מטרות גדולות ושאיפה לסטנדרט גבוה

במה נבדלת מכבי ת"א מכל האחרות?

תמונה (1)

הניצחון הנפלא על ריאל מדריד, כמו גם הרצף ניצחונות האחרון של מכבי ת"א, מעניקים לנו הזדמנות מצוינת להתפלצף ולחפור קצת על נושאים כמו מכביזם וכוחו של מועדון העל הזה. וממש לפני שנתחיל, אזהרת קריאה ידידותית קצרה: במהלך הטקסט, קוראים צהובים עלולים לחוש התעוררות מסוימת באזור החלציים. יאללה, נתחיל.

הציטוט בתמונה מעלה של דווין סמית' ניתן מיד אחרי הניצחון מול ברצלונה בהיכל מנורה לפני קצת למעלה משבועיים. נתקלתי בראיון הזה באחד מהשידורים החוזרים (של המשחק או של "חדשות הספורט", לא זוכר) והוא לכד אותי. עד כדי כך שהייתי חייב לעצור את השידור ולצלם את הרגע עם התרגום הזה.

"יש לנו מטרות גדולות ושאיפה לסטנדרט גבוה כמועדון וכקבוצה."

קחו לכם כמה שניות, אני לא ממהר לשום מקום. תקראו את זה עוד פעם, ואז אולי שוב.

אני לא יודע אם דון מזרחי יכול היה לומר זאת בצורה טובה יותר. תשע מילים שמתמצתות את מכבי ת"א על מאה תאריה. זה בכלל לא משנה מי השחקנים, מה השנה, איזה שלב מדובר או למה. המשפט הזה נכון תמיד מבחינת כל מי שעובר בשערי המועדון ושם על עצמו את הגופייה הצהובה-כחולה.

דווין סמית' לא פספס כלום. המילים המרשימות מסתתרות שם באמצע המשפט, "שאיפה לסטנדרט גבוה כמועדון". סמית' לא מדבר רק על הקבוצה הנוכחית ומכוון לסגל השחקנים שכרגע יושב לידו על הספסל או נמצא אתו יחד על הפרקט, הוא אומר "מועדון". והוא לא מציין רק מטרות, כי "מטרות" בספורט זו מילה שמתייחסות לעונה נוכחית, משהו זמני, הרי בכל עונה ישנן מטרות חדשות. דווין סמית' אמר "סטנדרט גבוה", משהו על-זמני ולא מוגבל.

אין זה מפתיע שדווקא סמית' מספק את המשפט המכביסטי המופתי הזה בראיון שנערך מיד לאחר המשחק, כשהאדרנלין ואמוציות עדיין גבוהות. איך אומרים, דווין סמית' Gets it. הוא מבין מה זה לשחק במכבי ת"א, הוא מבין מה זה להיות חלק מהמועדון הזה, הוא מבין מה זה אומר לשים עליך את הצבעים האלה ולצאת איתם למשחקים מול יריבות שונות מישראל ומרחבי היבשת.

לכן זה לא מקרי שסמית' סוגר את שנתו הרביעית בקבוצה כזר, כאשר רק ניקולה וויצ'יץ סגר יותר שנים ממנו ברציפות בקבוצה במילניום הנוכחי (שש עונות רצופות. אנטוני פארקר שיחק במכבי חמש עונות אבל לא רצופות). נציין שגם במאה הקודמת זה לא היה עד כדי כך שכיח, לפחות לקראת סופה.

לא כל זר שמגיע לכאן מפנים את מה שנראה שדווין סמית' כבר משנן מתוך שינה. שחקן נוסף לדוגמה שנשם את האמת הזו היה דיוויד בלו. תחזרו אחורה לשלושת העונות האחרונות שלו (עם ההפסקה באמצע) ותראו שהוא מעולם לא הנמיך ציפיות. בכל פעם ששאלו אותו הוא תמיד ענה שהמטרה היא "זכייה בהכל". בניגוד למאמנים או הנהלות, בלו לא ידע איך להוריד ציפיות (פיני גרשון לדוגמה עשה זאת מצוין לפני שבוע עם השטות של "זו לא קבוצת פיינל פור"). סוגיות כמו "התקשורת תשחט אותנו אם וכאשר…" עניינה את בלו כקליפת השום. הדבר היחיד שהוא ראה מולו זה תארים. או תואר. בסוף הוא הגיע אליו, והלך.

אם אתם עוקבים אחרי מכבי ת"א, בעיקר כשהיא מפסידה, אז אפשר להניח שהמשפט "שחקנים לא מבינים לאן הם הגיעו", על הווריאציות השונות שלו, לא זר לכם. השנה הוא כבר נשמע אחרי ירושלים בארנה (30 הפרש), אחרי צסק"א (תבחרו את התבוסה המועדפת עליכם) וכנראה גם אחרי הפועל ת"א בהיכל. בניגוד לקלישאות ספורטיביות שחוקות אחרות, אני סבור שיש במשפט הזה המון אמת בהקשר של מכבי ת"א.

אחרי ההפסד בארנה בתחילת נובמבר, היה זה תורו של סופו להאכיל את האמרה המוכרת לעיתונאים. סופו יסגור השנה את עונתו הרביעית בקבוצה (בשתי קדנציות), לכן אפשר להניח שהוא יודע בדיוק איפה הוא נמצא. הוא (כנראה) כיוון את דבריו לזרים כמו מרקז היינס, בראיין רנדל (?) וגם ג'רמי פארגו, שלמרות עונה אחת בקבוצה, תקופה של שלוש שנים בגלות כנראה השכיחה את היסודות המכביסטיים שהספיק ללמוד. ייתכן שהוא גם כיוון את הדברים לאלכס טיוס, שעדיין סובל בימים אלה מבעיות בשריר החשק, אבל בצורה פחות תכופה מאשר בתחילת העונה.

זה לא דבר קל להגיע למכבי ת"א, מקום ששונה מכל ארגון ספורט אחר על הפלנטה. פשוט אין עוד הרבה מועדונים בעולם שמצופה ממך לנצח פחות או יותר בכל פעם שאתה עולה על הפרקט. אם לא בתוך המועדון, אז מחוצה לו, אצל האוהדים והתקשורת (כן, שוב פעם היא). ישנן הרבה קבוצות שלא אוהבות להפסיד, אבל אין הרבה קבוצות שכל הפסד גורם למיני רעידת אדמה סביבה. אני מתאר לעצמי שזה קצת קשה לזרים חדשים שמגיעים לכאן לעכל שמצפים מהם לסיים את העונה עם רקורד של 70 ניצחונות ו-0 הפסדים (פחות או יותר).

לא פשוט למחוק מהמוח שלך את המצב הנפשי של "בסדר נו, גם מפסידים לפעמים". אני לא יודע אם שימון הביא למרתפי מנורה מבטחים את המכונות מ"זיכרון גורלי", "שמש נצחית בראש צלול" או אולי "גברים בשחור", אבל אין ספק שהוא משתמש במשהו. אחרי זמן מסוים של שחקנים בקבוצה, או שהמצב המנטלי הספציפי ההוא נמחק, או שאתה נמחק.

זה לוקח זמן, אבל מהשבועות האחרונים עולה שכולם כבר מסונכרנים. (עוד) שני משחקי דרבי, התצוגות של קהל הפרוות והרפלקסים מול ברצלונה וריאל מדריד, הגורמים סביב המועדון, כל אלה עשו עבודה טובה בלהחדיר "מה זה מכבי ת"א" לראשם של השחקנים. היינס, לינהארט, רנדל, פארגו, ג'ייק כהן וגם ג'ו אלכסנדר… כולם כבר מבינים בדיוק לאן הם הגיעו. סופו יכול לישון בשקט, לפחות בנוגע לנושא הזה.

אנחנו שומעים מדי פעם ביקורות על מועדונים שונים שהם לא יודעים להשאיר סמלים או שחקני עבר. רק תסתכלו מי יושב ליד השחקנים על הספסל: גיא גודס, פיני גרשון, אלון שטיין וניקולה וויצ'יץ'. חלק גדלו במועדון, חלק אימנו, חלק שיחקו, כולם התחנכו בו בצורה כזו או אחרת. סך כל שנות המכביזם של הארבעה האלה הם נכס יקר שאין לזלזל בו.

אם אי פעם ייכתב "המילון השלם של מכבי ת"א", לא תלוש להניח שהמילה עם הכי הרבה פירושים תהיה "מכביזם" כשכל אחד מגדיר אותה קצת אחרת. בשנה שעברה ראינו את התופעה הזו מבצבצת מחודש אפריל והלאה (עד אז היא הייתה בוידעם), השנה גיא גודס שלף אותה בשלב מוקדם יותר מבלאט וראינו אותה במלוא תפארתה בשבועות האחרונים, ובשיאה ביום חמישי האחרון.

איך סגל שהוגדר כבעייתי ובינוני מנצח פעם אחר פעם יריבות טובות ממנו? אוף, אני יודע שנמאס לכם כבר מזה, אבל מה לעשות, תצטרכו לשמוע את זה שוב. רוח המועדון. כי זו מכבי ת"א וזה מה שהיא עושה טוב יותר מכל השאר, מתעלה. היא מתחברת ואז שווה ליותר מסך חלקיה. ההנהלה, השחקנים, המאמנים, ההיכל ומי שממלא את היציעים, כל אלה יודעים בדיוק על מה מדבר דווין סמית' ומחויבים לקונספט הזה. "כישלון אינו אופציה".

הפעם אין כאן כוונה לעקוץ, רק להשתמש בה בצורה אובייקטיבית כדי להמחיש על מה אני מדבר. כולם כבר מבינים שהפועל ירושלים שואפת להיות מכבי ת"א, ואולי יום אחד גם תגיע לשם. בינתיים, רק תשאלו את עצמכם מתי מכבי ת"א הודחה בשלב הראשון של מפעל אירופאי, תשאלו את עצמכם מתי מכבי ת"א הפסידה חמישה משחקי ליגה רצופים. דברים כאלה לא מתרחשים במועדון הזה, כי המערכת אינה מאפשרת להם לקרות. זה א-ס-ו-ר.

קבוצות ישראליות אחרות התגברו על יריבות עדיפות בעבר, אבל אף אחת מהן, באף ענף, לא עושה זאת באופן קבוע. חוץ ממכבי ת"א כמובן, היא עושה זאת כבר למעלה מארבעה עשורים. ובאמת שצר לי בפני אלה שיתאכזבו מכך, אבל לטעמי עובדה זו אינה צפויה להשתנות בעתיד הקרוב.

ראינו כבר בשנה שעברה שהזמן היחיד שניצחון על קבוצה כמו ריאל מדריד נחשב זה באמצע חודש מאי, אבל עדיין, הניצחון בחמישי היה ההתגלמות של הצהוב-כחול. ריאל מדריד קבוצה טובה ממכבי ת"א בכל פרמטר, ובכל זאת מכבי ניצחה אותה בזכות. כתבתי בחמישי בבוקר שאני מצפה לנצח את המשחק, וזה לא השתנה במהלכו. גם כאשר בכל פעם שמכבי סגרה את הפער נראה שריאל בורחת לה שוב בצורה קלה מדי.

זה היה ערב שבו המכביזם הישן והטוב הפציע, שבו "הסטנדרט הגבוה" עליו דיבר סמית' עמוד למול עיניהם שכל אלה שיושבים על הספסל ומסביבו (וממולו). האם המכביזם הזה יספיק גם למשחקים בברצלונה ומדריד? השכל הישר אומר שלא. האם הקבוצה והשחקנים יגיעו לשם כדי לנצח? תהיו בטוחים שכן. בינתיים, המכביזם הזה צריך להספיק למשחק הקרוב בתורכיה כדי להמשיך ולהיות חלק מהמאבק על המקום השני.

אבל, השאלה האמיתית היא כזו, האם מישהו באמת רוצה לבטל את מכבי ת"א בקרב על המקום הראשון?

*

והנה עוד רבע שעה על ריאל מדריד בפודקאסט האחרון של מכביבול מיום שישי:

*

ואם אהבתם, אתם מוזמנים לתרום קצת לדה באזר. האמת, גם אם לא…

ליגת שוקי ההון - השנה שאחרי
סופרבול (פוסט חי)

28 Comments

יואב הצהוב 1 בפברואר 2015

"ריאל מדריד קבוצה טובה ממכבי ת"א בכל פרמטר"
חוץ מההנהלה ידידי , חוץ מההנהלה

טל בן יהודה 1 בפברואר 2015

אכן, ודיברתי בדיוק על זה לקראת סיום ה-15 דקות בפוד. אתה מוזמן להאזין.
דיברתי על כך שהעובדה שלאסו מחרב את הקבוצה הזו מעידה בעיקר על ההנהלה ולא עליו…

הנהלת מכבי ת"א כבר מזמן הייתה זורקת אותו מהמדרגות, וזה ההבדל.

יואב הצהוב 1 בפברואר 2015

עכשיו האזנתי. מעולה

אורי 1 בפברואר 2015

ובעיקר באימון

מאוריציו 1 בפברואר 2015

אתה צריך לרוץ עם בנט, לא מתנצל..

כסיפוביץ 1 בפברואר 2015

מעולה!

טל בן יהודה 1 בפברואר 2015

אכן מעולה!

כסיפוביץ 1 בפברואר 2015

סתם בא לי לזרוק מלח
מיקי ברקוביץ, קוין מגי, נדב הנפלד, עודד קטש, דורון ג'מצי, והכי חשוב ואחרון אדון שארפ. העיקר עשה נס.
אז בבקשה את עניין הסמלים תוציא מהפוסט.

וזו מחלה של המון מועדונים כאן.

טל בן יהודה 1 בפברואר 2015

כמה דברים בעניין הזה:

1. הנה, אתנצל… אני לרגע לא מכחיש שאחד המגרעות של שמעון ומכבי היא החוסר יכולת שלהם להיפרד כמו שצריך.
הנפלד זו הדוגמא הבולטת האחרונה… אני לא אוהב את זה בכלל.

אבל…

2. ג'מצ'י עובד במועדון היום.

3. אני לגמרי לא מסכים עם הנושא של שארפ, וגם כתבתי על כך טור כשעזב.
שארפ אחראי לנס ז'לגיריס ונותר במועדון ל-10 שנים לאחריו.
הוא קיבל משכורת כעוזר מאמן, שגבוהה מרוב המאמנים הראשיים בליגת העל (אם לא כולם).
אי אפשר לשמור סמלים\שחקנים ברשימת המשכורות שלך לעד… כשהוא נתבקש לקצץ בשכרו למשהו יותר סביר, הוא עזב, ובצדק מבחינתו. השכר הגבוה היה הדבר היחיד שהשאיר אותו כאן בארץ. בעבור שכר נמוך, הוא יכול לגור במולדתו.

4. לא התעצלתי, הלכתי וחיפשתי את הטור שאני כותב בשבוע שבו עזב פחות או יותר את אותם הדברים שבסעיף 3 כאן:
http://debuzzer.com/benyehuda/8672/

כסיפוביץ 1 בפברואר 2015

אתה בסדר גמור ;-).
ובאמת היה משחק מצוין!

קפטן קוקי 1 בפברואר 2015

טל, נפלא
אבל יש משהו אחד שקצת מציק לי במכביזם הזה. ההכרח לנצח בכל משחק ולהציב לעצמך סטנדרטים גבוהים מביא לאובר אצ'יבריות נפלאה, אבל זה מבאס שזה לא מחלחל גם למטה.
הייתי רוצה לראות את זה קורה גם אצל שחקנים צעירים או זרים שוליים שהופכים למפלצות בקנה מידה ישראלי, כי הם מבינים שהם חייבים לטרוף כל דקת משחק שיש להם.
בפועל, אנחנו רואים אותם הופכים למושא ללעג, כשהם עולים במשחקים לא חשובים בדקות לא חשובות. מבחינתי, הייתי רוצה לראות ארגון שמצליח להוציא את המקסימום (הכוונה למקסימום שהוא גם הישגי, לא מקסימום של גן ילדים) גם מהשחקנים שבמקומות 9-12 בסגל.

גיסנו 1 בפברואר 2015

תודות לחוק הרוסי הם לא באמת צריכים לדאוג למקום שלהם בסגל, וגם לדקות משחק שמגיעות בסופו של דבר במסגרת הליגה בלית ברירה.
ואם לא הצליחו – יכולים ללכת לקבוצה אחרת לקבל שכר מנופח עם לא הרבה מאמץ (כי צריך אותם בגלל החוק, ומוניטין בסיסי כבר יש) ולהתלונן בתקשורת איך מכבי עשו להם ככה ואכלו להם ושתו להם וכל העולם לא בסדר והם הכי תותחים והכי טובים.

קפטן קוקי 1 בפברואר 2015

כן, אבל אני מחפש לראות את מכבי מגדלת שחקן.
לא בהכרח ישראלי. הייתי שמח לראות את היינס לצורך העניין גדל במכבי והופך להיות שחקן פרנצ'ייז.
הסיפור של בנדר זה אחלה, אבל במובן של המכביזם – למה שלא יקריבו 5 משחקים בעונה בשביל לגדל שחקן צעיר ומוכשר.

עדי אבני 1 בפברואר 2015

דווקא כאוהד הפועל אני מחבב פוסטים כאלה. לא רק שהם מחדדים את ההבדלים בין שנינו, הם גם הסבר מצוין לאיך שאתם נראים, בייחוד בכדורגל אבל לא רק, בשנים בהם הגלגל מתהפך ואתם לא מפגינים "סטנדרט גבוה כקבוצה וכמועדון".
אז הפער בין הציפיות להיות הכי טובים לבין המציאות גורמים לכם להיראות כמו הגמד מ"היה היה"

טל בן יהודה 1 בפברואר 2015

היי… כל עוד אתה מחבב פוסטים כאלה, לא תשמע אותי מתלונן
:)

רפאל 1 בפברואר 2015

תמיד נהניתי לפרגן למכבי ת"א על האיכות והנחישות שהם מתמודדים בה באירופה.
מה שאני פחות אוהב זה שהמועדון המפואר והעצום הזה חושב שהליגה הישראלית תלויה בו.
הייתי מאוד שמח לראות את מכבי משחקים בליגה אחרת ואת התחרות נפתחת בישראל.
אני בטוח שהיו פה אולמות מלאים ואווירת כדורסל נהדרת גם אם מכבי לא היו בליגה כמה שנים והיה אפשר לקיים סדרות פלייאוף של הטוב מחמש כמו שצריך.
יש את הארנה, את רוממה, דרייב אין, חולון, אפשר גם לערוך משחקים ביד אליהו.
לנצח את מכבי ת"א זה כבר לא ריגוש כמו פעם וגם אז כל הזמן יש תירוצים שלא באו מרוכזים וממש לא היה איכפת להם.
גם לקחת מהם אליפות במשחק אחד או שניים מרגיש כאילו עושים טובה שיש זכות קיום לעוד קבוצות.
קבוצה שרוצה להתמודד עם פערים תקציביים כאלה, צריכה למצוא לעצמה ליגה בהתאם, לגדול ולהתפתח שם ולחגוג כמה שהיא רוצה ושתעשה כל מה שהיא יכולה להשיג כמה שיותר אוהדים ותמיכה בארץ או בחו"ל.
אבל זה מוציא את החשק מהליגה שיש קבוצה שפי כמה עשירה יותר מכולם.
לכן לא ראיתי כל השנים האלה כדורסל ישראלי.
זה לא אשמת מכבי ת"א. אבל לבוא ולאיים שלא יהיה פה כדורסל בלעדיהם זה לא רק איום סרק, אלא הקנטה ילדותית שבוודאי לא קשורה למציאות.
המשחק הכפול הזה שמתנהל כל השנים על הגב שלנו, אוהבי הספורט התחרותי הוא מעצבן.
שוב, לא אשמת מכבי ת"א, לא רוב האשמה, בטח לא כולה.

לא מתלהב מנצחונות על מכבי, לא רואה אותם בכלל. זה הכל חלק מהמשחק.
הקהלים חוגגים שנים תוצאות מקריות של עשרים הפרש או משהו כזה על מכבי שפעם אחת באו לא מרוכזים…
על זה בונים תרבות ספורט?
בליגה מתוקנת והגיונית צריכים להיות חוקים ברורים של הגבלות תקציב, שיתוף שחקנים וכו'.
מי שחורג מכך לא ישחק בליגה.
יש מכבי בליגה האירופית מול צסק"א, מדריד, ברצלונה ופנאתינייקוס.
תשאירו לי ליהנות מאילת נגד ראשון בלי הצל הזה של מכבי שמביט בי ברחמנות ומבקש ממני לרדת על ברכיי ולהודות לו
שבזכותו יש בכלל מודעות לכדורסל בארץ וליגה מקצוענית עם אולמות וצבעים שונים למדים של השחקנים.

מכבי ת"א לא שייכת לפה, אז תעופו לאדריאטית, ל NBA מצידי.
מה שקורה כאן הוא פשוט מעבר לכל הגיון סביר. הצביעות ואוזלת של כולם ללא יוצא מן הכלל הם מעבר למה שאוכל לתאר.
כן, גם ובמיוחד אתם אוהדי הפועל ירושלים וכל האחרים שמקנאים, מתבכיינים, מקללים והשד יודע מה…
רק כדי לקבל קצת תשומת לב שיש אלטרנטיבה למכבי למרות שאין.
הצגות עידוד של ילדים קטנים שמורידים חולצות ורוקדים לך עם חולצות של צ'ה גווארה.
זה כולה כדורסל, מקום שאמורים לבוא עם החברים/ילדים/עצמך בשביל להרגיש אווירה של תחרות והתעלות.
אין תחרות, אין צדק, אין הגיון, אין שום הבנה של עידוד ספורטיבי או כבוד מינימלי לקבוצה האחרת.
משתמשים בסימנים פוליטיים מובהקים ע"מ להצדיק כל קללה והתנהגות אלימה וגזענית שרק רוצים באותו רגע.
בואו נתבגר כבר.
זה ספורט? זה זירה לחולי נפש ופראיירים שלא מבינים איפה הם נמצאים.

תני 1 בפברואר 2015

הנה שני לינקים לתקציבים של מועדונים שונים בליגות שונות באירופה.

בכל הכבוד, שם משחקים כמו גדולים סדרות בפלייאוף (אפילו בגמר תאמין או לא).

http://ballineurope.com/budgets-of-basketball-clubs-in-europe/

http://www.insidehoops.com/forum/showthread.php?t=275905

יש לי תחושה שפערי התקציב שם אינם גדולים יותר.

רועי 7 בפברואר 2015

חחח. אליפות ללא מכבי זה ליגת קט סל. תסלח לי איך אתה בתור שחקן תרגיש אם לא ניצחת את הכי טובים?
אם אתה רוצה להיות אלוף תנצח את הכי טובים. מדוע אתה חשוב שיגיעו יותר אוהדים אם מכבי לא תהיה?
הפועל תל אביב לפי אחד מאוהדיה לא חושבת גבוה, לכן גם לא תוכל להצליח אם לא תשאף להיות הכי טובה.
זאת המטרה שצריכה להיות לכל ספורטאי לדעתי. ספורטאי חייב לשאוף לנצח בכל התמודדות.

אזי 1 בפברואר 2015

האם יכול להיות שגודס-גרשון הם הפיני-דייויד ימינו?
או שאני קופץ הרבה מעל הפופיק?

הגבר עם הקוביות 1 בפברואר 2015

אזי אני מבין את השאלה שלך… אבל לדעתי אתה שואל שאלה שצריך לשאול בסוף העונה ובהתאם להישגים שלהם

צור שפי 1 בפברואר 2015

הדאון סייד של ״מטרות גדולות, סטנדרטים גבוהים״ הוא ״המטרה מקדשת את כל האמצעים״ והדוגמאות הרי לעוסות לעייפה כמו הפוסט הזה אז אחסוך אותן לכם ולעצמי.

ד"ר פיל 1 בפברואר 2015

לגבי סמית – אני לא יודע למכבי אי פעם היה שחקן שמצד אחד אפשר לשים אותו בדיונים על ה-MVP של היורוליג, ומצד שני אפשר לפעמים לשכוח בכלל שהוא משחק בקבוצה. בן אדם בלי גרם פוזה, שהאופן שבו הוא מתמזג עם המשחק גורמים לי לחשוב שהוא יותר ג'דיי מאשר שחקן כדורסל. אפילו הקעקועים שלו רק הופכים אותו ליותר ZEN..

7even 1 בפברואר 2015

לא אוהד מכבי אבל באמת שאשתדל להישאר אובייקטיבי

1. מכבי ת"א נתנה הצגה מבחינת ההגנה בחצי השני, פשוט שיחקו מצויין
2. כל האולם והעולם ידע שמכבי ת"א הולכת לפתוח חזק את החצי השני כי הם באמת שיחקו גרוע חצי ראשון,
ומי הגיע לא מוכן לקראת זה? לאסו.
3. לאות תודה לרייס עבור 16 נק' ב-13 דקות בחצי הראשון והשמות שעשה בצבע של הצהובים, לאסו הושיב אותו 15 דקות מתוך 20 דקות של החצי השני בקצה הספסל. למה? לא ברור.
4. ועל סרחיו רודריגז ומה שעשה לו? שלא נדע…
5. הרוב המוחלט של אוהדי מכבי ת"א כנראה לא חזקים בכדורסל. הנה מה שאני שומע מהם כבר 3 חודשים (מה לעשות, יש לי הרבה חברים צהובים):
– פארגו הביתה, היינס הביתה, לנדסברג גרוע ביורוליג, סופו גמור, טיוס לא בעניינים, ומעל הכל: גודס תתפטר
6. צריך לקרות משהו יוצא דופן, מעין משבר רציני, כדי שהצהובים לא ייקחו את הליגה בישראל בהליכה.
ביורוליג נשארו עוד 9 משחקים לשלב הזה, כך שיש עוד זמן. ההפרש שבו יצחו את ברצלונה וריאל די נזיל ככה שעוד חזון למועד.

7. נכון להיום רק צס'"א משחקת טוב מהם באירופה, ממה שראיתי.

יואב 1 בפברואר 2015

התקפית, מכבי היתה טובה וקלעה 46 בחצי הראשון.
ואכן נהדר שהקהל של מכבי לא מנהל אותה. זה תופס גם לכדורגל.

תם 1 בפברואר 2015

אני אוהד מכבי… אבל מתקשה לקרוא את הטורים שלך… כתיבה שסוגדת, נטולת אמורה

תם 1 בפברואר 2015

אמירה

טל בן יהודה 2 בפברואר 2015

אל תוותר, אם תמשיך לקרוא אני בטוח שיום אחד תמצא אחת כזו

נדבושקה 2 בפברואר 2015

טל

מאד אהבתי לקרוא את הטורים שלך עד לא מזמן אבל נדמה שאתה מתכנס לשטאנצ אחד בלבד בטורים שלך בזמן האחרון…
אני אומר את זה כביקורת בונה ולא כדי לרדת עליך כי כבר הוכחת שיש לך יכולות כתיבה נהדרות.

לאחרונה נדמה שלפני כל טור חדש כבר די ברור לאן ואיך הוא ילך…

Comments closed