בשבוע האחרון שוב ראינו כמה חרא מסוגלים אוהדים להציף. לא שהופתעתי, הרי פעם אחת אלה אוהדי מכבי ת"א, פעם אחרת אוהדי הפועל ת"א, פעם אחת אוהדי בית"ר, והשבוע היה תורם של הירוקים. אם יש דבר אחד שכן מפתיע בנושאים הללו זה שישנם אוהדים שעדיין חושבים ש"אנחנו לא כמו האחרים".

לא טרחתי לעקוב מקרוב אחר הסיקור או הדיונים ברשתות החברתיות על אותם שירים כנגד יוסי בניון. שהרי פעולות של אוהדים מן הסוג הזה (בין אם זה שירי אונס, שירי שואה, שירים גזעניים או השיר נגד בניון) הן קצת כמו פעולות טרור, במובן שהן משיגות את מטרתן בעצם הסיקור וההתעסקות בהם.

ובכל זאת, שיר אחד כן הגיע אלי. אני מודה, המילים לא ממש הטרידו אותי כמו המטרה שלהן, כלומר העובדה שהמילים האלה כוונו דווקא כנגד יוסי בניון. זה לא היה רק השיר הספציפי, אלא גם ההתנהגות של אוהדי מכבי חיפה ביציע האורחים באצטדיון בנתניה במהלך כל המשחק, רפרטואר שכלל קריאות של ״יוסי מת״, ״יוסי בן זונה״ והקריאות המוכרות של ״או או או או או״.

לרקורד, אני לא חשבתי שבניון אמור לסיים את הקריירה במקום אחר מלבד מכבי חיפה, וכמה ימים אחרי המעבר של בניון למכבי ת״א, כתבתי שזה לא היה אמור לקרות. כל אוהד ספורט מבין שבניון היה צריך לסיים את הקריירה בכרמל, וקצת חבל שכל זה קרה.

אבל זה המצב שאנחנו נמצאים בו ואוהדי מכבי חיפה (עדיין) כועסים, כנראה. ואני בטוח שהם יכולים לנמק בצורה חדה ומשכנעת את ההתנהגות שלהם ולעשות לה רציונליזציה מכאן ועד העשור הבא. אבל בשורה התחתונה, יוסי בניון היה בשבילם סוג של אליל, סוג של סמל, סוג של דמות מיתית במועדון. לא סתם הם חיכו לו 12 שנה כדי שיחזור אליהם. והנה, כמה חודשים לאחר שעזב את המועדון, הוא עכשיו… סוג של שטן.

ראינו את זה כבר בעבר בצורות אחרות במועדונים שונים, הירוקים לא ממציאים שום דבר, הפעם זה פשוט תורם להתנהג כמו הסטריאוטיפ של "אוהדים" ולייצג בצורה מושלמת את ההפכפכות ואת החוסר לויאליות שהזן האנושי הנתעב הזה מפגין כלפי הספורטאים שהוא מתיימר להעריץ. רגע אחד הספורטאים הללו הם הגיבורים שלנו, שנייה אחר כך הם האויב הכי גדול שאי פעם שיחקנו נגדו.

הקלישאה מתבררת כנכונה שוב ושוב, אנחנו בסך הכל אוהדים חולצות. ננשק את האדמה של אלה שלובשים אותה, נייחל למוות למי שלא. לעזאזל דברים כמו היסטוריה, מורשת, חוויות משותפות וסרטונים של גולים ביוטיוב, כל אלה שווים לתחת. הדבר היחיד שחשוב זה העכשיו, כל השאר, נמחק כלא היה.

ועל כן, טוב עשה יוסי בניון שהמשיך לשחק כדורגל ולא פרש כאשר מכבי חיפה לא רצתה שימשיך לשחק אצלה. טוב עשה בניון שהלך להזדמנות הכי טובה שהייתה על השולחן, למרות ההשלכות והמטען שמעבר למכבי ת"א סוחב עימו.

אם אוהדים לא סופרים היסטוריה, למה לעזאזל שנצפה שהשחקנים יעשו זאת? למה ששחקנים יחשבו פעמיים האם לקבל הצעה מיריבה גדולה, מהלך שיהווה "אגרוף לבטן" של האוהדים?

האמת היא שהשחקנים לא צריכים לעשות זאת. אנחנו האוהדים לא נאמנים לשחקנים, אין סיבה שזה יהיה המצב בכיוון ההפוך. ספורטאים צריכים לדאוג לעצמם, למשפחה שלכם, לחברים שלהם, לסביבה שלהם. האחרונים בשקלול הזה, אחרי כולם, צריכים להיות אותם אנשים שלא יחשבו פעמיים לפני שיתהפכו עליהם, ״אוהדים״.

כשהשחקנים רואים התנהגות כפי שראינו בשבוע האחרון, אנחנו למעשה לא מספקים לשחקנים שום סיבה שלא לבגוד בנו האוהדים קודם. שימו עלינו זין, כי זה בדיוק מה שאנחנו האוהדים נשים עליכם כאשר תהיה לנו ההזדמנות.

במציאות הספורטיבית של 2016 זה לא שאלה של אם, אלא רק שאלה של מתי. ההיגיון אומר שמוטב שהם יהיו הראשונים שיפעלו. תבגוד או שיבגדו בך. תֹּאֲכַל או תֵּאָכֵל.

*

ומילה אחרונה על אוהדי מכבי חיפה.

אני בסך הכל מרגיש די רע בשבילם אחרי התצוגה שלהם בנתניה כלפי בניון. ברור שעכשיו אחרי הניצחון הם מרגישים מצוין, אבל בעוד עשרים ושלושים שנה, כאשר יהיו באצטדיון סמי עופר טקסים ורגעי הוקרה שונים, כפי שעורכת כל קבוצת כדורגל, גם יוסי בניון יהיה שם ויקבל את התשואות שלו מכל הקהל.

ובתוך הקהל הזה שיריע לגיבורי העבר שעל הדשא, יהיו כמובן גם ילדים שישאלו את הוריהם על יוסי בניון שעומד שם עם שיער מאפיר ו-30,000 איש שמוחאים לו כפיים. וההורים יסבירו לילדים שלהם בהתרגשות על כל הזמנים הטובים שלהם יחד.

ובמהלך ההסבר הקצר, הם גם ישמיטו חלק מהסיפור ומן הסתם ידלגו על השבועות והחודשים האחרונים. אותם מבוגרים אולי ינסו להדחיק את כל הכיעור שאנחנו עדים לו, אבל בפנים יזכרו את הכל בצורה צלולה ויצטרכו להמשיך לחיות עם זה.

השיגו לנו עז!
למה לא רמי הדר?