קליבלנד על גולדן סטייט ב-6 משחקים*

*מבוסס על העובדה שאני לא יודע כלום

ברשתכם, בואו ונחזור אחורה כמעט 20 שנה לתאריך של ה-28.5.96, יום למחרת הסוויפ של השיקגו בולס על האורלנדו מג׳יק בגמר המזרח. עוד מהדורת ספורטסנטר מתקרבת לסיומה בערוץ הספורט האמריקאי ESPN וקית׳ אוברמן, הקריין הצעיר והמשופם, מתחיל לסכם את התכנית. ״לפני שאנחנו מסיימים, יש לנו בונבוניירה מיוחדת בשבילכם צופים יקרים, הוידיאו הזה הגיע אלינו בדקות האחרונות, וחשבנו שתיהנו ממנו. מאד. Take a look".

-קאט לוידיאו המדובר-

דניס רודמן נמצא במרכז המסך, מחזיק את מצלמת הוידיאו שמופנית חזרה אליו. מייקל ג׳ורדן מאחוריו משמאל, כובע על הראש וסיגר בפה, סקוטי פיפן מאחוריו מימין עם בקבוק שמפניה בידו. בפינה הקיצונית השמאלית מצוי רון הארפר שמציג לראווה את גופו השרירי. כולם נמצאים במשהו שנראה כמו ג׳קוזי אבל זה כנראה אמבטיית קרח. בחוץ, מאחוריהם, עומד ג׳אד בוצ׳לר, אולי כי הם לא נותנים לילדי כאפות לבנים לשהות במחציתם באמבטיה. לכו תדעו.

כולם מסתכלים למצלמה, עושים פוזות, מבסוטים מהחיים. גאנגסטה סטייל ביצ׳ססס! ברקע, מתנגן ״All eyez on me״ של טופאק. בכל פעם שהמילים הללו מגיעות כחלק מהפזמון, הם צועקים אותם כולם היישר למצלמה. כאמור, דיס איס גאנגסטה ראפ מאדר-פאקרס.

ואז הם מתחילים לרקוד ו… רגע, מה, לא נשמע לכם הגיוני? דמיוני מדי? השחקן הגדול בפלאנטה לא ישתטה ככה אל מול המצלמה עם חבריו בפני כל העולם? המממ… ייתכן שאתם צודקים. ואולי דווקא בגלל זה הסרטון שיצא מיד אחרי הסוויפ של קליבלנד על אטלנטה כל כך אדיר. ומצחיק. ומבדר. ואני עדיין צופה בו בלופ. ואני פשוט מת על שנת 2015!!!!!!!!111

 

אז ממש לפני שנגיע להימור שלי, אקח את ההזדמנות הזו כדי לציין שכל העניין הזה עם דיוויד בלאט עדיין בלתי נתפס בעיני. שיט, רק לפני שנה פרסמתי את התמונה הזו כאן בטור על מכבי ת"א כ"קבוצת גורל", לא ייאמן. ועדיין, איכשהו, משום מה, אנשים אומרים שההישג של העפלה לגמר ה-NBA היה דבר צפוי.

mac-tod

 

קצת קשה לי להבין את זה, אבל אני בכל זאת מנסה, כי טל בן יהודה תמיד עוסק בקירוב לבבות. אולי כי זה צפוי שמאמן בעונתנו הראשונה בליגה יגיע לסדרת הגמר. אולי כי זה צפוי שמאמן שהוא אלוף יורוליג יגיע גם לגמר ה-NBA בצורה קלילה (ואם זו הסיבה, אז אני לחלוטין מצפה לראות בגמר של 2016 את פבלו לאסו האגדי מאחורי הקווים של אחת הקבוצות). אולי כי מכבי אלקטרה ת"א זה מועדון שכל כך קשה להצליח בו, שזה רק טבעי שאחד שלוקח בה 13 תארים כמאמן ראשי ייראה לכולנו שגם הליגה הטובה בעולם קטנה עליו (הלו פיני שומע? הלו פיני?).

לא יודע, סיבות קצת מוזרות, אבל אני בחור זורם. צפוי? יאללה, צפוי. בכל זאת משמח אחושילינג, עכשיו רק עליו להשלים את העונה הצפויה הזו ולזכות באליפות ובק-טו-בק מרשים של יורוליג-NBA. כן, בסך הכל די צפוי.

כל כך צפוי שזה גם ההימור הרשמי שלי לסדרה, זה שמופיע בכותרת הטור, ״קליבלנד ב-6 משחקים״. למה אני מהמר על התוצאה הזו בניגוד לכל היגיון אנושי? ובכן, התשובה הפשוטה והקצרה שלי אליכם היא שאני לא יודע כלום. התשובה הקצת יותר ארוכה היא שאני לא יודע או רוצה לדעת כלום, לכן אני יודע הכל. והתשובה הממש ארוכה? ובכן, היא לפניכם.

*

אנחנו אוהדי הספורט חיים בעידן אדיר ב-2015. מעבר לזמינות בלתי נתפסת של משחקים מכל הליגות, רמות הניתוח של המשחק, או כל המשחקים, נמצאות בשיא חסר תקדים כשאינספור סטטיסטיקות עמוקות ואובססיביות גודשות אותנו בין אם נרצה בכך או לא (מכביבול היא עוד אתר כזה). ה-NBA כמובן לא שונה מהשאר. אם בעבר הסתכלנו על נקודות, ריבאונדים ואסיסטים, היום יש לנו מדדים הרבה יותר טובים למדוד שחקנים וקבוצות (ותודה לג'ון הולינג'ר), ומי שבאמת רוצה להבין את המשחק, חייב להכיר אותם.

אבל כל המידע הזה עלול גם להציף כמה בעיות. אחת מהן לדוגמא נוצרת כאשר הסטטיסטיקות האלה מעוורות לגמרי אוהדים ו\או פרשנים. בקצרה נאמר שלמעשה מתנהלת היום סוג של מלחמה בין החנונים של הסטטיסטיקות לבין הצד השני, זה שמסרב לסגוד למספרים בכל מחיר. רק העונה ראינו את צ׳רלס בארקלי יוצא על דריל מורי, הג׳נרל מנג׳ר של הרוקטס שמוכר כחנון כזה. בארקלי אמר (בסוג מסוים של צדק) שעם כל הממבו-ג׳מבו של המספרים, יוסטון הייתה צריכה להביא את ג׳יימס הארדן ודווייט האווארד ובלעדיהם יוסטון לא הייתה מגיעה לשום דבר. אה, וכנראה שכל קבוצה בליגה תגיע למידה כזו של הצלחה עם הכישרון הזה.

בארקלי מציג צד אחד של הויכוח, דריל מורי צד שני, והאמת היא כנראה, כרגיל, איפה שהוא באמצע. אתה צריך סטאר או סופר-סטאר כדי לנצח בליגה הזו וסטטיסטיקות מתקדמות בהחלט יעזרו לך מאד בדרך (דטרויט של 2004 מעידה על היוצא מן הכלל לגבי סטארים, לא על הכלל. הבנתם? יופי, טוב, בואו נמשיך).

אבל אני עדות חיה לכך שאם תתעלם מהם לגמרי, אתה בהחלט יכול לפעמים לדעת קצת יותר ממומחים אחרים. כדי להבין על מה אני מדבר, בואו ניקח את חביבת המזרח עד לא מזמן, האטלנטה הוקס, קבוצה שלא "קניתי" אף לא לרגע אחד העונה. במשך שישה חודשים ו-82 משחקים דחפו לנו את הסטטיסטיקות המרשימות שלה לפרצוף, "קליבלנד תתקשה מולה" סיפרו לי. אבל מכיוון שלא ידעתי כלום על היעילות ההתקפית וההגנתית שלה, ידעתי הכל. לרגע לא חששתי שקבוצה כזו תוכל לאיים ברצינות, אף לא לשנייה, על קבוצה כמו קליבלנד (הראיות בטוויטר אם בא לכם לחפש).

(הערת אגב ומיד ממשיכים: כן, אטלנטה הייתה פצועה וחסרה מול הקאבס, אבל לא יותר פצועה וחסרה מקליבלנד ששיחקה את מרבית הסדרה בלי שניים משלושת שחקניה הטובים ביותר. בואו נמשיך)

למה אני מתכוון בדיוק כשאני כותב "קבוצה כזו" על אטלנטה? ובכן, גם בשנה הבאה ההוקס לא יאיימו על קליבלנד וגם לא בעוד שנתיים, וגם לא אחר כך. זה פשוט לא יקרה כל עוד שתי הקבוצות הללו ימשיכו בהרכבים האלה. העובדות פשוטות עד כאב, ג׳ף טיג, אל הורפורד וקייל קורבר לא מאיימים על לברון ג'יימס וצוות מסייע טוב. פשוט לא. תסגדו לאחוזים שלהם מבחוץ, ליעילות ההתקפית, לתצוגות הגנתיות, ובסוף יבוא הכישרון הענק ויעיף אותם קיבינימט. ככה זה תמיד היה ויהיה.

מתי זה לא היה? שוב, פעם בדור כשקבוצה כמו דטרויט גוברת על שאקיל, קובי והאחרים. בהצלחה עם הסיכויים הללו (במקרה לגמרי, אוריאל דסקל גם כן התייחס לסוגיה הזו שלשום ואז גם גיל שלי)

הטלת הספק החלקית הזו במספרים וסטטיסטיקות גולשת אצלי כמובן גם אל גולדן סטייט. אם נסתכל על המספרים המדהימים של הווריורס, והם באמת מדהימים (מקום שני בליגה מדד של יעילות התקפית, רק עשירית נקודה אחרי הקליפרס שבמקום הראשון, ומקום ראשון בליגה ביעילות הגנתית), אז אנחנו נראה שהם נמצאים במקום הרביעי בהיסטוריה של הליגה מבחינת דירוג כל הקבוצות אי פעם, זאת לפי אתר המספרים של נייט סילבר.

כן, לפי הדירוג שמתואר בכתבה שנמצאת בלינק, רק שלוש קבוצות בהיסטוריה של הליגה הזו היו טובות ממנה. כלומר, בכמעט 70 עונות, היו רק שלוש קבוצות שנתנו עונות טובות ממה שאתם ראיתם השנה. שלוש! אז עכשיו, אתם צריכים לשאול את עצמכם, האם אתם מאמינים למספרים וחושבים שאתם צופים בקבוצה הרביעית בטיבה בהיסטוריה?

אני לא. אבל אם נפנה שוב לצ'רלס בארקלי, אז הנה דברים שלו לגבי הדירוג הספציפי הזה ברדיו ESPN, בתרגום חופשי שלי: ״זה מגוחך. מספרים זה טוב ויפה על נייר, אבל אם הקבוצה הזו של גולדן סטייט הייתה פוגשת למשל את הקו הקדמי של הסלטיקס בשנות ה-80, בירד מקהייל ופאריש היו צוחקים עליהם לפני שהיו מפרקים אותם״. אני אוסיף שאני לא חושב שהקבוצה הזו של גולדן סטייט הייתה מסתדרת בסדרת פלייאוף עם אף קבוצה אלופה של ג'ורדן או מג'יק, גם לא עם הלייקרס מתחילת המילניום הנוכחי. יש עוד, אבל נעצור כאן.

67 ניצחונות בעונה הרגילה זה הישג שאין לזלזל בו, עוד יותר כשזה מגיע במערב הקשה עד בלתי אפשרי. אבל, שוב, מכיוון שאני לא יודע כלום, הרשו לי בכל זאת להטיל עוד כמה ספקות בגולדן סטייט המרשימה הזו, למשל בדרך שהיא עשתה עד עכשיו בפלייאוף.

כולם אוהבים לדבר על המזרח הקל שקליבלנד הייתה צריכה לעבור כדי להגיע לגמר (למרות שהרבה מחברי הוירטואליים בכלל הימרו על הבולס), אבל אף אחד לא מדבר על הדרך הסופר-נוחה שגולדן סטייט עברה בדרך לגמר. ניו אורלינס? יוסטון? לטעמי הווריורס פגשו רק קבוצה אחת באמת טובה (וכל הכבוד להם שעברו את ממפיס) כשהיה להם מזל גדול לא לפגוש את הספרס או את הקליפרס, שתי קבוצות שאני חושב שהיו גוברות עליה בסדרה של שבעה משחקים.

מה עם קליבלנד שעומדת מולה? הרי היא לגמרי לא מאריות הליגה השנה וגולדן סטייט טובה ממנה בכל פרמטר שתוכלו לתעד על נייר או מסך מחשב (באמת. אם לא 100% מהפרמטרים, אז קרוב לכך). ועדיין, אני מסוגל להמשיך ולחשוב שזו תהיה קליבלנד בשישה משחקים. איך?

קודם כל, לקאבס יש את המאמן המנוסה והטוב יותר. סטיב קר עשה השנה עבודה נפלאה (שהועצמה אגב עוד יותר על ידי העבודה הממש גרועה שעשה מארק ג'קסון), אבל הוא בסופו של דבר מחזיק ותק של 97 משחקים על הקווים כמאמן. אני מודה, זה 97 משחקים יותר מ-99.9% מאוכלוסיית העולם (ועוד ב-NBA), אבל אני אצא למלחמה עם המאמן שנמצא בצד השני בכל יום בשבוע (ולמרות שלא תאמינו לי, בכל זאת אכתוב שאין שום קשר לעברנו המשותף כמכביסטים).

המאמן השני אימן בכל סיטואציה אפשרית על הפלאנטה הזו. סדרות, משחקי נוק-אווט, טורנירים, ליגות, שלבי בתים ואולימפיאדות. הוא אימן כדי לזכות בגביעים, צלחות, מדליות, דגלונים ואלוהים יודע מה. תנו שם של מסגרת או פרס, ודיוויד בלאט כבר היה שם ועשה את זה. אם אני צריך לבחור עמדה אחת שבה לקליבלנד יש יתרון ברור על יריבתה (מעבר לסופרסטאר של הקבוצה, ומיד נגיע אליהם), זה בלאט על קר.

פסק הזמן המפורסם ביותר שלא נלקח מול הבולס זה רק עניין טכני שלא מעיד על יכולות אימון כדורסל. כל הטררם סביב בלאט במקרה ההוא או הקריאה לתרגיל שבו לברון מוציא את הכדור לא עושים עלי יותר מדי רושם בהסתכלות רחבה על הניסיון וההתמודדות שלו. כבר מאמצע העונה הנוכחית חשבתי שמבין כל האופציות הריאליות, קר הוא היריב הנוח ביותר עבורו (בטח מאשר להתמודד מול מאמן כמו פופוביץ' שהיה בשש סדרות גמר). חוץ מזה, עדיין קשה לי להבין את כל מי שמהמר נגד בלאט, בטח כשהוא אנדרדוג. איך ההימורים האלה נגד בלאט עבדו בשבילכם בשנה האחרונה?

ואז, אנחנו מגיעים לסופרסטארים. נכון שנגענו למעלה בנושא הזה בקטנה עם אטלנטה, אבל עכשיו נטפל בנושא הזה בגדולה. גבירותיי ורבותיי, קבלו את הגמר החלומי שמגיע לכולנו, לברון ג'יימס נגד סטף קרי.

אם מישהו חושב שאטיל ספק ב-MVP של העונה, הרשו לי לבטל את האפשרות הזו כבר עכשיו ולומר שלסטף קרי הייתה את העונה הטובה ביותר בליגה השנה. פרס ה-MVP הגיע לו והוא היה השחקן המרשים והכיפי ביותר לצפות בו, בפער ניכר יש לציין. מעבר לעונה הרגילה, לסטף קרי יש בינתיים גם פלייאוף יוצא מן הכלל, כשמהעבר השני ניצב לברון ג'יימס הכי פחות יעיל מזה חמש שנים (18% מעבר לקשת בפלייאוף? מה זה זה?!?!). מבחינת המספרים, זה הלברון ג'יימס הגרוע ביותר שראינו מאז שעבר למיאמי ב-2010. ובכל זאת, לברון ג'יימס יהיה השחקן הכי טוב שיצעד אל עבר עיגול האמצע שעל הפרקט בעוד יומיים בפתיחת הסדרה.

לא הרבה מכירים את המבחן המדעי שמגלה את התשובה לשאלה "מי השחקן הכי טוב בעולם", לכן אני אחשוף אותו לפניכם עכשיו: דמיינו שישנו היום משחק כדורסל שיקבע את גורל חייכם ואתם יכולים לבחור את השחקנים שישחקו עבורכם. זכיתם בהגרלה ואתם בוחרים ראשונים, האם אתם לוקחים היום את לברון ג'יימס או את סטף קרי לקבוצה שלכם?

מי שענה "סטף קרי", מזל טוב אתם מתים (מקווה שבחרתם דרך הומנית להיפרד מאיתנו). זה באמת יפה שיש לקרי את הפרסים ואת האחוזים ואת המספרים, אבל שחקן הכדורסל הטוב ביותר כיום עדיין משחק עם מספר 23 על הגב. אהמ, כלומר, בצהוב, לא אדום. ההוא פרש.

(הערת אגב הכרחית: המבחן המדעי הזה עובד גם כדי לבדוק מי השחקן הכי טוב בכל הזמנים בשיאו. אם זכיתם בבחירה ראשונה ולא לקחתם כדורסלן בשם מייקל ג'ורדן, השחקן בעל האובססיביות החולנית ביותר אי פעם לגבי ניצחונות, אז שוב מזל טוב, אתם מתים. מקווה שבחרתם דרך הומנית להיפרד).

צ'רלס בארקלי ב-93' וקארל מלון ב-97, שניהם זכו בפרס ה-MVP בעונה הרגילה והפגינו יכולות משכנעות יחד עם הקבוצות שלהם. למישהו היה ספק שמייקל היה טוב מהם בנקודת הזמן ההיא כשהם על הפרקט ביחד? אותו הדבר לגבי לברון ג'יימס. למרות שהוא היה הרבה פחות יעיל בפלייאוף הנוכחי (הרבה!), הוא עדיין הדבר המפחיד ביותר שראיתי בחודש האחרון, הוא עדיין מפלצת, הוא עדיין מגיע לסל מתי שהוא רוצה, הוא עדיין השחקן הטוב ביקום.

האם זה מבטיח ניצחון בגמר ואליפות? כמובן שלא, לברון ג'יימס היה השחקן הטוב ביקום גם בשנה שעברה מול סן אנטוניו וגם לפני ארבע שנים מול דאלאס. למה שזה יבטיח ניצחון בגמר הפעם? זה לא. אבל זו בהחלט נקודה מעולה להסתמך עליה כשאתה בוחר את האנדרדוג, כשכדורסל זה הספורט שהכי קל לשחקן הדומיננטי על המגרש להשתלט על משחקים.

*

אז אם יש לכם קצת כסף ואתם רוצים להמר על מנצחת בסדרת הגמר, אני מציע לכם לקחת את המאמן העדיף, להוסיף לו את השחקן הטוב ביותר בעולם ולא לשכוח בדרך שסטטיסטיקות לא אמורות לעוור אתכם, ואז לזרוק את הכל לפח האשפה הקרוב אליכם. תהיו חכמים ושימו את כל הכסף שלכם על גולדן סטייט.

הווריורס קלעו 10.1 נקודות יותר מיריבותיה במהלך העונה הרגילה השנה והיא רק הקבוצה השמינית בהיסטוריה של ה-NBA שעברה את ההפרש הזה של 10 נקודות. מתוך שבעת הקבוצות האחרות שעשו זאת בעבר, שש מהן זכו באליפות באותה עונה. מה קרה לשביעית? היא הפסידה בגמר המערב לקבוצה אחרת מתוך השש שצוינו (בעונת 71/72, מילווקי עם הפרש נקודות חיובי של 11.2 הפסידה ללייקרס של 12.3 הפרש שכאמור המשיכה וזכתה באליפות). כן, זה עד כדי כך מרשים. וגולדן סטייט עד כדי כך מרשימים. בקנה מידה היסטורי. והם עד כדי כך פייבוריטים, זה אפילו לא קרוב. אה, הזכרנו גם שגולדן סטייט יותר בריאה מקליבלנד, גם כשקליי ת'ומפסון רואה כוכבים?

הולי שיט, השתגעתם לגמרי. באמת חשבתם להמר על קליבלנד בגלל כל הדברים האלה שכתבתי? הרי ציינתי כבר בהתחלה שאני לא יודע כלום. כלום! בואו לא נשכח גם שהיושר המקצועי שלי אינו מונח כאן על הכף (בעיקר כי אין לי כזה) ואני לגמרי יכול לבלבל לאנשים את המוח על כך שקליבלנד ייקחו את הסדרה בשישה משחקים ולא לדאוג לגבי ההשלכות. אני אמנם אשף ביומני אליפות ויומני דאבל (או טרבל, ביצ'ס!), אבל NBA? מה לי ולליגה הזו, כולה אחד שקם לראות משחקים בשעות הקשות של הלילה מהגמר ההוא של מג'יק ומייקל ב-1991. לא ביג דיל, בטח לא מישהו להקשיב לו.

ובגלל שאני לא בטוח שאכתוב עוד טור, אאחל כבר עכשיו מזל טוב לדיוויד בלאט על הזכייה ההיסטורית באליפות עם קליבלנד.

עונת המלפפונים - הפועל ת"א - עדי אבני
אחרי ה Elimination Chamber - רובי גלודאן

93 Comments

גיל שלי 2 ביוני 2015

תמיד ידעתי שיש בך משהו אדום, אתה מהמר על קבוצה שמשחקת בבורדו. מול קבוצה צהובה

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

אתה נותן גפרורים לפירומנים האדומים שסביבנו.

יניב פרנקו 2 ביוני 2015

*מצלם מסך*

Asaf 3 ביוני 2015

טל סתם הערה לציטוט של בארקלי, גם לברון מול קבוצות כמו הפיסטונס או הסלטיקס של שנות השמונים בחיים לא היה מגיע לחמישה גמרים רצופים במזרח…. רק המחשבה על הפיצוצים והטראש טוק שהיה חוטף משחקנים כמו מקהייל,בירד או אייזיאה וביל למביר מעוררת בי רצון לראות מפגש דמיוני שכזה.

thomas 2 ביוני 2015

בדיוק בגלל תגובות כאלה חשוב לסנן תגובות ולמחוק את הלא ראויות!

רובי ג 2 ביוני 2015

כתיבה מעולה!
נהנתי לקרוא וזה היה חתיכת קריאה.
אמנם אני הייתי לוקח את מייקל על פני לברון ומנסה להפרד יפה מהעולם, אבל לגמרי מסכים שהקאבס ייקחו.
יודע מה? אפילו לא ב6 משחקים. אני אלך על 7 משחקים כדי שזאת תהיה סדרת גמר מותחת ותהיה אחת מהזכורות בהיסטוריה.

מצד שני, אני כמוך לא מבין כלום. אני אפילו לא קם בשנים האחרונות ב3 בבוקר, רק ב6 בבוקר וקורא תקצירים.
אבל אחרי שנה שעברה – למדתי לא להמר נגד בלאט, בטח לא כשלברון אצלו בקבוצה.
אז קליבלנד בסוויפ מרשים של 4-0, לברון מוריד את הקוף האחרון מהגב ובלאט מוכתר לקינג דיויד גם בארה"ב ולא רק בארץ.

סתם, קליבלנד ב7. שיהיה מעניין ושנהיה עייפים כמה שיותר!

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

איפה ראית שהוא אמר לקחת את לברון על פני מייקל?

רובי ג 2 ביוני 2015

אופס. פספסתי את המילה "לא" במשפט שם.
I stand corrected

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

רק לגבי מה שסילבר עשה עם דירוג הקבוצות שלו – גם אני לא אהבתי את זה, כי כל העסק עובד בצורה יחסית. זה לוקח הצלחות של קבוצות ביחס לקבוצות שהיא שיחקה מולן. שזה מדד מצוין למדוד כמה קבוצה חזקה ביחס לשאר הקבוצות שהיא משחקת מולן כרגע אבל זה חסר משמעות בראיה היסטורית. את גולדן סטייט של השנה היו מנצחות, בלי סדר מיוחד:
– כל קבוצה של הסלטיקס מ-80 עד 88
– כל קבוצה של הלייקרס מ-80 עד 90
– כל קבוצה של מייקל ג'ורדן החל מ-89
– הלייקרס של שאקיל וקובי
– פילדלפיה של תחילת שנות השמונים
– פיניקס של בארקלי
טוב, יש עוד לא מעט, אני אעצור כאן.
בקיצור, אני חושב שכל מי שלקח את מה שפורסם שם כמדד לחוזק היסטורי מעבר לחוזק יחסי, פשוט לא הבין את הדירוג. בהתחשב בחוזק היריבות שלה ולוח המשחקים, גולדן סטייט היא אחת הקבוצות החזקות בהיסטוריה. זהו.

ולגבי בלאט – קצת נמאס לי לשמוע כמה הוא טוב כאנדרדוג. וואלק, לקח פיינל פור כאנדרדוג. כל הכבוד, באמת. נשאיר בצד שהיה הרבה מזל שניה. מה עם שנה קודם כשמכבי שלו עפו כאנדרדוג בסוויפ קליל? מה עם האליפות שהוא הפסיד בארץ לפאקינג מכבי חיפה? כן, בלאט מאמן מצוין. הוא זכה בכל רמה אפשרית. אבל אין לו שום יכולות קלאץ' (למעשה, לאף מאמן אין. מאמן לא זורק את הכדור לסל) כאנדרדוג.

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

אריאל, אין לי מושג על המקרים האלה שאתה מזכיר על בלאט שאינם תומכים בדברים שכתבתי.

יניב פרנקו 2 ביוני 2015

אבל ברצינות טל – מי שהשיג את מירב תאריו במכבי תל אביב הוא לא אנדרדוג.

היסטוריון של ספורט 2 ביוני 2015

1. רוסיה יורו באסקט 2007
2. רוסיה אולימפידת לונדון 2012
3. מכבי תל אביב יורוליג 2014
4. מכבי תל אביב "רק ") גמר 2011 .

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

רבאק, זאת נבחרת פאקינג רוסיה. קבוצה שלקחה אלוהים יודע כמה אליפויות אירופה ומדליות אולימפיות. באולימפיאדה הם ניצחו את ליטא והפסידו לספרד. זה לא שהם ניצחו את נבחרת ארה"ב או משהו. וזה לא שלא היו להם שחקנים טובים. בואו נשמור על פרופורציות.

רועי 2 ביוני 2015

אני חושב שאתה מתבלבל עם נבחרת פאקינג ברה"מ.

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

מה לעשות שאין יכולת לעשות את ההבחנה לפני שנות התשעים. אין לי בעיה להגיד שבלאט עשה שם עבודה נהדרת. אבל איפה פה אלמנט האנדרדוג כשקבוצה כמו רוסיה עם קירילינקו בשיאו מנצחת את ליטא?

מתי 3 ביוני 2015

שתי המדליות עם בלאט הן היחידות שהשיגה נבחרת רוסיה מאז פירוק ברית המועצות.

מתן גילור 2 ביוני 2015

למען האמת הם ניצחו את ספרד לסיים מקום ראשון בבית והודחו ע"י ארה"ב.

סולי 3 ביוני 2015

רק לחזק קצת את אריאל….מעניין שאף אחד לא מזכיר את המאמן של אולימפיאקוס כמאמן אנדרדוג על-זמני…
בלאט הוא מאמן מצויין שהגיע להישגים מעמדת אנדרדוג (יורוליג אחרון עם מכבי) וכשהוא פייבוריט(שאר התארים עם מכבי) וגם הפסיד תארים שהיה אנדרדוג(אירופה בשאר השנים עם מכבי) ופייבוריט(אליפות בארץ..)..
הנקודה הכי חשובה שבאמת אפשר להגיד עליו, שהוא אכן היה כמעט בכל מצב אפשרי כמאמן כדורסל (אולי חוץ מגמר בליגה הטובה בעולם- מזל טוב!)

MOBY 2 ביוני 2015

להזכיר לך את רוסיה ספרד?
וחיפה זה לא פייר, הם שיחקו באולם הביתי שלהם :) אנחנו!!!!!!

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

האנדרדוג מנצח לפעמים ומפסיד לפעמים. זה בדיוק העניין

היסטוריון של ספורט 2 ביוני 2015

רוסיה לא הייתה אנדרדוג רק בגמר …היא לא הגיעה ל 1-8 שנים רבות כמעט 20 עד שבא בלאט.
כנ"ל מכבי 2014.
מה שאתה אומר רלוונטי למכבי חיפה סל שכזו שהיא לא אנדרדוג עד הגמר ואז גונבת תואר במשחק בודד.
אצל מכבי צריך לעבור כמה שלבים בדרך ,כנ"ל ברוסיה.

איציק 2 ביוני 2015

מזה למאמן אין יכולת קלאץ'? פיל ג'קסון לקח כמה אליפויות בניוטראל, וכך גם פט ריילי, אבל שאר המאמנים הזיעו כהוגן, ובלי קלאץ' אי אפשר. רק תזכר את ההחלטה של פיל ג'קסון לתת את המהלך האחרון בידים של קוקוץ' ולא של פיפן (בשנה ללא מיקל). הכי קלאץ' בעולם ואחריו קיק-דאון ועל שני גלגלים מורמים לניצחון. מאמן בלי קלאץ' היה משאיר את הכדור אצל פיפן ושט להפסד אבל עם ביטוח חיים. גם הניצחון על צסק"א בחצי זה קלאץ, רציני של בלאט שהחליט להוביל את הכדור דווקא לחרייפה, הכוכב, גי חשב שיש סיכוי הכי גדול שהוא יעבד (בלו סיפר על זה). מי בוחר לאפשר ליריבה להכניס כדור דווקא לכוכב? ואחד קלאץ'. נכון שהקלאץ' לא תמיד מספיק, אבל הוא נותן סיכוי.

ישי 2 ביוני 2015

ממש מקורי קליבלנד ב-6. אתה יודע שזה ההימור הנפוץ בארץ?

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

אה, אז אני לא היחיד שלא יודע כלום?

מרגיע ומאכזב בו זמנית.

נדבושקה 2 ביוני 2015

טל, נגעת בנקודות שאותי מאד מעניינות בתור חובב סטטיסטיקות מתקדמות:

1. אני טוען שהסטטיסטיקות האלו הן נהדרות, מעניינות ,אבל רק כ"מעגל התומך" של קבלת ההחלטות.

רוצה לומר:

אם אני GM שמחפש שחקן בעמדה מסוימת לקבוצה שלי בתקציב מוגדר, אני אחליט על רשימת המועמדים שלי בעזרת ידע הכדורסל שצברתי לאורך השנים(וללא הסטטיסטיקות המתקדמות)- ואני אעזר בסטטיסטיקות המתקדמות כדי לבחור את השחקן הספציפי מתוך הרשימה שהרכבתי.

2. כדי לראות תמונה שלמה ככל הניתן, צריך להבין שכמעט אף נתון סטטיסטיקה מתקדמת לא יעמוד בפני עצמו, אלא רק לצד נתונים סטטיסטיים נוספים שיספרו את כל הסיפור.

בגלל זה אני אישית משתדל לא להיכנס לדיונים שמתבססים על נתון ספציפי , אלא אם זה נתון מתוקנן.

הדוג' הבולטת היא מדד ה+- שהוא המדד הכי לא מתוקנן שיש, ופשוט לא אומר כמעט כלום על התרומה של השחקן הבודד לקבוצה.
(היי, נדמה לי שאפשר אפילו להגיד שלפי המדד הזה ברונו שונדוב היה סופרסטאר ב2004 כי בגמר היורוליג נגד בולוניה היה לו את מדד ה+- הגבוה ביותר שהשיג באותה עונה :-) )

דיזידין 2 ביוני 2015

מזדהה עם כל מילה.
שכחת לכתוב שקליבלנד היתה מנצחת את גולדן סטייט 4:1 אלמלא טעות השיפוט שתקרה בסוף המשחק השני.

גיל 2 ביוני 2015

אתה מתאר דברים נכון ומגיע למסקנות השגויות. אתה בעצמך אומר שלברון שיחק פחות טוב מקרי בפלייאוף ועדיין מעדיף אותו, למה? לא ברור. אותו הדבר לגבי גולדן סטייט. הם חדשים, לא ממש מכירים אותם ובאמת הייתה להם דרך יותר קלה ממה שחשבו. אבל אתה מטיל בזה ספק בגלל המה ולא בגלל האיך. מלבד שני משחקים נגד ממפיס גולדן סטייט נתנו כדורסל גדול. לצורך השוואה, הקאבס לא נתנו כדורסל כזה לאורך הפלייאוף ואפילו הסתבכו בעיקר בגלל עצמם בכמה משחקים נגד שיקגו בעיקר. גם לא מבין למה בלאט מאמן יותר טוב מקאר שיש לו יותר ניסיון במעמד הזה. קאר לקחת קבוצה טובה והפך אותה למצוינת בלי לשנות את הדנ"א שלה. זה הישג מרשים למאמן שהוא שנה ראשונה. הוא לא היסטרי ושחקנים אוהבים אותו ומשחקים בשבילו ולא בשביל עצמם כמו אצל היריבה ונראה לי שזה יכול להשפיע. אני לא רואה סיבה לו להמר על הווריורס.

MOBY 2 ביוני 2015

מבחן ה- "מי השחקן הכי טוב בעולם" שלך הוא אחד הגדולים אם לא ה….

no propaganda 2 ביוני 2015

לצערי הרב התרחיש שלך מאוד סביר אבל עדיין מתפלל לגולדן סטייט ב4 ולברון מושפל.

היסטוריון של ספורט 2 ביוני 2015

מסכים בהרבה לא בהכל.
1. מסכים בכך שקליבלנד תנצח (גם בתוצאה )
2. מסכים שהיתרון המשמעותי של קליבלנד הוא המאמן בלאט ובעיקר ניסיונו (למרות שיש חשיבות גם לכך שקר היה במעמד 5 פעמים כשחקן ).
3. מסכים שג.ס לא מספר 4 בכל הזמנים.
4. מסכים לגבי אטלנטה (ובכל זאת חשבתי 4-2 ולא 4-0 ).
5. מסכים מאד עם עניין הסט' .

1. עדיין בספק האם לברון עדיף על קארי …בכל זאת מאז דובי גל לא היה דבר כזה ,במובן זה הוא המסי של הכדורסל.

ד"ר פיל 2 ביוני 2015

יש משהו בגולדן סטייט עם האופן שבו היא רוקדת על המגרש, והקליעה האבסולוטית שמזכיר לי קצת את ריאל של השנים האחרונות. גם ריאל נחשבה פייבוריטית ברורה מול מכבי ואולימפיאקוס לפני שנתיים, ובשני המקרים היא נתקלה בקבוצה עם סגנון משחק נואש עם שחקן על. וקצת כמו קארי, גם אצל רודריגז ורודי הייתה הרגשה שהכל די עובר לידם, ושכמו שהם יכולים לפרק אותך ב-30 הפרש- הם גם יכולים באותה מידה להיגרר למשחק עצבים ולברוח כמו ילדות קטנות

חיים 2 ביוני 2015

היה לי כסף להמר,הפסדתי אותו ,הימרתי על ריאל מדריד ,בורוביץ אמר שזה כסף בבנק……..

כוכבית 2 ביוני 2015

כל אוהדי בלאט בארץ הקודש מחזיקים אצבעות שבורוביץ לא יצא עם טור "קליבלנד – !it's a slam dunk"…

דור בלוך 2 ביוני 2015

נפלא כרגיל.

מתקשה להמר בסידרה הזאת, באמת.

duncan 2 ביוני 2015

GS 4 -2

ניינר 2 ביוני 2015

אם היית מהמר על ג'ס הייתי נלחץ
עכשו אני רגוע
Go Warriors!

גל ד 2 ביוני 2015

מחיפוש זריז באינטרנט עולה שהווריורס פייבוריטים של מינוס 250, והקאבס בפלוס 210 (כפוף לשינויים קלים בהתאם לאתר). ביחס הזה נראה לי שהימור על קליוולנד הוא נו-בריינר.

גיל שלי 2 ביוני 2015

אגב, האם לדעתכם קליבלנד של השנה טובים ממיאמי של שנה שעברה? אם כן במה?
האם לדעתכם גולדן סטייט של השנה טובה פחות מסן אנטוניו ספרס של שנה שעברה? אם כן במה?
כל מי שחושב כמוני, שקליבלנד של השנה היא בערך באותה רמה של מיאמי בשנה שעברה, וגולדן סטייט של השנה מעט טובה יותר מסן אנטוניו של שנה שעברה, לא מצליח להבין את הדרך שבה כולם משוכנעים שאנו הולכים לסדרה אחרת לגמרי מזו שראינו בעונה שעברה בגמר הNBA

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

1. קליבלנד של השנה פחות טובה ממיאמי של שנה שעברה.
2. לגבי ג"ס והספרס, הדעות יותר חלוקות. אני דווקא בצד שחושב שס"א של שנה שעברה הייתה טובה יותר.

וכמובן שאתה צודק, אין שום סיבה הגיונית לבחור בקליבלנד, אלא אם אתה מאמין בכוחות על טבעיים של לברון.
שזה לגמרי אפשרי וייתכן

גיל שלי 2 ביוני 2015

האם לברון של השנה טוב יותר מזה שהיה שנה שעברה (במשחקים שאני ראיתי, השנה הוא פחות חזק ופחות טוב בהשוואה לעונה שעברה).

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

כפי שכתבתי, הוא הרבה פחות טוב משנה שעברה.
אבל אם ספורט היה כל כך רציונלי וצפוי, לא הייתה סיבה לראות בכלל את הגמר.

איך אני מהמר על קליבלנד? אני בונה על הופעה על-אנושית של מספר 23 (והופעות תמיכה טובות פלוס של שאר השחקנים ומאמנים סביבו)

גיל שלי 2 ביוני 2015

אז זהו שמדובר בסדרה של שבעה משחקים, לא גמר בפיינל פור. איך אמר בארקלי, בסדרות של שבעה משחקים לעולם מנצחת הקבוצה הטובה יותר. אם מכבי היתה מתמודדת מול ריאל בסדרה של שבעה משחקים בעונה שעברה, אתה חושב שבלאט היה זוכה בגביע אירופה? אני חושב שלא

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

אני חושב שסדרה של 7 משחקים היא השיטה הטובה ביותר להוציא כמנצחת את הקבוצה הטובה ביותר… אבל אני אחלוק על בארקלי עם ה"לעולם". יש יוצאים מן הכלל, יש מקרים עם נסיבות מוזרות.

אני הייתי בעדה באותה שנה וחושב שזה אחד הגמרים הגדולים שראיתי, אבל דאלאס של 2011 לא הייתה טובה ממיאמי של אותה עונה. אני עדיין לא בטוח שמיאמי הייתי טובה מסן אנטוניו של לפני שנתיים, עם הזריקה של ריי אלן.

דברים קורים.

אגב לגבי בלאט וריאל, קשה לי לענות באובייקטיביות, אבל סביר להניח שלא (למרות שאני יכול לראות את מכבי שומרת על הבית שלה וגונבת משחק חוץ. אמרתי שקשה לי לענות אובייטיבית)

גיל 2 ביוני 2015

נכון, בדיוק. יש לפעמים קבוצה קצת פחות טובה אבל במשחק נתון מנצחת ואם זה משחק 7 בבית אז זה מה שנשאר. גם יש את כל הנושא של התאמות תוך כדי סדרה ונראה מי יותר טוב בזה.

איציק 2 ביוני 2015

אני חושב שאתה צודק, אבל במקרה של מכבי מול ריאל של שנה שעברה יש בסיס לחשוב שמכבי לא היתה מנצחת אבל ריאל כבר היתה מוצאת דרך להפסיד.

עובר אורח 2 ביוני 2015

אם הגמר בשנה שעברה היה סדרה של הטוב מ-7, לא רק שאני חושב שריאל היתה מנצחת, אני גם חושב שזה היה ב5 משחקים גג

גיל 2 ביוני 2015

אני איתך למרות שאני חושב קליבלנד יותר טובים אבל פחות מנוסים ממיאמי, וגולדן סטייט פחות טובים מהספרס. סן אנטוניו לא הייתה בנויה על שחקן יחיד והיה בלתי אפשרי לעצור את המשחק הקבוצתי שלה. אצל גולדן סטייט, אם קארי תופס יום רע או נשמר היטב (שזה נדיר) אז קליבלנד ינצחו בדיוק כמו שקרה נגד ממפיס. אבל זה לא יקרה יותר מדי ויש לה גם יתרון ביתיות.

omer 2 ביוני 2015

+1000

תומר שור 2 ביוני 2015

קליבלנד הרבה יותר טובים משנה שעברה כי בגמר הסתובב שם שחקן אחד בשם לברון בלי אף אחד אחר על המגרש. בוש ווויד היו נון פקטור שנה שעברה ולכן הוא עבר. השנה יש לו צוות מסייע מעולה ומחוייב(בטח אם קיירי בריא). דווקא עם כל האהבה לבלאט איני משוכנע שצוות האימון של שנה שעברה פחות טוב.
ג"ס הרבה פחות טובים מסאן אנטוניו של שנה שעברה. אין להם את השמירה, המשמעת, הניסיון והיצירתיות של סאן אנטוניו

גל ד 3 ביוני 2015

קודם כל הטענה שבסדרה מנצחת הקבוצה הטובה יותר לא נכונה. דטרויט של 2007 היתה טובה יותר מקליבלנד, לדוגמה.

שנית, קליבלנד אולי מוכשרת פחות ממיאמי של שנה שעברה (תלוי בבריאות של קיירי) אבל אין לה את אותה נקודת תורפה שהייתה למיאמי – נחיתות בקו הקדמי.
לגבי גולדן סטייט – זו קבוצה פחות מנוסה ופחות מלוטשת מס"א של שנה שעברה. בנוסף לכך לס"א אנטוניו של שנה שעברה היה שחקן הגנה שמסוגל לשמור על לברון טוב ככל הניתן לבן אנוש. לקליי תומפסון, עם כל הכבוד, אין את אותה יכולת. גם לא לאיגי.

בכל מקרה, ההשוואה שאתה עושה היא שטחית. אי אפשר להשליך באופן ישיר כ"כ מהסדרה של שנה שעברה על הסדרה הזו.

ישי 3 ביוני 2015

אם לוקחים את שנה שעברה כנקודת ייחוס, אז צריך גם לזכור את שאלת המזגנים…

sp 2 ביוני 2015

לדעתי עוד 10 שנים, כשאנשים יסתכלו אחורה על העונה הזו הם לא יבינו איך מישהו בכלל הימר על קליבלנד.
זו עונה היסטורית. גולדן 4-1.

דורפן 2 ביוני 2015

למה זה לא נתפש כהישג יוצא דופן? כי בבקשה להצביע לי על קבוצה אחרת שהייתה זוכה במזרח ולא היינו רואים בכך הפתעה ענקית?

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

שיקאגו.
(שכפי שכתבתי, לא מעט הימרו עליה בסדרה בין ה-2)

גיל 2 ביוני 2015

מי שהימר עליה לא ראה אותם משחקים בפלייאוף. קליבלנד שיחק נגד קבוצות מפורקות או פצועות עד עכשיו.

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

וקליבלנד עצמה היא סמל לבריאות בפלייאוף הזה אה?

גיל 2 ביוני 2015

ההפסד של לאב לא היה כזה משמעותי וגם ככה יש להם פער בכישרון. זה של אירווינג הוא יותר קריטי אבל התגברו עליה.

חיים 2 ביוני 2015

איזה טיעון !גיל קליבלנד שיחקה נגד קבוצות פצועות. .-גם לקליבלנד היו פציעות-כן אבל הם התגברו על זה.מלכוד 22 של הכדורסל.

גיל 2 ביוני 2015

כולם מדברים על זה שתומפסון משחק טוב מלאב כך שהפציעה שלו לא הייתה כזו משמעותית בדיעבד כמו שהייתה לקבוצות אחרות. ובקבוצה שיש לך שלושה אולסטארים אמיתיים ולא כאלו כמו אצל אטלנטה אז יכולים להרשות לעצמם פציעות.

דורפן 3 ביוני 2015

אז ככה.

הדבר האחרון שבלאט יכול לקחת עליו קרדיט הוא הניצחון על שיקגו. את הסדרה הזו הוא במקרה הפסיד והשופטים ופציעה של גאסול הצילו אותו.

שיקגו בריאה לאורך עונה כן. לא שיקגו הזו. קליבלנד בכל מקרה הייתה פייבוריטית כבדה מאד במזרח מהיום הראשון לאחרון. אני המרתי על שיקגו ברגע נתון שבו לאב היה חסר ושיקגו בריאה. הסדרה באמת הייתה צריכה להגמר שם ולא מעט באשמת בלאט.

איציק 3 ביוני 2015

מה היה אצל בלאט ביום הראשון שהמרת עליו? ארווינג וויגינס? הם המועמדים שלך לגמר המזרח? כאשר על אירווינג דיברו שהוא עושה מה בא לו בהתקפה ולא בא לו בהגנה.
אחר-כך לברון הודיע על הצטרפות, או, קי, זה כבר נותן סיוכוי יותר מסביר להגיע לפלאי-אף, אך לגמר? לאב הגיע רק אחר-כך, וזה מגדיל את הסיכוי וורז'או נפצע. באמת חשבת גמר עם קבוצה ללא ביג מאן, לפחות בינוני?
אולי מחשבות כאלו יכלו לצוץ אחרי מה שהביאו וגם על זה אני זוכר איך דיברו. גי. אר. סמית לא ניתן לשליטה; לא ברור איך מוזגוב ישתלב.
מתי בדיוק הגיע הרגע הראשון ועל סמך מה הוא הגיע?

גיל 3 ביוני 2015

נכון, אבל אם יוסטון חזרו מ3-1 אז אולי גם קליבלנד היו יכולים אם כי לא סביר.

אני מתחילת העונה שמתי את קליבלנד בגמר המזרח וחשבתי ששיקגו היחידה שיכולה לאיים עליה עם אף אחד לא פצוע שם. הבעייה היא שרוז הורס להם את המשחק וגם אם היו בריאים היו לדעתי מפסידים.

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

מי שהימר עליה עשה את זה בשביל הקטע. כל העונה וגם לקראת הפלייאוף קליבלנד היו פייבוריטים בהפרש ניכר לקחת את המזרח. הישג יפה, לא יוצא דופן

טל בן יהודה 2 ביוני 2015

ממש חולק עליך.
מי שהימר עליה הסתכל על רוז, באטלר, גאסול, הלוזר ההוא מריאל ואחרים וראה קבוצה שעמוקה וטובה משמעותית מהקאבס.

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

משעשע איך מצד אחד אתה מספר לנו איך לברון הוא השחקן שהיית לוקח לנצח לך משחקים בכל מצב ולכן הוא ינצח את הגמר ומצד שני הוא היה האנדרדוג עד עכשיו. אם הגישה שלך נכונה מול קבוצה כל כך טובה כמו גולדן סטייט, היא בטח היתה חייבת להיות נכונה מול קבוצות הרבה פחות טובות כמו שיקגו ואטלנטה, לא?

איציק 2 ביוני 2015

זה נכול לעכשיו עם הצוות המסייע כרגע. הסגל של תחילת העונה ובמיוחד אחרי הפציעה של ורז'או לא נתן סיבה לחשוב שהם יגיעו לגמר. גם אחרי השידרוג לא היה ברור איך הכל יתחבר. מה שאתה אומר, נכון אחרי חופשת האולסטאר כאשר הכל התחיל להתחבר.

shadow 2 ביוני 2015

זה בדיוק הפארדוקס של לברון.
כל הזמן מספרים לנו כמה הוא גדול וכמה הוא תמיד אנדרדוג. תמיד אין לידו שחקנים. תמיד הקבוצות שלו חלשות ואיכשהוא זה תמיד במזרח החלש.

לא זכור לי שום כוכב מהגדולים ביותר של המשחק שהיה אנדרדוג.
איך אתה יכול להיות הכי גדול ואנדרדוג????!!!!! וכל כך הרבה שנים.
ואחרי זה ישטפו לנו את המוח על "מורשת".

עובדים עליכם כבר שנים. תתעוררו (בארבע בבוקר) ותתחילו לראות משחקים.

גיל 2 ביוני 2015

זה לשחק פנטזי. בפועל הם בכושר גרוע, לא מאומנים ומשחקים ביחד ומסוכסכים עם המאמן.

דגש 2 ביוני 2015

היו גם הימורים על אטלנטה בגמר בנכר. גם סיטואציה של שיקגו מנצחת את קליבלנד ואלטנטה את שיקגו נראתה לאנשים מסוימים כסבירה.

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

בסקר בוואלה 80 אחוז מהישראלים חושבים שקליבלנד לוקחים את הגמר. בוגאס לעומת זאת נותנים להם 3:1 לזניה לעומת 1.5:1 לגולדן סטייט. הרבה אנשים חושבים על הרבה דברים. אז חושבים.

איציק 2 ביוני 2015

טל, יופי של פוסט, עמדת על הרבה דברים נכונים. אכן נראה שלברון העונה פחות טוב מקרי כולל הפלייאוף ועדיין היתי לוקח אותו לפני קרי, למה? כי הוא יכול לעשות שינוי גם כשלא הולך כל-כך. גולדן סטייט נראים עדיין בוסר, מאוד מרגשים, אך הייתה להם דרך יותר קלה מהצפוי ולאף קבוצה אין את העור שלה מתחת לציפורניים (למשל לבוסטון ולשיקאגו יש עור של קליבלנד). אני מסכים שלגבי ג"ס יש ספק בגלל האיך שהם הגיעו, בלי יותר מידי יזע ודמעות אשר מחשלים קבוצה. כדורסל גדול נגד קבוצות לא שורטות לא מכין טוב למשחק מול קבוצות שורטות גם אם לא כל כך יפות ומוכשרות, לקאבס לא כדורסל גדול אבל הם שרטו ונשרטו, ויצאו ממצבים קשים גם אם הם אשמים בכניסה אליהם. לבלאט כמובן יש יתרון עצום בניסיון כמאמן בכול מעמד מאשר לקאר שהיה בכול מעמד על המגרש אך קוים זה משחק אחר לגמרי שהמגרש לא מכין אותך. קאר שדרג קבוצה טובה וזה הרבה, בלאט בשנה בנה קבוצה מכלום וזה המון. שניהם השיגו הרבה בשנה ראשונה אך בלאט לדעתי יותר. בלאט באופן שהוא מתנהל יודע להביא קבוצות לשיא בזמן הנכון. יש את כל הסיבות להאמין שקליבלנד לוקחת.

עידו ג. 2 ביוני 2015

למה לגולדן סטייט הייתה דרך קלה יותר?
למה קליבלנד הזיעו יותר בדרך (רק 2 הפסדים)?
ואם כבר מדברים על לשרוט ולבעוט אז לטוני אלן וטרבור אריזה יש מספיק DNA של שחקני גולדן סטייט להרשעה בכל בית משפט.

איציק 2 ביוני 2015

בוסטון לא קבוצה שמסוגלת לקחת משחק מקליבלנד, אך היא מרביצה ומושכת (תשאל את לאב), משחקת מלוכלך כמו שהמזרח רגיל. זה לא מאפשר לך לנצח אך מחשל את היריבה. מה שנואה וכמה מחבריו עושים מתחת לחגורה ומעליה משאיר סימנים. לא הכל זה ספירת נצחונות. אתה יכול להשאר עם הלשון בחוץ גם אחרי סוויפ. אני בטוח שפיזית ומנטאלית קליבלנד יצאה הרבה יותר שחוקה מבוסטון מאשר מאטלנטה שהם יותר מוכשרים מבוסטון אך גם יותר נייס גאיס (כמו הדבר הזה מהפיצוציות). לגולדן סטייט לא היה את זה. הם שיחקו מול קבוצות של כישרון מול כישרון ושם יש להם יותר. אני חושב שאם גם סדרה זו תלך לכישרון מול כישרון נטו, קליבלנד בבעייה, אך אני חושב שיהייה גם משחק פיזי, לא תמיד נעים ועל גבול שרק בפלאי-אוף השופטים מאפשרים. אני לא בטוח שגולדן-סטייט יגיבו לזה טוב. צריך לעבור כמה סדרות כאלו, כדי ללמוד ולהתרגל.
טוני אלן ואריזה הם שומרים טובים אך לא שורטים (במיוחד אריזה). הם משחקים משחק של כישרון הגנתי מול כישרון התקפי. אם הם היו שומרים כמו שהמאמן שלהם שמר, הרבה בכי היה בצד השני של המגרש.

עידו ג. 2 ביוני 2015

ספר את זה לראש של קליי תומפסון.
כל הסדרות שגולדן טייט שיחקה בהן היו מאד פיזיות. זה נכון שסגנון המשחק של יוסטון לדוגמא שונה אבל המשחקים היו מאד פיזיים אם לא מעט עבירות מלוכלכות (מישהו אמר דוויט הווארד). יש איזו תפיסה שהתקבעה שבמזרח משחקים פיזי בעוד שבמערב לא. אני עד היום לא ראיתי לה בסיס במציאות.

איציק 2 ביוני 2015

אריזה באמת נכנס בו קשה, אך זה תאונה ולא כוונת זדון. מה שנעשה ללאב הרבה יותר מכוון. לא לגרום לפציעה כי אם לנעול חזק את היד. זה ההבדל על רגל אחת. מה שעשה הווארד זה טיפשות של תינוק מגודל שלא שייך לכלום.
אם לא מצאת בסיס במציאות, כנראה לא חיפשת כמו שצריך והיכן שצריך. דרך אגב, זה מאוד יתכן שזה כיוון שהמזרח הרבה פחות מוכשר, אז הוא נאלץ לפצות בקשיחות.

עידו ג. 2 ביוני 2015

מה הכוונה לא חיפשת כמו שצריך?
קבוצות פחות מוכשרות לא בהכרח אומר שהמשחק יותר פיזי. אני לא טוען שהמשחק במזרח הוא לא פיזי אלא שגם במערב הוא פיזי באותה מידה.

איציק 2 ביוני 2015

התשובה לשאלה הראשונה, קצת הומור…
לגבי החלק השני, זה לא בהכרח כך, אך זה מה שיוצא. זה עדיין לא תמיד עוזר, אבל זו הדרך לתת סיכוי.

shadow 2 ביוני 2015

הכדורסל במזרח הוא לא פיזי הוא פשוט גרועה.

פעם אולי זה היה נכון. היום זה סתם מיתוס.

איציק 2 ביוני 2015

אין סתירה בין גרוע לפיזי. פעם הוא היה טוב ופיזי. הטוב הלך…

Srtest 2 ביוני 2015

מישהו באחד הבלוגים כתב את המילה – גריטי. יש פיזי ויש גריטי. הכדורסל במערב לעיתים הוא פיזי וכמעט אף פעם לא גריטי. יכול להיות שבגלל היכולת ויכול להיות שהשחקנים שם הם פחות גריטיים. השחקנים של אטלנטה וקליבלנד ובוסטון הם כאלה. היחידה אולי שהיא כזו היא יוסטון. לא אומר שגריטיות מנצחת פיזיות כי גולדן סטייט פיזיים ועושים את זה טוב. גריטיות אומרת לי שמדובר בכל אוסף התכונות שהופך שחקנים לחיות רחוב, חיות רעות, מחוספסים במשחק שלהם, קרצייתיים ועוד ועוד כל הקלישאות האלה במן מגה-זורד עצבני במיוחד. פיזיות היא יותר הקטע הפשוט של גוף אל גוף. ההגנה של קליבלנד היא פחות גוף אל גוף אלא הגריטיות של שחקניה שבאים מהחילוף ולעזרות, הנשכנות (עוד אחת :-)

Srtest 2 ביוני 2015

אני חושב שזו טעות לדבר ככה על הסדרה. צריך להגיד את הדברים כמו שהם – גולדן סטייט כרגע יותר טובה. יש להם יותר ספסל מלקליבלנד ושחקנים שמהווים קשיים גדולים במצ'אפס, ואולי הקושי הגדול ביותר הוא שהשיטה ההגנתית בקליבלנד היא פאסט פוד בשביל מיידי השלשות הזריזים של גולדן סטייט שינצלו כל עיכוב קליל בחסימה בשביל להשתחרר, ובוגוט וגרין הם ביגמנים שמוזגוב ותומפסון לא פגשו עד עכשיו.

מאוד לא אהבתי שבלאט אימץ את הגדרת האנדרדוג ודווקא לברון ג'יימס הרבה יותר צדק שאמר שהוא לא יכול להיות אנדרדוג. לא מדובר באנדרדוג אלא בכך שגולדן סטייט היא הקבוצה שיש לנצח. ריק פלייר מהרסלינג המציא פעם אמרה:טו בי דה-מאן יו ניד טו ביט דה-מאן, וווווווווווווווו :-)
כרגע גולדן סטייט הם הקבוצה שצריך לנצח. נדמה לי שכדי לעשות זאת בלאט יהיה חייב לחשוב לגמרי מחוץ לאיזורי הנוחות שלו. לא לחשוב שיטה, לא לחשוב וידאו, לחשוב שחמט, לחשוב פוקר. גולדן סטייט עדיין קבוצה צעירה והיא תגיע לשיא שלה בהמשך. היא עדיין לא שם. צריך לנצל את זה. יכול להיות שכמו בסגנון של משהו שאמר פעם אריה מליניאק, שיש מאמנים שיעדיפו לעקור לקבוצה שלהם עין כדי לעקור ליריבים שתיים, עדיף להקריב חייל כדי להפוך את המשחק לארבע על ארבע. משהו גם דומה למה שעשה אוברדוביץ' לנבארו עם הבוקס אנד וואן. אז אני לא חושב שקליבלנד צריכה לעקור לעצמה עין – היא קבוצה טובה מדי. צריך לחשוב על דברים מפתיעים ולא לפחד לעשות ניסויים. לא לפחד לנסות לשלוף שפן. היתרון הקטן שיש לתומפסון על דריימונד גרין הוא ביכולת שלו לשמור על נמוכים בריצה מתוך עמדות הפנים. תומפסון יכול בסיטואציות רבות לשמור את סטף קארי, שעם כל הזריזות שלו והרזון הוא משחק כמו גארד גבוה ולא כמו גארד נמוך (בניגוד לקיירי ארווינג). אפשר גם להגיד – לקארי יהיו עשרים נקודות קלות, ואת כל הקשות אני אקח. שייקח אפילו את שלשות הבאנקר שלו מהפינה השמאלית, תפדל. כל דבר חוץ מזה הוא יצטרך להקיא דם מול שומר מאוד קשוח כמו תומפסון. יכול להזיק מאוד לקאבס כי הוא יצטרך לנדוד רחוק מדי מהסל רק שקארי יכול להזיק יותר.

shadow 2 ביוני 2015

השפן הוא להעלות את קיירי מהספסל.

לגבי בוגוט וגרין.

מוזגוב טוב מבוגוט בשני צידי המגרש ובכל האספקטים שאתה יכול לחשוב עליהם.

גרין וטומפסון די שווים כשלכל אחד מהם חוזקות וחולשות אחרות מהשני.

בכל אופן עושה רושם שגרין ישמור על לברון לפחות חלק מהזמן.

Srtest 3 ביוני 2015

יש מצב שכשאנחנו מדברים על להעלות מישהו מהספסל שייצור שינוי, אנחנו חוטאים בעצמנו לעניין השפן המדובר. איך בעצם יוצרים אלמנט הפתעה? אין בשלב הזה כבר הפתעות גדולות ובטח בסדרה צוות אימון מקצועי אמור לקלוט דיי מהר את ההפתעות אפילו במשך משחק. הפתעה היא משהו, אולי מצב מנטלי שמכניס את כל המערכת שמנגד ללחץ. בצ'סקא מוסקבה הגדולה של השנים הראשונות של מסינה, פפלוקאס היה השחקן המשמעותי של אירופה מעמדה 6… כולם ידעו שהעובדה שהולדן מתחיל לא אומרת כיצד יתפתח המשחק כי פפלוקאס הוא זה שהשפיע הכי הרבה על המשחק. למעשה מה שקרה שם, שהפרו את העיקרון המקודש של חמישייה. השאלה אם יש בקליבלנד שחקנים שמסוגלים לחלוק ביניהם בצורה אבסולוטית עמדות כמו שלפעמים קורה בכדורגל. הדבר דורש הרבה מאוד בגרות, הרמוניה וחישול ולא בטוח שיש שם את זה.

Srtest 3 ביוני 2015

מוזגוב אולי יכול להתמודד עם בוגוט, השאלה האם מוזגוב ותומפסון יכולים להתמודד עם בוגוט, גרין, אוזילי ודיוויד לי (באחורה של הראש), ואפילו עם קארי ועוד. ריבוי שחקנים יכול להרוג אותם.

עובר אורח 2 ביוני 2015

מצחיק שמרוב שאנחנו מתלוננים איך שמזלזלים בבלאט באמריקה, אנחנו לא שמים לב איך אנחנו מזלזלים בקר.
קר אמנם רוקי, אבל יש לו הרבה ניסיון מהתנהלות של קבוצות מנצחות בחלקים המכריעים של העונה, גם בצד הניהולי יש לו ניסיון של gm. חוץ מזה הוא גם הקיף את עצמו בצוות עוזרים מהטופ. מספיק להשוות את ג"ס של השנה לשנה שעברה.
לפני שמחליטים שבלאט הןא יתרון, צריך לקחת את זה בחשבון

איציק 2 ביוני 2015

אני אחזור שוב על דברי… אני חושב שלבלאט אין מישהו שיכול לשמור על קרי וגם החלפות שומרים לא יעזרו יותר מידי. אני מאמין שהאסטרטגיה תהיה הפוכה. הוא ינסה להוציא את קרי מאיזור הנוחות שלו בהגנה, והוא ישחק עליו הרבה מאוד. ינסה להתיש אותו בהגנה, יעשה חסימות שיקבל הרבה מכות, שיעשה חילוף על שחקן גבוה והגבוה יחפור עליו לכיוון הסל. אחרי שהוא יעבוד קשה מאוד בהגנה, אולי זה ישפיע לו על ההתקפה (אם לא במשחק הראשון אז בשלישי), ואם יכנס לבעיית עברות, מה טוב. שיטה כזו לא תעבוד למשל על לברון.

רן הנרגן 3 ביוני 2015

את השפן בלאט ביזבז במשחק השני בעונה הרגילה. הוא לחץ את ג"ס על קו השלוש והוריד את קרי ל 5-17 ו תומפסון ל 5 – 13. קר, אדמס וגנטרי לומדים מטעויות. היה עדיף לבלאט לשמור על השפן בכיס.

shohat 2 ביוני 2015

טל, נהניתי לקרוא.

אורליוס 2 ביוני 2015

כ"כ הרבה דעות…
אז יש לנו גמר פתוח מסתבר.

אה וטל, כתבת נהדר!
מקווה שבחרתם דרך הומנית להיפרד מאיתנו

איתן 3 ביוני 2015

מקווה שקליבלנד תיקח, גם בשביל בלאט, אבל בעיקר כי זה מבטיח סדרה צמודה ומותחת עד הסוף.
אם קליבלנד לא תצליח להוציא את הווריורס מהאלמנט שלהם זה הולך להיות קצר ומשעמם.

רן הנרגן 3 ביוני 2015

כבר כתבתי שאחרי 25 שנים של מעקב אח ג"ס כל משחק מתחיל בתחושה שהנה אנחנו חוטפים 20 בראש והנה ההפרש שלנו נמחק.

אחרי המשחק השלישי בסידרה מול ממפיס היתי עם הראש למטה שלושה ימים. אבל אז סטיב קר הזכיר מדוע כל העולם ואישתו רצו בו כמאמן (טוב רק גקסון וליקוב).

לטעמי ממאזן השנתי הוא דבר בעיתי. תביטו בזה של אטלנטה. בחודש וחצי האחרונים של העונה הרגילה הוא עמד על 13 – 10.

אני מציע שעשועון קטן:

בוסטון מול ניו אורלינס. מי לוקחת? אני חושב שניו אורלנס. הקבוצה במשחק המכריע על העליה לפליאוף ניצחה את סאן אנטוניו (זו שתאורתית ניצחה בסיבוב השני את ג"ס אחרי שבראשון ניצחה את הקליפרס)

שיקגו מול ממפיס. מי לוקחת? אני חושב שממפיס. בעיקר כי השחקנים של שיקגו שנאו את המאמן שלהם. אני חושב שמאמן הוא גורם מפתח. גם בנבא.

אטלנטה מול יוסטון. מי לוקחת? אני חושב שיוסטון.

אז ראבק טל תפסיק לזלזל בג"ס. זה לא שקרי הוא ה MVP השנה. העובדה הזו היא חסרת משמעות. מה שחשוב זה שג"ס מורכבת מאוסף של שחקנים טובים שמשחקים יחד כבר שלוש שנים. מאומנים ע"י מנהל בעל ניסיון עם צוות עוזרים שאין שני לו בליגה. משחקים בשיטה שעבדה טוב כל השנה וגם משחק אצלם שחקן שבשנה אחת עבר מלהיות המחליף של אירונג בנבחרת בקיץ למי שנחשב רכז מספר אחד העונה.

ג"ס חושלה במהלך הפליאוף ע"י קר. הוא ניצל כל משבר כדי ללמד את שחקניו משהו על הטעויות שלהם.

מארק גקסון לא היה מאמן רע, הוא היה מנצח את הסיבוב הראשון בשנה שעברה לו בוגוט היה משחק. הוא היה מאמן מוגבל ופנאט דתי. הוא שחק את בוגוט ולכן זה ניפצע.

סטיב קר הוא אמן ניהול המשאבים. אצלו בוגוט קיבל 2 מליון דולר בונוס כי עמד בתנאי של לפחות מ 67 משחקים וכניסה לחמישית ההגנה השניה. קרי שיחק פחות דקות מכל עונה עד כה ולראשונה בחייו הפך לשחקן הגנה טוב.

לג"ס היו 8 ימי מנוחה. תחשבו מה זה עבור הגוף של בוגוט.

במשחק הראשון נגמגם, ככה זה אצל ג"ס אחרי פגרה ארוכה. במשחק השלישי השופטים ידפקו אותנו, ככה היה בסדרות הקודמות, אח"כ ננצח.

עידן ימאזקי 3 ביוני 2015

רק הערה אחת לכל האנשים החוטאים בסטטיסטיקות.
קחו עצה מבלאט, תסתכלו על הסטטיסטיקה של קליבלהד ה"חדשה" , זאת עם שאפרט , ג'יי אר ומוזגוב. היא במאזן טוב יותר יותר מגולדן סטייט וזאת בלי להשמיט את שני המשחקים שהם נתנו לבוסטון בסוף העונה כדי לתת מנוחה לחמישיה העייפה שלהם.
יש להם חמיישית הגנה מפחידה שארווינג לא על הפרקט. יתרון הריבאונדים אם ישמר כפי שהיה בפלייאוף מזרח יהיה המפתח לנצחון בסדרה.
אם כל זאת יקרה 4:2 לקליבלנד לא יהיה מפתיע. בלאט תמיד היה מאמן הגנה , לראות את שיקאגו המוכשרת ואלטלנה השוטפת עומדות חסרות אונים מול פירוק ההתקפה שלהם ע"י בלאט היה מאוד מביך למאמני היריבה, להמציא תרגילים חדשים שכל השחקנים ישלטו בהם תוך כדי סדרה…. בלתי אפשרי וTOO LATE.
קר וקרי לא יעמדו בפני התרגיל הכי טוב… והבלתי פתיר, ג'יימס חותר למגע, מחייב דאבל אפ והופ… שלשה פנויה של ג'יי אר שאמפרט ג'ונס ארווינג או דלבדובה . מגעיל אבל יעיל.

רן הנרגן 3 ביוני 2015

ג"ס לא יעשו דאבל על לברון למעט מקרים מסויימים ואלו יהיו מועטים. הם לא שמרו דאבל על הארדן והוא קלעי טוב מלברון. ליד הסל ימתין ללברון בוגוט / אוזילי או ספייטס. השנים הראשונים גבוהים וספייטס יקח לפחות עברת תוקף אחת למשחק.

Comments closed