ובדיוק בשביל זה יש מבחן ציבור. ההבדל הוא שזועבי עושה מה שהציבור שבוחר בה מצפה לעשות, מגל עושה בדיוק את ההיפך ממה שהציבור שלו אמור לרצות (לפי מה שהם מתארים את עצמם). אישית הייתי שמח אם שניהם לא היו בכנסת אבל אני לא רוצה פעולה משפטית בהקשר של אף אחד מהם

        • no propaganda

          תודה על התשובה.

          אני חושב וגם מאוד מקווה שמי שבוחר בזועבי לא בוחר בה בשביל שתתמוך בטרור אלא בשביל הרבה נושאים אחרים (מייצגת ערבים חילונים).
          הציבור הבוחר ישפוט אותו בבחירות הבאות וייתכן מאוד שזו הקדנציה האחרונה שלו כחבר כנסת אבל מעשים בעייתיים, אם של זועבי ואם של מגל צריכים להשפט ע"י הציבור הכללי וכמו שלך יש דעה על מה שמגל עשה כך לאנשים אחרים יש דעה של מה שזועבי עשתה, אני לא רואה בזה שום בעייה.
          ומגל הוא דושבאג כי הוא ביצע מעשה של הטרדה מינית, גם אם משפטית הוא לא אשם. כלומר המעשים שלו עונים לקונספט של הטרדה מינית, כמו שמעשיה של זועבי עונים לקונספט של בגידה. הסמנטיקה לא באמת חשובה.

    • ירוק

      כל מילה אריאל. אני בטוח שאם תרשום על זה טור חצי מהתגובות גם הן תהיינה לפי ימין/שמאל. התחרפנו לגמרי.

  • נולי

    זה שכותבת אחת כתבה את מה שכתבה בעיתון הארץ לא אומר שהיא מייצגת את כלל הנשים. אותי היא לא מייצגת. וגם לא את כל הנשים שדיברתי איתן בנושא.

    • אריאל גרייזס

      ברור שלא, אבל בשבוע האחרון קראתי כל כך הרבה נשים שלקחו את הצד שלו (היא הזמינה את זה, זה בסך הכל מחמאה, למה היא לא הולכת למשטרה? היא סתם שרמוטה שתגיד תודה שמישהו כמו מגל מסתכל עליה) שאתה חייב לתהות - WTF?? אפילו כשברור מה קרה וכשהוא מודה אין את הסולידריות הזאת?

      • Ljos

        במהלך המלל האינסופי על המקרה הזה, קראתי גם משהו שיכול להיות הסבר. חלק מאותן נשים מקוות שאם ישחקו את המשחק, להן זה לא יקרה. סוג של הכחשה. הרחקה מהנושא שיפתור אותן כביכול ממקרה דומה.
        לא בטוח שנכון, אבל תיאוריה מעניינת.

        • -גיסנו-

          מחשבה קצת מוזרה לטעמי, לי זה דווקא נראה שמי שמצהירה שמבחינתה ינון מגל סתם התחיל עם רחלי רוטנר ושתגיד תודה שהוא מסתכל עליה - מאוד מזמינה שידברו אליה בדיוק ככה. היא הרי אומרת כמה זה לגיטימי....

          • Ljos

            הרעיון הוא - "לי זה לא יקרה, כי אני לא עושה א' ו-ב', והיא כן".

  • רפאל

    זה היה מעניין.
    דווקא הזדהיתי עם מה שכתבה ליטמן במקרה הזה ( בטח לא עם שוקן ).

    שיים און הר זו גם דעתי.
    אם מישהו חייב לי כסף, אבוא שנה אחרי ואגיד שהבנאדם שקרן בן שקרן וגנב לי כסף ושכולם יידעו עם מי יש להם עסק?

    מעבר לעניינים הברורים של האינטרסים בסיפור הזה, ברגע שהגברת ( בת 33 כבר- לא אמורה להיות נאיבית ) פתחה את האנקדוטה שלה לעניין ציבורי בתואנה שזכותנו לדעת, אז שתדע שמותר לנו גם לשפוט ( למרות שלכאורה אין לנו זכות... אבל קראו לנו ל jury duty והתייצבנו ) לא לטובתה.

    after reviewing the play - ( מהדורת חדשות הבוקר שלהם עם העיתונים והמילים הלא מכובדות של ה'דתייה'. יחד עם הנסיבות האחרות )
    the call on the field stays.
    two wrongs don't make a right.

    שיימינג הוא מביש ומסוכן. תומך בדעתה של ליטמן. לא אוסיף עוד.

    • אריאל גרייזס

      איכסה גברים שמשווים הטרדה מינית לזה שחייבים לך כסף

      • רפאל

        העיקר יצאתי גבר ושמישהו חייב לי כסף : )

    • Ljos

      אם אתה רוצה בכל זאת לרוץ עם ההשוואה הנוראית הזו, אז אם מישהו גנב כסף ממני, ואז שמעתי שהוא גנב כסף באותה צורה גם מאחרים - אנסה להזהיר את מי שאוכל. כרגע בחוג שאני לומד באוניברסיטה יש מורה שכולם מזהירים אחד את השני מללמוד אצלו (ואחרי שלמדתי אצלו, אני מסכים לכל אזהרה שנאמרה).
      אבל כמובן שאין שום קשר להטרדה מינית. אי אפשר להשוות את הנושאים. את ההשפלה שעוברת האישה. את ההשפלה שהיא עוברת אחר כך, כשמזלזלים בה ומתייחסים אליה כאל רשות הציבור. בודקים אותה ואת מעשיה במקום להתייחס למעשי הנבל השפל.

      • רפאל

        אחלה. תודה על הדברים. כתבת בצורה חכמה ומכובדת.
        מודה ועוזב את המשפט הספציפי הזה. סליחה על ההשוואה שלא הייתה במקום.
        הרעיון שניסיתי להעביר הוא שיש יד חופשית מידי על הדק השיימינג ושמי שמשתמש בו צריך לקחת בחשבון שברגע
        שזה נהיה ציבורי וויראלי, אתה לא יכול בהכרח לכוון את התנועה.

        נקודה נוספת- מי שרוצה יכול למצוא חומר עליה. איך שהיא מתבטאת, מי הבוסים שלה, אילו דברים היא עושה למענם.
        וחוץ מזה- אנחנו לא יודעים בדיוק מה נאמר, באיזו סיטואציה ומה הוביל לזה.
        למה לפי מה שראיתי עליה ברשת עלי להאמין לגרסה שלה מבלי שנבדקה?

        • יריב

          באופן כללי, יש הגיון בהטלת ספק כאשר אירוע מתואר מצד אחד בלבד. עם זאת, כשיש הסכמה בין שני האנשים היחידים שהיו מעורבים באירוע, על איזו "נבדקה" אתה מדבר? מגל הודה שהתיאור שלה את המאורעות נכון, איזו עוד בדיקה אתה צריך?

        • עופר

          מדהים. המוטרדת מספרת את גרסתא, המטריד מאשר אותה. עדיין כולם מפקפקים ובטוחים שהיא משקרת

          • ירוק

            +1

            רפאל, בחייאת - אתה מדבר באופן תיאורטי כאילו מדובר בדיון על פלייאוף כן או לא. הבנאדם הודה שכל מה שהיא אמרה היה מדויק. איזו בדיקה??

        • Ljos

          קודם כל, כמו שכבר כתבו, ינון מגל אישר את הדבר. אז אפשר לקבל בלי שום בעיה במקרה הזה.
          דבר שני, כרגע, היחס בין נשים שהתלוננו תלונות שווא לנשים שלא התלוננו בכלל (מסיבות שונות: פחד, קפאון, חוסר יכולת לעכל, חשש מהחברה והיחס לאחר החשיפה, תחושת אשמה ועוד ועוד) הוא מוטה מאוד מאוד מאוד (מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד...) לכיוון הנשים שלא התלוננו או הושתקו. מכיר "אחת מתוך אחת"? אם לא, כדאי. ככה שלהאמין לגרסא של האישה (ולא להאשים משפטית לפני בדיקה, כמובן. אפ אפשר בדיקה כמה שפחות פולשנית ומשפילה), זה לא רק הדבר הנכון סטטיסטית, זה גם נכון כדי להראות לנשים אחרות שאפשר גם אחרת. אם על כל אחת שמפרסמת יש עליהום מטורף והאחראים לשמירה על סדר נרדמים (במקרה הטוב), אין עידוד לשמיעה של מקרים אחרים.

          • רפאל

            עם כל הכבוד לדתית מחמד של וואלה עם הפה הכי מלוכלך במגזר ( היא מדברת ככה באולפן, לא בארבע עיניים )
            תודה על זכותי לדעת מי הנבחרי ציבור שלנו.
            בנסיבות הקיימות, הזדהיתי יותר עם הדעה של הגברת ליטמן ( כמו כל דבר, אף אחד אף פעם לא מסכים מילה במילה )
            המקרה חוצה מגדרים ודעות פוליטיות.

            למה כשאביבית בר זהר עלתה לשידור ואמרה שהטרידו אותה כולם צחקו?
            כי היא עושה רושם של אופרטוניסטית שמחפשת תשומת לב בכל מחיר.

            אז כן, בעיני מפרסמת הפוסט עושה רושם של אחת שמוכנה לעשות הרבה מאוד דברים בשביל המקורבים לה
            ומי שמשלם לה משכורת/משכנע אותה שיש לה מה להרוויח אם יקשיב לה.
            ושתדע כל אחד ואחת שעברו השפלות אישיות ודברים לא נעימים- שלא יקבלו סימפטיה ממני באמצעות פרסום כזה.
            סה טו

  • תומאס נוימן

    מאמר מקומם של "הארץ".
    ונניח שהיה משפשף עצמו עליה, או נוגע לגב' רוטנר בחזה (והוא הרי נהג ללטף את עכוזה של עיתונאית אחרת)?
    גם אז ה"שיימינג" אינו במקום?
    מדובר באדם שהחליט לשים עצמו בלב הזירה הציבורית, אדם שקיבל מנדט מהבוחר, במסגרת מפלגה ששמה על דגלה את ערכי המשפחה היהודית.
    אם הוא לא ראוי ל"שיימניג" בגין מעשים כאלה, מי כן?

  • גל ד

    מה שמכעיס אותי בכל הסיפור הזה... סליחה, אחד הדברים שמכעיסים אותי בסיפור הזה, אלו התיאורים של האווירה במערכת וואלה. עובדת שתיארה איך היא ישבה במסיבה על הברכיים של הבוס שלה לשעבר ולא חשבה שיש עם זה בעיה. והרוח שעולה מהפוסט של רוטנר עצמו, שבו היא רוצה שנזכור שהיא קולית כזאת, חס וחלילה לא אחת שנצמדת לפוליטיקלי קורקט, היא עדיין אחת מהחבר'ה.

    ססססאוחתו, זה מקום עבודה. אחת מהחבר'ה תהיי עם החבר'ה שלך. אם לא תציבו גבולות ברורים, אל תתפלאו אח"כ שמישהו עובר את הגבולות הפרטיים שלכם.

    • יוסי מהאבטיחים

      האמת שחייב להסכים עם הנקודה הזו, של ריח המאאאגניבות שעולה מהפרסום שלה (שכשלעצמו מוצדק ב 100%, רחמנות עליה אם היתה הולכת למשטרה תחילה).

      לרוטנר היה נורא חשוב לציין לאורך כל הפרסום שהיא ''לא מתחסדת '', שהיא מנבלת פה, שהיא ''יושבת מאחורה בטיולים השנתיים''. כאילו היא סבבה והכל, אבל יש גבולות שלא ייעברו.
      כאילו שזה משנה משהו בהבנת כל הסיפור. משנה שמה שעשה מגל הוא אסור, ובכלל לא משנה כמה את בחבר'ה.

      שוב, זה לא משנה את התמונה הכללית או את מידת צדקתה, פשוט קצת מריח כאילו היא חשבה על שיחות הסלון עם החבר'ה שלה לא פחות.

      • אריאל גרייזס

        המאגניבות הזאת נועדה לדעתי להדגיש עד כמה מדובר במשהו שחורג מגבולות השיח, אפילו למקום כביכול מתירני כמו וואלה ואפילו למישהי שמגדירה את עצמה כזורמת. הרי אם היא לא היתה מתארת את זה ככה אז היו אומרים - מה היא עושה עניין, בטח סתם דוסית פקאצה שלא מבינה איך מדברים בברנז'ה.
        אבל שוב, מי שרוצה למצוא עניין להתעסק במוטרדת ולא במוטרד, ימצא את זה בלי בעיה

        • גל ד

          אני לא מתעסק במוטרדת, אני מתעסק בנו כחברה. הפכנו את הפי-סי לביטוי גנאי, אבל המגבלות הגמלוניות הללו על צורת ביטוי נבעו מאיזשהו צורך. במערכת וואלה היו נורמות פסולות, שגם הנשים היו שותפות להן ואחד השיעורים שאנחנו צריכים ללמוד מהמקרה הזה הוא שאלו אכן נורמות פסולות וצריך לעקור אותן עוד לפני שאחד הבכירים פוגע פגיעה ממשית בנשים הכפופות לו.

  • יואב

    אברהמי,
    הלוואי שהיית כותב יותר.

    • ניינר / ווריור

      התגובה הכי עניינית פה. מצטרף לבקשה

      • קשקשן בקומקום

        לא אהבתי את הטור וההקשר. ועדיין מצטרף לבקשה

    • סימנטוב

      מצטרף

  • יריב

    לא מבין מה היא רוצה, רוטנר התלוננה בפני הממונים עליו - הוא נבחר ציבור והציבור הוא הממונים עליו.

    • אור

      קצר וקולע!

  • ישי

    אתה מתייחס לעניין כאילו מדובר בהטרדה מינית, אבל רוטנר לא התייחסה לזה ככה. וזה לא במקרה - השיח הזה הוא גם השיח שלה (ע"ע פוסטים שלה על מקום העבודה). היא לא יכולה להרגיש שמחפיצים אותה כי היא מתחפצנת לדעת. כך שאין לנו כאן שום עניין בקורבן. יש לנו כאן עניין במישהי שרצתה לסגור חשבון עם מישהו. גם לטענתה זה לא לקח לה חודשים בגלל שהיא קורבן לעבירת מין, אלא שהיא החליטה לחשוף את זה כי היא שמעה על מקרה גרוע יותר. להבנתי אין כאן לא קורבנות ולא מטרידים, אלא מערכת שכל כולה מסואבת. מהפוסט שלך אני מבין שהדבר הזה לא נולד בחלל ריק, אלא משוקן בכבודו ובעצמו.

    • עופר

      רוטנר התייחסה ומתייחסת לזה כאל הטרדה מינית. מה שכתבת הוא שקר שנובע מהוצאה מההקשר של משפט אחד שהיא כתבה.

    • בוב השקט

      א. וואלה לא שייכת לרשת שוקן (ואין לה שום קשר משום סוג לרשת הזו כבר כמה שנים טובות)
      ב. אם באמת חושב שאין קורבן בסיפור הזה?

      • ישי

        היא אמרה שזה לא הפריע לה.

        • אריאל גרייזס

          איפה ראית שהיא אמרה משהו כזה? היא היתה מפרסמת אם זה לא היה מפריע לה?

          • ישי

            היא כתבה את זה בפוסט שלה. היא הסבירה שהיא מפרסמת בגלל שהיא שמעה שהוא הטריד מישהי אחרת (שמא צריך לקרוא לזה תקף, כי לשלוח יד לישבן נראה לי כמו תקיפה).

            • אריאל גרייזס

              נו באמת. היא לא כתבה בשום מקום שזה לא הפריע לה. היא כתבה שהיא חשבה שזה מאורע יחיד עד עכשיו ולכן לא יצאה עם זה אבל כשהבינה שיש אחרות, היא החליטה לפרסם. באמת קראת את הפוסט שלה והבנת שזה לא הפריע לה?

  • קשקשן בקומקום

    לא מבין את ההאשמה וההקשר של שוקן. בהארץ היו בטח 20 מאמרים שקשורים לנושא יינון מגל, הארץ עיתון שמוביל דעות בנושא מגדר ויחס לנשים, ואתה בחרת (ואי אפשר להתחמק מההרגשה שאתה גם מחפש את זה מאג'נדה אישית) לדוג טור עמדה אחד שעונה על התאוריה שלך ולהגיד שזה "התודעה של שוקן".

    זה בערך כמו לקחת את הטור של ישראל אלדד שם ולהגיד שהארץ עיתון ימני

    • Ljos

      והיחס ליצחק לאור (שמוזכר גם בסוף הטור)?

      • קשקשן בקומקום

        ועדיין - להגיד שרוח המפקד בהארץ היא כזאת שממנה יוצא המאמר הזה, זה הזוי בעייני.
        אני קראתי הרבה על פרשת יינון מגל בהארץ מאז שהפרשה התפוצצה והטון השליט היה מנוגד למה שמתואר פה.

        צפי סער, רוגל אלפר, אורי משגב, אבירמה גולן, יוסי ורטר, רוית הכט וכו' - כולם כתבו על מגל, ואנחנו החלטנו שהמסר של שוקן זה הטור המטורלל הזה שמצאת?

        • קשקשן בקומקום

          ולמען הסר ספק זה מאמר דוחה ואני לא מסכים עם שום דבר שהוא אומר.
          אבל אני לא חושב שתפקידו של הארץ לספק רק מאמרים שאני או אברהמי אוהבים

          • ירוק

            קשקשן - ברמת העקרון אני מסכים, הארץ לא חייב לפרסם רק טורים עם עמדה מסוימת (גילוי נאות - ממש לא קורא הארץ). מצד שני, לדוגמה, הסיפור עם הציור/תמונה ליד פקידת הקבלה הוא לא פחות מהזוי לדעתי. לא מכיר את שוקן ואולי אבהרמי צריך היה לכתוב עם פחות רמיזות ויותר עובדות, אבל עדיין, זכותו.

        • זאב אברהמי

          קשקשן

          מעולם לא עבדתי אצל שוקן. חוזה ההעסקה בינינו (וביני לבין שאר העיתונים שבהם כתבתי) תמיד היה על בסיס פרילנסרי. אינני חייב לו מאומה והוא לא חייב לי מאומה. יכלתי לכתוב גם מאמר מאוד יבש, ולא להזכיר את עצמי והחלטתי נגד.
          וכן זוהי רוח המפקד בעיני. המקרה הוא כל כך ברור פה, שחייבות להישאל שאלות. למה נותנים למאמר כזה בכלל לעלות? מה האינטרס? בשום נושא אחר הארץ ושוקן לא היו נותנים להבלים כאלו להיכנס למדור הדעות של העיתון, ודווקא בעניינים מינייפ, כן.

          המקרה שלי קשור לרוח המפקד הזה. יש סיבה שמנחם שיזף שהיה מפרקליטי השטן במקרה שלי הפך לכותב קבוע באותו עיתון שבו פרסמתי את המקרה שלי. יש סיבה שיצחק לאור קיבל שער בעיתון העיר שבו נשא מונולוג של שמונה עמודים בלי אף שאלה מערכתית אחת. אני אומר לך שיש פה רוח מפקד. זה לא נסיון להיכנס בשוקן ולא נסיון לקשר בין שני מקרים שלא קשורים. זוהי הרוח. מהרבה מקרים שאנחנו יודעים עליהם, ובעיקר ממה שרוב הציבור לא יודע עליו (רמז: זה קשור לכותרת)

          • מוריניו ג'וניור

            נורא מכוער. רמיזות (שביננו רובם כבר מכירים) , עכשיו ניים דרופינג של שיזף (הוא תכף יענה לך, יש היום סלולרי של גולן טלקום בקריית שאול) וכולה על טור מנומק על שיימינג (טור שאני חושב שטועה בגדול) של מישהי שחיה את סצינת הפייסבוק התל אביבית אולי קצת יותר ממך. מאד מאכזב.

            • זאב אברהמי

              מוריניו אתה לוקח את זה למקום שאינני מעוניין בו. כתבה בחורה משהו. סבבה. אני לא מסכים איתו. יש לי סיבה לחשוב בדיוק מדוע טור כזה עושה את דרכו למדור הדעות של הארץ. פרסמתי. לשיזף אל תדאג, יש מספיק ארי שמאים שיענו בשבילו. מותר לך להתאכזב. זה לגיטימי, וזה לגיטימי שאני ממשיך לראות איך הארץ מתייחס לעברינות טעברייני מין

          • קשקשן בקומקום

            שמע - בהארץ עלו טורים מרתיחים של בני ציפר, של ישראל הראל, של ארנס, רוגל אלפר, גדעון לוי - על כל אחד מהם יכולת לכתוב "למה נותנים למאמר כזה לעלות". התשובה שלי במקרה הזה מתחלקת לשניים:
            - אני באמת חושב שבהארץ יש גישה שמעלים גם דברים שמנוגדים לרוח העיתון, וגם כאלה שיעצבנו את קוראיו. הייתי ממליץ לידיעות ולישראל היום לנסות לעשות את זה פעם
            - יש לאחרונה לדעתי מגמה של עודף פרובוקטיביות בהארץ (בדיוק ציפר, רוגל אלפר וכו') שאולי נובעת מרצון לרייטניג

            עדיין - אני רואה את ההקשר שעשית כתלוש, ונראה שהכופפת פה לא מעט את המציאות בכדי להסביר את התזה שלך. אם היה מדובר בטור אחד ויחיד בנושא - ניחא, אבל מדובר בלי שום ספק בעמדת מיעוט בין דפע העיתון.

            ואני כמובן לא מכיר את המקרה האישי שלך, אז אין לי כוונה להגיד שיש פה נקמנות

    • יוסי

      לא רק היחס החיובי ליצחק לאור מרשיע את שוקן והארץ בסבלנות להטרדות מיניות וכד'. אלון עידן, עורך עמוד הדעות, כותב לעיתים קרובות טקסטים מזלזלים בנשים, בפמיניזם, ובהטרדות מיניות. בני ציפר, עורך תרבות וספרות, מגן על אנסים ושאר מטרידים. ומעת לעת מקפידים לפרסם בהארץ טורים של נשים עם דעות שוביניסטיות מעין אלו, כמו למשל טור של דנה גולדנברג על אלנבי 42. ההשערה שלי היא שאלון עידן חסר ההשכלה מחפש תמיד בנרות נשים שיודו שכל הסיפור הזה על הטרדה מינית, חפצון וכד' זה שטויות שהמציאו נשים מתוסכלות שעובדות בלהיות פמיניסטיות מקצועיות.

  • אחד

    זו אשמתך שאתה בכלל קורא את עיתון הארץ מלכתחילה.
    למה אתה מצפה מעיתון שמפרסם את דברי ההבל של גדעון לוי ושכמותו?

  • באבא ימים

    האמת היא שמה שקפץ לי לעין זה הויץ שהיא הכניסה לבעלה שמתקומם על הפגיעה באשתו ״כלומר בקניינו". הרעיון הזה שבעל מתקומם על זה שמישהו שהוא מכיר, הבוס של אשתו, מתחיל איתה הוא דוגמה בעיניה לסוג של שובניזם? אישה לא תתקומם שמישהי שהיא מכירה מתחילה עם בעלה? למה ההנחה שגבר צריך להתייחס לניסיון לערער את התא המשפחתי שלו באופן שונה ממה שאישה היתה מתיחסת אחרת הוא שובניסט?

    עזוב את זה שמרוב שחושבים כבר לא מרגישים. נראה לי שגם לא ממש חושבים.

  • מוריניו ג'וניור

    הקשר בין שוקן למאמר דיעה אחד פה הוא כפוי , מלאכותי ונובע משיקולים שאינם במקום כך שדיי הפסדת אותי וסה כשאני אפילו לא מסכים איתה. ראיתי בהארץ לא מעט שכתבו נגד מגל ונגד ליטמן אז מה? הם לא הפנימו איזה רוח מפקד? זאת דעתה של ליטמן, תתמודד איתה ולא איתו אפילו שאתה (לפחות כנה) ועוד כל מיני ברנג'אים פה כנראה נוטרים לו טינה.
    מעבר לזה אין פתטי מקולגות שמתלכלכים על אחרים. אני דווקא פוטר את אברהמי שהוא קולגה בדימוס אלא אחרים כמוהו ששתו שנים משוקן, מוזס או שלדון כשהללו הזמן בצורה כזאת או אחרת הזנו את המקצוע. חזרה בתשובה (שלהם, של מגל) היא לא משהו להתגאות בו.

    • קשקשן בקומקום

      1+
      הפעם אברהמי פישל

      • פאקו

        +2. לא אוהב את המאמר של ליטמן, אוהב בד"כ את הכתיבה של אברהמי (גם כאן וגם כשכתב בהעיר ובעוד מקומות), אבל הקישור לשוקן והארץ לא קשור לעניין בכלל. הסיקור שלהם על עניין מגל היה ענייני ומכובד בעיניי.

        • עמית

          +3 אפשר היה למצוא דעות כמו של ליטמן בכל עיתון או אתר אחר.הקישור להארץ לא ענייני .

  • קורא

    כל מי שעבד אי פעם בעיתון הארץ מבין את הצביעות של המקום הזה, אומרים לך הממונים בהארץ לא מוכנים שמישהו ישלם לך על הקפה, ומשלמים לך שכר רעב בזמן שהם נוסעים במכוניות המפוארות שלהם וטסים עם שר האוצר לחו"ל. זה הארגון הכי צבוע שאי פעם עבדתי בו, ע"ע יצחק לאור, אבל לא רק הוא, העיתון היחידי שאי פעם חשף מקור שלו היה הארץ, במקרה של ענת קם וליאורה גלט-ברקוביץ', והם אלה שמטיפים על עיתונאות וטוהר המידות.
    איכס.

    • מוריניו ג'וניור

      יכול להיות. זה קשור למאמר דיעה אחד של כותבת אחת?

      • קורא

        הטענה היא כזו, במקום שבו יש אווירה מסויימת, מה שנקרא, DNA של הארגון, יוצאים גם מאמרים כאלה. ה-DNA של הארץ, למרות הרצון להיראות הכי טהורים ונקיים, הוא DNA מסואב שמעדיף קשרים על כישורים ומתגמל את הבכירים בזמן שהוא מתעלל בזוטרים. ארגון שזה ה-DNA שלו לא יכול בסופו של דבר לייצר טקסטים ראויים, וההקבלה הזו של אוספי האמנות בזמן שהמוסף יושב במרתף היא אחת מהמעולות שקראתי על המקום הזה.

        • תומר

          לדעתך (או לדעת אברהמי), עיתון 'הארץ' לא יכול בסופו של דבר לייצר טקסטים ראויים?

    • קשקשן בקומקום

      אז בוא נכתוב טור על כמה הארץ עיתון גרוע. לגיטימי. מה קשור לנושא יינון מגל והטור הזה?

    • יריב

      קם וברקוביץ נתפסו לאחר חקירות. למיטב ידיעתי ברקוביץ' בעקבות העובדה שהמדינה הצליחה לקבל (בצו, מחברת התקשורת) את רישום השיחות של העיתונאי וקם בעקבות בחינת רשימת המסמכים שהיתה לבלאו (פה אפשר, אולי, לבוא בטענות שלא הגן מספיק על המקור). אתה יכול לספק מקור לטענה שבאחד מהמקרים האלו העיתון חשף את המקור?

      • Lord Anthony

        העיתון חשף את המקור בעצם פירסום המסמכים עצמם.
        אולי אורי בלאו ועיתון הארץ לא מסרו את שמה של קם לשב"כ באופן אקטיבי, אבל הם לא נקטו בכל אמצעי הזהירות, בלשון המעטה, על מנת למנוע את חשיפת המקור.

        • יריב

          וגלט-ברקוביץ'?

          • Lord Anthony

            לא מכיר את הפרטים של המקרה

  • מוטי בננה

    אני נזכר בדיון אצל גיל שלי לפני שבוע בערך, שכתב על הצביעות של השמאל שהיה מוכן להעלים עין מכל השחיתויות של אולמרט, ובלבד שיצליח לספק הסכם שלום עם הפלסטינאים. אז הנה דוגמא נהדרת כמה שהתהליך הזה משותף לכל שכבות הפוליטיקה והחברה. אצל רבים מדי במחנה האידאולוגי של מגל , הצורך להגן על פוליטקאי שמספק להם את הסחורה גבר על שיקולים של מצפון בסיסי ושכל ישר.

    האווירה הציבורית כל כך מורעלת במדינה שלנו עד שכל פרשה וכל פוסט חייבים להיכנס למשבצת של ימין נגד שמאל. ואם רחלי רוטנר היא נציגה של המחנה הלא נכון, הרי שכל מה שתגיד ותספר היא והמתלוננת השנייה )הימנית בכלל

  • מוטי בננה

    (הימנית בכלל) זה תמיד מזימה שפלה של האויבים שלנו, אלו שחושבים אחרת עלינו ועל הערבים. יש גם קולות אחרים, קלמן ליבסקינד כתב נהדר על הנושא, אבל רבים מדי פשוט לא טורחים לפתוח את הראש ולהקשיב. באווירה כזו מייאש לפתוח בדיון ציבורי על כל דבר, כשאתה יודע שכל מה שתגיד תמיד ייבחן לאור הפתק בקלפי, וייפסל אוטמטית על ידי מי ששם פתק מנוגד.

  • אסף The kop

    בישראל 2015 כל בחורה (ובחור) רוצים רק או להשתתף בריאלטי, או להיות סלב/מפורסם או לקבל אייטם אצל גיא פינס. מי שקיבל את כל השלושה הוא בכלל מלך הביצה.
    אז יש כאלה שהולכים ומשתתפים בתוכניות האלה ויש את הוואנבי האחרים שחושפים עצמם בפייסבוק.
    הנה, רק היום דיברו אצל רסקין על איזה סופר-פייסבוק, טייטל חדש עבורי, שפירסם פוסט מומצא על בתו הלא קיימת שניסתה להתאבד והארץ געשה כל הסופ"ש מסתבר. במילים אחרות, כמה אידיוט אפשר להיות ?
    למי אכפת ממנה או ממנו ? מי בכלל יזכור את המעורבים או את הפרשה בעוד חודש ?

    נ.ב. 1
    שיישרף "הארץ"

    נ.ב. 2
    לא היה פנדל.

    • קשקשן בקומקום

      בקיצור היא וונבי בכלל, כמו גם 4 האחרות שכבר העידו שהוא הטריד אותן, ולך לא אכפת שחבר כנסת ועורך של האתר הכי פופלרי בארץ הוא מטרידן סידרתי, "את מי זה מעניין". יפה

      • אסף THE KOP

        היא וונבי
        הוא דפקט

  • Amir A

    בגלל הפוסט שלה יצאו עוד נשים וסיפרו את סיפורן עם ינון מגל, ועכשיו מדווחים על מתלוננת רביעית. ואם היא לא היתה מעלה את זה בפייסבוק, מה היה קורה אז? היינו שומעים על כל המקרים הללו?
    מה שצריך זו מערכת של איזונים. רוצה לומר, במידה ונעשה שיימינג שכזה ומתברר בסופו של דבר כי הסיפור מצוץ מהאצבע, האחראי/ת לכך ישלם/תשלם מחיר פלילי כבד גם על הנזק שנגרם לאדם הספציפי וגם על הנזק שנגרמה לאמינות של הרשת חברתית.

  • אריאל גרייזס

    אני אגיד דבר אחד על נושא הטור, שזה הארץ. אני, למרות הנטיות השמאלניות שלי, לא קורא הארץ ולא חושב שמדובר בעיתון טוב יותר מאחרים (יש בו חלקים מצוינים וחלקים גרועים) אז אני מניח שאני יכול להחשב אוביקטיבי.
    והקטע עם הארץ זה שהם משווקים את עצמם כעיתון שמאל, ליברלי ומתקדם. אבל בסוף, עיתון כזה מפרסם את יצחק לאור למרות כל ההאשמות נגדו, מפרסם טור כמו זה שזאב שם פה ובאופן כללי הוא סוג של גטו לגברים לבנים. כשערוץ שבע או אנרג'י מפרסמים טורים כאלו, הם עלובים אבל לא מפתיעים אותי. לא ציפיתי מהם ליותר. מהארץ אני "מצפה" ליותר לאור הטייטל שלו. ובסוף, הוא מלכודת קליקים כמו כל אתר אחר.

    • מוריניו ג'וניור

      אתה כנראה לא קורה מספיק. צפי סער ואורית קמיר אכן פתחו גטו ודוחקות לשם גברים לבנים. קובי ניב וחבריו עושים את זה לכל "הלבנים" בלי קשר למינם. זכותכם כלכם להתנשא על כותבים ולתת להם ציוני טוקבק או לבטל. רחמנא ליצלן גם לא לקרוא. רק שכשזה בא מעיתונאים שחלקם אכלו מידיהם של הבעלים הנ"ל זה פתטי.

    • קשקשן בקומוקום

      אריאל אתה באמת כנראה לא קורא את העיתון וחבל שזה מה שאתה כותב.
      אין כותבת אחת שכותבת על ההנושא כמו צפי סער, אין אורית קמיר, אריאנה מלמד, רווית הכט. גטו של גברים לבנים? זה סתם לא רציני...

      • אריאל גרייזס

        זה בערך כמו להגיד שישראל היום לא ימני כי יוסי ביילין כותב בו טור דיעה. מובילי הדיעה בעיתון הזה הם גברים אשכנזים ובזמן האחרון הם גם מאוד נהנים לייצר פרובוקציות.
        אני כן חושב שיש פה תגובה קיצונית כלפי הארץ מצד זאב, כשהעיתון הזה לא עשה משהו ששונה בהרבה ממה שעשו כל השאר בהקשר של הפרשה הזאת, אבל אני מניח שיש לו סף רגישות לעיתון הזה מאיתנו

        • wazza

          2 השילינג שלי על "הארץ", עיתון שמאלני עם כותבים הזויים כמו גדעון לוי, רוגל אלפר ועמירה הס שעליהם אני מקפיד לדלג, ועדיין העיתון הכי טוב במדינה ויש שיאמרו היחידי.

        • קשקשן בקומקום

          אריאל בהארץ היא הטור הזה הוא היוצא מהכלל.
          בישראל היום ביילין היוצא מהכלל.
          איך ההשוואה הזאת שלך עובדת בכלל?

    • אסף שלום

      אריאל נפלת לקלישאה

    • ירון

      אתה עוד צעיר, עוד לא מאוחר לחזור לקרוא הארץ. בתחושה שלי אין לנו עוד הרבה שנים עם עיתון שמצדיק את קיומו

  • מוריניו ג'וניור

    אתה כנראה באמת לא קורא....

  • אביאל

    לא יודע איך זה קורה, אבל אני צריך להגן כאן על הארץ. אני לא מבין מה בדיוק הבעיה - גם אם הדעה של הכותבת הנ״ל היא לא בדיוק כוס התה של האדם הממוצע היא עדיין בתוך הספקטרום הדמוקרטי של השיח הציבורי. למרות שאני לא מסכים עם מילה שהיא אמרה זה עדיין לגטימי ודווקא משקף את היופי שאני לפחות מוצא בעיתון הארץ (וזה מה שעיתונות צריכה לעשות לדעתי) והוא להציג תמיד גם עוד נקודות למחשבה, גם אם הן לעיתים קצת יותר מדי בקצה וגם אם לעיתים הקצה נמתח.

    • ירוק

      מדויק.

  • גיל

    אני מבין למה שני התכוונה אליו אבל לחלוטין לא מסכים איתה. מי שמפרסם ברשת משהו כזה יודעת שיתקיפו אותה ובמקרה שמדובר באישיות ציבורית ימציאו דברים מופרכים לגביה. אני חושב שזה מעשה אמיץ כי המחיר שלו לא קטן. אני אסייג את זה ואומר שכאשר מדובר באישיות ידועה אז זו דרך לגיטימית כי הרי די ברור שתלונה רשמית לא תוביל כמעט לכלום. אם היה מדובר באדם לא מפורסם אז שם הייתי חושב שלא צריך להוציא את זה דווקא בפייסבוק.

    ואני צריך גם להוסיף שלמרות שאני תומך במה שהיא עשתה אני חושב שהיא גם מזיקה למקרה שלה בהגנה והצדקה על הקומיקס המכוער של בעלה שהראה את הבת של ירון לונדון בגילוי עריות. היא אמרה שהיא מצטערת על הפגיעה אבל זה לא היה אישי נגדה אלא חלק מהחופש האמנותי וכל הבולשיט הזה.

  • אופיר

    יכול להיות שמישהו כבר כתב את זה, אבל רבאק - מה עם הילדים של כל מי שבוחרים לעשות לו שיימינג? מה הם עשו רע שהם צריכים להיעדר עכשיו מבית ספר למשך חודשיים מרוב בושה?
    אני לא טוען שעבריינים צריכים להיאחז בטיעון הזה להגנתם, אבל בדיוק בשביל זה ישנם הליכים משפטיים: כדי לקבוע אם מישהו הוא עבריין לפני שמלבינים את פניו, פני ילדיו, הוריו ואשתו. עצם העובדה שבמקרה זה מגל הודה בעובדות לא צריכה לשנות את היות השימוש ברשתות חברתיות להלבנת פני אדם פסולה.

    • אופיר

      *פסול*

    • גיל

      היא לא עשתה שום שיימינג ולא קבעה שהוא עבריין. היא סיפרה סיפור אישי שקרה לה. למה שתלך למשטרה אם היא בכלל לא רוצה להתלונן על זה?

      ושיימינג זה מה שעשו לה. היא כתבה אחרי התלבטות ארוכה ועמדה מאחורי הדברים שכתבה. היא לבד. מה תגיד על כל אלו שהשמיצו אותה, המציאו דברים עליה ועשו הכל כדי לתקוף אותה?

      • אופיר

        גיל, אבל אתה לא עונה על השאלה שלי - למה הילדים צריכים למות מבושה עכשיו?
        אם זה פלילי - שייעצר וישפט. אם זה סתם מגעיל - מנתקים מגע. אם זה מגעיל סדרתי (כמו במקרה זה, והוא גם עבריין כנראה) - דאג להעביר את המילה באופן דיסקרטי (עד כמה שאפשר) למעסיקים פוטנציאליים (כן, כולל בנט) כדי שתמנע המשך הפגיעה.

        • Ljos

          כבר ענו על השאלות האלו למעלה.
          יש סיבה שמדובר בשיימינג כזה פומבי. פנייה לגורמים משטרתיים לא תמיד עוזרת, ולפעמים כוללת מה שנקרא "אונס שני" (אבל כדאי לפנות תמיד). פנייה למעסיקים בכלל לא נשמעת כמו משהו שיקדם שום דבר, בטח לא אם מדובר בפנייה דיסקרטית. כלומר, זה יכול לעזור, אבל ההיסטוריה מוכיחה שזה לא. ויש גם את הרצון לתת את המקום והכוח לנשים נפגעות אחרות לצאת קדימה ולחשוף את מה שקרה להן. בפנייה דיסקרטית לא היו מגלים עוד כמה נפגעות שנשמעו בימים האחרונים. תבין שמדובר במשהו שהוא יותר ממגעיל. כלומר, לא מדובר ברגע אחד שקורה משהו לא נעים ואז נגמר. המעשה לפעמים נשאר והרבה זמן. והוא משפיע. לנתק מגע לא עוזר לנשים כאלו.
          אבל הכי פשוט - ינון מגל לא רוצה שהילדים שלו ימותו מבושה? שלא יעשה מעשה מביש.

          • אופיר

            לא מקבל את זה, זו אנרכיה. אם מערכת המשפט\אכיפת החוק לא טובה צריך לשאוף לשפר אותה. אם תמצא את עצמך פעם מהצד הלא נכון של פרשייה כזו (לא קרה לי, ולא מאחל לך כמובן), תראה שגם אם בהמשך תזוכה (או לא תורשע), הכתם ילך איתך שנים - שוב, לא מתייחס למקרה הספציפי הזה שבו האדם הודה, אלא לתופעה.

            וזה לא עניין של ינון מגל לא רוצה שהילדים שלו ימותו מבושה - א נ י לא רוצה שהילדים של ינון מגל ימותו מבושה. ככל שידוע לי הם לא יזמו כלום מכל זה.

            • Ljos

              אתה מפספס את זה שאם זה לא היה מתפרסם, לא היו מתגלים עוד מקרים.
              ברור שצריך לשפר את מערכת המשפט ואכיפת החוק. אין שאלה. ועד אז? האווירה עד היום יצרה מצב שאין לנשים מה לעשות, למי לדווח ואיך להתגונן. סוף סוף נמצא נשק. כזה שפוגע גם בהן רוב הזמן. אבל משהו.
              וגם לא כל המקרים דורשים התערבות חוקית. אלא דרך לזכות בצדק למעשה חוקי, אבל פוגעני. התפוצה ברשת החברתית היא כוח, ולאנשים חסרי כוח, זה נותן אפשרות לדרוש יותר. כמו שיפור במערכת המשפט ואכיפת החוק.
              משום מה אני לא מפחד שזה יקרה לי. כרגע, אחוז עצום של התלונות הן אמיתיות, ויש עוד מספר גבוה שלא מדווח לעולם. כמה נשים יבחרו לעבור את הלינץ' הזה, במיוחד אם אין כלום בסוף? במצב היום, הכתם נשאר גם איתן. ואפשר גם לתבוע אותן על דיבה.
              ליבי באמת עם הילדים ועם אישתו. אף אחד מהם לא אשם בדבר ולא אמור לקחת חלק בעונש. ואפשר גם לשאול לגבי משפחת המתלוננות. גם אצלם אף אחד לא יזם שום דבר, ועדיין הם מקבלים את אותו טיפול. אני יכול ללכת לינון מגל עצמו, ולהגיד שהוא חבר במפלגה שתומכת בהריסת בתי משפחות מחבלים - תומך בפגיעת משפחה שלמה על מעשה אדם אחד. אבל מדובר ביותר מינון מגל. באמת שצר לי עליהם, אבל אין ממש מה לעשות. זה מה שהיה קורה בכל מקרה אם הנושא היה מגיע למשטרה (ובהכרח מתפרסם בתקשורת). אנשים צריכים להבין מי האשם האמיתי ולהפנות את האצבע כלפיו.

            • אריאל גרייזס

              אני לא מבין, מהאשה והילדים אכפת לך אבל מהקורבנות הבאים לא?
              מי שצריך לחשוב על הילדים זה מגל, הוא זה שיש לו את המחויבות אליהם

            • באבא ימים

              אופיר,

              את אותה טענה ניתן לטעון ביחס לכל אדם החשוד במעשה פלילי. מה מבחין בעיניך את המקרה הזה? הרי אתה מן הסתם לא רוצה שנפסיק לחקור פשעים או עבירות אם החשודים בהם הם בעלי משפחות, נכון?

            • אופיר

              להיפך באבא, אני רוצה שיעשו בדיוק את זה, בשקט, עד שיש משהו מוצק לדבר עליו.

            • גיל

              במציאות של היום אין בדיקה בשקט. אם זה בשקט אז היה נקבר. חוץ מזה שאין מה לבדוק כאן כי לא מעניין אותה העניין הפלילי. היא רצתה לספר על חוויה שלה שקשורה לאיש מפורסם ועוד כזה שמגיע ממפלגה שאמורה לשמור על טוהר מידות קיצוני בעניין הזה.

            • גיל

              זה יפה שאתה מבקש מאישה לפתור את כל בעיות המדינה אבל בפועל זה לא עוזר לה. אני חושב שאתה לא יודע מה זו אנרכיה. הוא דמות ציבורית חזקה, הוא זה שעשה את המעשה הפסול ומה שאתה עושה זה לתקוף אותה. מה זה משנה אם הילדים ימותו מבושה או לא? זה משני לחלוטין והכתובת לבושה שלהם היא אביהם לא היא.

            • רפאל

              אופיר,
              קבל כמה פלוסים : )
              מי שלא יודע את הכח של נשים בהפצת שמועות/דיבורים ורכילות ביניהן, לא חי בעולם הזה.
              הדעות חלוקות לגבי הקטע הזה של שיימינג ומתי מותר להשתמש בו.
              אף אחד לא תומך בהטרדות נשים.
              אני טוען שזה משהו שעדיף לא להשתמש בו אף פעם כנגד בנאדם פרטי, במיוחד אם יש לך איך לסגור איתו חשבון
              באופן אישי ( לא בקטע של חיסול.. אלא בקטע של הבהרה ולהביך בחזרה ) .
              אני לא צריך לקום בבוקר ולשמוע בטלוויזיה שיחת קולגות מהמערכת של וואלה
              ושעוד יגידו לי שעושים לי שירות כי זכותי לדעת בתור חלק מהציבור.
              במקרה הפחות גרוע ( ולא סביר ), היא עשתה את זה בשביל עצמה.
              במקרה היותר סביר, היא קיבלה עצות ולא חסר אינטרסנטים המקורבים לה שרצו לתלות אותו בכיכר העיר. העיקר שליין
              כמו ג'רי ספרינגר עושה את הפרצוף התמים... 'אני לא יודע איך זה הגיע למצב הזה, איך כל הזימה הזאת הגיע לכאן, מה אני קשור לזה.
              עלי לא תעבדו. שיימינג איז באד והמאמר של ליטמן נכון ואמיתי

            • Ljos

              עזוב. סתם היסטרית (חוק פו. חוק פו. חוק פו).

              "האונס של מר סמית'" - קוני ק. בורקנהגן

              שוטר: מר כהן, נשדדת באיומי אקדח בפינת יפו והארבעה?
              מר כהן: כן.
              שוטר: האם נאבקת בשודד?
              מר כהן: לא.
              שוטר: למה לא?
              מר כהן: הוא היה חמוש.
              שוטר: אז קיבלת החלטה מודעת להיענות לדרישותיו מאשר להתנגד?
              מר כהן: כן.
              שוטר: האם צרחת? צעקת בקול רם?
              מר כהן: לא, פחדתי.
              שוטר: הבנתי. האם נשדדת באיומי אקדח בעבר?
              מר כהן: לא.
              שוטר: האם אי פעם מסרת כסף?
              מר כהן: כן, כמובן—
              שוטר: ועשית זאת מרצון?
              מר כהן: לאן אתה חותר?
              שוטר: ובכן, בוא נאמר ככה, מר כהן. מסרת כסף בעבר– למעשה, יש לך שם של נותן. איך נוכל לדעת בוודאות שלא תכננת שיילקח ממך כסף בכוח?
              מר כהן: תקשיב, אם הייתי רוצה -
              שוטר: לא משנה. באיזו שעה התרחש השוד הזה, מר כהן?
              מר כהן: בערך ב-23:00.
              שוטר: היית בחוץ בשעה 23:00? מה עשית?
              מר כהן: סתם הסתובבתי.
              שוטר: הסתובבת? אתה יודע שמסוכן להיות בחוץ בשעה כל כך מאוחרת. לא היית מודע לכך שיכולת להישדד?
              מר כהן: לא חשבתי על זה.
              שוטר: מה לבשת באותו זמן, מר כהן?
              מר כהן: בוא נראה. חליפה. כן, חליפה.
              שוטר: חליפה יקרה?
              מר כהן: אממ– כן.
              שוטר: במילים אחרות מר כהן, הסתובבת ברחוב מאוחר בלילה בחליפה שפשוט פרסמה את העובדה שאתה יכול להוות מטרה טובה לכסף קל, הלא כן? כלומר, אלמלא ידענו טוב יותר, מר כהן, אולי אפילו היינו חושבים שרצית שזה יקרה, לא?
              מר כהן: תראה, לא נוכל פשוט לדבר על עברו של האדם שעשה לי את זה?
              שוטר: אני חושש שלא, מר כהן. לא היית רוצה להפר את הזכויות שלו, נכון?

            • רפאל

              סיפור יפה.
              אהבתי את הפואנטה וגם את של ליטמן : )

        • גיל

          הילדים צריכים לבוא בטענות לאבא שלהם שעשה את המעשים לא לזו שחשפה אותם. הוא זה שהעמיד אותם במצב רע כשהתנהג בצורה מחפירה. ואם הייתה הולכת למשטרה והיו מזמינים אותו למשטרה לחקירה אז הם לא היו סובלים?

          ואני חושב שצריך עיוורון גדול מאוד כדי לחשוב שתלונה במשטרה או פנייה שקטה תעשה משהו. הרי זה בדיוק מה שהוא היה רוצה כי ככה קל לקבור את העניין. היא בסך הכל סיפרה משהו אמיתי שקרה לה. היא לא אחראית למה שאנשים עושים מזה.

  • נולי

    גם אם נפגעות יינון מגל היו מתלוננות במשטרה, התוצאה מבחינת הגינוי הציבורי הייתה קשה למגל ולמשפחתו, שכן החקירה לא הייתה נעשית במחשכים והמשטרה הייתה "מדליפה" לאמצעי התקשורת חומרים עסיסיים כפי שהיא נוהגת לעשות בשנים האחרונות.
    זה חלק מעסקת החבילה של להיות באור הזרקורים וקרוב למוקדי הכוח. אם מגל סמך על כך שהנשים שהוא נטפל אליהן ישמרו על שתיקה, מסתבר שהוא טעה.
    ואולי היה קצת עוזר לו מבחינה ציבורית אם הוא לא היה כל כך מתחסד בכובעו כנציג הציבור הדתי לאומי בכנסת כשקופת שרצים כזו מצויה באמתחתו, שכן כבר נאמר - מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ילך בשמש...

    • גיל

      הנקודה היא שהן לא היו מתלוננות מלכתחילה כי רובן לא ידעו אחת על השנייה ובתור מתלוננת בודדת זה לא היה עושה כזה רעש או היו ממסמסים את זה. במקרה כזה למגל היה קל להסתתר תחת ההליך המשטרתי שלא לדבר על זה שמה שרחלי תארה לא בהכרח נגוע בפלילים.

  • קשקשן בקומקום

    כי המגרש המשפטי הוא לא המגרש היחידי. כי הציבור צריך לדעת מי ומה הוא נבחר הציבור שלו, גם אם הוא לא צריך ללכת לכלא.
    והכי גרוע - הבן אדם לא הכחיש, שיעמוד נא ויסביר לילדים שלו ולאשתו למה הוא חזיר

    • אריאל גרייזס

      יאללה, הלך הביתה. טוב לראות שהמשפט הציבורי עובד לפעמים פה. ושאף אחד לא יספר לי על חיסול פוליטי - היה צריך לחשוב על זה לפני שתפס בעכוז של מישהי או דחף לשון לפה של מישהי אחרת. אם זה היה חד פעמי (סטייל רמון, איש בזוי בפני עצמו), הוא היה נשאר בפוליטיקה אפילו אחרי הרשעה

  • אביאל

    אז מגל פרש עכשיו והציונות הדתית הוכיחה שבכל זאת אצלה הרף המוסרי קובע, זו נקודה חשובה לזכותה.

    • אריאל גרייזס

      זה הכל עניין של נזק אלקטורלי, זה הכל. אחרי שיש ארבע תלונות במשטרה כבר, אפילו בבית היהודי כבר לא יכלו להגן עליו (ורק שיהיה ברור שלא מדובר במשהו נגד הבית היהודי במיוחד - הנושא של הנזק האלקטורלי נכון לגבי כמעט כל מפלגה. הכמעט זה הליכוד. שם אפילו אורן חזן יכול להמשיך ובטח ייבחר גם גבוה מאוד בפריימריז הבאים)

      • אביאל

        אריאל - לא זכרתי שזה הפריע לרמון בקדימה או כמו שאמרת עם אורן חזן ולא חסרות דוגמאות אחרות כמו התמיכה של מפלגת העבודה בפואד במירוץ לנשיאות למרות שלכולם היה ברור שיש נגדו חשד רציני.

    • קשקשן בקומקום

      נו באמת. או
      ניסו להגן עליו כל עוד יכלו, היום כבר פורסמה מתלוננת רביעית ולא נותרה להם בריריה

      הפייסבוק של בנט ושקד שתמיד מתמלא אחרי כל שטות נשאר יתום. פתאום לאיילת שקד אכפת מ"דיני נפשות".
      בנט אמר שהוא "אוהב אותו" ואפילו לא קרה לו להתפטר.
      סמואטיץ' ניהל במחשכים מסע פייסבוק נגדה.
      ח"כ או חכ"ית אחד מהבית היהודי לא ייצא נגדו.
      ריקלין לא הפסיק לשאול "למה עכשיו" ואמר שיינון מגל "יצא גבר" - זה הביטוי המוצלח ביותר שיצא לו מהפה בהקשר הזה.

      על רף מוסרי כזה עדיף לשתוק

      • אביאל

        קשקשן - במבחן התוצאה ויותר מזה הקולות מהשטח, זה היה בכל הערוצים ובכל התחנות, שפעילי שטח ואנשים שמשתייכים לבית היהודי קראו להדיח אותו ולא בגלל העניין הפלילי אלא בגלל שמילים ומעשים כאלה אין מקום בבית היהודי, אני אישית חשוב שהתנהגות כזאת בימנו היא נאיבית אבל מבחן התוצאה משנה, בטח שבשנים האחרונות חברי כנסת פורשים רק כאשר מעמידים אותם לדין ולא שניה אחת לפני.

        אהבתי את ההערה לגבי הניהול במחשכים של סמוטריץ׳, אכן גורם לקחת את התגובות שלך ברצינות.

        • קשקשן בקומקום

          חברי הכנסת של הבית היהודי ש"יורים כדור בין העניים" כשמישהו רק מעיז להוציא את המלים "חד צדדי" מהפה, שתקו כמו דגים.
          האנשים שזרקו את אוחנה על זה שהוא מזרחי שתקו, הקיר של רחלי רוטנר הפך לבמה לאיחולי אונס ואיומי רצח ובנט/שקד סתמו את הפה.
          ואף אחד לא חשב להגיד שהוא צריך ללכת הביתה. זה אותם אנשים שלא מהססים להגיד ש"צריך לעלות על בית המשפט עם דחפור" כשמדברים על לפרק מבנים בלתי חוקיים.

          הסולם הערכי של הבית היהודי, זה שקולו גם לא נשמע בעניין מוטי אלון, נחשף שוב.
          ואתה יודע מה? הם לא יותר גרועים מאף אחד אחר. אבל בגלגולי עיניים, הטפות והתבשמות מעליונותם הרוחנית על "מדינת תל אביב" הם גדולים

        • קשקשן בקומקום

          לגבי הציונות הדתית והרף המוסרי - זה בשבילך אביאל:
          70% מהציבור הדתי מלא חושב שמגל צריך לפרוש. אין ספק ש 30% עומדים בקריטריון שלך
          בנוסף "76% סברו כי לא נדרשים כנגדו צעדים נוספים מלבד התנצלותו והתפטרותו מתפקיד יו"ר הסיעה"

          • אסף THE KOP

            תודה.
            נזכור לויכוח הבא גם את הסקר הזה (27/11/15):

            סקר דעת קהל שערך מרכז "ווטן" למחקרים שנערך בקרב 1,167 אנשים באיו"ש וברצועת עזה מצא, כי 72 אחוזים מהפלסטינים תומכים בהמשך אינתיפאדת אל-קודס עד להשגת יעדיה.

            44 אחוזים הביעו תמיכה באינתיפאדה חמושה, 18 אחוזים בפיגועי סכינים וב-14 אחוזים בפיגועי זריקת אבנים. 48 אחוזים ציינו, כי מטרת האינתיפאדה היא שחרור פלסטין, 11.7 אחוזים שחרור שטחי 67, 12.8 אחוזים שחרור האסירים הביטחוניים, 15.2 אחוזים פירוק ההתנחלויות ו-11.9 אחוזים ציינו יעדים אחרים.

    • Lord Anthony

      רף מוסרי כמו שהציגה הציונות הדתית מאז התפוצצות הפרשה הוא לא משהו שכדאי להתגאות בו.

  • אדם בן דוד

    בלי להתייחס ליינון מגל עצמו (שבעיקר מכאיב לי כי הוא פגע אנושות בציבור הגדול של מעשני הקנאביס שסוף סוף זכה להרים קצת את ראשו בזכות נציגים רהוטים ולא "מסוממים מוזרים" כמו תמר זנדברג ויינון)- לא הבנתי את כל הסיפור עם שוקן.
    אני לא מאמין לאף מילה שנכתבת בעיתונות בארץ (ונוהג ע"פ כלל האצבע שהתווה פרגסון בקשר לאיטלקים ומציץ מתחת לספגטי לגלות את האינטרס).
    אני גם חושב שהארץ רק משתין לרב בתוך הבריכה ולא מהמקפצה כמו שלדון.
    ואני גם הייתי מוקסם מ"העיר" (איך אפשר להזכיר את הדיפדוף מהסוף בלי להזכיר שאחרי עוזי וייל הייתה מסתתרת פנינת החן של עלי מוהר זצ"ל?)
    ועדיין יצאתי בתחושה שרב הנסתר על הגלוי בטור.
    הזעם הוא על סיפור שסופר באופן פרטי לעורך ומצא עצמו ככתבה?
    האם שוקן רדף אישית את משפחת אברהמי?
    האם שוקן מאתרג סידרתי של עברייני מין?
    אני נשאר עם תחושת מועקה (וראה זאת כמחמאה אברהמי- אתה מצליח לעורר רגשות מסאב טקסט) אך ללא פתרונות.

  • נולי

    מה למגל ולציונות הדתית? זו הייתה מלכתחילה העמדת פנים וצביעות מן המעלה הראשונה והשקר נחשף.
    מקווה שלא ימנו אותו לנשיא המדינה כפרס על הצטיינותו המוסרית :)

  • רפאל

    בשורה התחתונה-
    אני חושב שנחשף פרצופו המכוער של החברה הישראלית.
    הכל פרוץ. מותר ללכלך על בנאדם ולהרוס לו את החיים אם אמר לך כמה מילים לא במקום מתישהו.
    מזל שלא חיכתה עד שיהיה ראש המפלגה. אולי גם היתה טוענת שצריך גם לפצות אותה על כל הזמן שחיכתה לפרסם.
    לדעתי היה פה חיסול ממוקד ע"י כמה בעלי אינטרסים חזקים בתקשורת שרצו להעיף את ה'מטרד' הזה מהכנסת.
    ר.ר התבררה כקדשה הרבה יותר מאשר פרה קדושה.
    בינתיים אנו מחכים כולנו בכליון עיניים לשיימינג הבא. מה הדבר הבא שנוכל 'להזדעזע' ממנו..
    כל זאת ועוד, אחרי התוכנית הבאה- ביקיני איילנד עם גיא זוארץ.

    אין לאף אחד זכות להוציא עליו צו הוצאה להורג ככה.
    כמו שאין רשיון להחזקת נשק מתיר לך להשתמש בו בכל סכסוך שלך.
    ייתכן שהבנאדם טעה בכמה דברים בעבר.
    היא כמובן טעתה בעונש הלא פרופורציונאלי. זה אנושי לטעות.
    לסלוח זה כבר אלוהי... ואנחנו רק בני אדם.
    אז מי שלקח את זה כמנה השבועית של לכלוך וטינופת, מקווה שנהנה.
    ומי שלקח את זה אחרת- הסיפור יישכח, אבל לא יסלחו לה.
    הביאה את זה על עצמה ושתחיה עם זה שחלק גדול מהציבור לא מעריך את ההתנהלות שלה והשיטות ה'חדשניות' שלה להרוס לבנאדם את החיים.
    כפי שרדפו אותו, שלא תתפלא ששמה יהיה שם נרדף לתופעות בקרנות רחוב.
    וכואב לי לומר את זה- היא לא נראית בנאדם רע או לא חכם.
    היא פשוט מקבלת עצות מאנשים שלא איכפת להם להקריב אותה למען המטרות שלהם. והיא לא מבינה זאת.
    לא שופט אותה, אבל היא בטח לא המסכנה פה.

    • קשקשן בקומקום

      איזה עונש קיבל בדיוק? הבן אדם הסתיר שלדים בארון, שאם היו יוצאים - לא היה חבר כנסת. אם היה מוותר על שגעון הגדלות שלו ומבין שיש לו חמאה על הראש - היה נשאר בדיוק איפה שהיה. אבל הוא רצה להיות איש ציבור מוביל דעה, ועוד היה רעשן ובולט מכולם והסביר לכולם כמה הוא "מחובר לשורשים וערכים יהודים", באה מישהי, סיפרה את האמת, והבלון הפוצץ.

      הלקח היחיד פה זה שמי שרוצה להנהיג, שינהג בהתאם. ואם יש לו שלדים בארון - שלפחות יחשוף אותם או יעשה סדר, כי בסוף הם ייצאו החוצה

      • רפאל

        טוב, זה בטח לא הלקח היחיד.
        מבין את מה שכאב לה, בקווים של מה שתיארת.
        היא כביכול דתייה מבית דתי. הוא בכלל חילוני, גאה בכך, מעשן גראס, מגניב כזה, זורם והכל.
        בזמן שבשביל לעשות קריירה היא צריכה להקריא טקסטים וולגאריים וסוגסטיביים,לעשות פרצופים מוזרים ובאופן כללי להשפיל את עצמה בשביל להיות חלק מהחבורה, הוא עולה לדוכן בכנסת ומלמד את החכ"ים הערבים על הקוראן והחלום שלנו לבנות את בית המקדש.
        מהה? איך דבר כזה קרה? חייבים להעמיד את הצביעות על מקומה.
        אני ( ר"ר) אעשה לזה סוף, לא יכול להיות שאצא קדשה בזמן שאתה קדוש.
        we come from the same place.
        אז יופי, היה לו כמה דברים. לה הרי אין מה להסתיר, היא פרוצה פורצת דרך.
        ואנחנו צופים מהצד ומאושרים מהבידור שסיפקו לנו בחסות 'ערכים' והאמת שחייבת להיאמר.
        אף אחד בסיטואציה הזו לא תמים. גם אני לא.

        • גיל

          מה הקשר ממה שהיא עושה לפרנסתה? אתה מדביק לה מניעים מומצאים ואחרי זה מתלונן על הכיעור של החברה הישראלית? נשגב מבינתי.

    • גיל

      כמה מילים? הוא הטריד אותה מינית וגם כנראה פגע מינית באישה אחרת. הוצאה להורג, לא פחות, ממש מסכן מי שמטריד מינית. אכן, נחשף פרצופה המכוער של החברה הישראלית שמטילה דופי בכל מי שמספרת סיפור של הטרדה מינית.

      • רפאל

        משתדל מאוד שלא להתעלם מהקונטקסט הכללי שבהם נאמרים דברים,
        ההשלכות שלהם, האווירה הכללית ולמי יש אינטרסים איפה.
        לקחת כל פרט לעצמו בלבד, בלי לגלות שום עניין בסביבה שהדברים מתרחשים זו לא הדרך שלי.
        בוא גם נאמין בג'יזס כי הוא אחלה גבר ועוזר לאנשים עם ניסים בלי להתחשבן.
        זה הרי ב flying house ואם זו סדרה לילדים, היא בטח בלי אינטרסים.
        כולה סיפור על ילדים חמודים שהלכו לאיבוד והגיעו לבית מעופף שנוסע בזמן ופגשו את הבנאדם המדהים בהיסטוריה.

        • גיל

          שוב, איזה אינטרס יש לה בדיוק מלבד לחשוף את הפגיעה שלו בה? זה בסדר לחקור מניעים וכו', אבל זה לא בסדר לקבוע בלי לדעת מה המניעים הנסתרים כביכול שלה היו. לא רואה שום מניע נסתר אצלה אלא להפך. בגלל שהוא כל כך מפורסם ובגלל כל החרא שהיא ספגה היה לה מניע חזק לא לפרסם ולהכניס עצמה לכל הקלחת הזו. איזו מתלוננת תרצה להביע את דעתה אחרי ההתקפות המכוערות שנעשו עליה כאן?

        • -גיסנו-

          בוא נניח שאתה צודק והקרן החדשה לישראל או V15 או איזה ארגון אחר של סמולנים בוגדים החליט להפיל את ינון מגל.
          האם זה הופך את מה שעשה לבסדר?
          האם הוא לא צריך להיענש על הטרדות מיניות שנעשו תחת ניצול מרות? ועוד כשהוא מודה בכל המיוחס לו?
          אם למשל עמית סגל או שרון גל, כעיתונאים, יחשפו פרשת שחיתות או הטרדה מינית שנעשו ע"י ח"כ/ית מהשמאל, זה יהיה לגיטימי או שניתן יהיה לטעון לרדיפה ואז להחליק את זה?

          אבל ככה זה במדינה. לא מסתכלים מה בנאדם עושה אלא רק על השם שלו, ואם הוא "משלנו" אז שיעשה מה בזין שלו (תרתי משמע)?

          • רפאל

            הנקודה שהתעכבתי עליה ומעניינת אותי היא שהשיימינג הוא פסול מעיקרו
            והמאמר של ליטמן ממצה בעיני ( למרות שתקפו אותו כמקומם משום מה ).
            זה באמת מדרון חלקלק של מקארתיזם זול מצד אחד, אך מסוכן מאידך.
            לא מעודד שימוש בזה כי לכל אחד מאיתנו יש זבל להשליך על אחרים
            וגם לאנשים יש עלינו. מה יהיה הגבול? - לא יהיה, זה בדיוק העניין.

            וכן, אני אינטרסנט בעצמי, כמו כל בנאדם נורמלי.
            חורה לי באיזשהו מקום לראות אנשים מטנפים את מגל על סמך עדות שיימינג של בחורה שמקבלת הוראות ומשכורת מאנשים שיש להם ניגוד אינטרסים איתו.
            מודה שאם היו תופסים את טיבי על שיימינג, הייתי מתנגד עדיין לעקרון, אבל לא הייתי מטריח את עצמי להגיב כנראה.
            ובהודאה אישית נוספת - אין לי אשליות לגבי מה שקורה בסביבה של וואלה והתקשורת.
            ראיתי איך מתייחסים לנושא מכל מיני כיוונים, קראתי אינספור דעות ומאמרים מכל מיני זוויות.
            לא מעניין אותי לשכנע אחרים בתובנות האישיות.
            בחברה בריאה ומתפקדת, כל אחד ידאג לאינטרסים שלו, כך היה ויישאר.
            אנו אנשים מבוגרים וריאליים.

            • קשקשן בקומקום

              אבל הוא לא הכחיש אפילו...זה לא ע"ס מה שהיא כתבה, זה על סמך מה שהוא עשה. לפחות תכיר בזה

      • אסף THE KOP

        אל תשכח שבמדינה שלך נשיא נשוי קיבל מציצה מעובדת הבית הלבן, שיקר שטען שלא הכיר אותה וגם לא התפטר מתפקידו.
        אין על היופי של החברה האמריקאית.
        המשך התבוננות נעימה במראה.

        • גיל

          נו, הדמגוג שוב החליט לצייץ שטויות? כל דבר שכתבת פה לא נכון כולל ההמצאות שלך לגבי המדינה "שלי". אבל תמשיך עם השקרים שלך, זה עושה רק טוב לדימוי שלך.

          • אביאל

            גיל - מה לא נכון בדיוק ? קלינטון ולווינסקי ? השקר ? מה לא נכון ?

            • קשקשן בקומקום

              ההסכמה. פרט שולי

            • אסף THE KOP

              כלומר, מותר לנשיא נשוי לגבל מציצה מאינטרנית בבית הלבן ואז לשקר שהוא לא הכיר אותה בכלל.
              הישראלים האלה...

            • Ljos

              אתה רוצה להגיד שזה לא קרה בישראל? (היי, תראה באיזה קלות מסיטים דיון למקומות אחרים)

            • אסף THE KOP

              אז נחזור לישראל.
              טוב שינון מגל פרש.
              הוואנבי שפירסמה את הפוסט שלה קיבלה את 15 דקות התהילה שלה ובקרוב מי בכלל יזכור אותה.
              וגיל נוהג לעלוב בישראלים אז צריך להזכיר לו שגם העם שלו, האמריקאי, הוא לא כליל השלמות.

            • Ljos

              בהחלט טוב שהוא פרש. התחלה טובה.
              רחלי רוטנר (שאינני מחסידיה ביום יום. בלשון המעטה) קיבלה שיימינג בעצמה, וכן, בקרוב תשכח. אבל המתלוננות האחרות עשו את הנזק הפוליטי לינון מגל (כולל אחת שעד שפגשה אותו ואת ידיו, הייתה פעילה בבית היהודי).
              האמריקאים לא מושלמים בשום צורה. מתי זה היה שרפובליקן אנטי-להט"ב נתפס מטריד מינית גברים בשירותים שם?

            • גיל

              והקוף ממשיך עם השקרים וההמצאות. נורא נוח לזרוק כל מיני השמצות בלי שום בסיס והעיקר להתחמק מלהגיב לעניין ולהסיט את הדיון למישהו אחר.

            • גיל

              בלי קשר שזה לא נכון, מה זה רלוונטי בדיוק?

            • אסף THE KOP

              ההתנשאות שלך על הישראלים.
              תתעסק בעם שלך, האמריקאי.

            • גיל

              טוב שאתה יודע מי העם שלי, דמגוג כבר אמרנו? כל תגובה שלך מטומטמת יותר מהקודמת שלה אבל תמשיך.

            • אסף THE KOP

              אתה יוצא מכליך.
              כמה לא אמריקאי מצידך.

            • גיל

              כרגיל, משמיץ ואומר שטויות. מה שאמרתי הוא אמת לאמיתה.

            • אסף the kop

              די גיל
              אתה מתנהג כמו ישראלי מהלבנט.
              לא יפה.

            • אביאל

              גיל - רלוונטי משנה לא משנה, אם היה בא חייזר וקורא את התגובה של אסף ואחרי זה את שלך הוא היה חושב שהסיפור של קלינטון לא התקיים ובגלל זה תהיתי איך כתבת ״ כל דבר שכתבת פה לא נכון״ על עובדות יצוקות, קלינטון אכן קיים אקט מיני, אכן שיקר מול כל האומה ואכן לא התפטר לאחר מכן, בכל מקרה הסיפור הוא תעודת עניות לדמוקרטיה האמריקאית רלוונטי או לא לדיון הנוכחי.

            • גיל

              מעניין שאתה בוחר להתייחס לעניין לא רלוונטי לחלוטין במטרה להמשיך עם הסחת הדעת. התעודת עניות היחידה בסיפור ההוא הוא הניסיון הנואל להדיח נשיא על בסיס האשמות שווא שרק מראה כמה הזויים הרפובליקנים.

              אגב, גם דוד המלך נאף עם בת שבע ושלח את בעלה למות בקרב. זו תעודת עניות ליהדות ולא ראיתי שיצאת נגד זה.

            • אסף the kop

              למיטב זכרוני הרפובליקנים היהודים בהחלט רצו להדיח אותו על שעשה לאוריה.

            • אביאל

              גיל - שמע גילה זו בהחלט תגובה מעט לא ברורה, מה קשור בין מה שכתבתי למה שאמרת, יכול להיות שלדברים של אסף אכן אין קשר ורלוונטיות, אבל אתה שללת את כל מה שהוא כתב ובדברים על קלינטון, לווינסקי והשקר שלו אין שקר, אלה דברים מוכחים ככה שלא ברור לי למה אתה חייב להתנצח ובעוד אתה מאשים אחרים בחוסר רלוונטיות אתה מעלה את סיפור אוריה החיתי ?

              תיהיה קצת יותר רגוע.

            • גיל

              אה, הבנתי, התגובה שלי לא קשורה אבל התגובה שלו שלא רק לא קשורה לכלום, אלא מלאת שקרים, קביעת עמדות לגבי מה אני חושב או צריך לחשוב, ובעיקר מהווה הסטה מהנושא, על זה לא הגבת. לפחות אנחנו יודעים באיזה צד אתה של הדיון, עכשיו הכל ברור.

            • אסף the kop

              גיל
              שכמותך. מה השקרים בדיוק ?
              דמגוג.

        • -גיסנו-

          ואתה באמת לא מבין את ההבדל בין מגע מיני בהסכמה עם מישהי שאינה אישתך, לבין הטרדה מינית של קולגות באופן (מסתבר) די סדרתי?

          • גיל

            עזוב, בשם הדמגוגיה נוח לזרוק דברים לא קשורים רק כדי להסיט את הדיון. דרך צפויה להמנע מלהתייחס למה שקרה.

            • אסף THE KOP

              גיל.
              אם לא תשתמש במילה "דמגוגיה" אתה חושב שזה יעלה בחייך ? אין פוסט שאתה לא מכנה אנשים "דמגוגים" בשעה שאתה הדמגוג הכי גדול כאן באתר.

            • גיל

              אם לא תהיה דמגוג לא יהיה שום צורך לכנות אותך בזה אבל מה לעשות שכל מה שאתה אומר כמעט דמגוגיה? ואתה מוזמן להצביע על טיעון דמגוגי שלי. בהצלחה.

            • אסף THE KOP

              אבל זה לא רק אני.
              יש כאן רבים שכינית אותם דמגוגים.
              זה רפלקס מותנה אצלך.

            • גיל

              כל מי שכיניתי הגיב בדמגוגיה, אבל בתור דמגוג בעצמך אתה לא מסוגל להבחין בזה.

          • אסף THE KOP

            אתה כנראה לא מבין את ההבדל בין נשיא ששיקר לבוחרים שלו וכל העניין של המרות שלו כלפיה (אם אני אקבל מציצה מעובדת אצלי, גם בהסכמה, זה עדיין ייחשב לעבירה).

    • Ljos

      אתה צודק. מסכן מגל. בקצב הזה אף עבריין מין לא ירצה לרוץ לכנסת.

Comments are closed.