מספר 8 צהוב (להבדיל)

מילים חמות וגעגוג לאנטוני פארקר

פוסט מאת טל בן יהודה

"מספר 8 צהוב". אני מאמין שבשביל רוב האומה הצהובה, הביטוי הזה שמור לאבי נמני, אבל לא רחוק משם, מזדנב במהירות אחריו, עומד לו בענווה אחד, אנטוני פארקר (בשביל מיעוט קטן אנטוני פארקר כבר מזמן עקף את ההוא מהכדורגל).

 פארקר שייך לאותם שחקנים שאתה זוכר בדיוק איך רפי גינת היה הוגה את השם שלו בהצגת השחקנים. עם ט' חדה, ומשיכת ה-ר' השנייה בשם המשפחה, כשקודם לשם שלו מגיע אותו "נאמבר אייט" המפורסם.

 בשורה התחתונה, בעצם הראשונה, אנטוני פארקר בכלל לא היה אמור לשחק במכבי. ניתן היום לראות את זה בבירור מכל סרטון שלו ביוטיוב במדים הצהובים.

 כפי שכבר למדנו, להצליח ב-NBA לא רק מצריך כישרון ועבודה קשה, אלא את הנסיבות הנכונות וגם קצת מזל (או כפי שמכנים את זה בעולם הספורט: "פציעות"). חוסר בדברים האלה הראה לו את הדרך לטיסת אל על הקרובה לביתו.

חכמת הבדיעבד 

לצערי, את גדולתו האמיתית של פארקר, ידענו לזהות רק בדיעבד, אחרי שתקופתו במכבי הסתיימה. שלא תבינו לא נכון, האומה הצהובה הצהירה עוד כששיחק כאן שמדובר כנראה בשחקן הטוב ביותר בתולדות מכבי ואחד הזרים הטובים ששיחקו על אדמת אירופה (אם לא הטוב ביותר), אבל רק כשצפינו בו משחק ב-NBA הבנו סופסוף מי זה בכלל השחקן הזה.

לא היה שמח ממני, יליד טורונטו וצהוב מלידה, כשפארקר חתם בקבוצה הקנדית היחידה בליגה. מעבר לכך, זה היה סוג של הלם לגלות שהוא עומד לפתוח בחמישייה של הראפטורס, קבוצת NBA. בכל זאת, יש רק 150 שחקני חמישייה כאלה בעולם, אז אחד מיחידי הסגולה הללו שיחקו במכבי בימי השיא שלו?!

קצצו את ה-150 האלה ל-90 שחקני חמישייה שהגיעו לפלייאוף. להזכירכם, הראפטורס לא היו הנמשות של היום ובעונה הראשונה של פארקר הם היו הלהיט של הליגה. טורונטו כבשה את הבית האטלנטי ואת המקום השלישי במזרח, כשפארקר מהווה חלק אינטגרלי במועדון עם 12.5 נק' ו-4 ריבאונדים למשחק.

הראפטורס הפסידו את הסדרה הראשונה שלהם ב-6 משחקים מול ניו ג'רסי שבאה עם כל הניסיון שלה, לא לפני שפארקר הרים את הממוצעים שלו (15 נק' ו-5 ריב') ונתן משחק שני חלומי.

רצה הגורל ונכחתי באותו משחק אדיר ב'אייר-קנדה סנטר'. רק בשבילי (אני משוכנע בכך) הוא קלע 26 נקודות, קטף 8 ריבאונדים, חטף 4 והופיע בענק על שערי העיתונים של טורונטו למחרת. הרגשתי כמו אב גאה, בכל זאת "לימדנו אותו כל מה שהוא יודע".

אחרי כל משחק כזה, ואחרי כל מקבץ היי-לייטים שהופיע בו, השאלה הראשונה שתמיד קפצה לי לראש זה "מה הוא עשה כאן בכלל?!".

החלום שנגנז

אז למרות שהיינו זקוקים לחלמאות משותפת של 29 ג'נרל-מנג'רים בו זמנית כדי לראות אותו כאן, אני חושב שאין אוהד מכבי אחד שלא קיווה לראות את פארקר לעוד עונה אחת בצהוב, כולל כמובן אותי.

תמיד חשבתי על עונה שבה הוא יחזור בשביל הסמל והזכרונות. שיעלה מהספסל, ייתן 10-15 דקות חיוניות ברבע השני ותחילת הרבע הרביעי. שיתרומם לאיזה האלי-הופ מדי פעם, או ישחזר את תרגיל הוצאת החוץ מתחת לסל שבסופו היה פתאום  מוצא את עצמו פנוי לדאנק קל.

בהזיות הפרועות יותר העזתי לחלום שבעונת הפרידה הזו פתאום נראה ניצוצות של פעם וכנגד כל הסיכויים פארקר יהפוך לשחקן מאני-טיים רציני, משהו בסגנון של שאראס בפנאתינייקוס של אובראדוביץ' בעונה האחרונה.

 ואז הגיעה הודעת הפרישה שהשאירה את המחשבות האלו היכן שהיו עד עכשיו. בדמיון.

כמובן שלא חשבתי על הכל. אני אוהד, זה לא התפקיד שלי. לכן כשפרוסנר שאל אותי: "ומה אם הוא לא היה אפילו מספיק טוב לכמה דקות האלה ובסופו של דבר מתייבש על הספסל ולא משחק בכלל, מה אז?" המממ… אולי הדרך הזו באמת עדיפה.

המיוחד

אנחנו כנראה לא נפגוש עוד שחקן כמוהו במכבי, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. אפילו אם מכבי תזכה שוב בלוטו ושורה של תנאים נדירים יתקיימו כדי שכישרון ענק ינחת כאן ויתפח לכזה סטאר, המציאות של היום (שבה שחקנים שמפגינים שבריר כישרון בורחים לחוזים גדולים יותר בקבוצות בינוניות יותר) מצביעה על כך שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להשאירו כאן לטווח ארוך.

 פארקר נתן למכבי חמש עונות (עם גלות של שנה) בשיא הקריירה שלו, מספר שנשמע כיום דמיוני. זה עוד יותר מופרך כשהמספר הזה היה אמור להיות אפס עגול מלכתחילה. למזלנו גם ב-NBA טועים לפעמים, הרווח היה כולו שלנו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 *

טל בן יהודה ב"דה באזר"

 

ליגת שוקי ההון: סוף היורו, האירו והחלום
5 טענות על היורו שכדאי להפריך מהר / יוחאי שטנצלר

40 Comments

ddd 3 ביולי 2012

ללא ספק גדול שחקני מכבי בכל הזמנים.
זר ששלט בכל מה שעשה. ג'אמפים מעל שחקנים אחרי כדרור. קליעה לא רעה בסט שוט (לא דיויד בלו, אבל עדיין קלע). ריב', חטיפות, מנהיגות (כן כן, אפשר להיות מנהיג גם לא פרצופים כמו של שאראס).
שחקן שהוא פרסונה ולא עוד איזה ערס קטן שבא מהשכונות להראות לנו מה הוא יודע.
קלאסה של בן אדם ושחקן.
חבל בשבילו שלא חזר לNBA בשיאו כי הוא שווה בשיאו 16-17 נקודות בNBA.

MG 3 ביולי 2012

אני לא אוהד של מכבי ת"א ובחודשים הראשונים שלו חשבתי שהוא שחקן בינוני +, אבל יש משהו בבחור הזה שגורם לך לרצות שהוא יצליח. יש לו כריזמה שקטה כזו שאתה מתפלא כל פעם מחדש שהוא מחטיא גם שהוא זוק זריקות שהוא קולע ב-35%.
טל, כתבת שהשיא שלו היה במכבי ת"א. הרשה לי לחלוק עליך. הישא שלו, לעניות דעתי, היה ב-NBA. הוא שיפר את יכולת הובלת הכדור, ההגנה האישית (אם כי ירד קצת בעזרה/חיפוי) ובעיקר ייצב את הקליעה מבחוץ.

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

הגדולה של פארקר הייתה שהוא לא היה מכביסט אלא פשוט ספורטאי למופת.
ביטויים כמו "האומה הצהובה" רחוקים מפארקר שנות אור.

תזכיר לכולנו למה "האומה הצהובה" זרקה אותו לרומא?

רועי 3 ביולי 2012

איך גם בפוסט על טהרת הכדורסל נטו מצליחה להשתחל השנאה האדומה…
תמצאו חיים כבר.

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

לא אוהד הפועל בדיוק כמו שלא אוהד מכבי.
חמור קופץ בראש…

"האומה הצהובה" זה הכי לא אנתוני פארקר שיש [ותאמין לי ראיתי אותו מספיק] בדיוק כמו שזה לא שאראס ובאסטון.

אזי 3 ביולי 2012

אוקי..
אין לי מושג מה זה האומה הצהובה… אבל מה אני מבין, רק 20 שנה אוהד מכבי (מתוך 28 זה אחוז יפה)

אבל מי הוא כן 'האומה הצהובה'?
מקדונד והאפמן כן? או שכל מי שלקח את היורוליג נפסל מיידית?

קשקשן בקומקום 4 ביולי 2012

לא יודע למה, למרות שפארקר הוא השחקן הכי גדול שהיה במכבי (ובאירופה לדעתי), ולמרות שאישית אני חולה עליו – "8 צהוב" הוא בשבילי עדיין לבן (איך מאייתים את זה בעברית) מרסר.

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

ויותר מזה אני לא סובל את הפועל יותר ממה שמפריע לי ביטויים מכביסטים.

רועי 3 ביולי 2012

כששחקנים עם עשירית מהיכולת שלו עוזבים כעבור שנה אחרי הכסף הגדול,
ועילוי כמוהו נשאר במכבי 5 (!) שנים, אני חושב שהוא לא ייעלב אם תאמר לו שהוא מכביסט.

אזי 3 ביולי 2012

כסיפוביץ'
קח פרוייקט בהתנדבות.

תעבור על עשרת הפוסטים האחרון של טל, ותספור מי הם אלו שמשתמשים בביטועים כמו האומה הצהובה וקבוצה שיש לה מדינה וכו…
תגלה שאין אוהדי מכבי שמדברים ככה, רק אוהדי הפועל (או שונאי מכבי שטוענים בתוקף שהם לא אוהדי הפועל)

מדי פעם אוהדי מכבי משתמשים בביטוי "מכביסט"
שהוא בגדול הרחבה למושג ווינר.. לא מעבר לזה

טל בן יהודה 3 ביולי 2012

האמת שאני כן משתמש ב"אומה הצהובה" – אבל רק כדי לתאר את כל האוהדים של מכבי ולא מעבר לכך. איני מתיימר לחשוב שעם ישראל כולו אוהד מכבי או צריך לאהוד את מכבי עם הביטוי הזה…

ולרקורד, מעולם לא השתמשתי ב"קבוצה שיש לה מדינה" וביטויים דומים…

אזי 3 ביולי 2012

לי היה ברור לשזה התכוונת, ובכל זאת

יש 1 מאוהדי מכבי שמשתמש בביטוי הזה…
עכשיו בוא נחפש אוהדי הפעול/שונאי מכבי..

הרי הם אלה שתמיד מתלוננים שאוהדי מכבי בטוחים שהם הקבוצה של המדינה כשלא אני, ולא אף אוהד מכבי שאני מכיר (גילוי נאות – אני לא מכיר את כולם), רוצה איזושהי מדינה באמתחתו

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

טוב
מצטער אם דרכתי על נקודה רגישה זה פשוט עניין עקרוני.
אם היה כאן אוהד הפועל או אליצור נתניה מתבטא כך הייתי מגיב אותו הדבר.

בכל מקרה אני רואה בפארקר באמת אחד הטובים שהיו כאן אבל מסכים עם MG שב-נ.ב.א פארקר עלה מדרגה.

אף פעם לא ראיתי בפארקר מכביסט והוא אפילו לא מתאים לסטראוטיפים של הדמות המכביסטית.
הוא אדם למופת וספורטאי ענק שידע איך להתנהג נכון בארץ והיה אהוב על כולם.
אני חושב שבסופו של דבר זו הגדולה שלו. הוא עורר שום אנטגוניזם ופשוט היה שחקן כדורסל טהור.

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

קיבלתי טל- ובאהבה גדולה.
באמת אוהב לקרוא אותך ;-)

טל בן יהודה 3 ביולי 2012

אם זכרוני אינו מטעני…

פארקר עזב את מכבי לאחר ההפסד בפיינל פור בבולוניה תחת בלאט בגלל משפחתו (אשתו). המצב הבטחוני בארץ שהלך והדרדר עם האינתיפאדה שהתחוללה כאן גרמה להם לעזוב.

אני חושב שהוא לא פתח את העונה בשום מקום, והצטרף מאוחר יותר לרומא.

רועי 3 ביולי 2012

באמת טל, אני מתפלא עליך, אתה לא יודע כבר שהם לא נותנים לעובדות "שוליות" כאלה לבלבל אותם ?

אזי 3 ביולי 2012

אז עכשיו גם מסתבר שגם דייויד בלו הוא הכי רחוק מהאומה המכביסטית..

משה 3 ביולי 2012

פארקר עזב לשנה בגלל המצב הביטחוני בארץ והולדת בנו ואשתו התעקשה שיעזוב

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

מכבי כבר ידעה להתמודד עם מצבים יותר קשים מזה בעבר…

יואב 3 ביולי 2012

אף אחד לא זרק אותו לרומא הוא עזב כי אשתו הייתה בהריון או משהו כזה, בקיצור עזב בגלל אשתו, לא שיחק כדורסל חצי עונה וחתם באמצע העונה ברומא. אתה בטח שייך ל"אומה היהירה שלא בודקת עובדות לפני שהיא פותחת את הפה" נכון?

ארבם 3 ביולי 2012

אני זוכר שבאותה תקופה דובר על אפשרות שישראל תתקבל לחברות כמדינה בארה"ב ואז אפשר יהיה להריץ את שאראס-פרקר-באסטון לאליפות ה-NBA.

עם ההרכב קבוצתי של מכבי באותן שנים (הגדולות ביותר שלה ללא ספק) אפשר היה לשטוף את ליגת הכסף הגדול וללמד קבוצות שהן חיקוי עלוב של שיקגו של עשר שנים קודם קצת לקח בספורט הכדורסל (לעומת ביזנס הכדורסל שבזה האמריקאים מאוד חזקים – עד כדי כך שסירסו את הספורט שלהם מכל תוכן שאינו עיסקי).
לפלייאוף הצהובים בטוח היו עולים ואם גם היו בלט ופיני על הקווים הם היו מגיעים עוד יותר רחוק (אולי קצת שחקני חיזוק, ממש לא יותר מדי).

אם כבר לחלום אז בגדול.

גילוי נאות: הכותב היה בעברו אוהד מכבי אך נגמל.

MG 3 ביולי 2012

אולי (אני חושב שלא, אבל נניח) שבמשחק אחד היא היתה מסוגלת לנצח מספר קבוצות, אבל אין סיכוי שהיא היתה מצליחה אפילו להתקרב לפייאוף בעונה של 82 משחקים, כיוון שפשוט לא היה סגל מספיק עמוק.
חוץ מזה, את ההגנה של שאראס ווייציץ' אפשר להחביא במאץ-אפ-זון רק מול הגנה אירופאית. מול הגנה באינטנסיביות אמריקאית זה לא היה מחזיק.

אזי 3 ביולי 2012

לא שיחקנו עם ההרכב הזה מול קבוצות NBA וקיבלנו בראש?

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

מכבי קיבלה בראש עם ההרכב הזה וזה עוד מקבוצות בטרום עונה.
אין קבוצה אירופאית שיש לה מה לחפש באמריקה.
לראייה גם הרכז הכי גדול שנחת כאן התייבש על הספסל באינדיאנה כמו חולצה מיוזעת ביום קיץ.

אלכס 3 ביולי 2012

בתור תושב ארה"ב (ובסה"כ מחבב מאד את צפון-אמריקה), המשפט : "ביזנס הכדורסל שבזה האמריקאים מאוד חזקים – עד כדי כך שסירסו את הספורט שלהם מכל תוכן שאינו עיסקי" , הוא פשוט אמת צרופה ומזוקקת.
הספורט האמיתי היחידי שנשאר שם הוא ספורט הקולג'ים, וגם זה הולך ונהיה ביזנס, כיוון שכל מצטיין ברמה הקולגיאלית, חושב קדימה לכיוון חוזה ודולרים, אבל לפחות עדיין יש שם רוח קבוצתית משהו.
אהה, וגם כדורגל כמובן…אבל זה בגלל שקהל היעד של ה-MLS הוא בעיקר לטינים ובני מהגרים לטינים, אז הכסף הגדול(יחסית) עדיין לא שם.

יואב 3 ביולי 2012

לצפות באנתוני היה המחזה האסתטי ביותר שנראה אי פעם ביד אליהו.שירה בתנועה.
במושגים אירופאים הוא היה סופרמן קטן שתרם בכל טור סטטיסטיקה קיים.היה לו את הבלאנס המושלם בין קבוצתיות ומוסר עבודה לפעולות אישיות מרהיבות.גם שיפור היד משלוש(ובכלל מחצי מרחק)הוא מחזה נדיר במקומותינו.
חמישיית מכבי בכל הזמנים בוודאי מתחילה בו ובניקולה.

אייל 3 ביולי 2012

איך צילמו את זה במחשבון?

אזי 3 ביולי 2012

קפוץ לבית הספר הקרוב לביתך ותבקש שילמדו אותך לפסק משפטים.

ירושלמי 3 ביולי 2012

קפוץ לבית הספר הקרוב ובקש שילמדו אותך תחביר משפטי בשפה העברית.
יכולת לומר: …ותבקש שילמדו אותך *כיצד* לפסק משפטים.
או: …ותבקש שילמדו אותך פיסוק משפטים.
בצורה שבה רשמת את המשפט תיאור התכלית שלך לוקה בחסר.

הנה דוגמא לכך שכל אחד יכול להיות קטנוי.

MG 3 ביולי 2012

גם לך מגיע תיקון קטן.
המשפט הוא בלשון ציווי, ולכן יש לכתוב "בקש שילמדו…"

Cabrio 4 ביולי 2012

נדמה לי, רק נדמה לי שיש הבדל בין משפט לא ברור ובלתי קריא בכלל לבין משפט מאוד ברור ומאוד קריא אך עם אפשרות לכתיבה בצורה קצת יותר מושלמת. יש להעיר למען הבנה ושמירה על רמת הדיון, ויש להיות קטנוני. אתה, ירושלמי – קטנוני.

יואב 3 ביולי 2012

אזי,
ואת התוכן הבנת?

מנחם לס 3 ביולי 2012

מה פתאום נזכרת בזה עכשיו?

MOBY 3 ביולי 2012

מהגדולים והיפים.
זוכר אותי יושב ומפנטז מה הוא עושה בניקס.
מה לעזאזל הוא עושה כאן היתה המילה השגורה בפי הירוק אוכל החסות והלקרדות (בכדורסל….)

מקס 3 ביולי 2012

תודה לך AP הייתה לי את הזכות האדירה לראות אותך במכבי תל-אביב!

rondi 3 ביולי 2012

פוסט מעולה!

אני זוכר שאחרי הפרישה של שפר הייתי באבל. באותו הקיץ עשיתי טיול ארוך לחול וכשחזרתי חבר שלי אמר לי שמכבי הביאו דורון שפר עם קפיצים בנעליים.

מהשנייה הראשונה שראיתי אותו על הפרקט התאהבתי! יש מעט שחקנים שאני אוהב לראות אותם רק מאיך שהם מכדררים ומחזיקים את הכדור. מבין השחקנים שראיתי בעיניי אף אחד לא מתקרב לפארקר!

השילוב הטבעי שלו בליגה של הגדולים באמת מוכיח שהוא הגיע לכאן בטעות. את הכאריזמה שלו על המגרש אני לא חושב שהוא הביא מאצלנו אבל הניסיון ותרבות הווינריות לחלוטין נראו עליו גם מעבר לים.

בשבילי אין ספק שהוא מס' 1

בני 3 ביולי 2012

בדרך כלל איני כותב פוסטים או תגובות אבל בשביל פארקר התיישבתי מול המקלדת.
אני יושב ובוהה במקלדת ובסרטון המצויין שצורף ופשוט אומר תודה שזכיתי לראות את האיש הזה מקרוב.
כמה צניעות כמה צניעות, גם שאנו האוהדים הערצנו בצורה מוגזמת הוא תמיד שמר על עיניים למטה, אמר תודה רבה חייך וכיבד כל אוהד.
אני זוכר שנסעתי לנתבג אחרי ההפסד נגד פנאתיניקוס בחצי גמר ב-2002 ופארקר דיבר איתנו האוהדים והצטלם עם כל מי שביקש בעוד שאחרים יצאו מדלתות אחוריות מבואסים…
את אותה צניעות הוא גם הביא למשחק, בשל כך תמיד שיחק עם מלא תשוקה למשחק, אף פעם לא הרגיש שהוא עשה מספיק – ותמיד היה עונה "אני פשוט אוהב כדורסל".
פשוט מדהים האיש הזה, וכן הוא אפילו השתדרג בנ.ב.א – בשלשות במנהיגות השקטה – אין מי שלא אהב אותו.
כשהוא נבחר בדרפט כינו אותו פני הרדוואי לעניים – אז אנחנו זכינו מההפקר ונראה לי שאנתוני יכול להיות גאה בזכות עצמו ואין צורך בהשוואה בטח לא להרדוואי הבעייתי משהו…
מבחינתי (23 שנים של מעקב צמוד ביורוליג ובכדורסל בכלל) השחקן הזר הטוב ביותר באירופה ובטח בתולדות מכבי.
ללא ספק אחד מעשרה הכי גדולים בתולדות הכדורסל האירופי.

חמישיית היורוליג שלי:
סבוניס
קוקוץ
פארקר (ויסלח לי בודירוגה)
פטרוביץ' ז"ל
שאראס

בני 3 ביולי 2012

ואגב – 8 צהוב יש רק אחד והוא פארקר.
עלבון להשוות אותו לנמני (מבלי לגרוע מגדלותו כשחקן בליגה המקומית)
בהשוואת כל החבילה של שניהם – לא נותר כל מקום לספק…

Yavor 3 ביולי 2012

סוף סוף משהו שלא קשור ליורו!
תבורך

קשקשן בקומקום 4 ביולי 2012

לא יודע למה, למרות שפארקר הוא השחקן הכי גדול שהיה במכבי (ובאירופה לדעתי), ולמרות שאישית אני חולה עליו – "8 צהוב" הוא בשבילי עדיין לבן (איך מאייתים את זה בעברית) מרסר.

Comments closed