יומן האליפות (מחזור 1): קיץ בלי פדיחות!

לא חטפנו בגביע הטוטו, לא הסתבכנו באירופה (אמנם כי לא שיחקנו), עתיד יפה לפנינו

פוסט מאת טל בן יהודה

צילום: אלן שיבר (ספורט5)

 

באחר הצהריים של יום שבת, כמה שעות לפני שליגת העל נפתחה באופן רשמי, התארחתי בבית שיש לו ערוצי פרימיום (טוב נו, זה היה אצל אבא שלי). כשזפזפתי בין הערוצים נתקלתי במשחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה מעונת הדאבל של 95/96. ערוץ 5+גולד ניסה לעורר תיאבון לקראת ההתמודדות הקרובה ושידר משחקי עבר.

פעם היה המון כדורגל טוב במכבי ת"א. הזכרונות היו עבים. דריקס. קלינגר. נמני (שלפני). זוהר. הברומרים. יעקב הלל. אמיר שלח. שורה אוברוב. "כל שחקן מלמיליאן". כוכבי כדורגל ישראלים אחד אחרי השני.

זו כנראה הייתה הקבוצה הגדולה האחרונה של מכבי ת"א. אבל כשאנחנו פותחים עונה חדשה, שלפי יומן זה תסתיים בלא פחות מאליפות, אני חושב שהגיע הזמן לעוד אחת כזו. הגיע הזמן לעוד תקופה צהובה שתכלול רשימה של שחקנים שבעוד עשר שנים יסתכלו אחורה ויגידו "וואו, איזה קאדר זה היה".

הרמת משקולות

למרות שגביע הטוטו הפך לבדיחה בקרב אוהדי הכדורגל הישראלים, נראה שיש לו ערך מסוים כהכנה לליגה בשביל הקבוצות. מאמנים יכולים לבחון שחקנים ולנסות הרכבים והשחקנים יכולים להכניס את עצמם לכושר משחק. בנוסף לאלה יש את המשחקים באירופה, שמביאים קבוצות להילוך גבוה יותר בשלב מוקדם.

במכבי ת"א, לעומת זאת, המפעלים הללו מהווים משהו קצת שונה. כן, בגביע הטוטו אפשר להכניס קצת כסף ובאירופה אפשר… להתקדם באירופה. אבל בעשור האחרון, בעיקר אחרי העונה של ליגת האלופות, המשחקים הללו שימשו במכבי בעיקר כמשקולות.

מכבי ת"א כדורגל היא אחד משני מועדוני הספורט המלחיצים ביותר בישראל (השנייה היא מכבי ת"א כדורסל). כל הפסד הוא עוד 10 קילו על כתפי כל שחקן בקבוצה, 5 קילו מהקהל ועוד 5 מהתקשורת. בכל פעם שמכבי לא מתפקדת כראוי כבר בקיץ, זה מכניס את המערכת ללחץ עוד לפני שהליגה נפתחת.

דוגמא חביבה עלי מגיעה מ"הגלקטיקוס". עוד לפני שהעונה נפתחה, מכבי הפסידה בגביע הטוטו 3-2 לבני יהודה (אחרי יתרון 0-2) ולקבוצה קפריסאית בבלומפילד (עוד לפני שהם הפכו ללהיט באירופה). האם הגלקטיקוס היו לוקחים אליפות לולא המשחקים הללו? כנראה שלא, אבל כבר בעקבות ההופעות הללו, הגרזן כבר הונף לכיוונו של קלינגר. העונה הייתה מועדת לכישלון עוד לפני ששוחק משחק אחד.

אוגוסט שמח

והנה, סופסוף נראה שהכוכבים מסתדרים מעל קריית שלום, בינתיים לפחות. מכבי לא סיימה בעונה שעברה במקום שמוביל לאירופה והמשחקים בגביע הטוטו היו כל דבר מלבד הסחת דעת, אחרי שסיימו ראשונים בבית, כולל ניצחון בדרבי (בשביל הילדים).

ההכנה המוצלחת עבדה נכון גם מחוץ למגרש. מכבי החתימה שוער עם פוטנציאל אובארובי, במהלך של "החתמה של שחקן המשויך למועדון מתחרה" (שבדרך כלל עושים לנו) וביצעה מכירה של שחקן אחר ברווח עצום, יעקב-שחר-סטייל.

אני לא שייך לפלג המתלהם, מהאוהדים בקהל שצועקים "לא משנה אליפות, העיקר שתביאו את הדרבי". גורל העונה לא תלוי במשחק הפתיחה, גדול ומסוקר ככל שיהיה. אם מכבי תפסיד לחיפה במחזור הראשון, מבאס ככל שיהיה, זה עדיין רק משחק ראשון. אבל איזו פתיחה זו תהיה עם ניצחון.

אני אוהב משחקים נגד מכבי חיפה, מלחיצים ככל שיהיו. יש משהו מיוחד ברגע הזה ששחקני שתי הקבוצות עולות לדשא, הצהוב מול הירוק כשברקע אצטדיון מלא. המחזור הראשון במקרה הזה הוא רק בונוס. האליפות של מכבי (אתם יודעים איזו) נפתחת כאן, מקווה שכולכם מוכנים למסע.

וגם אם הקבוצה תתרסק כהרגלה באופן מרהיב אחרי כמה מחזורים, תמיד יהיה לנו את גביע הטוטו.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

טל בן יהודה / יומן אליפות צהוב-כחול: אופטימיות קוסמית בקרית שלום

האהדה שלי זו לא האהדה שלי
המשחק המרכזי - על ברבורים ופטישים

34 Comments

יואב 26 באוגוסט 2012

טל,
נתחיל בתיקון טעות בסיסית שלך. לא ממש רלוונטי מה היה בטוטו בעונת הגלאקטיקוס כי לאחר שני מחזורי ליגה מול ביתר בטדי והדרבי-היו לך שש נקודות.

נסיים בזה שאפילו יומן מנחוסי כזה לא יכול כבר לנחס משהו שלא ראו בקריית שלום. ואם הם ימציאו שוב חרקירי חדש ומרהיב מקודמו-זאת גם אמנות שצריך להעריך.

טל בן יהודה 26 באוגוסט 2012

יואב,

אתה צודק לגמרי לגבי ה-6 נקודות, אבל אתה לא זוכר מה היה לפניהם. כאחד שהיה קצת מקורב לכל המערכות בזמנו (להזכירך, אנשי כדורסל עזרו באותו הקיץ לאנשי הכדורגל), אני יכול לומר לך שכולם חיכו להפסד הראשון כדי להחליף את ניר קלינגר.

אני זוכר אותי ואת אבא שלי צופים באותו משחק ראשון בטדי בידיעה שאם מכבי מפסידה, יצחק שום צפוי להגיע כבר באותו שבוע. איך אומרים, "השמועות אמרו שזה כבר סגור". כל מה שצריך לקרות זה להפסיד (עוד) משחק וקלינגר בחוץ.

(אירוניה קלה היא שדווקא נמני הציל לקלינגר את העבודה לעוד כמה שבועות.)

תולעת 26 באוגוסט 2012

תיקון טעות נוספת: מכבי לא הובילה 2:0 באותו משחק. וגם לא היה שום לחץ על הקבוצה, הייתה אווירה מעולה בבלומפילד.

במשחק בכפ"ס כבר אפשר היה לראות שרוסו וברקוביץ' באו לעשות סיבוב על מכבי ולא לשחק כדורגל. ואז המשחק מול נצרת עילית.

טל בן יהודה 27 באוגוסט 2012

אני תמיד אומר שהזיכרון של בן אדם מאד מתעתע, והמוח שלנו ישנה דברים לפי איך שנוח לו. לכן אני כבר לא יודע אם המוח שלי מתעתע בי או לא.

הייתי באותו משחק ראשון נגד בני יהודה. אני זוכר שהובלנו 2-0 והרגשנו על גג העולם, שמדובר בספתח של עונה מופלאה. ברקו בישל את אחד השערים והכרוז אמר משהו בסגנון ״הבישול של ברקוביץ׳, תרשמו לו את הראשון״ ברמיזה שמדובר בבישול ראשון מיני רבים בעונה שתבוא…

ואז בני יהודה חזרו ל: 3-2, במה שיהווה מין רמז לגבי העונה.

האם זכרוני מתעתע? האם היה 2-1 והם חזרו ל3-2? אשמח ללינק שיראה תיעוד.

בנוסף, יכנראה שהייתה אווירה מגיגית במשחק הפתיחה. אבל להגיד שלא היה לחץ על מכבי ת״א, בעונה שכזו, עם השחקנים שהביאו והציפיות מהקהל ומהתקשורת (גם בעקבות אותה מסיבת עיתונאים שברקו צעק ״אליפות!״), זה קצת משקר… תמיד יש לחץ על הקבוצה הזו.

אגב, אחרי המשחק, אוהד בני יהודה שנסע באוטו, ראה את החברה שלנו שלבושים בצהוב וצעק לנו:
״אוווווווווווו בולבולקטיקוס…״
זה כל כך הצחיק את כולנו שאני נקרע מהיציאה הזו עד היום.

תולעת 27 באוגוסט 2012

כנראה מתעתע. מכבי הובילה 1:0 משער של מסיקה הגלקטי, בני יהודה הפכה ל-2:1, מכבי השוותה ומשה ביטון נתן מספרת שעשתה 3:2 (קיבל מחיאות כפיים מאוהדי מכבי על הביצוע).
ברקוביץ' נתן משחק אדיר.

שלו 26 באוגוסט 2012

ישנם מס סוגים של אוהדי מכבי,
אלה שראו את אליפויות שנות התשעים ובטוחים שהנה זה בא שוב.
אלה שראו את הקבוצה המדהימה של הדאבל והאליפות של סוף שנות השבעים,
ורוצים מאמינים ומכירים ווינריות אין סופית.
עלי השאירה מכבי של שנות השמונים הכי הרבה צלקות וסימנים כחולים.
ויש כאלה הרבה יותר ותיקים שבאמת כבר ראו הכל, כולל גביע יבשתי (פעמיים).

אני שונא משחקים נגד חיפה, יותר מדי אכזבות, יותר מדי משקולות.
עד שלא תבוא סדרה של שלוש עונות עם נצחונות מרשימים במפגש הזה,
אני סובל.

בהצלחה, הגיע הזמן לקצת צהוב.

D! בארץ הקודש 27 באוגוסט 2012

שלו, אני גדלתי בשנות השמונים, זוכר את עצמי מדקלם שוב ושוב שמות כמו מרקוס והאחים שמועונב חי וכדומה. מצד שני הייתי מספיק צעיר כדי להרגיש את העלייה שבאה עם גרנט ואובאורב ופולקרוב ועדיין מספיק צעיר כדי לסבול קשות את הנפילה עד שבאה התרחקות מסויימת מהקבוצה.
אני גם שונא את חיפה. יותר מדי זכרונות של עצמי מתחבא בחדר או הולך החוצה שפוץ מבלומפילד אחרי משחקים מולם. הרבה יותר מדי.

MG 26 באוגוסט 2012

קצת לא קשור וסליחה שאני עושה את זה פה.
ירוק, אני צריך את עזרתך במשהו, אנא הגב.

אזי 26 באוגוסט 2012

כל עונה מחדש. כמו ילד.
עוד משבוע שעבר, המשפט שסומס אצלי הכי הרבה פעמים בטלפון הוא "כבר יום שני?"
כמה לחץ. כמה כיף.
זאת לא איזה הולנד שמספרים לנו שהם היו לטובתינו בשואה, אז אוהדים אותם.
או גרמניה, שחצי מהסגל שלהם טורכי, ומה היטלר היה אומר?
או מפלצת ג'מייקנית שרצה במהירות של צ'יטה ממוצעת.
או שחיינים, שהמכנה המשותף הכי גדול ביני לבינם זה שהם שוחים במהירות ממוצעת של סירת בננה באילת.
עופר עשה סדרת פוסטים של הכדורגל שלי? זה הכדורגל שלי!
לא מה שהיה פעם.
כל עונה מחדש, כל שבוע מחדש. זה הכדורגל שלי.
ואני אגיע לבלומפילד ביום שני.
ואני אשמע את כל מביני העניין שהתחננו שיביאו אלי גוטמן, חותכים אותו בגלל משחקי האימון בנבחרת.
ואני אשב ליד כל השכנים שלי, מין חברות בלתי רשמית כזאת, שכולם בה מכבדים את כולם.
והשחקנים יעלו על הדשא, ואני עדיין לא אאמין כשאני אראה את אניימה בין הקורות. ושי סידי יספר לנו שיש מבצע באופטיקה בליסימה ועל שברולט קפטיבה, ושיש חנות אוהדים ליד שער 11. ויהיה את ההמנון של ליגת טוטו, וילדים קטנים ינפנפו את הדגל העגול באמצע א-לה ליגת אלופות.
וישימו את הכדור באמצע, ושתי הקבוצות הכי גדולות שיש לכדורגל שלנו להציע יתחילו לשחק.
ובסוף המשחק שתי הקבוצות יהיו בטוחות שדפקו אותן, וכל מביני העניין בארץ יגידו שההר הוליד עכבר. ו"לזה חיכינו?". ו"איפה הם ואיפה אנחנו?"

אבל אתם יודעים מה? כולכם לא מעניינים אותי!
כי אני כבר שבוע וחצי מתרגש בגלל 22 אנשים מבוגרים, שיתלבשו 10 בצבע צהוב ו10 בצבע ירוק, וינסו לשים חתיכת גומי מלא באויר עטוף בפלסטיק, מאחור האיש שלבוש בשחור או ורוד.

יאללה מכבי!
אין דברים כאלה בעולם…

Dana 26 באוגוסט 2012

כתיבה מדהימה, תיאור כ"כ נכון.
יאללה, שיגיע כבר מחר..

MG 26 באוגוסט 2012

במדור הספורט של 'ידיעות אחרונות' היום כתובים 2 דברים ששווים איזכור:
1. 3 פעמים בעבר הקבוצות נפגשו במשחק בפיחת עונה. בכל אחת מהפעמים אחת מהן זכתה באליפות, לפי החלוקה הבאה: מכבי ת"א כאשר הם ניצחו וכאשר הסתיים בתיקו ומכבי חיפה כאשר הם ניצחו. אז אולי המשחק היום הוא לא רק משחק ראשון?
2. יש קריקטורה של לאנס אמסטרונג ומיץ' גולדהרד נפגשים. לאנס: "מיץ', מחקו לי את כל התארים". מיץ': "מה זה תארים?"

תולעת 26 באוגוסט 2012

מעודן.

יואב 26 באוגוסט 2012

mg
באיזה עונה מכבי לקחה אליפות לאחר תיקו מול חיפה?
יש את 77 בקריית אליעזר(4-2 למכבי עם שלושער של בני) ויש את גאדיר לפני שנתיים בבלומפילד.

יואב 26 באוגוסט 2012

תודה.
הרכב מצמרר של מכבי.

D! בארץ הקודש 27 באוגוסט 2012

הקריקטורה הזו היתה הכי טובה ומצחיקה שאני זוכר כרגע בעיתונות הספורט בארץ. אולי לא רק בפסורט, בהכל.

jk 26 באוגוסט 2012

אני לא מסכים עם עניין גביע הטוטו כמשהו שאפשר ללמוד עליו להמשך העונה.
בסופו של דבר מכבי פתחה היטב את העונה שעברה, ניצחה יחסית בקלות בליגה ונתנה הצגה גדולה בליגה האירופית (ה3-0 על פנאתנייקוס).
מה שכן, היה ניתן לראות כי מכבי עשתה הכנה לא רעה לעונה, אבל מוטי איוניר הפגין לחץ וחרדה בכל הזדמנות. הכל החל בהשתוללות שלוותה בהצהרות לוחמניות וחסרות פרופורציה לגבי החשיבות המעשית של המשחק אחרי התיקו בדרבי גביע הטוטו, והמשיך בסדרת תוצאות לא רעות, אבל המשותף לכולן היה הגנה מכביסטית רעועה. גם ב3-0 נגד פנא ראו את האיטיות וחוסר התיאום בהגנת מכבי. ליריבות לקח קצת זמן לנצל את המצב ואז מכבי החלה להפסיד והלחץ החל לפרק.

ההבדל הגדול בין השנים האחרונות לשנה הוא ההתנהלות השפויה של המערכת. יש שקט תעשייתי מעל מכבי, והכל מתנהל במקצוענות ומתוך הבנה שצריך לעבוד קשה. אם לשפוט לפי גביע הטוטו ההגנה לא נראית טוב, אבל בסופו של דבר, וזה מה שחשוב באמת, הקבוצה נראית רגועה והחלטות מתקבלות בשפיות.
מכבי לא מגיעה חדורת רוח מלחמה כמו אצל איוניר (ורוח סופה להיחלש), אלא משדרת מקצוענות ונראה שלראשונה זה שנים כולם באים לעבוד. זאת התקווה של מכבי השנה. גביע הטוטו אינו דוגמא לכלום, אלא הרצינות שליוותה את כל תקופת ההכנה לעונה, והשפיות שמשדר הצוות המקצועי.
בגלל זה רק מאמן זר יכול להצליח בסיטואציה שנוצרה במכבי. כל מאמן ישראלי היה נלחץ, מתייחס לתוויות שמצמידים לו ושוכח להתרכז בעיקר. הצוות הזר בא לאמן קבוצת כדורגל, וזה הסיכוי הכי גדול של מכבי העונה.

אזי 26 באוגוסט 2012

אם יש סצינה אחת שאני זוכר מהמשחק מול נתניה
זה שבאחת ההתקפות שלהם, שחקן שלנו חטף את הכדור, ואז, כשכל נתניה בהתקפה, אף אחד לא העיף כדור קדימה. שחקנים פשוט התחילו להתמסר עם הכדור עד שהם הצליחו לצאת להתקפה. ולצאת מהמצב המסוכן הזה.

לי כאוהד הלב ירד לתחתונים. גם אפשר להתווכח אם זה נכון או לא. אבל צריך הוראות מאוד מדוייקות וקור רוח כדי להתמסר בהגנה באמצע התקפה של היריב.

מעניין אותי אם מתישהו לגרסייה יהיה את האומץ, סטייל פרגי, להושיב את עטר על הספסל. במשחק נגד נתניה הוא לא היה מחובר לכלום.

יואב 26 באוגוסט 2012

לא הייתי מספסל כל כך מהר שחקן של ארבעים שערים בשתי עונות.
כן הייתי מצפה מהצוות המקצועי לשפר אותו, לתקן לו ליקויים ולהפוך אותו למוכן לשלב הבא שלו-אירופה.
עטר חיוני לשיטת שלושת השחקנים הקידמיים שמחליפים מקומות ומהווים חלק אינטגראלי בהנעת הכדור.

אזי 26 באוגוסט 2012

לא אמרתי לסלק.
אמרתי לספסל. למשחק אחד. שיבין שהעולם לא סובב סביבו.
ברור לי שעטר עדיין צריך להיות אחד השחקנים הכי טובים בקבוצה (אם לא הכי טוב).
אבל במשחק נגד נתניה זה היה נראה כאילו היו למכבי שוער, 9 שחקני שדה ואלירן עטר אחד.

תולעת 26 באוגוסט 2012

היה לו משחק גרוע מאד מול נתניה ובוודאי שהוא לא צריך להיות מחוסן מספסל. אבל עטר עשה הרבה עבודה באגף, גם הגנתית. לדעתי גם הצבתו שם היא סוג של חינוך בשבילו.

אזי 27 באוגוסט 2012

אין לי בעיה איך יעשו את זה, אבל לפעמים צריך להראות לו שהוא לא שולט בקבוצה.
שנה שעברה הוא היה כמעט חסין מחילופים, זה לא צריך להיות ככה.

jk 26 באוגוסט 2012

בגלל זה אמרתי שאי אפשר להסיק שום דבר אמיתי ממשחקי גביע הטוטו. גם נגד בני יהודה ההגנה הייתה חלשה להחריד, ואנדלובו (אותו אחד שישחק גם מחר) חגג על הבלמים שהיו איטיים להחריד (ומה שמסביר את הבאתו המהירה של סטיב גורי).
בסופו של דבר מכבי רק בתחילתו של תהליך, ולכן לטעמי הדבר היחיד שניתן לקחת כרגע מהדרך שמכבי התחילה זה השקט התעשייתי. בניגוד לשנים עברו (שגם בהן נראו בעיות מסוימות כבר במשחקי קדם העונה) קיים שקט בתוך הקבוצה.
מכבי לא נכשלת לאורך שנים בגלל חוסר השקט שבמעטפת, אלא בגלל חוסר שקט פנימי. ברגע שהמועדון יגיע לאיזון פנימי בין השחקנים, ההנהלה והצוות המקצועי יתחילו להגיע גם הנצחונות וחשוב מכך היציבות. בשנים קודמות מה שלמדנו ממשחקי קדם העונה זה שאין שקט פנימי במכבי. השנה, לראשונה זה שנים, נראה שיש איזשהו איזון פנימי שחוזר למועדון הזה. משהו ששחקנים כמו נימני ויצחקי, מאמנים כמו גרנט ובעלים כמו לוני דאגו להפר לאורך השנים.
אני לא יודע אם הדרך הזאת תביא תוצאות לאורך זמן, אבל בניגוד לכל מיני דרכים עקומות שהחלו בעבר, הפעם נראה שהחליטו להתרכז בעיקר, וזה כדורגל (בלי גרנט, בלי גלקטיקוס, בלי מהפכת צעירים ובלי "הרוח המכביסטית", מושג יפה, שבא לחפות על היעדר עבודה קשה ונכונה, והייתה עיקר מורשתו של איוניר).

אזי 27 באוגוסט 2012

אני מכתיר את ה22 תגובות האלה, ערב משחק מול מכבי חיפה, ככישלון של כל אוהדי מכבי באשר הם.

D! בארץ הקודש 27 באוגוסט 2012

אזי. זה כישלון של מכבי. אתה יכול להוריד את האוהדים.

אזי 27 באוגוסט 2012

D
אתה מבין שזאת הפעם הראשונה מזה שנים שמכבי עושה תהליך נכון ושפוי בקיץ
ועובדת כמו שצריך, בלי רעש וצילצולים.
והאוהדים של מכבי בחורים. אין הסתערות על המנויים, בקושי סקרנות על מה הולך להיות שם.
בגלקטיקוס, בלפני שתי עונות עם יצחקי ושות', האוהדים התעניינו יותר.
לא יודע כישלון של מי זה, אבל מכבי היא היחידה שעבדה נכון בסיפור

D! בארץ הקודש 27 באוגוסט 2012

מכיוון שהיתה הסתערות לפני שנה ובשנה שלפני כן וזגם בזאת שלפניה אז זה די ברור. האמת שאני מופתע גם מהכמות שכבר כן נמכרה. אז עשו משהו טוב. ככה מכרו לנו גם לפני כן. אישית אני לא עושה מנוי לשום דבר מאז שבתור ילד עשיתי פעם ראשונה מנוי למכבי כדורסל וגליל זכו באליפות.
ואל תשכח שהיא אפשר לנתק את הקבוצה ממצב הענף כולו. אם תהיה עונה טובה (עניין, כדורגל סביר, השיפור באיצטדיונים יתן אותותיו, פחות אלימות מצטלמת) אז יבוא בשנה הבאה המונים.

D! בארץ הקודש 27 באוגוסט 2012

אי אפשר כמובן (צריך להוסיף פיצ'ר של תיקון הודעות).

שמעון מזרחי 27 באוגוסט 2012

הלוואי שננצח
איזה כיף זה יוכל להיות
אני כבר מצטער שאני הולך למשחק הזה

אורליוס 27 באוגוסט 2012

התשובה של גרסיה בראיון אחרי המשחק אומרת הכל! השנה גם אם לא נהיה אלופים (ולדעתי נהיה) תהיה התנהלות בריאה וטובה, ללא דרמות ולחץ "פנימי" כמו שמישהו קרא לו קודם. וזו ההתקדמות האמיתית שאני מחכה לה כבר כמה שנים…

Comments closed