ימים משונים של הדחה

הנה ההזדמנות שלכם להיכנס לראשו של מכביסט אחרי הדחה

mem-mac

מאיפה אנחנו מתחילים? המממ, טוב נו, כנראה מהתחלה. מהקיץ. כל קיץ. המטרה העיקרית מבחינתי, כאוהד של מכבי ת"א, היא שהעונה האירופאית של הקבוצה תימשך לכמה שיותר זמן. זהו, אני לא חזיר, לפחות לא לדעתי. אם נשאל כמה אדומים למשל, ייתכן שתשובתם תהיה שונה, אבל אני באמת חושב שמדובר במטרה די סטנדרטית לאוהד.

ברור שיהיה ממש כיף לישון עם גביע אירופה מתחת לכרית כל שנה, אבל אפילו אני יודע שזה בלתי אפשרי. ולכן המטרה התיאורטית הראשונה אצלי היא שמכבי תגיע לגמר הפיינל פור, ולו רק כדי לדחות את הסיום של העונה האירופאית בכמה שרק אפשר. אפילו אם זה רק עוד יום, אפילו אם זה רק עוד יומיים, גם אם אין גביע, או אפילו פיינל פור, העיקר שיישאר סיכוי תאורטי למשהו ומכבי עדיין תהיה במירוץ. כשהעונה של מכבי עדיין לא הסתיימה, לא משנה באיזו מצב היא, אף אחד לא יוכל לקחת לי את הזכות לפנטז על סיום הירואי (ע"ע עונת 2013/2014).

העובדה שלמכבי לא היה סיכוי ממשי לעבור את פנרבחצ'ה אחרי פיגור של שני משחקים, גם אם היא הייתה מנצחת במשחק השלישי במנוריהו, לא כל כך שינתה לי. אם מכבי ת"א הייתה עולה למגרש בסיום ההארכה ומחליטה לשמור על גודלוק, הניצחון זה היה מאריך את העונה בעוד יומיים. לגמרי שווה את זה. ואז, יש לכם בכלל ספק שהקבוצה של המדינה הייתה מנצחת ביום הולדת של המדינה?! הרי זה בכלל לא משנה שלא היה לה סיכוי במשחק החמישי, רק שהיא הצליחה להאריך את העונה בעוד שבוע. שוב, לגמרי שווה את זה.

אם אתם שונאי מכבי, לא בטוח שאתם מבינים, אבל אם אתם אוהדי מכבי, אתם כנראה יושבים מול המסך ומהנהנים. כי הימים האלה שאחרי המשחק האחרון של מכבי ת"א ביורוליג, אלא אם הוא הסתיים בגביע, הם לא הימים הכי כיפים על לוח השנה. בלשון המעטה. מדובר בימים קצת מבלבלים, די אמביוולנטיים ומאד אמוציונליים. אנחנו המכביסטים חשים בהם מערבולות של רגשות מכל הסוגים, כולל גאווה, געגועים, תסכול, עצב, תקווה, כעס, אהבה ואפילו הומור.

אבל בואו נתחיל במצב הרוח שבו אנחנו נמצאים במשך רוב הזמן בימים המגעילים האלה שאחרי ההפסד שסיים לנו את העונה, דיכאון. לא צריך להגזים, אנחנו לא שוקעים בדיכאון קליני במובן הרפואי של המילה, אבל אפשר לומר בבטחה שהימים האלה שאחרי ההפסד האחרון בעונה האירופאית הם די עגמומיים ואפורים לכולנו. אי אפשר לשים את האצבע על זה, אבל הכל פחות זוהר, פחות צבעוני, פחות פורח, פחות שמח, פחות מעודד, פחות יפה, פחות מלהיב, פחות מרומם ופחות הכל.

ואם עדיין לא הבנתם את הקטע לאחר התיאור המפורט הזה שלי, ואתם מסוג האנשים שצריכים משהו ויזואלי, אז הנה קטע שפחות או יותר מסכם את זה:

החיים נמשכים, אבל העונה של מכבי לא ממש. הרי מה בדיוק נשאר לנו עכשיו, סיבוב שלישי בליגה ואז פלייאוף ישראלי? וואו הווו! תביאו לי עוד מזה. עוד משחקים מול גליל\גלבוע ומכבי אשדוד, עוד סיבובי פלייאוף ואז עוד גמרים. של שני משחקים. פאן פאן פאן. ובשנה הבאה פיינל פור. יששששששששש. טל בן יהודה נלהב. מאד. יאללה שיתחיל כבר, רוצים עוד אליפות מקומית!!!!

לא משכנע אה? זה כי אני משקר כמו מאדרפאקר. עזבו את זה שהסיבוב השלישי מיותר (פאקינג מיותר! שומעים שם חלמאים יקרים שיושבים במנהלת הליגה?! מיותררררררררר!!!!!!!!!!!!), למי בכלל יש כוח להיאבק על התואר המקומי. אחרי שהלכנו ראש בראש מול אריות היורוליג, מי רוצה לחזור לראות את מכבי ת"א מובילה ב-20 על הרצליה רק כדי לראות אותם נוגסים בהפרש ומורידים ל-6 בלבד, ניב רסקין משתולל, גור שלף סופר ריבאונדים בהתקפה, ואז דווין סמית' סוגר עניין בשלשה (או, דוגמה נוספת: הפסד ב-17 נקודות לגליל\גלבוע למשל).

אוף. זה כמו סם שאני מכור אליו. תנו לי רק עוד קצת יורוליג. קצת. זה כל מה שאני מבקש. שורה אחת. שאיפה אחת. רק עוד יום-יומיים ואני נשבע שלא אבקש יותר. רק אל תאלצו אותי לבדוק מה קורה במשחק של מכבי מול הפועל חולון באולם הפחים, או אפילו נורא מכך, במנוריהו. אני מתחנן. אתם לא יכולים לתאר עד כמה ימי חמישי פתאום דלוחים יותר וחיי היום-יום ריקים יותר מהרגע שעונת היורוליג מסתיימת. אוי האימה, כשפתאום יש יותר זמן עם המשפחה ואתה לא יכול להשתמש במשפט "מצטער אבל אני לא יכול לבוא איתך להרצאה המרתקת ההשפעה של התאמת טפטים בבית על זוגיות בריאה, כי יש מכבי היום". אני מדכא את עצמי רק מלכתוב את הדברים האלה, חייב לצאת מזה.

למזלי, למזלנו, ישנם גם רגעים אחרים. בתוך כל האווירה המלנכולית שההדחה מהיורוליג משרה בבית, בעבודה, בתחבורת הציבורית, בקניות בסופר, בתור לדואר ובארוחות הערב ומקלחות לילדים (טוב נו, זו מלנכוליה מסוג אחר, לא בהכרח קשור למכבי), ישנם גם שבבים של תחושות אחרות. רגעים נדירים שבהם נכנס קצת אור שמש מבעד לתריסים שנסגרו עם ההדחה. רק צריך לדעת למצוא אותם ואז לתת להם להיכנס פנימה.

אחד מהמקומות שבו הם נמצאים זה הרשתות החברתיות. בעבר, נאלצנו לסמוך על כמה עיתונאים עוכרי ישראל כדי שיעלו לנו קצת את המורל, אבל החולים בראש האלה (כפי שהיטיב לתאר אותם דיוויד פדרמן, זוכה עתידי בפרס ישראל) נמצאים היום בכל מקום כשהנגישות אליהם מעולם לא הייתה קלה יותר. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לפתוח פייסבוק, טוויטר, וואטסאפ או אחרים, וחולים כבר יופיעו שם. באחריות.

נכון, שמחה לאיד אף פעם לא נעימה כשאתה בצד המפסיד, היא אפילו קצת צורבת, אבל רק בהתחלה כשזה מגיע בכמויות מדודות. קצת כמו גשם, בטפטוף אנחנו סתם מתעצבנים, במבול אנחנו כבר מרגישים משהו אחר. אתה קורא גילוי שמחה אחד ומרגיש עקצוץ, קורא את השני, מרגיש עוד עקצוץ אבל מודה שזה היה דווקא מצחיק, קורא את השלישי, עקצוץ מעצבן נוסף, קורא את הרביעי, חמישי, שישי והתחושה מתחיל להשתנות.

האם מישהו זוכר את המבול הזה אחרי שהפועל ירושלים הודחו למשל מהשלב המוקדם של הגלכיבננמהנשלקאפ? כמובן שלא. כל השמחה לאיד הזו רק מזכירה לך באיזו אימפריה מדובר וכמה האנשים האלה סובלים מנחת זרועה בשאר ימות השנה. ג'יזס, אני אפילו לא רוצה לחשוב איך זה לשנוא קבוצה כמו מכבי ת"א כדורסל, לא קל. נכונו לאנשים האלה כל כך הרבה אכזבות בחייהם, אני כמעט מרחם על ילדים קטנים שמחונכים בצורה הזו. אבל רק כמעט, זה בסופו של דבר מגיע להם עקב חטאי הוריהם.

כמו שאומרים שהכלבים מריחים פחד, אנחנו המכביסטים יכול להריח דרך המקלדות את התסכול של שונאינו. זה מרגיש כל כך מוחשי שאפשר לחתוך את זה עם סכין, ואם לא זה אז לפחות להצביע ולצחוק. אני באמת שלא יודע על זה מניסיון אישי, אבל אני מניח שזה מה שהתבוססות בתסכול אינסופי ועצבים יעשה לליבו ומוחו של אדם, או שמא אומר, אדום. סתם, לא יפה, אני משאיר בחוץ מלא מתוסכלי מכבי אחרים שכלל לא אוהדים קבוצות אדומות.

כל עוד אנחנו נראה את מבול השמחה הזה אחרי הדחות, ככה אנחנו יודעים ש-We are Maccabi ושהם ימשיכו להיות מתוסכלים גם בשנה הבאה. ובשנה הבאה. ובשנה הבאה. הזכייה המוצדקת של מכבי ת"א באליפות אירופה בעונה שעברה הותירה המון אנשים מרירים וממורמרים. קצת מעל 330 ימים הם החזיקו בארון הווירטואלי שלהם טיוטות של סטאטוסים, ציוצים, פוסטים והודעות, כמעט נצח במונחי אינטרנט. ביום שני האחרון זה סופסוף היה יכול לצאת. אגב, עם 15.7 שניות על השעון בהארכה של המשחק השלישי, כשמכבי ביתרון נקודה, אף לא אחד מאותם השמחים לאיד היה מוכן להמר כנגדה. לא רק באותו משחק, אלא בכל הסדרה. הם עד כדי כך משקשקים ממנה. אתם רואים? אפשר למצוא את החיובי בכל דבר, איך אפשר שלא לשמוח מזה, ולו רק לכמה שניות.

עוד אחת מהתחושות שמפלחות את האפרוריות הזו שלוכדת אותך לימים ארוכים זו גאווה. אפילו שהפסדנו, אפילו שאנחנו מכביסטים ששונאים להפסיד, אפילו שאין כזה דבר אצלנו לקבל הפסד. במקרים מסוימים אנחנו יכולים לחוש גאווה בקבוצה שלנו אפילו אם היא הפסידה והעונה הסתיימה. יכולנו להרגיש גאווה שכזו אחרי הסדרה מול פנאתינייקוס ב-2012, אחרי הפיינל פור של 2011, אחרי הפיינל פור של 2008 ואני מניח שגם במקרים אחרים. בכלליות, הסדרה הזו לא היוותה משהו להתגאות בו, אבל המשחק השלישי בהחלט היה כזה.

אני לא חושב שיהיה בן אדם אחד שיאמר ברצינות שמכבי ת"א קבוצה טובה יותר מפנרבחצ'ה, או אפילו קרובה אליה מכמעט כל הבחינות, חוץ מההנהלה (ואם כן, תנו לי את הסמים שהוא לוקח). למרות שזה מאכזב, צריך להכיר באמת. ובכל זאת, מכבי נתנה את כל מה שיש לה במשחק השלישי במנוריהו. חבל שזה לא הספיק, אבל אין זה אומר שאנחנו לא יודעים להעריך את המאבק. זה היה קרוב, ומי יודע מה היה קורה משם. חבל. איכשהו למרות הסוויפ, אני נותרתי עם תחושת החמצה קטנטנה.

ועם הרגשת ההחמצה הזו אנחנו מגיעים לתחושה האחרונה והאופטימית ביותר, התקווה. כי אם יש משהו אחד שנותר בך אחרי הפסדים כאלו, או למעשה כל הפסד שמסיים את העונה האירופאית, זה הרצון האובססיבי להתחיל את הכל מהתחלה. עכשיו. ממש עכשיו. קדימה. למה אנחנו מחכים לעזאזל?? אני רוצה עוד יורוליג!!!!

למעשה, אני מצפה יותר לתחילת היורוליג של העונה הבאה בימים שאחרי ההדחה מאשר בחודשים ספטמבר–אוקטובר, כשזה אוטוטו מתחיל. אתה מסיים את העונה וכל מה שאתה רוצה לעשות זה להתחיל עוד מסע, כי ברגע שאתה יוצא לדרך, יש לך עוד צ'אנס לזכות בגביע. לא משנה מה תגידו לנו בקיץ, כל שנה מתחילה עם אותן התקוות. פאק תקציבים, בעיות בסגל, מאמן לא מנוסה, פציעות או ניסיונות להורדת ציפיות. כל זה לא משנה, מכבי שווה הצלבה, ומשם, כאמור, הכל יכול לקרות. רק לכו אחורה ותסכלו על ראיונות וציטוטים של דיוויד בלו, בכל שלב שהוא במהלך עונה, הוא תמיד כיוון לגביע (גאד דאם אני מתגעגע אליו).

אז עכשיו, עד שקבוצה אחרת לא זוכה בגביע באמצע חודש מאי, אנחנו נמצאים בסוג של "עולם ביניים", מקום לא טוב להיות בו. יאללה כבר יורוליג, הקדימו את הפיינל פור, העניקו את הגביע כבר למישהו (אולימפיאקוס או פנרבחצ'ה בבקשה) ובואו נתחיל מחדש. אני רוצה שהשונאים ישובו לחשוש ולפתח את הפראנויות הקבועות שלהם ואנחנו אוהדי מכבי נחזור לדייטים המיוחדים שלנו בימי חמישי. חצי שנה זה באמת הרבה זמן שלא לראות את ההצגה הכי טובה בעיר, אכזרי.

אפילוג

הנסיעה הביתה אחרי המשחק השלישי הייתה די שקטה. אני כרגיל התעסקתי באייפון, אבא שלי נהג, שנינו לא ממש דיברנו על המשחק. הרי מה כבר אפשר היה לומר, "באסה"? אה, זה ברור לשנינו, לא היה צורך לשחזר את הערב. כל אחד נותר עם המחשבות המסוימות שלו לגבי מה שזה עתה ראינו. אני כאמור עדיין הייתי בשוק מהקלות שבה גודלוק הגיע לסל (בטח אתחיל לצאת מזה לקראת חודש יולי. אולי), והוא… לא יודע, אולי אותו הדבר, אולי לא.

פשוט ישבנו שם, כל אחד התעסק בעניינו. אחרי כרבע שעה, אולי 20 דקות, הגענו לנקודה שבה הוא הוריד אותי. אחרי צ'יט צ'ט רגיל של פרידה לשלום (אתם יודעים, "נתראה בסופשבוע" וכו') הדבר האחרון שאמר לי סופסוף נגע למשחק. הוא הרגיש את הצורך להיפרד במילים: יאללה, Next year!

צחקתי צחוק קטן והשבתי "כן", חצי מדוכא-חצי משועשע, ואני מודה שאני קצת מתחרט על התגובה הזו. מה שהייתי צריך לומר לו באותו הרגע היה: You bet your ass next year!. אני אישית כבר לא יכול לחכות יותר, השם שלנו כבר רשום על הגביע של 2016, עכשיו רק צריך ללכת ולקחת אותו.

לקראת מרתון לונדון (2) - מירוץ הנשים
גבירותיי ורבותיי - אליהוד קיפצ'וגה!

44 Comments

שמעון 26 באפריל 2015

נרקיסיזם מכביסטי. כמה יפה לראות שאחרי שמכבי מקבלת שלוש בראש מה שעובר לך בראש זה ההדחה של הפועל ירושלים מגביע הבננה.
בתור שונא מכבי אני אובססיבי אבל גם אתה ידידי!

פאקטי 26 באפריל 2015

טור עם 50 אלף מילה, ואתה בוחר להתמקד בחצי פסקה מסכנה.
קריאה סלקטיבית במיטבה.

טור מצוין טל. צחקתי בקול בקטע על חטאי ההורים.

שמעון 26 באפריל 2015

בפתיחה המתקדתי בניחוח העולה מכל מילה ומילה בטור. אחרכך התייחסתי למשפט ספציפי

דימיטר ברבטוב 26 באפריל 2015

איך זה מרגיש להיות שונא מכבי אתה שואל? הרגשה נפלאה, תודה ששאלת.
כבר עשרים שנה שאני שונא מכבי, מאז שעדי גורדון פתח לי את העיניים, וכבר עשרים שנה שלפחות
בתחום אחד קטן, בפינה ספורטיבית קטנה של היקום, אני יכול לאמר בגאווה שאני לא כמו כולם. הרי כמה שאנסה לא אצליח באמת לברוח מהעדר, לא אפסיק להיות בורג קטן במכונה. אז אני עומד בפקק כמו כולם ועושה מילואים ומתלונן על הפוליטיקה ומצביע למפלגת מיינסטרים, וכבר שני ילדים וכלב ומשכנתא וקרחת והנה אני בורגני עייף בדיוק כמו ההורים שלי.
ורק לשנוא את מכבי נשאר, התענוג העילאי של להתמוגג מהפרצוף של שמעון על המסך אחרי הפסד, הידיעה שלפחות בכדורסל אני לא בעדר של המדינה, אני עומד בצד ומעודד את פנרבחצ'ה.

גדי 26 באפריל 2015

פרס ישראל לפדרמן?
אתה מתכוון לזה שהוא הפך את תשובה, נוחי ובן דוב לצדיקים לעומתו?
הבן אדם מביא למכבי כסף מהבית. הבית שלך ושלי

גיל שלי 26 באפריל 2015

אל דאגה, הוא כבר לא מביא כסף למכבי

היסטוריון של ספורט 26 באפריל 2015

טל בהרבה מובנים ביטאת היטב את התחושות שלי (30 שנה אוהד מכבי במסגרות אירופה ואני כולה בן 40 ).
בכל זאת כמה הערות /תוספות.
1. זמן טוב להודות על השנה שעברה : מאז העונה העגמומית של 1988 שהסתיימה במרחק נגיעה מהגביע חיכיתי יותר מ 25 שנה לראות את מכבי בעונה רעה שכלום לא הולך לה לוקחת גביע אירופה.
בינתיים ראיתי את ספליט (הראשונה ) ,פרטיזן (נטולת הביתיות ) ,לימוז (נטולת הכדורסל ) ואולימפיקוס (נטולת הכספים ) לוקחות את גביע אירופה בסנסציות אדירות ורק למכבי זה לא קרה.
אמנם ב 1991 הקבוצה הגיעה בדרך לא דרך לפיינל פור אך זה נגמר 34 הפרש .
הכי קרוב היה ב2008 בעונה שבה מכבי לא סיימה אפילו ראשונה כאן בארץ (בליגה הרגילה …איני מתכוון לגביע קופל ) היא הגיעה עד לגמר ונתנה פייט מחצית עד שהדוב האדום ממוסקבה התעורר.
והנה אשתקד מכבי זכתה להגשים לי את החלום …קבוצה שחוטפת 35 הפרש מצסק"א מגדילה לעשות ומקבלת מראש כמעט מכל קבוצה ישראלית כולל 28 הפרש ביתי מול ירושלים אותה קבוצה אחרי המשבר הגדול (פי כמה מהמשבר העכשווי של מכבי ) מתעלה על עצמה מחוללת נס (מילאנו ) מצרפת עוד כמה ניסים והמון סוכר (הזכויות לאלי סהר) ומסיימת בגביע אירופה.

2. על העונה הזו היה כתוב מתחילתה רבע גמר (במקרה הטוב ) לכן במבט כללי איני מאוכזב מהעונה אני חושב שזו פחות או מה שהיה ניתן להשיג ,בכל זאת אני שמח שעמדנו בתו התקן המחמיר באירופה של לפחות רבע גמר .
מאז סדרות ההצלבה ב 2005 מכבי מגיעה 9/10 לרבעי הגמר יותר מכל קבוצה אחרת ביבשת (בשוויון עם צסק"א …אך האחרונה פספסה טופ 16 מה שאצל מכבי לא קרה ). ולכן לי כאוהד היה חשוב מאד לשמור על תו התקן הזה ומכבי הסתבכה כשהגיעה למשחק מכריע בברלין …אך יצאה מזה כרגיל (כמעט ) כמו גדולה .

3. בכל זאת חורה לי מאד שמכבי לא לקחה את משחק מספר 3 . בעיני לא ייתכן שפאו גונבת משחק מצסק"א הגדולה ואפס עושה זאת לריאל הגדולה ודווקא מכבי מודחת בסוויפ נגד קבוצה פחות גדולה (בטח מבחינת מסורת ).
כאן אני חייב להזכיר את עונת 2007 ,מכבי מגיעה לעונה זו אחרי התפרקות השושלת הגדולה בכל הזמנים ואחרי מלחמת לבנון השנייה שהנחיתו כאן את הזרים הכי הזויים במכבי מאז וינפורד קינג ודיוויד אנקרהם הידועים לשמצה (למרות שקראו להם "קינג דיוויד " כשהגיעו ארצה).
בכל זאת בעונה הזו צסק"א הגדולה ואלופת היבשת מגיעה לכאן לרבע הגמר אחרי שהיא שחטה את מכבי במוסקבה במשחק הראשון (אז הטוב מ 3 )
כאן בארץ מכבי התעללה בצסק"א במשחק מעולה של ניקולה …מכבי הורידה בסוף את הרגיל מהגז וניצחה "רק " 61-75 (או משהו כזה )
נכון בשלישי זה לא היה כוחות ובכל זאת היה כבוד …בעיני אין אף קבוצה בעולם כולל סאן אנטוניו שיכולה לנצח את מכבי בסוויפ …כאן בארץ צריך לעשות המון בכדי לנצח ולצערי זה לא קרה לא העונה ולא ב 2013 ( מצד שני אם יחזור התקדים מה מכבי עושה אחרי הפסד בסוויפ …זה שווה ).

4.בשנים האחרונות אני יותר מדי שומע אוהדים לא של מכבי (לא השונאים הפנאטים ) אומרים משהו כמו אם מכבי לא תקבל כרטיס אוטומטי ליורוליג נתמוך בסדרות….כאילו שזה קשור וכאילו שזה תלוי במכבי ולא ביורוליג.
אבל דווקא לאור תחושתך אני חייב לומר משהו אישי שאני בטוח שמשקף את רוב אוהדי מכבי …אם אכן באליפות המקומית היה תלוי הכרטיס ליורוליג הרי שהדיכאון שלנו היה פחות גדול שכן המחשבות על תחילת העונה ביורוליג היו תלויות בסדרה באליפות ולכן היינו נכנסים יותר במרץ בביצה המקומית אבל עצם זה שגביע קופל נשאר (זאת אומרת קופל הלך …אך הגביע על שמו נשאר ) בתוספת למשיכת הליגה כמו מסטיק ללא טעם גורמת לדכדוך .
5. כמכביסט 30 שנה אבקש למחות על דבריך שאם היה 2-2 היינו מפסידים במשחק החמישי ….טל שאלה מי תהיה הראשונה בכל אירופה שתחזור מ 2-0 למי זה הכי מתאים ?

מתי 26 באפריל 2015

5. הפועל בארי

טל בן יהודה 26 באפריל 2015

כמה תשובות:

3. לגבי 2007, צסק"א באו לתל אביב לחופשה קצרה מהכפור. זוכר שפאפאלוקאס נחת כאן עם כפכפים. זוכר גם את המשחק השני הזה… הם ידעו שהם בכל מקרה סוגרים עניין בשלישי.

לגבי המשחק כאן, מסכים לגמרי, אבל גם ראינו מה צסק"א עשו לפאו במשחק הרביעי.

5. זה היה לקהל הרחב. שנינו יודעים מי הייתה לוקחת את המשחק החמישי.

אהד 26 באפריל 2015

"הנה ההזדמנות שלכם להיכנס לראשו של מכביסט אחרי הדחה" – במקומך הייתי קורא לטור איך אני משעמם את הקוראים כדי שישכחו שמכבי קיבלה בראש מגליל.
וברצינות, קראתי שמכבי הפסידה לראשונה בהיסטוריה חמישה משחקים ברצף. כמו כן קראתי שהיא לראשונה בהיסטוריה הפסידה לאחרונה בטבלה. ולמרות זאת, אין זעזוע ואין המולה. ואני שמח על כך, כי זה אומר שהיא כבר התרגלה או לפחות מקבלת כמובן מאליו "שיאים" כאלו. בכלל, מכבי של היום בעיקר מעוררת אפאטיות. לעזאזל, היו אפילו רגעים לפני המשחק שלה מול התורכים שרציתי שהיא תנצח.

היסטוריון של ספורט 27 באפריל 2015

השיא הקודם היה בעונה שעברה …מכבי הפסידה 4 כאלו כולל 28 הפרש בבית מול הפועל ירושלים.
איך זה הסתיים מבחינת מכבי אנו זוכרים (וגם מבחינת "הפועל " ) ככה שאת הכסף סופרים במדרגות.
כרגע במדרגות המצב הוא כזה
גביע יש יורוליג רבע גמר (סביר ולא קטסטרופלי ) וליגה מקום ראשון .

אהד 27 באפריל 2015

להבנתי איבדתם את אפקט מכבי לגמרי. לחטוף תבוסה מהאחרונה בטבלה זה משהו שלא היה קורה לכם.
גם אם תיקחו את האליפות, היא לא באמת תהיה משכנעת וחד משמעית (אא"כ יוכח אחרת בפיינל פור).

ישי 26 באפריל 2015

גאווה במשחק מס' 3??
ניצחנו את ריאל וברסה בבית. כמו שכבר כתבו פה פאו ניצחה את צסקא, ורק אנחנו לא יכולים לגנוב משחק מול פנר?! זה לא איזה ריאל או צסקא.
לפני שנתיים שעפנו בסוויפ זה היה נסבל, אבל עכשיו? גאווה שהצלחנו לכפות הארכה ולהפסיד בה ביד אליהו מול קבוצה טובה יותר?
אני מתחיל לפקפק במכביסטיות שלך אולי האדומים פה שאומרים שאתה נהיה דומה להם צודקים.

יניב פרנקו 26 באפריל 2015

למה נהיה? טל לגמרי משלנו

טל בן יהודה 26 באפריל 2015

לא הבנתי. אתה טוען שהסוויפ לפני שנתיים מול ריאל היה נסבל? לטעמי הוא היה גרוע יותר מהשנה. לא היינו חלק מאותה סדרה אפילו לשנייה

ישי 26 באפריל 2015

ריאל הייתה קבוצה שגדולה עלינו בכמה מידות. אני ממש לא אומר שאז היה כיף. רק שלעוף בסוויפ מול פנר לדעתי זה הרבה יותר מביש, ובמצב כזה העבדה שלכמה רגעים הראינו נוכחות לא גרמה לי לטיפת גאווה.

asaf 26 באפריל 2015

זה לא היה דומה למה שהיה מול ריאל לפני שנתיים,בסופו של יום מכבי פספסה את הצ'אנס שלה בסדרה במשחק מספר 1 ,שם היא בעטה בדלי בעוצמה נאה, מעבר לזה ואם להיות כנה היא קב' פחות טובה מפנר. כבר הזכרת את זה בטור לפני ההצלבה מכבי עשתה את שלה בעצם ההגעה לשלב הזה שהופכת אותה לסטנדרטית במונחי מכבי והיורוליג.
וחוץ מזה טור שלם משולב בהומור מוצלח ואף מילה על (עוד) תקרית של סופו אמש???

קובי (מכביסט) 26 באפריל 2015

טל דווקא ימים כאלו אמורים לגרום לנו אוהדים מכבי להכות קצת על חטא. כי בעוד לנו יש שלושת רבעי עונה רגעים של אושר. לכל שאר הקבוצות יש "סתם רגעי שיעמום" שבהם הם מחכים למכבי….שתבוא לדרוס אותם או לתת להם לשחק "באם" (נו…אם לא היינו מאבדים את הכדור בהתקפה ההיא. אם היינו מוציאים לפועל את תוכנית המשחק וכו'… בערך כמו גודס אחרי פנר'…). התחושה הזאת שאין מה לראות כי הכל ידוע מראש פשוט הורגת!

אני כבר מחכה בכיליון עיניים לרגע שבו ירושלים תהיה באמת קבוצה גדולה. והפועל ת"א תשלש את התקציב. ומכבי חיפה תבין שהיא כבר קבוצה גדולה ותתנהג ככה. כמו בספרד ברצלונה ריאל ויטוריה מלאגה ולנסיה בילבאו גראן קנאריה… ליגה טובה ומעניינת זה ליגה תחרותית אבל ברמה גבוהה לא קבוצות בשקל,

לגבי מכבי :

מאמן – עם כל הכבוד לגודס הוא לא נותן תחושה שהוא בנוי מחומר של אלופים! הוא די מזכיר לי את פרנקו וקטש מאמן טוב עם ראש מצוין אבל נטול הילה וקילריות בדיוק כמו שהקבוצה שלו הייתה העונה… הוא בחיים לא יהיה גרשון בלאט או אפילו אדלשטיין. הסיבה היחידה שהוא המאמן היא "מצפון". המצפון של ההנהלה אחרי הרבה שנים שהוא היה עוזר… אם מכבי באמת רוצה להצליח אדלשטיין (שעבר תקופת צינון מהפועל…) צריך להיות מאמן וגודס עוזר!

הנהלה – חיה בתוך בועה ומשלה את עצמה שהכל בסדר (כמו בועת ת"א והפלסטינים!). אם בסגל של עונה שעברה שהיה טוב יותר נזקקנו לכמה עשרות ניסים כדי לעבור את מילאנו. אז בסגל החלש של השנה מול יריבה הרבה יותר טובה עם מאמן על ברור מראש שלא היה לנו סיכוי! המסקנה היא הזמן להרים את התקציב לפחות ב 3-4 מיליון דולר. ולא מתוך בהלה או פזרנות אלא מתוך התאמה והסתגלות מקצועית למצב שנוצר באירופה. שבו מכבי מבחינה תקציבית נמצאת הרחק הרחק מהטופ 16 התקציבי. וזה מקשה עליה להביא או להשאיר שחקנים טובים,

סגל השחקנים – כבר בתחילת העונה כתבתי את משל העני והסוס (העני רצה לחסוך והפחית כל יום מהאוכל של הסוס עד…שהוא מת!). הרצון לחסוך עיוור את ההנהלה לעובדה שפארגו הוא קלעי ולא רכז. ככה הוכח במכבי עצמה ליד פרקינס וגם בגליל ליד מקל. ואילו בצסק"א וקליבלנד נכשל כרכז. לכן אם פארגו יתפשר במחיר הוא צריך להמשיך כקלעי. אם לא קל יותר למצוא קלעים טובים בחצי מחיר (רייט ליונס מור טיילור). את הכסף הגדול צריך לשים על רכז טוב ג'ורדן פארמר שהוא גם ישראלי חייב להיות המטרה הראשונה. את מקל אפשר להביא רק במקום אוחיון אבל לא לצידו כי אז נתקע בלי יכולת קליעה מעמדת הרכז וזה מאוד הכרחי (פנר' הפילה אותנו עם השלשות של זיסיס. רייס ניצח עם השלשות את ריאל. ריאל מנצחת עם יול ורודריגז. שאראס בזמנו מקדונלד…). הגארד הרביעי חייב להיות יבזורי גם כי הוא הכי מנוסה וגם כדי להפחית מהעומס של הישראלים בליגה,

בעמדות הפורוורד סמית לנדסברג ופניני (בתקווה שיחזור לעצמו…) מספיקים בסמול. בעמדת הפאוור רנדל טוב אבל חיסרון הקליעה שלו מקל על היריבות לנעול את הצבע. לכן אם יצליחו לאזרח את אלכסנדר והוא יפתח עונה כמו שצריך. הוא יכול להיות מפלצת התקפית עם הזריקות המהירות שלו מכל טווח. אם לא מכיון שקשה למצוא פאוור עם קליעה במחיר שפוי הייתי הולך על שולדבראנד! (כמחליף לרנדל…) יש לו הגנה טובה ו- 40% עונתי לשלוש והוא ישראלי. וזה ישפר את התדמית של מכבי אחרי הסיפור עם פניני. בעמדת הסנטר גם הייתי מביא שחקנים מהליגה ולא הרפתקאות מבחוץ. אפוואיבו מחיפה מזכיר מאוד את גיסט מפנא' ויכול לשחק בשני העמדות. גייטס מהפועל גירסה משופרת ונוחה של סופו. ורוזפלט למקרה שטיוס יעזוב,

הסגל המלא :
רכזים – פארמר ואוחיון (או מקל).
קלעים – פארגו (או רייט וכו') יבזורי.
סמול פורוורד – סמית' לנדסברג פניני.
פאוור פורוורד – רנדל אלכסנדר (או שולדבראנד).
סנטרים – אפוואיבו (גם כפאוור) גייטס טיוס (או רוזפלט),
5 זרים 7 ישראלים עם אפשרות נוחה לשינויים אחרי השלב הראשון של היורוליג….

מכביסט 26 באפריל 2015

טור מעולה כרגיל …

חשבתי שהמשחק אתמול יעביר קצת את הבאסה כי אין כמו 30 הפרש על קבוצת מתנ"ס כדי להדחיק אבל נאלץ להמתין עוד קצת .

קובי (מכביסט) 26 באפריל 2015

טל דווקא ימים כאלו אמורים לגרום לנו אוהדים מכבי להכות קצת על חטא. כי בעוד לנו יש שלושת רבעי עונה רגעים של אושר. לכל שאר הקבוצות יש "סתם רגעי שיעמום" שבהם הם מחכים למכבי….שתבוא לדרוס אותם או לתת להם לשחק "באם" (נו…אם לא היינו מאבדים את הכדור בהתקפה ההיא. אם היינו מוציאים לפועל את תוכנית המשחק וכו'… בערך כמו גודס אחרי פנר'…). התחושה הזאת שאין מה לראות כי הכל ידוע מראש פשוט הורגת!

אני כבר מחכה בכיליון עיניים לרגע שבו ירושלים תהיה באמת קבוצה גדולה. והפועל ת"א תשלש את התקציב. ומכבי חיפה תבין שהיא כבר קבוצה גדולה ותתנהג ככה. כמו בספרד ברצלונה ריאל ויטוריה מלאגה ולנסיה בילבאו גראן קנאריה… ליגה טובה ומעניינת זה ליגה תחרותית אבל ברמה גבוהה לא קבוצות בשקל

קובי (מכביסט) 26 באפריל 2015

רכזים – פארמר ואוחיון (או מקל).
קלעים – פארגו (או רייט וכו') יבזורי.
סמול פורוורד – סמית' לנדסברג פניני.
פאוור פורוורד – רנדל אלכסנדר (או שולדבראנד).
סנטרים – אפוואיבו (גם כפאוור) גייטס טיוס (או רוזפלט),
5 זרים 7 ישראלים עם אפשרות נוחה לשינויים אחרי השלב הראשון של היורוליג….

טל בן יהודה 26 באפריל 2015

האמת שאהבתי, אבל כמה בעיות:
– אחרי ידיעות שמכבי בקשר עם פארמר, ראיתי ידיעות שהסכומים שהוא רוצה לא ריאליים. אני נוטה להאמין לזה, הוא יקבל בכל מקום בוכטות שמכבי לא נוהגת לשלם.
– מקל חתום לעוד עונה בנוביגרד, שחרור רק ל-NBA, לא?
– שולדבראנד?! וואט דה פאק?! עזובתך בחייך נו…

ישי 26 באפריל 2015

שכחת צעירים

יניב פרנקו 26 באפריל 2015

קובי מה זה ההרכב הזה ?
מכבי צריכה לרדוף אחרי שון דאוסן לפני יבזורי – בכלל מכבי לא צריכה את יבזורי אבל ירושלים כן צריכה אז לך תדע מה יהיה השיקול .
אם אני מכבי את הכסף מסופו ,היינז , אלכסנדר ולינהרט אני משקיע בלשדרג לטיוס את החוזה ולחפש להיינז גארד סולידי בתקציב של ליגת העל .
באופן כללי לדעתי מכבי לא נהייתה מכבי מלקחת להפועל את שולדברנד אלא מללכת לירושלים ולחפש על מגש של פיצה את ברייסי רייט .

בדבר אחד אני מאוד מסכים איתך – 7 ישראלים ו5 זרים יעשו למכבי יותר טוב ממשחקי -זה לא נרשם לליגה וזה כן .

טל בן יהודה 26 באפריל 2015

מסכים לגבי פיצה עם ברייסי רייט (״פיצה עם ברייסי רייט״ נשמע כמו אחלה תכנית אירוח לילי באחד מערוצי הספורט)

asaf 26 באפריל 2015

קובי בתור אוהד הפועל ת"א ועם כל האהבה שלי לשולדבראנד וגייטס הם ממש לא שחקני יורוליג ושמכבי בונה קב' היא מכוונת לשם קודם כל,
חוץ מזה שולדבראנד ופניני יחד באותו חדר הלבשה???. שיהיה בהצלחה עם זה…. אל תגעו לנו בוויקינג האדום

רובין הוד 1 במאי 2015

אוהדי הפועל שמייעצים למכבי מה לעשות עם הכסף שלה ואיך לבנות סגל – לעולם לא אבין זאת.

קובי (מכביסט) 26 באפריל 2015

מיליון וחצי דולר על פארמר כשחוץ מסמית' כולם זולים זה בהחלט ריאלי! מקל לא חתום אלא יש לו אופציה שהוא יכול לצאת ממנה. אבל מכבי לא צריכה אותו לצד אוחיון אלא במקום אוחיון. שולדבראנד כמחליף של רנדל בעיניי זה הברקה וגם אם לא עדיף שנכשל שם מאשר בעמדת הרכז!!!

Man United 26 באפריל 2015

מקל לא יהיה זול בכלל(ענייני מס)

יוסי 26 באפריל 2015

מעולה כהרגלך.

מסכים לחלוטין עם הקטע של השמחה לאיד. אני באופן אישי מאוד אוהב שמחה לאיד של אנטי-מכבי כנגד מכבי (ואני צהוב), מאשר שמחה לאיד של מכבי לאדומים כלשהם, זה מביא מנחוס.

אם אני ואתה באותו ראש, אז הסיבה שעדיף שאולימפיאקוס או פנרבחצ'ה תזכינה ביורוליג היא שאז נשאר במקום השני בכל הזמנים (6 גביעים, 9 פיינליזם), צסק"א לא יעקפו אותנו (6 גביעים, 6 פיינליזם), וריאל לא יפתחו פער של שלושה (8 גביעים, 8 פיינליזם).
לעומתן, אולימפיאקוס (3 גביעים) ופנר' (כלום ושום דבר) לא מאיימות עלינו.

גדי מרקוביץ 26 באפריל 2015

אני באמת מנסה להבין.
הסופרוליג נחשב גביע אירופה ?

יוסי 26 באפריל 2015

כן! צ.ס.ק.א, פאו, מכבי ומרבית מאריות אירופה דאז לקחו בו חלק. זה בעצם היה שם אחר לאותו מפעל מסורתי של גביע אירופה, ולראייה הגביע הזהה בצורתו.

היורוליג, היא הייתה הליגה הצעירה, ושיחקו בה הקבוצות הפחות מעוטרות.

צור שפי 26 באפריל 2015

תלמד מסופו איך מתפרקים (ומפרקים).

MOBY 26 באפריל 2015

טל כתבי החצר שלכם מלבים את האש.
האחד טוען שסופו גמר (ולדעתי פשוט מנסים להוריד את המחיר לחוזה החדש).
השניה מפריחה בלוני ניסוי בנוגע לגודס.
לא נמאס לכם? אולי תודיע להנהלה לא לבצע משא ומתן דרך העיתון? ואם הם לא מצליחים להגיע לדעה אחידה שיכנסו ישיבה לילית ובסופה הודעה לציבור.

asaf 26 באפריל 2015

איפה הימים "שהדון האחרון" היה סוגר דברים בשקט בישיבות ליליות??. האם באמת אנו בפתחו של שינוי??.

גל ד 26 באפריל 2015

לא צפיתי, אבל המחשבה על לראות קטע מ"חברים" עגמומית בערך כמו לצפות במשחקי הפלייאוף של הראפטורס.

שאם הייתי נייטרלי הייתי רואה בהם קומדיה הרבה יותר טובה.

סולי 26 באפריל 2015

וואוו ממש עודדת את עצמך פה אהה…

בילבו באגינס 26 באפריל 2015

הפתרון לבעיה שלך הוא ליגת אירופה סטייל נבא יהיו בה הפועל ים מכבי פנר גלא אנדולו אולימפיקוס פנא ריאל ברסה מלאגה ויטוריה באיירן אלבה הכוכב פרטיזן צסקא חימקי קאזאן קובנה …. בקיצור 30 קבוצות אפשר לחלק למערב (ספרד איטליה צרפת גרמניה) ומזרח (ישראל טורקיה יוון רוסיה) עם פלייאוף לסדרות אמיתיות . בקיצור להעתיק את הגרסה האמריקאית במלואה כי היא עובדת מעולה. כל קבוצה תתמודד כמה משחקים בגביע הפנים הארצי שלה וזהו. אין יותר משחקי גרבץ' נגד קבוצות כמו חולון ושות.. ההכנסות של הקבוצות יעלו משמעותית כי יהיה הרבה יותר משחקים עם קהל ו קבוצות מאירופה יוכלו להתחרות עם הנביא על שחקנים מה שיעה את הרייטינג ואז את ההכנסות ואז את רמת השחקנים וחוזר חלילה. גם בליגה בארץ תיפתח סוף סוף תחרות אמיתית על התואר שתעודד השקעה ואוהדים וחוזר חלילה. וכו…

ישי 26 באפריל 2015

ומה עושה את הפועל ים אחת מ-30 הקבוצות הטובות באירופה? (והשאלה היא על הטובות, לא על אירופה…)

בילבו באגינס 26 באפריל 2015

לא אמרתי שהם מאריות היבשת התכוונתי שכל מדינה תשלח כמה נציגות אני מאמין שכמה שנים ביורוליג עם האולם החדש מלא כל יום חמישי הם ייצרו הכנסות שיאפשרו להם להגיע לרמה של קבוצות כמו סבטידה זאגרב או ריטאס וילנה

נולי 27 באפריל 2015

למען האמת, נמאס לי קצת ממכבי כדורסל, אחרי שנים רבות של עניין ואהדה. הלוואי שתהיה לנו ליגה תחרותית עם עשר קבוצות שיכולות לקחת אליפות. הלוואי שישראל תוכל לשלוח שתיים/שלוש קבוצות ליורוליג ושלמכבי לא יהיה כרטיס מובטח. המצב הנוכחי הורג את הליגה וגורם למכבי לזלזל בליגה ובשחקנים הישראלים, דבר שגרם לה השנה לסגל דליל ולנזק מקצועי של ממש. מצאתי את עצמי השנה בלא מעט משחקים של מכבי ביורוליג תוהה מה בעצם אכפת לי איזו חבורה של שחקנים אמריקאים/אירופאים תנצח את המשחק. אפילו הפועל ירושלים מעוררת אצלי סימפטיה, למרות התנהלותו המעצבנת של אורי אלון. גם לא ממש אכפת לי מי תיקח אליפות בארץ כי התואר חסר ערך כשהוא לא מקנה השתתפות אוטומטית ביורוליג. בקיצור, דרוש לדעתי שינוי דחוף.

ניתאי 27 באפריל 2015

אתה פשוט האדם הכי מתנשא שיצא לי לקרוא טקסט שלו.

OneWhoKnows 29 באפריל 2015

זה בדיוק מה שהופך אותו לכותב מצוין.
מכבים חזירי כמעט במיטבו.

49ers 27 באפריל 2015

זה פוסט שיכול להכתב, מילה במילה, גם אחרי הפסד האליפות הקרוב..
שלא נדע צער.

Comments closed