המקרה המוזר של ה-MVP בטוויטר

מה למדנו מה-MVP של לברון ג'יימס, טוויטר ועיתונאי אחד "בוגד"

Lebron-twitter-DL

רבות כבר דובר על תופעת העדר וכיצד האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט מעצימות אותה. אם לא ידעתם, מקרה מעניין (ומצחיק) של התאספות אספסוף זועם התרחש מיד לאחר פרסום תוצאות ההצבעה לפרס ה-MVP של העונה הרגילה ב-NBA.

בסוף השבוע האחרון נתבשרנו שלברון ג'יימס קיבל את 120 מתוך 121 קולות למקום הראשון בהצבעה (העיתונאים מצביעים לחמישה שחקנים כשהמיקום קובע את מספר הנקודות שהשחקן מקבל), מרחק קול אחד מהצבעת פה-אחד לפרס הנכסף "השחקן הטוב ביותר" בעונה הרגילה. יש לציין שלהצבעה של פה-אחד אין שום ערך מוסף ומדובר בעניין סמלי בלבד.

סמלי או לא סמלי, מטופש או לא מטופש, זה לא מה שימנע מעדר המקלדות השועט להתבשל במיצים של עצמו ואחר כך לפרוק את זעמו על המטרה התורנית. החיפוש אחר האשם בכך שלברון ג'יימס לא קיבל 121 קולות כבר החל, בדיוק כמו בהצבעה לפרס הזה בשנת 2001, כשהעדר חיפש את האשם בכך ששאקיל קיבל 120 קולות ולא 121 כשהצבעה אחת הלכה לאלן אייברסון (זה היה העיתונאי פרד היקמן מספורטס אילוסטרייטד בזמנו).

מציאת הבוגד

למי שלא מכיר ויודע (והסתבר לנו מהפרשה האחרונה שמדובר ברוב האנשים), דן לה-בטארד, עיתונאי אמריקאי ממיאמי, הוא אחד הסנגורים הגדולים של לברון מאז שחתם בעיר, כולל בשנתיים הראשונות עד שזכה באליפות בהן נחשב לאויב האומה, מקביל ברשעותו רק לקים ז'ונג און.

העובדה הפעוטה הזו לא עצרה מאיזה מצייץ שרירותי להאשים את לה-בטארד בכך שהוא האחראי לקול הבודד שהלך לכרמלו אנטוני. העיתונאי ממיאמי, ציניקן נהדר, עשה Retweet מכיוון שחשב שמדובר בציוץ משעשע וזו למעשה הייתה הפעולה שהיוותה את יריית הפתיחה להתקפה בלתי פוסקת של ציוצי שטנה ושנאה מצחיקים כלפיו.

בשעות שלאחר מכן, לה-בטארד הפך לנושא "חם" בטוויטר (מה שבאנגלית קוראים: Trending), ולא במובן החיובי. אם אתם צריכים הפסקה מתודית בעבודה, אני מציע לכם לגשת לטוויטר שלו ולגולל למטה עד לתאריך של ה-5 במאי. לה-בטארד ריטווט עשרות אם לא מאות ציוצים מרושעים כנגדו, דבר שהוא עושה באופן קבוע מכיוון שהוא חושב שלרטווט מחמאות זה משעמם. מדובר בקומדיה נהדרת כשהציוץ המנצח לטעמי היה: "הלוואי שדקסטר ידקור אותך בשק אשכים".

אפשר להטיל עליו קצת אשמה על כך שבעיצומה של "המתקפה" הוא אכן צייץ שתי מילים מפלילות: "מלו נשדד", אבל כל בן אדם בר דעת ואו שמכיר את לה-בטארד הבין מיד שמדובר בציוץ ציני לחלוטין.

*

עכשיו, הנה הנקודה העיקרית והחשובה ביותר לאותו היום: לדן לה-בטארד אין זכות הצבעה לפרס ה-MVP. כן כן, קחו לכם שנייה ותקראו את המשפט האחרון שוב.

העולם המקוון התפוצץ על הצבעה של עיתונאי שבכלל לא הצביע. ואלה לא היו מצייצים שרירותיים בלבד, עיתונאים אמריקאים מוכרים כמו ג'ייסון וויטלוק מפוקס ובומני ג'ונס מאי.אס.פי.אן, כמו גם אושיות נוספות מתקשורת הספורט הביעו תמיהה מההצבעה הזו (שמעולם לא התקיימה).

אירוניה מיוחדת ומשעשעת במיוחד נרשמה כאשר האתר Deadspin, העוקב אחר תקשורת הספורט בארה"ב (בדומה ל"עין השביעית" אצלנו) ולוקח על עצמו את המטלה של לציין טעויות של כלי תקשורת אחרים, דיווח בעצמו על ההצבעה השערורייתית.

האשם: גארי וושבורן, בוסטון גלוב

ב-6 למאי, יום לאחר מכן, לה-בטארד אירח בתוכנית הרדיו שלו את העיתונאי הבודד שבאמת לא הצביע לג׳יימס, גארי וושברן מהבוסטון גלוב. זה סיפר לו בשיחה מצחיקה שכש״החדשות״ יצאו שלה-בטארד הוא זה שהצביע למלו, וושבורן חשב שהליגה טעתה בספירה שכן הוא ידע שגם הוא לא הצביע לשחקן וכל הדיווחים דיברו על "הצבעה יחידה".

כשוושבורן התקשר בדאגה למשרדי הליגה בניו יורק, הם בישרו לו שלה-בטארד בכלל לא מצביע. הוא צחק כאשר הוא הבין שמדובר במרדף שווא ושמח מזה שחלק מהתחמושת נגדו כבר שומשה על מישהו אחר. לה-בטארד מצידו צחק מכל ציוץ שקרא לו "שמן עם ז*ן קטן" עקב הצבעתו.

הקול הבודד

אז איך וושבורן בכל זאת מסביר את ההצבעה שלו? בצורה די הגיונית (לפחות לטעמי). הוא פשוט חשב שהערך של כרמלו אנטוני בשביל הניקס גבוה יותר מהערך של לברון ג'יימס בשביל ההיט, והכי גבוה בליגה במהלך העונה החולפת.

כלומר, אם תוציאו את לברון ממיאמי, לקבוצת הכדורסל הזו עם וויד ובוש עדיין יש סיכוי טוב עד טוב-מאד לסיים במקום הראשון במזרח ולהגיע לגמר ה-NBA. אבל אם תוציאו את כרמלו אנטוני מהניקס, אנחנו נראה קבוצה שונה לחלוטין כשהמקום שני במזרח והמקום ראשון בבית האטלנטי נמצאים בספק גדול מאד.

הבעיה האמיתית בהצבעה הזו היא שמעולם לא הוגדרו למצביעים קרטריונים ברורים להצביע לפיהם. האם העיתונאים מצביעים לשחקן הטוב יותר, האם זה לשחקן שנתן את מכלול הסטטיסטיקות הטוב ביותר או האם זה לשחקן ששווה הכי הרבה לקבוצה שלו? ואם זה על פי המדד האחרון, איך בכלל מודדים נתון כזה. איך מודדים את הערך של X לקבוצה אחת מול הערך של Y לקבוצה אחרת. אתם עלולים להיות מופתעים, אבל התשובה היא שאין תשובה, כל אחד מצביע לפי מה שהוא מחליט.

וושבורן המשיך והסביר שהוא כמובן לא ידע שהוא יהיה הקול היחיד שלא הצביע לכוכב ההיט ושהוא הניח שקווין דוראנט וכריס פול יקבלו כמה קולות של מקום ראשון מעיתונאים אחרים.

לה-בטארד מצידו המשיך והסביר שהוא פשוט התענג מכך שהוא יכל לעמוד עם מראה מול אותם מצייצים כדי להראות להם כמה מגוחכים הם באמת נראים. הוא כבר הוגדר במקומות מסוימים כ"אחראי ליצירת תמונת קולאז' מרשימה של נפש האדם כפי שהיא באה לידי ביטוי באינטרנט".

מסקנות

אז מה בכל זאת אנחנו יכולים ללמוד מכל זה? כמו שהגיבור שלי אל בנדי היה אומר: "אין לי מושג". אבל אם ממש אשתדל, אני מניח שאפשר למצוא כמה לקחים שכן אפשר לקחת מהפרשה הקטנה הזו.

ראשית כל, יש המון אנשים טיפשים בעולם (תמיד תמיד תזכרו את זה!). אגב, הם בדרך כלל מאד מצחיקים כשצוחקים עליהם ולא איתם.

שנית, יש המון אנשים מכוערים. לא פיסית כמו בהתנהגותם.

שלישית, אנשים הם כמו חביתות. או פנקיקים. או המבורגרים. או קציצות תרד (לטבעוניים). כלומר הם מתהפכים בקלות. לפני שנה העולם תקף את לברון על כך שהוא "לוזר", "נחנק בקלאץ'", "חסר נאמנות", "פחדן". היום? הם מתקוממים עם קלשונות ולפידים וירטואליים עבור קול אחד שלא שינה כלום בהצבעת MVP למענו.

רביעית, לאנשים אין פרופורציות. צריך לזכור, שהקול הבודד הזה לא הרכיע שום דבר. זה היה סיפור שונה לחלוטין אם הקול הזה היה מכריע שאנטוני היה זוכה בפרס על חשבונות של לברון.

ולסיום, עובדות? מי צריך עובדות?! תנו ללכלך, לטנף ולגדף מאחורי המקלדת שלי.

*

דן לה-בטארד מתארח בתוכנית הרדיו של דן פטריק ומדבר בהמון הומור על הפרשייה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

האיש שכן היה שם
מנוסה ומוצלח

45 Comments

מתן גילור 8 במאי 2013

גדול. כמה צחקתי.
טל, מאיפה אתה שואב את המידע הזה? אם לא היית כותב על זה פה, יש מצב שבחיים לא הייתי יודע על מהמלך המבריק הזה.
ד"א, ששחקן עושה 24 (8 מ-17),7,8 ויורדים עליו על זה, כנראה שזה פרמטר לא רע להתחיל ממנו.
עוד משהו קטן – אני חושב שלברון יצא פה קצת צבוע. כשהוא זכה הוא אמר שזה לא חשוב לו, אבל כשהוא הגיע "רק" מקום שני בתואר שחקן ההגנה הוא דאג לציין מה דעתו בנושא.

עמית 8 במאי 2013

מתן אני לא חושב שיורדים על לברון בגלל הסטטיסטיקה שלו כי היא מדברת בעד עצמה,יורדים עליו שהוא לברון ג'יימס נכשל מול שיקגו החבולה והפצועה להתעלות על עצמו ולספק משחק פלייאוף ראוי מבחינת סחיפת השחקנים אחריו.
לדעתי לברון לא יצא צבוע כי לדעתי הזכייה הרביעית שלו בתואר הMVP כבר איבדה מבחינתו את הערך למרות כל השיאים שקשורים בדבר ובעוד ההגנה שלו זה משהו שהוא עובד קשה מתחילת הקריירה שלו ולכן לדעתי הציק לו יותר שדווקא בעונותו הכי טובה עד עכשיו הוא לא זכה בתואר הזה.

מתן גילור 8 במאי 2013

הסבר יפה מאד – שכנעת אותי. לוקח בחזרה את עניין הצביעות.

לעניין ה-MVP, אני חושב שצריך לתת לשחקן הטוב ביותר.
אם זה לשחקן שהשפיע הכי הרבה על הקבוצה, אז מסי צריך להעביר לקטן איזה שני כדורי זהב.

עמית 8 במאי 2013

קשה לתת MVP על סמך השחקן הכי טוב כי יבואו רבים ויסתרו את הדעה שלברון הוא הכי טוב ויציעו מועמד אחר,ויציגו סטטיסטיקות סותרות ללברון,
הבעיה שכן סטטיסטיקה נוטה לשקר ונוטה להציג חצאי אמת מול הקהל ובכך לסנוור את דעתנו,מכאן עולה השאלה לפי מה תבחר את הMVP?
הרי לפי היכולת לא נוכל לקבוע מריבוי שחקני עילוי ברמה גבוהה ולא חסר או לפי הסטטיסטיקה שלא נוטה להציג את כל האמת.
לקיצור העניין לדעתי יש לבטל את מוסד הMVP מרוב קושי על לבחור אחד באופן ראוי ומעורר הסכמה, הדרך החלופית שעולה לדעתי היא לתת את זכות ההצבעה לקהל כמו בבחירת שחקני האולסטאר אבל שהעיתונאים יבחרו 5 מעומדים.
לגבי ההערה האחרונה מתן לדעתי מסי יכול לשמור על הכדורים לפי איך שבראסה נראת בלעדיו

איציק 8 במאי 2013

ה-MVP צריך להיות תמידית שייך לשחקן האלמוני שלא שיחק. הרי ידוע שהשחקן שהכי "אמור/יכול להשפיע" זה השחקן שלא משחק. כיוון שההשפעה שלו בה גדולה, הוא הראוי ביותר.

עמית 8 במאי 2013

לפי דעתי לא כי החוסר השפעה של שחקן הקבוצה היא השפעה שלילית על הקבוצה ולא שמעתי שמחלקים פרסים על שליליות.

איציק 8 במאי 2013

במושג MVP אין הגדרה לסוג ההשפעה, זה שאנשים כבולים בדעות מסוימות אין זה אומר שלא ניתן לפרש אחרת. זה רק מצביע על מקובעות האנשים. הגדולים באמת, מסתכלים על הדברים אחרת. לא שאני משייך את עצמי אליהם, אבל בקטנה זה כייף.

עמית 8 במאי 2013

הייתי נוטה להסכים איתך אבל במקרה של רוז הבולס לדוגמא נערכו לזה העונה,ובמקרה של ווסטברוק הפציעה היא כל כך עדכנית שקשה להעריך את השפעותיך למרות שרואים את ניצניה.כדי שמה שאתה טוען יקרה שחקן חייב להיפצע באמצע העונה כדי לדעת איך קבוצה מתפקדת בלעדיו

איציק 8 במאי 2013

OK, לקראת האול-סטאר נבצע הצבע אילו שחקנים יש לפצוע כדי שנוכל לברר את ערכם האמיתי :-)

עמית 8 במאי 2013

אני אומר נתחיל בלברון כדי לבדוק אם באמת יש ביסוס ל4 זכיות בMVP

איציק 8 במאי 2013

:-)
אתה אכזרי

עמית 9 במאי 2013

אם לא אני אז מישהו אחר שלא מספמט אותו יעשה זאת

עמית 8 במאי 2013

טור מעולה!לגבי בעיית הבחירה בMVP באמת יש הרגשה של פספוס בשיטה לא יתכן שלברון יקבל את התואר בעונה ששחקנים כמו קובי,מלו ודוראנט היו יותר קריטים לקבוצות מאשר לברון בכבודו ובעצמו.
לגבי הערה של ערך השחקן לקבוצה אם אני לא טועה יש מדד של ניצחונות פר שחקן שהוא משיג בעונה באופן יחסי מסך הניצחונות וזה בהחלט יכול להיות מדד רלוונטי לגבי בחירת הMVP שלטעמי לוקה בחסר ודי נהיה מוסד מכור בראשות הקומישנר

martzianno 8 במאי 2013

ואבא שלי היה אומר:
"הטמטום הוא בחינם…"

מתן גילור 8 במאי 2013

אוף טופיק, תזכורת לשנת 2023:
1. להכין צלחת למכבי ת"א.
2. להכין גביע להפועל ר"ג.

דניאל 8 במאי 2013

גדול. זה מפנה הרבה תארים לקבוצות אחרות :) למשל איזה 3 אליפויות מינמום לחיפה ו-3 גביעים מינימום להפועל. כל אחת והמומחיות שלה…

עמית 8 במאי 2013

מתן רמז בוטה לאוסקר לברוח לפני שהכל קורס?

מתן גילור 9 במאי 2013

ממש לא.
רק תחשוב שמישהו היה כותב משהו כזה בשנת 2003.
אני שלחתי לחמי על פני המים…

עמית 9 במאי 2013

אני חושב שיש קשר מיסטי בין ר"ג למכבי אולי איחוד בינהן יציל את הצהובים מעוד 10 שנים ללא תואר לפי הקשר בין הקבוצות

יויו 9 במאי 2013

השיירה עוברת והכלבים נובחים ..

מתן גילור 9 במאי 2013

כלב תקרא אתה יודע למי…לי אתה יכול לקרוא קוף.
מה אתה קופץ? קראת את שאר התגובות?
יש פה משהו נדיר סטטיסטית. אף אחד לא בא להגיד שהפועל ר"ג לא יזכו בגביע גם בשנה הבאה ;)

יויו 9 במאי 2013

אני יודע שכיוונת לסטטיסטיקה הנדירה, אבל אני שומע יותר מדי 'פעם בעשור' בשבועות האחרונים (אפילו מאוהדי הפועל, שזאת באמת בדיחה).

אני נשאר עם חצי חיוך על הפנים ונהנה :)

איציק 8 במאי 2013

טל,
יופי של פוסט, מצחיק ו"עצוב" בו זמנית.
כיוון שהתואר אינו על השחקן הטוב ביותר כי אם בעל הערך הגבוה ביותר, טין טעם בהצבעה, נתונים אלו צריכים לקבל מחברות הביטוח :-)
כרגע נראה לי שה-MVP מגיע או לרוז או לווסטברוק. שני שחקנים שבמחי פציעתם מנעו סיכוי לאליפות בקבוצותיהם. קובי לא שם, כי ל-LA לא היה שום סיכוי גם איתו.

דניאל 8 במאי 2013

רק לא הצבעה כמו באולסטר!
יבוא איזה סיני עם "כינור" גדול ויקח הכל…

לדעתי זאת צריכה להיות הצבעת שחקנים כמו בכדורגל באנגליה.

איציק 8 במאי 2013

תיקונים:
1. שני סינים.
2. כינור גדול – כנראה הכוונה לקונטרבס.
:-)

עמית 8 במאי 2013

אני יכול להבין לאן אתה חותר אבל במבנה הנוכחי של ההצבעות לאולסטר השפעת הקהל היא 50% וכך נעלם לך האספקט של אהבה ללא גבולות לשחקן כי תהיה קונטרה מהצד של שחקנים/עיתונאים/הול אוף פיימרים למינהם/פרשנים.

oz 9 במאי 2013

איזה אפס הלברון הזה, שוב שבק ולא קלע נקודה ברבע האחרון

ניתאי 9 במאי 2013

בשביל להגדיר מי השחקן שהשפיע הכי הרבה על הקבוצה שלו יש סטטיסטיקה יחסית מדוייקת של +- נקודות בדקות שלו על המגרש.

יריב 9 במאי 2013

זו סטטיסטיקה מאוד בעייתית, למשל בגלל שבדרך כלל שחקני ספסל משחקים נגד שחקני ספסל יותר משחקני חמישיה. אם קבוצתו של X משחקת נגד מיאמי, ודקות המשחק של X הן בדיוק אלו בהן ג'יימס על הספסל, הנתון הזה משתפר פלאים עבור X עוד לפני שעשה משהו חיובי.

אגב, במדד הזה ג'יימס שני בליגה, מייק קונלי מוביל (בין שחקנים ששיחקו לפחות 40% מהזמן):
http://www.82games.com/1213/ROLRTG7.HTM

ניתאי 9 במאי 2013

בספורט קבוצתי (כזה שהקבוצות ממש משחקות אחת מול השנייה והשחקנים אחד עם השני. לא בייסבול) אין סטטיסטיקה שמשקפת רק את היכולת של השחקן ומנטרלת את הסביבה. זו, לאורך זמן וביטול משתנים כמו הדוגמא שנתת, היא יחסית קרובה לשיקוף.

יריב 9 במאי 2013

הנקודה שלי היא שצריך לבנות מדדים הרבה יותר מתוחכמים אם רוצים לקבל מושג כלשהו לגבי התרומה של שחקן בכלים סטטיסטיים. מדדי משחק/לא-משחק יכולים להיות מועילים כאשר הם ברמת המשחק, אבל זה בדרך כלל מידע שאינו קיים (יש מקרים שכן, למשל http://skepticalsports.com/?p=1143 ).

עמית 9 במאי 2013

השיטת +- לא ממש טובה היא מאוד לא מדויקת אבל כן היא יכולה להציג השפעות למרות ששחקן שרץ לצץ לברון יהנה ה+- של לברון גם אז אין לזה ביסוס לרוב שחקני הליגה

אלעד 9 במאי 2013

רגע, אז אם הקול שלו היה קובע שהתואר עובר לאנתוני, זה כן היה מצדיק איומים על חייו וקללות מגוחכות באינטרנט? מלכתחילה מדובר ביציאה מפרופורציות. גם כי זה רק ספורט, ובעיקר כי זה סתם תואר וירטואלי וחסר משמעות.

תומר 9 במאי 2013

אוי לברון, משהו חסר לבחור הז בתחום המגניבות איכשהוא אני פחות מתחבר אליו ברמה הרגשית מלגדולים אחרים כמו מג'יק לארי אייזיה אקים ואפילו מייקל/קובי, מעניין אם עוד חושבים ככה או שזה רק אני?

c web 9 במאי 2013

רק לי מוזר שבעונה כזאת לא היו יותר קולות בשביל כרמלו? או דוראנט? אולי אפילו בשביל דאנקן?
עונה אחרי שהוא סוחב אותה לאליפות מיאמי של לברון די מנקנקת את הליגה וחוזים לה אליפות נוספת כבר מספטמבר בערך.
אני חושב שהוא בצדק ה MVP בסופו של דבר כי היכולת שלו היא הכי גבוהה בליגה אבל אבל איך מ 121 עיתונאים(או מי שלא בוחר את הפרס הזה) רק אחד לא חשב שלברון הוא מקום ראשון?
זה משהו שגרתי?

עמית 9 במאי 2013

היכולת שלו היא מהגבוהות בליגה כי השומרים שמסוגלים לשמור אותו אני מסוגל לספור על כף יד אחד,היא גובהה כי אין לו מי שיציב אתגר למעט דוראנט או מלו בקרבות(למרות שמלו עבר לשחק 4 רוב הזמן),ולכן הופכים אותו לאל למרות שלאל האמיתי היה אתגר כל שני וחמישי לעומת לבלוף ג'יימס.

c web 9 במאי 2013

ודן לה בטרד הוא גאון
אני מת עליו עוד מהפעם הראשונה שהוא החליף את קורנהייזר ב PTI

רועי 9 במאי 2013

לברון הוא הMVP הראוי והוא היה צריך לזכות בכל הקולות.
טור מצוין מגרנטלנד על למה לכרמלו לא הגיע הקול שקיבל:
http://www.grantland.com/blog/the-triangle/post/_/id/61085/unanimous-animus-the-lebron-james-mvp-vote-and-debunking-the-myths-of-value

עמית 9 במאי 2013

הטור גם באופן די הפוך סותר את בחירתו של ג'יימס מכמה סיבות שאותן הוא חולק עם מלו:
1)אתה אף פעם לא תוכל לדעת מה הם שווים לקבוצה עד שהם לא יעזבו אותה ועל זה נסוב הויכוח.
2)צוין שמלו החמיץ 15 משחקים לדעתי זה תירוץ מצוץ ללמה לא לתת MVP הרי גם ככה לברון בכושר מטורף והוא ממעט להיפצע כי אף אחד לא רוצה לשים לא גוף,נוסף על כך המאזן של הניקס לא היה מבריק בלעדיו אז הטיעון הזה הוא יותר לטובתו של מלו שמראה שהקבוצה לוקה בחסר בלעדיו
3)הפעם היחידה שהסכמתי עם זה שלברון הוא MVP זה כשהוא לקח אותו בקליבלנד שם הם היו קבוצת לוטרי לפניו וקבוצת לוטרי אחריו והוא סחב אותם לגמר בדיוק כמו הווארד ובדיוק כמו עוד רבים

יריב 10 במאי 2013

הטור לא מנסה להציג טיעון חיובי (ג'יימס הוא ה MVP בגלל X), הוא רק מסביר למה הטיעונים של וושבורן שגויים. לגבי הנקודות שלך כשלעצמן:
1) אתה לא יודע מה ערכו של שחקן לקבוצה עד שהוא עוזב, אבל אתה יכול לנסות לנחש לפי מה קורה כשהוא לא על המגרש, וטוב מזה מה קורה כשהוא לא בסגל. הפער בין ביצועי הקבוצה כשהוא על המגרש לכשהוא על הספסל גדול בהרבה אצל ג'יימס מאשר אנתוני. לגבי משחקים בלי השחקן, לג'יימס יש מעט מכדי שאפשר יהיה לייחס לזה חשיבות, אבל הניקס בלי אנתוני הם 7-8 השנה, מה שמרמז על קבוצה טובה דיה לפלייאוף במזרח. הוא משפר את הקבוצה, אבל לא במידה עליה דיבר ווישבורן.
2) שחקן הוא פחות מועיל כשהוא פחות כשיר. לא חשוב אם אתה מנסה לבחור את השחקן שהכי הועיל לקבוצה שלו או את זה שהכי מועיל באופן כללי (הכי מועיל לקבוצה שבה כל השחקנים הם "ברמת תחליף"), שחקן שסובל מיותר פציעות הוא פחות מועיל.

עמית 10 במאי 2013

יריב התכוונתי לטור של גרנטלנד שרועי מעלי פרסם

יריב 11 במאי 2013

גם אני, קרא אותו שוב. שים לב למשפט: "I won’t reiterate the pro-LeBron argument here", הוא בפירוש תוקף את הטיעונים של וושבורן בלבד. הוא גם מתייחס באופן ברור לטענות בנקודות 1 ו2 אצלך, בערך באותה צורה שאני התייחסתי אליהן. נקודה 3 היא לא ממש טענה, קשה להתייחס אליה.

נחשון שוחט 10 במאי 2013

איזה כיף של פוסט.

אלון רייכמן 10 במאי 2013

טל, תענוג.
והמסקנה העיקרית מבחינתי, היא כמובן – שלאנשים אין פרופורציות. בטח ובטח שבספורט.

מספיקה הצצה אקראית לאתר ה"ספורט" ONE למשל, בכל יום נתון, בכדי להיווכח בכך.

Comments closed