הסיפור המוזר של שני תלמידים דומים

ההבדל הקטנצ'יק הזה בין מכבי ת"א להפועל ירושלים

shimandalon

זהו סיפורו של תלמיד בינוני. קצת מעציב, שכן הוא תמיד היה בינוני. מדי פעם הייתה הבלחה או שתיים, אולי איזה 85, ה-90 הגיע בתדירות נמוכה יותר, ה-95 היה דבר נדיר. הסיפור של התלמיד הזה מסתכם ב-70. לא מתקרב למצוינות, אבל לא כל כך קרוב לכישלון. הוריו תמיד קיוו וציפו שזה יהפוך ל-80, ואז אולי ל-85, אבל לא משנה מה התלמיד הזה עשה, הוא פשוט לא הצליח לפצח את האפרוריות של ה-7 הזה.

ואז, פתאום הגיעה תקופה מלאת תקווה והתלמיד הזה נראה כמו 80. הוריו וחבריו התקשו להאמין, אבל זה אכן נראה כמו 80. יציב. והחבורה שסביבו צהלה ושמחה, פיארו פיללו ושיבחו אותו, פתחו לכבודו שמפניות ולא הפסיקו להתלהב. הרי נראה שהתלמיד הזה סופסוף הצליח לפצח את ה-80 הזה, סיבה אמיתית למסיבה גדולה והשמיים היו הגבול.

ועכשיו, סיפורו של התלמיד המצטיין. תלמיד שלא משנה מה הוא עושה, פשוט לא מצליח לרדת מההר של 90-95. ההצלחה הזו כבר באה לו בטבעיות. הוא יודע איך להיבחן, הוא יודע איך לכתוב עבודה, הוא יודע בדיוק מה דרוש בשביל להציג מצוינות. כן, מדי פעם יש איזה 70, אולי 65, אבל ברור לסובבים אותו שמדובר בלא יותר מגליץ׳ במטריקס. גם ה-100 שהוא מביא לעתים מתקבל בסוג של הבנה, אמנם צוהלים סביבו, אבל זה די צפוי שאם מישהו מסוגל לכך, זה הוא.

ואז, פתאום הגיעה תקופה קשה והתלמיד הזה נראה כמו 80. הוריו וחבריו התקשו להאמין, אבל זה אכן נראה כמו 80. יציב. והחבורה שסביבו הייתה עצובה ומתוסכלת, דיכאו שחטו וקטלו אותו, פתחו לכבודו בקבוקי קריסטל מנטה ולא הפסיקו להתאכזב. הרי נראה שהתלמיד הזה תקוע ולא מצליח להתרומם מה-80 הזה, סיבה אמיתית לפגישה עם ההורים כדי למנוע צלילה נוספת.

צופה מן הצד יהיה חייב להכיר את נסיבות המקרים הללו כדי להבין מדוע מצד אחד אנשים מהללים תלמיד של 80 ומצד שני שוחטים תלמיד אחר שמקבל… 80. ייתכן שהיה מבחן אחד ששניהם עשו כשהבינוני נתן בראש והמצטיין פישל… מעין חלוקת ציונים של 95-65 בערך (או אולי 93-63 לדוגמא), אבל שוב, התפוקה הכללית של שניהם היא כמעט אותה תפוקה.

זהו, גבירותיי ורבותיי, סיפורם של הפועל ירושלים ומכבי תל אביב. עד לפני כשבוע וחצי, שתי קבוצות שהציגו יכולות ממש דומות ורקורד כמעט זהה, כשהאחת שובחה באופן כמעט קבוע והשנייה נשחטה באופן כמעט קבוע.

למה ככה? ובכן יש לכך כמה סיבות. הראשונה והברורה ביותר היא מערכת הציפיות משתי הקבוצות. הרי קבוצה שהציפיות ממנה הם 100, לעולם אנשים יתאכזבו מה-80 שהיא מביאה, וההפך. סיבה נוספת היא הרייטינג שמניבה כל קבוצה. מכבי ת״א היא מסחטת הרייטינג הגדולה ביותר בספורט הישראלי, בכל אמצעי מדיה, כשסיקור שלילי וסנסציוני רק מגביר את התנועה של האנשים לידיעות הללו. וישנה עוד סיבה, שנגיע אליה מיד אחרי הפרסומות… או מיד אחרי הנתונים שאציג.

כאמור, קבוצה אחת קיבלה את כל השבחים כשהקבוצה השנייה קיבלה בעיקר ביקורות. אין לי מושג כיצד המהללים יכולים להסביר זאת, בייחוד כשמסתכלים על הרקורד המשולב של שתי הקבוצות הללו. אם לוקחים את הרקורד של מכבי (יורוליג + ליגה) ואת הרקורד של ירושלים (יורוקאפ + ליגה), הנה מה שנקבל:

  • מכבי ת״א: 15-5 75% הצלחה
  • הפועל ירושלים: 11-9 55% הצלחה (לא כולל את אמש מול ריטאס)

(הערת אגב: זה היה רלוונטי גם כשירושלים הייתה בלתי מנוצחת בליגה הישראלית ומכבי כבר עמדה על שני הפסדים. אז נכון, ירושלים היום בסוג של ״משבר״, כפי שאוהבת התקשורת לתייג קבוצות עם שני הפסדים רצופים ומעלה, כשמכבי כבר עברה אחד משלה. אבל אם בא לכם לעשות את החשבון, הרקורד של הירושלמים לפני ארבעת ההפסדים בשבוע וחצי האחרונים, וזה כולל משחק שהוא לפרוטוקול בלבד, היה 11-6, ושל מכבי, לפני שלושת הניצחונות האחרונים שלה, 12-5. מכאן מגיעה הטענה שמדובר בקבוצות די זהות מבחינת אחוזי ההצלחה שלהן. בואו נמשיך)

אז רק כדי לסבר את האוזן ולהכניס דברים לפרספקטיבה, אם שתי הקבוצות היו ב-NBA, מכבי נמצאת בקצב של 61-62 ניצחונות בעונה, בעוד שירושלים נמצאת בקצב של 46 ניצחונות בעונה (57.5 ניצחונות ו-54 ניצחונות בהתאמה לפני הרצפים האחרונים של כל קבוצה). אז אני חייב שוב להתעקש כאן ולתהות מה פשר הפער הזה בסיקור מתחילת העונה, כאשר ישנם כאלה שעדיין (!) סבורים שירושלים היא הפייבוריטית לאליפות בארץ. לא ברור לי מדוע לא מפסיקים להתפעל ממועדון אחד וקבוצת ניהול אחת, כשבאותו הזמן אותם האנשים לא מפסיקים להכות במועדון השני ובקבוצת הניהול השנייה (אציין את אלי סהר כאחד הפרשנים היחידים שלא הסתנוור מהירושלמים. בין אם יש לו מניעים נסתרים לכך או לא).

ועכשיו, אחרי הנתונים והתהיות האחרונות, אנחנו מגיעים לסיבה השלישית לפערים בסיקור, אותה הבטחתי לפני הפרסומות. זה מאד פשוט, אין כאן שום רעיון חתרני ואני מניח שחלקכם, אם לא רובכם, כבר יודעים אותה.

לאנשים פשוט נמאס ממכבי ת"א, ובצדק. לנו, אוהדי מכבי, לא יימאס לעולם (או לפחות לרובנו), אבל אני בכל זאת יכול להבין את כל מי שנמצא בחוץ. הם גם רוצים לעשות לכייף ולנצח, כשאם צריך, הם יסתפקו בלראות את מכבי מפסידה.

עיתונאים ופרשנים הם גם בני אדם, בדיוק כמו כולנו (נשבע לכם, אני מכיר כמה מהם מקרוב) וגם להם נמאס. חלק מהם מסתירים זאת יותר טוב מאחרים, אבל התחושה היא משותפת לרוב הפועלים המקצוע. המיאוס הזה מוביל באופן טבעי לתקווה אמיתית של המון אנשי תקשורת כאן שאחת מהקבוצות שאנחנו מדברים עליהן (תנחשו מי) מהווה אלטרנטיבה, הפעם אמיתית. אין כאן כדי לומר שהסיקור מוטה בכוונה, אני באמת חושב שזה יותר עניין של התת מודע של אמצעי המדיה, סוג של Wishful Thinking, "הלוואי ותהיה כאן תחרות".

מה לעשות שהחלומות לפעמים מתנגשים עם המציאות, בצורה מרהיבה למדי יש לציין (ע״ע כל מה שקורה עכשיו עם אחד, דונטה סמית׳, השחקן הכי טוב ביקום לדברי חלק מאוהדי הכדורסל בישראל). עד כמה שכולם קיוו שירושלים היא הדבר האמיתי, בינתיים, זה נראה רחוק מכך.

הפער בסיקור של שתי הקבוצות בולט עוד יותר על רקע העובדה שהאופן שבו התנהלה העונה האירופאית של מכבי ת״א והפועל ירושלים היה כמעט זהה. ואני אפילו לא מזכיר את הרקורד זהה בליגה הישראלית אחרי סיבוב שלם (ירושלים תנצח את המשחק החסר שלה מול הפועל חולון ותשתווה למכבי).

לפי כל הדעות, גם מכבי ת"א וגם הפועל ירושלים הפגינו יכולת בינונית ומטה בסיבוב הראשון באירופה, זו ביורוליג וזו ביורוקאפ. מעבר לכך, גם לפי כל הדעות, שתיהן הפגינו את היכולת הזאת מול יריבות די חלשות. תצטרכו לשאול את הפרשנים אם זה חלשות ביחס למכבי וירושלים, חלשות ביחס לאירופה, חלשות ביחס למפעל או חלשות ביחס לליגת העל בישראל, אבל למעט יוצאות דופן (צסק״א למשל), נראה לי שעובדה זו מוסכמת על הרוב.

בנוסף לשתי נקודות הללו, גם מכבי וגם ירושלים פספסו עם הזרים שלהן, או לפחות עם חלקם. אבל כאן היתרון היה דווקא של ירושלים, כאשר היא עוד שיתפה את כל הזרים שלה. גיא גודס נאלץ להסתפק בחצי הרכב זר לאורך כל השלב הראשון (ע״ע מאריץ׳ ולינהארט). אין כאן ניתוח של למה או איך זה, אלא רק ציון העובדה ששתי הקבוצות התמודדו תחת אותם התנאים.

ועכשיו, להבדל בין שתי הקבוצות. ה-הבדל. בהא' הידיעה. עם כל הדמיון בתצוגות שלהן באירופה, אחת מהקבוצות הללו עלתה מהמקום השני בבית שלה, בדיוק כפי שציפו ממנה לפני שהחלו המשחקים, כשהקבוצה שממול הודחה בצורה די מפתיעה ומדהימה. השלבים הראשונים בכדורסל האירופאי מתוכננים כך שיש לך יותר סיכוי לעלות מלהיות מודח (כפי שכתבה כאן מעיין אפרת), ובכל זאת ירושלים מצאה את הדרך.

אם במקרה ינחת כאן חוצן שמבין עברית ורוצה ללמוד על השוני בין שתי קבוצות הכדורסל הבכירות בישראל, אחת כמובן יותר מהשנייה (בפער ניכר), תשלחו אותו לכאן שיקרא את שלושת הפסקאות האחרונות. זה כל מה שהוא צריך לדעת נכון ל-2014.

מה, לא מספיק? אה, אתם גם רוצים לדעת למה ההבדל הזה קיים ומאיפה הוא נובע? נו טוב, אני אענה גם על זה.

אני יודע שחלק מהאנשים פשוט לא אוהבים את הלא מוחשי. הם רוצים סטטיסטיקות, נתונים, וידיאו, משהו שיוכלו להצביע עליו ולומר ״הנה הסיבה״ כשהם מלאים בביטחון עצמי. אבל מה לעשות, לא תמיד מקבלים את מה רוצים, ולפעמים ההבדלים הם לא מוחשיים ולא כאלה שאפשר להצביע עליהם. אתם יודעים, אותן מילים שכבר נמאס לחלקכם לשמוע, מסורת, תרבות, מחויבות.

לאחת מהקבוצות האלה יש את הדברים האלה, והם בין השאר אחראיים לכך שמכבי ת"א לא פספסה את הטופ 16 מאז הקמת היורוליג. אין ספק, דיוויד בלאט היה אחד מהאחראיים לכך שגביע אירופה הגיע לככר רבין בחודש מאי האחרון, אבל מכבי לא פספסה את הטופ 16 עם חמישה מאמנים שונים (בשבע קדנציות), לקחה שלושה גביעי אירופה עם שני מאמנים והגיעה לגמר היורוליג עם שלושה.

אצל הקבוצה השנייה, שלישיית הדברים האלה שהוזכרו נמצאים עדיין בפיתוח. תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה: אם תיקחו את כל המועדון הירושלמי של העונה, למעט ההנהלה והאולם, ותעבירו אותם למדים הצהובים ותתנו להם לשחק בימי חמישי בנוקיה, מישהו חושב שאותו המועדון שהודח בשבוע שעבר ביורוקאפ לא עולה שלב ביורוליג?

בדיוק על הפערים האלה שראינו בשבועות האחרונים באירופה הרחבתי בטור הדרך הארוכה של הפועל ירושלים מסוף ספטמבר, לפני כשלושה חודשים (וכן, השתמשתי באותה התמונה, תתבעו אותי). גם אם האדומים מהבירה ייקחו אליפות, וכפי שכבר ציינתי לא פעם, אני עדיין בספק אם הם יהיו בגמר, יש להם עדיין דרך ארוכה מאד להגיע להישגיות ומחויבות לניצחונות כמו מכבי ת"א, למרות נימת הסיקור העונה של שתי הקבוצות (ולמרות שאוהדיה יישבעו שזה הדבר האחרון שהם רוצים להידמות לו).

אסכים שלמרות ההדחה הזו, ירושלים אכן נראית בדרך הנכונה. אבל חכו, אל תזרזו ותלחיצו (או תצעקו להם בוז ותצאו מוקדם מהאולם, זה שמור רק לנו הפרוות והרפלקסים). כפי שאלון רייכמן כתב, מדובר בתהליך לא קצר. עכשיו רק נותר לכם (או להם) לחכות שזה יגיע. אם זה יגיע.

 

#מכביבול: חג המכבים – נר שני
מעשה בשני תלמידים - תשובה לבן יהודה

30 Comments

גיסנו 18 בדצמבר 2014

אבל מסורת בונים ביותר משנה וחצי.
מעניין אם לתקשורת ו/או להנהלת ירושלים תהיה את הסבלנות הזו.

אביעד 18 בדצמבר 2014

קבוצה שבונה על הלפרין ואליהו, שלא תתפלא שהיא ״נחנקת״ שזה חשוב.
זהו. אין לי מה להוסיף.

כוכב עליון 18 בדצמבר 2014

זה מצחיק שכשרוצים להצדיק תאוריה כלשהי, המונח חשוב יתפוס תמיד, גם לגבי הפסד לנהריה בבית במחזור ה 11.

אביעד 18 בדצמבר 2014

לא דיברתי על נהריה, היא רק סימפטום.
נדבר במאי.

יוסי 18 בדצמבר 2014

טור נחמד. הטור בא להשוות בין מכבי ת"א להפועל ירושלים "בכדי לצנן את ההתלהבות מהפועל ירושלים" ועדיין, לדעתי חוטא כלפי מכבי… הרי מכבי משחקת באירופה במפעל הרבה יותר קשה (יורוליג) ועדיין עושה תוצאות טובות יותר מהפועל י-ם. שקול להוצאת 80 בהקבצה א' לעומת י-ם שנכשלה (ציון 20-30 לא יותר) במבחן של הקבצה ב'
אוקיי, אז בבוחן שבשיעור גאוגרפיה קיבלו אותו ציון… (גם ככה לא מדובר בחומר שיהיה בבחינת סוף השנה)

בסה"כ אהבתי את הטור אבל גם בו מגולמת ההתחשבות המוגזמת בהפועל ירושלים שבעצם הטור בא לבקר

ליאור 18 בדצמבר 2014

שכחת לציין עוד עובדה לגבי שני התלמידים:
התלמיד המצטיין, שלא יודע לקבל פחות מ 95 אלא במקרי קיצון, הוא גם בן עשירים שכל חייו קיבל שיעורים פרטיים וחיזוקים בכל מה שרצה. תמיד היו לו חברים שהתכופפו בשבילו כי הוא בן למשפחה עשירה.
יתרה מזאת, עקב היותו בן למשפחה מקושרת, לפעמים קיבל תוספות מהקופה הציבורית שאף אחד אחר לא קיבל.

אם כבר לתת תיאור, אז מלא…

טל בן יהודה 18 בדצמבר 2014

צודק לגמרי.
פספסתי…

אזי 18 בדצמבר 2014

וגדל על פיצה!
אתה יודע איזה מאושר אתה נהיה כשהתזונה שלך מורכבת מפיצה!?

גורביץ' 18 בדצמבר 2014

ליאור, כשמתבגרים מבינים שצריך להצליח, גם אם אתה מרמת אביב וגם אם אתה משיכון ד'. באיזשהוא שלב המונים מתאפסים ונגמרים התירוצים (ואני רחוק מלהיות אוהד מכבי..)

יוסי מהאבטיחים 18 בדצמבר 2014

נו, ואיך זה קשור?
ליאור כתב שאם כבר כותבים על "התלמיד" שהוא 70 או 95 לאורך כל הדרך, צריך גם לציין "סביבה" ולא רק "תורשה".
אף אחד לא מכחיש שירושלים צריכה לנפק תוצאות כשיש לה גם את המשאבים (כסף,ארנה). אפילו טל כתב את זה בסייפא – צריך סבלנות

גל ד 18 בדצמבר 2014

זה נחמד בתיאוריה, אבל בעולם האמיתי אלה פטפוטי ביצים. יש כמובן גורמים אקראיים לכאן ולכאן, אבל בסופו של יום מי שיש לו יותר משאבים להשקיע ינחל יותר הצלחה. ובשום שלב המונים לא מתאפסים.

גיל שלי 18 בדצמבר 2014

למה בתמונה השמאלית שמת את האבא של התלמיד?

טל בן יהודה 18 בדצמבר 2014

ענק!
(אני צוחק בקול רם)

רועי 18 בדצמבר 2014

דווקא הימים האחרונים מראים שהאב של התלמיד הוא לא זה שבתמונה, אלא דווקא שותפו של הבחור בתמונה.
http://sports.walla.co.il/item/2811764

שמעון 18 בדצמבר 2014

טור מדויק. עצוב כמה שאתה צודק. בתור אוהד ירושלים הייתי מחליף בשמחה בין דווין לדונטה

מתי 18 בדצמבר 2014

בכלל, בלי התלמיד המצטיין כל הכיתה הייתה נראית לא משהו.

איתמר 18 בדצמבר 2014

ירושלים מעולם לא רצתה להיות אלטרנטיבה למכבי.
ירושלים תמיד רצתה להיות כמו מכבי.
אוהדי ירושלים מגלים עכשיו שלא די בכסף הגדול ובארנה ונדרש משהו נוסף (רוח המועדון ? הניצחון כערך מוחלט ?) שלא מצוי כרגע ברשותם.
אני חולק על הטענה שמכבי היא מסחטת הרייטינג הגדולה ביותר בספורט הישראלי.
אם המדד הוא תגובות באתרי הספורט וברשתות החברתיות אין לי ספק שידיעות (בדרך כלל שליליות) אודות הפועל תל אביב (כדורגל) גוררות הרבה יותר תגובות והסיבה לכך פשוטה : השנאה להפועל (כדורגל) גדולה לאין שיעור מהשנאה למכבי (כדורסל).
עם השנים נוצר עיוות חמור בעריכת החדשות בערוץ הספורט ובאתר ספורט 5, מה שהביא לכך שכל ידיעה שולית וזניחה אודות מכבי הופכת לכותרת ראשית (בניגוד לאתרי הספורט האחרים). אולי מכך נובעת התחושה המוטעית לגבי היותה של מכבי מסחטת הרייטינג הגדולה ביותר בספורט הישראלי.

חזוקה 19 בדצמבר 2014

"ירושלים" זה איזה יישות עם רצונות? שאתה אומר ירושלים אתה מתכוון לבעלםי שנמצאים פה שנה וקצת, לדני קליין ושות', אולי לאוהדים?

אוהדי הפועל ת"א, כל כך מלאים בעצמם. מאז שהם נעלמו בגלל שאול הזיכרון ההיסטורי שלהם לוקה מאוד. אבל רובנו זוכרים מי הייתה הפועל ת"א ומה היו הפריבלגיות שלה (גם קבוצת הכדורגל ).
לא יודע מה רציתם, אבל אתם תמיד הייתם הרבה יותר מכבי מהפועל ירושלים.

עדי אבני 18 בדצמבר 2014

עוד דברים שלא נכתבו אודות התלמידים- אביו שימש כמנל ביה״ס, והוחלף על ידי חבר של המשפחה. אם או בלי קשר, חוקי המבחנים בביה״ס הם כאלה המשרתים בדיוק את התלמיד המצטיין, ובשנים בהם התלמיד היה צעיר יותר, והפיקוח על הנורמות בביה״ס חלשות יותר עד לא קיימות, הוא קיבל אקלקלוסיבית את כל משאבי ביה״ס. יש הנשבעים שבחלק מהמבחנים הוא קיבל עזרה מהמורים, אם או בלי קשר לעובדה שהמורים קיבלו באורח קבע הזמנות בחינם לרסיטלים של התלמיד המצטיין בקונסרבטוריון היוקרתי. הנתונים האלה עוזרים להסביר שיתכן וחוסר החיבה לתלמיד לא קשורה רק להיותו מצטיין, ושלשפוט באותו קנה המידה תלמיד שדאגו לא כל כך לעומת תלמיד מקופח שמקבל אותם ציונים זה לא מעשה הוגן

רועי 18 בדצמבר 2014

אותו לתמיד מקופח שהביא לעזרתו תלמיד במסגרת חילופי סטודנטים עם דרכון מזויף והאמצעים שהיו לו הגיעו בזכות הונו של אבא שהושג בסחר עם גורמים מהעולם התחתון ?

דווידקה 18 בדצמבר 2014

שכחת לציין שתלמיד אחד הוא בן עשירים שרגיל לקבל הכל עם כפית זהב בפה
והשני ילד די עזוב שעבר בין בנימיות ומשפחות מאמצות לאורך השנים ורק לאחרונה הצליח להגיע למשפחה די אמידה שעדיין מנסה להבין איך להתמודד איתו

גיל ז. 18 בדצמבר 2014

קריסטל מנטה, וואו טל.

S&M 18 בדצמבר 2014

אם לא הייתם חשים אשמים (מכבי, אוהדי מכבי), לא הייתם מצטדקים. ואתה במיוחד כל הזמן מצטדק על היותך אוהד מכבי. כנראה שהמצפון מייסר אותך על כל העוולות אשר חוללו המכבים.

טל בן יהודה 18 בדצמבר 2014

ישנן רק 2 סיבות שאני נשאר בגללן ער בלילה. הראשונה בת 4 וחצי והשנייה בן שנה וחצי.

Yavor 18 בדצמבר 2014

מצחיק, שתי הסיבות שלי קטנות בחצי שנה, בהתאמה, מסיבותיך…

קשקשן בקומקום 18 בדצמבר 2014

איכשהו תמיד אני מפספס את הטורים שלך אחרי הפסדים…מוזר! כמו שהייתי מפספס את הראיונות של פיני אחרי הפסדים. כנראה שאני מפספס סדרתי.
מצד שני בתקופות יותר טובות הם די בולטים, וזחוחים למדי. גם הטורים שלך וגם הראיונות של פיני היו ככה. כנראה שזה משהו בגנים המכביים

אגב אהבתי את זה שגודס "נאלץ" לא להשתמש בזרים שהוא הביא. מה קרה ביום חמישי שעבר? האילוץ על לינהארט הוסר?

דווידקה 19 בדצמבר 2014

אתה בטח תופע לגלות מתי יצטרף בן יהודה עם הטור הזה לדה באזר..

מצד שני, אולי סתם צירופים מקרים מוזר כזה שהגיע לו ההזדמנות בדיוק אחרי עשור שכון…

דווידקה 19 בדצמבר 2014

אתה בטח תופתע לגלות מתי הצטרף בן יהודה עם הטור הזה לדה באזר..

מצד שני, אולי סתם צירופים מקרים מוזר כזה שהגיע לו ההזדמנות בדיוק אחרי עשור שכון…

מעיין אוהד מכבי 26 בדצמבר 2014

טור נפלא ומדויק (לפחות בעיניי אוהדי מכבי). כמובן התגובות הטיפוסיות של האדומים בסגנון הקוזאק הנגזל, תוך התעלמות מכך שקבוצות הפועל השונות נשענו על כספי ההסתדרות בצורה חסרת תקדים והבעיה שלהן הייתה בניהול, מבהירות מדוע יישמר הפער הזה.
קבוצות כדורסל עם יומרות בישראל צריכות לבחור בין לנסות ולחקות את הניהול של מכבי (ולא בכדי מגזין טיים, נדמה לי, בחר בשמעון מזרחי – הוא המלך – כאחד ממנהלי הספורט הטובים בעולם), במסגרת המגבלות התקציביות שלהן, לבין פיתוח מודל אלטרנטיבי.

במקום זה, קבוצות כדורסל בישראל מתעסקות בלהחליש את מכבי ולהתבכיין על הפערים התקציביים ולעסוק בעבר. אפשר לנצח את מכבי גם עם תקציב נמוך יותר.

Comments closed