גיא גודס, האיש שבפנים

העלייה להצלבה היא הצלחה של בן אדם אחד

B8ggx8fCQAEmj3z

שמי טל בן יהודה, שימו לב למה שאני כותב כאן כי אני בורר את מילותיי ולעולם לא חוזר על עצמי (טוב נו, אני ממש משתדל שלא לחזור על עצמי). ה"מי" זה מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. ה"איפה" יכול להיות מתואר כשלב ההצלבה, שיכול להיות מתואר גם כ"שמונה האחרונות באירופה". ה"מה" זה קל, ביום חמישי האחרון מכבי ת"א עלתה לשלב ההצלבה בצורה הטובה ביותר שיכלה לייחל לו. זה גם ה"מתי". לגבי ה"למה", ובכן, התשובה לכך היא שזה מה שהיא עושה.

אם הפתיחה הזו מוכרת לכם, ייתכן שזה בגלל הקטע הבא. אבל אני נשבע שזה רק בגלל שאני וספייק לי כנראה שחושבים בצורה ממש דומה. אולי. כנראה.

אני לא הולך להגדיר כאן את העלייה של מכבי ת"א לשלב ההצלבה כהצלחה. לכן, בבקשה אל תסיקו זאת על דעת עצמכם. זו לא "הצלחה", זה בדיוק מה שמצופה ממכבי ת"א בכל שנה. נכון שכתבתי זאת בעבר, אבל הנה זה שוב, גם הסגל הבינוני ביותר של מכבי ת"א אמור להעפיל לשלב ההצלבה במתכונת הנוכחית של היורוליג.

הביתיות של מנורה מבטחים (או נוקיה, או יד אליהו), המחויבות של המועדון הזה להישגים ושיטת המשחקים הנוכחית של היורוליג אמורים יחד להביא כמעט כל סגל של מכבי ת"א אל שמונה האחרונות באירופה, כשהדגש הוא על המילה כמעט. בשלב זה אני רוצה להודות לאפי בירנבוים שאיכשהו הצליח להרכיב את הסגל היחיד של מכבי בעשור האחרון שלא העפיל לשלב הזה, למעשה הקבוצה היחידה של מכבי שלא הגיעה לסדרות הפלייאוף מאז שהחלו ב-2005 (תחשבו על זה! לא ייאמן איזה סגל גרוע צריך להרכיב כדי שמכבי לא תעפיל לשלב הזה. הסטטיסטיקה מראה לנו שזה בעצם קשה יותר להרכיב סגל שלא יעפיל להצלבה מאשר שכן).

ולכן ההעפלה הזו של מכבי ת"א היא מעשה שבשגרה, וזו אחלה שגרה להיות בה. אבל, וזה אבל סופר-חשוב, ישנו הבדל בין להגדיר את ההעפלה של המועדון לשלב הזה כהצלחה לבין להצהיר שהייתה כאן הצלחה של המאמן. וזה בדיוק מה שקרה הפעם עם מכבי ת"א העונה, כשכל המחמאות מגיעות לגיא גודס על הישג מצוין.

כן,ברמת המאקרו מדובר באותו הדבר. בכל עונה הציפיות ממכבי הן להגיע לשמונה האחרונות ואז מקווים לקבל קבוצה (יחסית) נוחה מהבית שממול ואולי מכבי תוכל להתעלות ולהגיע לפיינל פור. בתקציבים שמכבי ת"א מעמידה מול יריבותיה, זוהי המציאות כיום. טופ 16 – כישלון, פיינל פור – הצלחה. הצלבה – מה שצריך להיות. ואז מסתכלים על רמת המיקרו של החודשים האחרונים, ומגלים עונה בכלל לא קלה.

אף אחד לא אוהב תירוצים, לא משנה כמה הם מוצדקים. ולמרות שלגיא גודס היו לא מעט כאלה, ומיד נגיע אליהם, הוא אף פעם לא השתמש בהם ולא נתן אותם כמענה לכך כאשר הקבוצה נראתה פחות טוב. אוסיף להניח שגם אם מכבי ת"א הייתה מודחת ביום חמישי, עדיין לא היינו רואים את גודס משתמש בהם וגם הפרשנים לא היו נותנים אותם כסיבות מקלות. כאוהד מכבי אני יכול לומר שטוב שלא נזקקנו להם, אבל בואו ונעבור עליהם בכל זאת כדי להבין מדוע ההעפלה הזו נזקפת לזכותו של המאמן שעשה עבודה טובה למרות התנאים הלא קלים.

הישראלים. גיא גודס פתח את העונה כשחמישה ישראלים ברשותו, גיא פניני, יוגב אוחיון, אלכס טיוס, סילבן לנ-דס-ברג וג'ייק כהן, כשארבעה מהם מוגדרים כ"ישראלים בכירים". לטעמי, ארבעת הראשונים שמניתי נמצאים בטופ 6, אולי טופ 8, של כל הישראלים ששיחקו בישראל\אירופה בתחילת השנה (הבנתם שאני לא מכליל את גל מקל כאן?).

אז קדימה, תורידו אחד, גיא פניני. הקפטן של הקבוצה נפצע וסיים את העונה כבר בתחילת חודש נובמבר מול הפועל ת"א כשהספיק לשחק רק ארבעה משחקים במסגרת האירופאית (אחלה מספרים אגב כל עוד זה נמשך, 9.5 נק', 2 ריב' ו-1.5 אסיסטים ב-20 דקות). מספיק? מה פתאום! קדימה, תורידו עוד אחד, סילבן לנ-דס-ברג החמיץ סיבוב שלם בטופ 16, כאשר לא שיחק שבעה משחקים, החל מהמשחק האחרון בסיבוב הראשון מול אלבה ברלין בבית (שמונה משחקים אם נכליל את המשחק האחרון מול אלבה בחוץ שבו סילבן שותף רק ל-6 דקות כשגודס הבין מהר מאד שהוא עוד לא בכושר משחק).

מספיק לכם? אז מה, קדימה, ממשיכים, תורידו עוד קצת. אלכס טיוס, כנראה הישראלי הבכיר ביותר אחרי העונה שעברה, תלה שלט על הארונית שלו בחדר ההלבשה שאמר "אני מגיע עם חשק להתאמץ משחק כן-משחק לא, היום לא" (מוזר שאף עיתונאי לא צילם או שאל אותו על השלט הזה). אז אם אתם לא טובים בחשבון, 50% מהישראלים הבכירים לא היו זמינים לגודס בסיבוב השני של הטופ 16, כשהשלישי הקריטי היה בסוג של ספק מוזר בכל פעם מחדש.

חשוב לזכור שלא מדובר כאן *רק* בחיסרון של הבכירים הללו במשחקי היורוליג, זה גם (ואולי בעיקר) החיסרון שלהם במשחקי הליגה הישראלית. העובדה ששניים מתוך חמישה ישראלים (שלא נחשבים לנערי פוסטר) פצועים מעמיסה על שאר תעודות הזהות הכחולות עקב החוק הרוסי המופלא. באופן טבעי, זה הוביל לדקות משחק מוגזמות של הישראלים והוסיף לעומס על הקו האחורי שגם ככה חסר, והשפיע באופן ישיר על משחקי היורוליג בימי חמישי.

כן, כולם מקצוענים, אבל אל תחשבו שהם כל-יכולים. ומה לעשות שהדון לא יכול לסדר תעודות זהות באותה מהירות כמו פעם ואלכסנדר יהפוך לישראלי רק לעונה הבאה. כל החוסרים האלה השפיעו ופגעו באיכות הסגל שהיה זמין למאמן בשלב קריטי כזה כמו הסיבוב השני של הטופ 16. אבל, מה לעשות, בעיה של גודס, לא שלנו, שיסתדר. לא?

סופו. יום חמישי האחרון, דקה 32, התוצאה היא 56-56. היווני העצבני נכנס למגרש רק כדי לצאת שתי דקות אחר כך. מה קרה בשתי דקות הללו? חשבתי שלא תשאלו, 6 נקודות רצופות של סופו ויתרון ארבע לצהובים, 62-58. היתרון הזה אגב נשמר עד לסיום המשחק. אינ יור פייס! תצוגה נהדרת של סופו ביום חמישי האחרון, עם 10 נקודות סה"כ, שזה גם היה המדד שלו. תצוגה נהדרת מצומצמת אמנם, אבל במשחק כזה שבו חייבים לצאת עם ניצחון, מול קבוצה הגנתית (ומגעילה) כמו אלבה, כל נקודה הייתה קריטית.

אז רגע, בבקשה תסבירו לי, הקמפיין לשחרורו של סופו בקיץ הקרוב עדיין בתוקף או ששכחנו מזה עקב המשחק האחרון? כי שום דבר לא השתנה בחודשים האחרונים, כשהוא טוב ובפוקוס, הוא (כמעט) בלתי ניתן לעצירה. אבל אתם כבר יודעים את כל זה, הוא משחק במכבי כבר ארבע שנים. כמו כן, אתם גם יודעים איך זה כשהוא לא בפוקוס, כמו עם כל פרשת הגמר גביע.

מכבי כבר נתקלה איתו בדברים כאלה בעבר, היא כבר ראתה ממנו פרצופים זועפים של ילד בן 2, היא כבר הייתה צריכה לכבות שריפות שהתחילו מרגישות יתר של השחקן, אבל נדמה שפרשת הגמר גביע הייתה הגדולה ביותר מאז שהוא הגיע למכבי (אשמח שתתקנו אותי אם אני טועה). (תוספת: שני קוראים כבר הזכירו לי על הרדיפה של סופו אחרי חסיד אומות העולם, יואב אמיר. ובכן, זו טענה לא רעה, אבל לטעמי הפרשה של גמר גביע פגעה בקבוצה יותר מאותה התפרצות. לזכותה ייאמר שמכבי טאטאה את זה די מהר.)

אבל לא ביג דיל, אתם יודעים, קורה מדי פעם ששחקן חמישייה מהדומיננטיים באירופה (פתח ב-17 מתוך 23 משחקי יורוליג בהם שותף), "גיים צ'יינג'ר", מגיע לעונה בעודף משקל, ואז גם מחליט לשחק אותה יואבי-נעלבי במשחק קריטי למועדון. רק עוד הסחת דעת קטנטנה בשביל מאמן ראשי במועדון הדורש ביותר באירופה בעונתו הראשונה. זוטות.

היינס. 4, 3-, 2-, 1-, 15, 3, 2-, 1, 4, 3-, 4-, 6, 6-. לא, אלו לא הטמפרטורות היומיות שמיץ' גולדהאר מתמודד איתן בטורונטו בשבועיים האחרונים, אלה מספרי המדד של מרקז היינס ב-13 משחקי הטופ 16 בהם שותף (ואולי גם הטמפרטורות בקנדה). המדד הממוצע שלו בטופ 16 הוא 0.9, ואם לא האנומליה הזו מול ריאל מדריד, הוא עומד על מדד ממוצע של 0.25-. זה כמעט גיס חמישי.

שלא כמו הסוגיות האחרות, מדובר הפעם במהמורה אובייקטיבית, כלומר, לפעמים שחקן פשוט לא טוב בגלל שהוא לא טוב, ואין פציעות או תקריות והשפעות חיצוניות שלא קשורות לכדורסל. זה קורה, לפעמים הקבוצה נופלת בסקאוטינג, או שהשחקן פשוט לא מצליח להתאקלם נכון בקבוצה (ע"ע קיינר-מדלי, ניק) או שזה משהו אחר בסגנון הזה.

העניין הוא שעם הקו האחורי הדל גם ככה של מכבי, כשאין למאמן ברירה, היינס מהווה מכת מוות למאמן. אצלי זה הגיע לשלב שהופתעתי שגודס ממשיך להשתמש בו במשחקים, כאשר אני הייתי מעדיף לשחק ארבע על חמש בלעדיו מאשר חמש על חמש איתו. ביום חמישי האחרון הופתעתי שוב, הפעם לטובה, כשגודס ספסל אותו לכל ה-40 דקות (מדובר בדגימה מצומצמת, אבל התוצאה אגב הייתה בהתאם).

כשגודס התעקש שלא להעלות אותו בברלין, ראינו גם את רנדל ואלכסנדר מובילים כדור עד לחצי המגרש ואז מעבירים אותו הלאה. רק בגלל שאחרי היינס יש את פארגו ואוחיון ו… זהו בעצם. אולי לינהארט (שאני באופן אישי מעדיף על מרקז). נכון, האשמה על אי הבאה של זר נוסף, ישראלי נוסף או שניהם, נופלת על המועדון, אבל יותר על ההנהלה מאשר על צוות האימון.

עם העלייה להצלבה, היינס ניצל מלהיות הדמות המייצגת של העונה הזו שהייתה מוכרזת ככישלון, כמו למשל עם מרקוס גורי, קווינסי לואיס ובנו אודריך ב-02/03 (ולא אכפת לי כמה שנות NBA האחרון צבר בקריירה, אני לא תופס מאף שחקן שלא הצליח במכבי ת"א). אבל אחרי כל מה שראינו, אפשר לקבוע שהשחקן הזה עושה כרגע יותר נזק מטוב. בהחלט אודה שיהיה מעניין לראות כמה דקות יקבל בסדרת רבע הגמר שמתחילה השבוע, אם בכלל.

ובכל זאת. לסיים מעל ברצלונה או ריאל מדריד בבית זה כמעט לא ריאלי, הפערים עצומים. אבל לסיים מעל כל השאר זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות מלכתחילה. אז למה כתבתי כאן שההעפלה הזו נזקפת לזכות גודס והוא בהחלט יכול לראות זאת כהישג? כי כשאתה עומד בציפיות שהעמידו לך כאשר כחצי מהסגל שלך לא כשיר לחלקים נרחבים של הטופ 16, או שהוא מתעסק בדברים אחרים, או שהוא פוגע בקבוצה יותר משהוא עוזר לה, זה בדיוק מה שזה (אתם גם זוכרים שנייט לינהראט תופס במכבי מקום של זר נכון? זר!).

קל מאד לבוא ולומר שהתפקיד של המאמן הוא לייצב את הקבוצה, שהשחקנים צריכים לשחק יותר טוב ביחד, שהכל באחריותו של גיא גודס ועליו להתמודד. אבל גם ראוי להיות הוגנים ולהודות שגיא גודס קיבל יד גרועה השנה. בנוסף לזה, קצת מזל אף פעם לא מזיק, ואני לא ראיתי יותר מדי מזה הולך לכיוונו של המאמן הטירון (לפחות במכבי).

אם גודס ומכבי ת"א היו מפספסים את ההצלבה, אף אחד לא היה זוכר לו את כל מה שהוזכר כאן מעלה. כולם זוכרים רק את השורה התחתונה, אז מדובר בזמן טוב לתת קרדיט איפה שמגיע ולהזכיר את הדברים האלה כשהם לא מהווים תירוצים, אלא מחמאות ופרגונים. לא "בגלל" אלא "למרות". עכשיו שמכבי ת"א הגיעה לשלב ההצלבה, אפשר להצהיר שבעונתו הראשונה בתפקיד הכמעט בלתי-אפשרי הזה, גיא גודס עושה יותר מעבודה טובה והוא הפתיע גם אותי.

שמי טל בן יהודה, בבקשה שימו לב למה שאני כותב כאן כי אני בורר את מילותיי ולעולם לא חוזר על עצמי (שוב, משתדל שלא). ה"מי" זה מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. ה"איפה" זה שלב ההצלבה. ה"מה" זה קל, ביום חמישי האחרון מכבי ת"א עלתה לשלב ההצלבה. זה גם ה"מתי". לגבי ה"למה", ובכן, בגלל שזה מה שהיא עושה.

"איך"? ובכן, זו הפואנטה, בעיקר בזכות עבודה מצוינת של גיא גודס. שאפו ענק (עכשיו לך תביא פיינל פור).

אוקיי, אם גם זה נשמע לכם מוכר, ייתכן שזה בגלל הקטע הזה. אולי. כנראה.

סיפור האליפות גמור
ליגת שוקי ההון - ההבדל בין מעניין לחשוב

41 Comments

יוסי 12 באפריל 2015

מעולה, רק לדעתי הייתה תקרית יותר חמורה עם סופו, אם אתה זוכר…

https://www.youtube.com/watch?v=XMG3Qx_fbWE

omer 12 באפריל 2015

טל,

מסכים איתך שעונת הבכורה של גודס טובה מאוד ובנושא הציפיות ממכבי ביורוליג. הוא ענה על כל הספקות שהטילו בו רוב חובבי הכדורסל. 2 ניצחונות על ריאל וברצלונה הם הישג, לאחר שבשנים האחרונות, מכבי לרוב הייתה מפסידה להן גם בבית. ההתעלות בגמר הגביע (שהגיע בזמן משבר) ובברלין מעידה על מאמן שיודע איך להכין את הקבוצה מקצועית ומנטלית למשחקי מפתח.

אבל, בתור צהוב ותיק שאני מניח שהמנטליות של "כל משחק חשוב וצריך לנצח בכל משחק" מושרשת בו אני חייב לשאול אותך, האם לדעתך היה זה צעד נכון לשחוק את הישראלים שנשארו בריאים, ובעיקר את אוחיון, בשביל ניצחונות בליגה שאין להם משמעות מעשית מאחר והמקום הראשון בסוף העונה הסדירה מובטח (למען האמת עם השיטה ההזויה של הגמר אין הבדל בין מקום 1 ו2)? האם לא היה עדיף להגביל את הישראלים הבכירים ולתת לצעירים, שאין ספק שכרגע אינם ברמה שראויה למכבי, גם במחיר של מספר הפסדים?

אמנם הפערים התקציביים בין מכבי ל2 הספרדיות הבכירות עצומים, אך אם מכבי לא משמיטה 2 משחקים שאמורים להיות בכיס שלה- בבית מול קבוצה נחותה (אלבה) ובחוץ מול הקבוצה הכי חלשה בבית (פרטיזן) היא הייתה יכולה לסיים במקום ה2 ולשפר דרמטית את סיכוייה להגיע לפיינל פור. אני לא יודע אם מנוחה לאוחיון/טיוס היא ההבדל בין ניצחון להפסדים הנ"ל, אולם, לטעמי, 2 שחקנים טריים יותר בוודאי היו משפרים את הסיכויים של מכבי במשחקים הללו.

יוסי 12 באפריל 2015

לדעתי, יכול להיות, אך דבר אחד לא נכון- מכבי הפסידה לכוכב האדום ולא לפרטיזן. הכוכב האדום היא לא הקבוצה הכי חלשה בבית אלא השישית בטיבה.
בכל מקרה, גם אז היינו צריכים ניצחון חוץ על ריאל או בארסה בשביל יתרון ביתיות, או לכל הפחות הפסדים מינימליים כדי להוביל בהפרשים הישירים.

נ.ב. מקום 1 חשוב הרבה יותר ממה שכתבת- ככה אפשר לקחת את האליפות בבית.

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

התשובה כאן קצת מסובכת.
אני אחד שמאמין שכל דבר משפיע על כל דבר… עדיין מאד קשה לי להאמין שמכבי הייתה מסיימת מעל ברצלונה למשל.
מעבר לכך שברסה סיימה עם 2 ניצחונות מעלינו וההפרש בניצחון במנורה לא היה מספק… אני מאמין שגם אם הם לא היו מנצחים את ברסה וריאל, הם בסופו של דבר היו נצחים אחרות (כמו למשל את הכוכב האדום ואת אלבה) ומסיימים בכל מקרה סביב הרקורד שסיימו עכשיו.

לגבי ה"כל משחק חשוב", באמת שקשה לי.
מצד אחד, ברור שהייתי מעדיף את אוחיון ופארגו טריים לימי חמישי מעל ניצחונות על הרצליה ואשדוד.
מצד שני, מכבי היא לא כמו כל מערכת. ברגע שהפסדים מתחילים להערם, זה מלחיץ את כולם, גם אם זה הרצליה ואשדוד.
ניצחונות, לא משנה מול מי, משאירים את כל המערכת שקטה.

מזל שאני לא המאמן שצריך לקבל כאלה החלטות

גיא זהר 12 באפריל 2015

אכן מגיע לגודס קרדיט על ההפעלה להצלבה עקב הנסיבות ולמרות שאף אחד מההנהלה המהוללת של מכבי לא עזר לו בחיזוק הקבוצה לכל הפחות בגארד ישראלי. ולגבי החוק הישראלי המופלא, מסכים שהוא גרוע אבל סורי האלטרנטיבה שמכבי ואוהדיה מציעים – זרים ללא הגבלה – לא אפשרית מבחינת הגינות הליגה עוד פחות מהחוק הזה. נא להציע אלטרנטיבה סבירה. שלי: ארבעה זרים ללא הגבלה עם אפשרות החלפה וצימצום הליגה לעשר קבוצות.

גיא זהר 12 באפריל 2015

החוק הישראלי=החוק הרוסי

דמוסתנס 12 באפריל 2015

לינהארט בין השחקנים האהובים עלי במכבי. איזה פייטר, איזה מחויבות, הלוואי עלי עוד 10 כמוהו.

היינס הוא פשוט נזק. אין דרך אחרת לומרת זאת. מדהים לראות שלמרות שיכולותיו האישיות של היינס עולות על אלו של לינהארט בברור, דווקא לינהארט הוא זה שתורם. הכל במנטליות.

HagoMan 12 באפריל 2015

גודס הוא פשוט אחלה גבר. רק בגלל זה אני בעדו

נדבושקה 12 באפריל 2015

אני חולק עליך לחלוטין בעניין סופו.

קבוצה כמו ריאל יכולה להרשות לעצמה לשלם 850K דולר בעונה לשחקן שיהווה נכס אסטרטגי אחת ל3-4 משחקים בלבד. (וזה בהנחה שהוא בריא ולא שם *** על המעסיק שלו בעניין תנאי העמידה בחוזה).

מכבי ת"א לטעמי פשוט לא יכולה להרשות את זה לעצמה בתקציבה הנוכחי, אם היא מעוניינת לבנות קו קדמי אמין ויציב שלא מתבסס על הימורים על שחקנים ב200K

הבעיה העיקרית עם סופו היא שכשהוא לא תורם – הוא ממש מזיק לקבוצה בצורה דרסטית.

מקרה קלאסי של חסרונות שעולים על היתרונות.

יוסי 12 באפריל 2015

ושום מילה על פיני ? לא שאני טוען שיש לפרגן לפיני (כמובן שצריך) אלא לפרגן לגודס גם על העבודה המשותפת

יוסי 12 באפריל 2015

לדעתי הוא עשה את זה בכוונה.

ככה בסוף העונה הוא יוכל לכתוב פוסט על השקט של פיני ;)

יניב פרנקו 13 באפריל 2015

פיני זה שלב מאוחר יותר – בגדול עד כה זה הנרטיב

עושים את המצופה – הצלחה נקודתית של מאמן – סיפורו של מאמן שכנגד כל הסיכויים עשה את המצופה.
עושים מעל המצופה (פיינל פור) – הצלחה של מערכת – סיפורה של מערכת שעושה את המכסימום מול קבוצות בתקציב כפול רק בזכות נחישות ויכולת לקחת החלטות קשות – פה ישלבו את פיני כדוגמא.
עושים את הבלתי יאומן – רוח המועדון.

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

האמת שהתכוונתי לנסות ולהפריך את את דבריו, אבל הוא די פגע בול.

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

ויוסי, הראשון,

סליחה שפספסתי.
הסיבה שפיני לא מקבל יותר מדי מילים היא שהוא עוזר מאמן.
לא זוכר ת'צמי נותן יותר מדי מחמאות לגיא גודס בשנה שעברה.
הוא עושה את המוטל עליו, עוזר בשקט ולא תופס יותר מדי תשומת לב.

זיו 12 באפריל 2015

הבעיה בהנהלת מכבי היא מנטלית – מן קמצנות/חסכנות שנובעת מתחושה שכל שחקן שמביאים באמצע העונה חייב להיות משהו מיוחד. מה היה קורה אם היו מביאים איזה גארד סביר מהליגה הישראלית ב- 20000 דולר לחודש. היה נותן 4-5 דקות סבירות ואם היה מצליח היה נותן יותר, בטח בליגה.

גיא 12 באפריל 2015

בעונת 2008-09, היחידה שבה מכבי לא עלתה בהצלבה, היא שיחקה עם ברצלונה וריאל באותו הבית בטופ 16, רק שאז עלו 2 מתוך 4 ולא 4 מתוך 8…

טל בן יהודה 12 באפריל 2015

אכן, אבל אם אני לא טועה, הקבוצות בבית השני מושפעות מהמיקום הסופי בבית הראשון. כלומר דבר משפיע על דבר, כמו כל שנה. והעובדה היא שזו עדיין העונה היחידה בה לא הגיעה לשלב הזה

ד"ר פיל 12 באפריל 2015

בגזרת התירוצים – ששכחת את ג'רמי פארגו, שמגיע לו פוסט בפני עצמו
מדובר על השחקן שהובא בתור האס הגדול ובינתיים הוא בעיקר ג'וקר שגרם העונה לגודס להזקין בכמה שנים (פשוט לא רואים את זה עליו כי יש לו פנים של דמות מצויירת). אחוזים רעים, יחס איבודים-אסיסטים על הפנים ובעיקר העובדה שהוא תמיד מחפש את ההיילייט על פני המהלך היעיל – השאירה את גודס להסתמך על סמית, רנדל וה-יום כן של טיוס

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

אבל פארגו כבר הציל את מכבי ו\או הצטיין בכמה משחקים. הוא קולע, מוסר, משתתף.
הוא לא היינס שבעיקר מחרב.

חוץ מזה, אני בונה עליו עכשיו בסדרה.

MOBY 12 באפריל 2015

פוסט יפה,
לדעתי הוא לא מחובר למציאות. הייתי שמח אם היית בודק סטטיסטית דקות משחק של הישראלים ליגה האירופית לפני שנה, שנתיים והשנה.
גודס הוא האדום היחידי בעולם שאני עוקב אחריו. ולו בשל העובדה שהיינו זורקים לסל מידי פעם ביחד בימי ורשיצקי האדירים.

אלון 12 באפריל 2015

בינתיים גודס עם פארגו (יום כן יומיים לא)במקום רייס. כלום במקום היקמן(אחד האנדרייטד אי פעם של מכבי) רנדל במקום בלו(יתרונות וחסרונות) ובלי פניני מעביר עונה יציבה יותר מדיוויד בלאט שנה שעברה.
ריספקט ענק

יוסי 12 באפריל 2015

מסכים לגבי היקמן, היו לו תקופות נהדרות (טופ 16, פלייאוף ישראלי 2013, הצלבה, פיינל פור, פלייאוף ישראלי 2014) לצד תקופות בינוניות (הצלבה 2013, תחילת עונה וחלק מהטופ 16 2014).
אבל בעיקר הוא התגלה כמכביסט, ווינר כמעט כמו טייריס.

לגודס מצד שני יש השנה את ט'יוס לכל האורך (שנה שעברה הוא לא היה קיים עד ינואר), את סופר-סמית' הגרסה המשודרגת וחסרת הפשרות, את לנדסברג מלא ביטחון, וחיזוק אמצע עונה נחמד (אלכסנדר).
לדעתי, אין ספק שהשנה הקבוצה הרבה פחות מאוזנת והספסל קצר, אם כי מצד שני יש הרבה יותר כישרון.

זהבי לך לטוטנהאם 12 באפריל 2015

"אני לא תופס מאף שחקן שלא הצליח במכבי"
השורה הזאת תפסה אותי כי היא כוללת תפיסה מאוד בעייתית בעיקר במקרה של אודריך שכיום הוא שחקן במצב שבעל יכולת להשיג חוזים בליגה הטובה בעולם עד סוף הקריירה (סיטואציה שלא היו בה רוב השחקנים שהצליחו במכבי ואחר כך עברו לnba ) מעניין איך השיטה עובדת אם אתה תופס מפארגו שכשל בnba ומאודריך לא

מתי 13 באפריל 2015

די נו, אתה אומר שמכבי היא לא מרכז היקום?

אלכס המקורי 13 באפריל 2015

+100 זהבי
טל, אתה מכביסט אמיתי ואני אוהב את הכתיבה שלך אבל המשפט על אודריך הוא מגוחך.
קודוס לבלאט שראה בו משהו לפני כולם, ובאותה מידה נקודה שחורה לבלאט שלא השכיל לנצל אותו באותה עונה עם לואיס(שחקן חמישיה בג'אז הקלאסית לפרקים) וגורי, שהיה פורוורד אתלטי ומוכשר למדי (אם כי לא חכם במיוחד) ועשה קריירה נאה לאחר מכבי. ההצלחה של אודריך ב-NBA היא לחלוטין שלו.

X 13 באפריל 2015

מישהו בבקשה יכול להסביר לי את הטור הזה שפורסם בהארץ לפני המשחק מול ברלין?

http://www.haaretz.co.il/sport/mitbonen/.premium-1.2610738

זה טור סאטירי, טור מנחוס, טור לאנשים חושבים? מה זה?

לא יכול לקרוא את כולו כי אין לי מנוי להארץ.

Lord Anthony 13 באפריל 2015

זה טור של אוהד הפועל ממורמר.

היסטוריון של ספורט 13 באפריל 2015

מסכים בגדול למעט טענה אחת נגד גודס.
הטענה שלי שלא היו לו מספיק ביצים בכדי להפסיד עוד כמה משחקי ליגה בארץ אך לתת קצת יותר מנוחה לברכיים של סמית ורנדל.
זו הנקודה המשמעותית שמבדילה בינו לבין בלאט בעיני (כרגע עד כה).
גודס גם טועה בענק בכך שהוא שומר זר …הוא אמנם רוצה פוליסת ביטוח למקרה למשל שסופו יגמור את העונה.
אך הוא קונה את הפוליסה במחיר יקר מאד שכן 10 משחקי ליגה של לינהארט (5 ע"ח רנדל ו 5 ע"ח סמית )
היה נותן לאחרונים ברכיים טובות הרבה יותר בסדרה הרצחנית המצופה.
בכל אופן עוד מעט כבר לא ניתן יהיה לרשום שחקנים חדשים ואז ממילא ירשמו כנראה את לינהארט לליגה (ותחשוב מה יקרה אם דווקא אז יפצע איזה סופו כזה….).

גיא 13 באפריל 2015

לגבי הייס ולינהרט – להערכתי לינהרט יחליף את היינס עם תום מועד החלפת הזרים בליגה בארץ.
במידה והחילוף (היחיד שנשאר למכבי) יבוצע עכשיו וחס וחלילה אחד הזרים יפצע, לא ניתן יהיה להחליף אותו בזר אחר, לכן מחכים למועד האחרון שבו ניתן לבצע זאת.

היסטוריון של ספורט 13 באפריל 2015

לא צריך להחליף אפשר גם וגם.

קשקשן בקומקום 13 באפריל 2015

מה זאת קריירה של 12 עונות באן בי איי עם 22 דקות ו 8.8 נקודות בממוצע, העיקר שהוא לא הצליח במכבי.
אני מניח שאתה גם לא מחזיק מפאו גאסול כי שחר גורדון עשה לו בית ספר בנבחרות הצעירות, וכמובן שגם ממקל אתה לא מחזיק.
אין משפטשמתאר את הזחיחות המכביסטית כמו: "אני לא תופס ממי שלא הצליח במכבי…"

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

לגבי פאו גאסול… הוא לא שיחק במכבי אז זה לא רלוונטי.
לגבי גל מקל, הוא עדיין לא הראה משהו שהמוני רכזים ישראלים לא הראו לפניו. חוץ מהיכולת לקבל חוזה ב-NBA.

קשקשן בקומקום 13 באפריל 2015

הראה את היכולת לקחת לכם את האליפות, פעמיים. ואחרי זה אפילו לא לרצות להצטרף אליכם….
זה לא מעט

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

הוא ניצח משחק אחד, פעמיים.
דורון שפר, ברד ליף, אנדרו קנדי ואחרים… הם הראו את היכולת לקחת למכבי ת״א אליפות. אתה מעליב ופוגע במורשת של השחקנים הענקיים ההם בהפועל גליל עליון כשאתה משווה בינם

קשקשן בקומקום 14 באפריל 2015

ניצח פעמיים במשחק אחד שאותו מכבי הפסידה, ושהיה שווה את הדבר הזה שאתה טוען שכל שנה ממלא אותך אושר מחדש – אליפות.
בערך כמו שמכבי שנה שעברה עשתה לריאל מדריד, או לפני זה לבולוניה וטאו… משום מה שם זה פחות מפריע לך. שלא לדבר על הגביע עם הכוכבית

טל בן יהודה 14 באפריל 2015

אה, כמעט דרכתי במלכודת שטמנת לי כשניסית בדרך מתוחכמת להשוות בין פיינל פור של ליגה לפיינל פור של טורניר.

שמעון 13 באפריל 2015

אתה תופס מיוגב אוחיון שחקן ומבנו אודריך לא?
תודה על צחוק בריא

אלכס המקורי 13 באפריל 2015

שניהם שחקנים…פשוט האחד(אודריך) טוב ממשנהו (אוחיון) (:
ולעניין, מה שאודריך לא ממש הוכיח ב-NBA (והאמת לא ממש נדרש ו/או לא ממש ניתנה לו ההזדמנות) זו היכולת להוביל קבוצה כרכז ראשון נטו…זה מה שבלאט והצוות המקצועי רצו,קיוו,וייחלו לו מאודריך (להזכירכם, ילד סלובני מוכשר בלי הרבה ניסיון שנזרק ללבה הרותחת של מכבי ת"א,כן ?)בעונת 2002-2003, זה היה WISHFUL THINKING בלאטי במיטבו (או במירעו, תלוי מאיזה צד מסתכלים) בלי הרבה ביסוס…
קבלו מיקרו-תיקון, בסקרמנטו אודריך קיבל את המפתחות לעתים, אבל זה היה עקר בקבוצת תחתית ללא שאיפות.

טל בן יהודה 13 באפריל 2015

בבקשה

תiמר 13 באפריל 2015

לי יש הרגשה שהוא מאמן יותר טוב מבלאט. גם כשחקן הוא שיחק ברמות הרבה יותר גבוהות

אלכס המקורי 13 באפריל 2015

לא סגור עדיין לגבי רמת האימון שלו, אבל אין ספק שהוא בתהליך גדילה ויש לו קשת רחבה.
ברור מאליו שהוא היה שחקן טוב יותר, הוא היה הגארד הישראלי הכי חכם ומגוון בזמנו, ולטעמי הפוטנציאל הגדול ביותר כרכז מודרני טהור(למרות שהחל את הקריירה כשוטינג גארד בהפועל חיפה לצד אושיות מקומיות כאבנר שם-טוב וכדומה), ששיאו נגזל ממנו בגלל פציעות טורדניות, אבל קרוב לשיאו היה לו טווח קליעה בלתי נגמר, יכולת להריץ מתפרצות באומנות לצד ניהול מופתי של משחק עומד, ולא פחות חשוב, משחק הגנה משובח גם אחד-על-אחד וגם קבוצתי.

Comments closed