טרמפיסט פרובינציאלי בעד בלאט! תפסו אותו!!!

(כן, ככה בדיוק אתם נשמעים)

Pitchforks-SP

למרות שבני אדם הם יצורים מורכבים, החיים לא תמיד צריכים להיות כל כך מסובכים. למעשה, המציאות די קלה לפירוש כשהאמת לרוב פשטנית. זה נכון במערכות יחסים, בהתנהגות של בני משפחה, חברויות (גברים ונשים כאחד), באינטריגות של מקום העבודה, בית הספר או צבא, וגם בעולם הספורט המקצועני המשוגע של השחקנים, וגם האוהדים.

אז זו לא העובדה שהוא מזוהה עם מכבי ת"א, זו לא העובדה שהוא למד בפרינסטון ועובר לפעמים כאדם יהיר, זו לא העובדה שהוא האזין בטלוויזיה לאיזה פסק זמן לפני 15 שנה וזו גם לא העובדה שהוא ״לא באמת ג׳נטלמן כמו שכולם חושבים״. ממש לא. הסיבה שלאנשים קשה לראות הרבה אנשים אחרים קמים בבקרים ומעודדים את לברון וקליבלנד, וכמובן גם את בלאט, היא שבכל פעם שמתפתח טרנד כלשהו שהרוב נעמד מאחוריו, מיד ייווצר בצד השני תנועה שכנגד.

זה בכלל לא משנה במה הרוב תומך או מתעסק, תמיד יהיה את המיעוט שנשמע מריר ומתלונן לא רק על אותה התופעה עצמה, אלא גם על "הרוב הרדוד שנוהר כעדר". כמו שיש אנשים שנולדים עם נוגדנים למחלות מסוימות, ככה זה עם אנשי האנטי-עדר, זה בגנטיקה כשהם נולדים עם הגן הזה שגורם להם להיות נגד תופעות שסוחפות את סביבתם. כמובן, גם אלה נחלקים לשתי קבוצות, זה שסולדת מהתופעה בשקט נמצאת בצד אחד, והשנייה שלא סותמת ת'פה לגביה וחייבת שכולם יידעו שהיא נגד שנמצאת בצד שני. חס וחלילה שהם ישמרו לעצמם את המחשבות הללו וייתנו לאנשים ליהנות.

פעם, בעבר הרחוק, כשאנשים היו מתקשרים בינם עם טלפון קווי או מכתבים, לא היה לאנשי האנטי קול חזק מדי. אף אחד לא ממש שמע מהם אלא אם היית חבר של אחד כזה או שאולי למישהו מהם היה איזה טור שבו הוא התמרמר על החיים תחת הגמוניה צהובה (או כל דוגמה אחרת). כיום, הרשתות החברתיות וכלל האינטרנט יוצרים את האשליה של חבורה גדולה וקולנית שקשה לברוח ממנה (כמו למשל עם תנועת הטבעונות הזניחה והפצפונת כשכולם בטוחים שהנה עוד מעט אנחנו מסיימים עם תעשיית הבשר). אז המיעוט קיבל שופר ולפעמים הוא נשמע… איך נאמר זאת, קצת מריר, ומתוסכל, ועצוב, ובאופן כללי ממש ממש מגוחך. ממש ממש.

בימים האלה, הטענות כלפי כל מי שעוקב אחרי סדרת הגמר בעיקר בגלל שדיוויד בלאט (אחד שהחל את הקריירה בישראל והגיע בה לשיאים אדירים) מתחלקות לשתיים. אתם בטח כבר מכירים את מילות הקסם המדוברות. קדימה, תאמרו אותן יחד איתי בקול רם, לאט:

טרמ-פיס-טים.

פרו-בינ-צי-א-ליים.

יופי. קדימה, שוב. עכשיו קצת יותר מהר, אל תפחדו.

טרמפיסטים.

פרובינציאליים.

שתי מילים שמייצגות תלונות כל כך מטופשות, כל כך מגוחכות, כל כך מבדרות ובעיקר בעיקר, כל כך אינפנטיליות (כל כך אינפנטיליות!!!!!!!!) שאין לנו ברירה אלא להתעסק בהן ולנתח אותן לעומק כאן ועכשיו.

שנתחיל עם התלונה של הטרמפיסטים? חשבתי ככה. נשאיר את הטוב לסוף.

ובכן, קהילת עכברי ה-NBA, אלה שעוקבים אחרי הליגה יומם וליל מאז שהם פעוטות, שקמים ב-4:00 לראות משחקים נידחים בין מילווקי וטורונטו כבר שנים רבות (או או או או או או), שמכירים כל שחקן, וכל מאמן, וכל קומישינר, שיודעים את כל החוקים בעל פה, ומבינים מה זה תקרת שכר, ומכירים את השדרים האמריקאים ומדקלמים מי חתום ב-TNT ומי ב-ESPN ומי ב-NBC, כן, אלה, קצת מבואסים ששאר הילדים בגן מצאו את הצעצוע הזה שלהם ושעכשיו כולם משחקים איתו. הילדים האלה מסתכלים סביבם ומגלים שהם כבר לא מיוחדים, שהם כבר לא היחידים שקמים ב-4:00, שהם לא היחידים שיכולים ללכת בעבודה ולומר שהם ערים מאמצע הלילה. כולם פתאום ערים מאמצע הלילה.

מה אתם יודעים, לפתע כל אוהדי הספורט מדברים על הכדורסל הזה שמשחקים 48 דקות ולא 40. פתאום כולם מתלוננים ששתי הדקות האחרונות במשחק פלייאוף לוקחות חצי שעה. פתאום כולם מכירים את התיאטרליות של הלמוניקה האמריקאי, ג'ואי קרופורד. פתאום כולם הפכו למבינים גדולים בכדורסל ההוא ממעבר לים. מזכיר לי קצת את התקופה ההיא לפני 25 שנה שבו גילינו שהבונבוניירות שמנחם לס תיאר לנו התגלו כסתם אסיסטים.

הנה לפניכם ציוץ של אוהד כדורסל שעובד בכלי תקשורת מרכזי בישראל שעוסק גם בסיקור הגמר, לא חשוב שמות: "מכיוון שבלאט וקליבלנד הפכו לנחלת העם, קצת שכחנו שסדרות, בטח בNBA, לא סוגרים אחרי שלושה משחקים…". הבנתם? בלאט וקליבלנד הם עכשיו "נחלת הכלל", לא כמו פעם שהיו שייכים לאליטה מיוחדת, ולחברים במועדון הסודי הזה קצת קשה שכולם מכירים את לחיצת הידיים המיוחדת שלהם.

קשה לתאר במילים עד כמה ההתנהגות הזו ילדותית. בעצם, אולי קרן מור יכולה לעזור לנו. זה נשמע לי כמו… אוי יו יוי. אני תוהה אם הם יודעים איך הם נשמעים? כי כל התלונות האלה מזכירות לי קצת את הבת 5 שלי כשאחיה הקטן רוצה לשחק איתה והיא לא רוצה כי… כי… כי… מה כי, אין לה סיבה רציונלית! היא פאקינג בת 5. כל החיים שלה זה שמלות ורודות, סיכות לשיער וממתקים.

אז מה אם כולם פתאום רואים NBA? מה זה בכלל משנה? "טרמפיסטים"? כאילו, הייתה למישהו בלעדיות על הליגה? האם כל מי שהצטרף עכשיו לצפות בפלייאוף צריך לעבור איזה שהוא מסלול מכשולים מיוחד? לצפות בעשרות משחקים משעממים כדי לקבל את הזכות ליהנות מגמר כזה? האם צריך ללמוד משהו? (אם כן, שלחו את הלינקים לעמודים הנכונים בוויקיפדיה ואעלה אותם כאן). במקום לשמוח שיש להם יותר אנשים שעכשיו מדברים על משהו שהם מתעניינים ומתמחים בו, כשהם נראים קצת פחות תמהוניים מבדרך כלל, הם קצת זועפים, כאילו שממש אהבו להיות כאלה. (רגע, יכול להיות שעליתי על משהו?)

אבל רגע, חכו. אתם חושבים שהטענות האלו נשמעות שטותיות? גבירותיי ורבותיי, קבלו את התופעה המטופשת השנייה, "האנטי-פרובינציאליים".

כאן בניגוד לאינפנטיליות הראשונה, מדובר נטו בתופעה של Party-Poopers (ובשפה העברית: "הורסי מסיבות"). כלומר, ישנם אנשים שלא מרגישים עצמם חלק מהחגיגה, אז במקום למצוא מקום אחר ליהנות בו הם מרגישים צורך לנסות ולהרוס לשאר החוגגים, אולי כדי לגרום לעצמם להרגיש טוב יותר. החבורה הזו רואה את כולם עולים על העגלה של בלאט, מעודדים אותו, דוחפים אותו, אז הם כמובן חייבים לצנן את ההתלהבות. מוכרחים.

"פרובינציאליות" הם מתייגים את התופעה. חיפוש קצר באינטרנט העלה שפרובינציאלי זה מישהו שהוא בן עיר קטנה או כפר בפריפריה, שאינו בקי בהליכות העיר הגדולה. ולענייננו, אני חושב שהפירוש המתאים ביותר הוא מישהו שמתעניין במישהו אחר רק בגלל שהם מאותו המקום, כלומר מנטאליות של כפר או עיר קטנה.

ואכן, ישנה התעניינות רבה יותר בדיוויד בלאט בגלל שהוא בא מישראל (גם אם אינו נולד וגדל פה, הוא עשה את רוב הקריירה המקצוענית שלו כאן). האמת שאיני מתכוון לנסות ולסתור זאת, הכל כמובן נכון ואנחנו אכן עסוקים בחגיגה גדולה סביב דיוויד בלאט בגלל שהוא "אחד משלנו". מה שכן, אציין שאני לא רואה בכך שום בעיה ויתרה מזאת, איננו שונים מאף אומה בעולם. ב-ע-ו-ל-ם. הנטייה שלנו כבני אדם היא קודם כל להתעניין "באחד משלנו", ואחר כך בשאר.

ב-2011 למשל המוקד של סיקור גמר ה-NBA בגרמניה היה דירק נוביצקי, ולא הכוכב הכי גדול בליגה באותה תקופה. האיטלקים כמובן עוקבים מקרוב אחרי בריאניאני ובלינלי, הצרפתים אחרי פארקר ובאטום ובוריס דיאו והספרדים סביב הגאסולים (וכל שאר השחקנים שלהם שם). אני יכול להמשיך ולהמשיך, אבל אוריאל דסקל כבר ריכז עוד כמה שמות בפייסבוק בסטטוס הזה, לכו תראו אם בא לכם. ישנן דוגמאות כאלו בלי סוף.

מה שכל כך מוזר ומצחיק בכל הסוגיה זו כמות הכתבות שעוסקות רק בפרובינציאליות שלנו. בשבועות האחרונים אנחנו רואים עיתונאים ופרשנים מקבלים את ההזדמנות לכתוב על הגמר הזה רק בגלל שמדובר בדייויד בלאט מישראל, שכן אחרת אף אחד לא היה מבקש מהם לכתוב או לומר משהו. ואז, הם מנצלים את הבמה שקיבלו כדי לבקר את תופעת… דייויד בלאט מישראל. בכך כמובן, הם מגדילים עוד יותר את כמות הדברים שנכתבים על… דיוויד בלאט מישראל.

שמתם לב ללופ המצחיק שנוצר כאן? "אני אצא כנגד הפרובינציאליות. איך אעשה זאת? אני רק אוסיף לה". כן, משעשע כמו הלופים שכתבתי בשפת פסקל בשיעורי המחשב שלי בתיכון לפני 20 שנה.

(הערת אגב: זה גם מאד מצחיק אותי שחלקים מהתקשורת שלנו מתלוננים על תופעה שהאחראיים העיקריים לה הם… חלקים מהתקשורת שלנו. אנחנו רואים את זה המון כשמכבי ת"א מגיעה לפיינל פור וישנם עיתונאים שמתלוננים ללא הרף על הפסטיבל הצהוב, כשהאחראים לפסטיבל הזה הם למעשה עמיתיהם. המצב לא שונה גם עם הגמר הזה ופסטיבל דייויד בלאט. אם יש לכם מילה לתופעה המוזרה הזו תכתבו אותה בתגובות, כי אני מרגיש ש"אירוניה" לא מספיקה)

כאמור, זה קצת מתסכל שלא הזמינו אותך למסיבה, או לחילופין, שהזמינו אותך ואתה מרגיש אווט-סיידר, אז מה עושים במקרה כזה? נכון, צוחקים על כל אלה שנהנים ומנסים לגמד אותם, ככה מתחילים להרגיש קצת טוב יותר עם עצמך.

כמה טורים נכתבו ודעות נשמעו עד עכשיו על זה? ובכן, נכון ליום ראשון ה-14.6, ישנה ספירה לא-רשמית שאומרת שפורסמו יותר תכנים שמבקרים את תופעת דיוויד בלאט והעדר הפרונציאלי מאשר שעוסקים בגמר עצמו. אני נשבע לכם. התוצאה כרגע היא 267-265 לטובת התכנים שהדבר היחיד שהם למעשה עושים זה מבקרים את התכנים האחרים ובכך למעשה מעצימים את ההייפ המקורי סביב דיוויד בלאט. אבל העיקר שההתעניינות שלנו בדיוויד בלאט היא מגוחכת. כל כך מגוחכת שהמבקרים בעצמם לא יכולים להפסיק לכתוב עליו. Good Job. (התקשורת והאינטרנט של 2015 הם דבר נהדר לא?)

אימא שלי לימדה אותי שכשאין לך משהו טוב להגיד, אל תגיד כלום. אני עושה כמיטב יכולתי לעקוב אחרי השיעור הזה לחיים. המון אנשים יעשו לכולנו טובה אם ינסו לאמץ את זה גם כן.

נראה שכל האנשים שמבקרים את התופעה הזו שאנחנו עדים לה כאן בשבועות האחרונים שכחו את דיוויד סטרן ואת מפעל חייו ב-20 השנים האחרונות, כשהקומישינר עשה כל שביכולתו להפוך את המשחק הזה לגלובלי. ההתעניינות, הרייטינג והסיקור שאנחנו עדים להם בשבועות האחרונים זה בדיוק מה שסטרן חלם וקיווה לו (ואולי גם שבמקום מאמן אנחנו נתלהב ככה משחקן בליגה, אבל עדיין). סטרן, ועכשיו אדם סילבר, היו רוצים שבכל מדינות העולם יתלהבו ויעקבו באדיקות אחרי המוצר שלהם כמו שקורה בישראל בחודש האחרון.

ויותר מזה, עכשיו באופן אישי, המון זמן שלא התלהבתי ונהניתי ככה מסדרת גמר כמו השנה, כשיש לי אינטרס אהדה מובהק ורצון שדיוויד בלאט יצליח (ואני לא מתנצל על כך. זה אדיר. מעבר להיותו יהודי וישראלי, הוא גם מכביסט. וזה פשוט אדיר. ובלתי נתפס. ו… אמרתי כבר שזה אדיר?). מה גם שבינתיים קיבלנו מבחינה אובייקטיבית סדרה נהדרת, ללקק את האצבעות מכל שנייה.

במשך שנים הריטואל הקבוע שלי עם הפלייאוף של ה-NBA היה לקום כשהילד או הילדה מחליטים שאני קם, ואז לשים לי בסלון את ההקלטה-לייב (הקלטה של המשחק מבלי לדעת מה התוצאה. ואין לכם מושג כמה הכל עובר יותר מהר כשמעבירים פסקי זמן והפסקות אחרות במשחק NBA). זו הפעם הראשונה אחרי תקופה ארוכה שאני קם מוקדם יותר מהילדים מיוזמתי כדי לראות משחק. אני לא קם ב-4, אלא קצת אחר כך, אבל עדיין לפני הילדים.

ושוב, הכל כל כך כיפי. אני אשכרא הלכתי לישון ביום חמישי האחרון קצת מוקדם יותר מבדרך כלל כדי שהמשחק הרביעי שנערך בשישי לפנות בוקר יגיע מהר יותר. זה כל כך נפלא כי זה בדיוק מה שספורט אמור לעשות לך, והסיבה שזה ככה נכון לעכשיו כלל לא אמורה לשנות לאנשים (התוצאה של המשחק הרביעי הייתה קצת פחות נפלאה אגב). רק אוסיף שסביר להניח שאני הייתי בסדרה הזו בעד לברון בכל מקרה כי אני אוהב לתמוך באנדרדוג (אהמ, כן, חוץ מכל העניין הזה של מכבי ת"א), אבל הסיפור של דיוויד בלאט מוסיף כל כך הרבה יותר. לא מובן לי למה למישהו יש בעיה עם זה.

*

ואם כבר אנדרדוג, אז כמה מילים לסיום על הסדרה עצמה. כזכור לכם, הימרתי על קליבלנד בשישה משחקים ואין מה לשנות את ההימור עכשיו. אני דווקא נמצא בעמדה לא רעה בכלל כדי שתתממש, הרבה יותר טובה משהייתי לפני שהשופטים זרקו את הג'אמפ-בול הראשון לפתיחת הסדרה והדעה רווחת הייתה שגולדן סטייט ישחטו את הקאבס.

אני לגמרי חושב שלקליבלנד ישנו סיכוי לא רע בכלל לנצח את המשחק החמישי הלילה (אני כבר לא יכול לחכות!!!!!!!!!!1111). ראשית, הם כבר ניצחו את גולדן סטייט באולמה הביתי (כמעט פעמיים) והם פשוט חייבים לחזור לקצב הסופר-איטי שהנהיגו בשני המשחקים הראשונים. הרגשתי שהקהל הביתי בקליבלנד דוחף אותם קצת יותר מדי וגרם להם לפעמים לרוץ ולשחק יותר מהר ממה שהם צריכים.

מעבר לכך, אם צריך לבחור אחד, נדמה שהשחקן המצטיין עד כה בצד השני זה אנדרה איגוודאלה וזה לא רע בכלל בשביל קליבלנד. העובדות פשוטות, כשהשחקן הכי טוב של צד אחד זה איגי והשחקן הכי טוב מנגד זה ג'יימס, לצד השני ישנו סיכוי. אין ספק מי הפייבוריט, אבל אני אקום מחר בבוקר אופטימי. אני תמיד אופטימי.

זה והזריקות האלה של ג'יי אר סמית' חייבות להתחיל להיכנס מתי שהוא. לא?

התקשורת אשמה
De Grasse High (על כוכב הספרינט החדש)

137 Comments

אהד 14 ביוני 2015

אולי תפסיק לכתוב על מכבי ת"א ותתחיל לכתוב על דברים אחרים?

שמעון 14 ביוני 2015

+100

אהד 14 ביוני 2015

לגבי איגי (גם חושב שהוא הטוב כרגע אצל הלוחמים).. במידה וג"ס ינצחו, מי לעזאזל יהיה הMVP?

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

אני סבור שנראה מקרה שלא ראינו למעלה מ-45 שנים, וזה שלברון ג'יימס יקבל את ה-MVP גם במקרה של הפסד.
(האחרון: ג'רי ווסט זכה ב-MVP בסדרת הגמר של 1969 למרות שהלייקרס שלו הפסידו לבוסטון ב-7 משחקים)

אהד 14 ביוני 2015

גם אני חושב ככה. אבל זה יהיה די מביך, עבור הליגה וג"ס.

דורפן 14 ביוני 2015

מה כל כך מביך בלנצח את הכדורסלן הטוב בעולם?

לא יצא לי לשמוע אף פעם ״ביל ראסל האוברייטד הזה – ג׳רי ווסט היה האם.וי.פי״

זה מביך בעולם של קובי בראיינט לא של גולדן סטייט.

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

בהמשך לדברים, אם אכן נראה את זה קורה… (והסיכויים כרגע לא רעים כי האנשים שמדברים על זה הם העיתונאים עצמם, והם אלה שמצביעים מי יקבל את הפרס)

אני חושב שזו עדות לגדולה של לברון, ופחות מעיד משהו על גולדן סטייט.

דורפן 14 ביוני 2015

אני רק רוצה להזכיר מי כתב זאת לראשונה שנה שעברה… כשגם אז היה צריך לבחור בלברון.

יש עוד עניין קטן. אם גולדן סטייט יזכו הם ינצחו עוד שני משחקים. שזה אותו מספר משחקים שהם ניצחו עד עכשיו. אז לא מן הנמנע שכן יהיה להם איזה גיבור במשחקים הללו.

Asaf 14 ביוני 2015

I פעם שנייה שלברון מביא את קליבלנד לגמר בהרכב של קבוצת יורוליג איכותית + בעיקר בקונסטלציה הנוכחית אחרי הפציעות של לאב וקיירי
,אין ראוי ממנו לתואר ה-MVP וכן כמו שנכתב פה מעליי גם לנצח את השחקן הטוב בעולם זה הישג נאה

אהד 14 ביוני 2015

אפשר להפסיק עם המיתוס של קבוצת יורוליג?
מוזגוב מתברר כסנטר מעולה, שאמפרט ודלה הם מגנים ברמה הגבוהה ביותר ותומפסון הוא מכונת ריבאונדים. ג'י אר סמית' הוא גם שחקן נהדר ויש לו מניות רבות בהגעה של קליבלנד לגמר (למרות שבינתיים הוא לא פוגע). אז אולי לא מדובר בעלית של הליגה, אבל יורוליג? נו באמת..

Asaf 14 ביוני 2015

קבלתי אהד, מסכים אבל בהחלט לא העלית של הליגה

אהד 14 ביוני 2015

אמממ, במידה ולא שמת לב, הNBA זה העולם של קובי בראיינט. של לברון, של ווסטברוק ושל הארדן. וכן, גם של קרי, הכוכב הראשי של הקבוצה שלו. אני לא מצפה ממנו שיהיה טוב יותר מלברון. אני מצפה ממנו (או מתומפסון) שיהיה טוב יותר מדלי וממוזגוב. גם במשחק הרביעי לא ראיתי מישהו מג"ס מתעלה יותר מדי. וכשמדברים על לגאסי (ראיתי בערוצים האמריקאים דיבורים על כך שמדובר באחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה) של מועדון או של האליפות, מה לעשות שזה קצת מביך.
זה דומה להענקת השחקן המצטיין לשוער של הקבוצה שזכתה בליגת האלופות. זה די אומר משהו על ההופעה של אותה קבוצה בגמר (שהשוער הציל אותם) ומן הסתם, יפגע ב"מורשת" של אותה זכייה.

אהד 14 ביוני 2015

טל, ממש לא מסכים. עם כל הכבוד ללברון, ג"ס פשוט לא משחקים טובים. קרי מאוד מתקשה, תומפסון (למעט המשחק השלישי) לא משפיע מספיק וגרין פשוט חלש. איגי הוא הטוב ביותר וגם הוא לא באמת מתקרב לעצור הגנתית את לברון (מישהו אמר קוואי) או לספק תצוגות טובות מדי בהתקפה.

גיא זהר 14 ביוני 2015

האחוזים של לברון מול איגודלה גרועים מאשר מול ליאונרד. אם איגודלה ייתן עוד שני משחקים ברמת משחקי 1 ו-4, האם.וי.פי שלו

אהד 14 ביוני 2015

לברון נתן 3 משחקים ראשונים לפנתיאון, למרות זאת אני ממש לא מזלזל בהגנה של איגי. ולגבי החלק השני של דבריך, כתבתי את זה למטה כבר.. מסכים.

דורפן 14 ביוני 2015

זה משתנה לחלוטין בשנים האחרונות. כמובן עם סן אנטוניו ועכשיו המשך עם גולדן סטייט. ובוחרי האם וי פי העדיפו את קארי למרות שכבר בעונה הרגילה לא היו לו סטטיסטיקות של הארדן או ווסטברוק.

וקצת פרופרציות: קרי לא פחות טוב מדלי. הוא טוב ממנו בהרבה גם בסדרה הזו. זה הכל יחסית לציפיות. דלי נותן התעלות מונומנטלית אבל אף שפוי לא יגיד שאם תחליף ביניהם מצבה של קליבלנד רע יותר. קרי עם ממוצע נקודות טיפה יותר טוב מהעונה הרגילה. ההיו לו שני משחקים קשים זה הכל.

וחשוב מזה: כשהסדרה והעונה על הקו הוא כן הפיק משחק מעולה (לא היסטורי – אבל מצויין). הכניס את כולם למשחק. מסר כמה אסיסטים נפלאים ובחר את הזריקות שלו. 8 מ-17 זה אחוז מצויין כשזה כולל ארבע שלשות. כשקליבלנד הורידו לשלוש – מי שינה הכל בשלשה ואסיסט של משחק שלם?

נחשון שוחט 14 ביוני 2015

וגם, עוד לא נגמר. מסכמים בסוף.

אהד 14 ביוני 2015

מצטער, אבל זה לא נכון לדעתי להשוות בין הספרס לג"ס. הספרס שיחקו נהדר, ניצחו די בקלות וקוואי, ששמר גם על לברון, סיפק שורה סטטיסטית נהדרת עם אחוזים של כמעט 60%.
לגבי בחירת הMVP בעונה הסדירה, קרי קלע יותר (סטטיסטית) מהארדן ומווסטברוק.
נו ברור שזה לפי הציפיות (כמו גם השכר שלהם). בשורה התחתונה קרי שיחק בניצחונות בצורה בינונית ובהפסדים הוא היה לא טוב (משחק 2) ורע (משחק 3).
ודורפן, אם תומפסון מסיים את המשחק עם 9 נקודות, כנראה שקרי לא בדיוק הכניס את כולם למשחק. שוב, קרי בגדול פשוט לא דומיננטי מספיק.

אהד 14 ביוני 2015

אני מסכים שיש עוד לפחות שני משחקים והכל יכול להשתנות.. קרי יכול להתעלות, הג"ס יכולים להפסיד, אולי דווקא איגי ימשיך לספק שורה יפה (עוד שני משחקים של 20+ והוא יהיה ראוי לחלוטין).

יריב 14 ביוני 2015

אני חושב שאנשים לא ממש זוכרים את התואר הזה. מי זוכר מי היה ה MVP של סדרת הגמר ב 81? האם זה גורע במשהו מהדימוי של בירד?

Yavor 14 ביוני 2015

מקסוול אם אני זוכר נכון

ערן (המקורי) 14 ביוני 2015

להחליט עכשיו על המצטיין, כשחברים לכל קבוצה 2 משחקי ניצחון כדי לקחת את הסדרה, זה קצת כמו להתווכח ב- 16 במרץ על ״מי אחראי לנצחון של בוז׳י בבחירות״

ערן (המקורי) 14 ביוני 2015

חברים=חסרים

cookie-monster 14 ביוני 2015

יפה

איתן 14 ביוני 2015

השאלה היא כמה פעמים קליבלנד עוד תוכל להתעלות, שזו הדרך היחידה עבורה לנצח. היה לי ברור שיפסידו את המשחק הרביעי (אי אפשר לשמור על אינטנסיביות הגנתית מטורפת כזו אחרי 2 נצחנות וכשפתאום מתייחסים אליך כפייבוריט). כל כך חבל שאירוינג נפצע וג'יי אר סמית נעלם. איתם בכושר טוב הייתה סדרה מונומנטאלית גם מבחינת כדורסל. בלעדיהם זאת סדרה אדירה אבל הסיפור הגדול הוא מנטלי.

שמעון 14 ביוני 2015

טור מעניין וחשוב.
אני חושב שחלק מהאנשים בישראל הם אנטי-פרובינציאליים בגלל תופעת הפטריוטיות העיוורת שקיימת במדינה בערך מהקמתה
(ראה ערך מירי רגב "התרבות צריכה להיות פרו-ציונית").

אבל שכחת נקודה מאוד חשובה. מה עם אלה שמעודדים בהתלהבות את הווריורס רק כי הם לא מסוגלים לראות מכביסט לוקח אליפות?!?!

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

שיבושם להם.
חייהם גם ככה מלאי תסכול ב-90% מהזמן, לא יזיק להם קצת תקווה.

אריאל גרייזס 14 ביוני 2015

כרגיל, אוהדי מכבי לא מסתפקים בלנצח, הם גם רוצים שיאהבו אותם. מה חדש?

עידן. 14 ביוני 2015

כרגיל, שונאי מכבי לא מסתפקים בלאהוד את הקבוצה שלהם, הם רוצים להסביר לאוהדי מכבי למה הוא בעצם לא אוהדים אמיתיים.

אדם 14 ביוני 2015

עידן, באמת, איפה אריאל כתב משהו על אוהד אמיתי או לא? הוא רק טען טענה על אופי של אוהדי מכבי שאתה יכול להסכים איתה או לא.
וכמובן שהוא צודק :)

עידן. 14 ביוני 2015

ואיפה טל כתב משהו על הרצון שיאהבו אותו?

לגופו של עניין, האנשים שטל דיבר עליהם בפוסט הזכירו לי את אותם "אוהדי קבוצות אחרות" שבמקום להתרכז באהדה שלהם מתעקשים לדרג את האהדה שלי ולספר לי שהשמחה שלי בהצלחת מכבי היא לא שמחה אמתית (וזה משהו שאריאל נוהג לעשות כאן לא מעט).

אריאל גרייזס 14 ביוני 2015

מעולם לא דירגתי שמחה של מישהו, אל תכניס לי דברים לפה. אתה שמח בהצלחה של בלאט? יופי לך. רק אל תהפוך אותי לעוכר ישראל רק כי אני רוצה שגולדן סטייט ינצחו או כי בא לי להקיא מהשאלות של כתבים ישראלים במסיבות עיתונאים או מלראות את רז שכניק וגיל תמרי יושבים שם.
ואת זה כן עשיתם. אם ידיעות שם כותרת "ישראל נגד גולדן סטייט", זה די מוציא אותי מכלל ישראל.

עידן. 14 ביוני 2015

על מי אתה מדבר לעזעזל כשאתה אומר "ואת זה כן עשיתם"? מי זה אתם?

ומי בכלל רוצה שתאהב אותו? נכנסת לאיזה תאוריה מטופשת ואתה דבק בה כאילו היא דברי אלוהים חיים. אני אוהד בעצמי ומכיר מספיק אוהדים אחרים. אף אחד לא רוצה את האהבה של שאר המדינה.

ודבר אחרון, בעולם החיפוש המהיר באינטרנט לא צריך למהר ולהגיד "לא אמרתי אף פעם". סתם בחיפוש לא רציני של חמש דקות:

"כי כל השאר זה שטויות. לאף אוהד מכבי לא באמת אכפת מהאליפות"

"אני אוהב להרגיש שמחה כשהקבוצה שלי מנצחת ולא הקלה"

ובעיקר: "וחוץ מזה, אני מרחם עליך שאתה לא יודע מה היא שמחה אמיתית על הישג" – בתגובה לטל שחגג את אליפות אירופה האחרונה. אני זוכר עוד אמירות מהסוג הזה, אבל אין לי ממש כוח לחפש.

matipool 14 ביוני 2015

שמעון מזרחי רוצה את האהבה של כל המדינה . הוא לא מבין איך זה יכול להיות שיש ישראלים שלא מעודדים את המכבים הגיבורים במלחמותיהם ברחבי אירופה .

עידן. 14 ביוני 2015

אז יש את שמעון מזרחי. למיטב ידיעתי ואפילו שזה לא נראה ככה מדובר רק באדם אחד, בן למעלה מ- 70. הוא אפילו לא מייצג את ההנהלה של מכבי היום (שדוגלת יותר בגישת פדרמן).

עצם העובדה שאני מעריץ את שמעון על מפעל חייו ועל התרומה העצומה שלו לכדורסל, לא אמור שאני חייב להסכים עם כל הרצונות שלו.

אם תעבור בין אוהדי מכבי ותשאל אותם אני מניח שתגלה שהמחשבה כאילו כולם צריכים לאוהד אותנו חלפה מהעולם פחות או יותר עם הפרישה של מיקי ברקוביץ (ואם לא הוא אז ג'מצי). מבחינת 90% מהאוהדים זה פשוט כבר לא רלוונטי היום.

צור שפי 14 ביוני 2015

תיקונצ׳יק: תרומתו העצומה למכבי תל אביב כדורסל, לא לכדורסל.

אורן השני 14 ביוני 2015

סתם לגבי המשפט האחרון, למה אתה מכליל את "אוהדי בלאט" עם הכותרת בידיעות? אני בעד קילבלנד וממש לא מסכים שזה ישראל נגד גולדן-סטייט. שירשמו איזה שטויות שבא להם, זה לא אומר שזה מייצג אותי.
בכלל אם יש טענות בגלל כותרות כאלה בתקשורת – הן צריכות להיות מופנות לתקשורת, ולא למי שהיא מתיימרת (והיא לא) לייצג. ואתה נופל בפח ההכללות שלה.

איתן 14 ביוני 2015

אריאל, כעיתונאי אתה יכול להתייחס קצת יותר בסלחנות לכותרת המנסה לתאר תופעה.

אריאל גרייזס 14 ביוני 2015

אני לא שונא מכבי ולא אמרתי על מישהו שהוא אוהד אמיתי או לא. הסברתי את הצורך של טלב"י לכתוב את הטור הזה. למרות שאני מתעב את מה שקורה בישראל, בעיקר מבחינה תקשורתית, בחודש האחרון, לא הלכתי וטרחתי לכתוב טור על הנושא. אבל מכיביסטים לא מסתפקים בלהצליח. הם צריכים שכולם יבינו אותם ויאהבו אותם.

בלייק 14 ביוני 2015

אנחנו חיים בעולם של דוברים. לכולם יש צורך שיבינו אותם, לא?
גם הצורך להיות נאהב הוא די אנושי…

לא חושב שההכללות האלה על מאות אלפי אוהדי מכבי בכדורסל רלוונטיות. אולי זה חתך מייצג של נציגיה הקולניים בתקשרות? אולי זה חתך לא מייצג? מי הוא אותו אוהד מכבי שחשבו לו שכולם יאהבו אותו? אילן השועל או הפרווה עם הרולקס (או שזה רולקס עם פרווה)? שמעון מזרחי או פדרמן? אולי בכלל RK?

כאוהד כדורגל (ולא כדורסל) של מכבי, גם אני הפכתי בשלוש העונות האחרונות לאדם תלותי שזקוק שכולם יבינו ויאהבו אותו. הפכתי לכזה בעל כורחי. זאת אומרת אני לא השתנתי, אבל הקבוצה לקחה שלוש אליפויות ופתאום "הפכתי" לכזה. מוזר, לא שמעתי את זה לפני קרויף.

רועי 14 ביוני 2015

לא כתבת פוסט אבל תגובות האנטי שלך מככבות בכל מקום אפשרי.

רועי 14 ביוני 2015

כרגיל, שונאי מכבי עם שיטות הפלסטינים של המצאת נראטיב וחזרה עליו בכל הכח.
זה שאתה תמשיך לחזור על המנטרה המטופשת הזו שלך לא יהפוך את זה לאמיתי.

דורון קרמר 14 ביוני 2015

פנטסטי.

OneWhoKnows 14 ביוני 2015

בנוגע לויקיפדיה, ערכי הNBA בעברית דלים מאוד. כדאי לקרוא באנגלית או לשפץ בעברית מידע אישי. המצב בקרשים.

דורפן 14 ביוני 2015

הוא לא מזוהה עם מכבי – הם בלעו אותו מחוסר ברירה

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

:)
אהבתי.

דורפן 14 ביוני 2015

הם לא המועדון שתמיד הדליף נגדו? הם לא המועדון שהוריד אותו להיות העוזר מאמן כשהרגישו שאפשר להעביר מחדש בתקשורת את מינוי הגזען?

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

יאפ, לא שונה ממה שהוא עבר בקליבלנד.
הוא האיוב המודרני, רק זה שמצליח לנצח בסוף

גלעד 14 ביוני 2015

בלאט הוא בכלל תוצר של גליל עליון, כל מה שקרה אח"כ לא באמת משנה

MOBY 14 ביוני 2015

אם כבר מכבי חיפה
הן בתור שחקן והן בתור מאמן נוער.
אם היסטוריה אז אמיתית.
אפשר לראות את נגיעת ידו של בלאט באליפות הירוקה….
סתם :)

היסטוריון של ספורט 14 ביוני 2015

לפי זה האליפות הקרב ובאה (אולי) של הפועל ירושלים ….שייכת בעצם לבלאט
1. כי הוא שיחק שם פעם (אולי פעמיים) בשנות ה 80 .
2. כי הוא …לא במכבי

אדם 14 ביוני 2015

אתה חוטא לאמת. אני חושב שמה שהכי מציק לעכברים זה העובדה שהטרמפיסטים מביעים דיעה כאילו הם בקיעים בליגה (מה לעשות, ישראלים). אם כל הטרמפיסטים היו קמים, רואים, נהנים, שותקים ולומדים לא היית שומע תלונות על זה.
דבר שני, הצד השני של מטבע ה״פרובנציליות״ הוא המכביזם. פתאום לכולם איכפת שיש אנשים נגד בלאט וקליבלנד. השנאה והזלזול שאתם רוחשים לנו היא מגוחכת. כאילו אם אנחנו לא בעד ישראלי אז אנחנו בוגדים ואנטישמים.

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

אני דווקא חושב שאוהדי הפועל מאד נהנים מהעמדה הזו של "עוכרי ישראל".

צריך להבין משהו בסיסי לגבי אוהד הפועל: במהות שלהם כאוהדים קיימת סתירה בסיסית. מצד אחד הם רואים בעצמם אנטי ממסדיים, הולכים סדרתיים נגד הזרם, שיא האוונגרד, קורבנות הממסד. מצד שני, במציאות הם אוהדים קבוצה שהיא הממסד יותר מכל קבוצה אחרת.

הסתירה המובנית הזאת מייצרת את המצב שתיאר טל, לפיו יש בתקשורת יותר כתבות שיוצאות נגד ה"ההליכה העדרית נגד הזרם" מאשר כתבות שמהללות אותה. מצבים כאלה הם הלחם והחמאה של אוהדי הפועל שנכנסים אוטומטית לעמדת המוצא האהובה עליהם של קורבן ויכולים להתאחד נגד אויב משותף. בפועל, אף אחד לא דורש מהם לתמוך בבלאט, זו העמדה שאתם אוהבים להיות בה ולכן מייצרים מציאות שלא ממש קיימת בפועל.

אורן 14 ביוני 2015

"שיא האוונגרד"-גדול.אין ספק שמדובר בשירה.
אוהדי הפועל הם גם בוגדים,אנטי ציונים עם אף ארוך.
אוהדי הפועל הם גזענים,קומוניסטים ולא עושים צבא.
אבל הכי חשוב שהם "שיא האוונגרד".
תגדיר אותי עוד,תוהה!

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

הוכחת בדיוק את הטענה. איפה כתבתי שאוהדי הפועל הם עוכרי ישראל או בוגדים?

אוהדי הפועל אוהבים לטעון שאומרים עליהם שהם עוכרי ישראל ובוגדים כי זה מכניס אותם לעמדת הקורבן הכול כך אהובה עליהם שמאפשרת להם להרגיש כמו צ'ה גווארה דה לה שמעטה. חבל שבפועל הם אוהדים את הקבוצה הכי ממסדית בישראל.

יואב 14 ביוני 2015

תוהה,
ביג לייק.

אורן 14 ביוני 2015

תוהה,
1.האם רק אוהדי הפועל מדברים על הפרובנציאליות ואוהדי קבוצות אחרות לא?
2.האם כל אוהדי הפועל מדברים על הפרובנציאליות?
3.האם יש אוהדי מכבי שהם חושבים שיש פרובנציאליות בסיפור של בלאט?
4.האם כל אוהדי הפועל שרים שואה והם "שיא האוונגרד"?
5.האם כל אוהדי מכבי רולקסים ושרים נגד טועמה וראדי?
6.האם אתה מכליל?

יואב 14 ביוני 2015

האם אוהדי הפועל עושים זיג הייל ועדיין מכנים את אוהדי מכבי נאצים? האם הם מבולבלים?

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

תבדיל בין טענות על פרובנציאליות וטענות על כך שכל מי שתומך בגולדן סטייט (מכל סיבה) הוא בוגד ועוכר ישראל.

הטענות שהתקשורת הישראלית בכלל וכתבי ערוץ הספורט בפרט, מתנהגים בצורה פרובנציאלית (למשל בשאלות שהם שואלים במסיבות העיתונאים) היא נכונה. הטענות על תפיסה שכל מי שתומך בווריירס כבוגד, היא בעיקר המצאה של אנשים (לא רק אוהדי הפועל, בסדר?) שנהנים מהתחושה שכל העולם נגדם ורק הם האמיצים, שוחים נגד הזרם.

כאמור, כל זה מביא לתופעה ההזויה של יותר מאמרים של אנשים שיוצאים נגד "העדר" מאשר כאלו שתומכים בו. בעולם המציאות, אף אחד לא מכריח אף אחד לעשות כלום. אנחנו אנשים חופשיים וכל רשאי לעשות את הבחירה שלו, בין אם היא לתמוך בקבוצה מסוימת (מכל סיבה שהיא) או להתנגד לה (מכל סיבה שהיא).

אתה יודע, אוהדי ספורט אדוקים באינטרנט מנסים להציג מצב כאילו להיות אוהד הצלחות זה שווה ערך למינימום שיתוף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה. לא, יש פחות או יותר אלף תכונות אופי גרועות יותר שאני יכול לייחס לאדם. אם מישהו עובד כל היום כמו חמור, צריך לפרנס משפחה / לסבול מבעיות עם החברה ומה שנותן לו קצת נחת בסוף היום זה לתמוך במאמן ישראלי שעושה חיל בNBA, שיהיה לו לבריאות, מה אכפת לי?
מי שמע לתמוך בקבוצת ספורט זה להיות חסיד אומות העולם. תשחררו, אנשים.

נ.ב

אי אפשר לנתח מגמות בלי להכליל., הרי תמיד יש יוצא מהכלל. אפשר כמובן לסייג בסוף כל המשפט, אבל לדעתי זה די מוגזם.

אורן 14 ביוני 2015

תוהה,
א.שמח שאתה עונה עניינית.
ב.האם זה שאני ורבים אחרים חושבים שבלאט עושה עבודה מצויינת(ואף מדהימה) אבל לא גורם לי לאהוד את הקבוצה שלו,ובטח לא לאהוב את השאלות המביכות של התקשורת הישראלית,הופך אותנו ל"נהנים מהתחושה שכל העולם נגדם ורק אנחנו האמיצים, שוחים נגד הזרם"?
מותר לאהוב את בלאט ולרצות שינצח,אפשר גם לא.זה לא הופך את אלה שלא בעדו -לכאלה שרוצים לשחות נגד הזרם.
עדיין מעריך אותו.לא מבין את השאלה הזאת-"איך אתם לא בעדו?".

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

האהדה או ההתנגדות לקבוצה כתוצאה של אדם ספציפי שמזוהה איתה, היא טבעית לחלוטין. אני אתך לך דוגמה שלי באופן אישי: בילדותי הייתי אוהד של הלייקרס ובעקבות שנאתי היוקדת לקובי, הייתי בעד היריבות שלהם בכל סדרות הגמר האחרונות.

הנקודה היא לא התחושה שלך ביחס לקבוצה מסוימת אלא הניסיון להציג מצב כאילו רודפים אתכם בעקבות הבחירות שלכם. בולשיט. אז אנשים שלא מבינים ומושקעים בספורט רגשית כמונו לא תמיד מבינים את עוצמת הרגשות והמניעים שלהן. נו, בסדר. אתה יודע, זה לא בדיוק הגרסה המודרנית של האינקוויזציה וסיבה לפוזה הרדופה של חלק ממתנגדי בלאט.

אני לא כותב עליך באופן אישי, אבל לא מעט כותבים בתקשורת שלנו נהנים מאד הפוזה של הולכים נגד הזרם ומנפנפים בה בכל הזדמנות, גם שאין ממש סיבה.

אורן 14 ביוני 2015

אני לרגע לא מרגיש שמישהו רודף אחרי כאלה שלא בעד בלאט.
טבעי שיהיו כאלה שיהיו בעד בלאט,וטבעי שיהיו כאלה שלא בעד בלאט.
דווקא טל כתב שיש רדיפה של האלה שלא בעד בלאט נגד אלה שבעד בלאט.
אני חושב שהבעיה היחידה שלי יש היא לא אלה שבעד בלאט אלא התקשורת הישראלית המביכה(שמביכה אגב את בלאט עצמו).
ובלי קשר לכלום,בלאט מאמן ענק שללא ספק לא מוערך מספיק(ואני לא מדבר על לברון).
מוזגוב,סמית ,שומפרט ,דלבדובה והגנה מטורפת-הם דברים שלא היו לפניו(דלבודובה השתדרג אצלו מאד).
ואחרי כל זה-יאללה גולדן סטייט-בלי קשר לבלאט-חולה על קרי.

גיא זהר 14 ביוני 2015

בלי שום קשר לאוהדי הפועל, אני לא חושב שקבוצתם הכי ממסדית בישראל, בטח לא ב20 השנים האחרונות.

שי ס. 14 ביוני 2015

אדם קלע פחות או יותר למה באמת מציק, ממש לא אכפת לי שיש עדר שהדבר היחיד שהוא יודע על הNBA שפעם שיחק שם מייקל ג'ורדן, קם כל בוקר לראות את ולעודד את דוד שלנו. מה שמפריע לי זה אנשים שלא מסוגלים להבין איך יכול להיות שאני בעד גולדן סטייט. מה לעשות שדיוויד בלאט (שאני דווקא דיי מחבב אותו למרות סלידתי ממכבי) לא יגרום לי להיות בעד לברון ג'יימס, ובאופן כללי השפעתו של דיוויוד על העדפותיי בNBA הוא אפסי.

נחשון שוחט 14 ביוני 2015

צודק טל, זה מעגלי לגמרי. השאלה החשובה אבל היא למה כל כך אכפת לאנשים מה אחרים אומרים או חושבים. למה צריך אישרור או "ציון" לגבי מה שמרגש אותנו או שאנחנו נהנים ממנו. החיים קצרים מדי. מה נשאר לנו אם לו העדפות טריוויאליות שאין שום צורך להצדיק.

לפעמים במחנה של הפרובינציאליים הטרמפיסטים הרבה יותר כיף (פשוט לבחור נכון אצל מי לראות את המשחק).

אלכס דוקורסקי 14 ביוני 2015

1+

אחד העם 14 ביוני 2015

מאצלי בעבודה , אנשים שלא יודעים אם הכדור אמור להכנס מלמעלה או מלמטה וחושבים עדיין שיש נבדל גם בכדורסל, מחווים פתאום דעה מקצועית על איכות הפאטברייק של גולדן עם איגי או על כמות האסיסטים של קארי. משפט לדוגמה : " יואו אחי, איזה מטורף ההטבעה של לברון. בואנה הוא קופץ ממש גבוה" ( משםט אמיתי של אוהד ביתר ולא הרבה מעבר במשרד לידי ) בקיצור אוצי העסק לגמרי משעשע ושיבושם למי שבא לו…
בכ"מ, אני בעד גולדן. במשך 15 שנה לא הצלחתי למצוא קבוצה מזרחית שעשתה לי את זה ( אם כי נהניתי מדטריוט 2004 ומבוסטון 08 ) לא רואה צורך לאהוד בכוח את מה שלא מעניין. .

פאקו 14 ביוני 2015

מול כל גל אנטי, יש גל אנטי אנטי.

Just Ran 14 ביוני 2015

1. "אם אין לך משהו טוב להגיד אז עדיף שתשתוק" – משהו שמירי רגב אומרת לילדים שלה. אין עיתונות בלי ביקורתיות, ואין ביקורתיות בלי להגיד דברים לא טובים. דר"א, זה גם תופס לגבי הפוסטים האדירים שלך בנושא הפועל ירושלים כדורסל ושאר מאתגרי מכבי.
2. אני לא חושב שזו פרובנציאליות פר-סה, שכן מעט מאוד אנשים התעוררו למשחקים של כספי השנה, שעשה חייל ברמה האינדיבדואלית. בעיני זה יותר קשור לתחושה שלנו שאם דיוויד מצליח ככה זו ההצלחה של המדינה.
3. הדבר שאותי "מבאס" הוא שזו יכולה להיות מקפצה אדירה לנכס המון ילדים ומבוגרים שיהיו חלק מהדבר הקטן הזה שנקרא נ.ב.א בתוך המערכת העצומה הזו שנקראת דיוויד בלאט. הייתי מקבל את ההתגייסות הזו באהבה גדולה יותר אם הייתי יודע שהיא לא תיעלם חיש-מהר ברגע שישראל תפסיק להיות חלק מהמשוואה.
4. אותי אישית מביכה התקשורת בעסק. דנו כבר רבות בשאלות "גלגולי העיניים" של זילברשטיין, גור ותמרי (שאלה שעלתה בצפייה עם החבר'ה – איך הבנאדם כבר 5423759 שנים בארה"ב ועדיין יש לו מבטא של Fresh of the boat?). אבל העניין הזה שגיל ברק ושימי ריגר מתבאסים שגולדן סטייט מנצחים הוא נשגב מבינתי. מותר להעריך, לכבד ואפילו להנות מקבוצה שמשחקת (הרבה) יותר טוב מקבוצה אחרת ומנצחת אותה. גם אם זה לא חלק מה- National Boner.

אריאל גרייזס 14 ביוני 2015

לא היתה התגייסות לכספי כי הוא לא שחקן משמעותי בקבוצה ובעיקר כי הקבוצה שלו לא ניצחה. אם הם היו בפלייאוף, אפילו אם הוא היה בקצה הספסל, היית מקבל אותה רמת דיווח.

גיא זהר 14 ביוני 2015

למיטב זכרוני הוא היה בדיוק בפוזיציה הזו (בפלייאוף, בקצה הספסל) בשנה שעברה. יש גבול גם לפרובינציאליות שלנו. אם כספי היה סטייל ג'יימס ג'ונס אז היית רואה חתיכת דיווח.

דמוסתנס1 14 ביוני 2015

אתה צודק בתגובה שלך… רק לפני שאתה מבקר את האנגלית של מישהו תדע שזה off ולא of (-:

איתן 14 ביוני 2015

אם כספי היה מגיע לשלבים מתקדמים בפלייאוף כשחקן משמעותי הייתה בדיוק אותה תופעה ואפילו הרבה יותר (כי הוא נחשב ליותר ישראלי מבלאט).
אני מחשיב את עצמי באוהב כדורסל וגם קצת מבין והעונה הרגילה לא מעניינת אותי בשיט.
כתבתי פה אתמול שהפלייאוף עבורי הוא אירוע הספורט הכי מרגש שיש (כבר יותר מ 20 שנה).
והשנה עם בלאט זה כבר הופך לגמרי לסיפור מדהים.
לחשוב שלהתעניין בדרמה שהולכת שם (כולל הסיפור הפסיכי של לברון עם בלאט) זה פרובנציאלי זאת שטחיות ואפילו טיפשות.

7even 14 ביוני 2015

חשבת אולי שתופעת האנטי עדר נוצרת כתוצאה מכך שהעדר בז לאלו שלא נוהרים אחריו בלי שום סיבה אמיתית?
ניסית להיות בחברת אוהדי מכבי תל אביב בכדורסל הטרמפיסטים(הרוב) ולא הטרמפיסטים בזמן פיינל פור או הצלבה?
המילה עוכר ישראל נשמעת יותר מפעם אחת ואתה בערך מרגיש כמו שמרגיש חייל שנכנס עכשיו לבד לעזה.

זו תופעה בזויה וגועלית. והיא היא בדיוק הגורם לתופעת האנטי עדר.
אגב – היא גם הסיבה שמכבי ת"א כדורסל הפכה מסוג של קונצנזוס באהדה לסוג של קונצנזוס בסלידה.

נדבושקה 14 ביוני 2015

אין לי בעיה שכל עם ישראל ואחותו יקומו לראות NBA ב4 בבוקר.

יש לי בעיה כשהחבר'ה האלה מגיעים ומנסים לפתח איתי דיון בעבודה על "לברון לא מוסר, חרא של שחקן. שבלאט יספסל אותו למשחק שלם ואז נראה אותו גבר על דיויד" (כשלרובם אין מושג מי אלו לאב, אירווינג ומה חשיבותם לקאבס) , או "גולדן סטייט כאלה גרועים.סופו יותר טוב מבוגוט הזה" או "כל הכבוד לבלאט שהביא את דלי לקליבלנד" (דלי שם כבר שנתיים) וכו' וכו'

לא מעוניין לנהל דיונים כאלה שלא תורמים לי שום דבר.

7even 14 ביוני 2015

שכחת את ה "הלברון הזה…לא מסוגל להגיד מילה אחת טובה על בלאט"
כאילו….מתי בדיוק שאלו שחקן כלשהו ב NBA על המאמן במסיבת העיתונאים עד שנת 2015?

נדבושקה 14 ביוני 2015

בדיוק.

אנשים שראו 3 משחקי NBA בחייהם מדברים על הליגה בכזה בטחון שזה פשוט מביך.
מי מדבר על המאמן שלו במהלך הסדרה?

דרך אגב, הדבר נכון לגבי כל ספורט או תחום בחיים.

נראה למישהו הגיוני שסטודנט שנה א לכלכלה שבדיוק סיים את קורס "מבוא למיקרו כלכלה" יבוא וינתח בבטחון את מצב התל"ג במשק ויבקר את מדיניות נגיד בנק ישראל ? המינימום זה להבין את המסגרת עליה מדברים, את העקרונות שלה, את הגורמים המשפיעים – ואז לנתח. וגם אז לא בבטחון עצמי מופרז.

משה 14 ביוני 2015

א. לדעתי ניוטון הצליח להסביר במשפט אחד את מה שאתה סיבכת באלף מילים בערך, בגלל זה קוראים לזה החוק השלישי של ניוטון (וכנראה שלא ייקרא לעולם החוק הראשון על שם טל בן יהודה ).
ב. כתבות בסגנון "אשתי קמה בבוקר ודבר ראשון שואלת אותי כמה נגמר " הן בזויות בעיני והן אנטי אהדת ספורט.
ג. יתרה מכך, החוצפה של הטרמפיסטים לפעור עיניים נוכח חוסר האהדה של חלק קטן מהאוכלוסיה לקליבלנד, ביחוד אלה שיודעים איפה זה קליבלנד, מי משחק בה ושגולדן סטייט זו לא עיר, היא אינסופית.
ד. אין פלא שזה בא ממכביסט, אני נתקל באותה סיטואציה בכל שנה באיזור מרץ, אפריל, אלה אותם אנשים שזוכים להכיר את טייריס רייס בעיתונים שאחרי ההצלבה במילאנו, וקצת לפני הפיינל פור.

גיל שלי 14 ביוני 2015

גם אני טרמפיסט.
בכיתה י' התפלחתי משבוע גדנ"ע כדי לראות את ההופעה של דייר סטרייטס בארץ, בלי שידעתי בעל פה את המילים של טלגרף רואד.
הקלטתי מחבר את כל התקליטים של ג'נסיס, ולא היה לי אלבום אחד שלהם בבית, ולמרות זאת כיניתי עצמי אוהד מושבע של הלהקה.
נטשתי את מכבי תל אביב כדורגל בזמן שהיתה מכבי נמני, וחזרתי עם לכתו, כלומר אני טרמפיסט בכלל שבא להנות מהנצחונות.
אני אוהד הג'איינטס למרות שלא הייתי פעם אחת בג'איינטס סטדיום, למעשה המשחק היחיד שראיתי אותם משחקים בלי התיווך של הטלוויזיה היה בוומבלי.
בשנה שעברה עליתי על העגלה של הספרס וקיוויתי בכל מאודי שיקחו את הגמר, השנה אני עושה אותו דבר עם גולדן סטייט. עד היום הלב שלי שבור מההפסד של סקרמנטו ללייקרס, למרות שאני בכלל אוהד הניקס.
עכשיו אחרי שניקיתי את מצפוני, האם ניתן לדעת מהו גזר הדין הצפוי לי?
למה יש אנשים שחושבים שזה נורא חשוב הציונים שהם נותנים לאחרים?

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

12 "הייל מאריס" היום לפני השינה ואתה מזוכה.

אהד 14 ביוני 2015

אתה אוהד את הניקס ועוד שואל מה גזר הדין הצפוי לך?

גיל שלי 14 ביוני 2015

צודק, אבל אתה מפגין רוע חסר תקדים

אהד 14 ביוני 2015

סליחה :(

גיל שלי 14 ביוני 2015

ההייל מרי לטיירי, וההייל מרי להאקים ניקס במחצית מול גרין ביי ב2011, נחשבים?

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

גרייזס צריך להחליט על דברים כאלה.

באבא ימים 14 ביוני 2015

דייר סטרייטס – בדיוק הדוגמה הראשונה שעלתה לי לראש לתאר את סלידתי מהטרמפיסטים. זה הרגיש כאילו רצועת החוף הפרטית שלך שמתי מעט ידעו עליה נתגלתה פתאום ע״י כל עם ישראל והתמלאה בלכלוך ועשן מנגלים.

להגנתי אומר את הדברים הבאים:

1. בניגוד לקליבלנד ולבלאט שלא ממש ישתנו עקב הפופולריות של בלאט, ההצלחה של ״אלכימיה״ עשתה משהו לדייר סטרייטס – ולא משהו טוב (money for nothing? באמת?).

2. הייתי בן 18.

אני זונה של סיפורים בגלל זה אני בעד בלאט וקליבלנד – הם פשוט סיפור יותר טוב.

matipool 14 ביוני 2015

הייתה אחלה הופעה של הדייר סטרייטס .
את הראשונה שמענו מבחוץ ולשנייה הצלחנו להתפלח קצת אחרי ההתחלה .

איתן 14 ביוני 2015

גיל +100

אורן 14 ביוני 2015

אני חושב שכמשתמשים בטרמינולוגיה ש"שבעה מליון איש קמים בבוקר ורואים את דיוויד"(וסלוצקי ודומינגז מציינים שזה כולל את הערבים),
סביר שבמדינה מודרנית ודמוקרטית יהיו כאלה שיראו את זה כהגזמה ענקית,המצאה או פרובינציאליות לגמרי.
כל עוד זה ימשיך להישמע ככה ועידו גור ימשיך לרדוף אחרי קרי עם המקרופון בשאלות מביכות,יהיה לזה גל גל נגד.
סביר שכך,ומפחיד אם לא היה ככה.

אורן 14 ביוני 2015

והכי מתסכל שהכותב הוא אוהד טורונטו.כאילו רק הוא עוד זקוק למילים טובות

וייצמן יער 14 ביוני 2015

איזה יופי, לדוויד בלאט יש אזרחות ישראלית,כולנו צריכים לעבוד לדום ושיר יחד איתו את ההמנון. גם לעזמי בשארה הייתה אזרחות כזו, לברוך מרזל עדיין יש, שתי דוגמאות מהתחום הפוליטי לאנשים שאין לי איתם שום נקודת הזדהות. אז תסלחו לי באמת שאני מתעצבן כשאני שומע את בלאט מבלבל את המוח במסיבות עיתונאים על "שבעה מיליון ישראלים שתומכים בו", או משהו בסגנון. לא רוצה לתמוך בו, אין לי שום חיבה לקליבלנד ובטח שלא לג'יימס השחצן, והרעיון שאני צריך להתמלא באושר מכל הישג של כל קבוצה ישראלית או נציג ישראלי בחו"ל נראה לי מגוחך. אם בלאט ייקח אליפות כמאמן בעונתו הראשונה בNBA אז כל הכבוד לו, ורק לו. זה יהיה הישג אישי וקבוצתי של דוויד בלאט, לא של כל עם ישראל ושל התנועה הציונית לדורותיה.

נדבושקה 14 ביוני 2015

זה לגיטימי לחלוטין לא לרצות בהצלחתו של בלאט מסיבות שונות ומשונות, אבל לא מבין מה כ"כ קשה לך להפנים שישראלים רוצים בהצלחתו של ישראלי.
זה כ"כ לא הגיוני מבחינתך?
משום מה נראה לי שלא היה מפריע לך אם הבחור הישראלי היה זוכה באירווויזיון ואנשים היו יוצאים לחגוג את זה. כמו שבטח לא הפריע לך שהיה סיקור תקשורתי מטורף כשישראלית זכתה בפרס נובל לכימיה.

נ.ב: אם קצת היית רואה באמת את הסדרה ואת מסיבות העיתונאים, היית יודע שמה שאתה הגדרת כ"בלאט מבלבל את המוח על 7 מליון ישראלים" , הגיע בכלל כתגובה לשאלות מביכות ופרובינציאליות של כתבים ישראלים.
למעשה, אפילו לבלאט כבר לא היה נוח לענות על השאלה.

נ.ב2: מעניין אותי לדעת איזה קבוצה אתה אוהד בישראל.

וייצמן יער 14 ביוני 2015

1) תדייק בבקשה- אני לא רוצה בהצלחתו של בלאט, כמו שאני לא רוצה בכשלונו של בלאט. לקריירה שלו אין שום נגיעה אלי. ואכן, זכייה של נדב גדג' באירוויזיון הייתה ממלאת אותי בדיוק באותה רמה של שיווין נפש ואדישות. כשעדה יונת זכתה בפס נובל לכימיה דווקא שמחתי, לא בגלל שהיא ישראלית אלא בגלל שהזכיה שלה פירושה שיפור הדירוג של האקדמיה בארץ, כלומר עוד תקציבים ומענקי מחקר בינלאומיים. סיבות פרקטיות נטו, בלי קשר לזהות הלאומית שלה.
2) המוני ישראלים רוצים לשמוח בשמחתו של בלאט? בבקשה, צאו לרחובות באקסטזה. אותי אישית מכעיסה המניפולציה התקשורתית והפוליטית לנכס כל הצלחה של ישראלי על מנת לקבץ את כולנו ביחד.
3) את דוויד בלאט מבלבל את המוח שמעתי בנסיעה לעבודה ברדיו, ושם אכן לא משדרים את השאלות המטומטמות אלא רק את התשובות המטומטמות.
4) אני בעד כל קבוצה שאיננה מכבי ת"א, כמובן, בשנים האחרונות שמחתי בשמחה של הפועל חולון בדיוק כמו ששמחתי בשמחה של מכבי חיפה או של גליל עליון.

נדבושקה 14 ביוני 2015

1. מקבל את דבריך, כנראה שלא הסברתי את עצמי כראוי. לא ניסיתי לרמוז שאתה רוצה בכשלונו של בלאט, אלא פשוט ניסיתי לומר שאין לי שום בעיה עם מי שלא בעד בלאט (וזה כולל גם את האדישים וגם את אלה שרוצים בכשלונו)

2. חבל שתתרגז ממניפולציות תקשורתיות. הרי כיום זה מה ש90% מה"עיתונאים" עושים בכדי להגדיל את הטראפיק בכתבות שהם מפרסמים, בכל תחום. זה ברור שכל שאלה שתעסוק בבלאט תגרור הרבה יותר קליקים בקרב כל מיש אינו עכבר NBA.
בנוסף, אי אפשר להתעלם מהסיפור הצבעוני של בלאט בNBA. גם אם הוא היה מהפיליפינים זה היה סיפור מעניין, קל וחומר כשהוא ישראלי.

4. זה יהיה מוגזם מצידי להעריך שיש קשר בין שנאתך הספורטיבית למכבי ת"א כפי שמצטיירת מתשובתך, לבין העובדה שבלאט הגיע ממכבי וכביכול מזוהה איתה? אם בלאט היה מגיע לNBA אחרי 10 שנים בהפועל אילת, האם היית חש את אותן תחושות?

(אני לא שואל את זה כתוכחה, אלא באמת מתעניין מאחר ויצא לי לשמוע דברים דומים מכמה אנשים שבמקרה כולם אנטי מכבי. רק אחד מהם היה כנה מספיק בשביל להגיד לי את האמת הפשוטה שלו: בלאט זה מכבי מבחינתו, ובגלל זה מעצבן אותו שכולם עכשיו תופסים עליו טרמפ. )

MOBY 14 ביוני 2015

טל מעולה.
מבחינת הפרובנציליות, היא של ערוצי התקשורת. למה לשלוח מי שבטח אין לו שום עניין בכדורסל או נבא לסקר משהו בסדר גודל כזה?
אין מספיק אנשים שיודעים לכתוב ואוהבים את המשחק (אני למשל…..). עדיף על הכתבים שם (לא מדבר על גור).
מנחם לס בתור כתב של ערוץ 2 היה נותן הרבה יותר צבע לשאר ה"טרמפיסטים" חבל שהם לא מקבלים את המנה הטובה יותר.
אני אשמח אם הערכתך/הימורך יתממש. אני מעריך אחרת (אגב זה לא הופך אותי לעוכר ישראל…., או לאחד שצריך להיות מוחרם ע"י שרת התרבות והספורט).

נקודה למחשבה לגבי הגאון שלך באגף שלא מבין למה התקשורת מסקרת את משחקי גמר ה-נבא ופחות את משחק הנבחרת.
כי זה פסגת האוורסט של הכדורסל, אין יותר גבוה מזה (אולי גמר/זכייה) באולימפיאדה. לעומת משחק של נבחרות די בינוניות אם לא חלשות מאוד.

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

מובי,

קצת לא נוח לי עם כל ההסכמות האלה בין שנינו.
הולך לכתוב טור על מכבי סל עם עקיצות לירוקים ומורן רוט.

בלייק 14 ביוני 2015

אתה באמת חושב שסדרת הגמר (ןבכלל הפלייאוף) זוכה לכזה סיקור בגלל שזאת פסגת האוורסט?
שנה שעברה, אותה פסגה על אותו הר, זכתה לקצת פחות חשיפה.

אורן השני 14 ביוני 2015

הכי אהבתי את הערת האגב על חוסר המודעות העצמית של התקשורת.

אז מה בסוף, נמצאה המילה המתאימה לתופעה?

קפטן קוקי 14 ביוני 2015

רגע רגע – Lebron who?

הארכיון 14 ביוני 2015

למי אכפת מי מצטרף למסיבה? זה כמו בבייסבול- מי שלא בתוך זה- לא יכול להינות מזה באמת.
אז רוצים לאהוד את דיוויד? לבריאות. אני לא מאמין שבענף כלשהו הייתי מצליח להינות ממשחק שלם כשאני אוהד מאמן (עכשיו תגידו לי אברם גרנט- אבל רוב המדינה רצו שהוא ייכשל).

איך 51 שניות במשחק הופכים לעשרים דקות וזה כיף? כי מרוב מתח לא מרגישים איך הזמן עף. מי שלא בתוך זה- לא יבין את זה- לא ירגיש את זה.
ודוגרי- אני שמח שכל הטרמפיסטים קצת סובלים- קמים ב4 בבוקר ולא חשים את החוויה האמיתית- שמחה לאיד רוחנית מיוחדת- ועוד נפלו על חבורת הנגרים של קליבלנד בתור קבוצה לאהוד- איזה כייף…
אני נהנה בכל מקרה- כדורסל פוטנציאלי נדיר של הלוחמים מול הנגרייה בראשות לברון.

הצפייה במשחק בבחינת- "זר לא ירגיש את זאת"

ועוד משהו- יש את הצד השני של המטבע- לפעמים אני מנסה לצפות במכבי תל אביב בשלבים המכריעים ולהצטרף לחגיגה- אך מה לעשות ותחרות קליעות עונשין הכוללת חבורת נגרים שלא היתה מביישת את קליבלנד הנוכחית מוציאה לי את כל החוויה כבר ברבע השני ואני לא מצליח לשרוד את המשחקים.

שורה תחתונה- העניין הוא לברון ג'יימס וגדולתו ולא שום מאמן – מי זוכר לעזאזל את אריק ספולסטרה?
דייויד ייזכר במקרה של אליפות רק בזכות העובדה שהקאבס הם אנדרדוג בשל ריבוי הפציעות- והעובדה הזו מבאסת.
מאמן גדול נזכר בגלל כדורסל קבוצתי גדול ולא בגלל תארים שהושגו בזכות שחקן בודד.

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

פיל ג'קסון, פט ריילי.

מלבד אולי פופוביץ, רוב המאמנים שנזכרים כגדולים בהיסטוריה של הNBA הם אלו שאימנו את הכוכבים הגדולים ביותר. כדורסל חכם זה לא רק להניע כדור אלא לשחק לנקודת החוזק של הקבוצה שלך. זה מה שקליבלנד עושים.

הארכיון 14 ביוני 2015

"בזכות בודד" רשמתי…. אנא דייק
אם כבר – קרלרייל, לארי בראון

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

מה זה משנה בודד או יותר? הם עדיין הצליחו בזכות השחקנים שהיו להם. להפך, להצליח עם כוכב אחד זה הישג יותר גדול מלהצליח עם שניים, לא?

תוהה בדרכים 14 ביוני 2015

ואגב, אפשר לחשוב איזה כדורסל קבוצתי פילדלפיה שיחקו בתקופת לארי בראון- בדודים של אייברסון ומכות בהגנה.

עמי ג 14 ביוני 2015

כש-51 שניות אחרונות הופכות ל-20 דקות – אותי זה רק מבאס והורס לי את המשחק.
זו אחת המכות שהורסות בעיני את הכדורסל המודרני. לקחו משחק מהיר, קצבי ודינמי והפכו אותו לשח מט.
בעיני זה נורא ואיום.
האם רק לי זה מפריע?

אריק 14 ביוני 2015

הכל נכון אבל לשמוע את אימך הקשישה שבחיים לא שמעה על גורדן אומרת שדיויד משחק אותה ואיזה איש רע זה ה"בחור ההוא, הגדול, נו הכושי ההוא" זה קצת מעבר ליכולותיי.
גם אני הימרתי על 4-2. אצל דורפן.
חושש שטעינו…
אבל who knows, אולי הכושי הגדול והרע יעשה את זה.

גלעד 14 ביוני 2015

ההרגשה הזו מוכרת לכל עכבר בכל ענף, פשוט כאן היא מתעצמת בטירוף. יש לי חבר ילדות חובב שחיה מופרע שכל 4 שנים מאבד את עצמו לדעת שבמקום להתעסק באיזה ראש בראש מטורף ב100 גב או מעורב[באמת לא יודע במה..] כל תקשורת הספורט בארץ מתעסקת באיזה נבו או ברנע שהיו מרחק שתי אצבעות ממקום רביעי בחצי גמר שהיה מבטיח להם בוודאות מקום שמיני בגמר. כנראה שבסיטואציה ההיא – רובנו היינו בצד של העדר ולא בצד של ה"מבינים". כנ"ל לגבי הפופלריות חוצת הגבולות של ענף הקפיצה במוט שכולם הבינו בו לעשור שלם בערך. נו אז מה. אגב – זה תופס גם בסופרבול שבמהדורות החדשות מתייחסים אליו כרקע לפרסומות ולהופעת מחצית ולעוד הרבה דברים.
מהסביבה הקרובה שלי* אני יכול לאפיין שמי שממילא חובב NBA סולידי ומכיר את התחום פשוט הגביר בטירוף את ווליום ההתענינות ובאמת קם לראות משחקים, אבא שלי לא ראה משחקים לייב מאז שבירד פרש, ועכשיו פתאום כן. בעיני זה דווקא מדהים, גם אם הוא לא ידע להגיד איפה שאמפרט וג'י.אר שיחקו קודם או למה ב-2:1 עם משחק בחוץ הסדרה ממש לא גמורה, שלא לדבר על סמול בול או מדדי יעילות. ומי שלא – אז הוא לא. קצת רואה תקצירים כדי להרגיש שייך. והעיתונות? למי אכפת? מי קורא על NBA בYNET או בערוץ הספורט?
*הכותב הוא חיית עדר בפני עצמו, אמנם קיבוצניק אוהד הפועל אך לא פספס משחק של ג'ורדן ששודר בישראל מ1989, והיה בעד ההיט בארבע הסדרות האחרונות [טוב מול המאבס אפילו אני נשברתי].

ירח אדום 14 ביוני 2015

הו זעקת הקוזאק הנגזל של הצהובים.מבולבלים? גם עיתונות הספורט האמריקאית…

יואב 14 ביוני 2015

הקוזאקים הנגזלים זה אתם. התבלבלת. מ69 אנד קאונטינג.

נולי 14 ביוני 2015

ספורט זה כיף. אמנם אופיום להמונים אבל כיף. שכל אחד יהנה מספורט איך ומתי שיתחשק לו. ואם כתוצאה מההתעניינות הפרובינציאלית שלנו בכדורסל אמריקאי יהיו יותר ילדים שישחקו כדורסל בארץ ומאגר הכשרונות יגדל, הרווח כולו שלנו

גלעד בלום 14 ביוני 2015

טלבי אני חי בניו יורק ורואה אן בי איי מגיל 10 מהימים שלס היה מדווח בידיעות, הסדרה הזאת מעניית ביותר אוביקטיבית ללא קשר למה שקורה

בישראל, ראה את הרייטינג באמריקה.

יש לי חדשות בשבילך-בלאט לא מכביסט, הוא זיקית. כשהיה במכבי הפך למכביסט בעל כורחו, הבן שלו משחק בהפועל, יותר מזה צריך לומר?

פשוט בישראל כל מאמן בולט, כמו כל שחקן, חייב להגיע למכבי בשלב כלשהוא (כולל גור שלף, שטיינהאואר ויניב גרין, נדב הנפלד, ג׳מצי, חנן קרן ועוד אינספור), כפי שדורפן הגדיר זאת-מכבי בולעת אותם.

הזכירו פה שמכבי לא בדיוק פינקו אותו ואם תשב איתו בארבע עיניים תשמע ממנו את דעתו האמיתית על המכביזם ואני לא בטוח שתיהנה.

כמעט בכל מקום שהוא אימן הוא הצליח כי הוא זיקית, אינטיליגנט שיודע לבחור את הקרבות שלו, לשחקנים מסוימים הוא יעשה סדרות חינוך ולאחרים

הוא יוותר.

הוא מנהל כוח אדם מעולה וטקטיקן בכלל לא רע, הוא מבליג על כל ההשפלות שלברון שופך עליו כי הוא רוצה טבעת, סיגל לקליבלנד שיטת משחק שלא

נראתה כמוה (פאואר פורוורד שמחזיק בכדור 20 שניות), לקח שחקן רוגבי שבקושי יודע להקפיץ כדור והפך אותו לגורם מול האם וי פי של הליגה.

אני שלא יכול להיחשד כאוהב מכבי , בעדו כי זה סיפור יפה, כי הוא מקבל שיט מהאמריקאים המתנשאים וגם כי אני גר במזרח ארה״ב וחובב כדורסל

מזרחי, עם הגנות ומשחק של חצי מגרש. קרי מרגש וכו׳ אבל לראות איך בלאט ממזער את החסרונות שלו ומייצר סדרה תחרותית זה יפה לא פחות,

למרות שזה כדורסל מגעיל בסך הכל.

אם בלאט ינצח היום אז קליבלנד צריכים לשים פסל שלו ליד לברון. גם אם בלאט היה איטלקי זה היה סיפור מעניין.

לגבי הפרובינציאליות- דווקא במקרה הזה זה מוצדק בעיני- יש פה הישג משמעותי של מאמן ברמות הכי גבוהות בבמה הכי גבוהה של הענף, אדם

שאמנם לא גדל בישראל אבל כמאמן יצא מהביצה הישראלית, זה הגיוני שיהיו טרמפיסטים, זה דווקא דבר חיובי.

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

תודה גלעד.

אריק י. 14 ביוני 2015

+1

אזי 14 ביוני 2015

אני מסכים איתך לגמרי, למרות שאני הוא הפרטי פופר בכל מה שנוגע לברצלונה.
אני שונא את ברצלונה כי כל הטפרמפיסטים אוהבים אותה (יש לי עוד תירוצים אבל הם לא עקרוניים)

אבל לדעתי רוב הטרמפיסטים בנושא קליבלנד הם לא טרמפיסטים לגמרי. הם בטח כמוני.
אני כמעט כל שנה קם לראות את המחצית השניה של משחקי גמר הפליאוף של הNBA.
העניין הוא, שזה הרבה יותר כיף לראות משחק כשיש לך קבוצה לאהוד!
וזה לא משנה למה תאהד אותה.
אני בעד קליבלנד בגלל דייויד בלאט. לגמרי כן. מה זה משנה למה אני בעדם?
אני בטוח שיש אנשים שהם בעד גולדן סטייט בגלל שהם נגד לברון, זאת כן סיבה טובה?

בוודאי!!

כל עוד יש לך קבוצה לאהוד, לראות משחק זה כיף! הוא אפילו לא חייב להיות משחק טוב.
בשנים האחרונות הייתי בעד מיאמי (וגם אז לא בגלל לברון)

בשנים לפני מיאמי בהן הלייקרס הגיעו לגמר, פחות קמתי לראות, כי לא התחברתי לאף קבוצה.
וכן הלאה.

מי שרוצה להתלונן, שיתלונן.
זה יהיה הרבה יותר כיף כשהוא לא יקח אליפות!

נ.ב.
בקשר למשפט שלך: "אין לכם מושג כמה הכל עובר יותר מהר כשמעבירים פסקי זמן והפסקות אחרות במשחק NBA"
אני אמנם לא עכבר NBA, אבל אני מעריך שזה יוצא בערך 48 דקות…

טל בן יהודה 14 ביוני 2015

לגבי ה-נ.ב.
חייב להתחכם אה?

גיסנו 14 ביוני 2015

מעניין אם אנשי אנטי עדר מבינים שהם משנים את דעתם באותה תכיפות ובדיוק לפי אותם טרנדים כמו אנשי העדר

איציק 14 ביוני 2015

הם גם עדר, רק כזה שרץ נגד כיוון התנועה וחושב שזה COOL

Amir A 14 ביוני 2015

א. אפשר למצוא את תופעת העדר הזו בכל תחום לא רק בספורט. לדוגמא, כשישראלי לשעבר זוכה בפרס נובל (דניאל כהנמן לדוגמא), כל העיתונים מלאים בכתבות משתפכות וכולם גאים במוח היהודי שממציא לנו פטנטים, וכולם יודעים להסביר על תרומתו האדירה להבנת ההתנהגות האנושית כאשר 99.99% מכותבי וקוראי המאמרים בחיים לא קראו, ראו, או החזיקו מאמר מדעי כלשהו.
ב. תופעת העדר הזו מגיעה רק כשאפשר לנכס את ההצלחה של הפרט לכלל. על כל דניאל כהנמן אחד שזכה בפרס נובל יש אלפים אם לא עשרות אלפים שיצאו לחו"ל לעשות פוסט דוקטורטים, חלק גדול מהם באוניברסיטאות עילית, ואחר כך נשארו בחו"ל מסיבות שונות. אלו כמובן לא זוכים לאותן קריאות עידוד כמו כהנמן אלא לקיטונות של שפכים בסגנון עדות ה"נפולת של נמושות", ו"חכו, חכו שיתחילו לשחוט אתכם שם ואתם תזחלו הנה עם הזנב בין הרגליים". כנראה שפרס נובל הוא משהו שעם שלם יכול להרגיש שהוא שייך לו ואילו משרת פוסט דוקטורט בייל או הארווארד היא לא משהו גדול מספיק להתגאות בו.

שי אבן צור 14 ביוני 2015

מה עם אלה שמעודדים את הווריורס כי הם קבוצה מלהיבה שמשחקת את הכדורסל הכי טוב במשך כל העונה?
זה בסדר או שצריך לתייג אותם כעוכרי ישראל?

רועי 14 ביוני 2015

אותי מאוד משעשעים הניסיות לגמד, ע"י אותם אנשים שנגעלים מתופעת מכבי ת"א כשהיא עולה לפיינל פור ולוקחת גביע,
כשזה קורה הם אומרים "מה ההתלהבות הגדולה ? מה החגיגות ? כולה גביע בענף ספורט שלא מעניין אף אחד באירופה, אפילו במארקה זה צויין רק בעמוד העשירי".
אז עכשיו הם קיבלו ישראלי בגמר הפאקינג NBA. אין שום דרך לגמד את זה.

איציק 14 ביוני 2015

טל, מספיק לומר שגדעון לוי לא מסכים איתך לחלוטין. אמר זאת במפורש אתמול בערוץ 10.
I rest my case

קשקשן בקומקום 14 ביוני 2015

הפרובנציליות היא לא בהתלהבות, אלא בניכוס וההתגייסות
כשבקמפ נואו (רבאק אין שם ישראלים בקבוצה), או ביציע של קליבלנד יש פתאום דגלי ישראל לרוב – זאת פרובנציליות
כשעיתונאי ישראלי שואל במסיבת עיתונאים שאלות לא מקצועיות, שלא מעניינות אוהבי כדורסל אלא מתייחסות רק למוצא המאמן – רק כי הוא והמאמן ישראלים – זאת פרובנציאליות, ואגב – זה גם מפחית מכבודו המקצועי של המאמן
כשכל מה שלברון עושה נשפט על פי היחס שלו עם או מול דייויד או ההשפעה שלו על דייויד – זאת פרובנציאליות
וכשכותבים "גולדן סטייט נגד ישראל" – זאת פרובנציאליות

מיקו גוטליב אהלן סבבה 14 ביוני 2015

הסיבה שאני בעד דיוויד בלאט היא כדי שדני פרדמן ימשיך לאכול כובעים אחרי שנה שעברה.

אילן 14 ביוני 2015

מנחם לס ובונבוניירות? תמיד חשבתי שאסיסטים היו סוכריות.

עידן. 14 ביוני 2015

מקריאת התגובות של חלק האנשים בפוסט הזה אני מרגיש כאילו הם חיים באיזה עולם מקביל לזה שאני חי בו.

נכון שכל פסטיבל קליבלנד בישראל מרגיש קצת מגוחך, אבל תכלס, למי זה מפריע? אם אנשים שלא יודעים מה זה צעד וחצי רוצים לקום בארבע בבוקר לראות כדורסל שיהיה להם לבריאות. באמת.

אבל פתאום בא אריאל ומודיע שהוא "מתעב מה שקורה בישראל בחודש האחרון". באמת? מתעב??, אתה לא מרגיש שזו תחושה קצת קיצונית למצב הזה?

ואחריו אדם (ואחרים) מספר שמי שבעד גולדן סטייט מתקבל ב"שנאה וזלזול" ומתייחסים אליו כאל "בוגד ואנטישמי". לא פחות.

ואני שואל, מה במצב הזה, שהוא באמת מטופש (אבל גם די חמוד בדרכו), מוציא מכם את האמוציות השליליות הללו? מאיפה זה בא?

Srtest 14 ביוני 2015

כתבת טור לא רע בכלל. אתה מנסה לטעון טענה נגד הפרובינציאליות ואתה יוצא מחזק דווקא את הגורמים שמטפחים ומנצלים את היחס של הישראלי לעצמו, היחס שלו למה שאינו ישראלי והסיבה שהוא עכשיו רואה כדורסל בחמש בבוקר. האם הכתבים שנשלחו מכירים את המשחק? לא רק את האנביאיי. האם הם אי פעם היו שותפים לדיון סטייל חמישיות? האם הם חושבים על הבדלים בין קבוצות ושיטות? האם הם משחקים כדורסל בשכונה? התחושה של הכתבים מתקשורת המיינסטרים היא שאין להם מושג ורוד בכדורסל. בכך למעשה, אתה מחזק את מי שמזלזל בכדורסל ובספורט ואז בגלל התעוררות שבכלל לא קשורה אליו (מישהו אמר מחאה?) רוכב על הגל ומנסה לגרום ליותר טראפיק באתרים שלו. כמו כן, ערוץ הספורט שולח כתבים שחושבים שהם חלק מהחגיגה וגם הם לא מבינים את מקומם. כשאתה כורך את ההמונים המתדפקים על דלתות האנביאיי ואת התקשורת יחד אתה בעצמך רואה בהם פחותים במדרג כלשהו של אהדת כדורסל ואהדה לדיוויד בלאט והדרך שהוא עשה. אפשר אפילו להעביר ביקורת על אותם המונים שלא בדיוק יודעים איך נראתה נבחרת רוסיה תחת בלאט ומה היה מיוחד בא, או שמבינים מה קרה בשנה שעברה בזכייה ביורוליג. הרי אוהדי מכבי בעצמם לא בדיוק עוקבים אחרי הכדורסל של הקבוצה שלהם כפי שהם עוקבים אחרי "עונות פיינלפור". כאן בדה-באזר, גם כן אפשר לראות כיצד אי אפשר לגזור שום דבר מהכדורסל האירופאי לכיוון האמריקאי כי מדובר בחילול קודש ממש. אפילו שמאמן שלא אימן משחק אחד באנביאיי עושה בית-ספר למאמן שיקגו שכל הקריירה שלו אימן את השחקנים הטובים ביותר. אצל כולנו נמצא הפרובינציאל השאלה איך אנחנו חיים איתו ואיך אנחנו רואים את עצמנו כחלק ממשהו. לכן הגישה כאן לכל דבר שנובע ממכבי ת"א כמו בלאט, היא שמדובר במועדון סגור. כמו ששמעון מזרחי אומר שהוא כל חייו פעל למען הכדורסל. כל אוהד כדורסל שאינו מאוהדי מכבי ת"א יודע עוד לפני שהוא שותה כוס מים אחת שההפך הגמור קרה או שלפחות הוא פעל אך ורק למען עצמו והמועדון שלו. אל תבוא ותגיד שמה שאתה עושה כאן הוא למען הכדורסל כי הגישה גם שלך לבלאט היא הגישה שהוא משלנו – בדיוק לפי האופן שלפני שנייה ציינתי. אני מכיר את בלאט כי הוא הסתובב בתור שחקן נחמד בליגה שלנו בין היתר גם איפה שאני גר. אני מכיר את בלאט כי הוא בנה שחקנים ישראלים וניסה להביא לכאן תורות של קולג' של כדורסל. אני מכיר את בלאט כי הוא עבר במקומות שונים ובכל מקום הקבוצה שלו נראתה מעניין, וגם שונה ממקום אחד לאחר. עם יד על הלב כמה מבין העוקבים החדשים מתעניינים בכלל בכך? אתה בודאות יותר שאין קשר בכלל. לכן אני מציע לך לא ללכת בשביל של התקשורת המיינסטרימית והמתלהמת למרות שאולי התרגלת לחיבוק ולתקציב.

Srtest 15 ביוני 2015

אחרי שסיימנו עם השיח המעפן הזה שאין לו כל קשר לענף, בו נדבר על כדורסל:

דיוויד בלאט יכול להגיב בצורה רצינית למה שקר עשה לו במשחק האחרון. בסה"כ קר חשף כבר את כל מה שהוא יכול לעשות והגבוהים של קליבלנד קיבלו המון ביטחון ואפשר גם לראות שהיה צריך שקר יעבור להרכב נמוך כדי שבלאט יאמין בהם.

אפשר גם להגיד משהו שלילי ולקוות לטוב. אפשר להגיד שאצל דיוויד בלאט שחקן חייב לבוא עם תו תקן. שחקן חייב להיות דיוויד בלו שדופק שלשות. דווקא טייריס רייס שלא היה קלעי מי יודע כמה נתן לו את השלשות שהוא הכי היה צריך ובשיא של המאני טיים. ככה הרגשתי כשהוא זרק את התיק של הקליעה על השחקנים שלו במקום להגיד שאפשר לתרום למשחק גם אם לא קולעים וכאן החולשה של סמית', נניח.

מה שקרה במשחק האחרון שקר פשוטו כמשמעו העביר את הכדור למגרש של בלאט. עכשיו בלאט הוא בצומת והוא אמור להגיב והוא אמור להבין איפה הוא נמצא. הוא יעשה את זה ויש לו את הניסיון. הכוונה כולה היא רק לגבי המשחק הלילה. כי מבחינת הסדרה הוא נמצא בנחיתות ורגע האמת של כדורסל האחוזים שלו ושל הקליעות החופשיות של הסטטיסטיקה הגיע. הוא חייב להפסיק עם הכדורסל שהוא משחק ולהתחיל פשוט לשחק כדורסל. כל העצירות האלה והיותו פריק של שליטה חייבים להסתיים כדי לנצח את גולדן-סטייט. הקלעים שלו אפילו, רחמנא לפורצלן, יקלעו טוב יותר במשחק מהיר, כפי שהוא שיחק אפילו מול קבוצה מהירה כמו ריאל מדריד. לא כל הזמן, אלא ברגעים הנכונים. לא להסתמך על קלאץ' של דלבדובה אלא לתת לו לשחק בין שניים. טריסטן תומפסון לא שחקן פוסט ועדיין, הוא יכול לשים ג'אמפ הוק כשנותנים לו וגם אם הוא מחטיא צריך לתת לו שוב.

ואם לברון רוצה להיות האיש שמוביל את החברים שלו, שיפסיק לשדר שהם לא מספיק טובים כל פעם שלא הולך לקבוצה. במקום זאת, שינסה פעם אחת לנוע בלי כדור כשאחד מהם מכדרר או פשוט שהכדור נמצא אצלו מה שקורה לעיתים מאוד מאוד רחוקות.

לפני הסדרה דיברתי על כך שהסיכויים של קליבלנד הם בין 35-45% והתפקיד הכפול של בלאט הוא גם לנסות להפוך את הטווח ל-45-55% וגם לנסות למצוא איך מצליחים בתוך מרווח ההזדמנויות הקיים. הניסיונות האלה נגמרו. בלאט יכול לנצח עוד משחק אחד ולהפסיד את הסדרה, או שהוא יכול להמר על הכל ולהתחיל לשחק כדורסל, ואולי, אפילו אם האחוזים יירדו עוד יותר, יהיה לו צ'אנס שמגיע באופן נדיר לקבוצות שמשחקות את הכדורסל של קליבלנד.

Srtest 15 ביוני 2015

"נדמה שהשחקן המצטיין עד כה בצד השני זה אנדרה איגוודאלה וזה לא רע בכלל בשביל קליבלנד"

אולי בעצם אמרת כאן הכל – למה לא הוא? גרם לי להבין את קונספט הסופרסטאר בקבוצות שכוחות-אל.

Srtest 15 ביוני 2015

שני דברים חשובים לסיכום:

1. לגבי אנשי האנטי-עדר – אולי הדבר הבולט ביותר לגביהם זה שאף פעם הקייס שלהם לא יהיה על ערכים. לא תשמע אותם אומרים משהו כמו – מה אתם עסוקים כל הזמן באופירה אסייג, שהיא אולי לפעמים בוטה ביחס שלה, בעוד רפאל נאה והבוסים שלו עושים את מה שהם עושים מאז ומעולם ואין להם צרוך בבוטות כזו.

2. הסמול-בול של גולדן-סטייט הוא גימיק. אם דיוויד ישחק את המשחק יש מצב שהוא ינצח. לא משנה כי בסדרה הוא יפסיד. חלאס עם הגימיק ואולי הפעם נצא מכדורסל של ה"הגיע למשחק" וה"קלע לא קלע" ושל כל הדברים השוליים והנלווים ונגיע סוף-סוף לכדורסל עצמו, החדירה, של ההוצאה, של הקבוצתיות בהגנה ובהתקפה. כי התחושה שיש לנו היא לא שסדרת הגמר הזו היא מהפכנית אלא להפך – מסמלת את מה שאנחנו לא רוצים לראות במשחק.

אריק י. 15 ביוני 2015

הפסקי זמן הארוכים באן בי אי גומרים אותי. אני מבין את האמריקאים שמדובר בהרבה כסף מחוזים של פרסומות וחסויות אבל זה לגמרי מתיש ואפילו פוגם קצת (קצת הרבה) בחוויית הצפייה בטלוויזיה. מילא למי שנמצא במגרש יש את המעודדות בפסקי הזמן ואת שאר המיני מופעים בין הרבעים, לנו מה יש? פרסומות מזורגגות של ערוץ הספורט שחוזרות על עצמן מיליון פעם. בזמנו (לא כ"כ מזמן אגב) כשערוץ הNBA היה באוויר והיה כלול בחבילת הערוצים של חברות כבלים בארץ יכולת לצפות בטיים אאוטים ובין הרבעים במהלכי כדורסל מלהיבים. אולאג'ואן עושה מתחת לסל את הדאבל פייק מסירה שלו על רובינסון ובסוף קולע, מוטומבו דופק גגות ועושה תנועת 'לא' לקהל, דארל ארמסטרונג מטביע אחרי מסירה מהרצפה ועוד. אמנם זה גם התחיל להיות קצת מציק ומשעמם בשלב מסוים כי זה היה מנוגן בלופ, אבל זה עדיף עשרות מונים על הפרסומות המרגיזות והלא מעניינות בעליל של ערוץ הספורט. מה שכן – אני זוכר בתקופה של ירון טלפז בערוץ הספורט, הרבה מהלכי top 10 בפסקי זמן ובין הרבעים של המשחק. ואפרופו ירון טלפז, מאוד אהבתי אותו ואני מאוד מתגעגע לשידורים שלו. יש למישהו מושג לאן האיש נעלם?

Srtest 15 ביוני 2015

ירון טלפז היה מצוין וגם רונן גורביץ' :-)

הקטע שהפרסומות של ערוץ הספורט ממש ממש גרועות כשפעם בכמה זמן מבליחה אחת סבירה ואז פתאום הפלא ופלא – בידור! ואז באמת חוזר המשחק ומדחיקים את מה שעברנו…

סולי 15 ביוני 2015

האיש עושה חיל בניו-יורק….כנראה שיש גבול עד לכמה אתה יכול לסבול את השטויות של שימי לילות שלמים….

Srtest 15 ביוני 2015

אז שיספר להם ששומפרט יכול להיות ממש טוב אם נותנים בו אמון גם אם הוא עושה טעות-שתיים.

asaf 15 ביוני 2015

ואף מילה על חצי גמר הפלייאוף של ליגת הכדורסל????

Comments closed