כאשר תכנית מתחברת (יומן דאבל פרק כ)

בתפקיד חניבל סמית': פאקו אייסטאראן (כולל פודקאסט)

han-pako

אחד הדברים הכי מעודדים כאוהד מכבי ת"א שיצא לי לשמוע על מיץ' גולדהאר מפי "מקורבים" (כן, אני יודע שמדובר במושג קצת בזוי בספורט הישראלי, אבל תצטרכו להאמין לי ולזרום איתי כאן) הוא שהבן אדם חדור מטרה. הוא מציב לעצמו תכניות ויעדים, והוא לא יסטה מהן עד שהן ימולאו. אה, ומהמורות קטנות או גדולות בדרך לא מפחידות אותו בכלל. ככה הוא בעולם העסקים, ואין סיבה שזה יהיה שונה בעולם הספורט (שבשבילו, גם זה עסקים).

אין לי ספק שהיעדים שהציב לעצמו עם מכבי ת"א גדולים בהרבה מאליפויות מקומיות בליגת העל הישראלית, הליגה השישית באירופה, גם אם הקבוצה שלו מצליחה לעשות משהו די נדיר כאן כמו לזכות בשלוש אליפויות רצופות, אבל אני ממש מקווה בשבילו שהוא ראה בטורונטו את המשחק של מכבי ת"א מול סגניתה והטוענת לכתר ביום שני האחרון. מכיוון שמה שראינו על הדשא היה ביטוי לחזון ולדרך שבה הוא התחיל לפני שנים רבות (או או או או או או), וקיבל דחיפה רצינית בקיץ 2012 עם הגעתו של ג'ורדי קרויף לקריית שלום.

אבל אנחנו קצת מקדימים את עצמנו, או שזה רק אני שקצת ממהר. לפני שנגיע לאותן דקות ספציפיות בהם חלק מחזונו של הבעלים התממש בצורה מושלמת על המגרש, בואו נחזור לפתיחת המשחק.

*

למרות שאני שונא קלישאות, נראה שאין מנוס ואצטרך להשתמש באחת כזו כאן ועכשיו, אז הנה היא. מסתבר שהיריבה הכי גדולה של מכבי ת"א בליגת העל היא עצמה. אני מתנצל על הדברים הברורים עד כאב, אבל אין דרך אחרת לתאר את ההתמודדות מול הפועל באר שבע, משחק שבו מכבי החליטה להשתלט עליו, למחוץ את יריבתה וללמד אותה לקח, רק כשזו העירה אותה והעזה לנסות ולאיים עליה.

על מה אני מדבר? ובכן, כרגיל, מכבי ת"א "גמרה" את המשחק מוקדם. אם לא נתקלתם בסטטיסטיקה כבר, אז אתם בטח זוכרים את השער הראשון כאן, ואז גם את השער הזה, וביום שני את השער הראשון הזה (אגב, מישהו חייב לבדוק מה באמת קורה כאן. יש שם בקבוצה הדרומית משהו הרבה יותר עמוק מטעויות בהגנה, "פיק ברכיים" או רגשי נחיתות קשים, מדובר באיזה שהוא יצר משוגע להרס עצמי. אני במקום אלישע מחנה ברחבת החמש של הקבוצה שלו את האוטובוס ההוא של מוריניו ברבע שעה הראשונה בפעם הבאה שלהם בבלומפילד).

אז מכבי גמרה את המשחק ו… איך אמר יורם ארבל, "הלכה לישון, וזה קצת מוקדם ללכת לישון". מחצית ראשונה די פושרת ואנמית. כן, היו הזדמנויות, אבל זו לא הזכיר את המשחק מול מכבי חיפה למשל, כאשר היה נדמה שמכבי פשוט מחכה שהמשחק יסתיים. מה רע, 1-0 קטן, שמונה נקודות פער מהמקום השני, באר שבע לא ממש מסכנת את השער, יאללה, שגרינפלד הזה ישרוק לסיום כבר עכשיו, בדקה ה-40, ולעזאזל עם הציוץ ההוא של אלונה.

אמה מה, באר שבע החליטה להעיר את הדוב משנתו. מהלך חכם? ממממ, אולי באותם הרגעים היה נדמה שכן, הרי בכל זאת הייתה להם אופציה להשאיר את הפער בטבלה על חמש נקודות ולקוות למעידה של הצהובים בהמשך, אבל אולי בדיעבד היה חכם יותר להשאיר את המצב ככה. הרי מה הם היו צריכים את המחצית השנייה הזו, עדיף לקבל ביקורות של "נאיבים שסופגים שער מוקדם" במקום סטירה מצלצלת של המציאות שנתגלתה מיד אחרי השער שכבשו, "אתם אפילו לא קרובים".

אבל הם קיבלו את ההחלטה שלהם והיו צריכים לשאת בתוצאות, כאשר אני לא יודע אם אי פעם הרגשתי כל כך בטוח בקבוצת הכדורגל שלי, במשחק כזה, במצב הזה. וזו בדיוק הנקודה המדהימה כאן שממחישה עד כמה הפער בין מכבי ת"א לשאר הליגה עצום נכון לעכשיו. לא היה מדובר במשחק מול קבוצה ממש חלשה, זה היה "משחק עונה", בין האלופה לסגניתה, בין המובילה לרודפת, בין המלכה לבין הטוענת לכתר. ופשוט ידעתי שהשער יגיע, כשמכבי ת"א ביטלה את הפועל ב"ש בחלק האחרון של ההתמודדות.

מה ההבדל הגדול בין מכבי ת"א לכל שאר הקבוצות? ובכן, ב-30 הדקות האחרונות, במשחק בחודש אפריל, תשעה מחזורים לסיום הליגה, אחרי זכייה בגביע הטוטו, והגעה לחצי גמר גביע, פלוס כמה משחקים באירופה אי שם בתחילת השנה, הצהובים רקדו על המגרש כאילו הם רק עכשיו פתחו את העונה. אחד יכול היה לחשוב שמדובר במחזור השני בחודש אוגוסט. השחקנים נראו קלילים, מהירים, רעננים, שוטפים, רעבים. שום סימן לדעיכה, עייפות, ירידה בכושר או נפילת מתח, רק ביטחון שהניצחון הזה ששייך להם, רשום על שמם בטאבו.

וכל זה מול הפועל באר שבע, על שלל כוכביה, מול מאמן מנוסה שכבר זכה בתארים ואימן בצ'מפיונס, שזה עתה השוותה את המשחק בשער פשוט נהדר (ללא ציניות, שאפו לבוזגלו על מהלך כדורגל נפלא), כשהכל פתוח, ועוד שער אחד שלה והפער בטבלה יכול להיות רק שתי נקודות. הבעיה של באר שבע הייתה שהיא לא הייתה מסוגלת לסיים את העבודה. כמו שעומאר ליטל מ"הסמויה" אמר "אם אתה מנסה לחסל את המלך, לא כדאי להחטיא" (או בשפת המקום: You come at the king, you best not miss). באר שבע לא מוכנה לחסל עדיין את המלך, והיא חטפה.

בעודי עומד בשער 11, השאלה בראשי בסביבות הדקה ה-55 לא הייתה "האם מכבי תבקיע את שער היתרון המחודש", אלא "מי יבקיע אותו ומתי". זה היה שחזור של המשחק מול מכבי חיפה. שער מוקדם, שער שוויון של היריבה במתפרצת שהתחילה מכלום (או: מסירה ארוכה), ואז, השתלטות על הדשא ואינספור מצבים של מכבי ת"א. מי זה יהיה הפעם? שוב זהבי? אולי בן חיים? דור מיכה עם דרדלה? או פריצה?????? הלוואי שזה יהיה פריצה!!!!!!!

מכבי ת"א שיחקה עם יריבתה לצמרת כמו שילד משחק עם בובת כוח המחץ (או בובת יוגיהו? או רובוטריק? או בובת פאוור ריינג'רס? פשוט תכניסו כאן מה שחם ומגניב עכשיו). כל מה שהיא רצתה היא עשתה כשבאר שבע כמעט ולא היוותה פקטור. מה שנותר לשחקני ב"ש לעשות זה לקוות ששחקני מכבי יחמיצו את המסגרת, או לסמוך על אג'ידה (ובהצלחה עם זה).

וכאן בדיוק נעוצה ההצלחה הנוכחית של גולדהאר. השליטה האבסולוטית של מכבי ת"א בדקות הסיום לא הגיעה מדבר או גורם אחד, אלא ממערכת שלמה שעובדת בהרמוניה והביאה לקונצרט שראינו. זה מתחיל מהיו"ר שמקנה שקט ניהולי לכל המערכת (והיעדר של אחד כזה השפיע על אותה מערכת בקיץ האחרון, כך לדברי גורמים ואוהדים מסוימים), נמשך בג'נרל מנג'ר שאחראי על הכישרון, באמצעים הלוגיסטיים המתקדמים, בכישרון היקר שמשחק על הדשא, בכל מערך האימון שכולל עוזרים, מאמני כושר וכדומה, ומסתיים כמובן, במאמן הראשי.

או שאולי נכון יותר לכתוב שזה מתחיל שם, אצל המאמן הראשי, פאקו אייסטאראן. הספרדי מקבל המון שבחים ומחמאות מאז יום שני, אבל ההבדל הקטן, אם יורשה לי, אהמ אהמ, הוא שאנחנו מפארים ומשבחים אותו כאן ביומן כבר חודשים, ובחצי השעה האחרונה ראינו בדיוק למה. בעוד שכל החכמים מסביב תהו למה הוא לא פותח עם זה או מחליף את ההוא או משחק בשיטה ההיא, פאקו המשיך בשלו, והביא את קבוצתו לשיא בזמן הנכון ביותר, כשהוא תמיד הסתכל על העונה כמסלול מכשולים ארוך. אף פעם לא ספרינט.

כראש המערכת, הוא ולא אחר אחראי על ויסות הדקות של השחקנים, על הרעב והמוכנות שלהם, על המשחק השוטף, על הכושר ועל ניצול הכישרון. אם מישהו מתעייף, טועה, מתבלבל, החיצים מופנים אליו, אז עכשיו הוא הכתובת לכל החיובי. הוא לקח את כל הסטטיסטיקות והתהיות על "מכבי לא מנצחת את יריבותיה לצמרת" וניפץ להן את הגולגולת עם אבן. תענוג צרוף לראות את זה כמכביסט.

אני רוצה לחשוב שראינו את פאקו שמח כל כך בגולים של מכבי, בצורה שלא ראינו אותו כל העונה, כי הוא ראה לנגד עיניו את מה שהוא תמיד האמין שיהיה או צריך להיות עם הקבוצה הזו. כמו שחניבל סמית' מ"צוות לעניין" היה אומר בכל פרק "I love it when a plan comes together" (והתנצלותי מראש אם אתם בני 20 ומטה ולא הבנתם את ההתייחסות הזו).

כדורגל זה ענף הספורט שבו למאמן יש הכי פחות השפעה בזמן משחק (ואם לא הכי מעט, אז בין המעטים). בכדורסל יש המון פסקי זמן ומספר בלתי מוגבל של חילופים, בפוטבול המאמן יכול לקבוע כל מהלך, בכדוריד אין הגבלה על חילופים, בכדורעף יש לכל מאמן שני פסקי זמן בכל מערכה, בבייסבול המאמן מסמן לשחקנים כיצד הוא רוצה שינהגו עם פנטומימה מצחיקה, וכך הלאה, אתם מבינים את הקטע.

בכדורגל אין פסקי זמן ויש מספר מועט של חילופים חד פעמיים. אז כשמאמן רואה את הקבוצה שלו מגשימה על הדשא את מה שהוא תמיד רצה לראות ממנה, במשחק הכי גדול שלה העונה, זו בטח הרגשה נהדרת. בדיוק מה שפאקו הרגיש אחרי השער השלישי של ערן זהבי. זה היה הגול שהיווה סימן קריאה לכל מי שעוד פקפק או שחשב שיוכל להטיל דופי בדומיננטיות של הקבוצה הזו במהלך הפרשנויות של אחרי. השער שאמר שבאר שבע לא באמת ברמה של מכבי ת"א, זה היה הנוקאווט.

(הרשו לי לקחת פסק זמן קצרצר כדי לומר שהנגיחה של פריצה היישר לידיו של אג'ידה בתוספת הזמן הרגה אותי. אם השלישי היה נוקאאוט אז השער הזה שהיה עושה 4-1 היה כבר ההשפלה, קצת כמו מתאבקים "רעים" ב-WWE שהיו מתגרים בקהל אחרי שניצחו. אם הנגיחה הייתה נכנסת זה היה הופך את הקאמבק של פריצה למושלם. אחחח חבל. בעיות של אלופים)

חזרה לאיך שכל הקבוצה נראית, בדגש על "קבוצה", כי זו אכן קבוצה. לפני שבועיים, מול מכבי חיפה, הגול הגיע ממהלך מבריק של שחקן אחד, ה-שחקן, שהכריע את הירוקים. הפעם ראינו קבוצה. לכו שוב תראו את השערים שתקציר, שימו לב ליציאה למתפרצת בשער השלישי, שימו לב לעקב של פריצה. מוסיקה לאוזני כל חובב כדורגל (שלא מתעב את הצהוב המטונף), ולקבוצתיות שכזו אחראי אדם אחד.

אם גולדהאר היה יכול לקבל עצה לפני כמה שבועות ולבחור לאיזה משחק להגיע לארץ, מול מכבי חיפה או מול הפועל באר שבע, הייתי אומר לו להגיע דווקא למשחק האחרון. כן, היריבות עם מכבי חיפה גדולה יותר, וכן מכבי ת"א שלטה באותו משחק בצורה מרשימה ביותר, אבל מול באר שבע זה היה שונה בגלל כל מה שעמד על הפרק בשביל שתי הקבוצות. באר שבע הייתה הקבוצה שחייבת ניצחון, הרבה יותר ממכבי ת"א כשאפילו פריצה אמר שתיקו זו לא תוצאה רעה עבור הקבוצה שלו. והאלופה פשוט העלימה את יריבה, כאילו הייתה דיוויד קופרפילד. עד כדי כך מרשים.

אבל אנחנו רק באמצע הדרך, כשהדברים מתנהלים בדיוק על פי התכניות. עוד יהיה לנו מספיק זמן כדי לדבר על המדרגות הבאות שהקבוצה צריכה לעלות, על שלב הבתים של הצ'מפיונס, על אירופה, על האם המאמן הזה הוא האדם הנכון להמשיך ולהוביל את החזון של הבעלים הקנדי. בינתיים, בואו נתענג על השלב האחרון של העונה, בה מכבי ת"א משחקת את הכדורגל הטוב ביותר שלה מאז העונה שעברה תחת מאמן אחר. כיף בלתי רגיל, הלוואי וההרגשה הזו לעולם לא תסתיים.

*

ואם עדיין לא נמאס לכם לשמוע על המשחק, הנה עוד קצת בפודקאסט השבוע של מכביבול.

זמין גם ב-iTunes וב-Soundcloud.

ובנוגע למאמן הכושר
צאן, ברזל

32 Comments

משה 9 באפריל 2015

סוף זוף כמה זמן צריך לחכות?

טל בן יהודה 9 באפריל 2015

חול המועד, עובדים חצאי ימים

גיסנו 9 באפריל 2015

לדעתי זו עבודת הפיינט הכי מוצלחת שלך אי פעם.

טל בן יהודה 9 באפריל 2015

גם אני חושב

ערן (המקורי) 9 באפריל 2015

אני מניח שחלק מהקסם הפעם זה שצריך להיות בן 30 לפחות כדי לזהות את ההקשר (ולהרגיש כאילו פתרת את הציור השבוע לילד של ג׳קי) …

שלו 9 באפריל 2015

אהבתי,
שמחתי לקרוא.

שלמה 9 באפריל 2015

עומאר ליטל יכול להיות רכש נהדר לקישור האחורי.

גיא זהר 9 באפריל 2015

אם התוכניות של גולדהאר מצטלבות עם אלו דב צור אפשר לסגור את הליגה לעשרות שנים קדימה. לגבי המשחק, מסכים שמכבי מעל הליגה בהרבה ובאר שבע שיחקו לא רע בכלל ( עשרות מצבים? נסחפנו טיפה). גם ההרכב הזה, אם לא יהיו מלחמות בקיץ, יכול להגיע בסבירות גבוהה לשלב הבתים. בשביל להשיג שם נקודות מכבי זקוקה לשדרוג עמוק, בעיקר בהגנה.

מעיין אוהד מכבי 9 באפריל 2015

מניתוח המשחק ב"נבדל" עולה שהמשחק הזה הציב למכבי את אחד האתגרים הטקטיים הגדולים ביותר שניצבו בפניה העונה, והיא עמדה בו בצורה טובה מאוד. מכבי של העונה סובלת מעייפות החומר וגם מפציעות של שחקני מפתח, בעיקר בהתקפה, לצד חוסר השתלבות מחריד של בן בסט. אני מעריך שאם יצחקי או פריצה היו כשירים וזמינים יותר לאורך העונה, הטור הזה כבר היה נכתב מכיכר רבין.

בכל אופן, העליונות של מכבי מרשימה, אבל מעריך שגולדאהר והצוות יעבדו על לשפר ולהגדיל את הפער מהליגה, כי המטרה היא אירופה, והאמצעי הוא שליטה בליגה.

צהוב בלב 9 באפריל 2015

העם דורש "יומן עלייה לצ'מפיונס" :)

רן 9 באפריל 2015

כל מילה בסלע.
ובנוגע לפריצה, כל כך רציתי שהוא ישים אחד.
אני חושב,שהוא כל כך אנדרייטד. שחקן שלא מקבל הרכב וכובש את ה 8 שערים בשנה מה צריך יותר.
עובד קשה רץ יורד לגליץ.
אולי הגיע הזמן שעדן יילמד ממנו , למרות המשחק הטוב שהוא נתן השבוע.

שגיא 10 באפריל 2015

עדן דווקא עובד קשה מאד ותמיד בתנועה על המגרש. לא הולך, הוא איבד את הבטחון ויש גם תקופות כאלה לחלוצים. ככל שהן מתארכות, כך קשה יותר לצאת מהן.
אני מקווה שהוא יישאר בשנה הבאה כי יש לי הרגשה שהשנה הזאת היתה שנת התאקלמות בחזרה בליגת העל. שנה הבאה הוא כבר יפרע את השטרות.

(יצאה לי תגובה עם הכי קלישאתית שיכולה להיות, אבל אני באמת רואה בו בחור חיובי שיכול להצליח כחלוץ במכבי).

ran 10 באפריל 2015

ו בדיוק הסיבה שרשמתי שמשחק אחרון הוא היה טוב
אבל בכללית הבכי לזהבי לפני הפנדל. ההדלפות, והעובדה שהוא לא ניסה להתאמץ בכלל גרמו לי לרשום את ההשוואה לפריצה.
אבל עם השורה התחתונה אנחנו מסכימים, גם לי יש תחושה שהוא עבר השנה סדנא בלהיות בקבוצה גדולה בה לא עובדים בשבילך ןלא מבקיעים גולים במתפרצות. ושנה הבאה נקבל חלוץ אימתני

גיסנו 10 באפריל 2015

בן בסט פשוט צריך לשחק ליד פריצה ולא במקומו. כחלוץ שפיץ אין לו סיכוי להצליח.
אני חושב שאת עניין ההדלפות והויכוח על הפנדל הוא כבר זנח, וגם המרמור שהוא עוד מפגין תמיד נראה לי כמו אכזבה עצמית וכעס עצמי הרבה יותר מאשר כעס על המאמן/מערכת שהיה בתחילת העונה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו לשעתי זה מכירה של טב״ח כדי הוא יוכל לחזור להיות חלוץ שני ולא ממש בשפיץ

רן 10 באפריל 2015

כמו שאמרתי הוא היה בסדרת חינוך, ואני מאמין ששנה הבאה נהנה ממנו

איתן 10 באפריל 2015

עם כל הכבוד,ויש כבוד לפאקו, עם סגל השחקנים שיש לו במכבי גם מאמן ישראלי בינוני היה מצליח לקחת אליפות, הייתי רוצה לראות אותו בהפועל חיפה או בסכנין עם תקציבים יותר נמוכים עושה קסמים…

הבעיה בכדורגל שלנו למה הוא לא צומח,זה קודם כל הגבלת מספר הזרים, מחייבת להסתמך על שחקנים ישראלים שבמציאות של היום כל מגן סוג ד' שיוצא לאירופה לחמם ספסל, חוזר לארץ כאילו הבן האובד חזר להצילנו, וישר נותנים לו חוזה משודרג(מקבל פרס על כשלון) וכשיש חוזה מבטיח כבר לכמה שנים כבר פחות צריך להתאמץ והמוטיבציה יורדת(כי נכנעים לבינוניות של הליגה ולחיים הלא ספורטיבים כאן בארץ).

סוגיה 2 היא לגבי הזרים – הזרים שמגיעים לכאן עושים חישוב מין הסתם- האם אני אתקדם מכאן לליגה יותר בכירה או שאני אתקע כאן, מה לגבי המצב הביטחוני(יש כאן לא מעט מלחמות בשנים האחרונות) וכמובן לגבי מיסוי שהוא לא נמוך עבור זר.
אם מכבי רוצה להתקדם בצ'מפיונס צריך חקיקה שונה לגבי הזרים. ככה שזרים שמועמדים לליגה הטורקית,יוונית,פורטוגלית,וסקנדינביה יירצו להגיע לפה.

ויחס שונה לגבי בעלי קבוצות- בכדורגל הישראלי מוצאים כסף מאשר מכניסים ומי רוצה גם לקבל איומים מקהל על המשפחה באמצע בבוקר… צריך להפסיק את הפנאטיות

ודבר אחרון להיות מציאותיים ואפילו צנועים ולא לצאת בהצהרות שהליגה הישראלית מקום 6 באירופה וטל בן חיים לימד את רונאלדו בצעירותו איך לעשות דריבל…

עד אז נמשיך להיות כמו הליגה הסקוטית שלמשך שנים אין בה תחרות.נחייה בארץ הפנטזיות, ובדרך כלל הנחיתה למציאות כואבת

גיסנו 10 באפריל 2015

איך אני אוהב את התגובות האלה
״נראה אותו במועדון קטן כאילו שזה חכמה להצליח במועדון גדול״
אתה מוזמן לשאול את רן בן שמעון, מרקו בלבול, פרדי דוד, יוסי מזרחי, וגם בלבל אחר את דיוויד מויס (ובטח יש עוד מלא דוגמאות שאני לא זוכר כרגע) כמה זה קל להצליח במועדון גדול עם תקציב אסטרונומי אחרי ש״עשית קסמים״ במועדון קטן

שגיא 10 באפריל 2015

על כל אליפות בכל עונה אפשר תמיד להמציא סייגים ולהגיד דברים לא רלוונטים רק בכדי להמעיט בגודל ההישג.
פעם זה הכסף, פעם זה חוסר תחרות, פעם זה כמה חבל שבנאדו לא פתח את העונה ופעם זה היה לכם מזל. סתם לדוגמא, אני לא זוכר אליפות אחת של שחר שהגיעה מעמדת האנדרדוג. חיפה זכתה באליפויות רק כשהיה לה את הסגל הכי מרשים בליגה. אז מה? זה אומר ששחר לא בנה אימפריה? שההישגים שלו פחותים?
יש עשרות מקרים בליגה שלנו ובליגות אחרות שקבוצות לא זכו באליפות למרות שהיה להם את הכוכב הכי גדול, הסגל הכי נוצץ והתקציב הכי גדול. לכל קבוצה יש אתגרים שונים לאורך העונה אפילו אם יש לה הכל מהכל על הנייר.
פאקו מנהל בתבונה רבה סגל עמוס בכשרון, אגו ורצונות לאורך השנה והצליח להביא את הקבוצה לשיאה בדיוק בזמן הנכון. תוך חודש מכבי פירקו לגורמים את ק"ש שכולם היללו את הניהול והמאמן שלה. את חיפה שהראתה סימנים (מזויפים) של חזרה לגדולה ואת ב"ש שעד לפני שבוע עוד נתנו להם סיכוי לאליפות.

לגבי סוגיית הבעלים. לא זכור לי אף פעם שמישהו הלך להפגין מול הבית של גולדאהר ויש לי הרגשה שגם אם הבית שלו היה בכפר שמריהו ולא בטורונטו, אף אחד לא היה עושה זאת. לא שאני מצדיק הצקות לבעלי קבוצות, אבל כנראה שבעל קבוצה שקם בבוקר להפגנה של אוהדים מתחת לבית, עשה בלילה דברים לא טובים לקבוצה שלו.
תנהל את הקבוצה שלך במקצוענות, תראה מחויבות למעודון ולא לעצמך, תעמוד בהתחייבויות, תציג עתיד ורוד לאוהדים ואף אחד לא יבוא להפגין מתחת לבית שלך. גם מתחת לבית של יענקלה שחר לא ראיתי אף פעם הפגנה למרות שהוא כשלון חרוץ כבר 4 שנים ברציפות.

איתן 11 באפריל 2015

טוב אז ככה הנה תגובות לכמה ממה שהעלתם

בדרך כלל מאמנים מתחילים מקבוצות קטנות ורק אח"כ מגיעים לקבוצות גדולות ולא ההפך- אלא אם כן אתה אלי אוחנה או נמני שקיבלו מיד קבוצת על ועל הישגיהם אין על מה לדבר בתור מאמנים(אוחנה שכשחקן היה אגדה לצערי גם בתקופה ארוכה כמאמן בנבחרת לא עשה הישגים)…ועם סגל שיושב לך מיכה,איגיבור,פריצה,ורמוט וכו' -אלה שחקני הרכב בכל קבוצה אחרת בליגת העל-אי אפשר לבוא בתרוצים…מה עוד שפאקו לא הביא משהו כל כך שונה מגארסיה וסוזה כולם זכו באליפות בליגה שקטנה עליהם וללא התקדמות באירופה

מצורף לינק לגבי תקציבים מגלובס שהינו עיתון מהימן – מכבי עם 130 מיליון http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001008991
ועם הישגים רק ברמה המקומית כמצופה,ללא כל התקדמות באירופה

לגבי סוגיית הבעלים.כל עוד אין בעיות אז לא מגיעים לגולדהר הביתה,אך לא צריך להזכיר שגם לטביב וגם ללוני הרציקוביץ עשו את המוות כדי שיעזבו- כן גם גורמים עבריינים ולא רק אוהדים-ישראל עם חוצפן,שבעצבים גם מוכן לכאורה לירוק לבאר ממנה הוא שותה…לגבי שחר,יעקב הראה נאמנות ושפך המון כספים,וגם יודעים שלא יגיע בעלים עם ניהול וממון כמו שחר-לכן לא עושים בעיות.

גיסנו 11 באפריל 2015

אוסקר בעונה הראשונה אמור להצליח באירופה בלי שהקבוצה תשחק באף מפעל?
סוזה הודח ממוקדמות הצ'מפיונס מול קבוצה שנמצאת 4 רמות מעל כל קבוצה בליגה. ואז מדרג 4 בבית שכל מיני אנשים כמוך צפו שמכבי רק תאכל בו תבוסות הוא עלה ממקום שני ועשה הסטוריה קטנה במכבי ת"א. ואז שוב הודח מול אותה קבוצה שנמצאת 4 רמות מעל הליגה שלנו, ושם הם חשבו שהוא עשה עבודה כ"כ גרועה שהם מינו אותו למאמן שלהם בעצמם. אבל תמשיך לספר לעצמך דברים.
השנה לא היה מזל. השילוב של המלחמה עם אוסקר של תחילת העולם הביא להדחה, מול קבוצות שכמובן שמציאות הן הרבה יותר טובות ממה שאוהבים לצייר – ועדיין בנסיבות נורמליות או פשוט עם מאמן שמסוגל לבצע את העבודה תחת המצב שנוצר, מכבי הייתה צריכה לעבור. כשלון, אבל בהתחשב בנסיבות לא עד כדי כך חרוץ. פאקו הגיע אחרי השלב הזה בכל מקרה.

"להתחיל מקבוצה קטנה" – ניוז פלאש אבאל'ה, כל קבוצה בליגה הישראלית, כ-ל ק-ב-ו-צ-ה, נחשבת לקטנה בסטנדרט אירופאי. אם יוסי אבוקסיס יכול להיות עוזר מאמן שנתיים בהפועל ת"א ואז להפוך למאמן שלה, כנראה שמי שהיה עוזר מאמן 8 שנים בקבוצות שלקחו אליפויות בספרד ואליפות אירופה יכול להגיע כמאמן ראשי לקבוצה מישראל. ועכשיו במאני טיים הוא מוכיח שעל אף כל מגרעותיו הוא עדיין מאמן יותר טוב בערך מכל מאמן אחר בארץ, ש"צמח מלמטה" ו"עשה קסמים" במקומות כמו סכנין ועכו.

130 מליון זה תקציב גדול בארץ, בסטנדרט אירופי לא כזה גדול. ולקחת 3 אליפויות רצופות עם 3 מאמנים שונים כידוע זה משימה קלילה, בגלל זה זה קרה בארץ כ"כ הרבה פעמים ב 67 השנים האחרונות. ב 3 השנים מאז שג'ורדי הגיע (שגם בשנתיים לפני למכבי היה התקציב הגדול בליגה ושלל כוכבים אבל זה מעולם לא הפריע לטיעונים סמי-דמגוגיים שכאלה) עונה ראשונה מכבי לא הייתה בכלל באירופה, עונה שניה עשתה עונה מכובדת מאוד ושוברת שיאים ברמת המועדון, בעונה השלישית כשלון אבל שרחוק מלהעיד על זה ש"המערכת נכשלה טוטאלית ולא השיגה שום התקדמות". מצטערים שבתקציב של 20 מליון יורו מכבי עוד לא לקחה את ליגת האלופות בתוך שנתיים.

אז הפועל נתנה כמה עונות לא רעות באירופה האחרונה שבהן לפני 5 או 6 שנים. העונה האירופית המכובדת האחרונה של חיפה הפועל עשתה קמפיין יפה ב 2001 וחיפה באלופות ב 2002 עם תקציב נמוך יותר. בזמנו השחקן היקר בעולם היה שווה באזור ה 60 מליון יורו, היום זה כבר העברה סטנדרטית של שחקנים בליגות הגדולות. פרופורציות של תקציב משתנות.

איתן 11 באפריל 2015

לא הצלחת לשכנע אותי.
עדיין האליפות הזאת של מכבי היא לא אליפות שתיזכר אפילו לא כמו האליפויות עם נימני או אליפות של ביתר וההונגרים או של חיפה 94 עם שפיגל, או אליפות תינוקות קשטן כפי שנקראה, אין ספק שפאקו מאמן טוב לליגה הישראלית, וללא ספק מאמן כושר מאוד טוב השאלה מה הידע שלו בטקטיקה ואסטרטגיה, אם מכבי תתקל בקבוצה יותר מתוחכמת ונבונה אך עדיין זהה לרמתה באירופה, כמו כן אין טביעת יד של מאמן במשחק מכבי או שיטת משחק.אין הבאה של זרים שיכולים לקדם את המועדון עקב הכרות מוקדמת עם המאמן, כמו בביתר של פרננדז שהובאו אגנזו וג'רום לרואה שלדעתי היה כנראה הזר הטוב ביותר שהגיע לישראל

מעניין מה היה לפאקו להגיד אם לא היה לו את זהבי שאחראי ל70 אחוז משערי הקבוצה?
ואם זהבי יעזוב מה יהיה למכבי לספק בהתקפה? יצחקי כבר מבוגר מכיר יותר טוב את קופת החולים מאשר את קריית חיים, בן בסט לא פוגע(בטח לא שחקן לליגה הצרפתית),בן חיים גם לא בכושר לכן רואה ספסל,מיכה שחקן ספסל,פריצה כבר מבוגר ולא מספק את הסחורה,בדש מבוגר חלוץ רחבה ולא נייד…מתברר שמכבי עשו טעות שויתרו על דאבור כחלוץ לעתיד
אז מי נשאר להסתמך עליו לשנים הבאות גאל מורגוליס? עדיין מוקדם מידי לדעת עדיף להשאיל אותו כדי שיקבל דקות משחק

בנוסף עצם זה שפאקו קיבל שינויים מאוד מינורים בסגל עשה לו עבודה הרבה יותר קלה, הרי שחקנים כבר מאומנים ביחד ,ומכירים את המהלכים הקבועים של הקבוצה, מה שאומר שגם כנראה אם היית מביא את שייע פייגנבויים שהינו מציל במקצועו (מירידה) גם אז סביר להניח שהקבוצה היתה לוקחת אליפות… הרעיון הוא לקחת קבוצה ולהרים אותה לגבהים חדשים כמו למשל באתלטיקו ששנים היתה לה הגנה ומנטליות חלשה,אז הגיע סימאונה וראית טביעת יד של מאמן של קודם כל לחימה והגנה…בתחילת עונה שעברה מי שהיה אומר שאתלטיקו תזכה באליפות ותגיע לגמר האלופות היית שולח אותו לאישפוז…או סתם אם לציין כמו העבודה שעשה חוס הידניק בדרום קוריאה

לפי דעתי קבוצות שהגיעו לבתים באלופות שהיו ברמת מכבי בשנים האחרונות היו עם אותו תקציב או נמוך יותר כמו נורשלנדס,אפואל ניקוסיה,באטה בוריסוב,דברצן,פרטיזן בלגרד,ז'ילנה,דינמו זגרב,גלאצי,קופנהאגן,לודוגורטס,מאריבור,מאלמו-צריך עוד להמשיך?

לכן פאקו צריך להיות נמדד ביחס להישגיו באירופה,כי מלבד מכבי חיפה שרק העונה הושקעו סכומים מאוד גבוהים ולאור אי ההצלחות מקצועית וזרים המאמן פוטר\הועזב…במכבי כבר 3 עונות מושקעים סכומים מאוד גבוהים…ובאר שבע וקריית שמונה מוכיחות שמספיק תקציב של בערך 35 מיליון כדי לזכות באליפות (אם נוציא את מכבי מהמשוואה)

עדיין פאקו עומד בציפיות המינימליות ממנו ולכן ראוי להמשיך,אך המבחן האמיתי שלו חייב להיות מינימום כניסה לשלב הבתים בליגה האירופית אם לא ליגת האלופות

גיסנו 12 באפריל 2015

כבר כתבתי תגובה ממש ארוכה ומפורטת והגעתי למסקנה שזה חסר טעם מהסיבות הבאות:
1) אתה מאשים את פאקו באי-העפלה לאירופה למרות שלא היה המאמן בתקופת המוקדמות.
2) "35 מליון ש"ח מספיק לזכות באליפות אם תוציא את מכבי מהמשוואה". סבבה, אם תוציא את באיירן, בארסה, צ'לסי, ריאל, פסז'. סיטי, דורטמונד ועוד איזה 30 קבוצות – אז גם 30 מליון יורו מספיק לקחת את הצ'מפיונס. מסקנה: כשלון על שמכבי ת"א עוד לא זכתה באליפות.
3) נכון, יש קבוצות ברמה דומה שעלו לליגת האלופות. רובן, כמו למשל הפועל ת"א ומכבי חיפה (ומכבי ת"א בעבר) עשו זאת עם הגרלה נוחה, חלק עברו קבוצות עדיפות עם יותר מזל משכל. תבדוק כמה מהרשימה הזאת (כולל מכבי חיפה והפועל ת"א), שהעפילו במזל יותר מבשכל, עדיין נמצאות שם באופן רגיל או בכלל עדיין בטופ של הליגות שלהן. וכמה מהן עדיפות על מכבי
4) מבחינתך כל יוצא מן הכלל כמו אתלטיקו הוא הכלל.

דאבור עזב כי היה לו סעיף שחרור שהסוכן שלו, בזמן שעוד היה המאמן שלו, דחף לו לחוזה. סעיף שחרור נמוך שאחרי חצי שנה היה יורד עוד יותר. היות וכך או כך דאבור לא היה נשאר (או שהיה מקבל שכר מפלצתי כדי להשאר ואז היית אומר שזה בושה שמכבי משלמת שכר כזה לילד שלא קרע זוג נעליים – כי זו בדיוק הרטוריקה שלך) העדיפו לקבל עליו סכום מקסימלי בזמן נתון מאשר לאבד אותו בסכום מינימלי או אפילו בחינם. יש גם מועדונים שמעדיפים לא לעמוד בדרך של שחקנים שרוצים להשתדרג ומעדיפים שעזיבה תיעשה ברוח טובה. או שעדיף היה למכבי לו היה עוזב בחינם כמו תומר חמד או בירם כיאל?

איתן 12 באפריל 2015

זוהי דעתך ואני מכבד אותה אבל אני רואה זאת אחרת…לפחות התקדמנו ועכשיו אנחנו מסכימים בזה שאנחנו לא מסכימים ;)

מיכה 10 באפריל 2015

טל, אחרי 3 ימים כשכל האנדרנלין שקע ??? אולי נשלח אליך את יורדי לשיחת מוטיבציה.

טל בן יהודה 10 באפריל 2015

מחכה לו.

Gil - Zimbabwe 10 באפריל 2015

..ושרן ייני אחד…

נולי 10 באפריל 2015

תודה על עוד פוסט נהדר. לעניות דעתי, לצוות האימון מניות רבות בהצלחה של מכבי, משום שסגל השחקנים, על הנייר, לא יותר טוב מזה של ב"ש או מכבי חיפה. להזכירכם – גל אלברמן ישב אצל איווניר ביציע; ראדי נרכש ב 100,000 דולר מסכנין; אוסקר גרסיה לא רצה בקיץ את מיטרוביץ; נוסא זוכה לקריאות גנאי וזלזול מהאוהדים; הפועל העדיפה את אלמוג כהן על פני ערן זהבי; ייני נחשב לשחקן מוגבל; כנ"ל זיו ועמב"ה; פריצה ויצחקי פצועים יותר מבריאים; עדן בן בסט משוטט על המגרש; קרלוס גרסיה איטי; חואן פאבלו בינוני; איתן טיבי בנסיגה; דור מיכה לא יודע להבקיע; לטב"ח יש קבלת החלטות נוראית; בדש חלוץ נחוש אך חסר טכניקה. בקיצור – זה לא הסגל של ברצלונה או ריאל מדריד. את היתרון היחסי נותנים הניהול והאימון. חג שמח למכבים ולכולם!

דור 10 באפריל 2015

זה שהפועל העדיפה את אלמוג כהן על ערן זהבי לא אומר שהוא לא שחקן טוב, זה פשוט אומר שהפועל טיפשים.

שלומי 10 באפריל 2015

מסכים.
רק תיקון: ראדי נרכש מסכנין ב50 אלף שקל. כן, בשקלים, לא דולרים.

אגב, חייבים לתת קרדיט לשחקנים שמשחקים כיחידה אחת ולא נותנים לביקורות לשבור את הרוח הקבוצתית. זה בלט במיוחד בתקופת העליהום על פאקו, כשזהבי הבקיע ומיד כולם רצו יחד איתו לעבר פאקו.
זה לא מובן מאליו, אפילו אם המערכת שמעליהם מתוקתקת ועובדת כמו שעון שוויצרי.

מאיר (חדש בשכונה) 10 באפריל 2015

לגבי הרוח הקבוצתית, צודק במאה אחוז. אין ספק שמרכיב חשוב ביצירתה הוא העובדה שכל שחקן מקצה הספסל יודע שהוא יכול לפתוח במשחק נתון ולהרגיש בכך חלק מהיצירה, נכון, בעיקר כשקבוצה מנצחת, אבל אילו שני תהליכים שמזינים אחד את השני, רוח קבוצתית מביאה נצחונות שהם עצמם בהינתן התנאים שיוצרת המערכת, מביאים לחיזוקה של אותה רוח. אין יותר משמח אוהד מלראות רוח קבוצתית ויאמר מה שיאמר על זהבי, הוא ככוכב, מקפיד, ולא נראה שזה מהפה לחוץ, לפרגן לחבריו, דבר חשוב מאוד כמובן.

נולי 10 באפריל 2015

אולי הפועל טפשים אבל ברור שלא חשבו אז בכדורגל הישראלי שערן זהבי "מעל הליגה" כמו שאומרים היום. נדמה לי שגם מכבי חיפה לא ממש התאמצה לקנות אותו באותה נקודת זמן. ערן זהבי השתפר והבשיל במכבי ולצוות האימון חלק נכבד בכך שהפך לשחקן שהוא היום.

צהוב כחול 46 10 באפריל 2015

paco-amor de mis amores

Comments closed