bd

איני צופה בטלוויזיה כמו פעם. כמות השעות שלי מול המרקע צנחה בצורה דראסטית משלל סיבות, וזה לא ממש הזמן להיכנס אליהן. ווסטוורלד, העונה העדכנית של המתים המהלכים, עונה 2 של סמוך על סול, Suits, הם רק חלק מהדברים שמחכים אצלי בתור ואין לי מושג מתי אגיע אליהן. אם אגיע אליהן.

משום מה מצאתי בזמן האחרון את הזמן לראות את העונה היחידה (בינתיים) של סדרה אמריקאית בשם BrainDead. אני אפילו לא יודע איך קוראים לה בעברית, אם בכלל יש לה שם בעברית. אני כן יודע שמאד נהניתי ממנה, כי… במשפט אחד, היא שונה מכל דבר אחר שראיתי בשנים האחרונות. זה לא אומר שהיא טובה יותר, אלא רק, ובכן, כמו שכתבתי, שונה יותר.

למען האמת, אם לא הייתי נתקל בהמלצות שרירותיות על הסדרה הזו בטוויטר, הייתי כנראה מפסיק את הצפייה אחרי פרק אחד, מקסימום שניים. אבל בגלל הציוצים הללו, כמו גם מילה טובה מבעל הבלוג הידוע לשמצה, עופר פרוסנר, נשארתי איתה, וזכיתי למשהו משעשע, שנון, מאד חכם ו… שיט, שוב המילה הזאת, שונה.

בגלל שאני לא יכול להסביר לכם על מה הסדרה מבלי שתסתכלו עלי כאילו נפלתי על הראש, הבאתי תרגום חופשי מהאתר  IMDB:

״עובדת ממשל מגלה שהמתחים בין שתי המפלגות הגדולות בוושינגטון, מקורם בחרקים-חייזרים שאוכלים את המוחות של פוליטיקאים.״

כן אה? אני יודע אני יודע, נשמע מטומטם. לאללה. אבל אני נשבע לכם שמדובר באחד הדברים המהנים שראיתי בטלוויזיה בשנים האחרונות. הסדרה שמה ללעג את המציאות הפוליטית של 2016 (בארה"ב ובעולם) על רקע המירוץ הנשיאותי של דונלד טראמפ והילרי קלינטון, כשהחייזרים-נמלים האלה שהגיעו לכדור הארץ על מטאור שנחת ברוסיה, ממשיכים להפעיל ולנהל את הקונגרס ואת כל ארה"ב, בצורה הזויה לגמרי, מבלי שאף אחד שם לב שזה אכן המקרה.

והסיבה שאני כותב לכם את כל זה היא שאני לא מצליח למצוא תיאוריה טובה יותר מזו כדי לנסות ולהסביר מה לעזאזל קרה לטובי המוחות שמנהלים את מכבי ת״א כדורסל.

למה לא רמי הדר?
לכי תזדייני באר שבע \ טור אורח