זהבי-חי

כוכב הריאליטי הגדול בתולדות ישראל

13015311_1095146597190042_2856862872237483721_n

אתם אולי לא יודעים זאת, אבל אחד מענפי הספורט הפופולאריים בישראל הוא "ניגוח ריאליטי". בין אם אתם משתתפים בו או לא, כולכם מכירים את הענף. ייתכן שזה חברים בפייסבוק, נעקבים בטוויטר, שדרני רדיו, סלבס בטלוויזיה או כתבים בעיתון, גברים ונשים כאחד, כולנו אוהבים להתנשא על הז'אנר הבידורי הנחות הזה, להתנגח בו, וחלקנו אף מתעקשים לומר ש"הם לא צופים". טוב, אשלים את המשפט. "הם לא צופים בזבל הזה".

הם כמובן משקרים. הרוב הגדול לפחות. כולנו אוהבים סוג כזה או אחר של ריאליטי. זה יכול להיות תכנית ריאליטי קלאסית, כזו שמשתייך לז'אנר באופן אוטומטי, תכניות כמו "האח הגדול", "הישרדות" או "כוכב נולד", או תכניות אחרות, שמשתייכות מבחינה תרבותית לז'אנרים אחרים, עם שמות אחרים ומעטפת שונה ואולי אף "אליטיסטית" יותר, אבל הן בבסיסן פשוט חלק מהז'אנר. וזה המקום שבו אכתוב את המובן מאליו, הספורט.

מה הוא ספורט מקצועני אם לא הז'אנר הפופולארי והטוב ביותר של "ריאליטי"? זה אולי הריאליטי המקורי, זה קיים הרבה לפני חלוצי הפורמט שאנחנו מכירים כיום. הרי זה משודר בלייב, עם אנשים אמיתיים, ומספק אינספור סיפורים מרתקים, אישיים, אנושיים ודרמטיים. רק תבחרו אם בערב נתון אתם רוצים להתרגש, לכעוס או לשמוח, איפה שהוא גלובוס הריאליטי של ספורט יספק זאת. ייתכן לגמרי שאתם משתייכים לקבוצת האנשים שלא אוהבת ריאליטי, ובו בזמן צופה בריאליטי המוצלח מכולם.

כוכבי הריאליטי של ענפי הספורט הם המושכים והטובים ביותר בז'אנר. אם אתם חושבים שאני צוחק, אתם כנראה שלא עוקבים מקרוב, הרי לא לחינם הספורטאים הם המשתכרים הגבוהים ביותר בבידור (ספורט מקצועני זה בידור, לא פחות ולא יותר, תתגברו על זה ועברו הלאה).

הספורט, כמו בכל עולם הריאליטי, צריך כוכבים. רק לאחרונה ראינו מה קורה כשהכוכב עוזב. כששי חי יצא מהבית, העונה האחרונה של"האח הגדול" הסתיימה. לא היה שום טעם להמשיך לראות, והתוכן שהמפיקים ניסו לשפוך לתוך הפרקים, כמו גם נתוני הרייטינג של התכנית, הוכיחו זאת. בין אם הוא טוב או רע, אהוב או שנוא, חייבים את הסטאר הכריזמטי הזה שימשוך את הקהל.

הכנס את ערן זהבי.

אתם יכולים להמשיך להתווכח ולדון את עצמכם למוות על "השחקן הכי טוב", "שחקן הליגה הכי טוב", "שחקן מכבי ת"א הכי גדול", ה"ווינר הכי גדול", "השחקן שלבש את מס' 7 הכי גדול", "השחקן הכי טוב שעבר בין הפועל למכבי ת"א עם עצירה באיטליה אחרי שגם שיחק ברמת השרון" (בזה אני חושב שיש הסכמה דווקא). מה שתרצו. באמת. תתישו את עצמכם למוות עם התנצחויות שלא באמת יגיעו לאן שהוא אי פעם. לי יש את הטייטל שלי.

ערן זהבי הוא הכוכב ריאליטי הגדול ביותר שהיה כאן. בהיסטוריה. הבלתי מעורער. בפער ענק. המקום השני כל כך רחוק מאחוריו שאני אפילו לא יודע מי זה, כי אני לא יכול לראות אותו בכלל. המקום השני הוא נקודה מעורפלת וקטנה באופק. מטושטשת. ספק אם שם בכלל, אני פשוט מניח, כי חייב להיות מקום שני.

פרדוקס ערן זהבי הוא משעשע. כולם יודעים שזה מגיע, שזה הולך יגיע, אבל כשזה קורה, הם כמעט שמסרבים להאמין שהוא עשה זאת שוב. המשחק האחרון מול בית"ר ירושלים הייתה הדוגמא המושלמת להדגים את זה. מהדקה ה-60 והלאה, בשביל כל אוהדי כדורגל השאלה לא הייתה אם, אלא מתי. המתקדמים כבר החליטו גם על המתי. 3-2, זהבי, אי שם בדקה ה-90. מובן מאליו. ברור כשמש. אין בכלל שאלה. קללללללללל.

בום.

 

לא יאומן. לא ייאמן. לא יכול להיות. לא ייתכן. לא הגיוני. זה לא קרה עכשיו. שוב. לא. לא. לא. לא איך הוא עושה את זה? איך הוא עשה את זה?! איך הוא תמיד שם? איך, למרות שכולם ידעו שהוא הולך להבקיע, הוא הבקיע. איך, למרות שכל העולם חיכה שהוא ישים את הגול, הוא שם את הגול. בדקה הכי סמלית של הכדורגל. הדקה. דקה 90.

גם אם תיקחו את מיטב המוחות שמנהלים את עולם הבידור, את התסריטאים, את מיטב הבימאים, ואת מיטב העורכים, לא תצליחו לכתוב את הסיפורים שערן זהבי כתב פעם אחר פעם במו רגליו האלוהיות. ה-דרבי. פלזן. באזל בחוץ. בני סכנין. מכבי חיפה. ועוד איזה שער מהעבר הרחוק יותר שאני עדיין מנסה להדחיק. אם תכתבו סיפור עם גיבור כזה, כל בר דעת יאמר "הלאה, לא אמין… מה עוד יש לך".

אבל לא מספיק שזה יהיה אמין, כוכב הריאליטי חייב לבדר, חייב לספק שיאים, אבל מכל העל, הוא חייב להתחבר לקהל, וזה בדיוק מה שערן זהבי עושה. הוא גורם לנו להרגיש. לכולם. וזה הדבר העיקרי שאנחנו יכולים לייחל לו בכל תחילת עונה, שנרגיש. משהו. זה לא משנה אם אתה אוהד מכבי או שונאי מכבי, העיקר שכשאנחנו צופים בספורט, אנחנו מרגישים משהו בפנים. שהספורט מצליח להזיז אצלנו את המשהו הזה, להוציא אותנו מהאדישות. ייתכן שלא היה מישהו שעושה זאת בצורה חזקה וטובה יותר ממנו בכזה היקף.

אצל חלק זה כעס, אצל אחרים תסכול ויש המון שמרגישים שנאה (ספורטיבית. אני מקווה). למרות שאני הראשון שמחלק את העולם לאוהדי מכבי ושונאי מכבי, יש גם את האנשים שמסוגלים להתפעל באופן אובייקטיבי מהיכולת המופלאה שלו להכריע משחקים בספורט קבוצתי שמקשה על כך. איך אפשר שלא?!

ואז יש את אוהדי מכבי, שנותרים מבולבלים. או שאולי לא. כלומר, ערן זהבי גורם לנו להרגיש המון דברים שונים. שמחה, והתרגשות, ותקווה, וקושי לעכל את מה שאנחנו רואים בעיניים שלנו. והכי חשוב, הוא גורם לנו לשמוח כמו ילדים קטנים, אושר, ללא שום תנאים או השלכות. טירוף חושים מוחלט, כזה שרק כוכבים בסדר גודל שלו מסוגלים.

הוא הביצה שממשיכה להטיל ביצי זהב. לא רק בשביל מכבי ת"א, אלא בשביל כל הליגה הזו. האם הוא יכול להמשיך לעשות את הדברים האלה? אני מאתגר אתכם למצוא את האמיץ שיהמר נגדו. ובכל מהלך כזה, המיתוס מתעצם, ואנחנו מתעסקים בו יותר ויותר, והייתם חושבים שזה רק יקשה עליו, כשכל פעם מופנה אליו זרקור נוסף, אבל נראה שיש משהו באורות האלה שמעצימים אותו. כאילו הם האנטי-קריפטונייט שלו.

עד מתי? לא ידוע. יש גבול למדהים?

קבוצה היסטורית
באופן הולם

76 Comments

ניב 14 באפריל 2016

כיף.

אברום 14 באפריל 2016

שלא יגמר לעולם (למה לוקח לך כל כך הרבה זמן להעלות פוסט ? )

ערן (המקורי) 14 באפריל 2016

מעולה

יניב פרנקו 14 באפריל 2016

זה נראה לפעמים שאבנר כרמלי כותב את התסריטים לערן זהבי.

גיא זהר 14 באפריל 2016

להזכירך יניב,סדרת הספורטאים הצעירים בהשראת רפי לוי נכתבה על נבחרת ישראל. סיי נו מור.

אריק האחר 14 באפריל 2016

מדויק

yaron 14 באפריל 2016

ועדיין, בדיוק כמו ג"ס, בלי אליפות בסוף העונה זה בסך הכל עוד שיא נחמד.

גיא זהר 14 באפריל 2016

לא שזהבי צריך עוד להוכיח משהו בליגה שלנו, אבל הסר דאגה מלבך, ממה שאני רואה בעיר, בש הרימה ידיים. ככה זו לפחות התחושה.

yaron 14 באפריל 2016

לא קונה את זה, ב"ש עדיין מועמדת לדאבל.

שגיא 14 באפריל 2016

מועמדת לדאבל? כלומר פייבוריטית לזכות?

yaron 14 באפריל 2016

ממתי מועמדת אומר פייבוריטית?

שגיא 14 באפריל 2016

מצד אחד אתה צודק ומצד שני, אלמליח זכה באליפות באותה שנה שעשה את השיא? אני ורוב האנשים לא יודעים, אבל כבר 60 שנה ועדין מדברים דווקא עליו…

גיא זהר 14 באפריל 2016

כמובן שלא. אבל מדברים בקטנה כמו שמזרחי עבר את קיש נזכרו בו. ברור שלהפסדים מפוארים כמו הונגריה, הולנד וקאבס יש אימפקט לא פחות מנצחונות

yaron 14 באפריל 2016

לא מזלזל בשיא בשום צורה, מה שאני אומר זה שעם אליפות השיא הזה יהיה הרבה יותר משמעותי בדיוק כמו שהיה שיא הנצחונות של שיקגו ובדיוק כמו שיהיה אם ג"ס תיקח השנה.
סתם דוגמא, נניח שג"ס לא לוקחים, איך נזכור את השנה הזאת שלהם?
כמה מרגשת העונה (הרגילה) המושלמת של הפטריוטס שבסיומה הם הפסידו לג'איינטס?
אני בטוח שאם זהבי היה צריך לבחור הוא היה בוחר באליפות ללא היסוס.

שגיא 14 באפריל 2016

אין ספק שזהבי היה בוחר באליפות על פני שיא. אבל, אני דיברתי על האספקט ההיסטורי של השיא ועל כך שהוא ישאיר חותם גם אם לא תהיה אליפות לצידו.
את אלמליח זוכרים עד היום, למרות שאף אחד לא טורח בכלל לברר מי היתה אלופה באותה שנה (הפועל פ"ת אגב, אלמליח שיחק בבית"ר ת"א).

אזי 14 באפריל 2016

אני שומע אנשים מדברים ואומרים את מה שאתה אמרת, לכולם היה ברור שהוא יכבוש בדקה ה90, לא רק בשביל לנצח את המשחק, אלא לשבור את השיא, הוא חייב לשבור את השיא בצורה מיוחדת.
אני שומע אותם ואני לא מבין איפה אני בתוך זה?
ברור שהנחתי שהוא יכבוש, כל ההחטאות לאורך כל המשחק לא גרמו לי לרגע לחשוב שהוא לא יכול לכבוש. אבל השיא והדקה ה90 בכלל לא היו בראש שלי, רק תכבוש כבר! אתה לא רואה שיש לי לב חלש!

אבל הידיעה הזאת שהוא יכבוש, לא משנה מה, נורא מקשה עלי להשאר האוהד שאני.
אני אוהד מאוד אמוציונאלי וכששחקן משחק לא טוב, אני מיד רוצה שיחליפו אותו באחד שכן ישחק טוב.
וזהבי מפריע לי!
זהבי הוא שחקן שגם אם הוא משחק רע מאוד, אי אפשר להחליף אותו. כי הוא יכבוש. אתה יודע שהוא יכבוש.
אם הוא טוב או לא זה קישוט.
בסוף הוא יכבוש.

——
עובר נושא רגע. מדוניאנין.
היתה לי שיחה עם חברים שניסו להשוות את הטאצ' של מדוניאנין לכל מיני בקהאם ואינייסטה וכל מיני מוסרים גדולים של המשחק.
לא.
מדוניאנין הוא שאראס.
הוא עצלן, הוא איטי, הוא לא עושה הגנה והוא יכול למסור או לבעוט את הכדור לאן שהוא רוצה בלי שתוכל לנחש אף פעם מה הוא הולך לעשות לפי התנועה של הגוף שלו.
את הגול שלו מול רעננה ראיתי שוב ושוב ושוב ושוב.
אני עדיין לא מבין איך הוא בעט את זה ברגל שמאל.

יוגב 14 באפריל 2016

איטי כן.
עצלן – לא מסכים.

שגיא 14 באפריל 2016

אבא של העצלנים. תראה את הגול השני של בית"ר ותבין. אם לא היה מתעצל לעשות צעד וחצי ולשמור על שכטר, דסה היה יכול להתפנות לשמור על רוקאביציה וכנראה למנוע את הגול. אבל הוא פשוט עמד שם והתעצל לו.

שגיא 14 באפריל 2016

וכל זה לא סותר שהוא שחקן ענק וללא ספק הקשר מספר 1 בליגה.

יוגב 14 באפריל 2016

לא אומר שהוא לא טועה…לדעתי זה לא נבע מעצלנות. ראיתי אותו משיג את שכטר בספרינט לכדור במשחק הזה (לא יודע על מי מהם זה מעיד יותר) והוא רץ הכי הרבה בקבוצה (קופר כתב על זה טור), אז כנראה שעצלן הוא לא.
מסכים שהוא הקשר הטוב בליגה, ויש לו אשמה בלתי זניחה בשער השני של בית"ר.

שלו 14 באפריל 2016

לנושא מדוניאנין וההגנה,
באחת המתפרצות של בית"ר הוא ממש רץ אחורה,
והיה ברור שהוא שקוף מבחינה הגנתית, הוא לא מסוגל לעצור כדור עומד.
ועדיין חזר אחורה.
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
וזה שיש לו רגל ימין בשביל שהג'ינס יהיה מאוזן, זה בכלל בדיחה.
אבל מה שהוא עושה עם רגל שמאל השם ישמור.
ועדיין אולי זיכרוני בוגד בי, אני לא רואה שום קשר בינו לבין המדוניאנין ששיחק כאן בעבר.
פשוט נכנס בדיוק למשבצת הנכונה (בטח בשביל הליגה שלנו).
וגל אלברמן כאילו משלים אותו.
במבנה הזה אני לא רואה איפה יש לנוסא מקום.

חסר לי רק הגנה נורמלית לשנה הבאה,
כלומר מגן שמאלי שממש מסוגל להרים כדור.
ובלם שממש מסוגל לרוץ.

-גיסנו- 14 באפריל 2016

עצלן הוא לא.
הוא רץ הכי הרבה על המגרש, פשוט לאט – אבל כמעט כל הזמן.
יש לו סגירות טובות בהגנה, רוב החטיפות שלו הן קליטה של מסירות. אבל אם זה מגיע לחילוץ מהרגל או לשים גוף – הוא אחד השחקנים הרכים בליגה.
השחקן הכי גבוה במגרש, שזוכה בכדור אולי ב 1 מכל 10 עימותים באוויר.
אבל הטאץ' וראיית המשחק יוצאי דופן.

ואכן יש הבדל ענק בין מדוניאנין של אז למדוניאנין של היום.
קודם כל בגיל 30 הקופסה לרוב קצת יותר מסודרת מבגיל 24.
המועדון עבר מהפכה חיובית וזה שמיים וארץ לעומת הגוג ומגוג שהלך במכבי בתקופה ההיא. בנוסף יש לו מאמנים ומערכת מעליו שהוא מבין ומבינים אותו.
ובעיקר – לדעתי – הפעם הוא לא מגיע על תקן הכוכב שכולם מפמפמים לו שהוא 4 רמות מעל הליגה ובא לעשות פה טיול.

קפטן קוקי 14 באפריל 2016

כשהוא חזר אחותי אמרה לי "ממש אהבנו אותו, אתה זוכר?" ונזכרתי.
אני מאוד אהבתי אותו, כי למרות האיטיות ומה שנראה כמו עצלנות, ומה שנראה כמו כוכבנות, מבחינתי – ואני מוכן לנדור על זה בספר תורה – גם אז חשבתי שהוא כשרון יוצא דופן ושחקן אינטליגנטי מאוד, שעיקר הבעיות שלו נבעו מזה שהרצון שלו והציפיות ממנו היו קצת יותר ממה שהוא מסוגל לתת. בוודאי במכבי שבשנים האלו חלמה על זה שיוציא אותה מביצה טובענית של שנים. כשמוסיפים לזה אגו לא קטן ונטייה להתפרצות (זה מובן כשמדובר בילד שגדל במדינה זרה ואיבד את אביו בגיל מאוד צעיר) קשה היה לי שלא להבין ולחבב אותו.
הלוואי שירח הדבש המחודש שלנו עם מדוניאנין יימשך.

אזי 14 באפריל 2016

אולי המילה עצלן לא מדוייקת
אבל גם כשהוא מנסה לעשות הגנה הוא לא באמת מצליח
כל זה לא בא לגרוע מזה שהוא שחקן חובה על המגרש!

נזכר בימים של איווניר שהוא ואלברמן ישבו ביציע…

ניב 14 באפריל 2016

מסכים עם גיסנו, ממש לא עצלן אבל נוכחות הגנתית מוגבלת למדי, שחקן תענוג לעיניים.
יכול לגרום למסירת רוחב להראות כמו שירה בתנועה.

-גיסנו- 14 באפריל 2016

אני חושב ש"פרווה" זו המילה שאתה מחפש.

אזי 14 באפריל 2016

מתקשה לקרוא לשחקן הכי יצירתי על המגרש "פרווה" :)

kazoo kid 14 באפריל 2016

מבחינת כוכב ריאלטי נימני היה יותר גדול, יצר יותר דרמה ובלאגן.
אגב זה הדבר היחיד שנימני יותר טוב מזהבי מבחינתי

צהוב בדם 14 באפריל 2016

וגם לו היה צבא

שגיא 14 באפריל 2016

אבל אמירת האמת בפרצוף זה הדבר האחרון שאפשר להגיד עליו….

yaron 14 באפריל 2016

אולי אולי בשביל אוהדי מכבי. זהבי מטריף את כל האוהדים בין אם אוהבים, מעריצים או שונאים אותו.

רועי 14 באפריל 2016

זה הרבה יותר מריאלטי, זה ריאליטי שאתה חלק ממנו, זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלך.
אף ריאליטי לא יגרום לי להתהפך מצד לצד בבית מלון בקיוטו, שהחל מ 3 בלילה האייפון ליד המיטה לא מפסיק לרטוט, הודעות מאפליקציית מכבי, הודעות וואטסאפים מאחים וחברים, אני מחזיק את עצמי לא להסתכל עליו אחרת לא אצליח להירדם, לבסוף המתח מעיר אותי ב 6 בבוקר, מלא חשש אני מושיט את היד לעבר הטלפון, מפעיל את המסך וקורא את ההודעה הבאה:״זהבי שבר את שיא הכיבושים עם שער בדקה ה 90, 2-3 למכבי״. ואני חושב לעצמי ״נו, כמובן.״

ניב 14 באפריל 2016

נפלא רועי

אריק האחר 14 באפריל 2016

רועי
אחרי שבית"ר השוותה לא יכולתי להמשיך לראות
את המשחק.
לקחתי ספר ביד ונרדמתי .
באמצע הלילה התעדכנתי מול הנייד.
חייכתי מאושר וחשבתי כמוך " נו כמובן "
אבל אומץ בשידור ישיר לא היה לי !

שלו 14 באפריל 2016

אני לא זוכר כמה זמן לקח לי להתאושש מדרבי ה 2-3,
אבל גם עכשיו, אני עדיין לא נרגעתי מהמשחק.
זאת תחושה כל כך מורכבת מעבר לניצחון רגיל.
זה לא רק ניצחון על בית"ר.
לא רק מכה מורלית לב"ש.
הרבה שמחה על הפועל, שוויתרה ולקחה את אלמוג כהן,
והפכה את זה שיכל היה למרר לנו את החיים,
לסמל צהוב, ממש סמל.
מה שעשה למועדון בארבע שנים האחרונות עוד יהפוך לשאלת דורפן בעתיד הרחוק.

גיא זהר 14 באפריל 2016

היה דיון במקום אחר לגבי אלמוג כהן מול זהבי. אני חושב שלא היתה אופציה להפועל להחזיר את זהבי. לגבי אלמוג, ברור שזו טעות לקחת שחקן לחצי שנה

חן הצהוב 14 באפריל 2016

אם אני לא טועה, להפועל כן הייתה אופציה (ואפילו זכות ראשונים), אבל השמועות אומרות שהיו בה שחקנים שטפטפו לצוות שעדיף את אלמוג כהן, כי לא רצו שזהבי יחזור להפועל ויקח מהם פוקוס.
"… והשאר יסופר בתולדות ישראל"

אזי 14 באפריל 2016

יקח מהם פוקוס!?
רק אני לא זוכר שהוא היה כוכב גדול כל כך?

חן הצהוב 14 באפריל 2016

לא כוכב גדול, אבל ליגיונר שחוזר …
משום מה זה תמיד יותר גדול מכוכב שלא יצא לחו"ל

אזי 14 באפריל 2016

אבל גם אלמוג כהן חזר מאירופה

שלו 14 באפריל 2016

גיא,
זה עדיין מצחיק.

גיל שלי 14 באפריל 2016

הודיתי להפועל בפודקאסט של אחרי המשחק, מעולם לא אהבתי את אבוקסיס, אבל בכל זאת האיש שכנע את ההנהלה של קבוצתו שאין להם צורך בזהבי

גיא זהר 14 באפריל 2016

נתחיל מזה שלקחת שחקן בהשאלה לחצי שנה לא חכם. שנית למיטב ידיעתי זהבי לא היה באמת אופציה. ושלישית, אומנות הבדיעבד היא ענקית. ואחרי הכל גם עם יש לך את דרקסלר קח את ג'ורדן ושים אותו לידו. ואדלמן דווקא לא היה מקובע אבל להבדיל הוא פיספס גם את דרזן.

גיא זהר 14 באפריל 2016

והנמשל הוא שאם היתה אפשרות להפועל להביא אז את זהבי (לדעתי לא), ברור שהם היו צריכים (צריך לפעמים להתחשב בדעתו של שחקן אבל בטח לא שי אבוטבול). ואם אני מסתכל אחורה במבט מפוקח בשעשועי כאילו לדעתי אם זהבי היה מגיע להפועל דבר לא היה משתנה פרט לעלייה של מכבי לשלב הבתים של הצ'מפיונס. זהבי במקרה הטוב היה עושה עונות טובות בהפועל שבמקרה הטוב היתה מדגדגת את מכבי. לא יותר.

שגיא 14 באפריל 2016

לא יודע מה היה בדיון ההוא אבל אם זכור לי נכון, זהבי ואלמוג הגיעו באותו חלון העברות ובאותה תקופה עלו פחות או יותר אותו דבר. זהבי התחיל במכבי עם משכורת הרבה יותר נמוכה ממה שהוא מקבל היום וגם העלות הכרטיס שלו לא היתה בשנים.

רן 14 באפריל 2016

הבדל קטן.
זהבי הגיע בחוזה ל 3 שנים אלמוג בחוזה לחצי שנה.
זה הרבה מאוד כסף הבדל.
לא באמת היה להפועל אופציה ריאלית, להוסיף על זה שאחד שי אבוטבול לא רצה אותו שם. סגר את העניין

דבר נוסף, זהבי ממש לא היה כוכב בהפועל אוהבים לספר לנו את זה , אבל הוא היה שחקן רוטציה לגיטימי, הכוכבים היו בזמנו אבוטבול וורמוט שכטר ביבראס. זהבי נתן את גול האליפות והחוזה בפלארמו בעזרת ליגת האלופות. הוא ממש לא היה שם הסמל שאוהדי הפועל מפמפמים עליו . משהו שווה ערך ל מיטרוביץ במכבי עוד שחקן הרכב שפשוט בישל את הגול עליה מול באזל.

ניב 14 באפריל 2016

למיטב זיכרוני זהבי היה נחשב לשחקן עם בטחון עצמי גבוה ועקשן.
זכור לי איזה משחק של הפועל שזהבי עשה איזה מהלך ואחרי זה המערבב הלאומי יצא עליו (לכאורה כדי לחנך אותו).
קיצור אותן התכונות שבגינן נרתעו ממנו בהפועל עזרו להפוך אותו למה שהוא.
איזה כיף לנו.

תומאס נוימן 14 באפריל 2016

בעונה שאחרי הדאבל זהבי היה הכוכב הכי גדול של הפועל, סחב אותה כמעט לבד למאבק ראש בראש מול חיפה על האליפות, כבש את גול העלייה לצ'מפיונס, והבקיע שלושה שערים ושני בישולים בשלב הבתים. הבקיע גם שער ניצחון בדרבי. באותה עונה ורמוט היה חלש ושכטר היה פצוע רוב העונה. תמוז ובן סהר היו טובים, אבל זהבי היה מעל כולם.

yaron 14 באפריל 2016

מוויקיפדיה: מכבי שילמה לפאלרמו 250 אלף אירו עבור כרטיסו, ו-250 אלף אירו נוספים ישולמו אם מכבי תל אביב תעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות במהלך חוזהו בקבוצה.

עופר כהן 14 באפריל 2016

לטעמי הרגע שמראה כמה השחקן הזה גאון כדורגל זה השער השני של מכבי מול נתניה, הוא רואה שמדוניאנין מוציא דרדלה וכבר מתחיל לרוץ לכדור, כאילו הוא יודע שברק לוי ישמיט.
לא מעט פעמים אתה לא מבין למה הוא זז לאיפה שהוא זז, עד שזה כבר מאוחר מדי. והוא לא צריך למהר לצאת לאירופה, כבר עכשיו הוא בקבוצה ששווה שלב בתים בצ'מפיונס (עם הגרלה הגיונית) ושלב 32 הגדולות באירופית. ועונה הבאה שנוסא וקרלוס יעזבו ויגיעו שחקנים זרים מה-eredivise
אני כבר רואה את זהבי משווה את עונת הבלי הפסד של חיפה. לאיפה הוא עוד יגיע האיש הזה!?

גיא זהר 14 באפריל 2016

זהבי תמיד יכול לחפש אתגרים בביצה (שש אליפויות, לעבור את מזרחי) אבל לא נראה לי שלהיות בבאטה בוריסוב ישראלית זה משהו שאמור לרגש אותו.

עופר כהן 14 באפריל 2016

אתה אומר זאת מהיכרות אישית עם הבנאדם? או שידוע לך שיש לך מידע אמין על הצעה מקבוצת טופ ב-8 הליגות הבכירות שזהבי סרב לה?
(אכן יש שמועה שאני מאמין לה שזהבי יכל להיות בפיורנטינה, אבל זה לא מכובד שמאמן שעוזב לוקח איתו את ה-שחקן של האקסית)

גיא זהר 14 באפריל 2016

התכוונתי צריך לרגש אותו

עופר כהן 14 באפריל 2016

זה בציניות נכון?

גיא זהר 14 באפריל 2016

השאלה מה יותר מרגש אותו ראש לשועלים או זנב לאריות (לצורך העניין זנב בשועלים או בזאבים). אני ממש לא מזלזל במכבי, רק שבאטה היא כרגע המקסימום שיכולים להגיע, וזה לא רע בכלל. האם לזהבי זה מספיק? אני לא מקורב עליו והניחוש שלי טוב כמו של צנציפר שכבר שולח אותו לחו"ל.

yaron 14 באפריל 2016

היתה שמועה עקשנית לגבי באזל. אני בטוח שסוזה היה לוקח אותו, בטוח שאם הוא היה רוצה מכבי היו משחררים אותו אבל גם מאמין שסוזה לא לחץ והניח הצעה על השולחן אלא רק שלח מסר של "אם אתה מעוניין, אתה בפנים".
לגבי פיורנטינה, בניגוד לשנת המעבר לבאזל, לא חושב שאם היו רוצים אותו זה פסול רק בגלל שסוזה אימן במכבי בעבר. לדעתי הם לא עשו מהלך רציני בכיוון אבל לא אתפלא אם השנה הם כן יעשו (בהנחה וסוזה לא עובר לברצלונה…חחח).

נולי 14 באפריל 2016

אפילו קרויף מן הסתם לא תאר לעצמו עד כמה זהבי יהיה גדול, אבל אי אפשר לקחת ממנו את הקרדיט על ההחתמה הגאונית הזו ועל השארת זהבי במכבי למרות הפיתוי לצאת לחו"ל (סיפרו בזמנו שסוזה רצה אותו בבזל).
ואם נוסיף את הבינגו של קרויף עם פריצה, מדוניאנין, ראיקוביץ, סה, גרסיה, דסה, מיטרוביץ, חואן פאבלו, אניימה ואיגיבור וכמובן עם כל המאמנים שהביא לקבוצה, נדמה לי שטור ההצלחות של קרויף עולה בהרבה על טור הכישלונות והופך אותו למפיק המוצלח של תוכנית הריאליטי שבה זהבי מככב :)

קפטן קוקי 14 באפריל 2016

אוקיי. אז אני מאלה שלא רואים ריאליטי. אפילו לא מחוברים, שנחשב לריאליטי "איכותי".
אני שונא את זה שעצם התוכנית היא החשיפה (בעיני) ואין שם שום דבר מעבר. מבחינתי אפשר לקרוא לזה: 'אנשים "רגילים" (כי מי בעצם רגיל בכלל?) שחושפים את הקרביים כדי שזה יהיה מעניין'.
ספורטאים הם לא כוכבי ריאליטי (לפחות חלקם) ובעיני הדמיון היחיד בין ספורט וריאליטי הוא מידת המעורבות הרגשית (אבל זה קיים גם בכל סוג של מופע) של העולם שמסביב. זהבי הוא קודם כל אדם שעובד ומשקיע כדי להגיע לפסגות ולחשיפה שהוא קיבל, ורק אז מראה את הרגשות שלו ואת העולם הפנימי שלו. הוא הרוויח את זה בהרבה יותר מאודישן או שניים.

ניב 14 באפריל 2016

ההבדל הגדול מז'אנר הריאלטי לדעתי הוא היעדרו של עורך. האח הגדול, הישרדות וכדומה מושפעים עמוקות מהעורכים שבוחרים מה להראות, איזה תדמית ליצור וכדומה.
זהבי הוא העורך של עצמו.

פבריציו ראבנלי 14 באפריל 2016

בוודאי שפורמאט הריאליטי, לפחות התת-ז'אנר של התחרות המשודרת בלייב, נלקח כולו מפורמט המשחק הספורטיבי. יש חוקים ייחודיים לתחרות, יש פרס גדול, יש מתמודדים שהולכים ראש בראש במאבק על הפרס, יש שופטים, והכי חשוב- יש המון דרמה שמצטלמת נהדר. ברוב ענפי הספורט שאינם מאפשרים תיקו יש מנצח ברור ויש מפסיד ברור, אין אפור. והכי הכי חשוב- את הספורט ואת הריאליטי חובה לצרוך בלייב, חובה לשבת מול המסך ולבלוע את החסויות והשקופיות והפרומואים שדוחפים לך. ההבדל היחיד הוא במידת המניפולציה והשקר. אין בז'אנר הריאליטי דקה אחת שלמה של אמת, הכל תוסרט ותוכנן מראש ונערך כך שיתאים לסיפור שיביא את הכי הרבה רייטינג. הספורט, תודה לאל, עדיין לא שם.

-גיסנו- 14 באפריל 2016

או שהוא שם ואנחנו עדיין לא מודעים לזה

עופר כהן 14 באפריל 2016

ההבדל בין ספורט לבין ריאליטי, הוא שספורט זה מריטוקרטיה וריאליטי זה פופוליזם זול בואכה חרטא…

סמובר 14 באפריל 2016

מה אתה מבלבל את המוח? סתם שחקן בינוני שאין לו מקום בנבחרת.

טור לפנתיאון:

http://www.haaretz.co.il/sport/opinions/1.2144739

עופר כהן 14 באפריל 2016

אני על הרצפה
זה נהדר!

ניב 14 באפריל 2016

פעם אמרו שטוב שם משמן טוב, היום כשהאינטרנט לא שוכח היה מצופה על פניו שאנשים יתבטאו בזהירות מסוימת.
מסתבר שטוב קליק בייט משם טוב.

-גיסנו- 14 באפריל 2016

זה מדהים
ראש בראש עם פרימו

yaron 14 באפריל 2016

גדול :-)

יואב 14 באפריל 2016

חיים ברעם שכל כך מלא בנפיחות עצמית. הוא גם טען ששפיגל הוא יציר העיתונאים ואלי בן רימוז' היה טוב ממנו.
הוא לא חזק כל כך בדבר הזה שנקרא כדורגל. מעניין במה הוא כן.

שגיא 14 באפריל 2016

הטוקבק הראשון בכתבה הוא שלי :)
כבר אז ראיתי את הנולד !

אריק האחר 14 באפריל 2016

ברעם היה כל כך חלש בתפקידו בכנסת עד
שאפילו המפלגה שלו פלטה אותו לתהומות השכיחה.
אפס היה אפס נשאר..

ניב 14 באפריל 2016

אח שלו.

דיזידין 14 באפריל 2016

הרהור שעלה בי ואולי זה שטויות:
בעוד רמת הספורט עולה בעשרות השנים האחרונות, רמת הספורט כריאליטי יורדת.
איפה נמצא עוד כוכבי ספורט-ריאליטי כמו נניח ג׳ורג׳ בסט, או מוחמד עלי או ג׳ו ניימת׳?
היום, בעידן הביג ביזנס והפוליטקלי קורקט, מקצצים את כנפי הכוכבים.
זהבי, כדוגמה, נאלץ לדבר על המגרש בלבד, אפילו פיו פיו הגון לא נותנים לו לעשות.

יואב 14 באפריל 2016

מוריניו ופרגי הם אחלה כוכבי ספורט ריאליטי אבל מסכים עם העיקרון(:

שגיא 14 באפריל 2016

לגמרי. בגלל זה אני מאוהב בטל בן חיים החלוץ. מאחרוני הז'אנר.
למרות שכבר במשחק האחרון כל הפרשנים התלהבו מכך שעושים עליו עבירות והוא נשאר רגוע…. קצת ביאס אותי.

דיזידין 14 באפריל 2016

מריו באלוטלי היה התקוה שלי

גיסנו 14 באפריל 2016

בזלטאן ננוחם?

Comments closed