במספרים זה 5:35

.

.

.

.

.

.

.

.

פוסט מאת טל בן יהודה

***

כשאנחנו נמצאים ממש לפני סיום הפגרה של מכבי ת"א, ניקח צעד אחורה ונסתכל על הקבוצה ממבט מרוחק יותר: לפני פתיחת שלב הטופ 16 של היורוליג.

*

כן כתבתי "פגרה", הרי אפילו האוהדים השרופים לא מחשיבים את החודש האחרון כחלק אמיתי מהעונה. זה יותר דומה לסוג של "קדם עונה", עם המון משחקים, מול יריבות אימון, שהתוצאות שלהם בכל זאת נחשבות ומתועדות בטבלאות. והנה, זה סופסוף נגמר.

לפני פתיחת עוד שלב מכריע בעונה, מפתיע אפילו אותי לראות כיצד הקבוצה הזו מתמודדת בהצלחה עם כל האתגרים שהיא פוגשת. האחראי הבלעדי לכך הוא הגורם המייצב הקבוע של המערכת, דיוויד בלאט. בזכותו, מכבי ת"א מגיעה דרוכה ומוכנה למרות כל המהמורות שבדרך. יתכן והגענו לנקודה שפשוט אי אפשר לתת למאמן הזה מספיק קרדיט. אבל בכל זאת, ננסה.

האתגרים

אחרי גמר היורוליג בעונה שעברה, הציפייה ממכבי של השנה הייתה פשוטה, לעלות מדרגה אחת למעלה. בתחילת הקיץ, למעט פקטורים מינוריים בלבד, נראה היה שבלאט אכן יקבל את כל התנאים כדי להצליח בטיפוס הקצר הזה. ואז, כמו תמיד, "שיט האפנס".

זה הגיע הפעם בתחפושות שונות ומשונות. הראשונה, שהייתה גם הכי לא צפויה, היא השינוי של הסגל. על פניו, נראה היה שהקבוצה של שנה שעברה הצליחה לשמור על הליבה לעונה הנוכחית. עזיבתו של אידסון הייתה צפויה, פרקינס היה בספק, אבל של פארגו כלל לא. וכך, כמעט מבלי ששמנו לב, לפתע רק שני שחקני חמישייה נותרו, ואף לא אחד מאותה שלישיית מפתח שעשתה שמות באירופה. מכבי נאלצה להתחיל לבנות מחדש ליבה חזקה (כמעט) מאפס.

בנוסף לכך החליטה המערכת להצטרף לליגה האדריאטית. ההחלטה לא הייתה כה מקוממת אם היו פורשים ממסגרת אחרת (אתם תחליטו על איזה אני מדבר). נכון שישנן עוד 30 קבוצות בעולם שמשחקות כמות כזו של משחקים מדי שנה, אבל אף אחת מהן לא נמצאת על אדמת אירופה או משחקת מול מכבי במסגרת רשמית.

התחפושת השלישית והאחרונה צצה דווקא במהלך העונה. הגעתו ועזיבתו של ג'ורדן פארמר. שינויים בסגל הם חלק מהספורט המקצועני, אבל פארמר התאים עצמו לשיטת המשחק כמו גם לסגל השחקנים מבחינה חברתית. למצוא תחליף לשחקן שהפך לסוג של מנהיג, באמצע העונה, זה כמעט בלתי אפשרי.

אין עוד מלבדו

ובכל זאת, הגענו עד הלום. איפה זה הלום? עם קו אחורי כמעט חדש לחלוטין, שני שחקנים שהצטרפו באמצע העונה, לוח משחקים בלתי אפשרי והלחץ הקבוע מהתקשורת, מכבי מעולם לא נראתה טוב יותר.

אני לא מדבר על המיקום של הקבוצה בטבלאות השונות: שני (אחרי ריאל החזקה) ביורוליג, ראשון דומיננטי באדריאטית, ראשון (צפוי) בישראל וחצי גמר גביע המדינה. עוד יותר מהמיקום, מרשים הרקורד הכולל של מכבי בכל המסגרות הללו יחד.

עד היום מכבי שיחקה 40 משחקים בכל המסגרות הרשמיות והמאזן שלה עומד על 5:35 אדיר (שכולל 22 משחקי חוץ!). כמובן שאיננו יודעים כמה תשחק מכבי בסופו של דבר, אבל אם נמשיל את העונה שלה לקבוצת אן.בי.איי, נראה שמכבי עומדת על קצב מדהים של 70 ניצחונות מ-82 משחקים המוכרים לנו מעונת אן.בי.איי רגילה.

יש המון קבוצות שמתחת לרמתה של מכבי במסגרות הללו, אבל כמו באן.בי.איי מכבי משחקת אותו לוח משחקים מייגע, שכבר כלל גם שלושה משחקים בתוך ארבעה לילות, יותר מפעם אחת העונה, ועדיין יוצאת כשידה על העליונה.

כמובן שאין לדעת האם מכבי תמשיך בקצב הזה. יהיה יותר חכם לחשוב ש-70 ניצחונות מתוך 82 משחקים זה לא הישג ריאלי, והמגמה לא תימשך עוד הרבה זמן. אבל בכמה מכספכם הייתם מוכנים להמר נגד הקבוצה של בלאט כרגע?

למקומות, היכון, הכן…

חכו, זה לא הכל. ההישג האמיתי של המאמן הוא ההכנה הנהדרת והעובדה שכל הסגל נמצא כרגע בכושר משחק סביר ומעלה לקראת עוד שלב מכריע ביורוליג. הרכזים מוסרים ומנהלים את המשחק בצורה קולחת, הקלעים פוגעים מבחוץ, אליהו אחד לא מפסיק להתרוצץ על המגרש, הגבוהים חוסמים ולוקחים ריבאונדים וסופו אפילו מוסר החוצה כששניים או שלושה שחקנים מקיפים אותו.

כל זאת כשבלאט מלהטט בשחקניו כאילו היה האטרקציה המרכזית בקרקס מדראנו. לא קל לשלוט ולספק אגו של ספורטאים מקצועניים, אבל בלאט מצליח להוציא את המיטב מכולם גם תחת התנאים של סגל ארוך ודקות מוגבלות. כל זה אחרי שהוא נאלץ להשאיר שלושה זרים חזקים בבגדים אזרחיים בליגה הישראלית.

אפילו את המשבר עם פאפאלוקאס, שהתקשורת ניסתה להעצים, בלאט חיסל בכיבוי צופים צהוב, ויצא ממנה מחוזק עם עוד שחקן למוד קרבות יורוליג בקו האחורי.

צא!

כל זה טוב רק עד לפתיחת המשחק מול ז'לגיריס ביום חמישי בערב. בלאט ושחקניו יעמדו למבחן מחודש, כי בספורט, כמו בספורט, אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך. אם מכבי תפסיד, כל מה שהשיגה עד עכשיו יישכח לה והיא תצטרך לנסות ולהוכיח מחדש שהקבוצה הזו קורצה מחומר אחר. כל עוד בלאט מאחורי הקווים, יש לי ביטחון מלא שהם יצליחו בכך. נתראה באיסטנבול במאי.

*

.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

טל בן יהודה ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

***

E.T. לך הביתה / עירד צפריר
הבלוק, סדרה בהמשכים (2): דברים שאי אפשר להאיץ

14 Comments

דורפן 17 בינואר 2012

טל – אני פחות מעורה בענייני מכבי ממך. רואה אותם ספורדי מאד.

דייויד בלאט צריך לאמן את מכבי תל אביב לכל החיים – כלומר כמה שירצה. עם המעבר הטבעי להנהלה יותר רגילה ומסחרית ועתיד שהוא יותר בינלאומי מאשר בליגה המקומית – הוא צריך להיות הגורם היציב – קצת כמו שמזרחי היה כל השנים.

טל בן יהודה 17 בינואר 2012

רונן,

אני חושב שזו הפעם הראשונה שאנחנו מסכימים על משהו שקשור למכבי ת"א. :)

מאד אהבתי את הזוית שבלאט צריך להיות מעין ממשיך למזרחי, מבחינת גורם מייצב.

פרננדס 17 בינואר 2012

מזרחי היה גורם יציב לא מייצב . גרשון הגיע למכבי אחרי ששמעון נדחק הצידה . וכל השאר היסטוריה

martzianno 17 בינואר 2012

טוב, הטיעון של 70 מתוך 82, הוא אפעס… תלוש מעט.
בכל זאת, היריבות שמכבי נתקלת בהן (בליגה האדריאטית יותר מבישראלית) הן עפ"י רוב מתחת לכל ביקורת.
חוצמזה אני חושב שבלאט צריך להיות ראש הממשלה.

פרננדס 17 בינואר 2012

הציפייה שלך היא לזכות באליפות אירופה כיוון ששנה שעברה הגעתם לגמר?!
קצת ריאליזם והגיון לא יזיקו לאף אחד. כולל אוהדי מכבי

אזי 17 בינואר 2012

הציפייה שלי היא לזכות ביורוליג כי ככה! בלי סיבה…

היגיון הוא תכונה שרק מפריעה לאוהדי ספורט

טל בן יהודה 18 בינואר 2012

פרננדס,

ציינתי שהציפייה הייתה לזכות באליפות אירופה בתחילת הקיץ כשנראה היה שסגל הקבוצה לא יעבור יותר מדי זעזועים. נראה לי טבעי לא?

אבל כפי שאזי ציין בצורה טובה – הציפייה שלי היא לזכות כל שנה, אלא אם מדובר בשנה קטסטרופלית. הרי כל שנה המטרה של מכבי היא הפיינל פור, וב-2 משחקים בודדים הכל יכול לקרות!

יואב 17 בינואר 2012

מסכים לגמרי עם רונן.
טל,
הלוואי והייתי אופטימי כמוך ומאחל לך שאתה צודק אבל גם אם לא, זה פחות יפריע. בתמונה הגדולה-נתמודד ואם זה לא יספיק, ננסה שוב בשנה הבאה. לבלאט יש מניות רבות לשלווה שבה אני רואה את הדברים.

MJ 17 בינואר 2012

טל, מסכים אתך לגמרי לגבי בלאט ואני חושב שיש בו משהו אפילו גדול יותר וחשוב מאד למכבי. מבחינה כספית מכבי לא יכולה הרי להתחרות על השחקנים הכי טובים באירופה, ולכן היא נידונה להחתים שחקנים טובים שנפלטו (סופו, לנגפורד) מהעשירות או כל מיני צעירים לא מוכחים (פארגו). בלאט הוכיח שהוא יודע לקחת שחקנים כאלה ולעשות מהם קבוצה שמתחרה בכל העשירות יותר ממכבי, וזו אולי גדולתו האמיתית. לדוגמא, בעונה האחרונה של פיני מכבי החתימו את לאמפה, שנכנס בדיוק לאותה קטגוריה של סופו או לנגפורד וראינו איך זה נגמר. אני די בטוח שעם בלאט זה היה נראה אחרת.
ובהנחה שמכבי לא יתחילו לשפוך יותר כסף בשנים הבאות, עדיף להם להשאיר את בלאט כל עוד הם יכולים.

בני תבורי 17 בינואר 2012

טייק אוף על מה שדורפן אומר לגבי הארבו: גם בלאט עובד עם מה שיש, כי אין לו מה לחפש בשוק המטורף שיצרו הספרדיות, היווניות והחבר העמימיות, ומוציא מהם את המיטב.

dice 18 בינואר 2012

חבר המדינות. חבר העמים זה בעיקר האימפריה הבריטית לשעבר :)

אסף רביץ 17 בינואר 2012

מסכים לגבי בלאט, צריך להתייחס אליו כנכס משמעותי.

החודש האחרון דווקא הראה את החשיבות של האדריאטית. היא עזרה לשלב את מאלט, להחזיר לעניינים את פאפלוקס, להעיר את שון ג'יימס ולתת טעימה מהפוטנציאל של ג'ון שייר. מכבי מגיעה לטופ 16 שהבעייה העיקרית שלה היא שיש לה יותר מדי שחקנים ששווים דקות משחק.

ליבר 17 בינואר 2012

כמה דברים:

1) בקשר לקצב 70 הנצחונות – נכון שמרבית הקבוצות באדריאטית ובליגה היראלית חלשות אבל צריך לזכור שהן לא משחקות כמות משחקים כמו של מכבי. רב הקבוצות משחקות משחק אחד בשבוע ובשבילן משחק נגד מכבי זה שיא העונה וההכנה שלהן בהתאם.

2) בלאט הוא סוג של גאון. הדרך שבה הוא משלב את הגישה האמריקאית שלו למשחק עם המנטליות הישראלית ראוית הערצה. הוא מצליח לגרום גם לשחקנים העצלנים ביותר לתת הכל על המגרש (ראה ערך לנגפורד). אפילו ליאור אליהו נראה לפרקים כמו שחקן כדורסל.
גם השיפור של הנדריקס זה מלאכתו של דיוויד.

3) הדבר היחידי שקצת ביאס אותי השנה הוא הוויתור על מצ'באן. כבר בסוף העונה שעברה ראו ממנו ניצוצות ובאליפות אירופה הוא היה מצויין. אני מקווה שנראה אותו שנה הבאה, הבעיה היחידה היא שאין מקום. עמדה 5 עם סופו ג'יימס והנדריקס מפוצצת וה 4 עם אליהו ובלו גם סגור הרמטית.

4) לסיכום : ברצלונה איחו דה פוטה!! יאללה מכבי

יניר 18 בינואר 2012

מכבי לא יזכו באליפות אירופה כי פשוט חסרים להם מרכיבים בסיסים בסגל מול קבוצות אחרות ביבשת.
זה לא מקטין את ההישג המדהים של בלאט שהצליח להעמיד קבוצה למרות הניהול הפופוליסטי של פדרמן שכפה את הליגה האדריאטית, ניהל באופן רשלני את עניין פארגו,רצה לשחרר את הנדריקס ומינה את הילדים שלו!!! כמנהלים בקבוצה.

Comments closed