ערב של שושנים

.

.

.

.

.

.

.

פוסט מאת טל בן יהודה

הטור הזה מוקדש לכל מי שהיריבות בין סיטי ליונייטד לא עניינה לו את השערות בגב (למרות שזה באמת היה מדהים!) והתענג בליל ראשון על מרתון מטורף של שידורי הכדורסל משלוש יבשות שונות. מסע כדורסל מותח ומענג שהתחיל בחולון, עבר באשדוד, טורקיה וממפיס, הסתיים במיאמי ולא כלל אפילו שנייה אחת של מכבי תל אביב (ולפני שנתחיל, למקרה שאתם תוהים: כל מה שלא שודר בערוצי ספורט בסיסיים, נצפה דרך רשת האינטרנט).

חולון, גוש דן, ישראל. אולם הפחים

משום מה השדרנים של ערוץ הספורט סיקרו את ההדחה של ירושלים כ"הפתעה", כשפיזרו כל מיני ציטוטים כמו "מי האמין שחולון תגיע לפיינל פור". סליחה, מי לא? מיד אחרי המחזור האחרון שבו נקבע שירושלים תפגוש את חולון ברבע הגמר, סימסתי לעו"ד הצהוב שמכבי תפגוש בפיינל פור של דון קופל את חולון.

הפועל ירושלים נישאת על הדי שמה כבר שנים, אבל אין הרבה מעבר לכך. עוד שנה בה הציגה לנו חבורה לא מחוברת של זרים בשילוב של ישראלים בינוניים (נעימי הוא היחיד ששווה את הגופייה האדומה שלהם). קצת מצחיק אותי שהם חושבים שלשחקן כמו טפירו אין מקום אצלם (תכף נגיע גם אליו).

העלייה של חולון לפיינל פור הייתה הבאנקר של שלב רבע הגמר, למעט מכבי ת"א כמובן. אחרי התפרקות אחת של ירושלים במלחה (צפוי כמו היתושים בקיץ ישראלי), אפשר היה לצפות מחולון, קבוצה סופר-ביתית שלא מפסידה בקלות במצבים כאלה, שתסגור עניינים (ואם הפיינל פור היה נערך באולם הפחים, הייתי כבר מתחיל לדאוג).

הפועל ירושלים מסיימת שוב את העונה שלה מוקדם מהצפוי. אבל אל דאגה, בירושלים יעשו חושבים, יפשילו שרוולים, יגייסו כספים ויבנו קבוצה בינונית לגמרי גם בעונה הבאה. יש דברים שלא משתנים.

אשדוד, דרום הארץ, ישראל. הקריה

טפירו. טפירו. ועוד פעם טפירו. הפספוס הכי גדול של מכבי ת"א בעשור האחרון לטעמי. ישנם המון אוהדים צהובים שמקבלים צמרמורת רק מלשמוע את השם הזה או לראות את הכדורסל המעט מגושם שלו.

לא אני. אני רואה את מר קלאץ' הישראלי עושה דברים כמעט בלתי אפשריים בליגה הישראלית, ותוהה מה היה קורה אם היה משחק עם מכבי ביורוליג. לעולם לא נדע.

ממפיס, טנסי, ארה"ב. הפדקס פורום

ההפתעה הראשונה של הערב. עד לאמצע הרבע הרביעי, הייתי משוכנע שממפיס מתקדמת הלאה. הרי אלה הקליפרס. למי שלא מכיר אותם, תחשבו על הלוזריות של הפועל ת"א כדורסל, ועכשיו תכפילו את זה במיליון. העובדה שהקליפרס ניצחו במשחק שביעי בחוץ, היא לא פחות ממדהימה בעיניי.

זו רק הפעם השנייה ב-34 שנות היסטוריה שלהם, שהקליפרס מנצחים סדרת פלייאוף. עוד אחת כזו ואני אתחיל להאמין לדברים שביל סימונס כותב על כריס פול מתחילת השנה. אבל לצערם של חצי מאוהדי הכדורסל בלוס אנג'לס, גם חמישייה של כריס פולים לא תספיק מול סן אנטוניו, שתדרוס את הקליפרס ב-5 משחקים בשלב הבא. מחשבה מעודדת לאוהד לייקרס כמוני (ואצטרך את כל העידוד כשזו תודח בשישה משחקים על ידי אוקלהומה סיטי).

ועוד נקודת אור אחת מכל הסדרה הזו לאוהדי מכבי: ג'רמי פארגו לא ראה אפילו שנייה של פרקט.

איסטנבול, טורקיה. סינאן ארדן ארנה

החלק ראשון של הערב – שתי דקות לתוך הרבע השני, 12 דקות משחק סה"כ, וצסק"א השיגה יתרון מדהים של שלוש נקודות, 10-7 על אולימפיאקוס.

בימים שקדמו לפיינל פור, הועלתה השאלה "מדוע ישראלים אינם צופים בפיינל פור אם מכבי ת"א אינה משתתפת בה". הנה התשובה שלכם. 17 נקודות משותפות ב-12 דקות שלמות של כדורסל בגמר היורוליג. את זה אתם רוצים שאני אראה? באמת?

החלק שני של הערב – בבקשה תשכחו מהחלק הראשון, תודה.

מדובר באחת הסיומות המדהימות במשחק כדורסל אירופאי שהייתי עד להן בחיי (כנראה ששום דבר לא יתעלה על נס ז'לגיריס). למי שלא מבין מי זו אולימפיאקוס, קחו את הלוזריות של הקליפרס ממודם, חברו את הלוזריות של הפועל ת"א והפעם תכפילו בטריליון, זו אולימפיאקוס של המילניום הנוכחי. לא עוד, השנה היא מחזיקת גביע אירופה מדהימה.

צסק"א ופאו נחשבות ליריבות הכי גדולות של מכבי ת"א באירופה, הצפייה בהתפרקות כזו של צסק"א הייתה מענגת ורק המחשבה על סבלם של אוהדי פנאתינייקוס בליל ראשון, כשהם רואים את יריבתם חוגגת, שווה את הכל. אחרי סיומת כזו, שרק כדורסל מסוגל לנפק, מי בכלל זוכר מה קרה מוקדם יותר באנגליה.

מיאמי, פלורידה, ארה"ב. אמריקן איירליינס ארינה

הערב של מיאמי נפתח בטקס קבלת פרס ה-MVP של לברון ג'יימס, אז הרשו לי לפתוח בעקיצה נהדרת לכיוונו של ג'יימס שראיתי בטוויטר. הנה תמונה קבוצתית של לברון ג'יימס יחד עם כל השחקנים האחרים בהיסטוריה שזכו בשלושה תארי MVP ולא זכו באליפות:

בבוקר של יום ראשון, האזנתי לראיון שערכה תוכנית רדיו מקומית ממיאמי עם המאמן של אינדיאנה, פרנק ווגל. מעבר לכך שלמאמן עם המראה האפור יש חוש הומור נהדר, הוא היה בטוח בעצמו בצורה מפעימה. הוא לא פיזר קלישאות או מכר לקהל תחושות שווא, הוא באמת שכנע אותי שהוא מאמין ביכולת של הקבוצה שלו לקחת את הסדרה הזו. מוזר.

או אולי לא כל כך מוזר. אינדיאנה הפגינה משחק קשוח ומתחה את מיאמי לשלושה רבעים וחצי (אם היו קולעים את העונשין שלהם ברבע האחרון, זה היה כנראה עד הסוף) ולטעמי הבהירה להיט שהיא ממש לא מפחדת ממנה. עם קהל מוטרף באינדיאנה, אולי אפילו תצליח למשוך את הסדרה ליותר מחמישה משחקים. אני עדיין לא מאמין שאינדיאנה תעבור את מיאמי, אבל הביטחון של ווגל נראה הרבה פחות מופרך כרגע.

אח איזה ערב, ללקק את האצבעות. ! I LOVE BASKETBAL

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

טל בן יהודה ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

בית משוגעים! (דיינו)
איפה הייתי

27 Comments

אליעזר מהגזר 14 במאי 2012

פוסט פנטסטי.
מתי תכתוב על הדמיון המדהים בין מכבי בכדורגל לי"ם בכדורסל??
הקארמה הרעה שעוטפת את הקבוצות האלה במשותף מדהימה, הלא כך?

אורגד רז 14 במאי 2012

פוסט נהדר טל.
אני עוד איכשהו ניסיתי לדחוף ללו"ז את הפועל ת"א-באר יעקב, אבל אחרי שקלטתי שאני אומר לעצמי "אדלשטיין חייב להצמיד את מתן נאור לספאנוליס" הורדתי במינון.

אתמול עברה בי מחשבה שלאט ובעקביות הפועל י"ם מתחילה לאיים על ההגמוניה של מכבי ת"א בתור המועדון שמעורר את האנטגוניזם הרב ביותר בישראל בקרב חובבי הכדורסל. סטטיסטית, תואר "משרת האימון הקשה ביותר בישראל" כבר עבר לירושלמים לפני מספר שנים.

לגבי תוגת אוהדי פנתנאיקוס, אני דווקא בתור אוהד מכבי ת"א מאד מסמפט את הקבוצה של אוברדוביץ' ורציתי שתניף את הגביע. היריבות עם מכבי לאורך השנים הולידה רגעים רבים שעיצבו את "ציר הזמן" שלי בתור אוהד, כך שהנוסטלגיה תמיד תתן לקשר שלי עם הקבוצה הזאת נופך חיובי. (עד הרגע שעולים לשחק מולם על המגרש כמובן)

טימי 14 במאי 2012

ערב שהתחיל בהדר יוסף..

טל בן יהודה 14 במאי 2012

תודה למחמיאים…

המחשב שידר את ממפיס והטלויזיה את חולון (ואז את גמר היורוליג). אכן היו כמה זפזופים בפסקי הזמן לכיוון ערוץ 50 (ששידר את הפועל ת"א בהדר יוסף), אבל ברגע שראיתי שהפועל מובילה בפער דו ספרתי בתוך הרבע האחרון – בזה הסתיים הערב מבחינתי :)

אורגד, מעניין לשמוע מאוהדים אחרים (לא של מכבי או ירושלים) מה הם חושבים על הפועל י"ם, ואין צודק ממך לגבי משרת האימון הקשה ביותר.

ולגבי האוהדים של פאו, אין ספק שפיתחנו מערכת יחסים מיוחדת איתה. אבל ההפסד במשחק 5 מהווה פצע שעדיין פתוח – לא כל כך רציתי שייקחו הפעם.

7even 14 במאי 2012

לקרוא אוהד מכבי מתלהב כשפתאום הוא מגלה שכדורסל הוא משחק תחרותי, משחק צמוד
לקרוא אוהד מכבי ממש תמה כשמישהו מאושר באמת כשהוא זוכה באליפות או מנצח משחק פלייאוף…priceless!

אתה מזכיר לי קרוב משפחה שלי שרוף קשות על הצהובים(מאלה שמקללים מול הטלוויזיה נו…)
הוא ראה אתמול את גמר היורו-פח ואשכרה קפץ וצעק כשאולימפיאקוס זכו.
אז שאלתי אותו: "אתה שם לב מה זכייה של קבוצה אחרת עושה לך? כשמכבי זוכה באליפות זה רק אבן שנפלה מהלב בשבילך אה"?
הוא אמר שלמכבי הוא התרגל.

עכשיו אתה מבין למה יש לכם קבוצה שהיא המיץ של הגועל…?

יואב 14 במאי 2012

עוד אחד שקובע לאוהדי מכבי מה משמח אותם ומה לא. מאיפה החוצפה?

תולעת 14 במאי 2012

עזוב יואב, עד שלא תזכה בגביע העידוד בליגה ב' לא תדע שמחה מהי.

7even 14 במאי 2012

יש בכלל עוד משהו שמשמח אתכם?
לכם רק נופלות אבנים מהלב.

יואב 14 במאי 2012

בוודאי. זכיה אחת באירופה(שלא נדבר על 5) היא חיים שלמים.
דרבים(בעבר), מלחה, חולון ועוד.
עזוב זכיה, את הסל של שארפ אתה כנראה לעולם לא תבין ואני הייתי עם יונייטד שלי בברצלונה בגמר של 99.

יואב 14 במאי 2012

כך שפורפורציות יש לי.

אזי 14 במאי 2012

בוא אני אתן לך הקבלה מדוייקת לניצחון של אולימפיאקוס אתמול, ומה מצב דומה יכול לעשות לאוהד מכבי..

על נס ז'לגיריס שמעת?

או שגם את זה קיבלנו בהבנה ורק ירדה לנו אבן מהלב?

תאמין לי שאם אולימפיאקוס היתה מובילה מתחילת המשחק ב10 הפרש, קרוב המשפחה שלך לא היה קופץ ואפילו לא מניף יד…

יואב 14 במאי 2012

מכבסת המילים של מחזיקי גביע האיגוד- מעשה משובה תמים.
כמה רפש…

אזי 14 במאי 2012

טוב, טעם מעודן תמיד היה להם..
או לפחות מאז שיש להם צנזור בכל מוסף ספורט בארץ (משחק מילים)

טל בן יהודה 14 במאי 2012

אהההההההההה…

עכשיו זה מובן.

תודה.

יריב 14 במאי 2012

אגב, מועדון השחקנים שזכו בשלושה תארי MVP לפני הזכיה באליפות הראשונה כולל 3, ג'יימס, צ'מברליין ומוזס מאלון.

matipool 14 במאי 2012

הלוואי שחולון יפתיעו אתכם באולם הביתי שלכם ( על קיום הפיינל פור באולם הביתי אין לאוהדי מכבי תלונות .. ).
איזו קבוצה כייפית זו חולון . עם עוד קצת כסף , מחליף טוב למורן רוט ועוד שחקן טוב לרוטציה – הם היו יכולים להיות איום רציני עליכם .

MOBY 14 במאי 2012

קודם שיהיה מקום אחר לארח את האירוע אח"כ אפשר יהיה להעביר את האירוח למקום אחר.
כשחולון/ירושלים/חיפה יחליטו להשקיע בארנה נדבר.
אני חיפאי ולא אוהב צהבהבות כלל אבל יש גבול.

jk 14 במאי 2012

אהבתי מאוד את הפוסט, הזכיר כמעט אחד לאחד את הערב שלי אתמול. המון כדורסל, חלקו איכותי, חלקו פחות, אבל הרבה מאוד דרמה ותחושה שרק פלייאוף וגמרים של כדורסל יכולים לספק.

לפני 15-16 שנים הייתי בן 9-10, וראיתי את עדי גורדון מביא להפועל ירושלים שני גביעים ברציפות. גדלתי כאוהד מכבי, אבל השנים האלה גרמו לי להתחיל לחשוב שאולי יש מעבר למכבי בכדורסל הישראלי. אולי יש אלטרנטיבה. ואז הגיעו שנות ה- 2000. ככל ששנות ה-2000 התקדמו ואני התבגרתי המועדון הצעיר ומלא הרוח התחיל להתנפח. הוא התחיל בעיקר לדבר, בעיקר ללחוץ ובעיקר להתעסק בטפל.
בהתחלה עוד הייתי קצת ילד ולא ממש הבנתי מה הבעיה של המועדון. חשבתי שמכבי טובה מדי, שאין להם סיכוי להשיג אותם. הכשלונות בגלל באים אחד אחרי השני, אבל מכבי אחראית לכך. ראיתי שחקנים טובים באים והולכים, מאמנים שעוזבים בטריקת דלת וגומא אגייאר אחד. המועדון עם התקציב השני בגודלו בליגה לא מצליח למתג את עצמו כמספר 2, למרות שנים של נסיונות. ואז נפל לי האסימון. הבנתי כי לא יכול להיות שבאים מאמנים מובילים ומתרסקים. באים שחקנים גדולים ונכשלים. הרבה טינופת יוצאת סביב המועדון כל עונה מחדש. התובנה היחידה האפשרית זאת הנהלה כושלת. לאורך שנים דני קליין היה יקיר התקשורת וקיבל מחמאות מקיר לקיר על יכולת גיוס הכספים שלו ועל העמדת קבוצה טובה ותחרותית. מאז דני קליין העדיף את טובת משפחתו (יובל נעימי) על טובת המועדון, ומעט מאוד החלטות שפויות באמת מתקבלות. עוברים פה שורה של זרים טובים, שיכולים להצליח בכל קבוצה בליגה, אבל בהפועל ירושלים הכל קורס, כל שנה מחדש, כבר כמה שנים. ברגע שזה המצב, כבר אי אפשר להאשים את השחקנים ואי אפשר להאשים את המאמנים, אלא רק את מי שלא מספק להם סביבת עבודה ראויה.
וכמה מילים על יובל נעימי לסיום – קרוב משפחתו של דני קליין, עושה בקבוצה הזאת כבשלו כבר כמה עונות. למעט רגעי הברקות מעטים, יובל הראה שהוא לא שחקן שאפשר לבנות סביבו קבוצה. הוא לא מספיק טוב כדי להוביל, והוא לא מספיק גבר כדי לפנות את הבמה לאלה שכן יכולים. אף אחד מהמאמנים האחרונים שעברו שם לא הסתדר איתו ובסופו של דבר הוא נשאר והמאמן הלך (אחרי כמה פיצוצים ולעיתים גם טינופת תקשורתית שהוטחה במאמן מידי נעימי, קליין או שניהם). לדעתי יש לו חלק משמעותי במצב של הפועל י-ם בשנים האחרונות, ובעובדה שהקבוצה פשוט לא מסוגלת להתחבר.

פאקו 14 במאי 2012

כל כך מסכים עם מה שאמרת לגבי חולון-ירושלים: עד המחלה של רוט, חולון הייתה באנקר במקום השני ובפיינל פור. המחלה שלו פגעה בהם מאד, גם בגלל ההרכב המאד קצר שלהם. למרבה המזל, הוא חזר בזמן. ירושלים? כבר שנים חיה על תהילת העבר.
וגמר היורוליג היה נהדר (בקיזוז הרבע הראשון). אכן ערב לדורות.

MOBY 14 במאי 2012

טפירו הוא השחקן הישראלי הטוב ביותר שלא שיחק במכבי ת"א. אני חושב שכשהוא היה צעיר הוא היה אחד הטובים ביבשת ורק כי לא קוראים לו טפירוביץ או טפירוקאוקאס הוא לא אגדה יבשתית.
אחד האנדרים הגדולים של הספורט שלנו.
אחלה פוסט.

מנחם לס 14 במאי 2012

טל, כל הכבוד!
מכניס להופס בגאווה.

ניקי 14 במאי 2012

ראיתי כבר כמה אתרים כותבים על הסבל של אוהדי פאו אתמול, והאמת היא שגם אני כאוהדת אולימפיאקוס שרופה שלא גרה ביוון חשבתי על זה, אבל אחד אחד פנו אליי חבריי היווניים אתמול, רובם אוהדי פאו, וכולם היו מאושרים מאד מהזכייה (אפילו אם חלקם ביקשו שלא אספר לאף אחד…), ואמרו שהם לא יכולים להאמין כמה הם שמחו לראות את אולימפיאקוס זוכה. כנראה שיש דברים שהם יותר גדולים מיריבות, מה שעושה את אתמול אפילו ליותר מדהים.

ניקי 14 במאי 2012

אני אפילו אוסיף שחברים יווניים אוהדי פאו שצחקו עליי באופן אקטיבי מאד בעבר על זה שאני אוהדת אולימפיאקוס כתבו סטטוסים על כמה זה היה מדהים והעלו תמונות וקטעי וידאו מהחגיגות ברחבי יוון לפייסבוק ולטוויטר. כנראה שכולם שם היו צריכים קצת חדשות טובות, לא משנה איזו קבוצה אתה, ויש משהו מאד מיוחד בלראות קבוצה שברובה צעירה ומקומית עושה את מה שהם עשו אתמול.

טל בן יהודה 14 במאי 2012

היי ניקי,

כיף לקרוא ולשמוע דברים כאלה.

קצת מזכיר לי את עצמי, אבי וחבריי מתאספים בבית שלי, צועקים ומעודדים את הפועל י"ם ואז שמחים בשבילהם כשזכו בגביע יול"ב (אגב, זה לא נכתב בציניות). יש גם אוהדים כאלה :)

B. Goren 14 במאי 2012

חשבתי שאני לבד…

ניקי 16 במאי 2012

אולי בגלל שלפני הכל אנחנו אוהדי ספורט… לא תמיד קל להניח את היריבות בצד, אבל כשיודעים מתי כן לפרגן לצד השני זה הכי יפה שאפשר.

Comments closed