באט וואי לייק דיס

.

.

.

.

.

.

.

.

***

פוסט מאת טל בן יהודה

*

כחמש דקות לפני סיום המשחק מול ברצלונה, במצב של שוויון 51-51 וכדור של מכבי, אוהד צעיר שישב מאחורי שיחרר לאוויר שאלה רטורית: "יאללה, אפשר להתחיל לשחק כדורסל?".

שמעתי, הפנמתי ונענעתי את ראשי בהסכמה מיואשת. מה שראינו עד לאותה נקודה, במשך 35 דקות של משחק, לא היה כדורסל, זה היה אנטי-כדורסל. העלם בסך הכל רצה לראות משחק ולחזור הביתה בשלום.

הקבוצה הגדולה הזו של ברצלונה, קבוצה ענקית, יודעת בעיקר לשאוב. היא שואבת את הרצון של הקבוצה מולה לשחק כדורסל והיא שואבת את הרצון של האוהדים ביציע לראות כדורסל. באיזשהו שלב ברבע השלישי, שהסתיים בתוצאה האטרקטיבית של 15-13 לטובתם, הרגשתי פיסית את הבחילה.

במקביל לכך שאני צהוב בנשמה, אני גם אוהד כדורסל. בעצם, אני אוהב כדורסל. אם אני רואה מהלך יפה של היריבה, כמו ההאלי הופ של נבארו לסאדה ברבע השני, אני יודע גם להתפעל ולמחוא כפיים. אבל כאוהב כדורסל, אני חש קצת רגשות של רחמים כלפי אוהדי ברצלונה, שנאלצים לצפות בקבוצה כזו בזמן האחרון.

עופר פרוסנר מטיף בפני כבר שנים שלא חשוב לו שמכבי חיפה תנצח כמו שחשוב לו שתשחק כדורגל התקפי. אחרי חמש שנים של קדיחות, זה מתחיל לחלחל קצת פנימה.

אני תמיד אומר שהניצחון זה הדבר היחיד שחשוב, אבל צריך גם לרצות לראות את הקבוצה שלך משחקת, וספורט הגנתי פשוט לא מרגש או יפה כמו ספורט התקפי. יש המון אוהדים שמקבלים את סיפוקם מלרצפות בקבוצה הגנתית מושלמת, אבל מדובר במיעוט לעומת ההמון שמתלהב מקבוצה התקפית מושלמת.

לראות קבוצה אחת עוצרת את השנייה על 60 נקודות זה מרשים, אבל קצת פחות מושך בעיני כשמנגד היא קולעת 61 (או 65 או 71).

הרי ישנן דרכים אחרות. ראינו במו עיניינו. לעצור קבוצה על 60 נקודות לא אומר באופן אוטומטי שהמשחק ההתקפי שלך צריך להיראות כמו פח זבל. הקבוצה של בלאט בשנה שעברה הוכיחה את זה, גם הקבוצות מתור הזהב של פיני גרשון ידעו להפליא כיצד לעצור קבוצה על 60 ומנגד להשחיל 80.

בסוף המשחק אמש, מכבי נראתה כבויה וברצלונה ניצלה את זה כדי להגדיל קצת את הפער ולקלוע 70. אבל בשבוע שעבר, כשאירחה את קאנטו, קבוצה סופר-נחותה ממנה, ברצלונה עצרה אותה על 60 נקודות, רק כדי לקלוע 65. בעוד שבועיים, כשמכבי ת"א תארח בהיכל נוקיה את קאנטו, אני מבטיח לכם כאן ועכשיו שהיא תקלע מעל 80 נקודות. למה? כי היא יכולה. והאמת היא שגם ברצלונה יכולה.

אבל ברצלונה משחקת בשלב זה כדורסל מזן אחר. כדורסל מסינאי. כמה טוב שאטורה מסינה עזב את היבשת ויושב כעת מאחרי מייק בראון בסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס.

האיטלקי הוא מאמן מבריק, שהפגין עם קבוצותיו כדורסל שלקח כמה גביעי אירופה, אבל גם כזה שהבהיר כדורסל מכוער מה הוא. קשה להתגעגע לתוצאות כמו 56-55 שזכינו להן בגמרים אירופאים בשנות ה-90' ומסינה החזיר לאופנה אחרי פירוק השושלת האחרונה של מכבי.

אל תפטרו את זה ב"מכביסט מתוסכל מהפסד". זה קל מדי. אני מבטיח שהספקתי כבר לעכל. בשורה הסופית, מייקל, אידסון ונבארו בקושי הגיעו להיכל, קלעו יחד 9 נקודות, וברצלונה עדיין ניצחה ב-14 נקודות.

אני מתנחם בעובדה שגם בשנה שעברה הפסדנו לברסה בבית ועדיין הגענו רחוק יותר. מדובר בקבוצה שעדיפה על מכבי, אין בזה ספק. אבל אם כבר זו האמת שאני צריך להכיר בה, הייתי מעדיף לצפות בה בשני צידי המגרש.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

"דה באזר" בפייסבוק

טל בן יהודה ב"דה באזר"

פייטון מאנינג בראי ההיסטוריה
מרטין קינד רוצה 51 אחוז. לפחות / ערן לוי, ברלין

32 Comments

MOBY 27 בינואר 2012

האמת, את הרבע האחרון לא ראיתי.
אבל אני נהנתי משלושת הרבעים, וזה עדיף משבוע אחרי שבוע של טיילות והיי לייטים וחוסר קבוצתיות שמפגינה הקבוצה שלי בירוק השנה. וגם שאר הליגה לא רחוקות ממנה (כן ליגת ווינר, זו שנותנת אשליה לקבוצה אדירה כמו ת"א שהיא יותר טובה ממה שהיא באמת).
מזל שיש לכם את בלאט, האימונים בשבועות הבאים בת"א לא יהיו כיף גדול.

ערן לוי 27 בינואר 2012

האמת, זו הפעם הראשונה שראיתי משחק שלם של מכבי העונה.
מצאתי לי משחק…קרב חפירות שכזה לא ראיתי שנים, אולי באמת מאז תקופת הגמרים של 55-56. וזה היה קשה, בעיקר מפני שבניגוד לכדורגל אני עדיין חייב להכריח את עצמי לשבת מול משחק כדורסל שהפועל חולון אינה מעורבת בו.
מזל שיש את בלאט, אני לא יודע מה יהיה עם האימונים אבל מכבי תהיה העונש של קאנטו.

יואב 27 בינואר 2012

תכלס מסכים איתך, אם למכבי היה סגל ותקציב כמו לברצלונה והם היו משחקים כדורסל כל כך מכוער הייתי שורף את המועדון

ד"ר א. 28 בינואר 2012

+1 (חוץ מהשׂריפה ממש, שהיא בגדר אלימות, שאינני מעודד).

אזי 27 בינואר 2012

המשחק אתמול היה נורא!
היה לי די צפוי כבר מאמצע הרבע השלישי (לא משנה מי הובילה בנקודה) שמכבי לא יכולה לנצח את המשחק הזה.
זה לא היה סתם משחק צמוד, אלא זה היה המשחק הביתי של ברצלונה.
מכבי ברבע הרביעי החליטו שלא מתאים להם יותר.
שוברים את הכלים.

כל המשחק ישבתי עם פרצוף של גועל על הפנים, כשאחרי כל סל שני (לא משנה איזה קבוצה זרקה זריקה שאין מקורה בכדורסל) מילמלתי "מה סהה?…"

זה היה גועל נפש שאני לא זוכר מזה הרבה זמן.
ההגנה שנה שעברה של מכבי היתה תענוג צרוף.
גם, לדוגמה נגדית, ההגנה של צסק"א שניצחה אותנו בגמר אחרי ששראס עזב הדהימה אותי.
אתמול המשחק הזה פשוט מכוער.
באמת מעניין אותי לדעת איך מרגיש אוהד ברצלונה בעונה שכזאת (ועוד יש להם לאהוד את הקבוצה ההיא מהכדורגל )

דאג לי 27 בינואר 2012

טור שכולו בכיינות מכביסטית. כדורסל זה לא רק דאנקים, האלי הופים ושואו טיים. מי שמבין כדורסל ואוהב כדורסל נהנה אתמול מאוד מברצלונה. משחק ההגנה שלה מפעים ממש. מתואם להפליא, מאוד חכם. אני, למשל, נהנה הרבה יותר לראות משחק הגנה קשוח מאשר משחק שלקלוע בו סלים זו לא חוכמה גדולה. אבל ככה זה האוהדים בארץ הקודש, הם לא אוהדים כדורסל, הם אוהדי "שואו טיים", ולכן הם לא מסוגלים להבין שמשחק של 57:71 יכול להיות משחק כדורסל מעולה.
מעבר לזה – תסתכל על הסלים שברצלונה עשתה אתמול: חלק גדול מהם זה תוצאה של תרגילים מתוכננים. השלשות של נבארו באו מחסימות מדורגות. השלשה של הוארטאס שהעלתה לחמש הפרש התחילה מזיהוי של היתרון של לורבק על בלו, מה שהוביל לדאבל אפ של אוחיון ולשלשה פנויה של הוארטאס. הסלים של ואסקז כולם באו מפפיק אנד רולים מעולה ומתוזמנים היטב. אבל היי, לא קלעו 110 נקודות, ולא היה הרבה דאנקים אז הרולקסים מקטרים שלא היה כדורסל.

איתן 27 בינואר 2012

אני דווקא אוהב את זה, דרמה אמיתית, חוץ מזה שמכבי הפסידה וגם זה לא כזה נורא. הקושי במשחקים כאלה להכניס את הכדור לסל לא בא מיום קליעה רע או איבודי כדור טיפשיים אלא בגלל הגנות חכמות ואתלטיות. השמחה כשהכדור סוף סוף נכנס דומה לשמחה של גול בכדורגל, כמו שאמר רסקין: " כל סל – גול".
האלי הופס לא עושים לי את זה, אלא כשהם מגיעים מול הגנות חונקות ואז ההאלי הופ נראה פתאום כמו קסם. הסלים הכי מדהימים ומרגשים של ג'ורדן או בריאנט הם דווקא אלה שנראה שאין שום סיכוי בעולם שהם יצליחו לעשות אותם.
השלשות המטורפות של אינגלס אתמול היו כאלה, גם כמה מהסלים של לנגפורד ואחד של אוחיון (עבר מתחת לסל ושם ליי אפ מפתיע).
והכי יפה הייתה הכניסה של אידסון בין שני שומרים בסוויץ' של החסימה שאותה הוא גמר בדאנק.

Sooner 27 בינואר 2012

מכביסט מפרוספקט. לא מספיק לשים את היריבה על 60 נקודות ולקלוע רק 70. צריך לשים אותה על 60 ולקלוע 90. אחרת לא קיבלת את המנה. לא מספיק לנצח, לא ספיקה הגנה מעולה, צריך הכל, הכל, הכל. לא יודע אם זה טוב או רע, וזו לא הקבוצה שלי אז אולי אני לא מבין את הדי אן איי (יואב…), אבל זה עושה לי קצת תחושה מוזרה, המשפט הזה.

יואב 27 בינואר 2012

לא שותף לדעתו של טל. הייתי מוכן לנצח אתמול 50-49 לאחר הקזת דם הדדית ומלחמת חפירות. הדי אן איי לא מחוייב רק לסטייל והוא לא אמור לכלול תירוצים בסוף משחק.

יואב 27 בינואר 2012

נ.ב
יואב שהגיב בתגובה השנייה הוא יואב אחר.

Sooner 27 בינואר 2012

שני יואב? מזל שאין שני אדם…

קסיוס קליי 27 בינואר 2012

יש הבדל אדיר בין כדורגל לכדורסל.

בכדורסל קודם כל הקבוצה צריכה להיות קבוצת הגנה טובה לרק לאחר מכן קבוצת התקפה טובה.

לראות כדורסל הגנתי זה הדבר הכי יפה שיש לדעתי.
ואני אוהב משחק קשוח עם סקור נמוך כשכל סל זו לידה.
זה הרבה יותר מרגש.

מי שמבין בספורט יידע להעריך קבוצות כמו מכבי של שנה שעברה וברצלונה של השנה.

בארסה קבוצה ענקית, ואם היא רוצה היא קולעת 90 נק'.
זה פשוט לא הסטייט אוף מיינד שלה.

טל בן יהודה 27 בינואר 2012

אני שמח שכל כך הרבה נהנו לראות את המשחק אתמול :)
אני עדיין חושב שרוב האוהדים או האוהד המזדמן יעדיף לראות גוליםסליםטאצ'דאונס מאשר הגנות שמשאירות קבוצות על תיקו 0 בכדורגל, 9-6 בפוטבול ו60-59 בכדורסל.

אני מקווה שרוב אוהדי ברצלונה חושבים כמוכם ולא כמוני.

אני שמגיע מהצד השני שאני מעדיף לראות את הכדורסל של פיני ובלאט מאשר פאסקוול ומסינה. מעדיף לעודד את הכדורסל של הפיניקס סאנס מאמצע העשור הקודם מאשר הספרס או דטרויט של לארי בראון (כן, ידוע לי שפיניקס לא זכתה בכלום, ותודה לסטרן על ששיתף פעולה עם רוברט הורי לשדוד מפיניקס סיכוי אדיר לאליפות).

בר שושני 27 בינואר 2012

אני מניח שהצופה המזדמן גם מעדיף לראות קומדיה רומנטית קלילה או סרט אקשן מהיר במיוחד. אז הצופה המזדמן הוא הדיוט ודעתו היא לא שיקול בעניין.

איזו קבוצה הברצלונה הזאת. 40 דקות, ולמכבי לא היה אפילו מבט אחד נקי על הסל.

טל בן יהודה 27 בינואר 2012

דווקא מנקודה הזו אני חולק עליך לחלוטין.
לא שיקול בעניין???
הצופה ההדיוט הוא המטרה הראשונה והכי חשובה של כל ליגה מקצוענית, כי בלי כל הצופים מן הסוג כזה, אין רייטינג וכתוצאה מזה, אין כסף. האוהדים השרופים או עכברי ספורט מהווים מיעוט של אלה שצופים בכל ספורט.

אם הצופים ההדיוטים יחליטו ברוב גדול שהם מעדיפי את הכדורסל שלהם בצבע ורוד, תהיה בטוח שדיוויד סטרן יהיה הראשון לרוץ לחנות כדי לקנות צבעי גועש.

בר שושני 27 בינואר 2012

אני לא אמרתי מה דיוויד סטרן יגיד, כי סטרן מחפש למכור, בדיוק כמו שיש הרבה יותר קומדיות אדיוטיות מסרטים טובים. האם זה הופך אותן לטובות יותר? לא.

יש סיבה טובה לכך שאנחנו לא מחליטים מה ערכן של יצירות אומנות טובות לפי העיקרון הדמוקרטי של "דעת הרוב". כי הרוב לא רלוונטי לשאלה כזאת.

ErrOr 27 בינואר 2012

אז אם נמשיך את ההשוואה לאומנות, ונשווה לאומנות בעלת המכנה המשותף הקרוב ביותר – הקולנוע.
ניקח את הסגנונות הנפוצים ביותר בכדורסל וקולנוע:
* קבוצת הגנה חזקה ומתואמת, שמסיימת משחקים בתוצאות של 60-59. קבוצות כאלה ניתן להשוות לסרטי פסטיבלים אירופאיים של במאים כגון בלה טאר ותיאו אנגלופולוס. מסרטים אלה נהנים בעיקר מבקרי קולנוע ועוד כ-1% מכלל צופי הקולנוע.
* קבוצת התקפה נאיבית, עם הגנה חלשה, שמבצעת הרבה דאנקים והאלי-הופים. אותה ניתן להשוות לסרטי האקשן המהירים ומלאי הפיצוצים וחורי העלילה, בביצועם של במאים כמו מייקל ביי. מסרטים כאלה נהנים אותם הדיוטים וצופים מזדמנים.
* הקבוצה ששמכילה את פיניקס סאנס (בהנהגת סטיב נאש), פיני גרשון ודייויד בלאט. אותן קבוצות נדירות שאפשר להשוות לסרטי הבלוקבאסטר האינטילגנטיים, שמייצגם הבולט הוא כריסטופר נולאן, וסרטו האחרון "ההתחלה". בסרטים אלו יש אקשן מהיר, אבל הם לרגע לא זונחים את העלילה ומזלזלים באינטילגנצייה של הצופה.

לדעתי הבעייה של ברצלונה היא, אם נמשיך באנלוגיה לקולנוע, שיש לה תקציב, שחקנים וכל מה שצריך כדי ליצור יצירה בסגנון "ההתחלה", אבל היא מתעקשת לתת לבלה טאר את המושכות ולשעמם למוות את 99% מהצופים שאינם מצליחים להתחבר לאותו סגנון.

החתול במגפיים 27 בינואר 2012

כתב "מכביסט" מתוסכל ויהיר שכניראה ראה את ברצלונה רק בשלבים הללו של המסגרת הארופאית ולא בליגה הספרדית.

ברצלונה כאשר היא רוצה, היא הופכת את עורה והופכת להיות גם אחת קבוצות ההתקפה הטובות ביבשת בניצחם של נאברו, מייקל, לורבק, נ'דונג, ומרסליניו. אין כמעט קבוצות שמסוגלות לעצור חמישייה כזאת.

אתמול פשוט שתי הקבוצות הוצאו את הכלים ההגנתיים שלהן, וזוהי התוצאה, אך לא חסרים משחקים העונה שברצלונה הוכיחה (לא פעם), שהיא פשוט קבוצת התקפה א-ד-י-ר-ה.

הסקת המסקנות של הכתב לוקה בחסר!

יואב הראשון שהגיב פה 27 בינואר 2012

זה לא קשור למכביזם (כאילו זה איזו קללה, תכונה שכל אלה שמשחקים אותה רומנטיים היו חולמים שתהיה להם, רומנטיים זה כאלה שלא זוכרים בתארים כן?) זה קשור לזה שעם סגל כזה ותקציב כזה אפשר גם לשחק הגנה מעולה וגם לשחק כדורסל טוב ויפה אתמול זה פשוט היה מזעזע. ברור שברצלונה קבוצה מעולה, יותר טובה ממכבי וזה בכלל לא העניין פה. ואני לא הצופה המזדמן ברוך השם אני רואה מספיק כדורסל ולא רק של מכבי ואני גם אוהב הגנה משובחת אבל לפחות שההגנה תפיק גם התקפה משובחת. אני מת כבר לראות את צסק"א מפרקים לגומרים את ברצלונה עם ההתקפה הזאת, אין להם שום סיכוי נגדם.

אסף רביץ 27 בינואר 2012

מצטרף לאלה שנהנו מכל רגע אתמול. משתי הקבוצות. המשחק הזכיר לי את ימי הטיפוסים הקשים ביותר בטור דה פראנס- מלחמת התשה עד שלאחת הקבוצות פשוט נגמר הכוח להמשיך בקצב הזה. חשבתי שההגנה של בארסה לפני שנתיים הייתה מדהימה, אתמול זה כבר היה רמה מעל. אני לא חושב שאי פעם ראיתי קבוצה שלא מאפשרת ליריבה שלשה אחת פנויה כל המשחק, זאת הייתה אמנות לכל דבר.

אני חושב שהתגובות כאן גם מייצגות במידה מסוימת. בכדורסל יש לא מעט אוהדים שמעדיפים את ההגנה והמלחמה על המשחק היפה, שמעריכים את בארסה של אתמול לא פחות מאת מכבי של פיני. זה לא מקרה שרוב האמריקאים מעדיפים לראות קולג'ים על NBA למרות שהסיכוי לראות מהלך כדורסל ראוי במשחק בין שתי מכללות טובות די קלוש.

אגב, המשחק אתמול, ובעיקר הדקות האחרונות, הבהירו מי צריך להיות ה-4 הפותח בשנה הבאה- מילאן מצ'באן.

איתן 27 בינואר 2012

לא ברור באמת למה לא הלך למצ'באן שנה שעברה. הוא קיבל את ההזדמנויות אבל איכשהו זה לא עבד, הוא בעיקר נראה חסר בטחון ולא זורם. אני נוטה להאמין שבלאט הוא מאמן שנותן בטחון לשחקנים ומוציא מהם את מיטבם ועם מצ'באן זה לא הצליח. אולי זה קשור לזה שדיוויד לא היה מבסוט מההגנה שלו וירד עליו, לא יודע…

ד"ר א. 28 בינואר 2012

שלח חזר על זה לא פעם : מאצ'בן תופקד כמעט תמיד כסנטר, וזו פשוט לא העמדה שלו (וגם לא הוגן כלפיו, בהתחשב אפילו בתחרות באירופא).

מאשקה 27 בינואר 2012

טל, למה לעגל פינות ? ברצלונה עצרה את מכבי ת"א על 57 נקודות ולא 60. המשחק נגמר 71:57 – 14 נקודות הפרש.
גילוי נאות, לא צפיתי במשחק, העברתי אליו רק ב – 4 דקות האחרונות שלו, והראו צופים עושים דרכם החוצה לנוכח סלים של ברצלונה. ניב רסקין מילמל משהו על פקקי תנועה, ואני מילמלתי לעצמי, ככה זה אוהדי מכבי השבעים, רגילים רק לניצחונות במקום לעודד דווקא בסיום, כי גם ההפרש חשוב לבאות.
מבינה את ההרגשה שלך לפי מה שקראתי היום בעיתונים איך שהיה המשחק.
תתנחם בזה שיש גם ערבי כדורסל שכאלה והם מעטים במכבי ת"א.
אני סובלת יותר ממך במהלך העונה :)

קסיוס קליי 28 בינואר 2012

כמו שאמרתי יש הבדל גדול בין כדורסל לשאר ענפי הספורט.

לא משנה אילו הגנות ברזל ישחקו עדיין לכל היותר נעביר 2 דק ללא סל.

כלומר משעמם לא יהיה, ואפילו להיפך כל סל הוא ממש ריגוש.

וזה בניגוד לשאר ענפי הספורט שציינת למשל- פוטבול או כדורגל אשר שם תוכל למצוא את עצמך מתבונן שעה במתרחש מבלי שהסקור ישתנה.

בכדורסל התוצאה הכי נמוכה שיכולה להיות ברוב המקרים תנוע סביב 120 נק. אלו עדיין המון אירועים.

כלומר משחק כדורסל הגנתי וחזק הוא משחק מושלם לצופה- הוא רואה את כל היופי וההגנה ומצד שני עדיין זוכה לראות לא מעט נקודות.
המשחק הוא כ"כ אינטנסיבי שאין מה לדאוג לאספקט ההתקפי, הנקודות יבואו כך או כך.

תאמין לי שמשחק שנגמר 95-85 ממש לא עושה לי את זה.

יואב הראשון שהגיב פה 28 בינואר 2012

מדברים פה על יצירות אומנות והגנה באותה נשימה רק שיש הבדל ענק, ביצירת אומנות אתה י-ו-צ-ר ואילו בהגנה אתה ה-ו-ר-ס וזה הבדל ענק. יד על הלב מה עדיף לראות את מכבי של שאראס ופארקר וניקו או את הברצלונה הזאת?

איתן 28 בינואר 2012

זאת הגזמה פרועה לקרוא לכל סל שנקלע אומנות. יש סלים מאד ספציפיים שהם אומנות. אלה הקבוצתיים – חסימות מדורגות למשל, שכנגדם אפשר להתלהב מההגנה שמצליחה להתאים את עצמה ולגבור על החסימות האלה, ויש את הסלים של יכולת אישית מופלאה שהם באמת תענוג, שכנגדם יש גם פעולות הגנתיות מופלאות – שחקן הגנה שמצליח לשמור אזורית על 2 שחקני התקפה למשל, הטעיות של שחקן הגנה, קריאת משחק, חטיפות ועוד הרבה. נראה לי שהמקטרגים פה על משחק הגנתי לא שיחקו כדורסל אמיתי ולפיכך לוקים בבורות.

יואב הראשון שהגיב פה 28 בינואר 2012

בניגוד אלייך, האחוק של נבארו, כן?

איתן 28 בינואר 2012

גיסי גיסו.

עופר פרוסנר 28 בינואר 2012

אני רק רוצה לדייק במה שאני טוען: הקבוצה היחידה שאני רוצה שתשחק התקפי היא מכבי חיפה. אני מסוגל ליהנות מכדורגל הגנתי, והתאהבתי בארסנל בגלל ההגנה שלה. המשחק של אינטר וברצלונה לפני שנתיים היה נהדר בעיני. בנוגע למשחק של מכבי תל אביב בכדורסל מול ברצלונה אין לי מה להתייחס, גם כי אני לא רואה אותם וגם כי כדורסל אירופי הוא לא באמת ספורט.

טל בן יהודה 28 בינואר 2012

כמו כדורגל ישראלי

סלטיקס 30 בינואר 2012

like

מנחם לס 29 בינואר 2012

הי טל!
הכנסתי את הפוסט שלך במקום הטור היומי שלי!
תודה
מנחם

Comments closed