יומן דאבל פרק ט"ו – 2 מ-12 = 6

שני בלילה. חשוך וקר בחוץ. סלון של מכביסט.

משחק הכדורגל הסתיים. גם משחק הכדורסל. הוא נותר ער לבדו בדירה. כל השאר כבר הלכו לישון ממזמן, לא מודעים לסערות הספורטיביות שעברו עליו. האור במטבח הוא היחיד בבית שעדיין דולק. שקט. המכביסט עדיין מלא באדרנלין, אך מסופק, הוא נותר על הספה. לא חוגגים תיקו ולא חוגגים ניצחונות על מכבי חיפה בחצי גמר. זוהי לא "שעת חובבים". אנחנו כמובן מרוצים מהעלייה לגמר, אך מהר מאד עוברים הלאה. "במכבי ת"א לא סופרים ניצחונות, סופרים תארים".

העצבים כבר עזבו את גופו ורוחו. כל מה שנותר עכשיו הוא לתת לנפש להירגע כדי שהוא יוכל גם להירדם, דבר לא קל אחרי ערבים כאלה עם משחקים שמסתיימים בצורה הזו. למרות השעה המאוחרת, משחקים צמודים משאירים אותך ערני לגמרי. בדרך כלל, זה הזמן לתכניות סיכום, אבל הוא החליט לוותר עליהם, שום דבר טוב לא ייצא מזה. התיקו מול קריית שמונה לא אידאלי, אבל הקבוצה עדיין במקום הראשון, עם משחק 17 ברציפות בכל המסגרות שהקבוצה לא הפסידה (17!!). הוא לא מרגיש צורך להתלונן או להתגונן על מצב הקבוצה בפני קולות דמיוניים שלא ישמעו אותו גם ככה.

כדי להעביר קצת את הזמן עד שיוכל ללכת לישון, הוא מחליט לגלוש קצת באינטרנט. הוא נכנס לפייסבוק ורואה את זה. 2 מ-12. "המממ" הוא חושב לעצמו, "לא. לא מתאים לי עכשיו". אז הוא סוגר את הפייסבוק. עובר לטוויטר. וגם שם, זה חוזר על עצמו. 2 מ-12. 2 מ-12. 2 מ-12. המכביסט מנסה להירגע ולא מצליח. זה בכל מקום. 2 מ-12. באתרים, רשתות חברתיות, אפילו קבוצות וואטסאפ.

מה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו? אם יש מישהו שעדיין לא יודע, אז "2 מ-12" זה מספר הנקודות שמכבי ת"א הוציאה מול הפועל באר שבע ועירוני קריית שמונה העונה. 2 נקודות מתוך 12 אפשריות. ואם יש מישהו שעדיין לא מבין, המספרים הללו מכוונים כלפי בן אדם אחד בלבד, המאמן. פאקו אייסטאראן.

חלק מאלה שזורקים את הנתון הזה משתמשים בו כדי לנגח את מכבי ת"א ולנסות להוכיח שהיא "בלוף", חלק כדי להדגיש שמדובר במאמן חלש, וחלק אף כדי להצדיק את הדרישה לפטר אותו, לא פחות (בעיקר אוהדי מכבי ת"א. דרישת פיטורים שכזו מצד אוהדי קבוצות אחרות תהיה קצת מוזרה). אז אם נגזר עלינו להתעסק ב-2 מ-12, נתעסק ב-2 מ-12.

אז מה 2 מ-12 אומר? האמת, לא הרבה. המספר הזה הוא חסר כל משמעות אמתית. פשוט לקחת בשרירותיות שתי קבוצות אחרות ולציין את הרקורד של מכבי ת״א מולם. הרי מה בדיוק עושים כאן?

אין צורך לענות לי, לא באמת שאלתי. ברור לי שלוקחים את היריבות לצמרת של מכבי, שתי הקבוצות האחרות שנמצאות איתה בליגה העל. אבל העובדה היא שהרקורד של מכבי, כמו גם זה של הפועל קריית שמונה או הפועל באר שבע, במשולש הרומנטי הזה, לא קובע כלום.

האם זה בא להראות לנו שהקבוצות מהצפון והדרום מסוגלות להתמודד עם מכבי? אני חושב שידענו את זה כבר מהסתכלות על הטבלה הכללית. האם זה להראות לנו שמכבי ת״א קבוצה פחות טובה מהשתיים האחרות? אם כן, יצטרכו לעוות את המספרים הללו עוד יותר, כי אני לא יודע אם מישהו קונה את הסחורה הזו.

מדובר בסך הכל בסוג של מניפולציה למספרים, כדי להציג תמונה מסוימת. אודה שאני לא לגמרי מבין איזו תמונה מוצגת כאן, אבל די ברור שאיזו תמונה שאנשים לא יראו, היא תהיה חלקית בלבד. הרי באותו האופן אפשר להציג את הרקורד של מכבי ת״א, הפועל באר שבע וקריית שמונה אל מול הקבוצות האחרות, בליגת המשנה.

כי למרות ה-2 מ-12 הזה, מכבי עדיין בראש הטבלה בפער של 2 נקודות, כשלולא התערבות חיצונית, הפער היום היה איפה שהוא בין 3 ל-6 נקודות פער (אין כאן טרוניה, רק עובדה). לא הפרש שניתן לזלזל בו. פער של 6 נקודות לדוגמה אחרי "2 מ-12" מול יריבותיה מליגת העל? פאק, כנראה שהרקורד שלה אל מול קבוצות ליגת המשנה ממש מרשים. ברשותכם כמובן, בואו נלך ונסתכל על הרקורד הזה.

הנה לפניכם תוצאות המשחקים של מכבי ת״א מול קבוצות ליגת המשנה (מקומות 4-14) במשחקים שהגיעו לסיומם: נ נ נ נ נ נ נ נ ת נ נ נ נ נ נ נ ת (נ׳ זה ניצחון, ת׳ זה תיקו ו-ה׳ זה… אה, טיפשון אני, אין כאן בכלל ה׳. מוזר, אני יכול להישבע שישנה כזו תוצאת משחק שמתחילה באות הזו. נו טוב, ייתכן שאני טועה). סיכום האותיות: 15 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו. רוצים את זה בצורות אחרות? הנה, 92% הצלחה. והנה זה במספר שמקביל ל-2 מ-12: 47 מ-51, מספר הנקודות שמכבי הוציאה מול ליגת המשנה העונה.

לשם השוואה, בואו נלך לראות את המספרים של השתיים האחרות מול ליגת המשנה. הפועל קריית שמונה עם 72% הצלחה מול הקבוצות הללו והפועל באר שבע עם 65%. מספרים אפורים שמחווירים אל מול ה-92% הנוצץ של הצהובים-כחולים. כשחושבים על זה קצת יותר לעומק, ה-72 ו-65 אחוזי הצלחה מול ליגת המשנה החלשה הם קצת מביכים, אני במקומם הייתי שוקל להתחיל להתהלך עם שקית על הראש. בכל מקרה, אם אני אוהד כדורגל, לא הייתי רוצה שקבוצה כזו תוביל את ליגת העל שלי.

כן, זה יפה שמספרים פתאום מסתדרים, כשלפתע מקבלים את התמונה המלאה. היא יכולה להיות שונה לגמרי מה-2 מ-12 שחזר על עצמו ביממה שאחרי התיקו במשחק הליגה האחרון.

כאמור, ישנם אוהדי מכבי שמשננים "2 מ-12", וזו כמובן זכותם המלאה. אבל כל צהוב שלא מרוצה כרגע מהמצב חייב לשאול את עצמו האם מכבי ת״א הנוכחית טובה מספיק כדי לסיים את הליגה ללא הפסדים. האם מדובר בקבוצה שמקבילה לאותה מכבי חיפה מלפני למעלה מ-20 שנה? אני חושב שכדאי להיות כנים, דבר כזה קורה פעם בדור. אולי יותר. כנראה יותר. כלומר, ההפסדים של מכבי ת"א היו מגיעים בכל מקרה מאיפה שהוא, זוהי פשוט עובדה. מבחינה סטטיסטית, הם חייבים להגיע.

בעונה שהחלה במלחמה, כשמאמן אחד עוזב בצורה טראומטית ומאמן חדש מגיע ברגע האחרון ומקבל לידיו סגל ללא אופציה לתת דעה או לשנות (יותר מדי) דברים, אל לנו לצפות לעונה ללא הפסדים, זה פשוט לא סביר או הגיוני (בעונה הבאה, אולי תוכלו יהיה אפשר לדרוש זאת אבל אני בספק). אם ההפסדים לא מגיעים מול הפועל רעננה או מכבי חיפה, אז הם יגיעו מול קבוצות אחרות. כמו לדוגמה, תחזיקו חזק עכשיו, הפועל באר שבע והפועל קריית שמונה. כי הם היו חייבים להגיע.

ולמרות החובה הזאת, מכבי ת"א הפסידה רק פעמיים. אחוזי ההצלחה הכלליים שלה עומדים כרגע על כמעט 78% (במשחקים שהסתיימו, ללא הורדת הנקודות). בשלב הזה בעונה שעברה, סוזה היה עם 84%, אוסקר לפני שנתיים היה עם 70%. 49 נקודות של פאקו אל מול 53 של הפורטוגלי ו-44 של הספרדי הקודם. אני יודע שאף אחד לא אוהב תירוצים, אבל בבקשה אל תשכחו שאנחנו במירוץ על אליפות שלישית ברציפות. כן, יש לכך השפעה.

חלק מהביקורות על פאקו אכן ענייניות, חלק פחות. אני בעמדה שהרבה מהן לא היו נשמעות אם פאקו היה נולד בישראל ונמצא בקליקות הנכונות של עיתונאים-פרשנים-מאמנים פעילים-מאמנים מובטלים, אבל זו המציאות. מצחיק לחשוב על כך שחלק נכבד מהביקורות (לא כולם) נשמעו גם בשנה שעברה, על מאמן שלקח אליפות בהליכה וכיום נמצא בדרך לרבע גמר הצ'מפיונס.

אתם אוהבים מספרים לא? אז תסתכלו על אלה שהצגתי כאן. כן, ה-2 מ-12 הוא נחמד בשביל מי שרוצה אותו, כקרויוז, אבל לא מעבר לכך. הנתון היחיד שמשנה הוא 48* מ-66. ביץ'!

* למכבי ת"א הורדו בין 1 ל-4 נקודות.

ואם עדיין לא שבעתם? הנה פודקאסט 029 של מכביבול על המשחק של מכבי ת"א – קריית שמונה: