הבלוף של מכבי נחשף

.

.

.

.

.

.

.

***

פוסט מאת טל בן יהודה

אנחנו הישראלים רגילים לעשות הכל בצורה הפוכה ומבולבלת. אז כיאה למסורת הלאומית שלנו, נתחיל מהסוף, נקפוץ אחורה בזמן ל-1995, נעבור חזרה ליום רביעי, נחזור למשחק של יום שלישי ונסיים בכלל בשבוע הבא.

ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה

כמה שניות לפני "הסל" של פארגו במשחק מס' 2 בשנה שעברה, ניסיתי להכין את עצמי מנטאלית לסיום סנסציוני ואמרתי לעצמי "הילדה והאישה ישנות, אתה לא הולך לצעוק ולהעיר אותן אם יהיה כאן סל". כמובן שצרחתי באמוק, נפלתי לרצפה ואשתי חשבה שלקיתי בהתקף לב (האישה לא דיברה איתי אחר כך כל הסופשבוע).

השנה, לא יכול היה להיות הבדל גדול יותר בסיום המשחק השני. במשך כל ההארכה ישבתי קפוא, לא מסוגל להתגבר על העובדה שמכבי לא ניצחה את המשחק עם הכדור האחרון של הזמן החוקי. כל האוויר יצא ממני והותיר בי הרגשה של חור בבטן. ישבתי על הכסא ולא זזתי, בוהה במסך כאילו הוא חלול.

אם מכבי לא הצליחה לסיים את זה ב-40 דקות, כשהיא מבזבזת התקפה אחרונה בשלומיאליות פושעת, היא לא תנצח בהארכה (בעולם מתוקן היינו יכולים להעמיד לדין פלילי את החמישייה שהייתה על המגרש עם הכדור האחרון). השלשות האדירות של בלו לא הצליחו להוציא אותי מהקיפאון, גם לא ההחטאה האחרונה של שאראס. ייתכן שרופאים יאבחנו זאת כהלם קליני.

ולמרות הכל, הניצחון עצמו לא היווה הפתעה בשבילי, אלא רק הדרך. כל מה שצריך לעשות זה ללכת לטור הקודם כאן בדה באזר ולראות שבסוף ניבאתי: "3-1 למכבי, כשסגנון הסדרה מול קאחה לבוראל משנה שעברה יחזור על עצמו".

מה שלא צפיתי כלל זה את טירוף המערכות של כולם סביב הקבוצה בשני המשחקים המשוגעים האלה ביוון, ובעיקר את היומיים המדוכאים בינם.

היציאה מפרופורציות

28 באפריל, 1995. אורלנדו מג'יק, עם שאקיל ופני הארדווי, מנצחים את הבוסטון סלטיקס במשחק הפתיחה שלהם בסדרת פלייאוף ב-47 הפרש. תוצאה מדהימה 124-77 שעשתה הדים בעולם הכדורסל. "סוויפ קליל" כולם אמרו אחר כך. רק כדי לראות את בוסטון מנצחת באורלנדו 48 שעות בלבד אחר כך, 99-92.

תקשורת הספורט היום שונה לחלוטין מזו שלפני 17 שנה, אבל נראה שלגמרי חרגנו מפרופורציות. כמעט כל אושיות הכדורסל בישראל התעלמו למעשה מכל הידע שצברנו על הספורט הנהדר הזה במשך למעלה ממאה שנים של משחק.

כן, מכבי התמוטטה לגמרי במשחק הראשון, שנה שנייה ברציפות. אבל במקום לנסות ולנתח את התופעה ולשאול "למה זה כל הזמן קורה לה"(פנאתינייקוס, קאחה לבוראל וגם פרטיזן בלגרד), היו עסוקים בתחרות מי יארגן למכבי הלוויה קודרת יותר.

לחזור ולקרוא עכשיו את טורי הפרשנות בין שני המשחקים זו קומדיה נהדרת למי שרוצה לרומם את מצב הרוח. הכותרת הקיצונית ביותר, המסכמת לטעמי את הלך הרוח ששרר כאן, שייכת לאתר המסקר באופן מגמתי את מכבי ת"א כבר כמה שנים: "לא בליגה שלהם: הבלוף של מכבי תל אביב נחשף".

"בלוף", לא פחות ולא יותר. ככה מתארים עונה של 85% הצלחה, עם רקורד של 58-10 בכל המסגרות הרשמיות בהפ הקבוצה משחקת. אפשר לחשוב על כמה מילים טובות יותר לתאר את הקבוצה הזו.

אני אוהד כדורסל מהזיכרון הראשון שלי וקשה לי להבין את הביטול המוחלט של מכבי ת"א אחרי המשחק הראשון. הרי לא מדובר כאן באיזה קבוצה חדשה ביורוליג ש"עוד תלמד ותשתפשף", מכבי היא אחת הקבוצות הוןתיקות במפעל האירופאי הזה.

כל מה שעניין את כולם זה לדווח על מצב הרוח השפוף של אנשי הקבוצה ועל הפסימיות השוררת בחדרי החדרים הצהובים באתונה. קראתי את הפרשנויות הללו בחוסר אמון ובמין הרגשה שמדובר ב-Wishful Thinking של המסקרים. מכבי ת"א הייתה במצבים כאלו יותר מכל קבוצה אחרת באירופה, היא יודעת בדיוק כיצד להגיב להם.

משחק נפל

אז למה בכל זאת לא הופתעתי מהמשחק הראשון? כי נראה שלאחרונה זו הדרך שמכבי מתפקדת בכל משחק חוץ הפותח שלב אירופי חדש. שלוש פעמים בעונה שעברה (קאחה בפתיחת העונה, ברצלונה בפתיחת הטופ 16 ושוב קאחה בפתיחת ההצלבה) ועכשיו פאו.

כמובן לא סוד שזה הפך להרגל מגונה של מכבי, בלאט עצמו התייחס לסוגיה בין שני המשחקים: "היה הלם ואני חושב שזה קרה לנו כמה פעמים בשנים האחרונות בשלבים הללו". מחסום פסיכולוגי, הכנה לקויה, רגליים קרות של השחקנים. אפשר לשייך זאת לכל אחד מאלה או כולם ביחד.

רק הרכב שישחק וירוץ יחד כמה עונות בצוותא, בדיוק כמו ההרכב של פאו, יידע להימנע ממשחקי נפל בסיטואציות כאלה. העניין הוא שלא נראה שלמכבי יהיו תקציבים שיאפשרו לה לשמור על ההרכבים שלה לטווחים ארוכים.

משחק הירואי

ככל שהשעות חלפו בין שני המשחקים והג'אמפ של יום חמישי התקרב, הרגשתי משב רוח של שינוי שנשמע כמו "בעצם, למה לא, אנחנו פאקינג מכבי ת"א".

ישנה אמונה שברגעי מצוקה האדם מסוגל לשאוב כוחות אדירים כדי לממש את האינסטינקט הבסיסי ביותר שלו, לשרוד. אין דרך טובה יותר לתאר את המשחק השני של מכבי ת"א באואקה. בלו, יוגב, קית', פאפא, סופו, דווין… כולם מצאו את השלווה שלהם ותרגמו זאת לתצוגת כדורסל נחושה.

זה לא פשוט לחזור לזירת הפשע, יומיים אחרי השפלה פומבית, רק כדי למצוא את עצמך בנחיתות מספרית של חמישה מול שמונה. די להסתכל בסטטיסטיקה כדי להבין את השיפוט הביתי השערורייתי: 33-16 לפאו בזריקות עונשין ו-29 עבירות צהובות מול 20 ירוקות. התלונות על השיפוט דווקא מצידם של היוונים, מעידות על דבר אחד בלבד: ל-ח-ץ.

*

אואקה שמאוו-אקה. היוונים עכשיו מגיעים לאחד האולמות הביתיים והחמים באירופה. אל תתנו לקלישאות כמו "פרוות ורולקסים" להטעות אתכם, כשאנחנו נדרשים לכך, אנחנו יודעים להגיע עם מעילי רוח ושעוני קסיו ב-5 שקל משוק הכרמל, כאלה ששורטים אותך עם כפתורי המתכת בצד השעון.

ההימור הרשמי שלי מהטור הקודם (3-1 למכבי) לא השתנה. השאלה היא כמה אנשים שצחקו על אותו הימור לפני שלושה ימים עדיין צוחקים היום.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

טל בן יהודה ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

אהבה פרסית - השבוע בפייסבוק שלכם
פורמולה-1: רוחות של שינוי?

48 Comments

יואב 23 במרץ 2012

רולקסים?

"היתה לנו הרגשה טובה לפני המשחק. הרגשנו שהלחץ על מכבי, שאנחנו נגיע כאנדרדוג ונשחק יותר חופשי. היינו במצב מנטלי מצוין ומוכנים במאה אחוז, אבל ברגע שעלינו במדרגות לכיוון הפרקט, הכל השתנה. זה היה כמו להיכנס ללוע הר געש. האמת היא שבמדרגות אמר לי פטריסיו פראטו שמפה לא נצא בחיים, אבל עניתי לו שתמיד זה ככה ואחרי כמה דקות זה עובר.

כשהגיעה הצגת השחקנים והציגו אותנו, היה מין הדף כזה של שריקות בוז. אף פעם לא שמעתי כזה דבר. הרגליים שלנו ממש רעדו. זה היה מצב בלתי ייאמן. מעולם לא חשבתי שקהל יכול כל כך להשפיע, אבל העסק נגמר עוד לפני שהוא התחיל. שם התחלתי להפנים שמה שאמר לי פראטו אולי היה נכון.

כשהתחיל המשחק, הכל התפוצץ לנו בפנים, ואם חשבתי שאנחנו נתעלם מהקהל ומהאווירה, באה מכבי וגמרה את המשחק תוך חמש דקות. בפסק הזמן הראשון רפשה כבר אמר שלא באנו להיות שטיח של מכבי, אבל גם הוא הבין את זה. זה היה פסק זמן משונה, כאילו כולנו הבנו שפה לא ננצח, אז לפחות נילחם בשביל הכבוד. במחצית כבר רצינו להיות במטוס. לעוף כמה שיותר מהר. הרגשנו כמו כלי השעשוע של מכבי והקהל שלה".

ג'אנלוקה באזילה, רגע אחרי גמר הפיינלפור בתל-אביב.

טל,
אני עדיין חושב שלא נגיע לפיינל פור אבל גם לדרך שבה עפים יש משמעות-היסטורית(משחקים מכוננים לאורך ההיסטוריה) וברמת ההמשכיות לעתיד הקרוב(שחקנים שישארו וידעו טוב יותר בסידרה הבאה).

רפאל 24 במרץ 2012

סדרה של הטוב מחמישה משחקים זו הדרך האידיאלית להכריע את האליפות.
עוברים ממומנטום ספורטיבי ויצירת יריבויות וסיפורים גדולים לאירוע קרקסי והזוי של פיינל פור בו מתכוננים חודש וחצי ליריבה בחצי הגמר ואז יש לך יום וחצי להתארגן לקראת הגמר.
למה לחוצים לסיים את זה ככה?
חתיכת turn off.
הפיינל פור יותר מעניין אנשים שלא מבינים בכדורסל
מאשר את מי שבאמת איכפת לו מספורט ומהמותג של הכדורסל האירופי בפרט.

Tal 23 במרץ 2012

משחק עצום שהפך להיסטורי כבר מהשנייה שנגמר.

אני רוצה לראות את יוגב אוחיון משחק 35 דקות בכל משחק ביורוליג, ובסוף העונה לבנות סביבו את כל הקו האחורי המחודש (ללא מאלט ולנגפורד). פשוט פנטסטי.

דיוויד קצת אכזב בניהול המשחק שלו שני המשחקים האחרונים לטעמי, היו הרבה החלטות תמוהות שלו בעיניי (כדור לסמית' ליצור מהלך במהלך הכי חשוב של המשחק/עונה?) וכמה פסקי זמן שלא לקח כשהיה צריך, אבל אם יש מאמן מקצוען שידע ללמוד מטעויות ולהתאים את השיטה והשחקנים לאתגר, זה דיוויד בלאט.

ועוד משהו- פאפאלוקס הוא שחקן ענק. גם אם הוא בשלהי הקריירה ומשחק רק 5-10 דקות למשחק, הוא פשוט יודע מה צריך לעשות בשני צידי המגרש ועושה את זה מצויין. צריך לנצל את חוכמת המשחק והניסיון שלו במעמדים האלו יותר.

יאללה מכבי!

גל ד 23 במרץ 2012

קודם כל בידוד של סמית' (במשחק מצויין) על באטיסט (כבר לא ילד, בשניות הסיום במשחק שני בשלושה ימים) זה ממש לא רעיון רע מבחינה טקטית. אבל אני ממש לא חושב שמה שקרה על הפרקט היה מה שבלאט תיכנן. אני חושב שאובראדוביץ' פשוט הכין את החבר'ה שלו טוב לאופציות העדיפות של מכבי.

Tal 24 במרץ 2012

יכול להיות שסמית' היה צריך לקבל את הכדור לזריקה או למשוך שומר, אבל כשהוא הראשון שמקבל את הכדור, קשה לי לחשוב שבלאט לא תכנן את זה. מצד שני, כמו שאמרת, אוברדוביץ' שועל ותיק ופנתנייקוס באמת עלתה מוכנה ונחושה אחרי כל טיים אאוט. הבעיה היא שלבלאט היו עוד הרבה החלטות תמוהות בעיניי – חילופים מוזרים, חמישיות מוזרות וכמה טיים אאוטים שהיו מאוד נחוצים ולא נלקחו. נו שוין, הטובים ניצחו בסוף וזה מה שחשוב.

גל ד 24 במרץ 2012

אולי אמי צריך לראות את המשחק שוב, אבל אני לא חושב שהוא היה הראשון לקבל את הכדור. אם אני זוכר נכון הוא היה השלישי.

roei034 23 במרץ 2012

לא מסכים בענין לנגפורד שידרג עצמו לשחקן מ ע ו ל ה ! נראה שבלאט פשוט תכנת אותו.לפי מה שהבנתי יש איתו מו"מ לשנה הבאה.

Tal 24 במרץ 2012

רועי- בכל המשחקים האחרונים ביורוליג התרשמתי שמדובר בשחקן אגואיסט שלוקח החלטות רעות על המגרש(זריקות רעות, לא מוסר מספיק ולא אתלטי מספיק כדי לחפות על חוסר חוכמת המשחק) אתמול היו לו דקות ארוכות טובות וכבר חשבתי שאולי הבחור באמת התבגר, ואז הגיע אותה התקפה אומללה דקה לסיום כשמכבי חייבת סל- עם הרבה זמן על השעון הוא נכנס עם הראש בקיר מול שני שומרים ענקיים, חטף גג ואיבד את הכדור. כמעט זרקתי את השלט על הטלוויזיה באותו הרגע. old habits die hard.

מבחינתי הגארד הכי חשוב במכבי היום הוא יוגב אוחיון והייתי שמח לראות את יוגב משחק עם פאפאלוקס יותר, ואת לנגפורד מקבל פחות להניע את הכדור ולקבל החלטות. הוא עדיין שחקן שיודע לקלוע ולחדור לסל, אבל הוא צריך להיות בורג הרבה פחות חשוב בהתקפה. הוא לא המחליף לפארגו לו פיללנו.

כלב פבלובי 23 במרץ 2012

אם מכבי לוקחת את הסדרה זה יהיה הישג אדיר בכל קנה מידה. פנא פשוט מצוינת. השליטה של אוברדוביץ בקבוצה לא תיאמן. כל פעם שהם חוזרים מפסק זמן הם מעלים את הרמה בחמישים אחוז. אבל בלאט לא פראייר. יהיה מעניין.

כלב פבלובי 23 במרץ 2012

נ"ב
אין צורך להתייחס לאותו אתר שהזכרת. כותבים שם אנשים עם רמה ורבלית של טרופית (כולל, לצערי, אחד שאימן בעבר בקבוצה).

טל בן יהודה 23 במרץ 2012

כלב,

מצטער, אבל להתכוונתי לאתר האחד הזה שאתה מדבר עליו… אליו אני בכלל לא נכנס כמה שנים.
ומאד מסכים לגבי אובראדוביץ׳… אחרי השלשה השנייה של בלו, חשבתי שהוא הולך להרביץ לשחקן שלא שמר עליו כמו שצריך.

יואב 23 במרץ 2012

אוהד- תינוק שנשבה.

פראליה 23 במרץ 2012

אתם אכן חבורת פרוות ורולקסים, מה שהופך את האולם לבייתי הוא האקוסטיקה הנהדרת שלו והמבנה שלו, שזה מה שיביא אתכם לתחזית שלך.

טל בן יהודה 23 במרץ 2012

תמשיך לשנן דברים שגורמים לך לישוןן טוב יותר בלילה…

יואב 23 במרץ 2012

הקוף נובח והתוכים(שאני בספק אם היו ביד אליהו) מדקלמים.

Cabrio 23 במרץ 2012

מעולה, םשוט מעולה.

מנחם לס 23 במרץ 2012

אפשר לדבר מכאן ועד להודעה חדשה על שני המשחקים הראשונים.

הסיפור הוא פשוט מאד, והאמריקאים שהם העם היחידי בעולם שבאמת מבין ספורט מגדיר את מה שקרה בצורה הטובה ביותר: לקחנו מהרעים את יתרון הבית. עכשיו היתרון הוא אצלנו בכיס. אוברדוביץ' (המאמן, לא יודע את שמו) או לא אוברדוביץ': הוא זקן עם לחץ דם גבוה שיושב על הספסל ומצידי שיהיה אלברט איינשטיין של הכדורסל: כל מה שצריכים לעשות זה לנצח בבית ביום שלישי, ואז לנצח עוד אחד, והסיפור גמור.

ול-TAL: אולי בלאט "קצת איכזב אותך" בטיים-אאוטים או בחילופים שעשה. אבל לך ישנו יתרון שבגללו אף אנליסט אמריקאי (כולל אני) לא יקטרגו החלטת מאמן: כי לך יש את יתרון הזמן. אתה לעולם לא כותב בזמן אמת כשאתה למעשה לא יודע אם ההחלטה טובה או לא. אתה כותב בדיעבד. וזאת לא חכמה גדולה.

Tal 23 במרץ 2012

אז אסור לכתוב אף פעם שמאמן ספורט כלשהו טעה? אם הטור פורסם יום אחרי המשחק אז אבוד לי? אף אנליסט אמריקאי לא מקטרג החלטות מאמן שלא באותו הרגע בשידור חי?

את כל התלונות שלי על ניהול המשחק של בלאט צעקתי בתסכול על הטלוויזיה בזמן אמת, וגם קיוויתי להתבדות כשחשבתי שבלאט עשה טעות (ועם השלשות המשוגעות של בלו זה באמת קרה). היו רגעים ארוכים שמכבי הובילו בפער יציב אבל פנא תפסו מומנטום ובלאט נדם- קח טיים אאוט! שלא נדבר על ההחלטה לתת לדווין סמית'- יכול להיות שהוא היה יוצא גאון אם סמית' היה משחיל סל, אבל אם אתה מנסה ליצור את ההתקפה עם הסיכוי הכי גבוה לסל ב-13 השניות האלו- דווין סמית' לא צריך להיות התחנה הראשונה שלך (והתוצאה בהתאם).

אל תבין אותי לא נכון- דיוויד בלאט מאמן עצום ואני מקווה שישאר המאמן של מכבי בעשור הקרוב. את כל הביקורת שיש לי אני אומר באהבה והערכה גדולה, אבל עדיין- גם בלאט לפעמים טועה, ולדעתי גם במהלך שני המשחקים מול פנא.

מנחם לס 23 במרץ 2012

כמובן שיש צדק מסויים בדבריך, ואני עושה בדיוק אותו דבר בעצמי במשך כל המשחק ("למה הוא לא מכניס עכשיו את…"), אבל אני אף פעם לא כותב על כך כי רק אלוהים יודע מה היה קורה לו המאמן עשה את מה שחשבנו שעליו לעשות.

Tal 24 במרץ 2012

מנחם- אם לא היינו חושבים שאנחנו יודעים מה היה צריך לעשות וכותבים את דעותינו, לא היינו אוהדי ספורט. קראתי הרבה כתבות שלך שמבקרות מאמנים שונים (והדוגמה שנתן כלב פבלובי על מייק ד'אנטוני היא רק אחת)וכל כתב ספורט באתר הזה ובכל מדיה אחרת (כולל האמריקאים) כתב דברים דומים במהלך הקריירה שלו. אני חושב שזה שיח ספורטיבי לגיטימי ביותר ורצוי מאוד. הטענה שאי אפשר לבקר החלטה רק כי אנו יודעים את התוצאה היא קיצונית ואבסורדית, ואם הייתה נכונה- לא היה מקום לביקורת או לרוב שיח הספורט (מעבר לדיווח יבש של האירועים) בעולם, ובפרט באתר הנפלא הזה.

roei034 23 במרץ 2012

כל מאמן טועה ,בדיעבד גם אוברדוביץ- לדעתי זמן רב מדי הוא שיחק עם שראס למרות השלשות כי כל מי ששראס שמר עליו חגג בגדול מאוד.בלאט גם לדעתי לא מנהל משחק גדול אבל הוא מאמן גדול ומתכנת שחקנים. ראה ערך לנגפורד. בגדול לא צריך להתפס לחילוף כזה או אחר למרות שגם אני הרגשתי את מה שרשמת כי דיויד בלאט הוא פשוט מאמן.

כלב פבלובי 23 במרץ 2012

זה לא ששחטת את ד'אנטוני על ניהול נמשחק שלו שבוע שעבר, מה פתאום

מנחם לס 23 במרץ 2012

לי מותר. כמובן שאני חוטא באותו חטא לפעמים, אבל בד"כ באופן כללי ולא על החלטה זו או אחרת, כי כמו שכבר כתבתי, רק אלוהים יודע מה היה קורה אילו….

ובקשר לד'אנטוני, כן, קברתי אותו. ותראה איפה שהוא היום.

תומר. 23 במרץ 2012

אין מה להתרגש מהעליהום שהתקשורת עשתה למכבי לאחר המשחק הראשון. התקשורת ברובה שונאת מכבי ולכן ניצלה את התבוסה כדי להכניס כמה שיותר לחץ וקפצה על הדם.

MOBY 23 במרץ 2012

את תופעת ההפסד הראשון בין שלב לשלב אפילו אני הבנתי (וכמוך לא הספדתי).
כפי שאומר הבובה של לילה.
"לא מאיימים על יונה עם ###…"
מה שמעניין אותי זו הסיבה לכך.
מאמן טוב…. יש!
כשרון….. יש!
נסיון של המערכת……. יש ויש ויש ויש(שאף בעלים לא יפגע).
ותרנים…. יש!!
למה זה קורה?
אשמח להבין ממשהו שעוקב יותר ממני.

ליבר מהאייפון 23 במרץ 2012

משחק מדהים! בסופו הייתי מותש לגמרי.
במשחקים בת״א נצטרך עוד כמה שחקנים שיתעלו. כמה שלשות של פניני יתקבלו בברכה.
לפחות יהיה בטוח משחק בחמישי שאני אוכל להגיע אליו אבל זה לא יאמן שביום שלישי אחותי תלך במקומו לשער 11 כשהשחקן האהוב עליה הוא דוני הכלב!
אל דאגה כל השבת אני אעבור איתה על כל השירים והיא תהיה מוכנה לקרב!

צהוב עולה

כפיר 23 במרץ 2012

הכתיבה של וואלה ושל עיתונות הספורט ידועה כי הטריק הכי עלוב זה שלא זוכררים מה נכתב אתמול.
מה שכן, יש להם הומור עצמי די מפותח.
שנה שעברה, אחרי שמכבי עלו לטופ 16 במאזן 9-1 הם הביאו את כל הציטוטים של טורי הדעות מכל האתרים (וואן כמובן כיכבו שם) כולל שלהם. אין מה לעשות, רוב העיתונים בארץ ובעולם כותבים זבל כי הם צריכים ואחר כך סותרים את עצמם כי הם שוב צריכים.
לנו רק נותר להשאר נאמנים לדעות של עצמינו ולא להאמין לכל זבל שאנחנו קוראים.

אזי 23 במרץ 2012

הסיבה היחידה שאני עוד נכנס לוואלה היא פז חסדאי.
אוהד גרינוולד ועושת דברו, ורד כהן, הם שני שונאי מכבי שאני לא מבין איך מערכת הספורט של האחר נותנת דווקא להם לסקר את הקבוצה.
(ואם אפילו גרינוולד כתב ששיחקנו 5 נגד 8 אז באמת כנראה שזה היה בולט).

בקשר לבלאט, יום אחד מישהו יהיה חייב לברר מה העניין שלו נגד פאפאלוקס. השחקן גאון.
ולמה לעזאזל בורשטיין עדיין רואה פרקט!?

בוזו 23 במרץ 2012

מה אתם רוצים מגרינוולד? אוהד או שונא, הבנאדם הביא סקופים מטורפים על מכבי ת״א, חשף חוזים,
יש לו חפרפרות שם-בקיצור, עבודה עיתונאית למופת..

אבל אצל אוהדי מכבי עיתונאי למופת הוא רפאל נאה, עליו אין לכם תלונות. הלקקן של שמעון מזרחי
שלא עושה כלום ורק כותב מטעם. אותו אתם מעדיפים, אזי וטל?

(גילוי נאות-הכותב לא מתעניין בכדורסל ולא אכפת לו כן מכבי לא מכבי. אבל אני תמיד מעדיף עיתונאי ביקורתי על שופר מטעם)

רועי 23 במרץ 2012

איזה סקופים מטורפים ?? על מה לעזאזל אתה מדבר ?
הבן אדם זורק כל קיץ 50 שמות שמועמדים למכבי, ופוגע באחד.
באמת עבודה עיתונאית למופת…
אף אחד לא מחפש כותבים מטעם, או לקקנים, מחפשים פרשנים אובייקטיבים
שלא מונעים משנאה.

טל 24 במרץ 2012

יש לך בילבול בין עיתונאי ביקורתי לבין עיתונאי שהוא אנטי במכוון.

עיתונאי צריך להיות אובייקטיבי. זה לא אומר שחייבים להסכים על כל ביקורת שהוא מעביר, אבל לפחות הביקורת צריכה להיות ענינית ולא ביקורת לשם ביקורת מתוך אג'נדה מוכנה מראש. גריוולד ונאה הם עיתונאים מאותו זן וגרועים באותה מידה, זה בכלל לא משנה שחוסר האובייקטיביות של אחד היא היא לטובת מכבי ושל השני, נגדה.

יואב 24 במרץ 2012

טל,
במדויק!

יוגב 24 במרץ 2012

הייתי מוסיף קישור גם לכתבה על 'יוגב' – יושב ומנגב, ומתנצל בפני המאסטר, שהוכיח עצמו בליגה של הגדולים באמת, בניגוד לכל התחזיות…

טל בן יהודה 24 במרץ 2012

יוגב (אוחיון?)
כמוך, לא שכחתי את אותו טור שבו צפיתי שיוגב יתפקד בעיקר כמנופף מגבות בכמבי ת"א.

כבר ציינתי בטורים שונים כמה טעיתי לגביו, אבל אני מבין שזה לא מספיק. בקרוב (אני מאמין שאחרי סדרת ההצלבה – לא משנה התוצאה שלה) יגיע טור שבו אני אוכל כובע וירטואלי גדול.

בוזו,
"טל" ענה לך במדויק. אבל אוסיף את השני סנט שלי.
אין לי שום בעיה עם הסקופים שגרינוולד ומערכת וואלה מביאים. להפך, מגיע להם כל הכבוד.

אני חושב שיש בעיה כאשר נימת הסיקור נקבעת מראש – לא משנה מה תוצאת המשחק או העונה של מכבי ת"א תהיה. בייחוד כאשר אתה מציג את עצמך כ"אובייקטיבי".

האמת היא שאני גם לא קורא את הדברים של רפאל נאה כבר שנים רבות מאותה הסיבה בדיוק, וטוב שהעלת את השם – הוא דוגמא נהדרת לאותו המקרה רק בכיוון השני.

טל בן יהודה 24 במרץ 2012

סליחה ששכחתי, אבל אני חייב רק לציין שלמרות הדברים הללו, "וואלה ספורט" הוא אתר חדשות-ספורט-ישראלי הטוב ביותר לטעמי וגם המועדף אלי. הוא הראשון שאני מבקר בו ב"סיבוב ספורט" האינטרנטי שלי וה-Go To הראשון בכל פעם ש"קורה משהו" בעולם הספורט.

זו האמת.

פאקו 24 במרץ 2012

אין ספק שאתה צודק בעניין וואלה. אף את חדשות ספורט בארץ לא מתקרב לכיוון שלו מכל הבחינות (עומק של כתבות, אובייקטיביות יחסית, היקף ענפי ספורט מסוקרים).

סול 25 במרץ 2012

לדעתי דווקא ווינט ספורט עם הכתבות יורוליג פוסט שלו הכי טוב

דורפן 24 במרץ 2012

טל – הטירוף סביב הפסד בודד של מכבי הוא מטופש ומטורף ומעיד בעיקר על אי-הבנה, לא בכדורסל, אלא בחיים.

הממוריאל-דיי מאסקר – כשהסלטיקס שחטו את הלייקרס עם 148 נקודות בממוריאל דיי 1985, היה המשחק הראשון בסדרה אותה הלייקרס ניצחו לבסוף. enough said

אני לא מדבר על להבין באזורית. אני לא מדבר על להבין בפיק-אנד רול. אני רק מדבר מלהבין מה זו סדרת משחקים כשכל ניצחון – בנקודה או ב-56 – זהה בחשיבותו.

מצד שני היום כבר קראתי שאוברדוביץ' הוא מיתוס…

טל בן יהודה 24 במרץ 2012

וואו רונן…

ואני חשבתי שאני הולך אולד סקול עם הדוגמא של 1995 (אחרי שהדוגמא של סיינה-אול' משנה שעברה הפכה לשחוקה השבוע), אבל אתה חוזר עוד 10 שנים אחורה.

בעניין הדוגמא הזאת, מעניין לראות את עיתוני LA בין המשחק הראשון לשני – בייחוד לאור העובדה ששנה קודם לכם הסלטיקס ניצחו את הלייקרס והיה לירוקים יתרון פסיכולוגי על הזהובים. האם הנימה הייתה "הנה זה קורה שוב", "איננו מסוגלים" וכו', או נימה שפויה של "משחק ראשון בסדרה ארוכה.

ומי שכתב שאובראדוביץ' הוא מיתוס… מה כבר נגיד.

אריאל 24 במרץ 2012

יופי של טור, ואל תתרגש מגרינוולד.
מה שכן שכחת לציין זה אחרי שהסלטיקס ניצחו בחוץ, הם הפסידו פעמיים ברציפות בבית, ובכך גם את הסדרה כולה.

Talo 24 במרץ 2012

יתעצבנו, יקללו, ילהגו, יספרו מעשיות על ענפי ספורט אחרים וקבוצות אחרות.
לצערי אין בנמצא במחוזותינו אף קבוצה שהיתה חוזרת מהפיאסקו שקרה למכבי ביום ג'.
במילים אחרות אין שום קבוצה ישראלית בנמצא או בעתיד הנראה לעיין שניתן להזכיר אותה בנשימה אחת עם הסלטיקס או הלייקרס ואפילו למרבה הצער עם סיינה של שנה שעברה.
תקראו את פרוסנר בעניין…

איתן 24 במרץ 2012

שני דברים: סמית – מכבי חייבת לשמור עליו לעונה הבאה. הוא לא יוביל קבוצה אבל כשחקן משלים הוא עושה הכול, שמירה, ריבאונדים, ובמפתיע התעלות בקליעה כשכולם מפחדים לזרוק, ואת כל זה עם אפס טעויות.
לנגפורד – שווה בעיני דיון נפרד. שחקן עם מוב וחצי (כניסה משמאל)שאותו הוא מצליח לעשות באחוזים מדהימים, והיחיד במכבי שמצליח לשים נקודות כששום דבר לא הולך.
מצד שני תוקע את המשחק. מכדרר יותר מידי (בלי זה הוא כנראה לא מצליח לחשוב), והבעיה הנוספת זה שהוא לא נע מספיק בלי כדור כדי לתת קווי מסירה לשחקנים שנכנסים לצבע. חבל, הבעיה השנייה היא משהו שאפשר לעבוד עליו באימונים.

גל ד 24 במרץ 2012

אני חושב שאם יתנו ללנגפורד קיץ שלם עם בלאט נראה ממנו הרבה יותר דברים חיוביים.

אזי 25 במרץ 2012

זה, וישחק לידו רכז (אוחיון, פאפאלוקס) ולא מספר 2 כמוהו (בורשטיין, פניני)
ואז הוא מקבל את הכדור אחרי 10-12 שניות התקפה והוא הרבה יותר אפקטיבי.

רפאל 24 במרץ 2012

לא אתייחס כלל לאג'נדה המוכרת של אותו אתר והכותב בפרט שהבאת מדבריו.
רק רציתי לומר שאין שום בלוף במכבי, אולי ביורוליג, בוודאי בליגה הישראלית למי שרוצה להאמין שבכל זאת יש כדורסל.
מבחינתי, זאת בעייה. למי שמוכן להתעלם מכך- יש לו אחלה קבוצה להעריץ.

א.ב. 24 במרץ 2012

אתם נותנים דוגמאות של סדרות בהן תבוסה במשחק הראשון הפכה לנצחון וברור שכיוון שאין חשיבות להפרש בסדרות כל נצחון/הפסד שווים אותו דבר. עם זאת, המשמעות של ההפרש היא לרוב בהבנת יחסי הכוחות בין הקבוצות ואני משוכנע שברוב מוחלט של הסדרות שנפתחו בנצחון מוחץ של אחת הקבוצות זה גם המשיך לנצחון בסדרה כולה.

טל בן יהודה 24 במרץ 2012

האמת היא שב-2 משלושת הדוגמאות שהוזכרו כאן, זה לא היה המקרה.

ב-85 הלייקרס שהובסו במשחק הראשון ניצחו בסדרה. כך גם סיינה בשנה שעברה.
הדוגמאות מ-95 של אורלנדו, כן הסתיימה בדרך שתיארת.

שי הררי 25 במרץ 2012

תפקידו של אוהד גרינוולד הוא להביא כמה שיותר טוקבקים. ואת זה הוא עושה על הצד הטוב ביותר.

בקשקר לביקורת על בלאט שלא לקח פסק זמן. בפסקי הזמן הקודמים פנא חזרה הרבה יותר טובה. זה גם שיקול לא לקחת פסק זמן כדי שלא לסייע ליריבה.

Comments closed